כל הזכויות שמורות ©
הליכי חדלות פירעון בחיפה מהווים מסלול משפטי מורכב המנוהל בבתי המשפט המחוזיים בעיר. מאמר זה מציג סקירה מקיפה של המסגרת החוקית, הפסיקה העדכנית והפרקטיקה המשפטית בתחום חדלות הפירעון בחיפה, תוך דגש על ההיבטים הייחודיים של בתי המשפט באזור זה.
הליכי חדלות פירעון בחיפה מתנהלים בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, אשר החליף את פקודת פשיטת הרגל הישנה. החוק החדש מדגיש את חשיבות השיקום הכלכלי של החייב לצד הגנה על זכויות הנושים.
כפי שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון בעניין רע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון- מחלקת ערעורים:
"נקודת המוצא העומדת בבסיס הדיון היא כי הליך חדלות פירעון גם על פי החוק ולא רק על פי הפקודה הוא הליך של 'חסד המחוקק'… זאת בשל ההזדמנות הניתנת לחייב להיחלץ ממצבו ולהשתקם מבחינה כלכלית. אולם, היד המושטת לחייב במסגרת הליך פשיטת רגל מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצדו, שאם לא כן, הפגיעה הגלומה בנושים במסגרת ההליך תיתפס כבלתי מוצדקת"
עקרון תום הלב מהווה אבן יסוד בהליכי חדלות פירעון בחיפה. בתי המשפט מדגישים באופן עקבי את חובת החייב לפעול בשקיפות ובכנות לאורך כל שלבי ההליך.
בפסק דין עדכני בעניין חדלפ (חיפה) 25123-12-23 נדאל ח'דור נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי- מחוז חיפה, שניתן בפברואר 2025, הבהיר בית המשפט:
"למרות ההוראות שעל היחיד לבצע בהתאם לצו, מהודעת הנאמן מיום 9.1.25 עולה כי היחיד לא ביצע את המוטל עליו, לרבות אי עמידה בצו תשלומים שנקבע במשך 10 חודשים, אי הגשת דוחות מתחילת ההליך, אי המצאת מסמכים נדרשים, אי התייצבות לבירור וחוסר שיתוף פעולה."
הלכה זו מדגימה את חומרת ההתייחסות של בתי המשפט בחיפה להפרת חובות החייב במסגרת ההליך.
נושא מרכזי נוסף בפסיקת בתי המשפט בחיפה הוא סוגיית תקופת הצינון בין הליכי חדלות פירעון. כפי שנקבע ברע"א 663/21:
"הלכת אלקצאצי שרירה וקיימת גם לאחר כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון. הרציונל העומד בבסיס ההלכה, לפיו אין להלום מצב שבו יחיד אשר בוטל הליך חדלות פירעון בעניינו מחמת מחדליו יוכל לזכות לאלתר בהגנות ההליך, רלוונטי גם לפי החוק החדש."
פסיקה זו מבהירה כי חייב שהליך חדלות הפירעון בעניינו בוטל עקב אי-עמידה בחובותיו, לא יוכל להגיש בקשה חדשה מיד לאחר הביטול, אלא יידרש להמתין תקופת צינון.
הממונה על הליכי חדלות פירעון במחוז חיפה הוא בעל סמכויות נרחבות בניהול ההליכים. בין היתר, הממונה מוסמך לקבוע את אורך תקופת הצינון בין הליך אחד למשנהו, אם זו לא נקבעה על ידי הערכאה שביטלה את ההליך הקודם.
חייב המבקש ליהנות מהגנות הליך חדלות הפירעון בחיפה נדרש למלא מספר חובות מרכזיות:
בתי המשפט בחיפה מחמירים עם חייבים שאינם עומדים בחובותיהם. בפסק דין חדלפ (נצרת) 62293-09-20 עומר מסלמי נ' ממונה על חדלות פירעון- מחוז חיפה והצפון, נקבע:
"הפרת הוראות הצו לשיקום כלכלי עלולה להוביל להארכת תקופת התשלומים, הגדלת סכומי התשלומים, הטלת הגבלות מחדש, ביטול הליך או הפטר, והעברת נכסים לקופת הנשייה."
הסנקציות הללו מדגישות את החשיבות שמייחסים בתי המשפט בחיפה לעמידה בחובות ההליך.
הליך חדלות פירעון בבתי המשפט בחיפה מורכב ממספר שלבים מרכזיים:
פסיקת בתי המשפט בחיפה בתחום חדלות הפירעון משקפת מגמה של איזון בין זכויות החייב לבין זכויות הנושים. הפסיקה מדגישה את חשיבות השיקום הכלכלי, אך זאת בכפוף להתנהלות בתום לב ולשיתוף פעולה מצד החייב.
החלטות בית המשפט המחוזי בחיפה בשנה האחרונה מצביעות על הקפדה יתרה על חובת הגשת דוחות ועמידה בתשלומים שנקבעו, כחלק מהמגמה להבטיח את יעילות ההליך ואת ההגנה על זכויות כל הצדדים המעורבים.
לאור הפסיקה והפרקטיקה בבתי המשפט בחיפה, להלן מספר המלצות מעשיות לחייבים:
הליכי חדלות פירעון בבתי המשפט בחיפה מהווים מסלול משפטי מורכב המאפשר לחייבים הזדמנות לשיקום כלכלי ולפתיחת דף חדש. עם זאת, ההליך מחייב עמידה בתנאים מחמירים של תום לב, שקיפות ושיתוף פעולה.
הפסיקה העדכנית של בתי המשפט בחיפה מדגישה את האיזון העדין בין זכויות החייב לזכויות נושיו, תוך שימת דגש על חשיבות העמידה בחובות ההליך. חייב המקפיד על מילוי חובותיו ועל התנהלות בשקיפות ובתום לב יוכל למצות את הפוטנציאל הגלום בהליך ולהשיג את השיקום הכלכלי המיוחל.
בתי המשפט בחיפה פיתחו לאורך השנים פרקטיקה ייחודית בתחום חדלות הפירעון, המשלבת בין הוראות החוק החדש לבין עקרונות שהתגבשו בפסיקה. הבנת העקרונות והפרקטיקה הללו היא המפתח להצלחה בניהול הליך חדלות פירעון באזור חיפה ולהשגת התוצאה הרצויה – שיקום כלכלי ופתיחת דף חדש.
רע"א 663/21- שייח יוסף מנאר נגד ' הממונה על הליכי חדלות פירעון- מחלקת ערעורים
שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,ד מינץ
קיבו נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – מחוז חיפה ( 24.8.2020 ); עחדל"פ (שלום ב"ש) 51984-01-20 ווקנין נ' הממונה על חדלות פירעון – מחוז באר שבע והדרום ( 2.9.2020 ); פש"ר (מחוזי חי') 3613-02-15 ריסנברג נ' הכונס הרשמי מחוז חיפה ( 4.5.2021 ); חדל"פ (שלום חי') 21284-06-20 דעייף נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ( 5.5.2021 )). גם לעמדתי, הלכת אלקצאצי שרירה וקיימת. ואסביר. 15. נקודת המוצא העומדת בבסיס הדיון היא כי הליך חדלות פירעון גם על פי החוק ולא רק על פי הפקודה הוא הליך של "חסד המחוקק" (ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי ( 10.11.2008 ); ע"א 7375/18 גל נ' המנהל המיוחד, פסקה 9 ( 2.10.2019 ) (להלן: עניין גל); ע"א 1193/21 רחמני נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 4 ( 3.5.2021 )). זאת בשל ההזדמנות הניתנת לחייב להיחלץ ממצבו ולהשתקם מבחינה כלכלית. אולם, היד המושטת לחייב במסגרת הליך פשיטת רגל מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצדו, שאם לא כן, הפגיעה הגלומה בנושים במסגרת ההליך תיתפס כבלתי מוצדקת (רע"א 2282/03 גרינברגר נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 814 (2004); רע"א 962/20 מוחארב נ' עו"ד שמואל מיכאל – מנהל מיוחד לנכסי החייב, פסקה 12 ( 8.7.2020 )). דרישה זו משתלבת גם עם העיקרון הכללי השזור בכל תחומי המשפט על פיו "אל יהא חוטא נשכר" (ע"א 3376/11 רוזנברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה ט"ז ( 6.10.2013 )).
פסק דין |19/06/2021 |
חוק חדלות פירעון (נצרת) 62293-09-20- עומר מסלמי תז – תיק חוק חדלות פירעון 622930920 נגד ממונה על חדלות פירעון- מחוז חיפה והצפון
שמות השופטים: עופר חיים שורק
ח'ליפה מסלמי ח'ולוד ת"ז *** – תיק חדל"פ 6223300920 נגד משיבים 1. ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון 2. כתרינה עיאדה פסק דין (בתיק חדל"פ 62330-09-20) 1. ביום 21/12/20 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינה של היחידה ועוה"ד עיאדה כתרינה מונתה כנאמן לניהול הליכי חדלות הפירעון. 2. במקביל ובאותו היום ניתן לבעלה צו פתיחת הליכים לפי בקשתו בתיק חדל"פ 62293-09-20. 3. המדובר בהליך חדלות פירעון שלישי המתנהל בעניינם של היחידה ובעלה. 4. בהחלטה מיום 7/6/21 אוחדו הדיונים בתיקים של בני הזוג. 5. כנגד היחידה הוגשו 15 תביעות חוב בסך כולל של 516,556.92 , בדין רגיל. תביעות החוב טרם נבדקו. 6. ביום 1/12/21 הוגשה תגובת היחידים להצעת הממונה לביטול הצו לפתיחת הליכים. 2 7. ביום 2/12/21 התקיים דיון בעניינם של היחידים ובסופו של הדיון ניתנה להם ארכה לפעול במספר פעולות בתיק של היחיד, ולהסיר את המחדלים שנצברו בשני התיקים. 8. בהודעת העדכון שהוגשה על ידי הנאמנת ביום 29/5/22 המליצה היא בעניין היחידה לקבוע חובת תשלומים בשיעור של 500 לתקופה של 60 חודשים ולגלם את זכויותיה בדירת המגורים מכוח הלכת השיתוף. 9. נכון ליום פסק הדין טרם נערכה חוות דעת שמאי בדירת המגורים בו רשם היחיד כבעל זכויות מכוח ירושה של אביו המנוח. 10. ביום 25/10/22 הוגשה הודעת עדכון מטעם הנאמנת בה סקרה את ההליך עד כה ומסרה את המלצה בנוגע ליחידה. 11. לדיון שהתקיים ביום 3/11/22 התייצבו הממונה, הנאמן וב"כ היחידים. ב"כ היחידה טענה כי ליחידה נקבעה נכות יציבה ודרגת אי כושר של 74 לפני קרוב לשנתיים, היא אינה יכולה לעבוד בשל מצבה הרפואי, ללא השכלה ואין עבודה מתאימה למצבה.
פסק דין |04/11/2022 שלום – נצרת
חוק חדלות פירעון (חיפה) 25123-12-23- נדאל ח'דור נגד ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי- מחוז חיפה
שמות השופטים: איילת הוך טל
בעניין נדאל ח'דור להלן-היחיד ובעניין הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי-מחוז חיפה להלן-הממונה ובעניין והייב חטיב, עו"ד להלן-הנאמן פסק דין ביום 31.12.23 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניין היחיד במסגרתו חויב היחיד בתשלום חודשי בסך 150 ₪. זהו אינו הליך חדלות פירעון הראשון המתנהל בעניין היחיד. ההליך הקודם (חדל"פ 30927-04-20) בוטל בפסק הדין מיום 29.11.22 במסגרתו חויב היחיד בהפקדת 4,000 ₪ כתנאי לפתיחת הליך חדלות פירעון נוסף. היחיד חויב בביצוע ההפקדה במסגרת הצו לפתיחת הליכים שניתן בעניינו בהליך זה, וביום 4.2.24 אושרה פריסתו בהתאם להסכמת היחיד והנאמן. למרות ההוראות שעל היחיד לבצע בהתאם לצו, מהודעת הנאמן מיום 9.1.25 עולה כי היחיד לא ביצע את המוטל עליו, לרבות אי עמידה בצו תשלומים שנקבע במשך 10 חודשים, אי הגשת דוחות מתחילת ההליך, אי המצאת מסמכים נדרשים, אי התייצבות לבירור וחוסר שיתוף פעולה. לכן עתר הנאמן להורות על ביטול הצו בעניינו. מיד עם הגשת העדכון מטעם הנאמן, עתר היחיד לארכה של 30 יום להסרת מחדליו. בהחלטה מיום 12.1.25 נקבע כי לאור מועד הדיון הקבוע בתיק, על היחיד לפעול מול הנאמן להסרת מחדליו ולהתייצב לבירור ללא דיחוי, ואין מקום להמתין 30 יום להסרת המחדלים. על פי הודעת הנאמן מיום 18.2.25 מתברר כי המחדלים נותרו בעינם, כי לא ניתן ליצור קשר עם היחיד עצמו חרף ניסיונות שנעשו ולכן למעשה לא נעשה דבר מאז ניתנה החלטה.
פסק דין |17/02/2025 |שלום – חיפה
רע"א 663/21- שייח יוסף מנאר נגד ' הממונה על הליכי חדלות פירעון- מחלקת ערעורים
שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,ד מינץ
קיבו נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – מחוז חיפה ( 24.8.2020 ); עחדל"פ (שלום ב"ש) 51984-01-20 ווקנין נ' הממונה על חדלות פירעון – מחוז באר שבע והדרום ( 2.9.2020 ); פש"ר (מחוזי חי') 3613-02-15 ריסנברג נ' הכונס הרשמי מחוז חיפה ( 4.5.2021 ); חדל"פ (שלום חי') 21284-06-20 דעייף נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ( 5.5.2021 )). גם לעמדתי, הלכת אלקצאצי שרירה וקיימת. ואסביר. 15. נקודת המוצא העומדת בבסיס הדיון היא כי הליך חדלות פירעון גם על פי החוק ולא רק על פי הפקודה הוא הליך של "חסד המחוקק" (ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי ( 10.11.2008 ); ע"א 7375/18 גל נ' המנהל המיוחד, פסקה 9 ( 2.10.2019 ) (להלן: עניין גל); ע"א 1193/21 רחמני נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 4 ( 3.5.2021 )). זאת בשל ההזדמנות הניתנת לחייב להיחלץ ממצבו ולהשתקם מבחינה כלכלית. אולם, היד המושטת לחייב במסגרת הליך פשיטת רגל מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצדו, שאם לא כן, הפגיעה הגלומה בנושים במסגרת ההליך תיתפס כבלתי מוצדקת (רע"א 2282/03 גרינברגר נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 814 (2004); רע"א 962/20 מוחארב נ' עו"ד שמואל מיכאל – מנהל מיוחד לנכסי החייב, פסקה 12 ( 8.7.2020 )). דרישה זו משתלבת גם עם העיקרון הכללי השזור בכל תחומי המשפט על פיו "אל יהא חוטא נשכר" (ע"א 3376/11 רוזנברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה ט"ז ( 6.10.2013 )).
פסק דין |19/06/2021 |בית המשפט העליון
ע"א 3631/21- מיכאל מייק בן אהרון ש"ר נגד כונס הנכסים הרשמי ת"ל אביב
שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,ד מינץ
במצבים אלה, בהם מבקש החייב ליהנות מהיתרונות הגלומים בהליכי פשיטת הרגל אף שהם לא נפתחו לבקשתו, שוב מתעוררת התכלית שביסוד הטלת חובת תום הלב על החייב – ש"לא יהא חוטא נשכר". כאמור, אין כל הצדקה להושיט יד לחייב שהתנהל במסגרת ההליך בחוסר תום לב, ואף אין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע לחייב שכזה (וראו: עניין גרינברג, עמ' 814). אדרבה, הליכים הנפתחים לבקשת נושה אינם מותנים בתום לב של החייב בעת יצירת חובותיו ובמרבית המקרים אף כרוכים בכך. על כן, אי זקיפת התנהלות חסרת תום הלב של החייב עובר לכניסתו להליך, מדגישה את הצורך שיוכיח ביתר שאת את היותו ראוי ליתרונות הגלומים בהליך פשיטת הרגל. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 18. הליך פשיטת הרגל של המערער החל לפני כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: החוק), ועל כן בענייננו חלות הוראות הפקודה. עם זאת, גם על הליכי חדלות פירעון לפי החוק חולש העיקרון על פיו על החייב לנהוג בתום לב (ראו : עניין רפאל, פסקה 9; עניין גל, פסקאות 14/12). בעניין זה אוסיף מספר מילים. 10 19. ראשית ייאמר, כי בחוק הושמטה הדרישה בבקשת נושה לביצוע "מעשה פשיטת רגל", ונושה רשאי לפתוח בהליך חדלות פירעון אם החייב נמצא ב"חדלות פירעון" ולא פרע את חובו במועדו (סעיף 109(א) לחוק). עם זאת, אם טרם הגיע מועד פירעון החוב, יכול הנושה לפתוח בהליך רק אם החייב פועל במטרה להונות את נושיו; פועל לגריעת נכס מנכסיו במטרה להבריחו מנושיו; או שהוא לא יוכל לפרוע את החוב – ובלבד שמועד פירעון החוב חל בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה (סעיף 109(ב) לחוק; על כך ועל הבדלים נוספים בין הוראות הפקודה להוראות החוק, ראו: ע"א 8263/16 אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבל אור בע"מ נ' עו"ד איתן ארז, פסקה 79 ( 19.3.2018 ) (להלן: עניין אור סיטי)).
פסק דין |06/12/2021 |בית המשפט העליון
חוק חדלות פירעון (תל אביב) 62995-08-21- ארז יוסי מזרחי נגד הממונה על חדלות פירעון- מחוז ת"ל אביב
שמות השופטים: ס,אבי שליו
גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון, ניצול ההליך לרעה שלא בתום לב שומט את הקרקע תחת ההצדקה לסייע למי אשר מבקש ליהנות מחסדי המחוקק ומהגנות ההליך. באותו אופן כיום כמו בעבר, כניסה להליך חדלות פירעון באמצעות יצירת חובות שלא בתום לב, בנסיבות של זלזול בנושים או בהפרת ההגינות כלפיהם, תצדיק דחיית בקשתו של יחיד להיכנס להליך חדלות הפירעון ותצדיק גם ביטולו של ההליך כולו, אם נתברר למפרע שכך נהג". חוסר תום הלב אינו מתמצה באופן יצירת החובות גרידא, כי אם הוא משתרע גם במהלך תקופת ניהול הליך חדלות הפירעון עצמו ומתבטא, בין היתר, בהסתרת מידע ביחס לנכסים, אי דיווח על הכנסות לרבות הכנסה מעסק, צבירת פיגורים ועוד (ראו: חדל"פ (שלום חיפה) 7007-01-21 עלאוי נ' ממונה על חדלות פירעון מחוז חיפה והצפון ( 25.4.2022 ); חדל"פ (שלום נצרת) 3302-11-20 אוביץ נ' ממונה על חדלות פירעון מחוז חיפה והצפון ( 23.4.2023 )). בהינתן מהות הליך חדלות הפירעון, ונוכח האינטרס הציבורי והנחיתות האינפורמטיבית המובהקת של הנאמן ביחס למצבם הכולל של החייבים בעת יצירת החובות ובכלל, די בכך שהנאמן יציג "אותות מרמה" כדי להעביר את הנטל לכתפיהם של החייבים להציג ראיות ולהביא הסברים מספקים שיניחו את הדעת לכך שהתנהלו בתום לב. יפים לענייננו דברי כב' הנשיא (כתוארו אז) השופט אורנשטיין בפש"ר (מחוזי ת"א) 1494/00 עו"ד יהושע שועלי הנאמן בפשיטת רגל לנכסי החייב יצחק לוי נ' כונס הנכסים הרשמי ( 12.6.2017 ): ". . . מוצא אני למנות חלק ממאפייניו הייחודים של הליך חדלות הפירעון להמחשה: לעולם אחד מבעלי הדין בהליך חדלות פירעון משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט וכוונתי לבעל תפקיד; לרוב, אם לא לעולם, נמצא בעל התפקיד בנחיתות אינפורמטיבית לעומת הצד שכנגד, לא כל שכן כאשר עסקינן בניסיונות להברחת רכוש ותרמיות שנעשות בשיתוף פעולה עם צדדים שלישיים והניסיון מלמד שאין חקר ליצירתיות חייבים בהברחת רכוש; ועוד.
פסק דין |25/09/2023 |שלום – תל אביב
חוק חדלות פירעון (חיפה) 16170-12-20- אחמד אגבאריה, נגד ' ממונה על חדלות פירעון- מחוז חיפה והצפון
שמות השופטים: אפרים ציזיק
פירעון-מחוז חיפה והצפון 2. עו"ד ריקי אלמוג (נאמן) פסק דין העניין שבפני, בקשת היחיד למתן צו שיקום כלכלי, והמלצת הממונה לביטולו של ההליך לאור מחדלי היחיד והתנהלותו אשר לגישת ב"כ הממונה, יש לראותה כחסרת תום לב. בהתאם לסעיף 183 לחוק חדלות פירעון, בית המשפט ייעתר לבקשה לביטול ההליך בהתקיים התנאים הבאים: ההליך נפתח לבקשת היחיד; ישנו פגם ערכי בהתנהלות היחיד בהליך, באופן שמתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) לחוק או שהיחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי; ובנוסף, התנהלות היחיד פוגעת מהותית בניהולם התקין של ההליכים (ראו עודד מאור ואסף דגני ההפטר-חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים, כרך א', (2019), עמ' 377 . סמכותו של בית המשפט לביטול ההליך בשל מחדלי החייב זכתה למעמד בכורה תחת משטר פקודת פשיטת הרגל, במקרים בהם התברר כי החייב מנצל את ההליך לרעה ונוהג בחוסר תום לב בהליך, אולם במקרים המתאימים, קביעה לפיה בשל חוסר תום לב ניתן וראוי לדחות את הבקשה למתן צו שיקום כלכלי גם תחת משטר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. ראה לעניין זה ע"א 7375/18 יניב גל נ' מוטי בן ארצי עו"ד (ניתן ביום 2.10.2019 ). במקרה דנן, היחיד התנהל לכל אורכו של ההליך בחוסר שקיפות משמעותי, צבר מחדלים, ופעל בחוסר תום לב, המתבטא בכך שנמנע מרישום זכויות על שמו ובכך הרחיק נושיו מנכסיו.
פסק דין |05/02/2025 |שלום – חיפה
חוק חדלות פירעון (חיפה) 36015-10-23- עבד אבראהים נגד ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי- מחוז חיפה
שמות השופטים: ענבל קרן
392355_4 בפני כבוד השופטת ענבל קרן בעניין חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 להלן-החוק ובעניין עבד אבראהים, ת"ז ראויה אבראהים ת"ז להלן-היחידים ובעניין הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי-מחוז חיפה להלן-הממונה ובעניין עו"ד נועה גרבובסקי להלן-הנאמנת פסק דין ביום 15.11.23 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניין היחידים. מדובר בהליך שני בעניינו של היחיד (הליך קודם, פש"ר 38943-04-16, בוטל בפס"ד מיום 20.8.18 בשל מחדלי היחיד) וכן בהליך שני בעניינה של היחידה (הליך קודם, חדל"פ 20368-07-20 נמחק בפס"ד מיום 8.3.22 ). למרות ההוראות שעל היחידים לבצע בהתאם לצו, אזי על פי הודעת הנאמנת מיום 25.12.24 עולה כי היחידים לא ביצעו את המוטל עליהם, לרבות אי המצאת מסמכים מהותיים וחוסר שיתוף פעולה. בהתאם להחלטה מיום 26.12.24 היה על היחידים להסדיר מחדליהם ולהציג את אישור הנאמנת לדבר עד ליום 12.1.25 . על פי הודעת הנאמנת מיום 12.1.25 מתברר כי היחידים נותרו בעינם, לרבות אי המצאת המסמכים ואי אי תשלום סדיר ואי הגשת דוחות. חוסר שיתוף הפעולה מצד יחיד כמוהו כזניחת ההליך. התנהגות זו, בשים לב לחסות היחידים תחת הליך זה אשר הוגדר לא אחת כ 'חסד המחוקק' , מהווה התנהגות בחוסר תום לב, כאשר עקרון זה חולש גם על הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח-2018 החל בענייננו (ראו לעניין זה קביעותיו של כב' השופט מינץ במסגרת ע"א 7375/18 גל נגד בן ארצי (פורסם במאגרים, 2.10.19 )). לפיכך, ובזיקה להתראה שניתנה בהחלטה לעיל, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניין היחידים ומוחקת את הבקשה מטעמו, על כל ההשלכות הנובעות מכך.
פסק דין |05/02/2025 |שלום – חיפה
חוק חדלות פירעון (נצרת) 12757-08-20- פלוני נגד ממונה על חדלות פירעון- מחוז חיפה והצפון
שמות השופטים: נסרין אסכנדר מוסא
37. זאת ועוד, כפי שנקבע לא אחת בפסיקה, אין לאפשר ליחיד שיצר חובות נוספים סנסיבות כמו שבמקרה לפנינו, ליהנות מהגנות ההליך וקיים ספק רב בעניין יכולתו של ההליך להביא לשיקומו הכלכלי; ראה בעניין זה חדל"פ (חי') 39668-04-20 נוהא גאנם נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי מחוז חיפה (פורסם בנבו 06.10.2021 ). 38. על אף כל האמור, לא מן הנמנע שהייתי שוקלת לקבוע תוכנית שיקום בעניינו של היחיד, ככל והוא היה מוכיח התנהלות ללא רבב בהליך עצמו, וככל והיה עומד בדרישות ההליך כלשונם, והיה מעיד על עצמו כמי שמועניין באמת ובתמים בשיקום כלכלי אמיתי. 39. מעיון בנתוני התיק שוכנעתי שהיחיד לא שיתף פעולה בהליך כמתחייב ועל כן התנהלותו בהליך הייתה חסרת תום לב של ממש. אמנם היחיד פעל בסופו של יום והסיר את מלוא מחדליו, אך הדבר נעשה לאחר יותר משנתיים ולאחר שניתנו ליחיד מספר רב של אורכות והתראות, ומצופה מיחיד שנסיבות קריסתו הכלכלית נגועה בחוסר תום לב להפגין התנהגות מופתית בהליך ולו על מנת לשכנע את בית המשפט בדבר רצינותו ושאיפתו האמיתית לשיקום כלכלי. 40. ועל כן בשיקלול כל הנתונים, העובדה שמדובר בחובות חדשים יחסים שנוצרו בחוסר תום לב, במהלך חמש השנים האחרונות, מחציתם נוצרו אף לאחר שהליך חדלות פירעון קודם בוטל בעניינו של היחיד, והעובדה כי חובות אלו מהווים, כאמור, יותר משישים אחוז מסך חובותיו המאושרים של היחיד, וכן נוכח התנהלותו המחדלית בהליך וחוסר שיתוף הפעולה כמתחייב, אין מנוס אלא מלהורות על ביטול ההליך בעניינו של היחיד. 41. מודעת אני לכך שבהתאם להוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ומטרותיו יש לתת משקל משמעותי לשיקומו של חייב, אך, אין משמעות הדבר כי נפרצו שערי הליכי חדלות פירעון.
פסק דין |14/05/2023 |שלום – נצרת
עחדלפ (חיפה) 63431-06-22- מקסים פסקל נגד הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי- מחוז חיפה
שמות השופטים: איילת הוך טל
נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון תיק חיצוני: 333326_4 1 בפני כבוד השופטת איילת הוך-טל בעניין חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 להלן – החוק ובעניין מקסים פסקל להלן – היחיד ובעניין הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – מחוז חיפה להלן – הממונה ובעניין דידי אופיר , עו"ד להלן – הנאמן החלטה לפניי ערעור על החלטת הממונה מיום 7.6.22 אשר דחתה את בקשת היחיד להסיר את הגבלת עיכוב יציאתו מן הארץ לצרכי עבודה. הערעור הוגש מבלי שהופקד הערבון הנדרש ותוך שהיחיד מבקש לפטור אותו מהפקדה זו. מפאת תאריכי הנסיעה המבוקשת (17.7- 28.7.22 ), הדיון נקבע בזריזות והתנהל ביום 5.7.22 . לאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון, עיינתי במסמכים שהוצגו בפניי ושקלתי את טענותיהם, אני סבורה כי דין הערעור להידחות ואסביר. מדובר ביחיד הנמצא בהליך פעם שנייה. מהנתונים שהוצגו בפניי, ההליך הקודם בעניינו התנהל במסגרת פש"ר 46717-05-17 בבית המשפט המחוזי בחיפה והעתק פרוטוקול הדיון שם מיום 14.5.19 הוצג בפניי כאן. מפרוטוקול זה עולה כי בהליך הקודם מונה עו"ד שווץ כנאמן. הנאמן העלה טענות ביחס לחוסר תום לב של היחיד ביצירת החובות ועמד על כך שאין מקום להכרזה על היחיד כפושט רגל בשעתו, על פי הוראות הפקודה. היחיד חלק על הדברים. בנושא זה התקיים דיון ממושך אשר בסיומו ניאות בית המשפט לאפשר ליחיד שהות להשלים מסמכים אולם מתברר כי על אף זאת ההליך שם בוטל בסופו של דבר. היחיד הגיש את בקשתו כאן למתן צו פתיחת הליכים ביום 14.3.21 . היחיד לא המציא מסמכים שנדרשו על ידי הממונה במשך פרק זמן ממושך ולכן בדיקת בקשתו התעכבה וצו פתיחת ההליכים בעניינו ניתן רק ביום 20.3.22 .
החלטה |07/07/2022 |שלום – חיפה
חוק חדלות פירעון (חיפה) 46210-11-23- מרווה גנדור נגד ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי- מחוז חיפה
שמות השופטים: ענבל קרן
השופטת ענבל קרן בעניין חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 להלן-החוק ובעניין מרווה גנדור, חמיס גנדור להלן-היחידים ובעניין הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי-מחוז חיפה להלן-הממונה ובעניין שי מרצינקובסקי, עו"ד להלן-הנאמן פסק דין ביום 8.1.24 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניין היחידה. ביום 10.1.24 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניין היחיד. זהו הליך שני בעניינו של היחיד. הליך קודם (הוצל"פ 800630-03-20 בוטל בשל מחדליו). למרות ההוראות שעל היחידים לבצע בהתאם לצווים, אזי על פי בקשת הנאמן מיום 9.10.24 עולה כי היחידים לא ביצעו את המוטל עליהם, לרבות אי עמידה בצו תשלומים, אי הגשת דו"חות, אי המצאת מסמכים וחוסר שיתוף פעולה. לכן עתר הנאמן להורות על ביטול הצווים שבעניין היחידים. בהתאם להחלטה מיום 9.10.24 היה על היחידים להסדיר מחדליהם ולהציג את אישור הנאמן לדבר עד ליום 10.11.24 , שאחרת יבוטל ההליך. על פי הודעת הנאמן מיום 11.11.24 מתברר כי המחדלים נותרו בעינם. חוסר שיתוף הפעולה מצד יחיד כמוהו כזניחת ההליך. התנהגות זו, בשים לב לחסות היחידים תחת הליך זה אשר הוגדר לא אחת כ 'חסד המחוקק' , מהווה התנהגות בחוסר תום לב, כאשר עקרון זה חולש גם על הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח-2018 החל בענייננו (ראו לעניין זה קביעותיו של כב' השופט מינץ במסגרת ע"א 7375/18 גל נגד בן ארצי (פורסם במאגרים, 2.10.19 )).
פסק דין |11/11/2024 |שלום – חיפה
חוק חדלות פירעון (חיפה) 52759-11-21- מחמוד חטיב נגד הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי- מחוז חיפה
שמות השופטים: איילת הוך טל
בעניין מחמוד ח'טיב להלן – היחיד ובעניין הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – מחוז חיפה להלן – הממונה ובעניין סאמר עבד, עו"ד להלן – הנאמן פסק דין ביום 17.2.22 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניין היחיד. מדובר בהליך חדלות פירעון שלישי המתנהל בעניין היחיד. ההליכים הקודמים (פש"ר 13588-03-13 ופש"ר 7190-07-19) בוטלו בשל מחדליו. למרות ההוראות שעל היחיד לבצע בהתאם לצו, אזי על פי הצעת הממונה מיום 26.6.23 עולה כי היחיד לא ביצע את המוטל עליו, לרבות אי המצאת מסמכים נדרשים ואישורי מסירה לנושים, אי הגשת דוחות כנדרש וחוסר שיתוף פעולה. לכן הומלץ להורות על ביטול הצו בעניינו. בהתאם להחלטות מיום 27.6.23 ומיום 20.7.23 היה על היחיד להסדיר מחדליו ולהציג את אישור הנאמן לדבר עד ליום 20.8.23 , שאחרת יבוטל ההליך. מאז לא התקבל אישור הנאמן או כל הודעה אחרת. חוסר שיתוף הפעולה מצד יחיד כמוהו כזניחת ההליך. התנהגות זו, בשים לב לחסות היחיד תחת הליך זה אשר הוגדר לא אחת כ 'חסד המחוקק' , מהווה התנהגות בחוסר תום לב, כאשר עקרון זה חולש גם על הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 החל בענייננו (ראו לעניין זה קביעותיו של כב' השופט מינץ במסגרת ע"א 7375/18 גל נגד בן ארצי (פורסם במאגרים, 2.10.19 )).
פסק דין |07/09/2023 |שלום – חיפה
חוק חדלות פירעון (חיפה) 54141-11-22- יצחק בורקן נגד ' ממונה על חדלות פירעון- מחוז חיפה והצפון
שמות השופטים: תמי לוי יטח
מחוז חיפה והצפון 2. עו"ד ירון רגואן (נאמן) פסק דין ביום 2.7.23 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד. מבקשת הנאמן מיום 20.5.24 עולה כי היחיד לא מילא אחר הוראות הצו לפתיחת הליכים, לרבות בשל אי תשלום צו התשלומים השוטף וצבירת חוב פיגורים בסך 1,500 ₪, מתוכו רק 600 ₪ ניתן לדחייה עקב נוהל החירום ואי הגשת דו"חות בגין הכנסותיו והוצאותיו החודשיות למן תחילת ההליך. לאור התנהלות היחיד, עתר הנאמן להורות על ביטול הצו לפתיחת הליכים. בהתאם להחלטה מיום 21.5.24 היה על היחיד להסיר את המחדלים ולהגיש על כך הודעה לתיק, שאחרת ההליך יבוטל, ואולם כל תגובה לא התקבלה מטעם היחיד, חרף חלוף המועד שנקבע לכך. חוסר שיתוף הפעולה מצד היחיד ויצירת המחדלים שפורטו כאמור, בניגוד להוראות הצו לפתיחת הליכים, כמוהם כזניחת ההליך על ידי היחיד. זכותו של היחיד לחסות תחת הליך חדלות הפירעון הוגדרה כ"חסד המחוקק". היד המושטת לחייב במסגרת הליך חדלות הפירעון מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצידו, שאם לא כן הפגיעה בנושי היחיד תהא בלתי מוצדקת. דרישה זו משתלבת גם עם העיקרון הכללי במשפט לפיו "אל יהא חוטא נשכר". ברם התנהלות היחיד כאמור, מהווה התנהגות בחוסר תום לב במסגרת ניהול הליך חדלות הפירעון. למותר לציין כי עקרון תום הלב חולש גם על הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 החל בענייננו (ר' בעניין זה קביעותיו של כב' השופט מינץ במסגרת ע"א 7375/18 גל נגד בן ארצי ( 2.10.19 ).
פסק דין |25/06/2024 |שלום – חיפה
רחדפ (נצרת) 29980-09-23- פלוני עי נגד עורך דין טלי ארד גלית
שמות השופטים: אסף זגורי
מן העבר האחר נפסק, כי הואיל וההחלטה היא סופית וסותמת את הגולל על נושא כספי הפיצויים שנפסקו לטובת המבקש והיא סוגרת הלכה למעשה את "היחידה הדיונית" בעניין זה, ומשום כך במהותה היא "פסק-דין" אשר ניתן לערער עליו בזכות. 14. ההחלטה לעיל ניתנה בגין הליך המתנהל בהתאם לפקודת פשיטת הרגל , תש"ם – 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") להבדיל מההליך שלפניי המתנהל לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. בחוק בענייננו הוסדרו בסעיף 349 המצבים בהם יינתן ערעור בזכות, אשר המקרה שלפניי אינו נמנה עמם, אף שרשימה זו איננה רשימה סגורה (עודד מאור ואסף דגני, הפטר, עמ' 1236 (2019)). 15. שאלת שיוך כספי הפיצויים הינה בבחינת יחידה דיונית נפרדת הסותמת את הגולל על שאלה זו, וזאת להבדיל לדוגמה מקביעת צו תשלומים המהווה "החלטה אחרת", ומשום כך, בזיקה לדברים אליהם הפניתי לעיל, דומה כי הערעור על החלטה זו הינו ערעור בזכות. על כן, מעתה ואילך ייקרא החייב "המערער". 16. כך או כך, הערעור שלפניי מעלה שאלה מהותית אשר ניתנות לגביה פסיקות שונות על ידי ערכאות שונות, טעם אשר כשלעצמו מצדיק היה קבלת הבקשה ודיון בערעור לגופו, גם אם ההליך היה מסווג כערעור ברשות. 17. דיון והכרעה בשאלת המחלוקת: בית-המשפט קמא פסק את שפסק בהסתמך על פסיקה של בית-משפט שלום שניתנה במסגרת חדל"פ (חיפה) 47090-09-20 יוסי שלי נ' הממונה על הליכי חדלות פרעון ואח' (נבו, 20.05.2021 ) ואשר צוטטה גם בהליכים אחרים (ראו לדוגמה: חדל"פ (שלום נצרת) 61307-11-20 יאיר אליהו אנגל נ' ממונה על חדלות פירעון מחוז חיפה והצפון ( 28.08.2023 ); חדל"פ (שלום נצרת) 74640-06-20 אושרת הבט נ' ממונה על חדלות פירעון מחוז חיפה והצפון ( 17.03.2023 ) וכן: חדל"פ (שלום נצרת) 65097-06-21 דודיק לזמי נ' ממונה על חדלות פירע
פסק דין |11/03/2024 |מחוזי – נצרת
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 10. חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה
10. 3 (א) לעניין בקשה לצו לפתיחת הליכים שמגיש הנושה, חזקה היא כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה – חזקת חדלות הפירעון): (1) הנושה מסר לתאגיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 86,167.41 שקלים חדשים, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 30 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה: (א) אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין לתאגיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב; (ב) הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר לתאגיד את דרישת התשלום; (2) מונה כונס נכסים לכלל נכסי התאגיד או למרביתם; (3) הנושה המציא לתאגיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה) לתשלום חוב שסכומו עולה על 86,167.41 שקלים חדשים, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה; (4) בית המשפט נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 86,167.41 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 86,167.41 שקלים חדשים; (5) בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 11,488.99 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 11,488.99 שקלים חדשים. (ב) בבקשה לצו לפתיחת הליכים המתבססת על חזקת חדלות הפירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב. (ג) חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי התאגיד אם הוכיח כי אי-תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו. (ד) (1) בחישוב סכום חוב העולה על 83,313.65 שקלים חדשים, לעניין התקיימות תנאי מהתנאים בפסקאות (1), (3) ו–(4) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים. (2) בחישוב סכום חוב העולה על 11,108.48 שקלים חדשים, לעניין התקיימות התנאי בפסקה (5) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 4. הגדרות
פט של הכנסת; "חבר התאגיד"-(1) בחברה-בעל מניה; (2) בשותפות-שותף; "חברה"-חברה וחברת חוץ כהגדרתן בחוק החברות; "חדלות פירעון"-כמשמעותה בסעיף 2; "חוב"-חוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע; "חוב בדין קדימה"-כמשמעותו בסעיף 234; "חוב דחוי"-כמשמעותו בסעיף 237; "חוב כללי"-כמשמעותו בסעיף 235; "חוב מובטח"-חוב עבר שלהבטחת פירעונו שועבד נכס של החייב, בין בשעבוד קבוע ובין בשעבוד צף, עד לגובה החוב שניתן להיפרע ממימוש הנכס; "חוב עבר"-חוב, לרבות תשלום עונשי, שמתקיים לגביו אחד מאלה: (1) החייב חב בו במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, לרבות באופן מותנה; (2) הוא נובע ממעשה או מחדל שעשה החייב לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם החוב נוצר לאחר מתן הצו; (3) הוא נובע מהפרת התחייבות שהחייב התחייב בה לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם ההפרה נעשתה לאחר מתן הצו, ובלבד שההפרה נובעת מהליכי חדלות הפירעון; (4) חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי; (5) הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים שנוספו לחוב כאמור בפסקאות (1) עד (4), עד למועד פירעונו בפועל; "חובות שאינם בני הפטר"-כמשמעותם בסעיף 175; "חוק הביטוח הלאומי"-חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995; " חוק ההוצאה לפועל"-חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967; "חוק החברות"-חוק החברות, התשנ"ט-1999; "חוק המשכון"-חוק המשכון, התשכ"ז-1967; "חוק העונשין"-חוק העונשין, התשל"ז-1977; "חוק ניירות ערך"-חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968; "חוק פסיקת ריבית והצמד
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 4. הגדרות
החלטה של רשות מינהלית במילוי תפקידה הציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל; "הליך גבייה"-הליך לפי חוק ההוצאה לפועל, לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, לפי פקודת המסים (גבייה), או לפי חוק אחר המקנה סמכויות גבייה מקבילות לסמכויות המוקנות בהליכים אלה; "ה ליך מינהלי"-הליך שמנהלת רשות מינהלית, במילוי תפקידה הציבורי לפי דין, וכן הליך שעניינו ביקורת שיפוטית על החלטה מינהלית; "הליכי חדלות פירעון"-הליכים לפי חוק זה החל במועד הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים עד למועד כמפורט להלן, ואם בוטל הצו קודם לכן-עד לביטולו: (1) לעניין חייב שהוא תאגיד-מועד אישור התכנית לשיקום כלכלי או מועד חיסולו; (2) לעניין חייב שהוא יחיד-מועד ההפטר; "הסדר חוב"-כמשמעותו בחלק י': הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים; "הפטר", לגבי חייב שהוא יחיד-כמשמעותו בפרק ט': הפטר, לחלק ג'; "הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים"-הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים שנוספו לפי דין או הסכם, ובכלל זה דמי פיגורים כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה; "הקפאת הליכים"-(1) לגבי חייב שהוא תאגיד-כמשמעותה בפרק ה': הקפאת הליכים, לחלק ב'; (2) לגבי חייב שהוא יחיד-כמשמעותה בסעיף 121(3); "ועדת החוקה"-ועדת החוקה חוק ומש פט של הכנסת; "חבר התאגיד"-(1) בחברה-בעל מניה; (2) בשותפות-שותף; "חברה"-חברה וחברת חוץ כהגדרתן בחוק החברות; "חדלות פירעון"-כמשמעותה בסעיף 2; "חוב"-חוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע; "חוב בדין קדימה"-כמשמעותו בסעיף 234;
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 110. חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה
110. 9 (א) לעניין בקשת נושה, חזקה היא כי היחיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה – חזקת חדלות פירעון): (1) הנושה מסר ליחיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 86,167.41 שקלים חדשים, כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 45 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה: (א) אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין ליחיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב; (ב) הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר ליחיד את דרישת התשלום; (2) הנושה המציא ליחיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה), לתשלום חוב שסכומו עולה על 86,167.41 שקלים חדשים, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה; (3) בית המשפט נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 86,167.41 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 86,167.41 שקלים חדשים; (4) בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 11,488.99 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 11,488.99 שקלים חדשים. (ב) בבקשת נושה המתבססת על חזקת חדלות פירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב. (ג) חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי היחיד אם הוכיח כי אי-תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו. (ד) (1) בחישוב סכום חוב העולה על 83,313.65 שקלים חדשים, לעניין התקיימות תנאי מהתנאים בפסקאות (1), (2) ו–(3) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים. (2) בחישוב סכום חוב העולה על 11,108.48 שקלים חדשים, לעניין התקיימות התנאי בפסקה (4) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 29. הקפאת הליכים נגד התאגיד
29. הקפאת ההליכים נגד התאגיד משמעה כי – (1) לא יהיה ניתן לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר נגד התאגיד או להמשיך בהליכי גבייה שטרם הושלמו; לעניין זה, יראו הליך גבייה כהליך שהושלם, לגבי נכסים – בקבלת מלוא התמורה בעד מכירתם בידי הנושה, ולגבי עיקול חוב – בתשלום החוב לנושה; (2) מימוש נכס מנכסי קופת הנשייה המשועבד בשעבוד קבוע וגיבוש שעבוד צף, שנעשו להבטחת פירעון חובות העבר של התאגיד, וכן העברת חזקה בנכס הכפוף לשיור בעלות מהתאגיד לבעל הנכס והחזקה בנכס שחלה לגביו זכות עיכבון, יהיו כפופים למגבלות ולהוראות הקבועות בפרק ו': נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות, לחלק ד', והכול גם אם החלו הליכים כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים; (3) לא יהיה ניתן לשעבד נכס מנכסי קופת הנשייה לשם הבטחת פירעון חובות העבר של התאגיד או לבצע כל פעולה בנכס משועבד המקנה לשעבוד תוקף, לפי דין, כלפי צדדים שלישיים; (4) לא יהיה ניתן להטיל עיקול על נכס מנכסי קופת הנשייה; עיקול שהוטל על נכס כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, למעט עיקול שדינו כדין משכון לפי סעיף 12א לפקודת המסים (גבייה) – בטל; (5) לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון; (6) ממועד מתן הצו לא ייווספו לתשלום עונשי שהוא חוב עבר תוספת פיגורים או כל תשלום דומה לזה שהתאגיד נדרש לשלם בשל אי-תשלום תשלומים שהוא חב בהם במועדם.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 4. הגדרות
4. בחוק זה-"אורגנים", של תאגיד-אורגנים בחברה כמשמעותם בחוק החברות וכל גוף הממלא תפקיד מקביל בשותפות; "בית משפט"-(1) לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא תאגיד-בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו רשום התאגיד או שבו מקום עסקו העיקרי או נכסיו; (2) לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא יחיד-בית משפט השלום כמשמעותו בסעיף 353, במחוז שבאזור שיפוטו מתגורר היחיד או שבו מקום עסקו העיקרי או נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור-בית משפט השלום בירושלים; "הגנה הולמת"-(1) לגבי נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס שיש לגביו זכות עיכבון-שמירת הערך המובטח לנושה בבטוחה, בהתחשב, בין השאר, ברמת הוודאות לפירעון החוב מהנכס; לעניין זה, "הערך המובטח לנושה בבטוחה"-התמורה שהיה מקבל הנושה ממימוש הנכס אילו בית המשפט היה מאפשר לו, במועד הגשת הבקשה שבמסגרתה נבחנה טענת ההגנה ההולמת, לממש את הנכס באופן עצמאי, שלא במסגרת הפעלת התאגיד לפי פרק ז': הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי, לחלק ב', ולעניין חייב שהוא יחיד-שלא במסגרת הפעלת עסקו כאמור בסעיף 157; (2) לגבי נכס הכפוף לשיור בעלות-הבטחת תשלום התמורה בעד הנכס אך לא יותר מהתמורה שהיתה מתקבלת בעד הנכס אילו היה נמכר בידי בעליו במועד הגשת הבקשה שבה נבחנת טענת ההגנה ההולמת; "הוצאות הליכי חדלות הפירעון"-כמשמעותן בסעיף 233; "החלטה מינהלית"-החלטה של רשות מינהלית במילוי תפקידה הציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל; "הליך גבייה"-הליך לפי חוק ההוצאה לפועל, לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, לפי פקודת המסים (גבייה), או לפי חוק אחר המקנה סמכויות גבייה מקבילות לסמכויות המוקנות בהליכים אלה; "ה
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 82. הגשת הצעות לבית המשפט
82. (א) הנאמן יגיש לבית המשפט הצעה, אחת או יותר, לתכנית לשיקום כלכלי שגיבש לפי סעיף 81, וישלח העתק ממנה לממונה. (ב) הצעה לתכנית לשיקום כלכלי תכלול את כל המידע הדרוש לשם החלטה בעניינה, ותתייחס בין השאר לאלה: (1) הדרך המוצעת להמשך הפעילות העסקית של התאגיד, לרבות ארגון מחדש של מבנה התאגיד, מיזוגו או פיצולו והמועדים שבהם צפוי שיבוצעו הפעולות המהותיות הנדרשות לביצוע התכנית; (2) ההערכות והנתונים שעליהם מתבססת התכנית, ואם הוצעה יותר מתכנית אחת – השוואה בין התכניות; (3) התמורה המוצעת לכל אחד מסוגי הנושים ולחברי התאגיד והוויתור על זכויות שיידרשו מהם, בהשוואה לתמורה שהיו מקבלים בפירוק התאגיד או בחלופות לתכנית השיקום; התמורה המוצעת יכול שתכלול תוספת פיגורים, אף אם נצברה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים; (4) אם ייוותרו בהתאם לתכנית המוצעת זכויות לחברי התאגיד מכוח היותם חברי תאגיד – ערכן של הזכויות שייוותרו, ובפרט הזכויות שייוותרו בידי בעל שליטה והתמורה שנתנו חברי התאגיד בעדן והאפשרות לפירעון חובות התאגיד בדרך של הקצאת אותן זכויות לנושים או בדרך של מכירתן לצדדים שלישיים; (5) כללה התכנית המוצעת הוראה ולפיה הנושים או התאגיד יהיו מנועים מלתבוע נושא משרה בתאגיד, בעל עניין בו כהגדרתו בחוק החברות או אדם אחר (בפסקה זו – פטור מאחריות) – הערך הכלכלי המשוער של הפטור מאחריות למיטב ידיעתו של הנאמן והשיקולים למתן הפטור כאמור. (ג) השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בהצעה לתכנית לשיקום כלכלי ומסמכים שיש לצרף אליה.
חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020
סעיף: 12. דיווח לכנסת
הגשת תביעת חוב בידי נושה שאינו מיוצג בהליך פשיטת רגל שחלות לגביו ההוראות לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, כאמור בסעיף 373 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 תקנה 76(א) לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 31. מסירת בקשה לפירוק על ידי תאגיד המתפרק בהתאם להוראות תקנה 4 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987 תקנה 4 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987 הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 32. הפקדת צוואה וביטול הפקדה תקנות 6, 6א ו–6ב לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 (להלן – תקנות הירושה) הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 33. עשיית צוואה בפני רשות תקנה 7 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 34.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 4. הגדרות
חוק ההוצאה לפועל"-חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967; "חוק החברות"-חוק החברות, התשנ"ט-1999; "חוק המשכון"-חוק המשכון, התשכ"ז-1967; "חוק העונשין"-חוק העונשין, התשל"ז-1977; "חוק ניירות ערך"-חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968; "חוק פסיקת ריבית והצמד ה"-חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "חייב"-יחיד או תאגיד החב חוב; "הממונה"-הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי שמונה לפי סעיף 266; "המרשם"-(1) לגבי חברות-מרשם החברות המתנהל לפי חוק החברות; (2) לגבי שותפויות-הפנקס המתנהל לפי פקודת השותפויות ; "נאמן"-מי שמונה לפי סעיף 33 או 125; "נושא משרה"-כהגדרתו בחוק החברות, ולגבי שותפות-כל הממלא תפקיד דומה בשותפות וכן שותף כללי; "נושה"-מי שהחייב חב לו חוב; "נושה מובטח"-כמשמעותו בסעיף 243 או 253; "נכס"-מיטלטלין, מקרקעין או זכויות; "נכס הכפוף לשיור בעלות"-כמשמעותו בסעיף 251; "נכסי קופת הנשייה"-כמשמעותם בפרק ב': קופת הנשייה, לחלק ד'; "סדר הפירעון"-כמשמעותו בסעיף 231; "פקודת החברות"-פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983; "פקודת פשיטת הרגל"-פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980; " פקודת השותפויות"-פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975; "צו לפתיחת הליכים"-כמשמעותו בסעיף 3; "צו לשיקום כלכלי", לגבי חייב שהוא יחיד-צו ובו תכנית לפירעון חובותיו ולשיקומו הכלכלי של יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כמשמעותו בפרק ח': צו לשיקום כלכלי , לחלק ג'; "קרוב"-(1) לגבי יחיד-בן זוג, הורה, הורה הורה, סב או סבתא של הורה, בן או בת, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, נין או נינה, או בני זוגם של כל אחד מאלה, וכל אדם
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 154. הצעת הממונה
154. (א) הממונה יגיש לבית המשפט, בתוך 60 ימים מהמועד שמסר לו הנאמן את דוח ממצאי הבדיקה, הצעת תכנית לשיקומו הכלכלי של היחיד (בסימן זה – הצעת הממונה). (ב) הצעת הממונה תכלול התייחסות לכל העניינים שיש לכלול בצו לשיקום כלכלי לפי פרק ח': צו לשיקום כלכלי, וכן את הממצאים שעל בסיסם גובשה ההצעה ובכלל זה – (1) הממצאים לפי דוח ממצאי הבדיקה; (2) התקיימות תנאים שבשלהם יש להטיל על היחיד חובת תשלומים לפי סימן ב': חובת תשלומים, לפרק ח' או לתת לו הפטר לאלתר לפי סימן ג': הפטר לאלתר, לפרק האמור; (3) התקיימות תנאים שבשלהם ניתן להאריך או לקצר את תקופת התשלומים לפי סעיף 163. (ג) הממונה ימסור ליחיד את הצעתו, יודיע לנושים על הגשת ההצעה ויעמידה לעיונם; הממונה יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה.
כל הזכויות שמורות ©