עורך דין הוצל פ פתח תקווה | עורכי דין בפתח תקווה הוצאה לפועל

הוצאה לפועל בפתח תקווה – מדריך מקיף להליכי גבייה והסדרת חובות

מהי לשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה וכיצד היא פועלת?

לשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה היא אחת מלשכות ההוצאה לפועל הפועלות בישראל במסגרת רשות האכיפה והגבייה. הלשכה מהווה זרוע ביצועית חיונית של מערכת המשפט בישראל, המאפשרת לנושים לממש את זכויותיהם הכספיות שנפסקו להם בהליכים משפטיים. בנוסף, הלשכה פועלת גם לשמירה על זכויות החייבים ומציעה מסלולים שונים להסדרת חובות.

לשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה, כמו יתר לשכות ההוצל"פ ברחבי הארץ, פועלת תחת מסגרת חוקית קפדנית ומוגדרת בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 ובתקנותיו. מטרתה העיקרית היא לאפשר לנושים לגבות חובות שנפסקו לטובתם, תוך שמירה על איזון עדין בין זכויות הנושים לבין הגנה על זכויות יסוד של החייבים.

סמכויות רשם ההוצאה לפועל בפתח תקווה – המסגרת החוקית

רשם ההוצאה לפועל בפתח תקווה פועל במסגרת סמכויות ברורות הקבועות בחוק. כפי שנקבע בפסיקה המשפטית (ברע 782/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' עיריית פתח תקווה), סמכויותיו של רשם ההוצאה לפועל מוגדרות בעיקר בחוק ההוצאה לפועל ובתקנותיו, בפרט בסעיפים 53-60 העוסקים בכינוס נכסים ובתקנות 80-91 לתקנות ההוצאה לפועל.

הסמכויות העיקריות של רשם ההוצאה לפועל כוללות:

מינוי כונסי נכסים – הרשם מוסמך למנות כונסי נכסים לצורך מימוש רכוש החייב לשם פירעון חובותיו.
פיקוח על הליכי גבייה – הרשם מפקח באופן מהותי על פעולות הגבייה והאכיפה.
מתן הוראות לכונסי נכסים – כפי שנקבע בפסיקה, הפיקוח הוא מהותי ולא טכני בלבד, והרשם מוסמך לתת כל הוראה הנראית לו.
ניהול קופת הכינוס – הרשם אחראי על קופת הכינוס וקובע את סדרי הקדימויות בחלוקת הכספים.
הכרעה בטענות "פרעתי" – כפי שנקבע ברעצ 21930-02-14 דוד חזיזה נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ, לרשם שיקול דעת להכריע בטענות אלו תוך אפשרות לסטות מסדרי הדין הרגילים.

הליכים עיקריים בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה

פתיחת תיק הוצאה לפועל

פתיחת תיק בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה מחייבת הקפדה על מספר כללים:

מסמך בר-ביצוע – יש לוודא כי קיים פסק דין או מסמך אחר המוכר בחוק כבר-ביצוע (כגון שטר שסורב, הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין וכדומה).
דיוק בפרטים – יש להקפיד על דיוק בסכומים ובפרטי החייב והזוכה.
סמכות מקומית – יש לוודא כי הבקשה מוגשת ללשכה בעלת הסמכות המקומית הנכונה.

הליכי גבייה וכינוס נכסים

לאחר פתיחת התיק, ניתן לנקוט במגוון הליכי גבייה וכינוס נכסים, אשר כולם מפוקחים על ידי רשם ההוצאה לפועל:

עיקולי צד ג' – עיקול כספים של החייב המוחזקים בידי צדדים שלישיים (בנקים, מעסיקים וכדומה).
עיקול רכב – הטלת עיקול על רכבים הרשומים על שם החייב.
עיקול מקרקעין – הטלת עיקול על נכסי מקרקעין של החייב.
הגבלות על החייב – הטלת מגבלות שונות כגון עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת רישיון נהיגה או שימוש בכרטיסי אשראי.

הליכי בירור טענת "פרעתי"

כאשר חייב טוען כי פרע את החוב, מתקיים הליך מיוחד לבירור הטענה:

הגשת בקשה מנומקת – על החייב להגיש בקשה מנומקת בצירוף אסמכתאות.
דיון בפני הרשם – לרשם סמכות להכריע בטענה לאחר דיון או אף ללא דיון, כפי שנקבע בפסיקה.
החלטה שיפוטית – הרשם מכריע האם החוב אכן נפרע.

חובות עורכי הדין בהליכי הוצאה לפועל בפתח תקווה

כפי שנקבע בפסיקה (תק 44576-04-16 רז הוכמן נ' מיכה דוד), עורכי דין המייצגים בהליכי הוצאה לפועל כפופים לחובות מיוחדות:

ייצוג אינטרס הלקוח – עורך הדין מחויב לייצג את האינטרסים של לקוחו באופן מקצועי.
פעולה בהתאם לדין – עורך הדין אינו רק מייצג אלא גם מופקד על ביצוע פעולות בהתאם לדין.
חובת תום לב – על עורך הדין לפעול בתום לב ובהגינות גם כלפי הצד שכנגד.
דיווח מדויק – חובה לדווח באופן מדויק על תשלומים שהתקבלו ועל מצב התיק.

המלצות מעשיות להתנהלות מול לשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה

לנושים (זוכים)

דיוק במסמכים – הקפידו למלא את כל הטפסים בדייקנות ולצרף את כל המסמכים הנדרשים.
מעקב שוטף – עקבו אחר התקדמות התיק באמצעות המערכת המקוונת או באמצעות עורך דין מומחה.
שיתוף פעולה עם הרשם – הקפידו למלא אחר כל הוראות הרשם והכונס שמונה.
עדכון פרטים – דאגו לעדכן את הלשכה בכל שינוי בכתובת או בפרטי התקשרות.

לחייבים

התייצבות לחקירת יכולת – הקפידו להתייצב לחקירות יכולת כדי למנוע הליכים חמורים יותר.
הגשת בקשת הארכה – במקרה של קושי בתשלום, הגישו מבעוד מועד בקשה להארכת מועד או לפריסת תשלומים.
שמירת קבלות – שמרו את כל הקבלות והאסמכתאות על תשלומים שביצעתם.
שיתוף פעולה – שתפו פעולה עם הלשכה כדי למנוע הליכים נוספים והוצאות מיותרות.

סיכום

לשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה היא גוף חיוני במערכת אכיפת החובות בישראל. היא פועלת במסגרת סמכויות מוגדרות בחוק, תוך הקפדה על פיקוח מהותי של רשם ההוצל"פ על כל ההליכים. הבנת התהליכים והסמכויות של לשכת ההוצאה לפועל יכולה לסייע הן לנושים והן לחייבים להתנהל באופן יעיל ונכון מול המערכת.

חשוב לזכור כי הליכי ההוצאה לפועל הם הליכים משפטיים מורכבים, ולעתים קרובות נדרש ייעוץ משפטי מקצועי. עורכי דין בפתח תקווה הוצאה לפועל המתמחים בתחום ההוצאה לפועל מחויבים לפעול בהתאם לדין ובמקצועיות, תוך שמירה על האינטרסים של לקוחותיהם בד בבד עם שמירה על כללי האתיקה והדין.

התמצאות בהליכי ההוצאה לפועל והבנת הזכויות והחובות של כל צד יכולות לתרום רבות להתנהלות יעילה מול לשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה ולהשגת תוצאות מיטביות בהליכי גביית חובות והסדרתם.

סימוכין

בר"ע (ירושלים) 782-05- בנק המזרחי המאוחד בע"מ (לשעבר טפחות בנק משכנתאות לישראל בעמ) נגד 1. עיריית פתח תקווה שמות השופטים: אהרן פרקש like dislike copy enlarge לעומת זאת, סמכותו של ראש ההוצאה לפועל בכל הנוגע לכונס נכסים בהליכי הוצאה לפועל קבועה בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק" או "חוק ההוצאה לפועל"), ובעיקר בסעיפים 53/60 העוסקים בכינוס נכסים וכן בתקנות 80/91 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (להלן: "תקנות ההוצאה לפועל"). ראש ההוצאה לפועל ממנה את כונס הנכסים ומפקח על פעולותיו. אין מדובר בפיקוח פורמלי גרידא (ד. בר-אופיר, הוצאה לפועל, הליכים והלכות, מהדורה שישית, חלק שני, עמ' 660). הפיקוח הוא פיקוח מהותי, וראש ההוצאה לפועל מוסמך ליתן כל הוראה הנראית לו (סעיף 54(ב) לחוק). ראש ההוצאה לפועל הוא שמנהל את תיק ההוצאה לפועל ואם מונה כונס נכסים, ראש ההוצאה לפועל הוא האחראי על קופת הכינוס, ורשאי הוא ליתן הוראות האם וכיצד ימומשו נכסי החייב, וכן לקבוע את סדרי הקדימויות בחלוקת הכספים הקיימים בקופת הכינוס. 12. בענייננו, מדובר במחלוקת שהתעוררה בין המבקשת, היא הרוכשת, לבין המשיבה, היא עיריית פתח תקווה, אשר סירבה להנפיק למבקשת תעודה על העדר חובות. לכאורה, צודקת המשיבה בטענת חוסר הסמכות שהעלתה, שכן כאמור, החלטה של רשות מקומית ניתנת לביקורת שיפוטית באמצעות עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, במיוחד כאשר מדובר בהחלטה הנוגעת לענייני ארנונה, המפורטת מפורשות בתוספת לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים. אולם במה דברים אמורים אילו פנתה המבקשת למשיבה באופן עצמאי וללא תלות בתיק ההוצאה לפועל והמשיבה היתה דוחה את בקשתה, אזי ניתן היה לומר כי מדובר בהחלטת רשות מקומית, אשר עתירה עליה יש להגיש לבית המשפט לעניינים מינהליים. ברם, במקרה דנן, המבקשת פנתה למשיבה בשמו של כונס הנכסים, באמצעות ייפוי הכח שניתן לה על ידו ובמסגרת תיק ההוצאה לפועל (ראה נספח ח'1 לבקשה למתן הוראות, נספח ב' לבקשת רשות הערעור). פסק דין | 29/08/2005 | מחוזי – ירושלים מאזכרים – 7 | עמודים – 12 רעצ (תל-אביב-יפו) 28288-05-13- עמוס נעמת נגד שער מבנים בעמ שמות השופטים: משה סובל שלום תא like dislike copy enlarge 1. המבקש, החייב בתיק הוצל"פ 01-06350-33-3, עותר לקבלת רשות ערעור על החלטתו מיום 23.1.13 של כב' רשם ההוצל"פ אשר אוהד שדחה בקשתו לסגירת תיק ההוצל"פ בנוסף עותר המבקש להארכת המועד להגשת הבר"ע, מהנימוקים המפורטים בבקשה. בהתאם להחלטתי מיום 19.5.13 , הגישה המשיבה תגובה מפורטת בה התייחסה לשתי הבקשות ואף צרפה נספחים. החלטתי לדון בשתי הבקשות ביחד ובבר"ע כבערעור עצמו ולקבל את הערעור, כמפורט להלן. 2. בתאריך 26.2.03 , ניתן כנגד המבקש פס"ד, בהעדר הגנה, לפינוי נכס ולחיוב כספי. בתאריך 27.5.03 , הגיעו הצדדים להסכם פשרה ובו קבעו תנאים שקיומם על ידי המבקש יבטל את פסק הדין. כשמונה שנים לאחר הסכם הפשרה באוגוסט 2011, פתחה המשיבה את תיק ההוצל"פ מכוח פסק הדין, מבלי שצרפה את הסכם הפשרה באשר לטענתה הפר המבקש את הסכם הפשרה, ולכן זכאית היתה לבצע את פסה"ד בלשכת ההוצל"פ. בתאריך 15.12.11 , הגיש המבקש בקשה בטענת פרעתי, המשיבה הגישה תגובה בכתב לבקשה והמבקש הגיש תשובה לתגובה. על בסיס כתבי הטענות נתנה בתאריך 11.11.12 , החלטה על ידי רשם ההוצל"פ בטענת פרעתי. 3. בהחלטה מביא הרשם מספרו של המלומד בר אופיר ולפיו אין בסמכותו של רשם ההוצל"פ לקבוע האם הופר הסכם שנכרת לאחר שניתן פסק דין. בסמכותו של הרשם לבדוק האם פסה"ד חדל מלהתקיים מכוח ההסכם והאם מתעוררת טענה שההסכם ה ופר. ככל שהתשובה לשתי השאלות חיובית יש להפנות הצדדים לביהמ"ש כדי שיברר אם ההסכם קוים או הופר. בעניינינו קובע הרשם מפורשות כי ההסכם בא במקום פסק הדין, הצדדים פעלו על פי ההסכם ולא על פי פסה"ד והתוצאה היא שהתשובה לשאלה הראשונה (האם פסה"ד חדל מלהתקיים) היא חיובית. פסק דין | 19/06/2013 | שלום – תל אביב מאזכרים – 0 | עמודים – 4 רעצ (חיפה) 21930-02-14- דוד חזיזה נגד כרטיסי אשראי לישראל בעמ שמות השופטים: רויטל באום like dislike copy enlarge לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, הגב' מיכל ברלינר-לוי, מיום 9.1.14 בתיק הוצל"פ 02-30061-13-4. עוד לפני בקשה להארכת מועד. לעניין הארכת המועד, טוענת ב"כ המבקש, כי המדובר בארכה בת ימים ספורים, ונוכח מהות הבקשה וטענות המבקש, אין לחסום את דרכו של המבקש בגין כך. לאחר שעיינתי בבקשה להארכת מועד, כמו גם בבקשה למתן רשות ערעור, הואיל ובדעתי לקבל את בקשת רשות הערעור, ומאחר ולטעמי מדובר בעניין עקרוני, אני מאריכה את המועד, כמבוקש. 1. המבקש הינו החייב בתיק ההוצל"פ, וביום 9.1.14 הגיש בקשה להכרזתו כחייב מוגבל באמצעים לשם איחוד תיקיו. בקשתו נדחתה בהחלטה שלפניי, ותחתיה ניתן למבקש צו חיוב בתשלומים בתיק בו הוגשה בקשתו בלבד. 2. המבקש מלין על החלטה זו, אשר לטענתו אינה מנומקת, אף טוען כי מצבו הכלכלי והעובדה כי פתוחים כנגדו שני תיקי הוצל"פ מחייבים איחוד התיקים, כבקשתו. 3. בהחלטתי מיום 11.2.14 הוריתי למבקש לצרף החלטה שניתנה ביום 27.10.13 , אליה מתייחסת ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור. 2 המבקש אמנם צירף את ההחלטה, אשר ניתנה בתיק אחר הפתוח כנגדו (בלשכת ההוצאה לפועל בנתניה), שם סורבה בקשתו לאיחוד תיקיו בנימוק שלמבקש תיק הוצל"פ ובו יתרת חוב גבוהה, וכן שני תיקים בהם יתרות החוב נמוכות משמעותית. על כן, כך נרשם בהחלטה, אם יאוחדו תיקיו כבקשתו – זוכה בתיק אחד יקבל את עיקר התשלומים ושני הזוכים בתיקים הנותרים יקבלו סכומים נמוכים ביותר. הנמקה זו שימשה אף את כב' הרשמת בהחלטה דנן. 4. עיינתי בבקשת המבקש, בהחלטת כב' הרשמת, כמו גם בהנמקה שבהחלטה מיום 27.10.13 , אשר היוותה את ההנמקה בהחלטה דנן. פסק דין | 04/03/2014 | שלום – חיפה מאזכרים – 0 | עמודים – 4 ת"ק (באר שבע) 44576-04-16- רז הוכמן נגד מיכה דוד שמות השופטים: אורי הדר like dislike copy enlarge בפניי תביעתו של התובע לפיצוי בסך של 33,500 ולסעד של מחיקת שמו מרישומי לשכת ההוצאה לפועל בגין הליך של עיקול שננקט כנגדו ע"י הנתבע במסגרת תיק הוצל"פ מס' 1407728120. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ולאחר ששמעתי את בעלי הדין ואת העד מטעם הנתבע החלטתי לקבל את התובענה בחלקה וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן. העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים, בקצרה 1. ראשית, הקדמה: לא. נקודה. לא הייתה כל הצדקה לנקוט כנגד הנתבע בהליך של עיקול חשבונו בבנק. לא הייתה גם כל הצדקה לפתוח כנגד התובע תיק הוצאה לפועל. כך בפשטות. 2. עורך דין, והנתבע הינו עורך דין, אינו רק מי שאמור לייצג אינטרס של לקוח אלא שהוא גם מופקד על ביצוע פעולות בהתאם לדין. הרישיון לעריכת דין ניתן לו לשם כך בדיוק. 2 עורך דין, והנתבע אינו יוצא דופן בעניין זה, אינו חייב לבצע כל פעולה משפטית שלקוח מבקש, אם הוא בכלל ביקש בענייננו. 3. הדבר הראשון שאמור להנחות עורך דין בביצוע פעולותיו כמייצגו של מרשו הוא לפעול ע"פ הדין. עורך הדין משמש גם כזרועו הארוכה של בית משפט בכל הנוגע לפעולות על פי הדין ומכאן גם נגזר האמון שרוחש הציבור ורוחשים בתי המשפט לציבור עורכי הדין. ודוקו, הגשת בקשה לביצוע פסק הדין הינה פעולה שאמורה להיות פעולה על פי דין. 4. כאשר פסק דין קובע חיוב ברור ביחס לנתבעים שונים, אין שום הצדקה שעורך דין, גם אם לקוח מבקש ממנו לעשות כן, יפתח תיק הוצאה לפועל כנגד מי שפרע במלואו את החיוב שנפסק כנגדו. 5. עורך דין אינו שכיר חרב והוא אינו חייב לבצע כל פעולה שלקוח מבקש, אם הוא בכלל מבקש, אלא שהוא אמור להפעיל גם שיקול דעת עצמאי ובפרט שעה שהלקוח סומך את ידיו על עורך הדין ועל כך כי הוא מכיר את הדין הרלבנטי. 6. לגופו של עניין. התובע הינו מי שמחזיק במלוא הון המניות של חברת סמיט וורלד טרנס בע"מ (להלן: "החברה") והוא גם הדירקטור היחיד שלה. פסק דין | 22/08/2016 | תביעות קטנות – באר שבע מאזכרים – 1 | עמודים – 23 רעצ (חיפה) 72820-01-19- ליאור אוכמן נגד אברהם תירוש שמות השופטים: רויטל באום like dislike copy enlarge כב' הרשם נימק החלטותיו בכך שפתיחת תיק הוצל"פ היא אירוע דרמטי, והפותח תיק הוצל"פ כנגד משנהו צריך לשקול צעדיו היטב בטרם יעשה כן. 4. עיינתי בבקשת רשות הערעור, בתגובה ובתשובה ואני סבורה כי בנסיבות דין הבקשה להתקבל אף דין הערעור להתקבל, ואבהיר טעמיי. 5. אמנם, פסק הדין שניתן ע"י המפקח אינו ברור דיו; בכתב התביעה שהוגש ע"י המבקשים נרשם בסע' 19, בין היתר – "אשר על כן, מתבקשת כבוד המפקחת להזמין את הנתבעים לדין וליתן לתובעים, כנגד הנתבעים ו/או מי מטעמם את הסעדים הבאים: . . . להורות לחברי הועדים שפעלו בחוסר סמכות להשיב כספים שהוצאו שלא כדין לקופות הועדים ולחייבם באופן אישי בתשלומים אלו. . . " (ההדגשות שלי – ר. ב. ). בפרק 'התוצאה' בפסק דין המפקח נרשם – "אני מקבל את התביעה. הנתבעים ישיבו לקופת נציגות הבית את הסכומים בסך 29,900 ש"ח. . . " (ההדגשה שלי – ר. ב. פסק דין | 25/02/2019 | שלום – חיפה

פסיקה רלוונטית

ע"א 307/12- ישראל בלום נגד כונס הנכסים הרישמי ואח שמות השופטים: ס גובראן,י דנציגר,ד ברק ארז like dislike copy enlarge במרכזו של הערעור שלפנינו שאלה אחת עיקרית האם צדק בית המשפט המחוזי בקובעו בשלב הדיון בשאלת מתן צו כינוס הנכסים כי אין מקום להיעתר לבקשת המערער לצו כינוס נכסים ולהכרזתו כפושט רגל, וזאת בשל חוסר תום לב ביצירת חובותיו המענה לשאלה מכתיב גם את התשובה לשאלה שנגזרת ממנה באופן ישיר היכן ינהלו נושיו של המערער הליכים כנגדו לתשלום חובותיו כלפיהם במסגרת הליכי הוצאה לפועל או שמא במסגרת הליכי פשיטת רגל. בטרם אשיב על השאלה, בשים לב לנסיבותיו הפרטניות של המערער, אבקש להקדים ולהסביר היכן אנו עומדים מבחינת "המשבצת המשפטית" ומהם ההבדלים העקרוניים בין שני המנגנונים האמורים. 11. תכליתם המרכזית של הליכי ההוצאה לפועל הינה מימוש פסקי דין ומסמכים משפטיים אחרים הניתנים לביצוע כגון שטרות ומשכנתאות. פלוני שזכה במשפטו ואוחז בידיו פסק דין שקובע שאלמוני חב לו חוב רשאי לפנות ללשכת ההוצאה לפועל על מנת לממש את פסק הדין. תכליתו של חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: חוק ההוצאה לפועל) הינה להעמיד לרשותו של הזוכה מנגנון יעיל, מעשי ובר יכולת אכיפה . ודוק, זכותו של הזוכה לממש את פסק דינו הינה חלק מזכות הקניין שלו, כאשר מנגנון מימוש מהיר ויעיל מגן על הקניין כראוי בעוד שמנגנון איטי ומסורבל פוגע בקניינו של הזוכה. יחד עם זאת, נועד חוק ההוצאה לפועל גם לשמור על תכלית סוציאלית תוך הגנה על החייב ומניעת הפיכתו של החייב לחסר יכולת ולנטל על החברה עקב הפעלה לא מבוקרת של מנגנון ההוצאה לפועל . במילים אחרות, מנגנון ההוצאה לפועל משמש כ"זרוע המבצעת של הרשות השופטת. . . תפקידה הסטטוטורי הוא להפוך את פסק הדין ממסמך משפטי עיוני שקובע זכויות וחובות, לנכס כלכלי מניב פירות". פסק דין | 13/08/2012 | בית המשפט העליון מאזכרים – 161 | עמודים – 16 447-92- הנרי רוט נגד אינטרקונטיננטל קרדיט קורפריישן שמות השופטים: מ שמגר ת אור,א מצא like dislike copy enlarge הליכים אלו מוציאים האחד את השני, ובמקום שניתן צו של הוצאה לפועל מן היושר, אין עוד מקום לפנות ללשכות ההוצאה לפועל למימוש הנכסים עליהם מונה הכונס. הסיבה לכך הינה, שבמקום שמבקש יכול לקבל אותו הסעד ממש – בבית המשפט ובלשכת הוצאה לפועל, עליו לפנות ללשכת ההוצאה לפועל שכן זהו הסעד העקרי שבדין. הסמכות המוקנית לבית המשפט הינה סמכות שביושר, אשר מטבע הדברים מקומה ביציע האחורי של הזכויות. על כן לא ניתן להעלות על הדעת מקרה בו בפני הזוכה תעמוד הפררוגטיבה לאיזה הליך לפנות; לכל סיטואציה- נועד ההליך הראוי לה, ולכן הוראות החוק מוציאות זו את זו. דרך המלך למימוש פסק דין הינה דרך חוק ההוצאה לפועל, ורק כאשר נוכח בית המשפט כי דרך זו עשויה להוביל אל מבוי סתום, עליו לשקול האם יש לפנות אל הדרך השיורית – דרך היושר. עמד על כך הנשיא מ' לנדוי בע"א 689/74 בשמת חברה להשקעות ופיננסים בע"מ נ' עירית אילת, פ"ד כט(2) 281 בעמ' 295: ". . . יתכנו נסיבות שבהן מן הראוי למנות כונס נכסים לשם 'הוצאה לפועל מן היושר', כלומר כאשר אמצעי ההוצאה לפועל הרגילים אין די בהם כדי להבטיח את הזכויות של זוכה על פי פסק הדין. חברי נתן דוגמה לכך בעיקול על מניות. דוגמה אחרת היתה בענין שנדון ב-ע"א 329/67 בלומה רייך כהן (הולצמן) נ' שלמה איגר, פ"ד לב(1) 91 -האיזכור שלי-מ. ש. ) . . בדרך כלל הוא צו כינוס נכסים על ידי בית המשפט- מ. ש. נכסים, אם ימצאו כאלה". אמנם, ככל שהדבר נוגע לסמכויותיה של לשכת ההוצאה לפועל, הפקיד המחוקק בידי גוף זה סמכויות רבות כדי לרדת לשורש יכולתו הכספית של החייב; כך מוסמכת הלשכה לבצע חקירת יכולת מכוח סעיף 67(א) לחוק; למנות חוקר מיוחד לבצע חקירות מטעמו של ראש ההוצאה לפועל (סעיף 68א'); להורות על מסירת מידע המצוי בידי צד ג' (סעיף 7ב'); לעכב יציאת החייב מן הארץ (סעיף 14); להורות על חיפוש (סעיף 15); לצוות על עיקול מיטלטלין ומקרקעין, ועל מכירתם (סעיף 27 ו-36); ואף להורות על הבאה או מעצר של חייבים לפי סעיפים 69-74יא'. פסק דין | 18/06/1995 | בית המשפט העליון מאזכרים – 606 | עמודים – 13 ע"א 7764/21- ניסן פרנק נגד עורך דין יקיר ניידק שמות השופטים: י עמית like dislike copy enlarge באותו מקרה נקבע, בין היתר, כי התנהגות חסרת תום לב של החייב מנעה מהנושה להגיש תביעת חוב, אך לא נמצא כי בשל מחדל זה יש להחריג את כל החוב מצו ההפטר. בענייננו, יש לתת משקל של ממש לשיקולי מאזן הנוחות, ואלה מטים את הכף לטובת המבקש. מצבו הכלכלי אינו מן המשופרים, ועל כך מעיד הליך פשיטת הרגל בעניינו וייצוגו בהליך על ידי הלשכה לסיוע משפטי. יש ממש בטענה כי נקיטת הליכים במסגרת תיק ההוצאה לפועל עלולה לפגוע בשיקומו הכלכלי לאחר שניתן לו צו הפטר. מנגד, מדובר בחוב ישן ונטען כי במשך שנים העירייה לא פעלה לגבייתו. לא מצאתי כי יגרם נזק של ממש לעירייה ולאינטרס הציבורי אם ההליכים בתיק ההוצאה לפועל יעוכבו עד לסיום ההליך, ומובן כי ככל שיידחו טענותיו של המבקש, העירייה תהא רשאית לשוב ולגבות את החוב בכלל האמצעים העומדים לרשותה. 4 8. אי לכך, אני מורה על עיכוב הליכים בתיק ההוצאה לפועל בעניינו של המבקש שמספרו 20-03661-13-0 המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה, וזאת עד להכרעה בערעור או עד להחלטה אחרת. החלטה | 14/12/2021 | בית המשפט העליון מאזכרים – 2 | עמודים – 4 על"ע 3954/03- עורך דין שמחה ניר נגד ' הועד המחוזי לשכת עורכי הדין שמות השופטים: ת אור,א א לוי,א חיות like dislike copy enlarge לשכת ההוצאה לפועל היא ערכאה שהוקמה על פי דין (ראו סעיף 2 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, להלן "החוק"). היא מהווה חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט בישראל, והתפקיד אשר יוחד לה הוא לבצע את פסקי דין הניתנים בערכאות השונות. אכן, לראש ההוצאה לפועל לא ניתנה סמכות לשנות מפסק הדין, ולפיכך, מקום שפסק הדין מעורר קושי במהלך ביצועו, פתוחה בפני ראש ההוצאה לפועל הדרך לפנות לבית המשפט אשר נתן אותו כדי לקבל הבהרה (סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל אך מכאן אין ללמוד כי תפקידו של ראש ההוצאה לפועל הוא מנהלי בלבד. לעניין זה אפנה לכך שהמחוקק קבע בסעיף 3 לחוק, כי כראש ההוצאה לפועל יכהנו מי שלהם סמכויות שיפוט מובהקות, היינו, שופט או רשם של בית משפט שלום, ונדמה כי בכך בלבד יש כדי ללמד על המעמד אותו התכוון המחוקק להעניק לראש ההוצאה לפועל (וראו לעניין זה גם תקנה 4(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979). לאותה מסקנה מובילה בחינה של סמכויות ראש ההוצאה לפועל לגופן. אכן, רבות הן הסמכויות ה"מנהליות", אך עובדה היא כי מי שמבקש להשיג עליהן, אינו מופנה ל"רשות ערעור מנהלית", אלא לבית המשפט המחוזי, וזאת לאחר שהקדים ונטל רשות לכך מראש ההוצאה לפועל או משופט של בית המשפט המחוזי (סעיף 80(ב) לחוק). זאת ועוד, במספר עניינים הערעור לבית המשפט המחוזי הוא ערעור בזכות. כאלה הם העניינים בהם עוסקים סעיף 19 לחוק (טענת "פרעתי"); סעיף 25 (אחריותו של נאמן לנכסים מעוקלים של חייב שלא קיים חובה מחובותיו לפי סעיף 24); סעיף 48 (חיוב של צד שלישי אצלו עוקלו נכסים של החייב); וסעיף 58 (אחריותו של כונס נכסים אשר מונה לנכס מסוים של החייב). וכאן המקום להדגיש, כי הפנייתו של המבקש להשיג על החלטותיו של ראש ההוצאה לפועל לבית המשפט המחוזי דווקא, להשקפתי אינה מקרית, הואיל וגם במה שנראה במבט ראשון כ "החלטה מנהלית", גלומה בה לעתים קרובות גם הכרעה שיפוטית בעלת השלכות על זכויות יסוד. פסק דין | 03/08/2003 | בית המשפט העליון מאזכרים – 3 | עמודים – 6 בש"א (ירושלים) 7150/07- ס.א.ד.ר חברה לעבודות בניין בע"מ ואח נגד ויקטור יונה שמות השופטים: משה דרורי like dislike copy enlarge השני (פרשת רוט, שם, שם, מול האות ו), כונס הנכסים, איננו שולל מן החייב את כושרו לבצע פעולה משפטית, ואינו הופך למנהל עסקי החייב. לכן, אם יגיע כונס הנכסים למסקנה שאין נכסים הניתנים לתפיסה, או שהסיכוי לתפיסתם נמוך, הפתרון יהיה הליכי גבייה בהוצל"פ או הליכי פשיטת רגל, אשר אותם התחילו המבקשים להניע (על כך אדבר בנפרד להלן). השלישי, שהוא הנושא אשר הטריד אותי, לאחר שקראתי את דבריה של הנשיאה אבנור (אשר עסקה בנושאים אלה בעצמה, למיטב זכרוני), מוצג על ידי הנשיא מאיר שמגר – שכבר הזכרתי לעיל, את הבנתו הארגונית והמינהלית (בנוסף לידע המשפטי ולמזג השיפוטי שאפיינו אותו) – בזו הלשון (פרשת רוט, שם, עמ' 117, מול האות ז – עמ' 118, מול האות ג; ההדגשות במקור): "העומס על בתי המשפט הינו בהחלט שיקול רלוואנטי, ועל בית המשפט להביאו בחשבון במסגרת השיקולים עובר להפעלת סמכויות המינוי; ההליך יהא בלתי צודק או בלתי נוח אם פעולותיו של הכונס כשלעצמן תדרושנה התערבותו הנרחבת מאוד של בית המשפט. מאידך גיסא, ייתכן גם כי שליחת החייב ללשכות ההוצאה לפועל לא תועיל מאום להפחתתהנטל כי אם תגבירו – וזאת במקרים שבהם קיימות מחלוקות לגבי בעלותבנכסים, אשר בית המשפט ייאלץ ממילא לשוב ולהכריע בהן. ייתכן גם שבית המשפט יידרש לשמוע ערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל, וגם בכך יש משום הכבדה, אם כי מסוג אחר, על מימוש פסק הדין. לאור האמור לעיל דומה כי הקנייתן של סמכויות לכונס לביצוע משימות מוגדרות ולזמן שאינו ממושך עשויה שלא להטיל על בית המשפט עומס שאינו מוצדק בנסיבות העניין. החלטה | 30/07/2008 | מחוזי – ירושלים מאזכרים – 15 | עמודים – 41 ע"א (ירושלים) 3145-09- אלי שני נגד בנק מזרחי טפחות בעמ שמות השופטים: חנה בן עמי like dislike copy enlarge עוד פירט ארוכות את התנהלותם הדיונית של המערערים, שכנטען מבקשים לגרום לסחבת בהליכי מימוש המשכון, על אף שאלה נפתחו כדין. לגופן של הטענות ציין, כי מעולם לא היתה מחלוקת באשר לבסיס החוב בחשבון בירושלים, וממילא אף הבקשה הראשונה בטענת "פרעתי" כלל לא התייחסה לכך. מאלה עולה, לשיטתו של המשיב, כי בדין נקבעה המסגרת הדיונית המצומצמת שעניינה אך באותם סכומים שכנטען שולמו על חשבון החוב. בתשובה לטענות בדבר נטל הוכחת גובה החיוב המובטח במשכון ציין המשיב כי על פי הדין מחלוקת באשר לגובה החוב אינה מהווה עילה לעיכוב ביצוע הליכי הוצאה לפועל, וכי מהחלטותיו של ראש ההוצאה לפועל לא עולה כי על המשיב לפנות לבית המשפט על מנת להוכיח טענותיו בנושא. עוד הדגיש, כי מאחר שרישומי הבנק שצורפו לבקשה לפתיחת תיק ההוצאה לפועל מהווים ראייה לכאורה לאמיתות תוכנם, מועבר הנטל לפתחם של המערערים על מנת לסתור את הרשום בהם. 9. בטרם דיון לגופו של עניין, נדרשת תחילה התייחסות לטענתם המקדמית של המערערים לעניין מעמדה של החלטה בטענת "פרעתי" והערעור המוגש עליה. סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק"), שעניינו "ערר וערעור" קובע כי "צווים והחלטות של ראש ההוצאה לפועל. . . ניתנים לערעור, ברשות ראש ההוצאה לפועל או שופט בית המשפט המחוזי, לפני בית המשפט המחוזי; אולם ערעור על החלטה לפי סעיפים 19, 25, 48 ו-58, יהא בזכות". סעיף 19(ג) לחוק, שעניינו המסגרת הדיונית בהחלטה בטענת "פרעתי" והערעור עליה, קובע כי "בדיון לפי סעיף זה ינהג ראש ההוצאה לפועל כאילו היה בית משפט הדן בבקשה בדרך המרצה, ולענין ערעור, דין החלטתו כדין פסק דין של בית משפט שלום. פסק דין | 05/07/2009 | מחוזי – ירושלים מאזכרים – 23 | עמודים – 14 ע"א (מרכז) 12103-05-09- ח . אבי ציפויי שיש 1993 בע"מ נגד שיש דן- תעשיות שיש ואבן (1995) בעמ שמות השופטים: אילן ש שילה like dislike copy enlarge לפיכך אין מקום לקבוע שקמה לשמאי טענת מעשה בית דין, אם מסוג השתק עילה אם מסוג השתק פלוגתה, ולא היה מקום לסלק על הסף את התביעה נגדו המצריכה בירור עובדתי, שהרי אם פעל ברשלנות ובחוסר זהירות כטענת המערערת, עשוי הוא להתחייב בנזיקין ( 1317, 1344 (1954); (4), 591, 601-602 (1997)). הכרעה באשר לעצם אחריותו של השמאי מצריכה בירור משפטי של נסיבות המקרה, ולא די בחקירה הקצרה שחקר ראש הוצאה לפועל במטרה להביא למימוש מהיר של המעוקלים (רע"א 6248/08, ורניק נ' שיינברג, לא פורסם, 18.2.2009 ). 15. באשר לתביעה נגד כונס הנכסים: א. דברים שאמרתי לעיל, באשר לאופיין של החלטות ראש ההוצאה לפועל כהחלטות מינהליות שאינן מקימות השתק פלוגתה בעניינו של השמאי, חלים גם בעניינו של כונס הנכסים. ב. מעת מינויו, חב כונס נכסים חובת זהירות כלפי כל הצדדים המעורבים בכינוס, לרבות החייבים, ועל פי הפסיקה חלה עליו אף אחריות מוגברת (ע"א 1170/91, אפרים בכור נ' עו"ד יצחק יחיאל , פד"י מח' (3) 207, 214 (1994)). אמנם המחוקק הקנה לראש ההוצאה לפועל סמכות שיפוטית לדון בטענות בעניין הפרת חובותיו של כונס נכסים (סעיף 58 בחוק), אולם שאלת הנזקים שנגרמו למערערת, אם כתוצאה מהצהרת כונס הנכסים בדבר הסכומים שנגבו מהמערערת, אם באשר לרשלנות בטיפולו במעוקלים, לא נדונה לפני ראש ההוצאה לפועל כלל, ובוודאי שלא במסגרת דיון לפי סעיף 58 האמור. לכן אין לקבוע שערכאה שיפוטית כלשהי דנה בטענות המערערת נגד כונס הנכסים. ג. המערערת בחרה שלא לטעון נגד כונס הנכסים בדרך המותווית בסעיף 58 בחוק, אך בכך לא פטרה אותו מאחריות. פסק דין | 21/11/2009 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 10 | עמודים – 10 בר"ע (תל-אביב-יפו) 2130/02- מיסטר מאני ישראל בע"מ נגד שמואל מטלון ואח שמות השופטים: יהודית שטופמן like dislike copy enlarge (ג) כונס הנכסים ינהל פנקסים וימסור דינים וחשבונות לראש ההוצאה לפועל או למי שיורה עליו ראש ההוצאה לפועל. (ד) כונס הנכסים ימסור למוציא לפועל כל הכנסה שהגיעה לידו מניהול הנכס, ממכירתו או ממימושו, במועד ובצורה שנדרש למסרה בכתב המינוי או בהוראה מיוחדת. " (חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967) כן קבעה הפסיקה, כי כונס הנכסים אינו סוכנו או שלוחו של הנושה המובטח או של הזוכה, אלא פקידו של בית המשפט (או ראש ההוצל"פ) בלבד (ראה ע"א 522/72 – מדינת ישראל נ' כונסי נכסים של החברה וולטקס, פ"ד כז (393 ,(2 ,עמ' 398-399; תיק פרוק (ת"א) 40/97, המ' 947/97, (לא פורסם); ע "א 1034/92 – רמות זכרון בע"מ (בכינוס נ' ד"ר אליעזר וולף, תק-על 84 ,(1) 93 ,עמ' 86). וכך בספרו של השופט ד' בר-אופיר, "הוצאה לפועל הליכים והלכות" : "ההלכות שנפסקו לענין הפיקוח של בתי המשפט על כונסי נכסים – שהתמנו לפי סעיף 75 לחוק בתי המשפט חוק ההוצאה לפועל איננו מעניק לזוכה שפעל ראשון בהוצאה לפועל עדיפות על פני זוכים אחרים, ולפיכך: זוכה שגרם למינויו של כונס נכסים בהוצאה לפועל, איננו רוכש לעצמו זכות עדיפה על פני הזוכים האחרים, וזכותו ניצבת בדרגה זהה לזכותם (ע"א 584/81 הכונס הרשמי נ' קרני פ"ד ל"ו(753 ,752 (3 ). " (שם, עמ' 484-485, . (487 ז. משכונס הנכסים הוא "עושה דברו של ראש ההוצל"פ" לעניין הכינוס הספציפי, וכן יש לו חובת נאמנות זהה כלפי כל מי שזכאי להנות מפירות הכינוס, ועליו לפעול לקידום האינטרסים של כלל הזוכים, הרי שאין הוא יכול, מטבע הדברים, להיות בו זמנית , שלוחו של זוכה אחד, ספציפי. פסק דין | 06/10/2003 | מחוזי – תל אביב מאזכרים – 16 | עמודים – 9 בר"ע (ירושלים) 782-05- בנק המזרחי המאוחד בע"מ (לשעבר טפחות בנק משכנתאות לישראל בעמ) נגד 1. עיריית פתח תקווה שמות השופטים: אהרן פרקש like dislike copy enlarge לעומת זאת, סמכותו של ראש ההוצאה לפועל בכל הנוגע לכונס נכסים בהליכי הוצאה לפועל קבועה בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק" או "חוק ההוצאה לפועל"), ובעיקר בסעיפים 53/60 העוסקים בכינוס נכסים וכן בתקנות 80/91 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (להלן: "תקנות ההוצאה לפועל"). ראש ההוצאה לפועל ממנה את כונס הנכסים ומפקח על פעולותיו. אין מדובר בפיקוח פורמלי גרידא (ד. בר-אופיר, הוצאה לפועל, הליכים והלכות, מהדורה שישית, חלק שני, עמ' 660). הפיקוח הוא פיקוח מהותי, וראש ההוצאה לפועל מוסמך ליתן כל הוראה הנראית לו (סעיף 54(ב) לחוק). ראש ההוצאה לפועל הוא שמנהל את תיק ההוצאה לפועל ואם מונה כונס נכסים, ראש ההוצאה לפועל הוא האחראי על קופת הכינוס, ורשאי הוא ליתן הוראות האם וכיצד ימומשו נכסי החייב, וכן לקבוע את סדרי הקדימויות בחלוקת הכספים הקיימים בקופת הכינוס. 12. בענייננו, מדובר במחלוקת שהתעוררה בין המבקשת, היא הרוכשת, לבין המשיבה, היא עיריית פתח תקווה, אשר סירבה להנפיק למבקשת תעודה על העדר חובות. לכאורה, צודקת המשיבה בטענת חוסר הסמכות שהעלתה, שכן כאמור, החלטה של רשות מקומית ניתנת לביקורת שיפוטית באמצעות עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, במיוחד כאשר מדובר בהחלטה הנוגעת לענייני ארנונה, המפורטת מפורשות בתוספת לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים. אולם במה דברים אמורים אילו פנתה המבקשת למשיבה באופן עצמאי וללא תלות בתיק ההוצאה לפועל והמשיבה היתה דוחה את בקשתה, אזי ניתן היה לומר כי מדובר בהחלטת רשות מקומית, אשר עתירה עליה יש להגיש לבית המשפט לעניינים מינהליים. ברם, במקרה דנן, המבקשת פנתה למשיבה בשמו של כונס הנכסים, באמצעות ייפוי הכח שניתן לה על ידו ובמסגרת תיק ההוצאה לפועל (ראה נספח ח'1 לבקשה למתן הוראות, נספח ב' לבקשת רשות הערעור). פסק דין | 29/08/2005 | מחוזי – ירושלים מאזכרים – 7 | עמודים – 12 עש"א (חיפה) 15368-08-09- יוסף ברינט נגד משה כהן חברה לבנין והשקעות בעמ שמות השופטים: יעקב וגנר – like dislike copy enlarge רק בסופו של ההליך אמורות להיקבע זכויותיהם הקנייניות של הצדדים במקרקעין ובהתאם לחלופין בכספי התמורה המוחזקים אצל הכונס. הכלל הוא כי רשם ההוצאה לפועל ממנה את כונס הנכסים ומפקח על פעולותיו. אין מדובר בפיקוח פורמאלי גרידא. הפיקוח הוא פיקוח מהותי, וראש ההוצאה לפועל מוסמך ליתן כל הוראה הנראית לו (ראה: סעיף 54(ב) לחוק ההוצל"פ). ראש ההוצאה לפועל הוא שמנהל את תיק ההוצאה לפועל ואם מונה כונס נכסים, ראש ההוצאה לפועל הוא האחראי על קופת הכינוס, ורשאי הוא ליתן הוראות שונות בנוגע לניהול הפיקדון ולהתנהלותו של הכונס (ראה והשווה: בר"ע (מחוזי יר') 782/05 שאול וולפשטיין בע"מ (המבקשת) נ' עיריית פתח תקווה, תק-מח 2005(3), 4741 , 4744 (2005)). 13. המבקשים וכן חלק מהמשיבים טענו כאמור כי משיבים מס' 3 ו 4 יעשו שימוש בדוחות הכספיים בהליכים אחרים שמתנהלים בין הצדדים. כב' הרשם, התייחס ובדין לטענות אלו בהחלטתו מיום 30.07.09 בציינו כי : ". . . הליכי הכינוס מתנהלים באופן גלוי, כאשר יש לאפשר לכל בעל עניין לפקח על אופן התנהלות ההליכים. מטבע הדברים, כאשר הצדדים מנהלים מסכת של התדיינויות בכל ערכאה אפשרית, נעשה שימוש במסמכים שהוגשו לערכאה אחת במסגרת התדיינות בערכאה אחרת ואינני רואה בכך כל פסול. . . ". פסק דין | 21/05/2011 | שלום – חיפה

חקיקה רלוונטית

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 סעיף: 81ב1. אופן הוצאה לפועל של משכנתה או משכון לגבי דירת מגורים like dislike copy enlarge (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), ניתן יהיה להגיש בקשה לביצוע מיידי של משכנתה על מלוא חוב ההלוואה, בכל אחד מהמקרים האלה: (1) רשם ההוצאה לפועל שוכנע על יסוד ראיות שהובאו לפניו, באחד מאלה: (א) החייב עזב או עומד לעזוב את הארץ לתקופה ממושכת בלי לפרוע את חובו; לענין זה, חזקה שהחייב עזב את הארץ לתקופה ממושכת אם יצא מהארץ לתקופה העולה על שלושה חודשים ולא פרע את התשלומים המגיעים ממנו; (ב) החייב הונה או בכוונתו להונות את נושיו; (ג) בבעלות החייב או בבעלות משותפת של החייב ושל בן משפחתו הגר עמו דירה אחרת היכולה לשמש למגורים; (2) מונה כונס נכסים לדירת המגורים, ניתן צו כינוס של כלל נכסי החייב, בהליך אחר, לפי כל דין או ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; (3) אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים-סכום התשלומים שטרם נפרעו בתוספת ריבית הפיגורים עולה על 10% מיתרת מלוא חוב ההלוואה. (ד) (1) על אף הוראות סעיפים 10 ו-59, שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לענין שכרו של עורך דין בהליכים לפי סעיף זה, ולענין שכרו של כונס נכסים שמונה לצורך ביצוע משכנתה כמשמעותה בסעיף זה, את דרכי חישובם ותשלומם, לרבות שיעור השכר מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים. חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 סעיף: 81ב1. אופן הוצאה לפועל של משכנתה או משכון לגבי דירת מגורים like dislike copy enlarge (ד) (1) על אף הוראות סעיפים 10 ו-59, שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לענין שכרו של עורך דין בהליכים לפי סעיף זה, ולענין שכרו של כונס נכסים שמונה לצורך ביצוע משכנתה כמשמעותה בסעיף זה, את דרכי חישובם ותשלומם, לרבות שיעור השכר מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים. (2) שכר טרחה של כונס נכסים שנקבע לפי הוראות פסקה (1) ישולם לכונס הנכסים בלבד אלא אם כן בין כונס הנכסים לבין הזוכה מתקיימים יחסי עובד ומעביד. (3) שכר טרחה של עורך דין וכן שכר טרחה והוצאות של כונס נכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9. (ה) בסעיף זה-"החוב שבפיגור"-כל התשלומים שלא שולמו במועד שנקבע לפירעונם על פי הסכם ההלוואה, למעט חוב הנובע מהעמדת ההלוואה לפירעון מוקדם; "יחיד"-מי שאינו תאגיד; "מלוא חוב ההלוואה"-סכום ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה לרבות סכומים שנוספו לחוב בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, וריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל, אם נוספו סכומים אלה. תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין like dislike copy enlarge (ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה-יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא הוחלף הייצוג בתיק, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין מייצוג בתיק, ותשלח הודעה על כך לזוכה או לחייב, לפי העניין; (3) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה, יבוטל עיכוב הכספים כאשר מי שהחליף בייצוג בתיק, או הזוכה, ימציא פרטי מספר חשבון בנק כמפורט בתקנה 11(א)(4); (4) אם עורך הדין שנפטר שימש ככו נס נכסים, יודיע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק, לרשם ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, כדי לקבל את הנחיותיו. (ג) אין בייצוג צד על ידי עורך דין כדי למנוע מתן הודעות מהותיות להמשך ההליך על ידי מערכת ההוצאה לפועל לזוכה או לחייב בעצמו, ובלבד שעותק ההודעה נשלח לעורך הדין המייצג אותו; האמור בתקנת משנה זו אינו גורע מזכותו של צד לקבל דוחות באופן ישיר בנוגע לפעולות בתיקיו. תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), התשס"ב-2002 סעיף: 1. הגדרות like dislike copy enlarge 1. בתקנות אלה – "החוב שבפיגור" – כהגדרתו בסעיף 81ב1(ה) לחוק; "כונס נכסים" – כונס נכסים שמונה לצורך ביצוע משכנתה; "מלוא חוב ההלוואה" – כהגדרתו בסעיף 81ב1(ה) לחוק, או חלק ממנו שהסכימו הזוכה והחייב כי סילוקו ייחשב לסילוק מלוא חוב ההלוואה, והכל למעט שכר טרחה; "משכנתה" – כמשמעותה בסעיף 81ב1(א) רישה לחוק; "עורך דין" – עורך דין המייצג זוכה בהליכים לפי סעיף 81ב1 לחוק. חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 סעיף: 1. הגדרות like dislike copy enlarge 1. בחוק זה – "בית-משפט" – לרבות בית-דין דתי; "דמי פיגורים" ו "ריבית שקלית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה; "הליך" – פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק-דין; "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – הממונה כהגדרתו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; "המצאה מלאה" – כל אחת מאלה: (1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בתקנות 161(3) ו–(4)(א) ו–(ב)(1), 163 ו-165(א) לתקנות סדר הדין; (2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1); (3) המצאה שמתקיימים לגביה התנאים שבסעיף 3ז(א) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים; "זוכה" – מי שפסק-דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו; "חוב פסוק" – החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין; "חוק בתי המשפט" – חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018; "חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים" – חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018; "חייב" – מי שפסק-דין ניתן לחובתו; "כרטיס חיוב" ו"כרטיס תשלום" – כהגדרתם בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981; "כרטיס חיוב מיידי" – אמצעי תשלום כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק, בתשלום מיידי של התמורה בידי הלקוח, למעט כרטיס תשלום; "לשכה" או "לשכת הוצאה לפועל" – לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור בסעיף 2; "מנהל רשות האכיפה והגבייה" – מי שמונה לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, לשמש מנהל רשות האכיפה והגבייה; "נכס" – לרבות זכות קיימת או עתידה; "ערובה" – ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת; "פסק-דין" – פסק-דין או החלטה אחרת של בית-משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי; "פסק דין לפינוי מושכר" — פסק דין בתביעה לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, אינו חל עליו ; "קיבוץ" – אגודה שיתופית שסווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות, כקיבוץ או כמושב שיתופי; "רשות האכיפה והגבייה" – רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים המופקדת על ביצוע חוק זה וחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1957; "תקנות סדר הדין" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 סעיף: 78א. צו לגביית חוב מכספי עיזבון של חייב שנפטר like dislike copy enlarge 78א. (א) בסעיף זה-"בקשה לביצוע פסק דין"-בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, למעט בקשה לביצוע פסק דין למזונות ובקשה למימוש משכון או משכנתה; "חוק הירושה"-חוק הירושה, התשכ"ה-1965; "הסכום המרבי"-20,000 שקלים חדשים או סכום אחר שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ט); "פקודת פשיטת הרגל"-פקודת פשיטת הרגל, [נוסח חדש], התש"ם-1980; "צו ירושה", "צו למינוי מנהל עיזבון" ו"צו קיום צוואה"-כמשמעותם בחוק הירושה; "תאגיד בנקאי"-תאגיד בנקאי שהגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה לפי סעיף 44(ב) או (ג) או 45(א) או (ב), לפי העניין. (ב) על אף האמור בסעיף 104 לחוק הירושה, כפי שהוחל בסעיף 124 לחוק האמור, רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לתאגיד בנקאי, בצו, לבקשת זוכה של חייב שנפטר, להעביר לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל סכום מכספי עיזבון החייב המוחזקים בידי התאגיד הבנקאי שלא יעלה על הסכום המרבי, לשם גביית חוב פסוק מעיזבונו של החייב לטובת הזוכה (בסעיף זה-צו לגביית חוב מכספי עיזבון); הורה הרשם כאמור, יעביר התאגיד הבנקאי לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הסכום כאמור בהתאם לצו. (ג) (1) זוכה של חייב שנפטר, שהגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין, רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לקבלת צו לגביית חוב מכספי עיזבון (בסעיף זה-בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון), אם מתקיימים כל אלה: (א) חלפה שנה לפחות מיום פטירת החייב למיטב ידיעתו; (ב) סך כל הח וב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר נגד החייב לטובת אותו זוכה אינו עולה על הסכום המרבי; לעניין זה יובאו בחשבון כל הסכומים המסולקים לפי סעיף זה לטובת אותו זוכה גם אם סולקו במועדים שונים; (ג) לא ניתן לגבי עיזבון החייב צו ירושה או צו קיום צוואה, לפי העניין, ואם ניתן צו כאמור-חלפו שישה חודשים מיום מתן הצו והיורשים חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 סעיף: 54. סמכויותיו וחובותיו של כונס נכסים like dislike copy enlarge 54. (א) כונס-הנכסים יקח לרשותו את הנכס שנתמנה לו, ינהלו, ימכרנו, יממשו ויעשה בו כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל; וידו של כונס-הנכסים בכל אלה כיד החייב. (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת הוראות לפי סעיף זה אם מיזמתו ואם לפי בקשת הזוכה או החייב, או לפי בקשת כונס-הנכסים. (ג) כונס-הנכסים ינהל פנקסים וימסור דינים-וחשבונות לרשם ההוצאה לפועל או למי שיורה עליו רשם ההוצאה לפועל. (ד) כונס-הנכסים ימסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל כל הכנסה שהגיעה לידו מניהול הנכס, ממכירתו או ממימושו, במועד ובצורה שנדרש למסרה בכתב-המינוי או בהוראה מיוחדת. תקנות נתוני אשראי, התשע"ח-2017 סעיף: 4. נסיבות שיש בהן כדי להעיד באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים לעניין חיווי אשראי like dislike copy enlarge 4. נסיבות שיש בהן כדי להעיד באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים, לעניין סעיף 35 לחוק, הן כמפורט להלן: (1)5 קיומו של נתון מהממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – בקשה לפתיחת הליכים שהגיש החייב, מתן צו לפתיחת הליכים ובקשה להסדר חוב; (2)6 קיומו של תיק הוצאה לפועל שסכום החוב בפתיחתו עולה על 5,650 שקלים חדשים או קיומם של שני תיקי הוצאה לפועל או יותר גם אם סכומם נמוך יותר בסכום מצטבר העולה על 4,520 שקלים חדשים, לפי תנאי ההעברה וסוג התיק, הקבועים בפרט 2 בתוספת הראשונה וכן קיומו של נתון מההוצאה לפועל בעניין בקשה לפתיחת הליכים שהגיש החייב ומתן צו לפתיחת הליכים; (3) קיומם של נתון מבנק ישראל לפי פרט 3 לתוספת הראשונה, למעט נתון בדבר ביטול הגבלה או סיומה; (4)6 קיומו של נתון בדבר חוב של לקוח אצל תאגיד בנקאי, מנפיק כרטיס חיוב או מקור מידע – כשסכום החוב מעל 11,300 שקלים חדשים, ונפתחו בשלו הליכים בבית משפט; (5) קיומו של נתון מתאגיד בנקאי או מבנק הדואר בנוגע להתראות בשל סירוב שיקים לפי סעיף 2(א1) לחוק שיקים ללא כיסוי ובלבד שטרם חלפה שנה ממועד משלוח ההתראה. תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 סעיף: 86. דינים וחשבונות like dislike copy enlarge 86. (א) כונס הנכסים יגיש דין וחשבון על פעולותיו במועדים שנקבעו לכך על ידי רשם ההוצאה לפועל וכן עם סיום תפקידו. (ב) דינים וחשבונות של כונס הנכסים יהיו במספר עתקים מספיק ללשכה ולצדדים, ויאומתו בתצהיר. (ג) לא הגיש כונס הנכסים דיווחים על פי החלטות רשם ההוצאה לפועל, יודיע על כך רשם ההוצאה לפועל לזוכה אשר ביקש את מינוי כונס הנכסים; הרשם רשאי להורות בכל עת כי כל החלטה הניתנת בתיק כינוס תשוגר גם לזוכה. חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 סעיף: 88. ביצוע ותקנות like dislike copy enlarge 88. (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות – (1) תשלום האגרות, פטור מתשלומן או דחיית תשלומן וכן דרכי חישוב ההוצאות לשם נקיטת הליכים ושיעוריהם; (2) סדרי דין לגבי כל דיון לפי חוק זה; (3) דרכי הטלת תפקידים על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל לפי סעיף 5; (3א) סדרי עבודתה של ועדת האישורים; (3ב) החובות שיחולו על בעל תפקיד; (3ג) אגרות בעד מתן אישור של בעל תפקיד או חידושו; (4) דרכי עיקול של נכסים, מכירתם או מימושם, וכן מתן פקדונות וחילוטם ורישומים בספרי המקרקעין; (5) דרכי הוצאה לפועל של משכנתה; (5א) דרכי הבקשה להוצאה לפועל של שטר, הגשת התנגדות להוצאה לפועל ומועדי ההגשה, העברת הענין לבית המשפט עקב ההתנגדות, דרכי ההוצאה לפועל, וסמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין ביצוע השטר; (6) דרכי עיקול של נכסי החייב שבידי המדינה; (7) ניהול פנקסים ומסירת דו"חות על ידי כונס נכסים; (8) הצטרפותו של זוכה להליכים שננקטו לפי בקשתו של זוכה אחר; (8א) נהלים לאיחוד תיקים; (8ב) (נמחקה); (9) ביטול הליכים וסגירת תיקים בשל העדר פעולה מצד הזוכה או בשל יתרת חוב מזערית. (ב) שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר המשטרה, להתקין תקנות לביצוע פרק ז'4, ובין היתר בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר, לרבות סדרים להעברת מידע על החייב בין לשכות ההוצאה לפועל, וכן בדבר אופן התשלום של האגרה המיוחדת בידי המדינה, ונהלים להעברת סכומי האגרה המיוחדת לקרן המיוחדת; התקנות בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר יהיו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (ג) שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לעדכן מזמן לזמן את הסכומים הקבועים בסעיף 69ג, בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (ד) תקנות לפי חוק זה בעניין הנוגע לפינוי מושכר יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021) סעיף: 387ב. כינוס נכסים זמני like dislike copy enlarge 387ב. (א) בית המשפט רשאי בצו, בכפוף להוראות סימן א', למנות כונס נכסים זמני (להלן – כונס) על נכסים מסוימים של המשיב שברשותו או ברשות מחזיק, אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערכם של הנכסים או לכך שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם או כי הנכסים הופקו תוך ביצוע המעשה או המחדל נושא התובענה או שימשו לביצועו, וכי אי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין. (ב) בית המשפט רשאי להורות בצו לאדם לאפשר לכונס כניסה לחצרים שהוא מחזיק בהם לשם ביצוע הפעולות המפורטות בצו שניתן על פי תקנת משנה (א) (להלן – צו כניסה לחצרים). (ג) בית המשפט רשאי להסמיך כונס לעשות, בין השאר, את הפעולות האלה, כולן או מקצתן: (1) להיכנס לחצרים לשם חיפוש או תפיסה של הנכסים; (2) לחפש את הנכסים; (3) לצלם או להעתיק את הנכסים; (4) לתפוס את הנכסים; (5) להחזיק בנכסים; (6) לשמור או לבטח את הנכסים; (7) לנהל את הנכסים; (8) להפעיל את סמכויות בעל הנכסים, כולן או מקצתן. (ד) מונה כונס לפי תקנה זו, יחולו הוראות תקנות 389, 390, 391 ו-392. תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021) סעיף: 387ב. כינוס נכסים זמני like dislike copy enlarge 387ב. (א) בית המשפט רשאי בצו, בכפוף להוראות סימן א', למנות כונס נכסים זמני (להלן – כונס) על נכסים מסוימים של המשיב שברשותו או ברשות מחזיק, אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערכם של הנכסים או לכך שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם או כי הנכסים הופקו תוך ביצוע המעשה או המחדל נושא התובענה או שימשו לביצועו, וכי אי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין. (ב) בית המשפט רשאי להורות בצו לאדם לאפשר לכונס כניסה לחצרים שהוא מחזיק בהם לשם ביצוע הפעולות המפורטות בצו שניתן על פי תקנת משנה (א) (להלן – צו כניסה לחצרים). (ג) בית המשפט רשאי להסמיך כונס לעשות, בין השאר, את הפעולות האלה, כולן או מקצתן: (1) להיכנס לחצרים לשם חיפוש או תפיסה של הנכסים; (2) לחפש את הנכסים; (3) לצלם או להעתיק את הנכסים; (4) לתפוס את הנכסים; (5) להחזיק בנכסים; (6) לשמור או לבטח את הנכסים; (7) לנהל את הנכסים; (8) להפעיל את סמכויות בעל הנכסים, כולן או מקצתן. (ד) מונה כונס לפי תקנה זו, יחולו הוראות תקנות 389, 390, 391 ו-392.

לא נמצאו עורכי דין בתחום ההוצאה לפועל.

עורך דין הוצל"פ פתח תקווה