חדלות פירעון בירושלים – המדריך המלא למחיקת חובות ושיקום כלכלי.
מבוא
הליכי חדלות פירעון בירושלים מיועדים לסייע לחייבים הנמצאים בקשיים כלכליים להתמודד עם חובותיהם ולשקם את מצבם הכלכלי. בית המשפט המחוזי בירושלים מטפל בחדלות פירעון של תאגידים, בעוד בית משפט השלום מטפל בחדלות פירעון של יחידים. בפוסט זה נסקור את ההליך המשפטי, הזכויות של החייבים והנושים, וכן את תפקידו של עורך דין חדלות פירעון בירושלים בהשגת התוצאה הטובה ביותר.
מהו הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי?הליך חדלות פירעון נועד לאפשר לחייבים להתמודד עם חובותיהם בצורה מוסדרת תוך מציאת איזון בין החייבים לנושים. המטרה העיקרית של החוק היא לאפשר שיקום כלכלי בירושלים ולא רק גביית חובות.
שלבי ההליך כוללים:
• הגשת בקשה לחדלות פירעון בירושלים לבית המשפט המוסמך.
• צו פתיחת הליכים אשר עוצר את הליכי הגבייה מצד נושים.
• גיבוש תוכנית הסדר חובות ליחידים ולעסקים.
• אפשרות למחיקת חובות בתנאים מסוימים.
למי מתאים הליך חדלות פירעון?חדלות פירעון לעסקים קטנים בעלי עסקים קטנים בירושלים שמתקשים לעמוד בתשלומים עשויים להגיש חדלות פירעון תאגידים, כדי לקבל הגנה משפטית מפני נושים ולהסדיר את חובותיהם מול הבנקים וספקים.
חדלות פירעון ליחידיםאנשים פרטיים עם חובות גדולים יכולים להיעזר בהליך כדי למחוק חובות לבנקים ולעירייה במסגרת חדלות פירעון, ובכך לשקם את מצבם הכלכלי.
היתרונות של הליך חדלות פירעון בירושלים
• מחיקת חובות בהוצאה לפועל – הפטר חובות ליחידים ולעסקים.
• צו פתיחת הליכים חדלות פירעון – הקפאת ההליכים המשפטיים נגד החייב.
• הגנה משפטית מפני נושים – עצירת הליכי גבייה כפויים.
• הסדר נושים בהליך חדלות פירעון – תוכנית החזרים מוסדרת בהתאם ליכולת הכלכלית של החייב.
מתי כדאי לפנות לעורך דין חדלות פירעון בירושלים?
• כאשר החייב אינו מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות.
• במקרה של חובות גבוהים לעירייה, בנקים או גורמים פרטיים.
• כאשר קיימת סכנת ביטול עיקולים חדלות פירעון.
• כאשר רוצים להגיש בקשה להפטר חובות חדלות פירעון.
עורך דין מומחה למחיקת חובות יוכל לסייע בניהול ההליך בצורה היעילה ביותר, תוך שמירה על האינטרסים של החייב.
שאלות נפוצות על חדלות פירעון בירושלים איך להגיש בקשה לחדלות פירעון בירושלים?
הגשת בקשה לחדלות פירעון מתבצעת באמצעות טופס רשמי המוגש לבית המשפט או לממונה על חדלות פירעון. יש לצרף מסמכים המפרטים את מצבו הכלכלי של החייב, רשימת נושים והתחייבויות. לאחר הגשת הבקשה, בית המשפט או הממונה יבדקו את המסמכים ויקבלו החלטה על פתיחת ההליך.
מהם התנאים לקבלת הפטר בהליך חדלות פירעון?
הפטר ניתן כאשר החייב פועל בתום לב ומוכיח כי אין ביכולתו לשלם את החוב. התנאים כוללים:
• עמידה בדרישות ההליך והגשת מסמכים נכונים.
• שיתוף פעולה מלא עם בית המשפט והממונה על חדלות פירעון.
• אי-הסתרת נכסים או הכנסות.
• עמידה בתוכנית פירעון שנקבעה על ידי בית המשפט.
מה קורה לאחר קבלת הפטר?
לאחר קבלת הפטר, החובות שנכללו בהליך נמחקים והחייב מקבל התחלה כלכלית חדשה. המשמעות היא:
• החייב אינו מחויב עוד לשלם את החובות שנמחקו.
• עיקולים שהוטלו במסגרת ההליך מבוטלים.
• ישנה אפשרות להתחיל מחדש ללא חובות.
עם זאת, ישנם חובות מסוימים שאינם נמחקים, כמו חובות מזונות, קנסות פליליים וחובות שנוצרו במרמה.
סיכום
הליכי חדלות פירעון בירושלים מציעים פתרון משפטי יעיל למחיקת חובות ושיקום כלכלי. בין אם מדובר ביחידים או בעסקים, מומלץ להיעזר ב עורך דין הוצל"פ בירושלים שיבחן את המקרה וידריך את החייב לאורך כל התהליך. ניהול נכון של ההליך יכול לסייע לקבל הפטר חובות חדלות פירעון ולהתחיל דף חדש כלכלית.
ת"א (ירושלים) 9393-07- satofi s.a חברה זרה הרשומה בלוקסמבורג נגד 1. חפציבה דיור ואחזקות בעמ
שמות השופטים: יעקב צבן.
הצדדים אינם חלוקים על הוראות החוק וההלכה הפסוקה לפיהן משחברה או אדם נכנסים להליכי חדלות פרעון, מרוכזים כל ההליכים נגדם או בעניינם בפני בית המשפט של חדלות הפרעון. הראציונאל העומד מאחורי הוראה זו הינו הרצון להגן על נושי חברה הנמצאת בחדלות פרעון, כך שהאינטרסים של כלל הנושים יתבררו במסגרת הליך אחד (בפני המפרק או בית משפט של פירוק), ובכך יימנע מצב בו יתנהל מאבק בין התובעים וקיימת הסכנה שנושים אחדים יטלו את כל רכוש החברה המתפרקת (ע"א 400/88 אורה סוקול נ' כלנית ניהול ואחזקה בע"מ, פ"ד מה (2) 866 (להלן: "סוקול"), פיסקה 5). יחד עם זאת, אין מדובר בכלל נוקשה ושיקול הדעת נותר בידי בית המשפט, הרשאי ליתן רשות לנהל ההליך בנפרד מהליכי פשיטת הרגל ולקבוע לכך תנאים (ר' סעיפים 267 לפקודת החברות, 350(ב) לחוק החברות ו- 20(ב) לפקודת פשיטת הרגל). השאלה היא האם בנסיבות העניין יש להורות על ניהול ההליך בנפרד מהליכי חדלות הפרעון. ראשית איני מקבל את גישת התובעים לפיה שאלה זו מאבדת ממשקלה היות וממילא אותו מותב ידון בעניין, בין בכובעו כבית משפט של חדלות פירעון ובין בכובעו כבית משפט אזרחי. משמעות ההוראה בדבר העברת הדיון לבית משפט של חדלות פרעון אינה "ביבוא ההליך האזרחי "as is where is" אל בית המשפט של פשיטת רגל" אלא בהעלאתו לדיון לפי סדרי הדיון המיוחדים לערכאה זו, תוך שמירת זכויותיהם המהותיות של כל הצדדים (פשר (ת"א) 1074/06 נורית סרור נ' משה סרור, (ניתן ביום 12.11.07 , פורסם באתר נבו), פיסקה 5). המנהל המיוחד אינו חולק על העובדה כי אם היה מדובר בתביעה לזכות קניינית או מעין קניינית המקנה לבעליה מעמד עדיף לעומת כלל הנשייה הרגילה, ראוי היה להורות על בירורה בתביעה עצמאית (ור' לעניין זה רע"א 851/99 t.
פשר (תל-אביב-יפו) 1687/07- עורך דין איתן ארז נגד מזרח זלי (1992) בע"מ ואח
שמות השופטים: אלשיך ורדה.
עד כאן טיעוני הצדדים, ולהלן החלטתי; 4. אין צורך להכביר מילים אודות ההלכה הידועה והמושרשת, כי לבעל תפקיד הממונה לנהל את ענייניה של חברה חדלת פרעון מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע לאורח הפעלתה, ובית המשפט אינו ממהר להתערב בו ולהחליף את שיקול דעת בעל התפקיד בשיקול דעתו שלו. דברים אלו נכונים במיוחד בשאלות שהן כלכליות בעיקרן, או קשורות להערכות (אשר מטיבן אינן מדוייקות לחלוטין) של סיכוי וסיכון במהלכים כלכליים ומשפטיים כאלו ואחרים. הטעמים לאותו "איפוק שיפוטי" בו נוקט בית המשפט בכל הנוגע להחלטות כלכליות של בעל התפקיד הינם מגוונים; בין היתר, מושכלה חשובה היא, כי בעל התפקיד המנהל את החברה בפועל ובא במגע בלתי-אמצעי עם העניינים הקשורים בה, עשוי להתמצא בענייניה טוב יותר מבית המשפט שמעורבותו עקיפה יותר, ומוגבלת לבירורים ספציפיים בשאלות ומחלוקות המועלות בפניו. חשובה אף יותר הינה המושכלה, לפיה ניהול יעיל של הליך חדלות פרעון, ובעיקר הקפאות הליכים, דורש לא פעם פעולות והחלטות מהירות. מתן היתר לצדדי ג' לאלץ את בעל התפקיד להתדיין מולם על כל החלטה עקרונית בערכאות – כולל לא פעם ניהול הליך הוכחות, שלא לדבר על זכות ערעור אפשרית – היתה שמה לאל כל יכולת לקבלת החלטות מהירה. דברים אלו מקבלים משנה תוקף באותם עניינים, שהם מעצם טיבם פרי הערכה הצופה-פני עתיד, ואשר יתכן מאד כי יש להם מספר פתרונות שונים, לעיתים אף מנוגדים, שלא תמיד ניתן לנחש בוודאות ומראש מי מהם הוא הנכון או הכדאי ביותר. לעניין זה, אין לי אלא לחזור על הדברים שנאמרו בפש"ר 1896/02 בש"א 22356/02 יובל גד בע"מ נ' נגה אלקטרוניקה בע"מ, ואני מאמצת אותם כחלק בלתי נפרד מהחלטתי זו.
בש"א (תל-אביב-יפו) 3266/08- הארגז בע"מ נגד עורך דין אביב פריצקי בתפקידו כמפרק זמני של חברת קודקס אקספרס בע"מ ואח
שמות השופטים: אלשיך ורדה.
מן הראוי להבהיר, כי חשיבותו של עניין זה (שלא בכדי נחשב לאחת מחובותיו המרכזיות של בעל תפקיד בהליכי חדלות פרעון), חורג אך ורק מהתועלת הספציפית לנושים ספציפיים של החברה, אלא גם ובעיקר מיועד להגשים אף מטרה משפטית-כלכלית כללית: העבר מסר חד-משמעי למתקשרים חוזיים וחייבים פוטנציאליים, כי הקלעותה של חברה לחדלות פרעון אינה עילה לנסות ו"ליצר" תואנות להמנע מתשלום המגיע לה. אבהיר דברי; חיי המעשה מלמדים, כי כאשר אדם או חברה נקלעים לחדלות פרעון, הרי שלצד הגורמים אשר נפגעו באמת ובתמים מן הקריסה, קיימים גורמים לא מעטים אשר עשויים לנסות ולנצל אותה, בכדי להמנע מתשלום כספים שהם חבים לגוף חדל הפרעון. זאת, בדרך-כלל, על-ידי העלאת טענות מטענות שונות לנזקים שלא התרחשו בפועל (או למצער, ניפוחם מעל ומעבר לשיעורם האמיתי), ושלל טענות משפטיות אחרות. דברים אלו נעשים בדרך-כלל מתוך תקווה, כי בעל התפקיד שמונה לגוף חדל הפרעון ירתע מלתבוע את המגיע לו; זאת בין אם בשל רצון להמנע מהתארכות ההליך על-פני שנים ארוכות, חשש מעלויות והוצאות אשר עשויות לכרסם בסופו של דבר בשכר-הטרחה שלו (או למצער, לא להוסיף לו באורח אשר "יפצה" אותו על הזמן שהושקע בתביעות), או שילוב בין גורמים אלו. דברים אלו נכונים בעיקר, במצבים בהם ידונו אותן תביעות לא במסגרת היעילה והמקוצרת של "בקשה למתן הוראות" בבית המשפט של חדלות פרעון, אלא בתובענות אזרחיות רגילות. מושכלה זו, מצידה, עשויה להביא את אותם צדדי ג' החבים לכאורה כספים לגוף חדל הפרעון, לנסות לא פעם ולטעון ל"מחלוקות עובדתיות סבוכות", אף במצבים בהם הסכסוך הינו משפטי גרידא, או כי העובדות שבמחלוקת מעטות, וניתנות לבירור בחקירת מצהירים קצרה.
פרק (מרכז) 44275-03-14- עורך דין ורוח סיגל רוזן רכב נגד גרין אי. וי. אופריישן בעמ
שמות השופטים: עירית וינברג נוטוביץ.
יוסף כי הרציונל העומד מאחורי ההוראה הקוגנטית הקובעת את הסמכות המקומית בהליכי חדלות פרעון (תקנה 1 לתקנות הפירוק), הינו התחשבות במרבית הנושים, שיש להניח שנמצאים בקרבת מקום משרדיה או עסקיה של החברה חדלת הפרעון, בהיות הליך הפירוק הליך קולקטיבי. (ראה: פר"ק (ת"א) 24850-04-14, סינרג'י כבלים בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (8/6/14)). נראה כי בענייננו מתקיים אף רציונל זה. נושיה העיקריים של החברה הם העובדים, הנושה המובטח, ויתר הנושים הרגילים. עובדי החברה מצויים במרכז, יתר נושי החברה מצויים בכל הארץ ואילו הנושה המובטח של החברה נקט בהליך למימוש השעבוד בירושלים במסגרתו מונה כונס נכסים לחברה. המציאות מלמדת כי לא אחת ננקטים הליכים מקבילים על ידי נושה מובטח ועל ידי יתר נושי החברה בבתי משפט שונים, ואין בכך כדי להביא לסרבול ההליך או לפסיקות שונות. אין בעובדה שמתקיים הליך למימוש השעבוד בירושלים, לכשעצמה כדי להצדיק העברת התובענה לירושלים. 15. התוצאה, אם כן הינה שהטענה בדבר חוסר סמכות מקומית לבית משפט זה – נדחית. ג.1. בקשת הפירוק 16. משנקבע כי בית משפט זה מוסמך לדון בתובענה, יש לבחון את ההתנגדות שהוגשה ע"י החברה למתן צו הפירוק. 17. לאחר בחינת טענות הצדדים, אני מוצאת לדחות את ההתנגדות ולהורות על פירוק החברה מכח סעיף 257 (4) לפקודת החברות , תשמ"ג-1983 בעילת חדלות פרעון, וזאת מהטעמים הבאים: א. טענות החברה בהתנגדות מופנות כלפי חובה למפרקים בלבד. ואולם, על פי טענות החברה עצמה, ניתן לקבוע כי המדובר בחברה שהגיעה לסיום דרכה, באופן המקים עילה למתן צו פירוק. החברה לא הכחישה כי יש לה חובות נוספים – לעובדים, לנושה המובטח ולנושים נוספים.
תקנות ההוצאה לפועל (תל אביב) 800436-02-20- xx נגד xx
שמות השופטים: נעמה טלמן בולטין.
המחוקק הלך כברת דרך ארוכה לקראת החייבים במסגרתו של חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי ובחר להגדיר כמטרה ראשונה במעלה את השיקום הכלכלי של החייב אשר קריסתו הכלכלית אינה עוד "אות קלון" אלא "תאונה כלכלית". היחיד אינו מוגדר בחוק כחייב עוד, אלא כיחיד, ובניגוד להליכי הפטר בהוצל"פ – בהליכי חדלות פרעון – אין כל תנאי סף בטרם פניה להליך.
1. עקרון שיקומו של החייב הינו עקרון חשוב ומהותי אך אינו עומד בפני עצמו ואל לנו לשכוח אף את האינטרסים של הנושים ואת זכויתיהם מנגד כמו גם את אינטרס החברה בכללותה והרצון להרתיע חייבים ולמנוע מהתנהגויות מעין אלו. לפיכך – אל לנו להסיר את כל הסייגים ולבטל את כל המגבלות בין מכח החוק ובין מכח הפסיקה וראוי לשמור ולהקפיד על תקופת צינון/המתנה בין סיומו של הליך אחד בשל "ניצול לרעה" להליך חדש. הדבר חיוני והכרחי על מנת שחייבים ילמדו ויפנימו לתקן את דרכיהם ולא לשוב על טעויות העבר.
2. לא ראוי לאפשר כניסה ביתר קלות להליך ואחד מהדרכים לעשות זאת הינן לעמוד ולהקפיד על פרק הזמן שבו יהא על החייב להמתין בטרם יוכל להגיש בקשה חדשה בהליכי חדלות פרעון על מנת שלא יצא החוטא נשכר ועל מנת שחייבים ידעו לכבד ולהעריך את עצם היותם בהליך, להפנים את תועלתו עבורם ולנצל את ההזדמנות הנקרית בדרכם להתחיל בדרך חדשה. יחיד המענויין לקבל את הגנות החוק – חייב לשתף פעולה ולנהוג בתום לב לאורך כל ההליך מראשיתו ועד סופו. 7
3. ולעניין זה יפים הדברים שנאמרו ע"י כב' השופט מינץ ב ע"א 6892/18 רפאל נ' זיסמן (18/12/19). "אמנם, במסגרת חוק חדלות פירעון ניתן משקל משמעותי לשיקומו הכלכלי של חייב . . . עם זאת, אין משמעות הדבר כי נפרצו שערי הליכי חדלות פירעון, וכל הרוצה ליטול בהם חלק – ייטול, תהא אשר תהא ההתנהלות אשר קדמה לפתיחת ההליכים.
פשר (נצרת) 14363-03-18- זועבי כמאל סלח עבד אל כרים נגד גלאל זועבי לאל
שמות השופטים: עמית יוסף בן חמו.
העברת הדיון לבית המשפט של הפש"ר לפי סעיף 178 נעשתה כלפי מגוון של ערכאות, בית הדין לעבודה (כמצוטט לעיל), בית משפט למשפחה (ע"א 4258/17 מגן נ' ענבי (29/6/17), רע"א 5156/17 קובלנץ נ' קובלנץ 24/8/17) וערכאות מנהליות שונות, פר"ק 42024/05/14 מכון לנגר נ' הכנ"ר – 10/4/17). 61. בע"א 3069/17 מש' החינוך נ' עמותת גני חב"ד צפת בפירוק (29/10/17) נקבע כי כאשר בלב המחלוקת ניצבת כאמור עילה שהיא ייחודית לדיני חדלות פרעון, תהא הסמכות נתונה לבית המשפט של חדלות פרעון, אף אם מדובר בסוגיה שנמצאת בסמכות מקבילה (או אף ייחודית) של ערכאה שיפוטית אחרת. "ככלל השתלבותם של תחומי משפט שונים בהליך חדלות פרעון אינה מציאות חריגה. טבעם של הליכי חדלות פרעון כשהם קשורים למגוון רחב של סוגיות משפטיות שונות ולסכסוכים מסוגים שונים, כך פעמים רבות מובאות בפני בית המשפט של חדלות פרעון, סוגיות הקשורות לענפי משפט שונים ומגוונים שהליך חדלות הפרעון מתפתל סביבם וכרוך בהם. בפסיקת ביהמ"ש התגבש הכלל לפיו, בית המשפט של חדלות פרעון הוא בעל מומחיות ייחודית בתחום חדלות הפרעון. . . ועל כן הוא גם זה המוסמך לדון בכל עניינה של חברה או יחיד בהליכי חדלות פרעון, תוך שניתנו לו סמכויות רחבות בהקשרים שונים לשם כך. . . בית המשפט של חדלות פרעון יוצר היכרות עמוקה עם הנפשות הפועלות וההליכים שהתקיימו לפניו, ולו היכולת להתרשם מן הצדדים באופן ישיר ובלתי אמצעי. הוא גם בית המשפט שיכול לבחון את ההליך המתנהל לפניו "במבט – על", על כל השיקולים והאינטרסים השונים הקשורים אליו. . . על כן המגמה הכללית היא לרכז את כלל ההליכים הקשורים להליך חדלות הפרעון בבית המשפט של חדלות הפרעון ולא לפזר את ההליכים בין בתי משפט אחרים להם נתונה הסמכות לדון באותם הליכים בדרך כלל" (וכן ראה ע"א 2846/03 ריצ'ארד אלדרמן נ' ארליך פדי נט (3) 538-529 ( 29.11.2004 ).
חוק חדלות פירעון (ראשון לציון) 19661-01-21- אייל עברון (נאמן) נגד עיריית תל-אביב-יפו
שמות השופטים: קרין וישינסקי.
הנושה עיריית תל אביב הצטרפה לבקשת הביטול. לא התקבלה כל תגובה מטעם יתר הנושים. הליך חדלות פרעון הינו הליך וולונטרי, אליו נכנס החייב בעיניים פקוחות ומתוך בחירה. במסגרת הליך זה קיימות חובות שעל היחיד למלא, על מנת ליהנות מהגנות ההליך ולחסות בצילו. מקום בו יחיד מתעלם מחובותיו ומהחלטות בית המשפט ולא מקיים את המוטל עליו, לא יוכל בית המשפט לאפשר לו להמשיך להישאר בהליך. על אחת כמה וכמה כשמדובר, כאמור, בהליך אליו בחר היחיד להיכנס מיוזמתו. בענייננו, הוחלט בתחילה להותיר את היחיד בהליך משתיקן את מחדליו, אולם נראה כי אינו מצליח להתמיד בהליך ולסגל לעצמו את ההתנהלות הנכונה, הדרושה לשיקומו הכלכלי. נוכח אי שיתוף הפעולה של היחיד ולאחר שהשתכנעתי כי מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד. עם ביטול צו פתיחת ההליכים, ההגבלות שהושתו במסגרת הצו בטלות.
חוק חדלות פירעון (ירושלים) 14652-04-24- בנק דיסקונט לישראל בע"מ ע"י נגד ' ממונה על חדלות פירעון- מחוז ירושלים
שמות השופטים: חיים פס.
נגד משיבים
1. ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים, משרדי ממשלה ע"י ב"כ עו"ד אורן זילברג
2. חיים נפתלי קרשי, ע"י ב"כ עו"ד נתנאל טייבי
החלטה
1. לפניי בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון שהגיש נושה.
2. ביסוד הבקשה פסק דין חלוט מיום 6.11.2015 שניתן נגד המשיב 2 מבית משפט שלום בירושלים בת. א. 30381-09-15. 3. ההחלטה מיום 10.4.24 שבמסגרתה נקבע דיון להיום, וכן נקצב מועד להגשת תגובת המשיבים, הומצאה ביום 14.4.24 (לתיק בית המשפט צורף אישור המסירה בצירוף תצהיר מוסר).
3. הליכי הוצאה לפועל מקימים חזקת חדלות פירעון לפי סעיפים 110(א)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (החוק).
4. כמו כן, מבקשת הנושה עולה כי נקט הליכי גבייה אך לא היה בהם די כדי להביא לגביית החוב, ולכן מתקיים התנאי הקבוע בסעיף 110(ב) לחוק שלפיו בבקשת נושה המתבססת על חזקת חדלות פירעון על הנושה לפרט אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב.
5. ביום 19.5.24 הגיש ב"כ המשיב 2 הודעה לתיק לפי עקב הסתבכות כלכלית ננקטו נגדו הליכי הוצאה לפועל, לרבות בדרך של איחוד תיקים וחובותיו המצטברים כיום עומדים על סך של כ-3 מיליון ₪.
6. לדיון שהתקיים בפניי היום לא התייצב המשיב 2 אך ב"כ מסר כי באופן עקרוני המשיב 2 אינו מתנגד לפתיחת הליכי חדלות פירעון בעניינו אולם שב וביקש כי הבקשה תוגש על ידו.
7. משהנושה הקדים והגיש בקשה למתן צו פתיחת הליכים ומשהמשיב 2 אינו מתנגד עקרונית למתן צו בעניינו ובהתאם לסמכותי שבסעיף 116(א) לחוק, ולאחר ששוכנעתי שנתקיימו התנאים שבסעיף 109 לחוק, ניתן בזאת צו לפתיחת הליכים נגד המשיב 2 (היחיד).
חוק חדלות פירעון (ירושלים) 20820-10-23- הילה דוידי נגד ' הממונה על חדלות פירעון- מחוז ירושלים
שמות השופטים: דוד שאול גבאי ריכטר.
משיבים 1. עו"ד יסמין גרמדאי ישמבט, 2. הממונה על חדלות פירעון-מחוז ירושלים
ע"י ב"כ עו"ד מיכאל בן הרוש החלטה 1. לפניי בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון שהגיש נושה.
2. ביסוד הבקשה פסק דין חלוט מיום 19.6.2023 שניתן נגד המשיבה, עורכת דין במקצועה, בהיעדר הגנה, בגינו נפתחו הליכי הוצאה לפועל. במסגרת זו נמסרה אזהרה כדין למשיבה ביום 18.8.2023 אך היא סירבה לקבלה. הבקשה שלפניי הוגשה ביום 15.10.2023 , וביום 17.10.2023 קבעתי את הדיון ליום 30.11.2023 .
3. ביום 29.10.2023 הגישה המשיבה התנגדות לקיומו של ההליך, בין היתר בטענה שכתבי טענות ופסק הדין לא הומצאו לה כדין. המבקשת דחתה את הטענות. בהחלטתי מיום 7.11.2023 דחיתי את טענות המשיבה, אך מתוך התחשבות במשלח ידה והכרת ההשלכות של צו פתיחת הליכים בהקשר זה, דחיתי את הדיון ואפשרתי לה למצות את זכויותיה. בהמשך, אף הממונה תמך בגישת בית המשפט כי "יש לאפשר למשיבה למצות את כל הסעדים המשפטיים הקיימים בין באמצעות בית המשפט שנתן את פסק הדין המקורי ובין באמצעות ההוצאה לפועל. . . ככל והמשיבה לא תנקוט פעולה כלשהי כדי לטפל בפסק הדין הממונה יטה לתמוך בפתיחת הליכי חדלות פירעון ומתן צו לבקשת הנושה" (הודעת הממונה מיום 25.3.2024 ).
4. ביום 18.4.2024 התקיים לפניי דיון אליו לא התייצבה המשיבה. לפנים משורת הדין, המבקשת הסכימה להצעת ב"כ הממונה לקיים פגישה במשרדיו על-מנת לנסות ולהגיע להסכמות. ביום 16.6.2024 נתתי תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים שהושגו במשרדי הממונה ובסיועו הפעיל, לפיהן המשיבה תסדיר את חובה למבקשת בסך 200,000 ₪, תחילה בתשלום של 20,000 ₪ שיבוצע בתוך 15 ימים, והיתרה 45 ימים לאחר מכן.
ע"א 3069/17- משרד החינוך נגד עמותת גני חבד צפת
שמות השופטים: י דנציגר,ע פוגלמן,ד מינץ
בהקשר זה יש לציין כי במסגרת תיקונים מס' 18 ו-19 לחוק החברות (חוק החברות (תיקון מס' 18), התשע"ב-2012; חוק החברות (תיקון מס' 19), התשע"ב-2012) נתן המחוקק דעתו על מספר רב של עניינים אשר בעבר היו חסרי כל הסדרה. 32. מכל מקום, גם המציאות העסקית-הכלכלית המשתנה והמתחדשת, מעמידה בפני בית המשפט של חדלות פירעון מגוון שאלות וסוגיות מורכבות אשר אין להן, ואולי אף לא יכולה להיות להן, הסדרה מפורשת במסגרת הוראות החוק, שכן המציאות בתחום זה "עולה על כל דמיון" (עניין דואר ישראל, פסקה 51). זאת הן בהליכים הקשורים להליכי הבראה ושיקום, והן בסוגיות מתחום הפירוק. המסגרת של דיני חדלות הפירעון מחייבת התייחסות מורכבת למכלול הזכויות של כלל המעורבים מנקודת מבט רב-צדדית מורכבת הכוללת בתוכה זכויות ואינטרסים נוגדים זה לזה (ראו גם: דוד האן דיני חדלות פירעון 17 (2009) (להלן: האן)). פעמים שאילוצי המציאות והסוגיות המורכבות והמשתנות מחייבים מתן מענה גמיש ויצירתי על ידי בית המשפט, אשר נדרש ליתן מענה מהיר לבעיות לא פשוטות המתעוררות חדשים לבקרים. מכלול תנאים אלו הובילו את בתי המשפט של חדלות פירעון ליזום וליצור פתרונות, לעתים "יש מאין", למצבים סבוכים שנדרש לתת להם מענה, תוך שימוש בסמכויותיו הטבועות של בית המשפט ומתן פרשנות יצירתית לדין הקיים. כך גם בית משפט זה התבטא בעבר כי בית המשפט של חדלות פירעון מהווה "שותף פעיל" בהליך יצירת הסדר פשרה, באופן שיש בו כדי ליתן משנה תוקף לפרשנות ההסדר על ידי בית המשפט של חדלות פירעון, שכן אין מדובר בבית משפט אזרחי "רגיל" המפרש בדיעבד הוראותיו של הסדר, אלא בגוף ששימש "מעין עד להבנות שנרקמו" (ע"א 7652/09 עו"ד יצחק מולכו נ' עו"ד אמנון לורך, פסקה 15 ( 11.4.2011 )).
רע"א 7155/20- דוד לפידות נגד חיים דוד ברכר
שמות השופטים: ד מינץ.
בעוד שהחוק הותיר את בית המשפט המחוזי כבית המשפט המוסמך לדון כערכאה הדיונית בהליכי חדלות פירעון של תאגיד, נקבע כי בית המשפט המוסמך לדון בהליכי חדלות פירעון של יחיד הוא בית משפט השלום (ראו למשל, הגדרת "בית משפט" בסעיף 4 לחוק וסעיף 353 לחוק). הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בהיקף נמוך, ולבקשת יחיד, אף מתנהלים על פי החוק לפני רשם ההוצאה לפועל. כמו כן, ל"ממונה" מכוח החוק מוקנות סמכויות רחבות לקבל החלטות מהותיות בהליך חדלות הפירעון של יחיד. לא למותר לציין כי על פי החוק, על החלטה אחרת של רשם ההוצאה לפועל ניתן להגיש ערעור ברשות לבית משפט השלום, ועל החלטה סופית של רשם ההוצאה לפועל ניתנת זכות ערעור לבית משפט השלום (סעיף 351 לחוק); הוא הדין גם באשר להחלטות "הממונה" מכוח החוק (סעיף 350 לחוק). כאמור לעיל, על החלטה אחרת של בית משפט השלום ניתן לערער ברשות לבית המשפט המחוזי; ועל פסק דין של בית המשפט השלום ניתן להגיש ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי. פועל יוצא מכך שאם ניתן על ידי בית המשפט המחוזי פסק דין כערכאה שלישית, רשות הערעור בה עסקינן, לבית המשפט העליון, יכולה להגיע אף לכדי "גלגול רביעי", דבר שיש לתת עליו את הדעת. 11.
ע"א 2610/23- מאי אזוגי נגד עורך דין עופר שפירא ועוהד רז מנגל בתפקידם כמנהלים מיוחדים של החברה אמ. איי. אס. ווי נכסים והשקעות בעמ
שמות השופטים: ד מינץ,י אלרון,א שטיין.
הדין החל כיום (סעיף 279(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חדל"פ) הקובע כי "בית המשפט מוסמך, בכפוף להוראות לפי חוק זה, להחליט בכל שאלה שבמשפט או שבעובדה, המתעוררת בעניין הליכי חדלות פירעון שלפניו או אם מצא כי הכרעה בה נדרשת לשם ייעול ההליכים כאמור, למעט החלטה שעניינה הכרעה בהליכים פליליים או הליכים מינהליים, בכפוף להוראות סעיף 31"). וכפי שנקבע בעניין רע"א 8038/20 ב. ר. ן יזמות והשקעות בע"מ נ' חיים ומשה מנגד בע"מ (בפירוק) ( 26.1.2021 ): "נקבע שסעיף 178 הינו, כמאמר בית המשפט : 'סעיף סל המקנה לבית המשפט סמכות רחבה ביותר של מעורבות בהליכי פשיטת רגל – בכפוף כמובן להוראות הפקודה – לרבות מעורבות משיקולי צדק. תכליתו היא להבטיח שבית המשפט לא ימצא עצמו 'חסר סמכות' במקום שהצדק דורש את מעורבותו' . כיום חלף סעיף 178 לפקודה, במסגרת חוק חדל"פ, בא לעולם סעיף 279 . " (שם, פסקה 25). השאלה במחלוקת הצטמצמה כאמור לגבי התאמת ההליך במקרה זה לבקשה למתן הוראות, אם לאו. 3. בעניין זה, סעיף 310(ב) לפקודת החברות , התשמ"ג-1983 קבע בשעתו כי "המפרק רשאי לבקש מבית המשפט, בדרך שנקבעה, הוראות ביחס לכל ענין שהתעורר אגב הפירוק". וסעיף 310(ג) קבע כי "מי שנפגע על ידי מעשה או החלטה של המפרק רשאי לפנות לבית המשפט ובית המשפט רשאי לאשר, לבטל או לשנות את המעשה או ההחלטה וליתן כל צו בענין כפי שיראה צודק". בפסק הדין בעניין רע"א 259/99 חב' פליצ'ה ראובן בע"מ נ' סופיוב, פ"ד נה(3) 385 (2001), עמד בית המשפט על הקווים המנחים לדון בעניין השנוי במחלוקת בהליך חדלות פירעון ואמר כך: "הליך מתן הוראות נועד ביסודו לשמש מסגרת יעילה ומהירה אשר בתחומה פועל בית-המשפט כמנחה וכמפקח על פעילותם של נושאי תפקידים שונים בתחומי המשפט.
פשר (תל-אביב-יפו) 1896/02- עורך דין צוריאל לביא ואח נגד עורך דין ראובן בכר ואח
שמות השופטים: אלשיך ורדה.
אלא מאי בנסיבות המקרה, קיים קושי בהתערבות בהחלטות מסוג זה, באשר עסקינן למעשה בהליך אשר – אף אם הוא נוגע לחברות חדלות הפרעון – נפתח ונמשך כדין ובאישור בערכאות "חיצוניות" (ואין נפקא מינא, בנסיבות המקרה, האם הסיבה לכך הינה כי הבירור העובדתי הנדרש הינו סבוך מדי בכדי להתאים למסגרת "בקשה למתן הוראות", או שמא כל סיבה אחרת). לאור האמור לעיל, עולה ספק גדול, האם ראוי כי בית המשפט של חדלות פרעון יתערב, בדיעבד, בהליכי-ביניים או הליכים דיוניים מובהקים המתקיימים באותה ערכאה "חיצונית", וזאת כאילו הוא עצמו ממשיך לשמש כערכאה הדנה באותו סכסוך. ספק גדול בעיני, האם ניתן או ראוי לפרש מתן היתר לפתוח או להמשיך הליך בערכאה אחרת (לפי סעיף 267 לפקודת החברות, סעיף 350 לחוק החברות או כל סעיף אחר החל בעניין זה), כאילו עסקינן לעולם ב"העברה לחצאין" או "העברה על תנאי", אשר ניתן להופכה או להתערב בחלקים ממנה – מלבד אולי במקרים קיצוניים שבקיצוניים של חריגה מסמכות או פעולה הנוגדת את דיני חדלות הפרעון. כל זאת, כמובן, להבדיל מסוג מקרים אחרים, בהם מגיש צד מעוניין את התביעה לאותה "ערכאה חיצונית" בלא אישור בית המשפט של חדלות פרעון, ולמעשה בניגוד לדין. המסקנה מכל האמור לעיל, הינה כי קיים טעם מהותי לפגם בכך, כי בית משפט זה יתערב בשיקול-דעתה של הערכאה החיצונית, וזאת אף אם יתכן והוא עצמו היה מאזן את הערכים המתנגשים והשיקולים השונים בצורה אחרת.
• בקצירת האומר אבהיר, כי נסיבות המקרה דנן רחוקות, בשלב זה, מלהגיע ולו לכאורה לאותו מצב דברים קיצוני וחריג בו ניתן יהיה אף לשקול התערבות מסוג זה. עניין לנו, כאמור, בשאלה אימתי חורגים מהכלל הרגיל ומעידים בעלי תפקיד, סוגיה המסורה לשיקול דעת רחב של בית המשפט; אי לכך, הרי שברוב-רובם המכריע של המקרים, אין כל סיבה כי בית המשפט של פירוק יתערב ויחליף את שיקול דעתם של הבורר או בית המשפט שמינה אותו בשיקול דעתו הוא.
עחדלפ (ירושלים) 37556-12-23- מגדי עבד אלרחמן נגד עורך דין אורי סאס
שמות השופטים: נמרוד פלקס.
על חדלות פירעון – מחוז ירושלים פסק דין ערעור על החלטת בית המשפט השלום בירושלים בחדל"פ 46297-12-19 מיום 18.12.23 (כב' השופטת ג' סקפה-שפירא), בה הורה על ביטול הליך חדלות הפירעון מושא הערעור דנן. לאחר שנתתי דעתי לטענות המערער, על רקע כלל החומר שבפני, ובכלל זה עיון בהשתלשלות ההליך בפני בית משפט קמא, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הערעור בלא צורך בתשובה. אעמוד בקצרה על טעמי מסקנתי. המערער הוא בנו של היחיד המנוח, אשר כנגדו היה תלוי ועומד הליך חדלות הפירעון מושא ערעור זה. הליך שנפתח לבקשת היחיד המנוח לפני למעלה מארבע שנים. בשלב כלשהו, אישר בית משפט קמא את הסכמת הצדדים להליך חדלות הפירעון, לפיה היחיד יפרע בתשלומים את מלוא סכום תביעות החוב והוצאות ההליך. היחיד שילם אי אלו סכומים בהתאם למתווה המוסכם כאמור (אף שלעיתים איחר בפירעון), אך הלך לבית עולמו לפני למעלה משנה, קודם שהשלים את פירעון הסכום אותו היה עליו לפרוע. לאחר הדברים האלה הסכימו הנאמנת ומי מיורשי היחיד המנוח על המשך הפירעון, בהתאם למתווה התשלומים שהוסכם כאמור, ובית משפט קמא אישר את הסכמתם. דא עקא, שהסכומים שנועדו להיפרע לא נפרעו כסדרם, ואזי הורה בית משפט קמא על מכר זכויות היחיד המנוח בנכס מקרקעין, לשם פירעון חובותיו. לאחר מכן, לבקשת אחד משני נושי היחיד המנוח, הורה בית משפט קמא על ביטול הליך חדלות הפירעון. בית משפט קמא נימק החלטתו בכך שעת היחיד הלך לבית עולמו "שיקולי שיקומיו הכלכלי אינם רלבנטיים עוד, ויש לתת משקל משמעותי לשיקול של השאת התועלת לנושים. בעיזבון היחיד נכסים ששווים עולה במידה רבה על היקף החובות המאושרים, ומכאן שחדלות הפירעון של העיזבון היא תזרימית בלבד.
פרק (נצרת) 38779-09-16- י.א מרכז מזון כפר תבור בע"מ ח.פ 51-509595-8 נגד עורך דין עדי גילה-חכמון
שמות השופטים: גדי צפריר.
(א) בית המשפט מוסמך, בכפוף להוראות לפי חוק זה, להחליט בכל שאלה שבמשפט או שבעובדה, המתעוררת בעניין הליכי חדלות פירעון שלפניו או אם מצא כי הכרעה בה נדרשת לשם ייעול ההליכים כאמור, למעט החלטה שעניינה הכרעה בהליכים פליליים או הליכים מינהליים, בכפוף להוראות סעיף 31. " אמנם החוק אינו חל בענייננו, אולם, אין כל מניעה לצעוד על פי רוח הדברים בדבר יעילות ההליך וקידומו. 2. מן הכלל אל הפרט ההכרעות אשר תתקבלנה עם סיומם של ההליכים בבקשות חיוניות כדי לגבש את קו הפעולה של המפרקת ולקבוע את עקרונות הפעולה בהליך. התשובה לשאלה מי נושא בחובות החברה מהווה ציר משמעותי בגיבוש אופייה של קופת הפירוק והאחראים לתשלומים כלפי הנושים. זאת ועוד, בית משפט זה מצוי מזה מספר שנים בהליך וההכרעה בשאלות העולות בבקשות איננה פרק נפרד או זר למחלוקת הנפרשת לפניו ואולי ההיפך מכך. עוד נזכיר, מדובר בעילה ייחודית להליכים מסוג זה והבירור הנדרש מצוי בתחומו המקצועי של בית משפט של חדלות פירעון (רא' חדל"ת (ת"א) 15599-05-21 אי. ג'י. אף. אי. ישראל בע"מ נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, סע' 16 (מיום 01/12/22). יפים לענייננו הדברים שנאמרו מפי כב' השופט מינץ בע"א 2610/23 אזוגי נ' עו"ד עופר שפירא ואח', סע' 1 (מיום 03/07/2023): "עם זאת אציין כי לגופו של עניין, לטעמי לא היה מקום להיעתר לבקשת המערערת לברר את המחלוקת מושא ההליך בהליך נפרד-עצמאי. זאת על שום מה על שום סמכותו הרחבה של בית המשפט של חדלות פירעון להכריע בהליכים המתעוררים לפניו בדרך דיונית של בקשה למתן הוראות ולא להפנות את בעלי הדין להליך נפרד מחוץ לגדרי הליכי חדלות הפירעון; והן על שום שבמקרה זה לא היה מקום לעשות כן, מפני שהעניין בכללותו היה מצוי בגרעין הליך חדלת הפירעון של החברה, ומשום שאפיון הסעד שהתבקש היה מצוי אף הוא במסגרת הסמכות של בית המשפט של חדלות פירעון".
חוק חדלות פירעון (ראשון לציון) 42007-03-21- עורך דין יקיר ניידיק נגד דוד משה עזיזי
שמות השופטים: קרין וישינסקי.
כבר בבקשתו הבהיר הנאמן כי אינו סבור כי לבית משפט לחדלות פרעון סמכות לדון ולהכריע בעניינים של יחידים וחברות שאינם נושא ההליך הנדון בפניו.
1. לאחר עיון בבקשה ובתגובות הצדדים וכן בעמדת הממונה, מצאתי כי אכן דין הבקשה להידחות. אבהיר,
2. החברה הינה אישיות משפטית נפרדת מהיחיד. אין חולק כי היחיד מחזיק ברוב מניותיה, אולם מתן החלטה בעניינה של החברה (אשר אף הגישה תגובתה לבקשה באמצעות עו"ד אמיר) הינה הלכה למעשה מעין הרמת מסך הפוכה (קרי מהיחיד לחברה).
3. כאמור, עניינה של החברה אינו נדון בפניי במסגרת הליך חדלות הפרעון. אף על פי כן, מתבקש לקבוע החלטות בסוגיית ייצוגה של אותה חברה בהליך משפטי המתנהל בינה לבין צד ג'. לא זו בלבד שמבוקשת איפוא החלטתי בעניינם של צדדים אחרים ולא בעניינו של היחיד, אלא שמדובר בנושאים הנתונים לשיקול דעתה של החברה, ואשר אמורים להידון ולהיות מוכרעים על ידי האורגנים המוסמכים בה, בהתאם להוראות.
4. כבר נפסק כי: בסמכותו של בית משפט של חדלות פירעון לדון ולהכריע בענייניו של חדל הפירעון שלפניו – דהיינו פושט הרגל או החברה בפירוק, אשר לגביו נפתח ההליך שלפניו. הדברים אינם אמורים בסמכותו לדון ולהכריע בענייניהם של פרטים וחברות שאינם נושא ההליך המתנהל לפניו. ודוקו, לעיתים מזומנות הדיון בעניינו של חדל הפירעון יצריך הכרעה במחלוקת בינו לבין אדם אחר או חברה אחרת, ובמקרים רבים תעמוד לבית המשפט של חדלות פירעון הסמכות לדון באותה מחלוקת ולהכריע בה. כך, למשל, אם קיים סכסוך חוזי בין חדל הפירעון לבין נושה, רשאי בית משפט של חדלות פירעון לדון ולהכריע בסכסוך האמור.
פרק (מרכז) 65524-02-18- west face capital inc נגד עורך דין חיות גרינברג
שמות השופטים: עירית וינברג נוטוביץ.
אמנם סעיף 9 לחוק העזרה המשפטית קובע כי בית המשפט המוסמך לעשות פעולה על פי החוק הוא בית משפט השלום, אך כפי שנקבע לא אחת בפסיקה, לבית משפט של פירוק סמכות רחבה מאוד והוא נ ג דון גם בסוגיות המצויות בסמכות ייחודית של בתי משפט אחרים ובלבד שלסוגיות המובאות לפניו נגיעה או השלכה לענייניה של החברה שבפירוק, כמו במקרה זה. יפים בעניין זה דבריו של בית המשפט העליון (השופט דוד מינץ) בע"א 3069/17 משרד החינוך נ' עמותת גני חב"ד צפת (בפירוק) פסקאות 19/21 (29/10/17): – "טבעם של הליכי חדלות פירעון שהם קשורים למגוון רחב ומשתנה של סוגיות משפטיות שונות ולסכסוכים מסוגים שונים. כך, פעמים רבות מובאות לפני בית המשפט של חדלות פירעון סוגיות הקשורות לענפי משפט שונים ומגוונים שהליך חדלות הפירעון מתפתל סביבם וכרוך בהם. בפסיקת בתי המשפט התגבש הכלל לפיו בית המשפט של חדלות פירעון הוא בעל מומחיות ייחודית בתחום חדלות הפירעון. . . , ועל כן הוא גם זה המוסמך לדון בכל ענייניה של חברה או יחיד בהליכי חדלות פירעון, תוך שניתנו לו סמכויות רחבות בהקשרים שונים לשם כך. . . בית המשפט של חדלות פירעון יוצר היכרות עמוקה עם הנפשות הפועלות ועם ההליכים שהתקיימו לפניו ולו היכולת להתרשם מן הצדדים באופן ישיר ובלתי אמצעי. הוא גם בית המשפט שיכול לבחון את ההליך המתנהל לפניו "במבט-על", על כל השיקולים והאינטרסים השונים הקשורים אליו. . . על כן המגמה הכללית היא לרכז את כלל ההליכים הקשורים להליך חדלות הפירעון בבית המשפט של חדלות פירעון ולא לבזר את ההליכים בין בתי משפט אחרים להם נתונה הסמכות לדון באותם הליכים בדרך כלל. ואכן, בתי המשפט של חדלות פירעון פרשו את סמכותם על מגוון נושאים וענפי משפט שונים.
ת"א (ירושלים) 9393-07- satofi s.a חברה זרה הרשומה בלוקסמבורג נגד 1. חפציבה דיור ואחזקות בעמ
שמות השופטים: יעקב צבן.
הצדדים אינם חלוקים על הוראות החוק וההלכה הפסוקה לפיהן משחברה או אדם נכנסים להליכי חדלות פרעון, מרוכזים כל ההליכים נגדם או בעניינם בפני בית המשפט של חדלות הפרעון. הראציונאל העומד מאחורי הוראה זו הינו הרצון להגן על נושי חברה הנמצאת בחדלות פרעון, כך שהאינטרסים של כלל הנושים יתבררו במסגרת הליך אחד (בפני המפרק או בית משפט של פירוק), ובכך יימנע מצב בו יתנהל מאבק בין התובעים וקיימת הסכנה שנושים אחדים יטלו את כל רכוש החברה המתפרקת (ע"א 400/88 אורה סוקול נ' כלנית ניהול ואחזקה בע"מ, פ"ד מה (2) 866 (להלן: "סוקול"), פיסקה 5). יחד עם זאת, אין מדובר בכלל נוקשה ושיקול הדעת נותר בידי בית המשפט, הרשאי ליתן רשות לנהל ההליך בנפרד מהליכי פשיטת הרגל ולקבוע לכך תנאים (ר' סעיפים 267 לפקודת החברות, 350(ב) לחוק החברות ו- 20(ב) לפקודת פשיטת הרגל). השאלה היא האם בנסיבות העניין יש להורות על ניהול ההליך בנפרד מהליכי חדלות הפרעון. ראשית איני מקבל את גישת התובעים לפיה שאלה זו מאבדת ממשקלה היות וממילא אותו מותב ידון בעניין, בין בכובעו כבית משפט של חדלות פירעון ובין בכובעו כבית משפט אזרחי. משמעות ההוראה בדבר העברת הדיון לבית משפט של חדלות פרעון אינה "ביבוא ההליך האזרחי "as is where is" אל בית המשפט של פשיטת רגל" אלא בהעלאתו לדיון לפי סדרי הדיון המיוחדים לערכאה זו, תוך שמירת זכויותיהם המהותיות של כל הצדדים (פשר (ת"א) 1074/06 נורית סרור נ' משה סרור, (ניתן ביום 12.11.07 , פורסם באתר נבו), פיסקה 5). המנהל המיוחד אינו חולק על העובדה כי אם היה מדובר בתביעה לזכות קניינית או מעין קניינית המקנה לבעליה מעמד עדיף לעומת כלל הנשייה הרגילה, ראוי היה להורות על בירורה בתביעה עצמאית (ור' לעניין זה רע"א 851/99 t.
חווה רמירז ואח
שמות השופטים: מארק הורנציק דליה.
יוער, כי בית המשפט של פירוק רשאי להכריע סכסוכים בין החברה לצד ג' בדרך מקוצרת של בקשה למתן הוראות, אף מקום בו קיימות עובדות לבירור, אך הללו פשוטות יחסית וניתנות לגילוי באמצעות חקירת המצהירים. מסגרת זו, מתרחבת באופן משמעותי, כאשר עסקינן בבקשות לפי סעיף 373 או 374 לפקודת החברות, אשר מצויות במומחיותו המיוחדת של בית המשפט לחדלות פרעון. 63. יפים הם לעניין זה דבריה של השופטת ורדה אלשיך בפש"ר 225/97, בש"א 12505/02, מגדלי השמש נ' קליין, דינים מחוזי, כרך לד(3), 280 שנאמרו בזו הלשון: "בלא להכריע במחלוקת האם סעיף 374 לפקודת החברות מקים עילה מיוחדת אם לאו, הרי מן המפורסמות הוא, כי עסקינן בסעיף מיוחד, המיוחד למצבן הסבוך של חברות-חדלות פרעון. . . . לא בכדי, הניח המחוקק מראש, כי השאלות דנן תתעוררנה בעת הליכי חדלות הפרעון דווקא: אי לכך, וכחלק בלתי נפרד מגישתו זו, הפקיד המחוקק, כ"ברירת מחדל" את הטיפול בתביעות מורכבות אלו בידי ערכאה בעלת ניסיון ובקיאות בתחום דיני-חדלות פרעון. . . . לסיכום נקודה זו: התביעה לפי סעיף 373 ו- 374 לפקודת החברות, מצויות בסמכותו המיוחדת של בית המשפט של חדלות-פרעון, וכוונת המחוקק היתה, כי ידונו בערכאה זו, על דרכי הדיון המיוחדות לה". 64. משתם הדיון בטענות הסף, הגיעה עת ליתן החלטתי לגופו של עניין; לאור העובדה שהחברה מצויה בהליך פירוק והיות כמנהלת מיוחדת לחברה בפרוק מונתה עו"ד יהב, והיות וקיים פתרון משפטי הולם לברור טענות המשיבה, סעיף 373 לפקודת החברות, התשמ"ג-1983, הרי שמעת שניתן צו הפרוק אין לבית המשפט הזה הסמכות העניינית לדון בתביעה דנן ובעיקר לא בטענות כלפי המבקשות באופן אישי וראוי כי כתב התביעה יסולק על הסף.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 207. העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה לפועל לבית משפט.
207. (א) רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לבקשה של היחיד, של נושה או של הנאמן, רשאי בכל עת לפנות לנשיא בית משפט השלום במחוז שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך בבקשה שיעביר את ניהול ההליכים לבית המשפט. (ב) נשיא בית משפט השלום שהוגשה לו בקשה לפי סעיף קטן (א) או שופט אחר של בית משפט השלום שהוא הסמיכו לכך, רשאי להעביר את ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט, אם סבר שמפאת מורכבות ההליכים או לטובת ניהולם היעיל ראוי שיתנהלו בבית המשפט. (ג) הועבר ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט לפי סעיף זה – (1) יהיו נתונות לבית המשפט כל סמכויות הניהול של הליכי חדלות הפירעון לפי חלק זה; (2) הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו, והוא רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 293. הגדרות – חלק ט'.
293. בחלק זה – "בית המשפט" – כהגדרתו בסעיף 4, ואם לא מתקיימים התנאים הקבועים באותה הגדרה – בית המשפט המחוזי או בית משפט השלום, בירושלים, לפי העניין; "בעל תפקיד זר" – מי שהוסמך במסגרת הליך זר, לנהל את הליכי השיקום או הפירוק של החייב, לרבות מי שמונה כאמור באופן זמני, וכן מי שהוסמך במסגרת ההליך הזר להפעיל את הסמכויות הנתונות לבעל תפקיד זר לפי חלק זה; "הכרה" , בהליך זר – הכרה הזר בידי בית המשפט לפי הוראות פרק ג': הכרה בהליך זר; "הליך זר" – הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינה זרה, לפי דין שעניינו חדלות פירעון, ושבמסגרתו מוסדרים, לרבות באופן זמני, יחסיו של החייב עם נושיו, במאוחד, ונכסיו וענייניו של החייב נתונים לאחריותה או לפיקוחה של רשות מוסמכת זרה, למטרת שיקומו הכלכלי של החייב או פירוקו; "הליך זר משני" – הליך זר שאינו הליך זר עיקרי, המתנהל במדינה זרה שבה מקיים החייב פעילות כלכלית שעניינה מסחר בטובין או מתן שירותים, הכרוכה בהעסקת כוח אדם ואינה ארעית; "הליך זר עיקרי" – הליך זר המתנהל במדינה זרה שבה נמצא מרכז ענייניו של החייב; לעניין זה, יראו את מקום הרישום של חייב שהוא תאגיד או את מקום מגוריו של חייב שהוא יחיד כמקום שבו נמצא מרכז ענייניו, אלא אם כן הוכח אחרת; "מדינה זרה" – לרבות שטח מחוץ לישראל שאינו מדינה, המנוי בתוספת השלישית; "נושה זר" – נושה ממדינה זרה; "רשות מוסמכת בישראל" – בית המשפט או הממונה, ולעניין הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך – גם רשם ההוצאה לפועל; "רשות מוסמכת זרה" – רשות שיפוטית או כל רשות אחרת המוסמכת לפקח על הליך זר או אחראית לניהולו.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 189. לשכת ההוצאה לפועל שבה יתנהלו הליכי חדלות פירעון.
189. (א) הליכי חדלות פירעון שנפתחו בידי יחיד בעל חובות בסכום נמוך יתנהלו בלשכת ההוצאה לפועל שבה פועל מסלול חדלות פירעון, במחוז שבו נפתחו מרבית תיקי הוצאה לפועל נגד היחיד; בהעדר מחוז כאמור – יתנהלו ההליכים במחוז שבו מתגורר היחיד או שבו נמצאים מקום עסקו העיקרי או נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור – בירושלים. (ב) מסלול חדלות פירעון יפעל בלשכה אחת לפחות בכל אחד מהמחוזות כהגדרתם בסעיף 2(ג) לחוק ההוצאה לפועל; השר יפרסם ברשומות הודעה על לשכות הוצאה לפועל שבהן פועל מסלול חדלות פירעון. (ג) ניתן להגיש בקשות ומסמכים הנוגעים להליך חדלות הפירעון ולקבל מידע בעניין הליך זה בכל לשכת הוצאה לפועל.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 181. העברת ניהול ההליכים מהממונה לבית המשפט.
181. (א) על אף האמור בסעיף 122, הממונה, מיוזמתו או לבקשה של היחיד, של נושה או של הנאמן, רשאי בכל עת לפנות לנשיא בית משפט השלום במחוז שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון בבקשה שיעביר את ניהול ההליכים לבית המשפט. (ב) נשיא בית משפט השלום שהוגשה לו בקשה לפי סעיף קטן (א) או שופט אחר של בית משפט השלום שהוא הסמיכו לכך, רשאי להעביר את ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט, אם סבר שמפאת מורכבות ההליכים או לטובת ניהולם היעיל ראוי שיתנהלו בבית המשפט. (ג) הועבר ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט לפי סעיף זה – (1) יהיו נתונות לבית המשפט כל סמכויות הניהול של הליכי חדלות הפירעון לפי חלק זה; (2) הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו, והוא רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות כאמור בסעיף 129, ובכלל זה בנושאים המנויים ברישה לסעיף 129(ב).
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 202. הקניית סמכויות הממונה לרשם ההוצאה לפועל.
202. הסמכויות הנתונות לממונה לפי חוק זה, לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד המתנהלים לפי צו לפתיחת הליכים שנתן הממונה, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך, המתנהלים אצלו, למעט הסמכויות כמפורט להלן: (1) הסמכות לקבוע הוראות ולתת הנחיות כלליות לפי חוק זה; (2) הסמכות להיות צד להליכים המתנהלים לפני בית משפט; (3) הסמכות לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד שנפטר, לפי פרק י': הוראות לגבי יחיד שנפטר; (4) הסמכות לחקור בדבר התנהלות הנאמן לפי סעיף 274; ואולם רשם ההוצאה לפועל רשאי לבקש מהממונה כי יחקור את הנאמן; מצא הממונה כי יש במידע שהגיע לידיו לפי הסעיף האמור כדי להשפיע על הליך המתנהל בפני רשם ההוצאה לפועל, יעביר לרשם את המידע.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 279. סמכות כללית.
279. (א) בית המשפט מוסמך, בכפוף להוראות לפי חוק זה, להחליט בכל שאלה שבמשפט או שבעובדה, המתעוררת בעניין הליכי חדלות פירעון שלפניו או אם מצא כי הכרעה בה נדרשת לשם ייעול ההליכים כאמור, למעט החלטה שעניינה הכרעה בהליכים פליליים או הליכים מינהליים, בכפוף להוראות סעיף 31. (ב) בית המשפט הדן בחדלות פירעון לא יוגבל בהפעלת סמכותו על ידי צו מבית משפט אחר, ולא יהיה ערעור על החלטותיו אלא בדרך הקבועה בחוק זה. (ג) ניתן צו לפתיחת הליכים, רשאי בית המשפט להורות כי תועבר אליו כל תובענה שהגיש החייב או שהוגשה נגדו, התלויה ועומדת בבית משפט אחר ושחלה לגביה הקפאת הליכים לפי פרק ה': הקפאת הליכים, לחלק ב', ולגבי יחיד – לפי סעיף 121. (ד) בית המשפט רשאי לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו לפי חוק זה, לבטלו או לשנותו, אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת. (ה) בית המשפט רשאי לקבל בכל עניין את הראיות בעל פה או בתצהיר; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 4. הגדרות.
החלטה של רשות מינהלית במילוי תפקידה הציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל; "הליך גבייה"-הליך לפי חוק ההוצאה לפועל, לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, לפי פקודת המסים (גבייה), או לפי חוק אחר המקנה סמכויות גבייה מקבילות לסמכויות המוקנות בהליכים אלה; "ה ליך מינהלי"-הליך שמנהלת רשות מינהלית, במילוי תפקידה הציבורי לפי דין, וכן הליך שעניינו ביקורת שיפוטית על החלטה מינהלית; "הליכי חדלות פירעון"-הליכים לפי חוק זה החל במועד הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים עד למועד כמפורט להלן, ואם בוטל הצו קודם לכן-עד לביטולו: (1) לעניין חייב שהוא תאגיד-מועד אישור התכנית לשיקום כלכלי או מועד חיסולו; (2) לעניין חייב שהוא יחיד-מועד ההפטר; "הסדר חוב"-כמשמעותו בחלק י': הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים; "הפטר", לגבי חייב שהוא יחיד-כמשמעותו בפרק ט': הפטר, לחלק ג'; "הפרשי הצמדה וריבית"-הפרשי הצמדה וריבית שנוספו לפי דין או הסכם, ובכלל זה ריבית פיגורים; "הקפאת הליכים"-(1) לגבי חייב שהוא תאגיד-כמשמעותה בפרק ה': הקפאת הליכים, לחלק ב'; (2) לגבי חייב שהוא יחיד-כמשמעותה בסעיף 121(3); "ועדת החוקה"-ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; "חבר התאגיד"-(1) בחברה-בעל מניה; (2) בשותפות-שותף; " חברה"-חברה וחברת חוץ כהגדרתן בחוק החברות; "חדלות פירעון"-כמשמעותה בסעיף 2; "חוב"-חוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע; "חוב בדין קדימה"-כמשמעותו בסעיף 234; "חוב דחוי"-כמשמעותו בסעיף 237; "חוב כללי"-כמשמעותו בסעיף 235
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 10. חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה.
10. 3 (א) לעניין בקשה לצו לפתיחת הליכים שמגיש הנושה, חזקה היא כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה – חזקת חדלות הפירעון):
(1) הנושה מסר לתאגיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 83,313.65 שקלים חדשים, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 30 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה: (א) אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין לתאגיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב; (ב) הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר לתאגיד את דרישת התשלום;
(2) מונה כונס נכסים לכלל נכסי התאגיד או למרביתם;
3 הנושה המציא לתאגיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה) לתשלום חוב שסכומו עולה על 83,313.65 שקלים חדשים, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה;
4 בית המשפט נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 83,313.65 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 83,313.65 שקלים חדשים;
5 בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 11,108.48 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 11,108.48 שקלים חדשים.
(ב) בבקשה לצו לפתיחת הליכים המתבססת על חזקת חדלות הפירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב.
(ג) חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי התאגיד אם הוכיח כי אי-תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו.
(ד) (1) בחישוב סכום חוב העולה על 83,313.65 שקלים חדשים, לעניין התקיימות תנאי מהתנאים בפסקאות (1), (3) ו–(4) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים. (2) בחישוב סכום חוב העולה על 11,108.48 שקלים חדשים, לעניין התקיימות התנאי בפסקה (5) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 281. חקירה בבית המשפט
(א) היה לבית המשפט יסוד סביר להניח כי ברשותו של אדם מידע בדבר נכסיו, הוצאותיו, חובותיו, התחייבויותיו או נושיו של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או בדבר התנהלותו הכלכלית, או כי אדם מחזיק בנכס או במסמך של חייב כאמור או חב לו חוב, רשאי הוא לצוות על אותו אדם להתייצב לפניו לחקירה, אם סבר כי החקירה דרושה לשם הליכי חדלות הפירעון; סמכויות החקירה לפי סעיף קטן זה יהיו נתונות לבית המשפט גם לגבי החייב.
(ב) בית המשפט יזהיר את הנחקר לפני חקירתו, בלשון המובנת לו, כי עליו להעיד את האמת בלבד ואת האמת כולה וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן; הנחקר ישיב כי הבין את האזהרה וכי הוא מתחייב לעשות כן.
(ג) בית המשפט רשאי להציג לנחקר כל שאלה שתיראה לו; על הנחקר להשיב על כל שאלה ששאל בית המשפט.
(ד) בית המשפט רשאי לבצע את החקירות באמצעות הנאמן, באופן ובתנאים שיורה.
(ה) חקירה שבוצעה באמצעות הנאמן לפי סעיף קטן (ד), תתועד בפרוטוקול שיימסר לנחקר, ואולם הנאמן רשאי, אם מצא כי הדבר דרוש לחקירה, לדחות את מסירת הפרוטוקול עד לסיום החקירות הנוגעות להליכי חדלות הפירעון.
(ו) על חקירה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 47 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971; בוצעה חקירה בידי הנאמן לפי סעיף קטן (ד) וביקש הנחקר להימנע ממסירת ראיה לפי הוראות סעיף 47(א) לפקודה האמורה, יכריע בית המשפט בבקשה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 47(ב) לפקודה האמורה. (ז) נחקר זכאי להיות מיוצג על ידי עורך דין.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: (תיקון התשפ"ב) .
טור א' הגורם טור ב' סוג המידע 19. חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 זכויות היחיד בקופת גמל המנוהלת בידי החברה המנהלת והלוואות שהחייב קיבל מהחברה המנהלת או מכספי קופת הגמל שבניהולה וטרם נפרעו.
1. הנהלת בתי המשפט פסקי דין בתובענות לסעד כספי או לסעד בעל שווי כספי שהיחיד צד להן וערבויות, ערבונות או פיקדונות שניתנו בהן; ולעניין הליך תלוי ועומד-מספר ההליך ובית המשפט שבו הוא מתנהל.
2. המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות מידע על חובות היחיד שנגבים באמצעות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ועל כספים המגיעים ליחיד מהמרכז. 22. הרשם לענייני ירושה צו ירושה וצו קיום צוואה שבהם החייב הוא אחד היורשים והודעה על הסתלקות של החייב לפי סעיף 6 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965. טור א' הגורם טור ב' סוג המידע 1. תאגיד בנקאי פירוט תנועות בחשבון בנק שהוא חשבון עובר ושב של היחיד בשנה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים.
כל הזכויות שמורות ©
