ע"א 307/12- ישראל בלום נגד כונס הנכסים הרישמי ואח
שמות השופטים: ס גובראן,י דנציגר,ד ברק ארז
like
dislike
copy
enlarge
במרכזו של הערעור שלפנינו שאלה אחת עיקרית האם צדק בית המשפט המחוזי בקובעו בשלב הדיון בשאלת מתן צו כינוס הנכסים כי אין מקום להיעתר לבקשת המערער לצו כינוס נכסים ולהכרזתו כפושט רגל, וזאת בשל חוסר תום לב ביצירת חובותיו המענה לשאלה מכתיב גם את התשובה לשאלה שנגזרת ממנה באופן ישיר היכן ינהלו נושיו של המערער הליכים כנגדו לתשלום חובותיו כלפיהם במסגרת הליכי הוצאה לפועל או שמא במסגרת הליכי פשיטת רגל. בטרם אשיב על השאלה, בשים לב לנסיבותיו הפרטניות של המערער, אבקש להקדים ולהסביר היכן אנו עומדים מבחינת "המשבצת המשפטית" ומהם ההבדלים העקרוניים בין שני המנגנונים האמורים. 11. תכליתם המרכזית של הליכי ההוצאה לפועל הינה מימוש פסקי דין ומסמכים משפטיים אחרים הניתנים לביצוע כגון שטרות ומשכנתאות. פלוני שזכה במשפטו ואוחז בידיו פסק דין שקובע שאלמוני חב לו חוב רשאי לפנות ללשכת ההוצאה לפועל על מנת לממש את פסק הדין. תכליתו של חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: חוק ההוצאה לפועל) הינה להעמיד לרשותו של הזוכה מנגנון יעיל, מעשי ובר יכולת אכיפה . ודוק, זכותו של הזוכה לממש את פסק דינו הינה חלק מזכות הקניין שלו, כאשר מנגנון מימוש מהיר ויעיל מגן על הקניין כראוי בעוד שמנגנון איטי ומסורבל פוגע בקניינו של הזוכה. יחד עם זאת, נועד חוק ההוצאה לפועל גם לשמור על תכלית סוציאלית תוך הגנה על החייב ומניעת הפיכתו של החייב לחסר יכולת ולנטל על החברה עקב הפעלה לא מבוקרת של מנגנון ההוצאה לפועל . במילים אחרות, מנגנון ההוצאה לפועל משמש כ"זרוע המבצעת של הרשות השופטת. . . תפקידה הסטטוטורי הוא להפוך את פסק הדין ממסמך משפטי עיוני שקובע זכויות וחובות, לנכס כלכלי מניב פירות".
פסק דין |
13/08/2012 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 161 |
עמודים – 16
447-92- הנרי רוט נגד אינטרקונטיננטל קרדיט קורפריישן
שמות השופטים: מ שמגר ת אור,א מצא
like
dislike
copy
enlarge
הליכים אלו מוציאים האחד את השני, ובמקום שניתן צו של הוצאה לפועל מן היושר, אין עוד מקום לפנות ללשכות ההוצאה לפועל למימוש הנכסים עליהם מונה הכונס. הסיבה לכך הינה, שבמקום שמבקש יכול לקבל אותו הסעד ממש – בבית המשפט ובלשכת הוצאה לפועל, עליו לפנות ללשכת ההוצאה לפועל שכן זהו הסעד העקרי שבדין. הסמכות המוקנית לבית המשפט הינה סמכות שביושר, אשר מטבע הדברים מקומה ביציע האחורי של הזכויות. על כן לא ניתן להעלות על הדעת מקרה בו בפני הזוכה תעמוד הפררוגטיבה לאיזה הליך לפנות; לכל סיטואציה- נועד ההליך הראוי לה, ולכן הוראות החוק מוציאות זו את זו. דרך המלך למימוש פסק דין הינה דרך חוק ההוצאה לפועל, ורק כאשר נוכח בית המשפט כי דרך זו עשויה להוביל אל מבוי סתום, עליו לשקול האם יש לפנות אל הדרך השיורית – דרך היושר. עמד על כך הנשיא מ' לנדוי בע"א 689/74 בשמת חברה להשקעות ופיננסים בע"מ נ' עירית אילת, פ"ד כט(2) 281 בעמ' 295: ". . . יתכנו נסיבות שבהן מן הראוי למנות כונס נכסים לשם 'הוצאה לפועל מן היושר', כלומר כאשר אמצעי ההוצאה לפועל הרגילים אין די בהם כדי להבטיח את הזכויות של זוכה על פי פסק הדין. חברי נתן דוגמה לכך בעיקול על מניות. דוגמה אחרת היתה בענין שנדון ב-ע"א 329/67 בלומה רייך כהן (הולצמן) נ' שלמה איגר, פ"ד לב(1) 91 -האיזכור שלי-מ. ש. ) . . בדרך כלל הוא צו כינוס נכסים על ידי בית המשפט- מ. ש. נכסים, אם ימצאו כאלה". אמנם, ככל שהדבר נוגע לסמכויותיה של לשכת ההוצאה לפועל, הפקיד המחוקק בידי גוף זה סמכויות רבות כדי לרדת לשורש יכולתו הכספית של החייב; כך מוסמכת הלשכה לבצע חקירת יכולת מכוח סעיף 67(א) לחוק; למנות חוקר מיוחד לבצע חקירות מטעמו של ראש ההוצאה לפועל (סעיף 68א'); להורות על מסירת מידע המצוי בידי צד ג' (סעיף 7ב'); לעכב יציאת החייב מן הארץ (סעיף 14); להורות על חיפוש (סעיף 15); לצוות על עיקול מיטלטלין ומקרקעין, ועל מכירתם (סעיף 27 ו-36); ואף להורות על הבאה או מעצר של חייבים לפי סעיפים 69-74יא'.
פסק דין |
18/06/1995 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 606 |
עמודים – 13
ע"א 7764/21- ניסן פרנק נגד עורך דין יקיר ניידק
שמות השופטים: י עמית
like
dislike
copy
enlarge
באותו מקרה נקבע, בין היתר, כי התנהגות חסרת תום לב של החייב מנעה מהנושה להגיש תביעת חוב, אך לא נמצא כי בשל מחדל זה יש להחריג את כל החוב מצו ההפטר. בענייננו, יש לתת משקל של ממש לשיקולי מאזן הנוחות, ואלה מטים את הכף לטובת המבקש. מצבו הכלכלי אינו מן המשופרים, ועל כך מעיד הליך פשיטת הרגל בעניינו וייצוגו בהליך על ידי הלשכה לסיוע משפטי. יש ממש בטענה כי נקיטת הליכים במסגרת תיק ההוצאה לפועל עלולה לפגוע בשיקומו הכלכלי לאחר שניתן לו צו הפטר. מנגד, מדובר בחוב ישן ונטען כי במשך שנים העירייה לא פעלה לגבייתו. לא מצאתי כי יגרם נזק של ממש לעירייה ולאינטרס הציבורי אם ההליכים בתיק ההוצאה לפועל יעוכבו עד לסיום ההליך, ומובן כי ככל שיידחו טענותיו של המבקש, העירייה תהא רשאית לשוב ולגבות את החוב בכלל האמצעים העומדים לרשותה. 4 8. אי לכך, אני מורה על עיכוב הליכים בתיק ההוצאה לפועל בעניינו של המבקש שמספרו 20-03661-13-0 המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה, וזאת עד להכרעה בערעור או עד להחלטה אחרת.
החלטה |
14/12/2021 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 2 |
עמודים – 4
על"ע 3954/03- עורך דין שמחה ניר נגד ' הועד המחוזי לשכת עורכי הדין
שמות השופטים: ת אור,א א לוי,א חיות
like
dislike
copy
enlarge
לשכת ההוצאה לפועל היא ערכאה שהוקמה על פי דין (ראו סעיף 2 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, להלן "החוק"). היא מהווה חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט בישראל, והתפקיד אשר יוחד לה הוא לבצע את פסקי דין הניתנים בערכאות השונות. אכן, לראש ההוצאה לפועל לא ניתנה סמכות לשנות מפסק הדין, ולפיכך, מקום שפסק הדין מעורר קושי במהלך ביצועו, פתוחה בפני ראש ההוצאה לפועל הדרך לפנות לבית המשפט אשר נתן אותו כדי לקבל הבהרה (סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל אך מכאן אין ללמוד כי תפקידו של ראש ההוצאה לפועל הוא מנהלי בלבד. לעניין זה אפנה לכך שהמחוקק קבע בסעיף 3 לחוק, כי כראש ההוצאה לפועל יכהנו מי שלהם סמכויות שיפוט מובהקות, היינו, שופט או רשם של בית משפט שלום, ונדמה כי בכך בלבד יש כדי ללמד על המעמד אותו התכוון המחוקק להעניק לראש ההוצאה לפועל (וראו לעניין זה גם תקנה 4(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979). לאותה מסקנה מובילה בחינה של סמכויות ראש ההוצאה לפועל לגופן. אכן, רבות הן הסמכויות ה"מנהליות", אך עובדה היא כי מי שמבקש להשיג עליהן, אינו מופנה ל"רשות ערעור מנהלית", אלא לבית המשפט המחוזי, וזאת לאחר שהקדים ונטל רשות לכך מראש ההוצאה לפועל או משופט של בית המשפט המחוזי (סעיף 80(ב) לחוק). זאת ועוד, במספר עניינים הערעור לבית המשפט המחוזי הוא ערעור בזכות. כאלה הם העניינים בהם עוסקים סעיף 19 לחוק (טענת "פרעתי"); סעיף 25 (אחריותו של נאמן לנכסים מעוקלים של חייב שלא קיים חובה מחובותיו לפי סעיף 24); סעיף 48 (חיוב של צד שלישי אצלו עוקלו נכסים של החייב); וסעיף 58 (אחריותו של כונס נכסים אשר מונה לנכס מסוים של החייב). וכאן המקום להדגיש, כי הפנייתו של המבקש להשיג על החלטותיו של ראש ההוצאה לפועל לבית המשפט המחוזי דווקא, להשקפתי אינה מקרית, הואיל וגם במה שנראה במבט ראשון כ "החלטה מנהלית", גלומה בה לעתים קרובות גם הכרעה שיפוטית בעלת השלכות על זכויות יסוד.
פסק דין |
03/08/2003 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 3 |
עמודים – 6
בש"א (ירושלים) 7150/07- ס.א.ד.ר חברה לעבודות בניין בע"מ ואח נגד ויקטור יונה
שמות השופטים: משה דרורי
like
dislike
copy
enlarge
השני (פרשת רוט, שם, שם, מול האות ו), כונס הנכסים, איננו שולל מן החייב את כושרו לבצע פעולה משפטית, ואינו הופך למנהל עסקי החייב. לכן, אם יגיע כונס הנכסים למסקנה שאין נכסים הניתנים לתפיסה, או שהסיכוי לתפיסתם נמוך, הפתרון יהיה הליכי גבייה בהוצל"פ או הליכי פשיטת רגל, אשר אותם התחילו המבקשים להניע (על כך אדבר בנפרד להלן). השלישי, שהוא הנושא אשר הטריד אותי, לאחר שקראתי את דבריה של הנשיאה אבנור (אשר עסקה בנושאים אלה בעצמה, למיטב זכרוני), מוצג על ידי הנשיא מאיר שמגר – שכבר הזכרתי לעיל, את הבנתו הארגונית והמינהלית (בנוסף לידע המשפטי ולמזג השיפוטי שאפיינו אותו) – בזו הלשון (פרשת רוט, שם, עמ' 117, מול האות ז – עמ' 118, מול האות ג; ההדגשות במקור): "העומס על בתי המשפט הינו בהחלט שיקול רלוואנטי, ועל בית המשפט להביאו בחשבון במסגרת השיקולים עובר להפעלת סמכויות המינוי; ההליך יהא בלתי צודק או בלתי נוח אם פעולותיו של הכונס כשלעצמן תדרושנה התערבותו הנרחבת מאוד של בית המשפט. מאידך גיסא, ייתכן גם כי שליחת החייב ללשכות ההוצאה לפועל לא תועיל מאום להפחתתהנטל כי אם תגבירו – וזאת במקרים שבהם קיימות מחלוקות לגבי בעלותבנכסים, אשר בית המשפט ייאלץ ממילא לשוב ולהכריע בהן. ייתכן גם שבית המשפט יידרש לשמוע ערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל, וגם בכך יש משום הכבדה, אם כי מסוג אחר, על מימוש פסק הדין. לאור האמור לעיל דומה כי הקנייתן של סמכויות לכונס לביצוע משימות מוגדרות ולזמן שאינו ממושך עשויה שלא להטיל על בית המשפט עומס שאינו מוצדק בנסיבות העניין.
החלטה |
30/07/2008 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 15 |
עמודים – 41
ע"א (ירושלים) 3145-09- אלי שני נגד בנק מזרחי טפחות בעמ
שמות השופטים: חנה בן עמי
like
dislike
copy
enlarge
עוד פירט ארוכות את התנהלותם הדיונית של המערערים, שכנטען מבקשים לגרום לסחבת בהליכי מימוש המשכון, על אף שאלה נפתחו כדין. לגופן של הטענות ציין, כי מעולם לא היתה מחלוקת באשר לבסיס החוב בחשבון בירושלים, וממילא אף הבקשה הראשונה בטענת "פרעתי" כלל לא התייחסה לכך. מאלה עולה, לשיטתו של המשיב, כי בדין נקבעה המסגרת הדיונית המצומצמת שעניינה אך באותם סכומים שכנטען שולמו על חשבון החוב. בתשובה לטענות בדבר נטל הוכחת גובה החיוב המובטח במשכון ציין המשיב כי על פי הדין מחלוקת באשר לגובה החוב אינה מהווה עילה לעיכוב ביצוע הליכי הוצאה לפועל, וכי מהחלטותיו של ראש ההוצאה לפועל לא עולה כי על המשיב לפנות לבית המשפט על מנת להוכיח טענותיו בנושא. עוד הדגיש, כי מאחר שרישומי הבנק שצורפו לבקשה לפתיחת תיק ההוצאה לפועל מהווים ראייה לכאורה לאמיתות תוכנם, מועבר הנטל לפתחם של המערערים על מנת לסתור את הרשום בהם. 9. בטרם דיון לגופו של עניין, נדרשת תחילה התייחסות לטענתם המקדמית של המערערים לעניין מעמדה של החלטה בטענת "פרעתי" והערעור המוגש עליה. סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק"), שעניינו "ערר וערעור" קובע כי "צווים והחלטות של ראש ההוצאה לפועל. . . ניתנים לערעור, ברשות ראש ההוצאה לפועל או שופט בית המשפט המחוזי, לפני בית המשפט המחוזי; אולם ערעור על החלטה לפי סעיפים 19, 25, 48 ו-58, יהא בזכות". סעיף 19(ג) לחוק, שעניינו המסגרת הדיונית בהחלטה בטענת "פרעתי" והערעור עליה, קובע כי "בדיון לפי סעיף זה ינהג ראש ההוצאה לפועל כאילו היה בית משפט הדן בבקשה בדרך המרצה, ולענין ערעור, דין החלטתו כדין פסק דין של בית משפט שלום.
פסק דין |
05/07/2009 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 23 |
עמודים – 14
ע"א (מרכז) 12103-05-09- ח . אבי ציפויי שיש 1993 בע"מ נגד שיש דן- תעשיות שיש ואבן (1995) בעמ
שמות השופטים: אילן ש שילה
like
dislike
copy
enlarge
לפיכך אין מקום לקבוע שקמה לשמאי טענת מעשה בית דין, אם מסוג השתק עילה אם מסוג השתק פלוגתה, ולא היה מקום לסלק על הסף את התביעה נגדו המצריכה בירור עובדתי, שהרי אם פעל ברשלנות ובחוסר זהירות כטענת המערערת, עשוי הוא להתחייב בנזיקין ( 1317, 1344 (1954); (4), 591, 601-602 (1997)). הכרעה באשר לעצם אחריותו של השמאי מצריכה בירור משפטי של נסיבות המקרה, ולא די בחקירה הקצרה שחקר ראש הוצאה לפועל במטרה להביא למימוש מהיר של המעוקלים (רע"א 6248/08, ורניק נ' שיינברג, לא פורסם, 18.2.2009 ). 15. באשר לתביעה נגד כונס הנכסים: א. דברים שאמרתי לעיל, באשר לאופיין של החלטות ראש ההוצאה לפועל כהחלטות מינהליות שאינן מקימות השתק פלוגתה בעניינו של השמאי, חלים גם בעניינו של כונס הנכסים. ב. מעת מינויו, חב כונס נכסים חובת זהירות כלפי כל הצדדים המעורבים בכינוס, לרבות החייבים, ועל פי הפסיקה חלה עליו אף אחריות מוגברת (ע"א 1170/91, אפרים בכור נ' עו"ד יצחק יחיאל , פד"י מח' (3) 207, 214 (1994)). אמנם המחוקק הקנה לראש ההוצאה לפועל סמכות שיפוטית לדון בטענות בעניין הפרת חובותיו של כונס נכסים (סעיף 58 בחוק), אולם שאלת הנזקים שנגרמו למערערת, אם כתוצאה מהצהרת כונס הנכסים בדבר הסכומים שנגבו מהמערערת, אם באשר לרשלנות בטיפולו במעוקלים, לא נדונה לפני ראש ההוצאה לפועל כלל, ובוודאי שלא במסגרת דיון לפי סעיף 58 האמור. לכן אין לקבוע שערכאה שיפוטית כלשהי דנה בטענות המערערת נגד כונס הנכסים. ג. המערערת בחרה שלא לטעון נגד כונס הנכסים בדרך המותווית בסעיף 58 בחוק, אך בכך לא פטרה אותו מאחריות.
פסק דין |
21/11/2009 |
מחוזי – מרכז
מאזכרים – 10 |
עמודים – 10
בר"ע (תל-אביב-יפו) 2130/02- מיסטר מאני ישראל בע"מ נגד שמואל מטלון ואח
שמות השופטים: יהודית שטופמן
like
dislike
copy
enlarge
(ג) כונס הנכסים ינהל פנקסים וימסור דינים וחשבונות לראש ההוצאה לפועל או למי שיורה עליו ראש ההוצאה לפועל. (ד) כונס הנכסים ימסור למוציא לפועל כל הכנסה שהגיעה לידו מניהול הנכס, ממכירתו או ממימושו, במועד ובצורה שנדרש למסרה בכתב המינוי או בהוראה מיוחדת. " (חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967) כן קבעה הפסיקה, כי כונס הנכסים אינו סוכנו או שלוחו של הנושה המובטח או של הזוכה, אלא פקידו של בית המשפט (או ראש ההוצל"פ) בלבד (ראה ע"א 522/72 – מדינת ישראל נ' כונסי נכסים של החברה וולטקס, פ"ד כז (393 ,(2 ,עמ' 398-399; תיק פרוק (ת"א) 40/97, המ' 947/97, (לא פורסם); ע "א 1034/92 – רמות זכרון בע"מ (בכינוס נ' ד"ר אליעזר וולף, תק-על 84 ,(1) 93 ,עמ' 86). וכך בספרו של השופט ד' בר-אופיר, "הוצאה לפועל הליכים והלכות" : "ההלכות שנפסקו לענין הפיקוח של בתי המשפט על כונסי נכסים – שהתמנו לפי סעיף 75 לחוק בתי המשפט חוק ההוצאה לפועל איננו מעניק לזוכה שפעל ראשון בהוצאה לפועל עדיפות על פני זוכים אחרים, ולפיכך: זוכה שגרם למינויו של כונס נכסים בהוצאה לפועל, איננו רוכש לעצמו זכות עדיפה על פני הזוכים האחרים, וזכותו ניצבת בדרגה זהה לזכותם (ע"א 584/81 הכונס הרשמי נ' קרני פ"ד ל"ו(753 ,752 (3 ). " (שם, עמ' 484-485, . (487 ז. משכונס הנכסים הוא "עושה דברו של ראש ההוצל"פ" לעניין הכינוס הספציפי, וכן יש לו חובת נאמנות זהה כלפי כל מי שזכאי להנות מפירות הכינוס, ועליו לפעול לקידום האינטרסים של כלל הזוכים, הרי שאין הוא יכול, מטבע הדברים, להיות בו זמנית , שלוחו של זוכה אחד, ספציפי.
פסק דין |
06/10/2003 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 16 |
עמודים – 9
בר"ע (ירושלים) 782-05- בנק המזרחי המאוחד בע"מ (לשעבר טפחות בנק משכנתאות לישראל בעמ) נגד 1. עיריית פתח תקווה
שמות השופטים: אהרן פרקש
like
dislike
copy
enlarge
לעומת זאת, סמכותו של ראש ההוצאה לפועל בכל הנוגע לכונס נכסים בהליכי הוצאה לפועל קבועה בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק" או "חוק ההוצאה לפועל"), ובעיקר בסעיפים 53/60 העוסקים בכינוס נכסים וכן בתקנות 80/91 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (להלן: "תקנות ההוצאה לפועל"). ראש ההוצאה לפועל ממנה את כונס הנכסים ומפקח על פעולותיו. אין מדובר בפיקוח פורמלי גרידא (ד. בר-אופיר, הוצאה לפועל, הליכים והלכות, מהדורה שישית, חלק שני, עמ' 660). הפיקוח הוא פיקוח מהותי, וראש ההוצאה לפועל מוסמך ליתן כל הוראה הנראית לו (סעיף 54(ב) לחוק). ראש ההוצאה לפועל הוא שמנהל את תיק ההוצאה לפועל ואם מונה כונס נכסים, ראש ההוצאה לפועל הוא האחראי על קופת הכינוס, ורשאי הוא ליתן הוראות האם וכיצד ימומשו נכסי החייב, וכן לקבוע את סדרי הקדימויות בחלוקת הכספים הקיימים בקופת הכינוס. 12. בענייננו, מדובר במחלוקת שהתעוררה בין המבקשת, היא הרוכשת, לבין המשיבה, היא עיריית פתח תקווה, אשר סירבה להנפיק למבקשת תעודה על העדר חובות. לכאורה, צודקת המשיבה בטענת חוסר הסמכות שהעלתה, שכן כאמור, החלטה של רשות מקומית ניתנת לביקורת שיפוטית באמצעות עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, במיוחד כאשר מדובר בהחלטה הנוגעת לענייני ארנונה, המפורטת מפורשות בתוספת לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים. אולם במה דברים אמורים אילו פנתה המבקשת למשיבה באופן עצמאי וללא תלות בתיק ההוצאה לפועל והמשיבה היתה דוחה את בקשתה, אזי ניתן היה לומר כי מדובר בהחלטת רשות מקומית, אשר עתירה עליה יש להגיש לבית המשפט לעניינים מינהליים. ברם, במקרה דנן, המבקשת פנתה למשיבה בשמו של כונס הנכסים, באמצעות ייפוי הכח שניתן לה על ידו ובמסגרת תיק ההוצאה לפועל (ראה נספח ח'1 לבקשה למתן הוראות, נספח ב' לבקשת רשות הערעור).
פסק דין |
29/08/2005 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 7 |
עמודים – 12
עש"א (חיפה) 15368-08-09- יוסף ברינט נגד משה כהן חברה לבנין והשקעות בעמ
שמות השופטים: יעקב וגנר –
like
dislike
copy
enlarge
רק בסופו של ההליך אמורות להיקבע זכויותיהם הקנייניות של הצדדים במקרקעין ובהתאם לחלופין בכספי התמורה המוחזקים אצל הכונס. הכלל הוא כי רשם ההוצאה לפועל ממנה את כונס הנכסים ומפקח על פעולותיו. אין מדובר בפיקוח פורמאלי גרידא. הפיקוח הוא פיקוח מהותי, וראש ההוצאה לפועל מוסמך ליתן כל הוראה הנראית לו (ראה: סעיף 54(ב) לחוק ההוצל"פ). ראש ההוצאה לפועל הוא שמנהל את תיק ההוצאה לפועל ואם מונה כונס נכסים, ראש ההוצאה לפועל הוא האחראי על קופת הכינוס, ורשאי הוא ליתן הוראות שונות בנוגע לניהול הפיקדון ולהתנהלותו של הכונס (ראה והשווה: בר"ע (מחוזי יר') 782/05 שאול וולפשטיין בע"מ (המבקשת) נ' עיריית פתח תקווה, תק-מח 2005(3), 4741 , 4744 (2005)). 13. המבקשים וכן חלק מהמשיבים טענו כאמור כי משיבים מס' 3 ו 4 יעשו שימוש בדוחות הכספיים בהליכים אחרים שמתנהלים בין הצדדים. כב' הרשם, התייחס ובדין לטענות אלו בהחלטתו מיום 30.07.09 בציינו כי : ". . . הליכי הכינוס מתנהלים באופן גלוי, כאשר יש לאפשר לכל בעל עניין לפקח על אופן התנהלות ההליכים. מטבע הדברים, כאשר הצדדים מנהלים מסכת של התדיינויות בכל ערכאה אפשרית, נעשה שימוש במסמכים שהוגשו לערכאה אחת במסגרת התדיינות בערכאה אחרת ואינני רואה בכך כל פסול. . . ".
פסק דין |
21/05/2011 |
שלום – חיפה