כל הזכויות שמורות ©
עורכי דין העוסקים בתחום ההוצאה לפועל במחוז חיפה נדרשים לעמוד בסטנדרטים מקצועיים ואתיים גבוהים. במאמר זה נסקור את החובות המיוחדות החלות על עורכי דין בהליכי הוצאה לפועל בחיפה, ההשלכות של הפרת חובות אלו, והשיקולים המעשיים שיש לקחת בחשבון כדי להימנע מעבירות משמעתיות.
מהפסיקה המשמעתית של לשכת עורכי הדין בישראל עולה כי על עורכי דין העוסקים בהליכי הוצאה לפועל במחוז חיפה חלות חובות מוגברות, הן כלפי לקוחותיהם והן כלפי מערכת ההוצאה לפועל עצמה. חובות אלו נגזרות מהמעמד המיוחד של עורכי הדין כנאמני בית המשפט ומערכת המשפט.
כפי שנקבע בפסיקה המשמעתית:
בד"מ (ירושלים) 8/19 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים נ' עו"ד אלכסנדר בראייב (ניתן ב-12/11/19):
"אם עורך הדין חויב בפסק דין לשלם כספים ואין לו יכולת, כלום גם אז הוא ייחשב כמי שלא מכבד פסקי דין וכפוגע בכבוד המקצוע? התשובה היא שחובת עורך הדין לעשות מאמץ כן ואמיתי לפרוע את חוב פסק הדין, וחוק ההוצל"פ מאפשר זאת באופן מוחלט."
פסיקה זו מדגישה כי גם כאשר עורך הדין עצמו נמצא בקשיים כלכליים, עליו לפעול באופן אקטיבי לקיום פסקי דין שניתנו נגדו. הציפייה מעורכי דין בהוצאה לפועל בחיפה היא לסטנדרט התנהגות גבוה במיוחד, שכן הם משמשים דוגמה אישית בכל הנוגע לכיבוד החלטות שיפוטיות.
על עורכי דין העוסקים בהליכי הוצאה לפועל במחוז חיפה מוטלת חובת נאמנות מוגברת כלפי לקוחותיהם. חובה זו כוללת שקיפות מלאה, החתמה על הסכמי שכר טרחה, ודיווח אמין ושוטף.
בד"א 89/17 עורך דין אבי גולדבליט נ' לשכת עורכי דין (ניתן ב-24/04/18):
"על עורך הדין להקפיד על יחס של כבוד, אמון ויושר כלפי לקוחותיו. עליו להחתים את לקוחותיו על הסכמי שכר טרחה ברורים ולפעול בשקיפות מלאה. אי-עמידה בחובות אלו מהווה עבירה משמעתית חמורה, במיוחד בהליכים רגישים כגון הוצאה לפועל."
פסק הדין מדגיש את חשיבות השקיפות וההגינות בייצוג לקוחות בהליכי הוצאה לפועל בחיפה, במיוחד בכל הנוגע להסדרת שכר הטרחה והדיווח על פעולות שננקטו.
אחת העבירות החמורות ביותר בתחום המשמעתי היא שליחת יד בכספי פיקדון של לקוחות. עבירה זו מתרחשת לעתים בהליכי הוצאה לפועל, כאשר עורך הדין מקבל כספים עבור לקוחו ומשתמש בהם שלא כדין.
בד"א 2/10 עורך דין סימן טוב יחיאל נ' ועד מחוז חיפה (ניתן ב-20/02/11):
"הדגיש את חומרת העבירה של שליחת יד בכספי פיקדון והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין."
פסיקה זו של בית הדין המשמעתי בחיפה מדגישה את החומרה היתרה המיוחסת לעבירות הקשורות בכספי לקוחות, בפרט בהליכי הוצאה לפועל שם לעתים קרובות עורך הדין מקבל כספים שגבה עבור לקוחותיו.
עורכי דין העוסקים בהליכי הוצאה לפועל במחוז חיפה מחויבים לכבד את החלטות בית המשפט ורשמי ההוצאה לפועל, ולהימנע מהתחמקות או עיכוב הליכים שלא כדין.
בפ (חיפה) 70/18 לשכת עורכי הדין- וועדת האתיקה הארצית נ' אריה בן ארי (ניתן ב-29/03/19):
"כיבוד החלטות שיפוטיות והליכי הוצאה לפועל הינו עיקרון יסוד בהתנהלותו המקצועית של עורך דין. התחמקות מהליכים או התעלמות מהחלטות עלולות להביא לסנקציות משמעתיות חמורות, עד כדי השעיה מהלשכה."
פסק דין זה מבית הדין המשמעתי במחוז חיפה מדגיש את החובה המוטלת על עורכי דין לא רק לציית להחלטות שיפוטיות, אלא גם להימנע מנקיטת פעולות שמטרתן לעכב או לסכל הליכי הוצאה לפועל חוקיים.
הפרת החובות האתיות והמקצועיות בהליכי הוצאה לפועל עלולה להוביל לסנקציות משמעתיות חמורות, הכוללות:
השעיה מלשכת עורכי הדין – במקרים חמורים, בית הדין המשמעתי במחוז חיפה רשאי להשעות עורך דין מחברותו בלשכה, לתקופה קצובה או אף להורות על הוצאתו מהלשכה לצמיתות.
קנסות כספיים – הטלת קנסות משמעותיים כחלק מהענישה המשמעתית.
נזיפה או התראה – במקרים קלים יותר, בית הדין עשוי להסתפק בנזיפה או התראה, שנרשמות בתיקו האישי של עורך הדין.
מעבר לענישה המשמעתית, עורכי דין שפעלו שלא כדין בהליכי הוצאה לפועל בחיפה עשויים להידרש:
לפצות לקוחות שנפגעו – תשלום פיצויים ללקוחות שניזוקו כתוצאה מהתנהלות לא תקינה.
להשיב כספים שהתקבלו שלא כדין – החזרת כספים שנגבו ביתר או שלא בהתאם להסכמי שכר הטרחה.
ההשלכות הכלכליות והמקצועיות של הפרת החובות האתיות בהליכי הוצאה לפועל בחיפה עלולות להיות הרסניות לקריירה של עורך הדין, מעבר לנזק התדמיתי הכבד הכרוך בהליכים משמעתיים.
על עורכי דין העוסקים בהליכי הוצאה לפועל במחוז חיפה להקפיד על:
ניהול חשבונות נאמנות נפרדים – הפרדה ברורה בין כספי לקוחות לבין כספי המשרד, וניהול חשבון נאמנות ייעודי לכספים המתקבלים במסגרת הליכי הוצאה לפועל.
תיעוד מדויק של כל פעולה – שמירה על רישום מפורט של כל פעולה הנעשית בתיק, לרבות תכתובות, שיחות טלפון והחלטות שהתקבלו.
שמירת מסמכים ואסמכתאות – תיעוד מסודר של כל המסמכים, האסמכתאות והקבלות הקשורים להליך, במיוחד אלו הנוגעים לתשלומים וגבייה.
עורכי דין העוסקים בהליכי הוצאה לפועל בחיפה נדרשים לשמור על רמה גבוהה של שקיפות מול לקוחותיהם:
הסכמי שכר טרחה ברורים – הסכמים בכתב המפרטים באופן ברור את התשלומים, השירותים הכלולים, והתנאים הנלווים.
דיווח שוטף על התקדמות ההליכים – עדכון הלקוחות באופן תדיר על התפתחויות בתיק, לרבות החלטות שהתקבלו, תשלומים שבוצעו או התקבלו, והליכים עתידיים.
מתן הסברים מפורטים על זכויות וחובות – הסבר מקיף ללקוחות על זכויותיהם וחובותיהם בהליכי ההוצאה לפועל, והימנעות ממצג שווא או הבטחות סרק.
שמירה על שקיפות מלאה לא רק מגנה על עורך הדין מפני תלונות משמעתיות, אלא גם בונה מערכת יחסים של אמון עם הלקוח ומפחיתה את הסיכוי לאי-הבנות או סכסוכים עתידיים.
עורכי דין הפועלים בהליכי הוצאה לפועל במחוז חיפה נדרשים לסטנדרטים גבוהים של התנהגות מקצועית ואתית. הפרת חובות אלו עלולה להוביל לסנקציות משמעתיות חמורות, לפגיעה במוניטין ולנזקים כלכליים משמעותיים.
השקעה בהכשרה מקצועית – הקפדה על עדכון הידע המקצועי בדיני הוצאה לפועל, במיוחד לאור שינויי חקיקה ופסיקה תכופים בתחום.
בדיקה מקדימה של ניגודי עניינים – ביצוע בדיקה מעמיקה לאיתור ניגודי עניינים אפשריים טרם קבלת ייצוג בהליכי הוצאה לפועל.
דיווח מס תקין – הקפדה על דיווח מס מלא ומדויק בגין התשלומים המתקבלים במסגרת הליכי הוצאה לפועל.
ביטוח אחריות מקצועית מתאים – וידוא קיומו של כיסוי ביטוחי מתאים לפעילות בתחום ההוצאה לפועל, לרבות כיסוי לנאמנות כספית.
הימנעות מהבטחות מופרזות – הימנעות ממתן הבטחות או תחזיות שאין ודאות לגבי התממשותן, במיוחד בנוגע להיקף הגבייה או ללוחות זמנים.
פיתוח מערכות בקרה פנימיות – יישום מנגנוני בקרה פנימיים לאיתור ומניעת טעויות או חריגות בניהול הכספי של התיקים.
תקשורת פתוחה עם לשכת ההוצאה לפועל – שמירה על קשר מקצועי ופתוח עם עובדי לשכת ההוצאה לפועל בחיפה, והימנעות מעימותים מיותרים.
עורכי דין המקפידים על סטנדרטים גבוהים של התנהלות אתית ומקצועית בהליכי הוצאה לפועל במחוז חיפה לא רק מגנים על עצמם מפני תלונות משמעתיות, אלא גם מעניקים ללקוחותיהם שירות איכותי ואמין. בטווח הארוך, התנהלות זו תורמת לשיפור המוניטין האישי והמקצועי, ולבניית קריירה מוצלחת ומספקת בתחום חשוב זה של המשפט הישראלי.
חשוב לזכור כי החובות האתיות והמקצועיות אינן מעמסה, אלא מצפן המכוון את עורך הדין בעבודתו היומיומית. ההקפדה על ניהול מקצועי של תיקי הוצאה לפועל, שמירה קפדנית על כספי לקוחות, כיבוד החלטות שיפוטיות ושקיפות מלאה – כל אלה אינם רק חובות משפטיות, אלא גם מפתחות להצלחה מקצועית וסיפוק אישי בעבודת עורך הדין.
בד"א 89/17- עורך דין אבי גולדבליט נגד ' לשכת עורכי דין
שמות השופטים: דן מור,ברק טל,חבד,יורם תובל
חיפה (והמערערת בבד"א 89/17) פסק-דין עו"ד דן מור-אב"ד פתח דבר 1. עובדות המקרה, בתכלית הקיצור, הן כדלקמן : המערער הינו עורך דין ולו משרד בחיפה. המתלוננת. גב' ש ק, (להלן-המתלוננת), נפגעה בתאונת דרכים קשה בשנת 1993, ונקבעה לה נכות של 100% ע"י המוסד לביטוח לאומי. בשנת 1996 הגישה המתלוננת תביעת פיצויים בגין נזקיה מהתאונה לבית המשפט המחוזי בחיפה, באמצעות עו"ד קולקר. התביעה נקבעה לבירור בפני כב' השופטת ש. וסרקרוג. המתלוננת אף הגישה תביעה לביה"ד האזורי בת"א כנגד קופ"ח מכבי, בה היתה מבוטחת, בגין השבת הוצאות רפואיות שונות ואחרות, שנבעו מנזקי התאונה ובהן נאלצה לשאת. תביעה זו הוגשה באמצעות עו"ד דר. תביעת הנזיקין החלה להישמע וההליכים המקדמיים, כולל נושא מינויי המומחים הרפואיים והגשת חוות הדעת-הסתיימו. בינתיים חלה עו"ד קולקר, ולא יכול היה להמשיך בייצוג המתלוננת, והמתלוננת ניהלה את התביעה לבדה במשך שנה ולאחר מכן מינתה את המערער כבא כוחה. המערער לא החתים את המתלוננת על הסכם שכר טרחה, כאשר הוא אף מודיע לה שחלק מפעילותו בייצוגה יעשה בהתנדבות. בשנת 1999 החל המערער בייצוג המתלוננת, ובתאריך 27/5/99 היא נסעה לארצות הברית לצורכי ניתוח וטיפולים רפואיים הקשורים בתוצאות התאונה והפגיעה בה. בתאריך 6/9/99, לאחר שנודע לכב' הש' וסרקרוג, כי המערער החל בייצוג המתלוננת, החליטה השופטת לפסול עצמה מלדון בתיק, וזאת עקב תלונה שהגיש המערער כנגדה עוד עובר למינוייה כשופטת, ותוצאותיה. התיק עבר לטיפולו של כב' הש' ג'רג'ורה. בתאריך 25/11/99, לבקשת המערער, העביר עו"ד דר את ייצוג המתלוננת בתביעתה לביה"ד האזורי לעבודה לידי המערער וזאת לבקשת המערער.
פסק דין |23/04/2018 |בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין – ארצי
בד"א 2/10- עורך דין סימן טוב יחיאל נגד ' ועד מחוז חיפה
שמות השופטים: אלכסנדר בנר,ריאד אבו פול,חבד,באסם כמאל,חבד
חיפה, לשכת עורכי הדין בישראל המערער בבד"א 130/09: ועד מחוז חיפה, לשכת עורכי הדין בישראל נגד המשיב בבד"א 130/09: עו"ד סימן טוב יחיאל פסק דין 1. ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של ביה"ד המשמעתי המחוזי בתיק בד"מ 43/09. לצורכי הנוחות ייקרא עו"ד סימן טוב להלן:-"הנאשם", וועד מחוז חיפה ייקרא להלן:-"הלשכה". 2. הנאשם הורשע ע"י בית הדין המחוזי של מחוז חיפה (בד"מ 43/09), אחרי שמיעת ראיות בתיק, בשליחת יד בכספי פיקדון מעשה שאינו הולם את המקצוע, ובהתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, עבירות לפי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן: "החוק"). 3. על הנאשם הוטלו בגזר הדין העונשים הבאים: עונש של השעיה בפועל לתקופה של 3 חודשים, עונש של השעיה על תנאי לתקופה של 12 חודשים וזאת באם יעבור בתוך 3 שנים מיום גזר הדין עבירה של שליחת יד בכספי פיקדון, הוצאות ללשכת עוה"ד בסכום של 4,000 ₪ ופיצוי למתלונן בסכום של 1,000 ₪. 4. בכתב הקובלנה נטען כי הנאשם נטל על עצמו את הטיפול במכר דירה עבוד מר קראדי ויקטור (המתלונן) וערך חוזה מכר ביום 25.5.06 , כי קיבל לידיו בנאמנות כספי תמורה בגין עסקת המכר ושלח ידו בסכום של 34,110.40 ₪, וכי לא שעה לדרישות המתלונן אשר פנה אליו בין היתר באמצעות עו"ד אלקלעי להשבת הכספים וטען כי מדובר ב"אומדן שכר טרחתו", ואף לא מילא אחר הנחיות הקובל מיום 6.11.08 להשבת הכספים בהם הינו מחזיק. 5. בתשובתו לקובלנה בישיבת בית הדין המחוזי מיום 15.7.09 טען הנאשם כדלקמן: 512941365 "היתה הסכמה בכתב ששכ"ט יגבה בתוך תמורת המכר, אך לא היתה הסכמה לגבי הסכום". 6. בעדות הנאשם בישיבת 30.9.09 חל מפנה בטיעונו העובדתי שצוטט לעיל.
פסק דין |19/02/2011 |בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין – ארצי
בפ (חיפה) 70/18- לשכת עורכי הדין- וועדת האתיקה הארצית נגד ' אריה בן ארי
שמות השופטים: עו״ד מלי קובה,חב״ד,עו״ד אביב חוזה,חב״ד,עו״ד פאדי ג׳ובראן,אב״ד
במשך תקופה ארוכה, התעלם פעם אחר פעם, מהחלטת בית הדין המשמעתי המחוזי של הלשכה, להשעותו מכל עיסוק כעורך דין באופן זמני בהתאם לקביעות סע׳ 78 (ג) וכל זאת עד לסיום ההליך הפלילי שהיה תלוי ועומד כנגדו בבית משפט שלום חיפה, אותו תיק שבגינו נגזר עליו עונש של מאסר לריצוי בפועל, כאמור לעיל. כפי שעולה מהכרעת הדין, לא מדובר במעידה מקרית, זמנית או חד פעמית, כי אם במסכת ממושכת של התנהגות פסולה של הנקבל שפעם אחר פעם, במספר רב של מקרים הופיע בבתי משפט, ייצג בעלי דין ובצע פעולות שיוחדו רק לעורכי דין, כאשר בכל אותה תקופה הינו מושעה זמנית מלעסוק בעיסוק של עריכת דין. אין ספק כי על עורך דין חלות החובות לשמור על הגינות כבוד המקצוע וליתן יחס של כבוד לבית המשפט. אך לא רק כלפי בית המשפט. אותן חובות חלות אף בין עורך דין ללקוחותיו. מערכת היחסים שבין עורך הדין ללקוחותיו צריכה להיות מושתת על אמון בין הצדדים ואמון כזה יכול להיווצר רק בגילוי מלא ואמיתי לגבי מצבו המשפטי ככול שזה קשור לעובדה כי באותם מועדים היה הנקבל מושעה באופן זמני מלייצג את לקוחותיו ולפעול בשמם. הנקבל כשל במעשיו שעה שהציג, בפני לקוחותיו ואף בפני בתי המשפט, מצג שווא לפיו הינו רשאי לעסוק במקצוע עריכת הדין על כל המשמעויות הכרוכות בכך. במעשיו של הנקבל, החמורים עד מאוד, הטיל צל כבד על ציבור עורכי הדין ופגע באופן חמור באמון שעל הציבור לרכוש לעורכי הדין. זאת ועוד; מעיון בגיליון ההרשעות המשמעתיות של הנקבל עולה כי לחובתו הרשעות קודמות במגוון רחב של עבירות אתיות אותן עבר במרוצת השנים. בין היתר הורשע הנקבל בעבירות של אי כיבוד פסק דין של בית המשפט, פגיעה בכבוד המקצוע, התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, שליחת יד בכספי לקוח, הפרת חובת הנאמנות והמסירות כלפי לקוח, עיכוב כספי לקוח ועוד.
גזר דין |28/03/2019 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – חיפה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 6
בדמ (ירושלים) 8/19- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים נגד ' עו״ד אלכסנדר בראייב
שמות השופטים: עו״ד איילת אשל שפון,אב״ד,עו״ד יואב ללום,חב״ד,עו״ד אריאל רובין,חב״ד
ראו לדוגמא על"ע (י-ם) 10/08 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו ג׳ מירי טל, עו"ד [פורסם בנבו 15.7.09 ]; וכן בד"מ 137/01 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו נ׳ פלוני [פורסם בנבו 24.7.03 ], בו נכתבו הדברים הבאים: " . . . ודוק, אם עורך הדין חויב בפסק דין לשלם כספים ואין לו יכולת, כלום גם אז הוא ייחשב כמי שלא מכבד פסקי דין וכפוגע בכבוד המקצוע? התשובה היא שחובת עורך הדין לעשות מאמץ כן ואמיתי לפרוע את הוב פסק הדין, וחוק ההוצל"פ מאפשר זאת באופן מוחלט. חוק ההוצל"פ מאפשר לכל חייב, המעונין באמת ובתמים לשלם את חוב פסק הדין, להוכיח בלשכת ההוצאה לפועל, את גבולות יכולתו לפרוע את חוב פסק הדין לשיעורין. והוא גם מרחיק לכת עד כדי כך שהוא מאפשר לחייב, המבקש באמת ובתמים להסדיר את תשלום חובו לפי פסק דין, לפתוח בהליכי הוצל"פ גם במקרה שהנושה לא נקט בהליכי הוצל"פ ולבקש הודאות מראש הוצאה לפועל בדבר קיום פסק הדין (ס׳ 84 לחוק ההוצל"פ). משדאג עורך הדין, החייב, לקבל החלטה על תשלום לשיעורין של פסק הדין וכיבד החלטה זו, הריהו נחשב כמי שמכבד את פסק הדין ושומר על כבוד המקצוע. בנסיבות כאלה, שמירה על כבוד המקצוע, היא חיפוש כל דרך אפשרית במטרה לקיים את פסק הדין; ופגיעה בכבוד המקצוע היא השתמטות מתשלום החוב לפי פסק הדין במשך תקופה של שנים רבות. לפיכך, פנייה בעלמא לנושה בבקשה סתמית להמתין לפירעון עד שירווח לו וירחיב, בלא לנקוף אצבע של ממש במשך שנים, אינה יכולה להיחשב, כאחת הדרכים להסדיר את תשלום החוב הפסוק. " 1.1. הנקבל לא התייצב כאמור לדיונים בבית הדין ולא השיב לתלונה, כך שלא עמדה בפנינו שום גרסה או טענה בנוגע לקשיים כלכליים ו/או נסיבות אישיות מיוחדות; ואולם כפי שנכתב בתיק בד"מ 137/01, לנוכח ההימנעות מהליכי ההוצאה לפועל ובהעדר ניסיון מצד הנקבל לפרוס את חובו או להסדירו (בדרך של מתן צו תשלומים או בכל דרך אחרת הנתונה לו בדין)-יש לקבוע שמדובר בהתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין ויש בה כדי לפגוע בכבוד המקצוע.
גזר דין |11/11/2019 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – ירושלים
ע"א 7633/12- קבוצת גיאות בע"מ נגד גולדפרב לוי
שמות השופטים: ס גובראן,י עמית,נ סולברג
על כן, כאמור, אני סבור כי קביעת בית המשפט המחוזי כי ההחלטה לייעץ לביטול החוזה היתה החלטה סבירה בנסיבות העניין במועד בו היא התקבלה. סוף דבר 26 87. לעורכי הדין יש תפקיד חשוב בהיותם שער הכניסה של רבים מהאזרחים למערכת המשפט וערכאותיה. אכן ישנו צורך להטיל עליהם חובות שונות על מנת להבטיח שהם מקיימים את תפקידם כנדרש, לטובת הלקוח ולטובת בית המשפט. ואולם, אל לנו למקם חרב מעל ראשם ולהכביד על צעדיהם. שיקולי מדיניות רבים, אשר קצרה היריעה מלדון בהם כעת, מעודדים מתן מרחב תמרון ושיקול דעת לעורכי הדין, ומניעת הידרדרות למצב של "עריכת דין מתגוננת". 24 88. כאשר עורך הדין פירט בפני לקוחו את מכלול הסיכויים והסיכונים, והלקוח החליט להסתכן בניגוד לעצת עורך דינו, הלקוח למעשה נטל על עצמו את הסיכון ועליו לשאת באחריות על מעשיו. אולם, על עורך הדין לוודא כי ההחלטה של לקוחו היא החלטה מושכלת וכי הוא אכן הבין את משמעות הסיכון אשר לקח. אמות המידה שצוינו מסייעות בעמידה על מידת האזהרה הדרושה מצד עורך הדין בהתאם לנסיבות של כל מקרה, ובכך למנוע התרשלות מצדם. 89. מן הטעמים שבוארו לעיל הייתי מציע לחבריי לדחות את הערעור, ולחייב את המערערת בשכר טרחת עורכי דינה של המשיבה בסכום של 50,000 ש"ח. ש ו פ ט השופט י' עמית: אף לדעתי דין הערעור להידחות, ואוסיף מספר הערות. 1. כפי שציין חברי השופט ג'ובראן בפסק דינו, עיקר המחלוקת שלפנינו נסב על בחינת רכיב ההתרשלות, ומשכך, ניתן לפתוח בבחינת יסוד זה, ולבחון אם המשיבה נהגה שלא על פי סטנדרט המיומנות והזהירות המקובל בתחום עריכת הדין. 27 כנותן שירות, בין עורך הדין לבין הלקוח שוררים גם יחסים חוזיים, וניתן לראות את עורך הדין כקבלן נוכח הגדרת חוזה קבלנות בסעיף 1 לחוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974: "חוזה קבלנות הוא חוזה לעשיית מלאכה או למתן שירות בשכר כשהקבלן אינו עובדו של המזמין".
פסק דין |15/09/2014 |בית המשפט העליון
בר"ש 8639/14- זועבי עאטף נגד לשכת עורכי הדין בישראל
שמות השופטים: א רובינשטיין
כידוע, רשות ערעור בתיקי לשכת עורכי הדין לבית משפט זה, כערכאה רביעית, תתאפשר אך במשורה שבמשורה (ברי בר"ש 1072/14 פודים נ' וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים ( 18.2.2014 )), ורק במקרים שבהם השאלה המועלית בבקשה מעוררת שאלות בעלות חשיבות ציבורית או משפטית (בר"ש 6588/09 דיאמנט נ' לשכת עורכי הדיןועד מחוז חיפה ( 19.8.2009 )). מדובר במקרים "חריגים שבחריגים, "בגדרי 'מהדורה מחמירה' של הלכת חניון חיפה" (בר"ש 2180/13 רוטנשטרייך נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א ( 26.6.2013 ). עוד ראו בר"ש 1958/09 ברי נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א ( 10.5.09 )). יא. בנידון דידן אין מדובר בעניין המצדיק התערבות המגיע לכלל "משורה שבמשורה". אף לא מצאתי כי נגרם למבקש עיוות דין המצדיק רשות ערעור בגלגול רביעי. אין צורך להכביר מלים על חומרת המעשים הנוגעים לליבת תפקידו של עורך הדין, קרי, יחסיו עם הלקוח. המבקש – אין חולק – מעל באמון שניתן בו, ויש בכך פוטנציאל רב להביא לפגיעה חמורה בשמו הטוב של מקצוע עריכת הדין (בר"ש 2618/11 לשכת עורכי הדין הועד המרכזי נ' עותמאן ( 10.8.2011 )). וכבר נכתב בעבר: ". . . העבירה של שליחת יד בפיקדון לקוח היא מן העבירות החמורות הרובצות לפתחו של עורך דין, וישנם מקרים שבהם תצדיק את סילוקו של עורך הדין משורות המקצוע לצמיתות. . . .
החלטה |05/01/2015 |בית המשפט העליון
רע"א 5739/04- פנינה דמארי נגד גורי בניה והנדסה בע"מ ואח
שמות השופטים: ס גובראן
העניין נשוא בקשת רשות הערעור, כבר נידון בשני גלגולים קודמים, על-ידי ראש ההוצאה לפועל ועל-ידי בית-המשפט המחוזי. הלכה היא, כפי שיצאה בהזדמנויות רבות מבית-משפט זה, (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123) כי ישנם מקרים מסוימים בלבד, אשר בהם תינתן רשות ערעור נוספת, שכן בית-המשפט אינו נותן דעתו אך ורק לדברים שנפסקו, כדי לבחון האם נכונה ההלכה שיצאה מלפני הערכאה הקודמת, אלא כשמדובר בבקשה לערעור נוסף, המשקל המכריע מושם על השאלה, האם ישנה חשיבות משפטית או ציבורית לכך שדווקא מקרה מסוים זה או אחר יזכה לבירור שיפוטי נוסף. במקרה דנן, המבקשת אינה מצביעה בבירור על עילה, אשר מצדיקה בחינה שלישית בענייננו, אלא נראה, כי כל טענותיה הינן טענות, אשר כבר העלתה בעבר בעניין נסיבותיה האישיות, הסבוכות והמצערות, ותו לא, הנוגעות בעיקרן למסכת העובדתית והמשפטית. לפיכך, לא מצאתי כל נימוק או עילה, המצדיקים, במקרה זה, מתן רשות ערעור, ונחה דעתי לגבי הכרעתו של בית-המשפט המחוזי, כמו גם דעת ראש ההוצאה לפועל. זאת במיוחד, משום שהסכם הפשרה אשר קיבל תוקף של פסק-דין, נערך על-ידי שני הצדדים, אשר יש להניח כי הבינו את מלוא משמעויות סיכומיהם, אשר מייצגים את ההסכמה ההדדית של הצדדים ובחירתם. גם לגופו של עניין, הגם שליבי עם קשייה של המבקשת, לא מצאתי טעם להתערב בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, אשר קבע, כי: "ראש ההוצל"פ ביצעה הוראה המצויה בהסכם הפשרה באופן מפורש, ולא נדרשה לכל החלטה שיפוטית ופרשנית לשם כך.
החלטה |07/06/2005 |בית המשפט העליון
על"ע 249-06- עורך דין שמחה מנדלבוים נגד הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים
שמות השופטים: א רובינשטיין ס גובראן,ע פוגלמן
השופט ס' ג'ובראן: בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין בישראל במסגרת ההליכים בד"א 9/05 ובד"א 39/05 מיום 1.12.05 . בד"א 39/05 הינו ערעור שהגיש המערער על פסק הדין בבד"מ 25/03 שניתן על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים (להלן: בית הדין המחוזי) ובד"א 9/05 הינו ערעור שהגיש הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים על בד"מ 2/04 שניתן על ידי בית הדין המחוזי. בבד"מ 25/03 הוגשה כנגד המערער קובלנה אשר כוללת ארבעה אישומים ומאשימה את המערער בפגיעה בכבוד המקצוע ובהתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, וזאת לפי סעיפים 53 ו- 61 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן: חוק לשכת עורכי הדין). לפי הנטען באישום הראשון, שלח המערער מכתב דרישה לתשלום חוב לאדם בשם מרדכי בן לולו במסגרת הליכי הוצאה לפועל. בנוסף למרדכי, נשלח המכתב גם לשכניו כאשר מצורף אליו פתק האומר "למסור למוטי בן לולו". לפי הנטען באישום השני, שלח המערער מכתב דרישה לתשלום חוב לרב יחזקאל פוגל במסגרת הליכי הוצאה לפועל. בנוסף, שלח המערער את המכתב גם לאמו של הרב ושני אחיו. לפי הנטען באישום השלישי, שלח המערער מכתב דרישה לתשלום חוב לרחמים בן ישי במסגרת הליכי הוצאה לפועל. בנוסף לחייב, נשלח המכתב גם לתשעה מבני משפחתו, כולל גרושתו ובעלה החדש, סבתה של אשתו, דודיה והוריה. לפי הנטען באישום הרביעי שלח המערער מכתב לבנימין גולדשטיין (להלן: גולדשטיין) במסגרת תיק הוצאה לפועל. בנוסף לגולדשטיין, נשלח המכתב גם לשתי אחיותיו ובעליהן וכן להוריו. ביום 20.9.04 הרשיע בית הדין המחוזי את המערער בעבירה המיוחסת לו בקובלנה. בהחלטתו, ציין בית הדין כי שליחת המכתבים לבני משפחתם ושכניהם של המתלוננים מהווה פגיעה בפרטיותם והעובדה שהמתלוננים אכן שילמו את חובם אינה מצדיקה את התנהלותו של המערער.
פסק דין |19/09/2007 |בית המשפט העליון
ת"א (תל-אביב-יפו) 3154/99- ד.א. אורבן בע"מ נגד עירד אלכסנדר
שמות השופטים: דרורה פלפל
(ר' גם כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986; ר' גם סעיף 8 לחוק השליחות, תשכ"ה-1965). משמעות חובת הנאמנות והמסירות שחב עורך-הדין ללקוחו היא כפולה בעיקרה: ראשית, עליו לפעול ביושר בייצוג לקוחו. שנית, עליו לייצג את לקוחו בחריצות ואדיקות תוך העמדת האינטרסים של הלקוח בראש מעיניו. (ר' דברי השופט ברנזון בעל"ע 5/78 פלוני נ' לשכת עורכי הדין מחוז חיפה, פ"ד לג(2) 586). כפועל יוצא מחובת הנאמנות והמסירות, עורך הדין חייב, למשל, להבטיח את זכויות לקוחו בצורה הטובה ביותר בנסיבות העניין בבואו להכין חוזה ללקוחו (ר' על"ע 2/80 פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל, תל-אביב-יפו, פ"ד לד (4) 707, בעמ' 708; ע"א 554/87 מזור ואח' נ' אריאלי, פ"ד מה(1) 370, 374). באופן דומה, במקום בו חותם עורך דין על הסכם, כשלוח של לקוחו, עליו לעשות זאת בנאמנות, ובהקפדה על שמירת האינטרסים של לקוחו. השאלה האם עורך הדין דבק בשמירה על אינטרסים אלה אינה קלה. ככלל, היא תיעשה בשני שלבים עיקריים: בשלב הראשון, ייבחנו היבטים בעלי מאפיינים 'פרוצדוראליים' הנוגעים לחתימת עורך-הדין. כך, ייבדקו, בין השאר, השאלות הבאות: האם לעורך-הדין היתה הרשאה לחתום על ההסכם האם עורך-הדין מסר ללקוח מידע לגבי המסמך עליו חתם עורך הדין (ר' גם חוק השליחות, סעיף 8(1)). האם במשא ומתן שקדם לחתימת עורך-הדין ייוצגו על-ידו כראוי האינטרסים של הלקוח בשלב השני, ייבחן הפן המהותי של החתימה. במסגרת שלב זה תיבדק השאלה האם תוכן ההסכמה עליה חתם עורך הדין הוא סביר בנסיבות העניין.
פסק דין |11/10/2003 |
בפ (חיפה) 32/21- הקובלת לשכת עורכי הדין-מחוז מרכז נגד ' הנקבלת עו״ד תמר פלד
שמות השופטים: עו״ד פריימן סילביה אב״ד,עו״ד עמית גור חב״ד,עו״ד אברהם סופר חב״ד
רבות נכתב אודות החומרה הרבה שבביצוע עבירה זו ודי בדבריו הבאים של כבוד השופט דרורי (כתוארו אז) בעמל"ע 33798-02-13 עאסי נ׳ לשכת עורכי הדין-מחוז חיפה [פורסם בנבו] (17.0913) בכדי להמחיש בתמצית את חומרתח: "במקרים "רגילים", דין השולח יד בכספי לקוחותיו, ובמיוחד כאשר מדובר בסכומים משמעותיים, חינו חוצאה לצמיתות מחברותו בלשכת עורכי הדין, שכן מדובר בעבירה חמור, אשר פוגעת באמון חציבור בעורכי הדין בצורה קשה ביותר . . . " וכן בד"א 144/01 פלוני עו"ד נ׳ הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין מחוז ת"א-יפו, פסק דינו של ד"ר מאיר ליפא: "הפרת חובת הנאמנות ללקוח ושליחת יד בכספי לקוח הינן מהעבירות החמורות ביותר שעורך דין עשוי לבצע. תמצית מקצוע עריכת הדין היא הנאמנות ללקוח. עשייה בכספי הלקוח למען האינטרסים האישים של עורך הדין שוללת ממנו את הזכות להמשיך ולעסוק במקצועו. הפרת האימון באמצעות שליחת יד בכספים של לקוח עלולה לגרום לאבדן אימון של הציבור במקצוע עריכת הדין. על בית הדין להחמיר בעבירות אלה, להוקיע את העבריינים ולהענישם בכל חומרת הדין". ii. מדיניות הענישה הנהוגת א. ב"פ 91/10 לשכת עורכי הדין נ׳ לובנאסי ג׳ואד-בית הדין המחוזי הרשיע את הנקבל בעבירות של שליחת יד בכספי לקוח, התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, חוסר נאמנות והזנחת הלקוח ואי שמירה על כבוד המקצוע. הנקבל קיבל לידו סכום של 12,000 ₪ כספי פיצוי המיועדים למתלוננת, אולם נטלם לכיסו. לנקבל עבר משמעתי הכולל עבירה דומה. בית הדין המשמעתי גזר עליו הוצאה לצמיתות מן הלשכה, הוצאות בסך של 3,000 ש"ח לטובת לשכת עורכי הדין ופיצוי בסך של 12,000 ש"ח לטובת המתלוננת.
גזר דין |07/01/2023 |
בפ (חיפה) 8/21- לשכת עוה״ד- ועדת האתיקה מחוז חיפה נגד ' יחייה פואד
שמות השופטים: עו״ד בוריס שרמן אב״ד,עו״ד יעקב טורס חב״ד,עו״ד תומא פלורה חב״ד
מאחר והנקבל לא שילם את חובו בהתאם לפסק הדין, נפתח נגדו תיק הוצאה לפועל (תיק מספר 538523-06-20 בלשכת ההוצאה לפועל בנתניה) ביום 29/6/20, כאשר סכום החוב בתיק הוצל"פ במעמד פתיחתו עמד ע"ס 38,681 ₪ 63 דעתי היא, בדומה לגישת ביה"ד המשמעתי המחוזי בירושלים בבד"א 53/86 הוועד המחוזי בירושלים נ׳ עו"ד פלוני (פדי"ם ה׳, 74.72), כי ציית לפסק דין סיפי של בית משפט "ככלל, אני סבור, כי עורך דין שא המכוון אליו אישית, בצד למיטסט, משמיט דיגיא שריריה, לציבור הרחב פי בית המשפט, התנהגות כזאת מהויה גם ימתויה נורמת התנהגות שלילית עבירה של פגיעה בכבוד המקצוע של עריכת הדין. ימניגדת לאמיר בסעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין, שכן פגיעה בתוקפן המוסרי של פסק-דין סופי של בית משפט היא פגיעה בכבודו של מקצוע עריכת הדין. פסיקת בתי המשפט. היא אחת מאבני התשתית שעליהן בני מקצוע עריכת הדין, ולכן אי ציות באמור עלול לפגוע באותה תשתית. ימכאן גם בכבוד המקצוע". 64 ראוי לציין את גישתו של ד"ר גבריאל קלינג ג׳ קלינג, אתיקה בעריכת דין (הוצאה לאור של לשכת עורכי הדין-תשס"א), 352 (בה"ש 13) "נסיבותיו האישיות של עורך הדין עשויה להשפיע על העונש. אך אין מקום להתחשב בהן באשר לעצם קיים העבירה, בייחוד שהציבור אינו מודע לאירן נסיבות אישיית. ובעיני הציבור פוגעת התנהגותו של עורך הדין בכבוד המקצוע של עריכת הדין. " 65 האם הוכחו נסיבות מיוחדות המצדיקות סטיה מהכלל כי אי כיבוד פסק דין מהוור עבירה נישכעתית! הנקבל העיד בפנינו באופן כללי על מצבו הכלכלי והבריאותי, בו ניתן אולי להתחשב לעניין העונש, אך לא לעצם ההרשעה, ולא תנוך זאת במסמכים ואסמכתאות כלשהן מעבר לכך הנקבל לא הביא בפנינו שום ראיות אחרות בדבר הסיבות שמנעו ממנו להחזיר למתלוננת את כספה, על אף שהגיע להסכם להחזרת הכסף בתשלומים.
גזר דין |03/09/2022 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – חיפה
ת"א (ירושלים) 24960-02-12- ס א נגד הבנק הבינלאומי הראשן בעמ
שמות השופטים: ארנון דראל
חששו הוא מכך שהרחבת החובה המוטלת על עורכי דין תביא לפגיעה ביכולת עורך הדין לייצג את לקוחותיו ולריבוי תביעות כלפי עורכי הדין, וזאת במיוחד בהינתן כי התובע היה מיוצג על ידי עורכי דין מטעמו. הוא הצביע על כך כי עורך הדין פעל בהתאם להנחיות ההוצאה לפועל ועל פי הדין, וכי בתיקי הוצאה לפועל נשמעות טענות שונות כדי להתחמק מתשלום. בא כוחו של ברנט הפנה למספר פסקי דין שעסקו בסוגיה זו בבתי משפט המחוזי והשלום ובהם בחן בית המשפט את הריסון הדרוש. 53. הטלת אחריות בנזיקין על עורך דין כלפי הצד שכנגד או כלפי צד שלישי, שאינו לקוחו של עורך הדין היא אפשרית. התייחס לכך כב' השופט (כתוארו אז) א' ריבלין (שהיה באותו מקרה בדעת מיעוט אך לא בקשר עם דברים אלה) והגדיר את החובה המוטלת על עורך הדין: "חובת הזהירות הוחלה על עורך הדין לא רק ביחסים שבינו לבין לקוחו, כי אם גם ביחסיו עם צד שלישי. במקרה זה האחרון, מבוססים היחסים המיוחדים בין הניזוק לעורך הדין, והסתמכותו של הראשון על דברי האחרון, לא על חוזה בינם – חוזה אשר אינו בנמצא – כי אם על אופיו המיוחד של המקצוע המשפטי, ועל חובות ההגינות בהן חב עורך הדין לציבור כולו. כיוון שהציבור כולו מסתמך על מקצועיותו ועל יושרו של עורך הדין, הוא חב בחובת זהירות לא רק כלפי מרשו, אלא גם כלפי יריבו וכלפי הציבור כולו. . . " (ע"א 8625/02 סילביו נחום נ' רחל דורנבאום פ"ד נח (3) 385, 409-410 (2004) (להלן: "נחום") 17 54. דברים דומים נכתבו על ידי כב' השופט ד' לוין במקרה אחר: "מה דינו של עורך-דין המייצג לקוח פלוני ביחסיו עם מי שאינו לקוחו אלא צד שכנגד פלוני – האם כלפי פלוני זה מוטלת על עורך הדין חובה כל שהיא היהא אחראי כלפי זה מטעם כלשהו ועל-פי עילה כלשהי, אם יתברר שכתוצאה מהטיפול בעניין לקוחו ולמען לקוחו הסב נזק לאחר חבות חוזית לא תיתכן, שכן לא נקשרו יחסים כאלה ביניהם, אולם תיתכן גם תיתכן חבות בנזיקין.
פסק דין |11/08/2015 |מחוזי – ירושלים
בדמ (מרכז) 18/21- ועדת האתיקה במחוז מרכז של לשכת עורכי הדין נגד ' נריה כהן מגורי
שמות השופטים: בן יצחק אלישי,עו״ד אב״ד,גב׳ שחר טליה,עו״ד חב״ד,ג׳האד עזאת נטור,עו״ד חב״ד
שם כך האדם צריך להיות גלוי ולגלות לעורך הדין את כל ספונות נפשו ונבכי האירוע, זאת עושה הלקוח רק משום הידיעה שעורך הדין חב בחובת נאמנות כלפיו. הלקוח יסכים שעורך הדין יגע בכספו משום האמון שעורך הדין לא ימעל בכספים שאינם שלו. 4. עורך דין שמפר את החובות האתיות החלות עליו אינו רשאי לעטות עליו את גלימת עורך הדין, מוסדות האתיקה בלשכת עורכי הדין הם שומרי הסף שתפקידם לבחון את התלונות המוגשות ללשכת עורכי הדין לנפות ולבור את המקרים מהם עולה חשד להפרת הדין המשמעתי החל על עורכי דין. בית הדין צריך להיות המקום בו מזקקים את הנטען כלפי עורך הדין. הנקבל, עורך הדין, מצידו יש לו את האפשרות שעניינו יעמוד לביקורת שיפוטית, בפני בית הדין המשמעתי המחוזי מחוז מרכז-לשכת עורכי הדין בישראל בד"מ: 18/2021 ועדת האתיקה המחוזית-מחוז מרכז נ׳ עו"ד נריה כהן מגורי מותב שאמור לשמוע את הצדדים ולהכריע בשאלה האם עורך הדין הפר את החובות המוטלות עליו אם לאו. 5. אחת החובות החלות על עורך דין בכלל ועל עורך דין העומד לדין משמעתי בפרט להתייצב בהליך משפטי התלוי ועומד, בין אם עורך הדין ממיצג לקוח ובין אם ההליך מתנהל נגדו. אין זה סביר, שעורך דין שנחשב כקצין בית המשפט, ירשה לעצמו להיפקד מדיונים להם הוא צד. במקרה דנן, לאורך כל המקרה הנקבל לא התייצב ולו פעם אחת בפני בית הדין. ודוק: הנקבל ידע על ההליכים, שיגר במהלך הדיון בקשות שונות, התנהל וקיבל את כל הבקשות וההחלטות בעניינו לתיבת דוא"ל שהוא מסר לבית הדין, כתובת דוא"ל שהנקבל עצמו שלח ממנה הודעות למזכירות בית הדין. 7. במקרה דנן, הנקבל, תוך עשיית דין עצמית, בחר שלא להופיע בהליך הכרעת הדין, בחר שלא להגיש סיכומים.
גזר דין |20/05/2023 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – מרכז
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין
28ג. (א) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל ייפוי כוח שהועבר לעורך דין אחר, אלא בצירוף הסכמתו הנפרדת והמפורשת של הלקוח בכתב, בהתאם לסעיף 18 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. (ב) הושעה עורך דין מלשכת עורכי הדין לפי סעיף 68(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן-חוק לשכת עורכי הדין), תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על ההשעיה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין שהושעה ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק בתום תקופת ההשעיה; הוצא עורך דין מהלשכה כאמור בסעיף 68(5) לחוק לשכת עורכי הדין, תשלח לשכת ההוצאה לפועל הודעה לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין, על הוצאתו. (ב1) נמסרה למערכת ההוצאה לפועל הודעה על פקיעת חברותו של עורך דין המייצג זוכה או חייב מלשכת עורכי הדין לפי סעיפים 48 או 93(ו) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על הפקעת חברותו בלשכה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק לאחר תום פקיעת החברות. (ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה-יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא
חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020
סעיף: 12. דיווח לכנסת
הגשת תביעת חוב בידי עובד שאינו מיוצג תקנה 133(ב) לתקנות חדלות פירעון הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשכת הוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה, לפי העניין 29. המצאה לממונה או לנאמן בידי בעל עניין בהליכי חדלות פירעון תקנה 143(א) ו–(ב) לתקנות חדלות פירעון הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשכת הוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה לפי העניין ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 30. הגשת תביעת חוב בידי נושה שאינו מיוצג בהליך פשיטת רגל שחלות לגביו ההוראות לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, כאמור בסעיף 373 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 תקנה 76(א) לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 31.
תקנות נתוני אשראי, התשע"ח-2017
סעיף: 20. עדכון סכומים
2.10 הוצאה לפועל (א) סוג תיק (פסק דין כספי, שטר, תיק איחוד, תביעה על סכום קצוב, משכון, משכנתה, כביש אגרה, הרשאה לפי פקודת המסים (גבייה), צו תשלומים, גובה החוב לרבות הקטנות החוב, נתונים לגבי חייב מוגבל באמצעים, הפטר, איחוד תיקים, נתונים בדבר סגירת התיק (בין השאר, סיבת הסגירה, תאריך הסגירה). (ב) נתונים לעניין הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – פתיחת הליכים, לרבות בקשה לצו לפתיחת הליכים ודחיית בקשה כאמור, גובה החוב כפי שהכריע הנאמן, צו לשיקום כלכלי, ביטול של הצו לפתיחת הליכים וסיבת הביטול, הפטר, לרבות הפטר לאלתר וביטול ההפטר, העברת ההליך לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, סיום ההליך וסיבת סיום ההליך; לעניין פרט משנה (א) – "תיק איחוד" – כמשמעותו בפרק ז 3 בחוק ההוצאה לפועל; "חייב" – כהגדרתו בחוק ההוצאה לפועל; "חייב מוגבל באמצעים" – כמשמעותו בסעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל; "פסק דין" – פסק דין כספי שאינו חיוב במזונות, וכן שטר משכון או משכנתה. פרטי המידע כאמור בפרט משנה (א) יועברו בכל אחד מהמקרים האלה: (1) עברו 60 ימים לפחות ממועד המצאת האזהרה לחייב לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל ולא ניתן צו עיכוב הליכים בתיק במסגרת אותם 60 ימים ממועד המצאת האזהרה כאמור, למעט אם ניתן צו לעיכוב הליכים בשל צירוף התיק לתיק איחוד; (2) תיק איחוד, מהמועד שבו נפתח התיק. פרטי המידע כאמור בפרט משנה (א) יועברו בכל אחד מהמקרים האלה: (1) עברו 60 ימים לפחות ממועד המצאת האזהרה לחייב לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל ולא ניתן צו עיכוב הליכים בתיק במסגרת אותם 60 ימים ממועד המצאת האזהרה כאמור, למעט אם ניתן צו לעיכוב הליכים בשל צירוף התיק לתיק איחוד; (2) תיק איחוד, מהמועד שבו נפתח התיק.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 10. שכר עורך-דין
10. (א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל. (ב) במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין. (ג) שכר עורך הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי סעיף 9. (ד) קבע רשם ההוצאה לפועל שכר עורך-דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי-אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה. (ה) הוראות סעיף 9(ד) ו-(ה), לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "יום הוצאתן" יבוא "יום הגשת בקשת הביצוע".
חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020
סעיף: 12. דיווח לכנסת
הגשת דוחות תקנה 108 לתקנות חדלות פירעון, לרבות כפי שהוחלה בתקנה 110 לתקנות האמורות הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או רשם ההוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה, לפי העניין 26. המצאה לרשם ההוצאה לפועל תקנה 112(ב) לתקנות חדלות פירעון לשכת ההוצאה לפועל מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה 27. הגשת תביעת חוב בידי נושה שאינו מיוצג תקנה 120 לתקנות חדלות פירעון הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשכת הוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה, לפי העניין ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 28. הגשת תביעת חוב בידי עובד שאינו מיוצג תקנה 133(ב) לתקנות חדלות פירעון הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשכת הוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה, לפי העניין 29.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין
(ג) אין בייצוג צד על ידי עורך דין כדי למנוע מתן הודעות מהותיות להמשך ההליך על ידי מערכת ההוצאה לפועל לזוכה או לחייב בעצמו, ובלבד שעותק ההודעה נשלח לעורך הדין המייצג אותו; האמור בתקנת משנה זו אינו גורע מזכותו של צד לקבל דוחות באופן ישיר בנוגע לפעולות בתיקיו. (ד) עורך דין, המבקש לקבל מידע בלבד מהתיק, בלי שנדרש עדכונו כבא כוח הצד בתיק, יציג ייפוי כוח שייחתם לא מוקדם משנה עובר להפקדתו, המאפשר קבלת מידע מהתיק ויצרף לבקשה לקבלת המידע העתק תעודת זהות של אותו צד. (ה) עורך דין המבקש כי פקיד או שליח ממשרדו יבצע פעולות בעבורו ידאג להפקיד בידי אותו אדם אישור שנחתם לא מוקדם משנה עובר להצגתו ולפיו אותו אדם מועסק על ידו ומוסמך לפעול מטעמו של עורך הדין; האישור יפרט גם את הפעולות אשר רשאי הפקיד או השליח לבצע בעבור עורך הדין.
חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020
סעיף: 12. דיווח לכנסת
הגשת תביעת חוב בידי נושה שאינו מיוצג בהליך פשיטת רגל שחלות לגביו ההוראות לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, כאמור בסעיף 373 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 תקנה 76(א) לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 31. מסירת בקשה לפירוק על ידי תאגיד המתפרק בהתאם להוראות תקנה 4 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987 תקנה 4 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987 הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 32. הפקדת צוואה וביטול הפקדה תקנות 6, 6א ו–6ב לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 (להלן – תקנות הירושה) הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 33. עשיית צוואה בפני רשות תקנה 7 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 34.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 14. ניגוד אינטרסים
14. (א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת. (ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין. (ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין. (ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.
כללי אתיקה לרשמי ההוצאה לפועל, התשע"ו-2016
סעיף: 14. מניעה משבת בדין
14. (א) רשם ההוצאה לפועל לא ישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך. (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשם ההוצאה לפועל לא ישב בדין ביודעו שמתקיים אחד מאלה: (1) צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של רשם ההוצאה לפועל או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת; (2) יש לרשם ההוצאה לפועל עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה של הרשם יש עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו; (3) בטרם התמנה לתפקיד היה רשם ההוצאה לפועל מעורב באותו עניין הנדון בהליך שלפניו בתור בא כוח, בורר, מגשר, עד, יועץ מקצועי, מומחה או בדרך דומה אחרת; (4) בעל דין או עד מרכזי היה לקוחו של רשם ההוצאה לפועל קודם מינויו לכהונתו, ולא חלפו לפחות חמש שנים מאז הטיפול בעניינו של אותו בעל דין או אותו עד; (5) עורך דין המייצג בעל דין היה שותפו של רשם ההוצאה לפועל ולא חלפו לפחות חמש שנים מאז היותם שותפים; (6) עורך דין המייצג בעל דין מטפל בעניין של רשם ההוצאה לפועל או של בן משפחתו; (7) בן משפחה של רשם ההוצאה לפועל הוא עורך דין, שותף או שכיר, במשרד עורכי דין המייצג בעל דין. (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), רשאי רשם ההוצאה לפועל לשבת בדין אם מפאת דחיפות העניין לא ניתן לקיים את ההליך לפני רשם הוצאה לפועל אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בעניין. (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב)(2) רשם ההוצאה לפועל רשאי לשבת בדין אם העברת העניין לכל רשם הוצאה לפועל אחר לא תשנה את עילת הפסלות. (ה) האמור בסעיף קטן (ב) יחול גם על קרוב משפחה שאינו בן משפחה כהגדרתו בכללים אלה, אם סבר רשם ההוצאה לפועל כי יחסו אל אותו קרוב משפחה מונע אותו משבת בדין. (ו) אין באמור בכלל זה כדי למעט משיקול דעתו של נשיא בית משפט השלום, או שופט אחר שהנשיא קבע לכך, הדן, על פי סעיף 3ב לחוק, בערעור על החלטה של רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה – "בית-משפט" – לרבות בית-דין דתי; "דמי פיגורים" ו "ריבית שקלית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה; "הליך" – פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק-דין; "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – הממונה כהגדרתו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; "המצאה מלאה" – כל אחת מאלה: (1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בתקנות 161(3) ו–(4)(א) ו–(ב)(1), 163 ו-165(א) לתקנות סדר הדין; (2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1); (3) המצאה שמתקיימים לגביה התנאים שבסעיף 3ז(א) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים; "זוכה" – מי שפסק-דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו; "חוב פסוק" – החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין; "חוק בתי המשפט" – חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018; "חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים" – חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018; "חייב" – מי שפסק-דין ניתן לחובתו; "כרטיס חיוב" ו"כרטיס תשלום" – כהגדרתם בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981; "כרטיס חיוב מיידי" – אמצעי תשלום כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק, בתשלום מיידי של התמורה בידי הלקוח, למעט כרטיס תשלום; "לשכה" או "לשכת הוצאה לפועל" – לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור בסעיף 2; "מנהל רשות האכיפה והגבייה" – מי שמונה לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, לשמש מנהל רשות האכיפה והגבייה; "נכס" – לרבות זכות קיימת או עתידה; "ערובה" – ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת; "פסק-דין" – פסק-דין או החלטה אחרת של בית-משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי; "פסק דין לפינוי מושכר" — פסק דין בתביעה לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, אינו חל עליו ; "קיבוץ" – אגודה שיתופית שסווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות, כקיבוץ או כמושב שיתופי; "רשות האכיפה והגבייה" – רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים המופקדת על ביצוע חוק זה וחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1957; "תקנות סדר הדין" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020
סעיף: 12. דיווח לכנסת
ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה, לפי העניין?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 23. הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בידי יחיד שאינו מיוצג תקנה 68(ב) או 111(ב) לתקנות חדלות פירעון הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה לפי העניין 24. הגשת עמדה לגבי דוח ממצאי בדיקה, בידי מי שאינו מיוצג תקנה 106 לתקנות חדלות פירעון הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשכת הוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה לפי העניין ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 25. הגשת דוחות תקנה 108 לתקנות חדלות פירעון, לרבות כפי שהוחלה בתקנה 110 לתקנות האמורות הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או רשם ההוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה, לפי העניין 26.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 10ג. שכר עורך דין בחובות בסכום נמוך
10ג. 9 (א) על אף האמור בסעיף 10(א), לעניין בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שסכומו אינו עולה על 4,500 שקלים חדשים, לא יישא חייב שאינו תאגיד בשכר טרחת עורך דין בסכום העולה על 244 שקלים חדשים או בשיעור העולה על 10% מסכום החוב, לפי הגבוה, אולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת, על פי בקשה שהוגשה לו, במקרים שבהם לדעתו הדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל מורכבותו. (ב) (1) סכום שכר הטרחה האמור בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (2) סכום שכר הטרחה המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של 50 אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה. (3) עודכן שכר טרחה לפי סעיף קטן זה, ייעשה העדכון הבא של אותו שכר טרחה לגבי סכום שכר הטרחה המעודכן לפני שעוגל לפי פסקה (2), אולם חלקי אגורה לא יובאו בחשבון. (4) שר המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את סכום שכר הטרחה המעוגל. (ג) הוראות סעיף 9(ד) ו–(ה), לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר טרחת עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "יום הוצאתן" יבוא "יום הגשת בקשת הביצוע".
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 10. חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה
10. 3 (א) לעניין בקשה לצו לפתיחת הליכים שמגיש הנושה, חזקה היא כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה – חזקת חדלות הפירעון): (1) הנושה מסר לתאגיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 86,167.41 שקלים חדשים, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 30 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה: (א) אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין לתאגיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב; (ב) הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר לתאגיד את דרישת התשלום; (2) מונה כונס נכסים לכלל נכסי התאגיד או למרביתם; (3) הנושה המציא לתאגיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה) לתשלום חוב שסכומו עולה על 86,167.41 שקלים חדשים, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה; (4) בית המשפט נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 86,167.41 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 86,167.41 שקלים חדשים; (5) בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 11,488.99 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 11,488.99 שקלים חדשים. (ב) בבקשה לצו לפתיחת הליכים המתבססת על חזקת חדלות הפירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב. (ג) חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי התאגיד אם הוכיח כי אי-תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו. (ד) (1) בחישוב סכום חוב העולה על 83,313.65 שקלים חדשים, לעניין התקיימות תנאי מהתנאים בפסקאות (1), (3) ו–(4) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים. (2) בחישוב סכום חוב העולה על 11,108.48 שקלים חדשים, לעניין התקיימות התנאי בפסקה (5) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.
כל הזכויות שמורות ©