עורך דין הקפאת הליכים ברמת גן |עורך דין חדלות פרעון ברמת גן|

אודות המחבר

מעיין חיה בן יהודה, עו"ד ונוטריון יפוי כח מתמשך

טלפון: 074-7695578

מייל: [email protected]

כתובת: נתניה

ותק: 14 שנים

הקפאת הליכים ברמת גן – סקירה משפטית

תמצית

הקפאת הליכים היא כלי משפטי חשוב המאפשר לחברות במצוקה כלכלית לקבל "שקט תעשייתי" זמני על מנת לגבש הסדר נושים ולנסות להבריא את החברה. להלן סקירה של העקרונות המרכזיים והיישום בפסיקה, בדגש על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב.

המסגרת הנורמטיבית

הקפאת הליכים מוסדרת בסעיף 350 לחוק החברות. מטרתה העיקרית היא לאפשר לחברה במצוקה כלכלית לגבש הסדר נושים תוך שמירה על החברה כ"עסק חי". כפי שנקבע בפסיקה:פשר 1739/02- לייט דזיין בעמ נגד אשר פויכטונגר בעמ ואח (ניתן ב 24/11/2002) "חלק מהותי ועקרוני מהקפאת הליכים (כמוהו כעיכוב הליכים בעת פירוק) הינו מניעת ריבוי התדיינויות בענייני החברה בערכאות שונות, וריכוזן תחת קורתה של ערכאה אחת, היא בית המשפט הדן בהקפאת הליכים."

עקרונות מרכזיים בהקפאת הליכים
תכלית ההליך:

פרק 40071-05-18- הענף הירוק בעמ נגד בנק מרכנתיל דסקונט (ניתן ב 24/05/2018) "צו הקפאת ההליכים המבוקש נועד לתת שקט תעשייתי לחברה על מנת לנסות ולהגיע להסדר עם כלל נושיה, על מנת לשמר את פעילות החברה כעסק חי, על כל המשתמע מכך, הן מבחינת השמירה על האינטרס של הנושים, העובדים, שימור מקומות העבודה ומניעת הנזק שעלול להיגרם לכל אלה ולציבור"

סמכויות הנאמן:

פרק 34710-07-19- בנייני חמד מ.ח. בעמ נגד מוחמד חמודה (ניתן ב 18/07/2019) "אני מורה לנאמן להמשיך להפעיל את עסקי החברה במהלך העסקים הרגיל, עד לתום תקופת ההקפאה ובהתאם להוראות בית המשפט כפי שתינתנה מעת לעת, והכל תוך גביית חובות באופן שוטף וביצוע תשלומים אך ורק בגין מוצרים ושירותים שיסופקו לחברה"

חובת שיתוף הפעולה:

בשא 7546/08- עורך דין אבנר כהן בתפקידו כנאמן בהקפאת הליכים של עיריית טייבה נגד מדינת ישראל- משרד הפנים ואח (ניתן ב 29/07/2008) "הבוחר לבקש הקפאת הליכים, חזקה עליו שהוא מודע לכל השלכותיו של אותו מצב, לרבות הטלת חובה רחבת היקף על בעלי השליטה בגוף הקורס… לשתף פעולה באורח שלם, כנה ומשביע רצון עם בית המשפט והנאמן"
שיקולים מעשיים
פרסום ההחלטה: על פי תקנה 46, יש לפרסם את דבר מתן צו הקפאת ההליכים בעיתונים יומיים.
מינוי נאמן: בית המשפט ממנה נאמן לניהול החברה בתקופת ההקפאה.
פתיחת חשבון נאמנות: הנאמן נדרש לפתוח חשבון נפרד לניהול כספי החברה בתקופת ההקפאה.
הגשת דוחות: הנאמן מחויב להגיש דוחות תקופתיים לבית המשפט.

סיכום

הקפאת הליכים היא כלי משפטי חשוב המאפשר לחברות במצוקה הזדמנות להבראה. ההליך מחייב איזון בין האינטרסים של החברה, העובדים והנושים, תוך שמירה על עקרונות של שקיפות ויעילות. הצלחת ההליך תלויה במידה רבה בשיתוף הפעולה של כל הצדדים המעורבים ובניהול מקצועי של הנאמן מומלץ להתעייץ עם עורך דין מנוסה בתחום הקפאת הליכים .

סימוכין

פשר (תל-אביב-יפו) 1739/02- לייט דזיין בע"מ נגד אשר פויכטונגר בע"מ ואח

שמות השופטים: אלשיך ורדה

חלק מהותי ועקרוני מהקפאת הליכים (כמוהו כעיכוב הליכים בעת פירוק) הינו מניעת ריבוי התדיינויות בענייני החברה בערכאות שונות, וריכוזן תחת קורתה של ערכאה אחת, היא בית המשפט הדן בהקפאת הליכים. לעניין זה, אין כל חשיבות לשאלה כיצד מנסחים התובעים את תביעותיהם ואת הסעדים המבוקשים בהן. המבחן לעניין זה הינו קיומה של השפעה אפשרית של התביעה על קופתה ומצבה של החברה, ואי-לכך, מניעת מצב בו יצטרכו נאמני החברה להשקיע זמן ומשאבים בהתגוננות בערכאות השונות, דבר אשר יבוא על חשבון ניהול מטבי של ענייני החברה לצורך הבראתה. עם זאת, יתכנו מצבים בהם יעשה בית המשפט של הקפאת הליכים, כמוהו כבית המשפט של פירוק, שימוש בסמכותו ויתיר הגשת תביעות בערכאות אחרות. זאת, בין היתר, כאשר עסקינן בתביעות מורכבות עובדתית הדורשות חקירה של עדים רבים, או במקרים אחרים אשר המכנה המשותף לכולם הינו חוסר יכולת של בעלי התפקיד לדון בתביעת חוב רלוונטית מטעם התובעת (אם בסעד כספי עסקינן), או בחוסר יכולתו של בית משפט של חדלות פרעון לדון ולהכריע בעניין על דרך בקשה למתן הוראות, אותה יכול כל צד מעוניין להגיש כנגד הנאמן או המפרק (לעניין פירוט השיקולים לעניין זה, ראה ההחלטות בעניין פש"ר 1285/84 בש"א 5225/01 גרינברג נ' צוריאל לביא, פש"ר 1171/98 בש"א 25726/00 שלום דוד נ' אריה כץ בע"מ וכן פש"ר 1868/00בש"א 4935/01 ו-בש"א 5070/01 עיריית חולון נ' המעמיס). בנסיבות המקרה,לא הוכח ולו שמץ מאותן נסיבות המצדיקות החרגת תביעה מעיכוב הליכים בפירוק או מצו הקפאת הליכים. כל שעשתה המבקשת היה לנסות ולטעון, באופן תמוה ובלתי מוצדק, כאילו צו ההקפאה "אינו נוגע" כלל ועיקר לעניינה.
dislike

פרק (נצרת) 40071-05-18- הענף הירוק בע"מ נגד בנק מרכנתיל דסקונט

שמות השופטים: ערפאת טאהא

אני מורה על הקפאת ההליכים כנגד החברה עד ליום 15.7.2018 , או עד החלטה אחרת. במשך תקופה זו לא ניתן יהא להמשיך או לפתוח בכל הליך משפטי כנגד החברה, והחברה לא תוכל להמשיך לנהל הליכים משפטיים, אלא ברשות בית משפט זה הדן בהליכי חדלות הפירעון שלה. צו הקפאת ההליכים יחול גם על עבדאלסלאם דהאמשה, בעל המניות בחברה. 2. אני ממנה את עו"ד נפתלי נשר כנאמן לחברה לתקופת הקפאת ההליכים (להלן: "הנאמן"), ונותן לו את סמכויות ניהול החברה בתקופת הקפאת ההליכים. שכרו של הנאמן ייקבע על פי תקנות הפירוק, תוך שמובהר בזאת כי העניין יישקל לגופו, על ידי בית המשפט, ככל שתבוא התנגדות כזו או אחרת מטעם מי מבעלי העניין. 3. בהתאם לתקנה 46, דבר מתן צו הקפאת ההליכים יפורסם על ידי הנאמן, ללא דיחוי, בשלושה עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בישראל, האחד יומי, השני כלכלי והשלישי בשפה הערבית. 4. הנני מורה לנאמן להמשיך ולהפעיל את עסקי החברה במהלך העסקים הרגיל, בכפוף לקיום כל הדרישות על פי דין הנחוצות להמשך הפעלת העסק כעסק חי, עד תום תקופת הקפאת ההליכים ובהתאם להוראות בית המשפט כפי שתינתנה מעת לעת, והכל תוך גביית חובות באופן שוטף וביצוע התשלומים אך ורק בגין שירותים ומוצרים שיסופקו לחברה לצורך פעילותה השוטפת בתקופת הקפאת ההליכים, ולצורך גיבושו של הסדר נושים. לצורך האמור, אני מורה כי במהלך תקופת ההקפאה תהא לנאמן סמכות לנהל את עסקי החברה בהתאם לשיקול דעתו, תוך הסתייעות בהנהלתה, ככל שימצא לנכון לעשות כן, ובכלל זה להתקשר לפי הצורך בהסכמים עם ספקים, קבלני משנה ונותני שירותים, לגבות כספים מחייבים, להתקשר עם לקוחות, להעסיק אנשי מקצוע ולשלם להם שכ"ט, לפטר עובדים ו/או להוציא אותם לחופשה ללא תשלום, הכל על מנת לשמר את החברה כעסק חי.

פרק (נצרת) 34710-07-19- בנייני חמד מ.ח. בע"מ נגד מוחמד חמודה

שמות השופטים: עאטף עיילבוני

אשר על כן, לאחר שעיינתי בבקשה והתרשמתי כי בנסיבות המפורטות בה ראוי לתת הזדמנות לניסיון ההבראה של החברה ולבדיקת האפשרות מה ההליך הראוי והטוב ביותר עבורה ועבור נושיה, ובהתאם אני מורה כלהלן: 1. בהתאם לסמכותי לפי סעיף 350(ב) לחוק החברות, אני מורה על הקפאת ההליכים כנגד החברה, עד ליום 30.9.19 ו/או עד להחלטה שיפוטית אחרת. במסגרת תקופה זו לא ניתן יהיה להמשיך או לפתוח בכל הליך משפטי כנגד החברה, ו/או לא תוכל החברה להמשיך לנהל הליכים משפטיים, אלא ברשות בית משפט זה של חדלות הפירעון. נוכח המפורט בבקשה, לאחר שעיינתי בטענות הנוגעות להחלת צו הקפאת ההליכים גם על בעל המניות בחברה, כמפורט לעיל, אני מוצא להחיל את צו הקפאת ההליכים גם על בעל המניות בחברה, מר מוחמד חמודה. בהתאם לתקנה 46 לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), תשס"ב-2002, דבר מתן צו הקפאת ההליכים יפורסם על ידי החברה ו/או הנאמן, ללא כל דיחוי, בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בישראל, האחד יומי והשני כלכלי. 2. אני ממנה את עוה"ד אופיר דידי, כנאמן לחברה לתקופת הקפאת ההליכים (להלן: "הנאמן") ונותן לו את סמכויות ניהול החברה בתקופת הקפאת ההליכים. שכרו של הנאמן ייקבע על פי תקנות הפירוק ולפי שיקול דעתו של בית המשפט. 3. אני מורה לנאמן להמשיך להפעיל את עסקי החברה במהלך העסקים הרגיל, עד לתום תקופת ההקפאה ובהתאם להוראות בית המשפט כפי שתינתנה מעת לעת, והכל תוך גביית חובות באופן שוטף וביצוע תשלומים אך ורק בגין מוצרים ושירותים שיסופקו לחברה לצורך פעילותה השוטפת בתקופת הקפאת ההליכים, ולצורך גיבושו של הסדר נושים. עוד אני מסמיך את הנאמן לפעול לצורך השלמת הבניה בפרויקטים הנותרים, כמפורט בבקשה, לפי תכנית עבודה מפורטת שתוגש לבית המשפט בתוך 21 ימים מהיום.

בש"א (תל-אביב-יפו) 7546/08- עורך דין אבנר כהן בתפקידו כנאמן בהקפאת הליכים של עיריית טייבה נגד מדינת ישראל- משרד הפנים ואח

שמות השופטים: ורדה אלשיך

שנית, אין לי אלא להצר על העובדה כי עלי לחזור ולהבהיר מושכלות ראשוניים, ודווקא למדינה, ולקבוע באורח חד-משמעי, כי הבוחר לבקש הקפאת הליכים, חזקה עליו שהוא מודע לכל השלכותיו של אותו מצב, לרבות הטלת חובה רחבת היקף על בעלי השליטה בגוף הקורס, לרבות ובעיקר אם הם מבקשי הצו, לשתף פעולה באורח שלם, כנה ומשביע רצון עם בית המשפט והנאמן. לעניין זה, אבהיר באורח אשר אינו משתמע לשתי פנים, כי הקפאת הליכים מחילה דינים, כללים והלכות על הגוף חדל הפרעון, תהא זהותו אשר תהא; וכי אין ולא יכולה להיות "הקפאת הליכים לחצאין", בה מבקש בעל השליטה (או גורם כלשהו) הקפאת הליכים בידו האחת, ובידו השניה "בורר" אילו מדיני הקפאת ההליכים יחולו עליו, ואילו לא יחולו. התנהלות כזו, עשויה להחשב כהפרת החובה לשתף פעולה באורח כנה עם בית המשפט, ולהוות עילה לביטול לאלתר של צו הקפאת ההליכים, על כל המשתמע מכך. 6. ההלכה הפסוקה הנוגעת להקפאת הליכים הבהירה זה מכבר, כי חלק עקרוני מהכניסה להליך זה של דיני חדלות פרעון, הינו הפקעה למעשה של השליטה מידי האורגנים הקודמים של הגוף חדל הפרעון, והעברתה לבית המשפט – ולמעשה, לידי הנאמן המהווה את "ידו הארוכה". דבר זה מתחייב לא רק נוכח הצורך לגבש הסדר נושים ולהפעיל את הגוף במסגרת ההקפאה, אלא הוא מהווה במידה רבה אף חלק מ"מחיר הקפאת ההליכים", באורח אשר תורם בין היתר לכך, כי בעלי שליטה בחברות ובישויות משפטיות אחרות לא יקלו ראש במשמעותו של צעד כזה, וידעו היטב, כי אין להשתמש בסעיף 350 לחוק החברות כ"עיר מקלט" בכדי להמלט מתוצאותיו של ניהול כושל.

פסיקה רלוונטית

ע"א 4409/08-1. שמואל אלישיוב נגד בעא 4409/08 (רעא 3980/08) ובעא 10650/08 (רעא 10651/08)

שמות השופטים: א פרוקציה,ע ארבל,ח מלצר

לעקרונות אלה ניזקק גם אנו, לצורך פרשנות ויישום של סעיף 350(ו) לחוק החברות על ההסדר שגובש במקרה שלפנינו. מימוש שעבוד של נושה מובטח במסגרת הקפאת הליכים 71. שלב הקפאת ההליכים בהליך הנוגע לחברה חדלת פרעון הוא "פרשת דרכים" בחייה של החברה, שנועד לבחון אם דינה לשיקום או לפירוק (ורדה אלשיך וגדעון אורבך הקפאת הליכים הלכה למעשה 23 (2005) (להלן אלשיך ואורבך)). ככלל, צו הקפאת ההליכים מביא לעיכוב כלל תביעותיהם של כל נושי החברה, הן נושים מובטחים והן נושים בלתי מובטחים. בכך שונה צו הקפאת הליכים, שנועד לבחון אפשרות להבראת החברה, מצו עיכוב הליכים, הננקט לצורך פירוק חברה, במטרה להביא לחיסולה. עיכוב הליכים, שלא בדומה להקפאת הליכים, מקפיא את תביעות הנושים הבלתי מובטחים, אך אינו חל על נושה מובטח, ואינו גורע מיכולתו לממש את שעבודו בהליך חיצוני ובלתי תלוי בהליך הפירוק. עיכוב ההליכים בהליך פירוק נועד להקפיא את תביעות הנושים הרגילים, כדי להביא להסדרה יעילה של הליך הפרעון הקולקטיבי על פי סדרי עדיפויות שנקבעו בחוק. הסדרה זו אינה מצריכה הקפאת תביעתו הקניינית של בעל השעבוד, שזכותו לממש את בטוחתו מהנכס המשועבד הינה בעלת קדימות, ונתונה לו בלא זיקה ישירה להליכי הפירוק. שלא כבהליך פירוק למטרת חיסול, בהליך שיקום או הבראה נבחנת האפשרות להחזיר את החברה לפעילות עיסקית. בחינה זו מצריכה מתן הזדמנות לחברה לעשות שימוש במלוא היקף נכסיה, לרבות נכסיה המשועבדים, על מנת להקים סיכוי לחדש את תנופתה העיסקית במלוא ההיקף האפשרי.

רע"א 8001/13- המבקשת נגד

שמות השופטים: א חיות

מטרת הליך ההקפאה הינה, אפוא, לשמש שלב ראשון בהליך השיקום של החברה, לייצב את המצב הקשה אליו נקלעה ולאפשר לחברה לשמור על פעילותה עד לגיבוש הסדר נושים שיוביל להבראתה (ראו ורדה אלשיך וגדעון אורבך הקפאת הליכים – הלכה למעשה 14/12, 38/30 (מהדורה שנייה, 2010) (להלן: אלשיך ואורבך)). ככלל, בית המשפט אינו נוטה להחיל את צו הקפאת ההליכים גם על בעלי המניות בחברה וזאת, בין היתר, נוכח העובדה שסעיף 350 לחוק החברות עוסק בהקפאת הליכים ביחס לחברה ואילו עיכוב ההליכים המשפטיים כנגד פרטים מוסדר בפקודת פשיטת הרגל , התש"ם-1980. יחד עם זאת, ובהינתן העובדה כי בית המשפט מוסמך מכוח סעיף 350 לחוק החברות לאשר הסדר נושים סופי המפטיר את בעלי המניות מערבותם האישית (ראו: ע"א 9244/06 אקרשטיין תעשיות בע"מ נ' איגלו חברה קבלנית לעבודות צנרת בנין ופיתוח בע"מ, פסקאות 9-8 ( 22.5.2008 )), קיימים מקרים חריגים המצדיקים סטייה מן הכלל האמור והחלת צו ההקפאה גם על בעלי המניות באופן אישי. בהקשר זה שוקל בית המשפט, בין היתר, את תפקידו ותפקודו של בעל המניות, את מהות חובותיו האישיים, את נחיצותו וחיוניותו להפעלת החברה בתקופת ההקפאה, את תום-ליבו, את שיתוף הפעולה שלו ואת נכונותו לתרום מנכסיו לטובת ההקפאה (ראו: רע"א 7408/10 מתאון תעשיות פלדה (1972) בע"מ נ' ב. א. אלקטרוניקה בע"מ, פסקה 5 ( 5.12.2010 ); אלשיך ואורבך, בעמ' 104-102). 9. במקרה דנן, בהינתן מכלול הנתונים שעמדו בפני בית המשפט קמא בעת מתן החלטתו ונוכח הצורך הדחוף להביא לייצובן של החברות תוך אישור התכנית להפעלתן בתקופת ההקפאה, נראה כי אין מקום להתערב בהחלטתו להחיל את צו הקפאת ההליכים גם על בעלי השליטה וודאי שאין כל מקום לקבל את הצעת המימון החלופית שהעלתה המבקשת.

פרק (תל אביב) 59196-02-16- אור סיטי נדלן קבוצת ענבל אור בע"מ נגד עורך דין איתן ארז- הנאמן

שמות השופטים: איתן אורנשטיין

אולם, יש מקרים שבהם התועלת בהקפאה קטנה והנזק שייגרם לנושים יכול להכריע: כאשר מסתמן חוסר תום לב, כאשר העסקה נכשלה שוב ושוב, כאשר ישנה תכנית עסקית חסרת היגיון וכאשר לא ברור איך יושג המימון הנכבד הדרוש להפעלת החברה בשלב זה. על בית המשפט לבחון קיומו של חשש לניצול לרעה של ההבראה מחד גיסא, וחשש לגורלם של הנושים טרם ימוצה הניסיון להבראה מאידך גיסא. על מנת לשכנע את בית המשפט יש להמציא תכנית כלכלית באישור נושיה המהותיים של החברה. אבהיר שסעיף 350 ב(ב) לחוק החברות שכותרתו "פשרה או הסדר שמטרתם הבראת החברה" מורה שצו הקפאת הליכים יינתן אם שוכנע בית המשפט שיהיה בו כדי לסייע להליך הבראת החברה. המחוקק לא קבע מהן אבני בוחן שלפיהן תיבחן הבקשה ומהי התשתית הדרושה לשם מתן צו הקפאת הליכים ואלה נדונו בפסיקה. בין השיקולים האמורים נקבע כי על בית המשפט להשתכנע שקיים מסד להבראה ואין עסקינן בשיקום מלאכותי; צו הקפאת ההליכים לא יפגע יתר על המידה בנושים; כל מקרה יידון לגופו (ראה: אלשיך ואורבך "הקפאת הליכים הלכה למעשה", מהדורה שנייה בעמ' 39; בהט, בעמ' 60). בעבר עמדתי על השונות שבין הליכי פירוק לבין הסדר נושים והקפאת הליכים והשיקולים השונים שעל בית המשפט להידרש בעת שמונחת לפניו בקשה להקפאת הליכים (פר"ק (ת"א) 4089-12-12 קמור בע"מ בהקפאת הליכים נ' כונס הנכסים הרשמי ( 20.5.13 )). הבהרתי שלטעמי הליך הבראה נבדל מפירוק בכך שבראשון אין מימוש גרידא של נכסים אלא נעשה הליך של רה-ארגון בחברה תוך החלפת זכויות קודמות בזכויות חדשות והתאמה של הצרכים למצב החדש (ראה: בהט, בעמ' 65).

פרק (תל אביב) 52716-06-17- עידו ופזית אביקסיס נגד אליטאליה סוסייטה איראה איטליאנה אס.פיי.איי

שמות השופטים: חגי ברנר

ודוק, אם אין יסוד לסבור כי בטווח הרחוק תועיל הקפאת ההליכים לנושי החברה ותשפר את מצבם, הרי שאין הצדקה למחיר הפגיעה הקשה הנגרמת בתווך לנושים. 23. יצוין כי צו הקפאת ההליכים שונה מעיכוב ההליכים הסטטוטורי אשר חל מאליו בהליכי פירוק חברה לפי הדין הישן. בהתאם להוראותיו של סעיף 267 לפקודת החברות: "משניתן צו פירוק, או משנתמנה מפרק זמני, אין להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה אלא ברשות בית המשפט ובכפוף לתנאים שיקבע". הווה אומר, בהליך פירוק, ההליכים נגד החברה מעוכבים מאליהם, באופן פרמננטי, מעצם מתן צו הפירוק. ניהול הליך חיצוני הוא בבחינת חריג המצריך את אישורו של בית המשפט. 10 ודוק, הדין הישן יצר דיכוטומיה בין הליכי פירוק לבין הליכי הבראה, קל וחומר לאחר חקיקת תיקון 19. הליכי פירוק, שההוראות בעניינם היו מצויות ברובן בפקודת החברות, נועדו להביא לחלוקת נכסיה של החברה ולחיסולה. הליכי הבראה, שההוראות המרכזיות בעניינם היו מצויות ברובן בסעיף 350 לחוק החברות, נועדו להביא לשיקום החברה במטרה לאפשר לה להמשיך ולהתקיים כעסק חי, ובכפוף לעריכת הסדר נושים. בהשאלה, ניתן לומר כי "המדיום הוא המסר". ההליך המשפטי הפרוצדוראלי שננקט, קרי: בקשה למתן צו פירוק או בקשה למתן צו הקפאת הליכים (לצורך גיבוש הסדר נושים), הגדיר מראש את תכליתו של ההליך ותוצאתו המבוקשת (האן עמ' 45/47; בהט עמ' 337). ברם, מאחר שנקודת המוצא לשני ההליכים היא חדלות פירעונה של החברה, הרי שמדובר במידה רבה בהליכים חלופיים. בבסיס מתן הצו עומדת ההנחה כי אי מתן הצו, יחייב מניה וביה נקיטת הליכי פירוק על ידי נושי החברה.

פרק (תל אביב) 12103-12-16- ובעניין נגד ההתאחדות לכדורגל בישראל

שמות השופטים: איתן אורנשטיין

גישה זו של מתן הזדמנות ראשונית להליך של הקפאת הליכים השתרשה בפסיקת בתי המשפט שדנים בחדלות פירעון. אפנה בין היתר לדברי כב' השופט מינץ בפר"ק (י-ם) 14554-02-14 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' hadassah women's organization of america inc ואח' (פורסם בנבו, 11.2.2014 ): 7 "ככלל, בית המשפט יבחר בדרך של הקפאת הליכים, מקום בו ניתן להעמיד את התאגיד על רגליו ולשקמו לטובת הנושים, ציבור העובדים, והחברה בכללותה ולהביא להסדר פשרה סביר ומאוזן, המקובל על מרבית הנושים (ע"א 359/88 סולל בונה בע"מ נ' ד"ר י' נאמן כונס ומפרק של כוכב השומרון עמנואל בע"מ (בכינוס נכסים), פ"ד מה(3) 862 (1991); פר"ק (מחוזי-י-ם) 36908-05-13 סובריין נכסים בע"מ נ' אור ורה פידליטי חברה לנאמנות בע"מ (פורסם בנבו, 3.06.13 ); בש"א (מחוזי-י-ם) 8587/09 אלומות מ. ג. הנדסה בע"מ (החברות) נ' יעקב אמסטר עו"ד נאמן בהקפאת ההליכים (פורסם בנבו, 9.11.09 )). ההקפאה נועדה להעלות את התאגיד, ובמקרה זה המבקשת, על פסים כלכליים ראויים ונקודת המוצא היא כי יש לאפשר למבקשת להימנע מקריסה שתגרום לנזקים קשים לנושיה השונים, לעובדים ולציבור כולו. בנסיבות אלו הבחירה בהליך של הקפאת הליכים היא לא אך ראויה, אלא גם מתבקשת (השוו פר"ק (מחוזי-י-ם) 11491-05-10 גילת היקב בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (פורסם בנבו, 12.07.10 ))". ראה גם פר"ק (ת"א) 29930-08-14 צ. לנדאו קבלנות והנדסה בע"מ ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 26.8.2014 ).

פרק (תל אביב) 28505-05-16- א.ר לוגיסטיק נדלן בעמ- החברה והמבקשת נגד אורן קובי

שמות השופטים: איתן אורנשטיין

גישה זו של מתן הזדמנות ראשונית להליך של הקפאת הליכים השתרשה בפסיקת בתי המשפט שדנים בחדלות פירעון. אפנה בין היתר לדברי כב' השופט מינץ בפר"ק (י-ם) 14554-02-14 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' hadassah women's organization of america inc ואח' (פורסם בנבו, 11.2.2014 ): 8 "ככלל, בית המשפט יבחר בדרך של הקפאת הליכים, מקום בו ניתן להעמיד את התאגיד על רגליו ולשקמו לטובת הנושים, ציבור העובדים, והחברה בכללותה ולהביא להסדר פשרה סביר ומאוזן, המקובל על מרבית הנושים (ע"א 359/88 סולל בונה בע"מ נ' ד"ר י' נאמן כונס ומפרק של כוכב השומרון עמנואל בע"מ (בכינוס נכסים), פ"ד מה(3) 862 (1991); פר"ק (מחוזי-י-ם) 36908-05-13 סובריין נכסים בע"מ נ' אור ורה פידליטי חברה לנאמנות בע"מ (פורסם בנבו, 3.06.13 ); בש"א (מחוזי-י-ם) 8587/09 אלומות מ. ג. הנדסה בע"מ (החברות) נ' יעקב אמסטר עו"ד נאמן בהקפאת ההליכים (פורסם בנבו, 9.11.09 )). ההקפאה נועדה להעלות את התאגיד, ובמקרה זה המבקשת, על פסים כלכליים ראויים ונקודת המוצא היא כי יש לאפשר למבקשת להימנע מקריסה שתגרום לנזקים קשים לנושיה השונים, לעובדים ולציבור כולו. בנסיבות אלו הבחירה בהליך של הקפאת הליכים היא לא אך ראויה, אלא גם מתבקשת (השוו פר"ק (מחוזי-י-ם) 11491-05-10 גילת היקב בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (פורסם בנבו, 12.07.10 ))". ראה גם פר"ק (ת"א) 29930-08-14 צ. לנדאו קבלנות והנדסה בע"מ ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 26.8.2014 ).

פרק (חיפה) 30222-02-17- ניקוי הגליל 91 בע"מ נגד בנק דיסקונט לישראל בעמ

שמות השופטים: ברכה בר זיו

ההלכה היא כי בית המשפט אינו נוטה להורות על הקפאת הליכים אישית נגד בעלי המניות של חברה ו/או הערבים לחובותיה , אלא במקרים חריגים. כך, ברע"א 8001/13 גמא ניהול וסליקה בע"מ נ' סיגל דקל בע"מ ( 25.2.14 ) נקבע על ידי כבוד השופטת א. חיות כי: "סעיף 350ב לחוק החברות מסמיך את בית המשפט ליתן צו להקפאת הליכים בעניינה של חברה, אם צו זה עשוי לסייע להשקפתו בגיבושה או באישורה של תכנית להבראת החברה. מטרת הליך ההקפאה הינה, אפוא, לשמש שלב ראשון בהליך השיקום של החברה, לייצב את המצב הקשה אליו נקלעה ולאפשר לחברה לשמור על פעילותה עד לגיבוש הסדר נושים שיוביל להבראתה (ראו ורדה אלשיך וגדעון אורבך הקפאת הליכים – הלכה למעשה 14/12, 38/30 (מהדורה שנייה, 2010) (להלן: אלשיך ואורבך)). ככלל, בית המשפט אינו נוטה להחיל את צו הקפאת ההליכים גם על בעלי המניות בחברה וזאת, בין היתר, נוכח העובדה שסעיף 350 לחוק החברות עוסק בהקפאת הליכים ביחס לחברה ואילו עיכוב ההליכים המשפטיים כנגד פרטים מוסדר בפקודת פשיטת הרגל , התש"ם-1980. יחד עם זאת, ובהינתן העובדה כי בית המשפט מוסמך מכוח סעיף 350 לחוק החברות לאשר הסדר נושים סופי המפטיר את בעלי המניות מערבותם האישית (ראו: ע"א 9244/06 אקרשטיין תעשיות בע"מ נ' איגלו חברה קבלנית לעבודות צנרת בנין ופיתוח בע"מ, פסקאות 9-8 ( 22.5.2008 )), קיימים מקרים חריגים המצדיקים סטייה מן הכלל האמור והחלת צו ההקפאה גם על בעלי המניות באופן אישי. בהקשר זה שוקל בית המשפט, בין היתר, את תפקידו ותפקודו של בעל המניות, את מהות חובותיו האישיים, את נחיצותו וחיוניותו להפעלת החברה בתקופת ההקפאה, את תום-ליבו, את שיתוף הפעולה שלו ואת נכונותו לתרום מנכסיו לטובת ההקפאה (ראו: רע"א 7408/10 מתאון תעשיות פלדה (1972) בע"מ נ' ב.

חקיקה רלוונטית

תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002

סעיף: 45. קביעת תקופת הקפאת ההליכים והארכתה

45. (א) בית המשפט, בבואו לקבוע את משך תקופת הקפאת ההליכים, ישקול, בין השאר את התועלת שתצמח לחברה ממשך תקופת הקפאת ההליכים המבוקשת אל מול הפגיעה האפשרית בנושי החברה. (ב) בית המשפט רשאי, בכל עת, להאריך את תקופת הקפאת ההליכים שקבע, לתקופות נוספות ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על התקופה הקבועה בסעיף 350(ב) לחוק. (ג) על דיון בהארכת תקופת הקפאת ההליכים, כאמור בתקנת משנה (ב), יחולו, אם לא הורה בית המשפט אחרת, הוראות סימן זה.

תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002

סעיף: 41. בקשה להקפאת הליכים

41. (א) בקשה להקפאת הליכים המוגשת לבית המשפט תאומת בתצהיר ותצורף אליה, בכפוף לתקנה 42, בקשה לפשרה או להסדר להבראת החברה והמסמכים המצורפים לה, כמפורט בתקנות 7 ו-38. (ב) בקשה להקפאת הליכים תכלול בין השאר: (1) כל העובדות הנוגעות לבקשה להקפאת הליכים, פרק הזמן שלגביו מבוקשת הקפאת ההליכים והנימוקים למתן צו הקפאת הליכים; (2) פירוט תזרים המזומנים, היקף ועלויות הייצור, היקף ועלויות השיווק ושינויים ארגוניים בתקופה שבה יוקפאו ההליכים; (3) עמדתם של הנושים המהותיים, ככל שידועה למבקש. (ג) מבקש הקפאת ההליכים ימציא, בלא דיחוי, העתק מהבקשה לחברה אלא אם כן פטר אותו בית המשפט מהמצאת עותק כאמור, מטעמים מיוחדים שיירשמו. (ד) אם לא הורה בית המשפט אחרת, יחולו הוראות תקנה זו ותקנה 42 גם על בקשה להארכת תקופת הקפאת הליכים, כאמור בתקנה 45(ב), בשינויים המחויבים.

חוק החברות (תיקון מס' 19), התשע"ב-2012 – שולב בחוק המלא

סעיף: 5. הוספת סימן ב' בפרק שלישי לחלק התשיעי

(2) בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקה (1), מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, בכל פעם, אם שוכנע כי יש הצדקה להמשך הליכי ההבראה והארכת התקופה חיונית לשם כך. (ג) בית המשפט רשאי ליתן צו הקפאת הליכים בטרם הוגשה בקשת ההבראה, אם שוכנע כי הדבר נדרש לשם הבראת החברה. (ד) (1) צו הקפאת הליכים יכול שיינתן במעמד המבקש בלבד, אם שוכנע בית המשפט כי נסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שהודעה על מתן צו הקפאת הליכים תפורסם ברבים ותימסר למי שעשוי להיפגע ממנו; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הפרסום. (2) ניתן צו הקפאת הליכים במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ–14 ימים מיום מתן הצו. (ה) התקופה שבה הוקפאו הליכים לפי סעיף זה לא תבוא במניין התקופות הקבועות לפי פקודת החברות, ככל שהקפאת ההליכים נוגעת להן, או במניין התקופות הקבועות לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. 350ג. (א) ניתן צו הקפאת הליכים, ונוכח בית המשפט כי מתקיים האמור בסעיף קטן (ב), יתיר, על אף הצו — (1) לבקשת נושה מובטח — לממש נכס המשועבד לו; (2) לבקשת נושה שהוא בעל שעבוד צף — לגבשו; (3) לבקשת נושה שהוא בעל שעבוד צף שגובש — לממש נכס אחד או יותר ששעבודו גובש כאמור; (4) לבקשת בעלים של נכס מכוח תניית שימור בעלות — לקבל חזקה בנכס, ובלבד שהיתה לו זכות כאמור אלמלא צו הקפאת ההליכים. (ב) היתר כאמור בסעיף קטן (א) יינתן רק בהתקיים אחד מאלה: (1) אין בנכס המשועבד או בנכס שחלה עליו תניית שימור הבעלות, לפי העניין, כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה או לבעלים של הנכס, ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור; (2) אין במימוש השעבוד, בגיבוש השעבוד הצף או בקבלת החזקה, לפי העניין, כדי לפגוע באפשרות הבראת החברה.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

סעיף: 30. הקפאת הליכים נגד אדם שלישי

30. הקפאת הליכים תחול רק על הליכים נגד התאגיד, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו, להקפיא אחד או יותר מההליכים המנויים בסעיף 29 גם נגד מי שאינו התאגיד, ובכלל זה נושא משרה בתאגיד, בהתקיים כל אלה: (1) בית המשפט הורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי והקפאת ההליכים נגד אותו אדם חיונית לשם השיקום; (2) ההליכים נגד אותו אדם נובעים מפעילותו בתאגיד או מהחובות שבהם חב התאגיד.

תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002

סעיף: 50. המצאת צו המבטל הקפאת הליכים ופרסומו

50. (א) ניתן צו המבטל צו הקפאת הליכים שניתן במעמד צד אחד, יפרסם מבקש הקפאת ההליכים את הצו לא יאוחר משלושה ימים מיום שהומצאה לו ההודעה על מתן הצו. (ב) מבקש הקפאת ההליכים ימציא, בלא דיחוי, העתקים של הצו המבטל את הקפאת ההליכים לנושים המהותיים של החברה ולרשם או יודיע להם על מתן הצו בדרך אחרת שיורה בית המשפט.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

סעיף: 29. הקפאת הליכים נגד התאגיד

29. הקפאת ההליכים נגד התאגיד משמעה כי – (1) לא יהיה ניתן לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר נגד התאגיד או להמשיך בהליכי גבייה שטרם הושלמו; לעניין זה, יראו הליך גבייה כהליך שהושלם, לגבי נכסים – בקבלת מלוא התמורה בעד מכירתם בידי הנושה, ולגבי עיקול חוב – בתשלום החוב לנושה; (2) מימוש נכס מנכסי קופת הנשייה המשועבד בשעבוד קבוע וגיבוש שעבוד צף, שנעשו להבטחת פירעון חובות העבר של התאגיד, וכן העברת חזקה בנכס הכפוף לשיור בעלות מהתאגיד לבעל הנכס והחזקה בנכס שחלה לגביו זכות עיכבון, יהיו כפופים למגבלות ולהוראות הקבועות בפרק ו': נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות, לחלק ד', והכול גם אם החלו הליכים כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים; (3) לא יהיה ניתן לשעבד נכס מנכסי קופת הנשייה לשם הבטחת פירעון חובות העבר של התאגיד או לבצע כל פעולה בנכס משועבד המקנה לשעבוד תוקף, לפי דין, כלפי צדדים שלישיים; (4) לא יהיה ניתן להטיל עיקול על נכס מנכסי קופת הנשייה; עיקול שהוטל על נכס כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, למעט עיקול שדינו כדין משכון לפי סעיף 12א לפקודת המסים (גבייה) – בטל; (5) לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון; (6) ממועד מתן הצו לא ייווספו לתשלום עונשי שהוא חוב עבר ריבית פיגורים, קנס פיגורים או כל תשלום דומה לזה שהתאגיד נדרש לשלם בשל אי-תשלום תשלומים שהוא חב בהם במועדם.

חוק החברות (תיקון מס' 19), התשע"ב-2012 – שולב בחוק המלא

סעיף: 5. הוספת סימן ב' בפרק שלישי לחלק התשיעי

(2) בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקה (1), מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, בכל פעם, אם שוכנע כי יש הצדקה להמשך הליכי ההבראה והארכת התקופה חיונית לשם כך. (ג) בית המשפט רשאי ליתן צו הקפאת הליכים בטרם הוגשה בקשת ההבראה, אם שוכנע כי הדבר נדרש לשם הבראת החברה. (ד) (1) צו הקפאת הליכים יכול שיינתן במעמד המבקש בלבד, אם שוכנע בית המשפט כי נסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שהודעה על מתן צו הקפאת הליכים תפורסם ברבים ותימסר למי שעשוי להיפגע ממנו; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הפרסום. (2) ניתן צו הקפאת הליכים במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ–14 ימים מיום מתן הצו. (ה) התקופה שבה הוקפאו הליכים לפי סעיף זה לא תבוא במניין התקופות הקבועות לפי פקודת החברות, ככל שהקפאת ההליכים נוגעת להן, או במניין התקופות הקבועות לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. חריגים להקפאת הליכים 350ג. (א) ניתן צו הקפאת הליכים, ונוכח בית המשפט כי מתקיים האמור בסעיף קטן (ב), יתיר, על אף הצו — (1) לבקשת נושה מובטח — לממש נכס המשועבד לו; (2) לבקשת נושה שהוא בעל שעבוד צף — לגבשו; (ב) (1) הוגשה בקשת הבראה, רשאי בית המשפט, אם שוכנע כי יהיה בכך כדי לסייע להבראת החברה, לתת צו ולפיו במשך תקופה שלא תעלה על תשעה חודשים, לא יהיה ניתן להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיקבע. (2) בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקה (1), מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, בכל פעם, אם שוכנע כי יש הצדקה להמשך הליכי ההבראה והארכת התקופה חיונית לשם כך.

תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002

סעיף: 1. הגדרות

1. בתקנות אלה – "בית המשפט" – בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי משרדה הרשום של החברה או מקום עסקיה העיקרי; "בעל תפקיד" – מי שבית המשפט מינה אותו לביצוע התפקידים האמורים בתקנה 14; "בקשה לפשרה או להסדר" – בקשה לפשרה או להסדר על פי סעיף 350(א) לחוק; "בקשה להקפאת הליכים" – בקשה למתן צו הקפאת הליכים על פי סעיף 350(ב) לחוק; "החברה" – חברה שבגין פשרה או הסדר בינה לבין נושיה או בעלי מניותיה, או בינה לבין סוג פלוני שבהם, הוגשה בקשה לפשרה או להסדר על פי תקנות אלה; "המבקש" – אם לא נאמר אחרת בתקנות אלה, מי שהגיש בקשה לפשרה או להסדר לפי תקנה 7; "זיקה" – קיום יחסי עבודה, קשרים עסקיים או מקצועיים, דרך כלל או באופן חד פעמי, שליטה וכהונה כנושא משרה; "בלא דיחוי" – בתוך פרק זמן שאינו עולה על עשרים וארבע שעות; "נושה מהותי" – נושה מובטח וכן נושה מהותי כהגדרתו בתקנות החברות (מיזוג), התש"ס-2000; בבקשה לפשרה או להסדר שמטרתה הבראת החברה – נושה מובטח, נאמן על תעודות התחייבות וכן נושה מהותי כהגדרתו בתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981; "פרסום" – אם לא קבע בית המשפט אחרת – (1) פרסום בשלושה עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בישראל, שניים מהם בשפה העברית והאחד בשפה הערבית; (2) 2 לענין בקשה המוגשת לפי תקנה 7 והודעה על כינוס אסיפות לפי תקנה 25(ב) – פרסום גם בעיתון יומי בעל תפוצה רחבה בישראל בשפה הרוסית; (3) בחברה שרוב הנושים המהותיים שלה בחו"ל – גם בעיתון נפוץ במדינה בחו"ל שבה מספר הנושים המהותיים הגדול ביותר שלה או באתר האינטרנט של החברה, ובחברה אשר הציעה תעודות התחייבות – גם בעיתון נפוץ במדינה שבה הציעה לציבור תעודות התחייבות; "צד מעוניין" – החברה, בעל מניות בחברה, נושה של החברה, ערב לחובות החברה ונאמן לתעודות התחייבות; "תביעה לתיקון מרשם בעלי המניות" – תביעה המוגשת על פי תקנות אלה על ידי כל בעל מניות בחברה או על ידי אדם הרשום במרשם בעלי המניות בלא שהוא זכאי להיות רשום, או שאינו רשום במרשם האמור אף שהיא זכאי לכך, או שלטענתו המרשם אינו מלא או מדויק בענינו, לשם קביעת זכותו להצביע באסיפה הכללית, לשם קביעת כוח הצבעתו ולצורך גיבוש הפשרה או ההסדר בלבד; "תביעת חוב" – תביעה המוגשת על פי תקנות אלה בידי נושה של החברה לשם קביעת זכותו להצביע באסיפות וקביעת כוח הצבעתו בהן ולצורך גיבוש הפשרה או ההסדר בלבד; "תעודות התחייבות" – כמשמעותן בסעיף 35א לחוק ניירות ערך; "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002

סעיף: 53. המצאת החלטת בית המשפט והתנגדויות

53. (א) החלטת בית המשפט בבקשה למימוש בטוחה שניתנה במעמד צד אחד וכן החלטה המאשרת בקשה למימוש בטוחה תומצא, בלא דיחוי, על ידי מבקש הבקשה למימוש בטוחה לחברה, למבקש הקפאת ההליכים, אם אין הוא החברה, ולנושים המהותיים של החברה; החלטת בית המשפט הדוחה בקשה למימוש בטוחה שניתנה במעמד צד אחד, תומצא על ידי מבקש הבקשה למימוש בטוחה לחברה ולמבקש הקפאת ההליכים אם אין הוא החברה, והכל אם לא הורה בית המשפט אחרת. (ב) מי שנפגע מהחלטת בית המשפט המאשרת בקשה למימוש בטוחה, למעט מי שהיה רשאי להגיש תשובתו בהתאם לתקנה 52, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את ההחלטה בתוך 72 שעות מיום המצאת ההחלטה.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

סעיף: 20. סעד זמני

20. (א) הוגשה לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים, רשאי בית המשפט, לבקשת התאגיד או נושה, לתת צו זמני המורה על אחד או יותר מאלה (בפרק זה – סעד זמני), אם שוכנע שיש ראיות לכאורה לכך שמתקיימים התנאים למתן צו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף 18: (1) איסור לבצע עסקאות מסוימות, סוג מסוים של עסקאות או חלוקה כהגדרתה בחוק החברות, או התניית ביצוען של פעולות אלה באישור מאת בית המשפט; (2) מינוי נאמן זמני לשם הבטחת הפעלתו וניהולו התקין של התאגיד ושמירה על נכסיו; על מינוי נאמן זמני יחולו הוראות סימן א': מינוי נאמן, לפרק ו'; בית המשפט יקבע את תפקידו וסמכויותיו של הנאמן הזמני; (3) איסור לפרוע את חובות העבר של התאגיד והקפאת הליכים נגד התאגיד; ניתן סעד זמני כאמור – (א) ימנה בית המשפט נאמן זמני לפי פסקה (2); (ב) רשאי בית המשפט להחיל את הוראות סימן ב': הפעלת התאגיד, לפרק ז', כולן או חלקן, לעניין הפעלת התאגיד; (ג) יראו את מועד מתן הסעד הזמני, לעניין הליכי חדלות הפירעון של התאגיד, כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי אותו תאגיד. (ב) בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות קביעת ערובה שעל המבקש להמציא, ישקול בית המשפט בין השאר – (1) את הנזק שייגרם למבקש ולשאר בעלי העניין בהליך אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב ולשאר בעלי העניין בהליך אם הסעד הזמני יינתן; (2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש. (ג) סעד זמני יינתן לתקופה שלא תעלה על 30 ימים; בית המשפט רשאי, לאחר שמיעת הצדדים להליך, להאריך את התקופה האמורה לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים. (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת סעד זמני אחר לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

אודות המחבר

מעיין חיה בן יהודה, עו"ד ונוטריון יפוי כח מתמשך

טלפון: 074-7695578

מייל: [email protected]

כתובת: נתניה

ותק: 14 שנים

לייעוץ מקצועי ללא עלות:

תחומי התעסקות:

מקרקעין

לקוחות ממליצים:

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית להאמית קרהשק סכעיט דז מא, מנכם למטכין נשואי מנורךגולר מונפרר סוברט לורם שבצק יהול, לכנוץ בעריר גק ליץ, ושבעגט. קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט ומעיוט – לפתיעם ברשג – ולתיעם גדדיש. קוויז דומור ליאמום בלינך רוגצה. לפמעט

שם ממליץ

עורך דין הקפאת הליכים ברמת גן

אודות המחבר

מעיין חיה בן יהודה, עו"ד ונוטריון יפוי כח מתמשך

סימוכין

פסיקה רלוונטית

חקיקה רלוונטית

אודות המחבר

מעיין חיה בן יהודה, עו"ד ונוטריון יפוי כח מתמשך

לייעוץ מקצועי ללא עלות:

לקוחות ממליצים:

מאמרים נוספים:

גישור

זכויות במקרקעין

פרצלציה – הסכם שיתוף בית משותף

יש לכם שאלה?

073-758600

מלאו פרטים ונחזור אליכם