מבוא
הליכי הוצאה לפועל בירושלים מהווים מסגרת משפטית מורכבת, המחייבת עמידה בכללים מחמירים ועמידה בדרישות פרוצדורליות מדוקדקות. במאמר זה נסקור את התהליך, את הזכויות והחובות של החייבים והנושים, ואת ההיבטים הייחודיים של לשכת ההוצאה לפועל בירושלים.
הליך הוצאה לפועל מוסדר באמצעות חוקים ותקנות מחמירים. פסקי דין קודמים מלמדים על החשיבות של עמידה בכללי ההליך המשפטי. לדוגמה:
התנגדות לביצוע פסק דין – מועדים ועילות אפשריות
בקשת רשות ערעור – סמכות ערכאת הערעור וסעדים אפשריים
סגירת תיק הוצאה לפועל
הליכי הוצאה לפועל בירושלים מתאפיינים בדרישות מחמירות ובמאפיינים ייחודיים, לרבות:
פיקוח שיפוטי הדוק על הליכי הגבייה
מערכת ממוחשבת מתקדמת לניהול תיקים
שירותים מקצועיים לסיוע בחייבים
הקפדה על זכויות הצדדים להליך
מערכת ערעורים מסודרת
ליווי משפטי מקצועי ל עורכי דין בירושלים הוצאה לפועל יכול לסייע רבות בניהול ההליך בצורה היעילה ביותר, תוך שמירה על זכויות החייבים והזוכים כאחד.
רלוונטיות
ע"א 4199/97- אוריאלי אלינא ואח נגד סמואל אלישבע ואח
שמות השופטים: ש לוין,א מצא,י טירקל
תיקונו של "עוול" כזה – ואולי אף יותר מתיקונו של כל עוול אחר – חייב להיעשות בדרך היעילה, המהירה והטובה ביותר. על כך אמר השופט ד' לוין: "פרשנות כזו היא המיישמת הלכה למעשה את תכליתו החקיקתית האמורה של הסעיף; היא המחזירה לקדמותו את המצב שהיה בצורה מלאה; היא המייתרת את הצורך בהטרחת החייב, אשר שילם את חובו וכיום הוא זכאי להשבה, מלפנות לבית המשפט בתובענה על בסיס עשיית עושר ולא במשפט; היא המביאה ליעילות ולמהירות בהליכים של השבה בעקבות ביטולו של פסק-דין או שינויו; היא המשיגה פישוט הליכים תוך הרחבת סמכויותיו של ראש ההוצאה לפועל; — תקנת הציבור היא המחייבת אותנו לרכז ולשלב הליכים אלה דרך מנגנון ההוצאה לפועל כדי למנוע הטרדתם של בעלי הדין וכדי למנוע בזבוז זמנו של בית המשפט. " (ענין ברלב בעמודים 878-877, 879 מול האות ד'). אין הצדקה משפטית או מוסרית לכך, שהדרך המקוצרת שיצר סעיף 18(א) לחוק ההוצאה לפועל כדי לתקן מצבים כאלה, תעמוד למי שקיים את חיובו רק אחרי שננקטו נגדו הליכי הוצאה לפועל, ולא תעמוד למי שקיים את חיובו בדרך אחרת. יתר על כן, פרשנות כזאת תעודד, בעקיפין, חייבים המתכוונים להשיג על החיוב, לשלם את חובותיהם בלי להמתין לנקיטת הליכי הוצאה לפועל נגדם; ביודעם שאם יבוטל פסק הדין לא ייאלצו לחזור ולהתייסר בהליכים משפטיים ממושכים. על כך אמרתי בענין אחר – שבו נדונה השאלה אם ניתן לתבוע בסדר דין מקוצר את השבתם של כספים ששולמו על פי פסק דין שבוטל – שיש לשקול גם "שיקולים של מדיניות משפטית, שבמרכזם המגמה להמריץ נתבעים שחויבו בפסק דין להזדרז ולפרוע את החיוב" (רע"א 7420/95 בתיה אריאל נגד רותם חברה לביטוח, פ"ד נ(4) 514, 519; אגב, אין באותו פסק דין כדי לתמוך בטיעונים של המערערים כפי שניסו לעשות).
ת"א (תל אביב) 3216-98- ארנון עזרא נגד 1 . שמואל וולק
שמות השופטים: ברון צפורה
התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח עשויים לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו. בסיס אחר לחבות עורך הדין, יכול שיהיה במעשה עוולה כגון רשלנות מקצועית של עורך דין המקים לטובת הנפגע עילת תביעה נזיקית, על פי עוולת הרשלנות, או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין. עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך" (שם בעמ' 462). באותו עניין מוסיף בית המשפט העליון, כי את הקריטריונים לסטנדרט מיומנות וזהירות, ניתן לשאוב מן הדין, כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב כלפיו חובה, וכן מן הדין הספציפי הנוגע לעורך הדין, קרי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961 (להלן: "חוק לשכת עורכי הדין") והתקנות והכללים שהותקנו על פיו, בהם נקבעו נורמות התנהגות הראויות לעורך דין ככזה (ראה גם ע"א 4612/95 איתמר מתתיהו ואח' נ' שטיל יהודית ו-4 אח', פ"ד נא (4) 769, עמ' 783-784). אחת החובות הבסיסיות המוטלות על עורך דין בחוק לשכת עורכי הדין היא החובה הקבועה בסעיף 54, ולפיה:ו "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". בית המשפט העליון, בהתייחסו לחובה זו ציין כדלהלן:נ "היחס שבין עורך דין ללקוחו מיוסד על אמון בלי מצרים. הלקוח הוא לרוב הדיוט בענייני המקצוע, והוא סומך על עורך הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כשרונו ויכולתו". (ראה על"ע 9/55 עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י' 1720, 1730א).
בש"א 8263-05- בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נגד מקמילאן דניאל
שמות השופטים: רפי שטראוס
התיק הסתיים כאמור בפשרה ולא ידוע לי על "הקלות לפנים משורת הדין" אשר ניתנו לי (לבד מפריסת החוב לתשלומים, כדרך שנעשה, ככל הידוע לי, לרבים מתושבי אותו רחוב אשר חוייבו אף הם באותו היטל). מכל מקום המו"מ נוהל כל כולו ע"י באת כחי בלא כל התערבות שלי. אוסיף עוד כי מיד כשקיבלתי את כתב התביעה העברתיו לידי באת כחי בלא שננתי דעתי לאישיות עורך הדין המייצג את עיריית ירושלים. זהותו נודעה לי רק במועד מאוחר יותר. 4. לגופן של טענות המבקש: יוזכר ויודגש שאין המדובר במי מן הצדדים אשר היה מעורב באותו הליך אלא בעורך הדין של אחד הצדדים. יגעתי ולא מצאתי על שום מה על שופט לפסול עצמו אך ורק מחמת שעורך הדין אשר מייצג את אחד הצדדים בדיון שבפניו ייצג בעבר בעל דין בהליך כנגד אותו השופט. עברתי על האסמכתאות המובאות בבקשה ורבות אחרות לא מצאתי ביניהן מקרה שבו נפסל שופט אך ורק מחמת שעורך דינו של אחד מבעלי הדין ייצג בעבר בעל דין אחר כנגד אותו שופט (להבדיל, כמובן, ממעורבות בעל הדין עצמו) אכן עשוייה להתקיים עילת פסילה כאשר בהליך הקודם נוצר עימות בין עורך הדין לשופט וזה הביא לעויינות ביניהם; לא כך בעניין שבפני, כאשר ההליך הסתיים בטרם כל דיון בבית המשפט ובלא כל מפגש בין השופט לבין עורך הדין. וכי על מה ולמה תהא בליבי "עוינות" כלפי עורך הדין אשר ייצג את העירייה באותו הליך איזה סיבה שבעולם צריכה להיות לי "בעד" או "נגד" אותו עורך דין לאחר שההליך הסתיים בפשרה (ואפילו כטענת ב"כ המבקש זכיתי "להקלות לפנים משורת הדין" ולכאורה שומה היה עלי להיות אסיר תודה לב"כ העירייה . . . ) ושבעתיים איזו סיבה שבעולם יש לבעל דין המיוצג ע"י אותו עורך דין לחשוש כי דינו יעוות בשל הליך שכלל לא היה קשור בו . 5. עד כמה תמוהה הבקשה שבפני ניתן ללמוד מן העובדה שבתיק אחר אשר אף הוא נדון בפני ת"א 709445/02 שם היתה עיריית ירושלים עצמה (היא התובעת בתביעה שהוגשה נגדי ) אחד מבעלי הדין, ואף שם מיוצגת ע"י משרד עוה"ד אהרן רשף, משהעליתי בראשית הדיון ביוזמתי את שאלת הדיון בפני, הצהירו הצדדים כי אין להם כל התנגדות שאמשיך לדון בהליך , ואם בעל הדין שהיה מעורב בתביעה כנגדי אינו חושש מפני משוא פנים איזה יסוד לחשש יש למי שאין בינו לבין אותה תביעה ולא כלום 6.
בר"ע (חיפה) 776-06- דורון רז נגד אילן פרוינד
שמות השופטים: יצחק עמית
לכן, במצב דברים בו המומחה לא מקבל את שכרו למרות החלטת בית המשפט, עליו לחזור ולפנות לבית המשפט שמינה אותו, ולבקש החלטה המורה לבעל הדין לשלם את שכרו, שאז יוכל לפנות להוצאה לפועל כנגד בעל הדין (ספק אם הוראת תקנה 514 יפה לענייננו, באשר תקנה זו מתייחסת לפסיקת הוצאות לזכות בעל דין). עד כאן במישור העקרוני. עם זאת, ייתכנו מצבים חריגים ונדירים, בהם יחוייב עורך הדין באופן אישי לשאת בשכר טרחת המומחה, לא מכוח יריבות חוזית ביניהם, אלא מכוח דיני הנזיקין. חובת הזהירות של עורך דין כלפי מומחה מטעם בית המשפט 16. הפסיקה הכירה בחובת זהירות של עורך דין גם כלפי צד שלישי שאינו לקוחו, כל מקרה על פי נסיבותיו. והטעם לדבר הוא, מעמדו המיוחד של מקצוע עריכת הדין, המכתיב חובות הגינות ונאמנות גם כלפי הציבור המסתמך על מקצועיותו ויושרו של עורך הדין – ע"א 37/86 לוי נ' שרמן פ"ד מד(4) 446 (1990); ע"א 2725/91 היינוביץ נ' עו"ד ישי גלעדי פ"ד מח(3) 92 (1994); ע"א 2625/02 עו"ד סילביו נחום נ' דורנבאום פ"ד נח(3) 385 (2004) (להלן: דורנבאום); ע"א 153/04 רובינוביץ נ' עו"ד יוסף רוזנבוים תק-על 2006(1) 1549 (2006). נציין כי מרבית פסקי הדין בסוגיה, עסקו בחובת עורך הדין כלפי הצד שכנגד. בעניין דורנבאום נחלקו השופטים לגבי המתווה הכללי של חובת הזהירות של עורך דין כלפי צד שלישי. כב' השופט ריבלין, בדעת מיעוט, קבע כי "ברגיל אין עורך הדין חב בחובת זהירות כלפי הצד שכנגד. מכלל זה תהא סטייה מקום שבו עורך הדין נטל על עצמו אחריות למצג שהציג. . . גישה זו המאמצת כלל בסיסי בדבר היעדר האחריות וחריגים מוגבלים לו, תואמת את פסיקתו של בית המשפט העליון בארץ.
בר"ע (חיפה) 776-06- דורון רז נגד אילן פרוינד
שמות השופטים: יצחק עמית
גישה זו המאמצת כלל בסיסי בדבר היעדר האחריות וחריגים מוגבלים לו, תואמת את פסיקתו של בית המשפט העליון בארץ. . . ". ואילו הנשיא ברק, אליו הצטרפה השופטת חיות, ביקש להשאיר בצריך עיון את גישתו של השופט ריבלין לגבי גבולותיה של חובת הזהירות והוסיף כי "מסקנתו של חברי כי ככלל, אין עורך דין חב בחובת זהירות כלפי הצד שכנגד, למעט שני מצבים חריגים מתן עצה משפטית או נטילת אחריות כלפי הצד שכנגד נראית בעיניי מצמצמת מדי. לדעתי אין מקום לקביעה גורפת כי תיתכן אחריות של עורך דין כלפי מי שאינם לקוחותיו רק בשני מצבים חריגים ומוגדרים מראש. נוטה אני לדעה כי אין לקבוע מסמרות בעניין זה, ומוטב להותיר את בחינת קיומה של חובת זהירות לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה, בהתאם לכללי האחריות המקובלים בעוולת הרשלנות". מכאן השאלה הניצבת בפנינו: האם ניתן ורצוי להרחיב חובת הזהירות של עורך דין גם כלפי מומחה מטעם בית המשפט 17. הצורך לצפות הוא המסננת הנורמטיבית המשמשת את בית המשפט בשיקולי המדיניות המשפטית אם ראוי או לא ראוי להטיל אחריות. הכלל המנחה לקביעת חובת הזהירות הוא:"מקום שניתן לצפות, כעניין טכני, קיימת חובת זהירות מושגית, אלא אם כן קיימים שיקולים של מדיניות משפטית השוללים את החובה" – ע"א 243/83 עירית ירושלים נ' גורדון, פ"ד ל"ט(1) 113, 123 (1985). ככלל, איני רואה שיקולי מדיניות "חזקים" בגינם יש לשלול לחלוטין את חובת הזהירות המושגית של עורך דין כלפי מומחה בית משפט. עם זאת, בבואנו לחייב עורך דין לשאת אישית בשכר טרחת מומחה, יש להביא בחשבון מספר שיקולים, שחלקם סותרים זה את זה ו"מושכים" לכיוונים שונים. (-) מומחה מטעם בית המשפט אינו בבחינת "הצד שכנגד", המסתמך על עצה מקצועית של עורך הדין, וניתן לראותו כ"נותן שירות" מטעם בית המשפט עבור לקוחו של עורך הדין, לצורך קידום ההליך המשפטי.
תא"מ (חיפה) 18344-07- פרפקט פלוס בע"מ נגד עורך דין מוחמד סמאר
שמות השופטים: ישראלה קראי גירון
קביעת היקף החובה צריך שיעשה גם מתוך הבנה כי הרחבת יתר של חובות אלו תפגע ביכולתו של עורך דין לייצג בשקידה ובסבירות את לקוחותיו, תביא לריבוי תביעות בדרך של הענקת זכות תביעה למי שאינו שבע רצון מתוצאת ההתדיינות בה לקח חלק עורך הדין הנתבע ביוצגו הצד האחר ומתוך הבנה כי משיבקש עורך דין להתגונן בפני תביעות המוגשות נגדו בין פעולותיו במסגרת יצוגו של צד אחר יכולת התגוננותו מוגבלת בשל קיומו של חסיון עורך-דין לקוח. עוד יש לזכור כי בפעולותיו כמייצג פועל עורך דין עבור לקוחו בשמו וכשלוחו וככזה רק בנסיבות ספציפיות ומיוחדות יש להטיל חבות על השלוח במנותק מהשולח. 3. בשל כל האמור לעיל צומצמו עד מאד גבולות אחריות של עורך הדין כלפי צד ג' תוך יצירת הבדל משמעותי בהיקף חובתו של עורך הדין כלפי לקוחו וכלפי מי שאינו לקוחו. נסיבות המקרה דנן, לטעמי, אינן מתאימות לגבולות אחריות אלו וזאת גם אם היה ממש בכל טענות החברה באשר לסבירות פעולותיו של הנתבע בהחלטתו לנקוט הליכי הוצל"פ ובהחליטו להמשיך בהליכים אלו. 4. ראה לעניין זה: ע"א 27251/91, היינוביץ נ' גלעדי פד מח 3 92; ת. א. (י-ם) 1692/99, יונה יפה נ' יעקב פופים פס"ד מיום 10.6.02 , פורסם באתר נבו; ת. א. (י-ם) 1573/99 חברת האחים רחמים צפון בע"מ נ' בראזני שירותים ועסקים בע"מ, פס"ד מיום 15.3.03 , פורסם באתר נבו. ע"א 2625/02, נחום, עו"ד נ' דורנבאום, פד נח(3) 385 0 דעת יחיד של כב' השופט ריבלין בעמ' 418. 5. בפסה"ד בת. א. 1573/99, הנ"ל, נאמר במפורש כי הפסיקה נהגה בעניין זה של הטלת אחריות על עורך דין כלפי מי שאינו לקוחו בזהירות ודרשה ראיה של ממש במקרים בהם הוטלה אחריות שכזו.
10386/05 ת"א (ירושלים)- רייזמן דן נגד לוי ציון
שמות השופטים: עודד שחם
חובתו של עורך הדין לפעול בשקידה סבירה לטובת לקוחו מבוססת גם על הקשר החוזי בין השניים. בית המשפט העליון פסק לעניין זה, כי "עורך דין חב ללקוחו חובת זהירות, להגן על ענייניו ולפעול בעבורו במיומנות, במקצועיות ובנאמנות . . . הפרת חובה זו מקימה אחריות מכוח עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין. בסיס נוסף לחבות של עורך דין כלפי לקוחו הוא בסיס חוזי. התרשלות בייצוג עניינו של הלקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח, עשויות לשמש, אם כן, עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או עילה לתביעה נזיקית על פי עוולת הרשלנות. . . . מבחינת סטנדרט ההתנהגות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים . . . הסטנדרט הוא רמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב כלפיו, לצד כללי האתיקה הקובעים את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין" (בע"א 2625/02 נחום נ' דורנבאום פ"ד נח(3) 385 (2004) בפיסקה 10) (ב) במקרה זה עולות טענות ביחס לפעולותיו של עורך דין בניסוח חוזה לרכישת חנות ובביצועו של חוזה זה. לעניין אחריותו וחובתו של עורך הדין כלפי לקוחו בהקשר זה נפסק, כי "חייב עורך הדין להכין ללקוחות שלו חוזה אשר יבטיח את זכויותיהם על הצד המועיל ביותר; ואם לאחר שהכין להם חוזה כאמור, יסרבו הם לחתום על תנייה זו או אחרת, גם לאחר שעורך הדין הסביר להם את משמעותה ונחיצותה, רק אז ייתכן שיצא עורך הדין ידי חובתו כלפיהם, אף אם התנייה תימחק מן החוזה" (על"ע 2/80 פלוני נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין תל אביב יפו פ"ד לד(4) 707 (1980), בעמוד 708). (ג) באופן ספציפי, פסק בית המשפט העליון, כי על עורך הדין להעמיד את לקוחו "על הסיכון שהוא נוטל ע'י תשלום מלוא התמורה מראש .
ת"א (חיפה) 5005-08- גורג גרייס נגד סוהיר זידאן
שמות השופטים: יעקב וגנר –
עורכי הדין, מעצם הגדרת תפקידם, משתייכים לקבוצת בעלי מקצועות עמם מחמיר המחוקק באופן בולט בהטילו רף זהירות גבוה יותר נוסף על חובות אמון הנובעות מטיב היחסים הנרקמים בינם לבין לקוחותיהם (ראה: מ. ויסמן, תביעות רשלנות בנזיקין עמ' 835). על מנת שתקום ללקוח עילת תביעה בגין עוולת הרשלנות כנגד עורך דינו חייבים להתקיים אותם היסודות המגבשים את עוולת הרשלנות, היינו: קיומה של חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי אותו לקוח, הפרת החובות הנ"ל וגרימת נזק ללקוח כתוצאה מכך (שם, עמ' 838). להלן אבחן את נסיבות המקרה שלפניי על פי היסודות הנדרשים והמגבשים את עוולת הרשלנות. חובת זהירות (מושגית וקונקרטית) 12. חובת הזהירות המושגית של עורך דין כלפי לקוח הינה חובה ברורה. הלכה מושרשת היא כי עורך-דין חב ללקוחו חובת זהירות, להגן על ענייניו ולפעול בעבורו במיומנות, במקצועיות ובנאמנות. יחד עם זאת, חובת הזהירות המוטלת על עורך הדין אינה מוחלטת. מעורך דין העושה מלאכתו למען לקוחו, נדרשת רמה מסוימת בכל הקשור לידיעת החוק, לעמוד בלוח זמנים, להכין כראוי את התביעה, לפעול בהתאם לסדרי הדין, להופיע כנדרש בבתי המשפט, ולנהל את הדיונים שם כראוי. גם במתן ייעוץ משפטי ופעילויות של עו"ד מחוץ לכתלי בית המשפט מוטלת על עו"ד החובה לנהוג כפי שהיה נוהג עו"ד סביר העוסק באותו נושא ברמה סבירה. מעורך דין כאיש מקצוע שחובת נאמנות והתנהגות שביושר ובהדר הם מיסודותיו נדרש יותר (ראה: ע"א 37/86ע"א 58/86 משה לוי (המערערים בע"א 37/86) נ' יצחק יחזקאל שרמן (המשיבים בע"א 37/86), פ"ד מד(4), 446 , 463-464 (1990)).
בגץ 8695/00- שמעון שיין נגד הנהלת בתי המשפט ואח
שמות השופטים: א ברק,ט שטרסברג כהן,א א לוי
עניינה של העתירה הוא הצעות ייעול בהליכי הוצאה לפועל שהציע העותר ושנדחו לגופן. העותר מתריע בעתירה על מחדלי המשטרה ולשכת ההוצאה לפועל הפוגעים הן באינטרס שלו והן באינטרס הציבורי והכללי. העותר איננו מיוצג. 2. נושא ההוצאה לפועל הוא נושא מורכב שלשם בדיקת היבטים מסוימים שלו, הוקמה ועדה בראשות המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט ש' לוין. בימים אלה החלה הועדה בעבודתה. מנהל אגף הוצאה לפועל בהנהלת בתי המשפט השיב להצעות העותר, באופן ענייני. גם אם אין בתשובותיו כדי להוות תשובה מלאה לכל הטענות וגם אם יש ממש כלשהו בהצעה כלשהי או בטענה כלשהי של העותר – ואיננו מחווים דעה בעניין זה – לא קמה לו עילה לפנות לבית משפט זה בנושא זה. אין הטענות ניתנות לליבון עובדתי בפני בית משפט זה, וככל שהן מתייחסות לצורך בתיקון חקיקתי או מנהלי, אין בית משפט זה הכתובת הנכונה לכך. ככל שעותר מרגיש עצמו נפגע מהליכי הוצאה לפועל נגדו, קיימים מסלולים בחוק בהם עליו ללכת ועליהם לא ניתן לדלג ישירות לבית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.
ת"א (חיפה) 9727/99- יעקב בנימין נגד שאול דדון ואח
שמות השופטים: ר למלשטריך לטר
החובה כלפי הלקוח וכלפי בית המשפט במילוי תפקידיו יפעל עורך-דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית-המשפט לעשות משפט. " כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) התשמ"ו 1986 ס' 2 קובע "2. חובת עורך דין עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט. " 12.3 על עורך דין מוטלת החובה לפעול כלפי לקוחו כבעל מקצוע מיומן נאמן וזהיר. אך בשל התפקיד המיוחד דורש המחוקק מעורך הדין סטנדרט התנהגות גבוה יותר בכל אחד מההיבטים הלאה. (ע. א. 4612/95 איתמר מתתיהו נ. שטיל יהודית פד נא (769 (4, עמוד 784 ע"א 37/86 יהודה המאירי, עו"ד נ' משה לוי פד מד 446 ,4). "אמונה פרושה אמת ויושר, ומסירות פירושה חריצות ושקידה דבקות ואדיקות, כשהאינטרס של הלקוח עומד בראש מעייניו ודאגותיו של עורך הדין". (על"ע 5/78 פלוני נ. לשכת עורכי הדין פד לג 586 2). 12.4 חובות אלו מוטלות על עורך הדין גם כשהוא פועל בעבור שני הצדדים לעסקה שבמקרים רבים הינם בעלי אינטרסים מנוגדים. גם במקרים אלו על עורך הדין לפעול לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות. (ע. א. 554/87 מזור ואח' נ. אריאלי פד מה 1 עמ' 370) 12.5 על עורך הדין להיות ערני וקשוב לצרכיו של הלקוח ולפעול באמונה ובמסירות למען האינטרסים שלו, כשהאינטרס של הלקוח עומד בראש מעייניו ודאגותיו. (ראה מתוך ע"א 37/86 יהודה המאירי, ס' 30). 12.6 חובת עורך הדין הורחבה אף כדי חובת הגינות כלפי הצד השני לעסקה, שאיננו לקוחו, אם איננו מיוצג. "כאשר עורך הדין מייצג לקוח פלוני ואילו הצד האחר לעסקה אינו מיוצג כלל, נדרשות ממנו מיומנות וזהירות רבה יותר בהצגת העניין לבל יכשיל במועד או בהיסח דעת נמהר את הצד האחר, כשהוא יכול להניח שזה סומך על אמינותו יושרו ומיומנותו" (מתוך ע"א 37/86 יהודה המאירי ס' 35).
ת"א (תל אביב) 60625-06-1. זוהר עמרם נגד 1 . מגן דוד אדום
שמות השופטים: אביגיל כהן
לקוח מפקיד את הטיפול המקצועי בידי בא כוחו, ובא כוחו הוא האחראי לטיפול המקצועי. אם נפלה תקלה בטיפול המקצועי, מסוג התקלה שנפלה במקרה דנן, יהיה זה מרחיק לכת להטיל חבות אישית על הלקוח, שכלל לא היה מודע לשרשרת האירועים. אינני סבורה, כי המקרה דנן דומה למקרה שבו מטיל ביהמ"ש הוצאות על בעל דין במשפט, ואז נושא הלקוח ככלל בהוצאות ולא בא כוחו, אלא מדובר בעילות תביעה אשר מתייחסות ישירות לנתבעת 2 ולא לנתבעת 1, ואכן ב"כ הנתבעת בסיכומיו מבקש לדחות על הסף את התביעה נגד הנתבע 1 ומגיש סיכומיו לגבי שאלת הנזק באשר לנתבעת 2, כך שעוה"ד הנתבעת 2 מודעת היטב לכך שאין מדובר במקרה שבו צריך לחייב את הלקוח בסכום כלשהו בגין מעשי ו/או מחדלי עורך דינו. על כן, לא מצאתי לנכון לחייב את הנתבעת 1 בגין תביעה זו. ב) באשר לעילת הרשלנות: (1) הנתבעת 2 היא ב"כ של הזוכה בתיק ההוצל"פ והתובעים היו ה"חייבים" באותו תיק הוצל"פ. (2) אחריות משפטית של עורך דין כלפי לקוח קיימת הן מכוח דיני הנזיקין, כאשר מדובר על פי רוב ברשלנות מקצועית, והן מכוח דיני החוזים, על בסיס הסכם אשר נערך בדרך כלל בין עורך דין ללקוחו. ככלל, מחויבותו של עורך דין, ככל בעל מקצוע, לפעול כלפי לקוחו במיומנות ובזהירות. עורכי דין מעצם הגדרת תפקידם, משתייכים באופן בולט לקבוצת בעלי מקצועות שלגביהם הוחל סטנדרט זהירות גבוה יותר, נוסף על חובות אמון, הנובעות מטיב היחסים הנרקמים בינם ובין לקוחותיהם. ראה לעניין זה: ע"א 4612/95 איתמר מתיתיהו ואח' נ' שטיל יהודית ואח' תקדין עליון, כרך 97 (3) בעמוד 184 וכן: ספרו של עורך דין משה וייסמן, תביעות רשלנות ונזיקין, הוצאת שנהב הדרכות בע"מ, בעמודים 885 ואילך.
ת"א (חיפה) 1206/04- מכבי עספיא אגודה לתרבות וספורט נגד לוי אודי ואח
שמות השופטים: יעקב וגנר
אחריותו המשפטית של עורך הדין עשויה להתקיים, הן מכוח דיני הנזיקין והן מכוח דיני החוזים, כאשר הבסיס הנזיקי שעניינו על פי רוב רשלנות מקצועית, מתקיים במקביל לבסיס החוזי ומקים לטובת הלקוח או צד שלישי שניזוק עילת תביעה על פי עוולת הרשלנות, או עוולה נזיקית אחרת בפקודת הנזיקין. חובת הזהירות והמיומנות של עורך הדין אינה מוגבלת עוד בין עורך הדין ולקוחו, אלא חלה גם כלפי צד שלישי, העלול להיפגע ממעשה או מחדל של עורך הדין, חובותיו של עורך הדין אינן כלפי מרשהו בלבד. עורך דין בשל מעמדו המיוחד, חב חובות מסויימים בגבולות מסויימים, גם כלפי יריבו וגם כלפי הציבור (ראה: עמ"מ 3,4/56 עו"ד פלוני נ' היוה"מ, פ"ע כג 395, 401 , וכן מ, ויסמן, תביעות רשלנות בנזיקין, הוצאת שנהב, ירושלים, עמ' 832). עורך דין חב חובת זהירות והפעלת מיומנות סבירה בטפלו בעניני לקוחו ביעוץ, בייצוג ובכל דרך שהיא. כמובן שמידתם של אלה רבה, אם כי לא החלטית. אך עם זאת לא כל כשלון של עורך דין יתפס כהפרת החובה, שכן למרות הטלת חובות אלה, שהם רחבים למדי, מכירים עדיין בכך שלא ניתנה תורת עריכת הדין למלאכי השרת; גם הם עלולים לטעות בשיקול דעת. טעות כזו אין בה כדי לחייב עו"ד ברשלנות (ראה: ע"א 5/63 זילברמן נ' תורי, פ"ד יז 1308 ,1305). חובת הזהירות וגם חובת המיומנות החלה על עורך הדין אינן עולות אלא כדי חובה של שיקול דעת לעניין, במסגרת הנתונים המשפטיים, המהותיים והדיוניים הקיימים (ע"א 37/86 – משה לוי ואח' נ' יצחק יחזקאל שרמן ו-18 אח' . פ"ד מד(4), 446 ,עמ' 464-465). 18. יסוד נוסף בעוולת הרשלנות הוא הפרת חובת הזהירות, (הוא יסוד ההתרשלות).
ת"א (ירושלים) 24960-02-12- ס א נגד הבנק הבינלאומי הראשן בעמ
שמות השופטים: ארנון דראל
חששו הוא מכך שהרחבת החובה המוטלת על עורכי דין תביא לפגיעה ביכולת עורך הדין לייצג את לקוחותיו ולריבוי תביעות כלפי עורכי הדין, וזאת במיוחד בהינתן כי התובע היה מיוצג על ידי עורכי דין מטעמו. הוא הצביע על כך כי עורך הדין פעל בהתאם להנחיות ההוצאה לפועל ועל פי הדין, וכי בתיקי הוצאה לפועל נשמעות טענות שונות כדי להתחמק מתשלום. בא כוחו של ברנט הפנה למספר פסקי דין שעסקו בסוגיה זו בבתי משפט המחוזי והשלום ובהם בחן בית המשפט את הריסון הדרוש. 53. הטלת אחריות בנזיקין על עורך דין כלפי הצד שכנגד או כלפי צד שלישי, שאינו לקוחו של עורך הדין היא אפשרית. התייחס לכך כב' השופט (כתוארו אז) א' ריבלין (שהיה באותו מקרה בדעת מיעוט אך לא בקשר עם דברים אלה) והגדיר את החובה המוטלת על עורך הדין: "חובת הזהירות הוחלה על עורך הדין לא רק ביחסים שבינו לבין לקוחו, כי אם גם ביחסיו עם צד שלישי. במקרה זה האחרון, מבוססים היחסים המיוחדים בין הניזוק לעורך הדין, והסתמכותו של הראשון על דברי האחרון, לא על חוזה בינם – חוזה אשר אינו בנמצא – כי אם על אופיו המיוחד של המקצוע המשפטי, ועל חובות ההגינות בהן חב עורך הדין לציבור כולו. כיוון שהציבור כולו מסתמך על מקצועיותו ועל יושרו של עורך הדין, הוא חב בחובת זהירות לא רק כלפי מרשו, אלא גם כלפי יריבו וכלפי הציבור כולו. . . " (ע"א 8625/02 סילביו נחום נ' רחל דורנבאום פ"ד נח (3) 385, 409-410 (2004) (להלן: "נחום") 17 54. דברים דומים נכתבו על ידי כב' השופט ד' לוין במקרה אחר: "מה דינו של עורך-דין המייצג לקוח פלוני ביחסיו עם מי שאינו לקוחו אלא צד שכנגד פלוני – האם כלפי פלוני זה מוטלת על עורך הדין חובה כל שהיא היהא אחראי כלפי זה מטעם כלשהו ועל-פי עילה כלשהי, אם יתברר שכתוצאה מהטיפול בעניין לקוחו ולמען לקוחו הסב נזק לאחר חבות חוזית לא תיתכן, שכן לא נקשרו יחסים כאלה ביניהם, אולם תיתכן גם תיתכן חבות בנזיקין.
ת"ק (באר שבע) 44576-04-16- רז הוכמן נגד מיכה דוד
שמות השופטים: אורי הדר
בפניי תביעתו של התובע לפיצוי בסך של 33,500 ולסעד של מחיקת שמו מרישומי לשכת ההוצאה לפועל בגין הליך של עיקול שננקט כנגדו ע"י הנתבע במסגרת תיק הוצל"פ מס' 1407728120. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ולאחר ששמעתי את בעלי הדין ואת העד מטעם הנתבע החלטתי לקבל את התובענה בחלקה וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן. העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים, בקצרה 1. ראשית, הקדמה: לא. נקודה. לא הייתה כל הצדקה לנקוט כנגד הנתבע בהליך של עיקול חשבונו בבנק. לא הייתה גם כל הצדקה לפתוח כנגד התובע תיק הוצאה לפועל. כך בפשטות. 2. עורך דין, והנתבע הינו עורך דין, אינו רק מי שאמור לייצג אינטרס של לקוח אלא שהוא גם מופקד על ביצוע פעולות בהתאם לדין. הרישיון לעריכת דין ניתן לו לשם כך בדיוק. 2 עורך דין, והנתבע אינו יוצא דופן בעניין זה, אינו חייב לבצע כל פעולה משפטית שלקוח מבקש, אם הוא בכלל ביקש בענייננו. 3. הדבר הראשון שאמור להנחות עורך דין בביצוע פעולותיו כמייצגו של מרשו הוא לפעול ע"פ הדין. עורך הדין משמש גם כזרועו הארוכה של בית משפט בכל הנוגע לפעולות על פי הדין ומכאן גם נגזר האמון שרוחש הציבור ורוחשים בתי המשפט לציבור עורכי הדין. ודוקו, הגשת בקשה לביצוע פסק הדין הינה פעולה שאמורה להיות פעולה על פי דין. 4. כאשר פסק דין קובע חיוב ברור ביחס לנתבעים שונים, אין שום הצדקה שעורך דין, גם אם לקוח מבקש ממנו לעשות כן, יפתח תיק הוצאה לפועל כנגד מי שפרע במלואו את החיוב שנפסק כנגדו. 5. עורך דין אינו שכיר חרב והוא אינו חייב לבצע כל פעולה שלקוח מבקש, אם הוא בכלל מבקש, אלא שהוא אמור להפעיל גם שיקול דעת עצמאי ובפרט שעה שהלקוח סומך את ידיו על עורך הדין ועל כך כי הוא מכיר את הדין הרלבנטי. 6. לגופו של עניין. התובע הינו מי שמחזיק במלוא הון המניות של חברת סמיט וורלד טרנס בע"מ (להלן: "החברה") והוא גם הדירקטור היחיד שלה.
סעש (חיפה) 50430-01-16- פלונית נגד מדינת ישראל- רשות האכיפה והגביה
שמות השופטים: קרן כהן,גב חוה טרטקובסקי שמשי,יוסף מרקו
תחילה נפרט את התשתית העובדתית ואת ההליכים המשפטיים העיקריים, לאחר מכן נבחן את זכאותה של התובעת לסעדים הכספיים הנתבעים ולסיום נדון בבקשתה להוצאת מסמכים שונים מתיקה האישי. הצדדים והתשתית העובדתית 2 4. הנתבעת היא מדינת ישראל – רשות האכיפה והגביה אשר העסיקה את התובעת כמתמחה בלשכת ההוצאה לפועל בעכו בתקופה הרלוונטית לענייננו. 5. התובעת התקבלה להתמחות אצל הרשמת לינא בולוס-עוואד בלשכת ההוצאה לפועל בעכו לתקופה של שנה החל מיום 1.9.2015 (להלן: הרשמת בולוס-עוואד ולשכת ההוצאה לפועל או הלשכה בהתאמה). 6. בתקופה הרלוונטית לענייננו כיהנו בלשכת ההוצאה לפועל שלושה רשמים: הרשם אורי אוחיון, אשר שימש גם בתפקיד הממונה על הרשמים במחוז הצפון (להלן: הרשם אוחיון), הרשמת פזית אליהו-גלעדי (להלן: הרשמת אליהו-גלעדי) והרשמת בולוס-עוואד. 7. בחודש 3/2015, כחצי שנה לפני תחילת ההתמחות של התובעת, החלה גב' בר דהאן להתמחות אצל הרשם אוחיון (להלן: המתמחה). המתמחה לא ציינה ב"טופס ההצהרה לעובד חדש" שבעלה הוא עורך דין המייצג בתיקי הוצאה לפועל שהתנהלו בלשכה (להלן: הטופס). במהלך שיחה של המתמחה עם הרשם אוחיון בתחילת ההתמחות עלה הנושא של ייצוג צדדים על ידי בעלה בתיקי הוצאה לפועל המתנהלים בלשכה. הרשם אוחיון הסביר לה את הבעייתיות בעניין וביקש שבעלה יעביר את התיקים ללשכה אחרת. בעקבות שיחה זו העביר בעלה של המתמחה את התיקים ללשכות הוצאה לפועל אחרות. יצוין כי במסגרת חקירה שנערכה על ידי אגף הביקורות בעקבות תלונת התובעת בחודש 12/2015, הסבירה המתמחה שלא ציינה בטופס שבעלה מייצג בתיקי הוצאה לפועל המתנהלים בלשכה מכיוון שהבינה מהנוסח שהכוונה לתיקים אישיים של קרובי משפחתה התלויים ועומדים בלשכה ולא לתיקים שבהם קרובי משפחתה מייצגים את אחד מהצדדים.
ת"א (מרכז) 59886-12-14- ד"ר סנפורד אשר הרמן נגד עורך דין אריה וייס
שמות השופטים: אורן שוורץ
כך, עורך דין חב כלפי מרשו חובות מכוח חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 והדין הכללי. "עורך הדין המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח מציג לפניו מצג מכללא לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו וכי הוא מתעתד להפעיל מידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין רגיל בנסיבות דומות . חובת זהירות זו חלה על עורך הדין בכל שלבי הקשר מול הלקוח. ודוק: עורך-דין חב חובת זהירות והפעלת מיומנות סבירה בטפלו בענייני לקוחו בייעוץ, בייצוג ובכל דרך שהיא . בהינתן שעו"ד וייס התמנה לייצג את התובעים בכל עניין שקשור בעסקת המכר, אני קובע כי מוטלת עליו חובת זהירות מושגית וקונקרטית. 45. התובעים תושבי חוץ, אינם דוברי השפה העברית, אינם מבינים ואינם מכירים את הדין, הנוהל והנוהג באשר לעסקאות במדינת ישראל. בנסיבות אלה, שמו התובעים את מבטחם בעו"ד וייס על מנת שיטפל בעניינם בנאמנות ובמסירות. תנאי פתיחה שכאלה מבססים חובות ברמה מוגברת אשר מוטלות על עורך הדין המייצג. יפים לכך הדברים אותם שנה השופט (כתוארו דאז) ס' ג'ובראן בע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נ ג דפרב לוי, ערן , מאירי, צפריר ושות', עורכי דין בע"מ, פסקאות 53/52 (פורסם בנבו, 16.09.2014 ): 26 "52. מיהות לקוחו של עורך הדין הוכרה בפסיקה לאחרונה כהיבט שיש לבחון במסגרת בחינת התרשלותו של עורך הדין (ע"א 2008/07 נירה לוטן נ' דוד ירמייב ז"ל עזבונו, פסקה 85 ( 14.2.2011 )). דומה כי את מיהות הלקוח ניתן להעריך בהקשר הנדון על פי כישוריו, ידיעותיו ומומחיותו
ת"א (חיפה) 40815-09-15- חיים נחום נגד עורך דין אברהם כהן
שמות השופטים: מירב קלמפנר נבון
חובת זהירות מושגית: 3 5. במסגרת בחינת חובת הזהירות המושגית נבחנת השאלה, האם ביחס לסיכון מסוים קיימת בכלל חובת זהירות. החובה הקונקרטית מתייחסת להיבט הספציפי של האירוע, ובו נבחנת השאלה, האם ביחס לניזוק, בנסיבותיו של אירוע, קיימת חובת זהירות. כאשר המדובר בעורך דין, מתקיימת "חובת זהירות מושגית" שלו כלפי כל מי שנזקק לשירותיו. הטעם לכך ברור וזאת מעצם תפקידו של עורך הדין. חובה על עורך דין ליתן שירות מיטבי בהתאם לידע המקצועי הקנוי לו וחובותיו על פי חוק. הפסיקה קבעה לא אחת כי על עוה"ד לפעול לקידום העניין אשר נמסר לטיפולו בשקידה ראויה ולנהוג בעניינו של הלקוח באחריות סבירה, על פי הנדרש והמצופה מעו"ד רגיל בנסיבות דומות. ראה בע"א 4166/00 שטרית נ. ובר פ"ד נה(4) 958. נקבע עוד כי מכוחם של יחסי עורך דין לקוח נובע כי על עוה"ד להימנע מהסבת נזק למרשו. ראה 2786/07 לופטיג נ. עוה"ד הדסה בן יעקב (ניתן ביום 11/11/07). נוכח הדברים האמורים, מתקיימת אפוא בענייננו, מכוחם של יחסי עורך דין לקוח בין התובעים לנתבע, חובת זהירות מושגית. 6. טיעוני התובעים במסגרת התביעה שלפני נוגעים למספר תיקים אשר טופלו לטענתם בידי הנתבע 2. התובעים בסיכומיהם בחרו להוסיף טיעונים באשר למספר תיקים נוספים, אך טיעונים אלו אשר לא בא זכרם עד כה בכתבי טענות התובעים, מהווים הרחבת חזית אסורה. אתייחס איפוא לאלו אשר בגינם טענו התובעים במסגרת ההליך, כסדרם: ת. א. 6388/08 (שלום -חיפה) עו"ד אברהם כהן נ' נחום:לטענתם, פסק הבוררות בהליך זה ניתן כתוצאה מהתנהלות רשלנית של הנתבע 2. לטענתם פסק בוררות זה הביא לקריסת כל תביעותיהם כנגד עו"ד כהן.
ת"ק (תל-אביב-יפו) 4069/05- פלוני נגד עורך דין אלמוני
שמות השופטים: קליין מנחם
אך טרם אביע דעתי באשר לאופן בו נהג התובע בטיפולו בתיק, מוטב יהיה אם אחזור על עיקרי ההלכות אשר נטוו בחוק, בפסיקה וספרות המשפטית בכל הנוגע למסגרת חובות האמון והזהירות של עורך הדין כבעל מקצוע בפני לקוחותיו. בעניין זה כבר נקבע דבר קיומם של שני מישורים בהן יבחנו פעולותיו של עורך הדין כלפי לקוחו. הבסיס העיקרי לחבות זו הוא בסיס חוזי. בצדן של הסכמות בהן מתחייב עורך הדין להגיש ללקוח שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו, אלו רובצות להן, חובות ערטילאיות נוספות בהן מקבל עורך הדין על עצמו את ייצוג הלקוח, במידה הנדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת אינטרסיו של הלקוח. בין אלו מצויות אף חובות האמונים והיושר כלפי הלקוח אשר הפרתן עשויה לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו. (ראהע"א 37/86 – משה לוי ואח' נ' יצחק יחזקאל שרמן ו-18 אח' . פ"ד מד(4), 446). בסיס אחר לחבות עורך הדין, נקבע שיהיה במעשה עוולה נזיקית הנוגעת לרשלנותו מקצועית של עורך דין על פי עוולת הרשלנות, אשר בפקודת הנזיקין. להוכחת אלו, באופן המקים חבות מקצועית לעורך הדין יידרש הלקוח בהוכחת הפרת חובה כלפי התובע להשתמש בכושר ובמקצוענות סבירה וכן את נזקו הנגרם כתוצאה מהפרה זו (ראה: י' שנהב – ר' לויתן, "אחריותו המקצועית של עורך דין, ניהול סיכונים וביטוח החבות", הפרקליט לב(תשל"ח) 178-177 וכן המ' 106/54 ויינשטיין נ' קדימה, פ"ד ח 1329 ,1317). ואולם, חובה חוזית ונזיקית אחד הם, ונהייה אחר הפרתם תעשה אף היא בדקדוק הגדרותיו ותכניו של סטנדרט מיומנות וזהירות הנדרש מעורך דין כלפי לקוחו.
תא"מ (חיפה) 18344-07- פרפקט פלוס בע"מ נגד עורך דין מוחמד סמאר
שמות השופטים: ישראלה קראי גירון
קביעת היקף החובה צריך שיעשה גם מתוך הבנה כי הרחבת יתר של חובות אלו תפגע ביכולתו של עורך דין לייצג בשקידה ובסבירות את לקוחותיו, תביא לריבוי תביעות בדרך של הענקת זכות תביעה למי שאינו שבע רצון מתוצאת ההתדיינות בה לקח חלק עורך הדין הנתבע ביוצגו הצד האחר ומתוך הבנה כי משיבקש עורך דין להתגונן בפני תביעות המוגשות נגדו בין פעולותיו במסגרת יצוגו של צד אחר יכולת התגוננותו מוגבלת בשל קיומו של חסיון עורך-דין לקוח. עוד יש לזכור כי בפעולותיו כמייצג פועל עורך דין עבור לקוחו בשמו וכשלוחו וככזה רק בנסיבות ספציפיות ומיוחדות יש להטיל חבות על השלוח במנותק מהשולח. 3. בשל כל האמור לעיל צומצמו עד מאד גבולות אחריות של עורך הדין כלפי צד ג' תוך יצירת הבדל משמעותי בהיקף חובתו של עורך הדין כלפי לקוחו וכלפי מי שאינו לקוחו. נסיבות המקרה דנן, לטעמי, אינן מתאימות לגבולות אחריות אלו וזאת גם אם היה ממש בכל טענות החברה באשר לסבירות פעולותיו של הנתבע בהחלטתו לנקוט הליכי הוצל"פ ובהחליטו להמשיך בהליכים אלו. 4. ראה לעניין זה: ע"א 27251/91, היינוביץ נ' גלעדי פד מח 3 92; ת. א. (י-ם) 1692/99, יונה יפה נ' יעקב פופים פס"ד מיום 10.6.02 , פורסם באתר נבו; ת. א. (י-ם) 1573/99 חברת האחים רחמים צפון בע"מ נ' בראזני שירותים ועסקים בע"מ, פס"ד מיום 15.3.03 , פורסם באתר נבו. ע"א 2625/02, נחום, עו"ד נ' דורנבאום, פד נח(3) 385 0 דעת יחיד של כב' השופט ריבלין בעמ' 418. 5. בפסה"ד בת. א. 1573/99, הנ"ל, נאמר במפורש כי הפסיקה נהגה בעניין זה של הטלת אחריות על עורך דין כלפי מי שאינו לקוחו בזהירות ודרשה ראיה של ממש במקרים בהם הוטלה אחריות שכזו.
ע"א (חיפה) 38084-12-09- דוד ברקוביץ נגד שלמה גבריאלי
שמות השופטים: שושנה שט
מעבר לחובותיו של עורך הדין כבעל מקצוע הנותן שירותים ללקוחו, מוטלות עליו חובות מיוחדות של מסירות ונאמנות מכוח חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 וכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986. החבות נקבעת בהתאם לנסיבות המקרה (על"א 7/73 עו"ד פלוני נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, תל אביב-יפו, פ"ד כח(1) 679, 683), 15. גם ייעוץ בדרך אגב, מקים חובת זהירות של עורך הדין, אפילו שמקבל העצה איננו לקוחו. עוולת הרשלנות לפי פקודות הנזיקין מוסדרת בסעיפים 35/36: "35. עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות או לא נקט מידת זהירות שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלר לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה". 36. החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכת הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף". כעולה מסעיף 36 המצוטט לעיל, חובת הזהירות של עורך דין משתרעת כלפי כולי עלמא, ולא רק כלפי לקוחותיו, כאשר עורך הדין יכול וצריך היה לצפות באותן נסיבות, כי תהיה הסתמכות של הניזוק על עצתו. חובת זהירות החלה על בעל מקצוע, שלא למסור מידע רשלני לאדם הסומך על מידע זה, הוכרה על ידי בית המשפט העליון כבר בשנות החמישים, בהמ' 106/54 וינשטין נ' קדימה, פ"ד ח 1317.
תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991
סעיף: 3. ענינים שבהם יקויימו הליכים
3. (א) בתקופת תקפה של ההודעה יקויימו דיונים רק בענינים המפורטים להלן: (1) מעצר ושחרור בערובה; (2) מעצר לפי חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט-1979; (3) עתירות דחופות לבית המשפט הגבוה לצדק; (4) עבירות לפי חיקוקים הנוגעים למצב החירום המיוחד; (5) סעדים זמניים דחופים בענינים אזרחיים; (6) (נמחקה); (7)3 דיוני קדם-משפט בהליכים אזרחיים בדרך של היוועדות חזותית לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אלא אם כן הסכימו הצדדים לקיום הדיון בנוכחות של באי כוחם; (8)3 עתירות מינהליות וערעורים לפי חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, בדרך של היוועדות חזותית, בכפוף להסכמת הצדדים; (9)3 דיוני קדם-משפט בבית המשפט לענייני משפחה; (10)3 הליכים בבית המשפט לנוער, למעט דיוני הבאת ראיות בהליכים לפי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (א1) בתקופת תוקפה של ההודעה לא יתקיימו במערכת ההוצאה לפועל ההליכים והפעולות כמפורט להלן, והכול לפי תקנת משנה זו: (1)4 הגשת בקשה לפתיחת תיק, למעט בקשה כאמור שהיא אחת מאלה: (א) בקשות לביצוע פסק דין למזונות שהזוכה בהם אינו המוסד לביטוח לאומי; (ב) בקשות לביצוע שבהן הזוכה ביקש נקיטת הליך לפני המצאת אזהרה, אלא אם כן צורפו לבקשה ראיות או תצהיר המצדיקים את הגשת הבקשה במצב חירום מיוחד; (ג) בקשה לפתיחת הליכים לפי פרק י"ב לחלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018; (2) הגשת בקשה כמפורט להלן למעט במקרים דחופים שרשם הוצאה לפועל אישר לקיים: (א) בקשה לנקיטת הליכים מבצעיים נגד חייב; (ב) בקשה להטלת עיקולים על כספי החייב, נכסיו או משכורתו המוחזקים אצל צד שלישי; (ג) הגשת בקשה להטלת הגבלות על חייב לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל; (ד) הגשת בקשה לקבלת מידע על חייב לפי סעיף 7ב לחוק ההוצאה לפועל; (ה) הגשת בקשה לביטול הכרה בחייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים לפי פרק ז
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין
28ג. (א) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל ייפוי כוח שהועבר לעורך דין אחר, אלא בצירוף הסכמתו הנפרדת והמפורשת של הלקוח בכתב, בהתאם לסעיף 18 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. (ב) הושעה עורך דין מלשכת עורכי הדין לפי סעיף 68(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן-חוק לשכת עורכי הדין), תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על ההשעיה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין שהושעה ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק בתום תקופת ההשעיה; הוצא עורך דין מהלשכה כאמור בסעיף 68(5) לחוק לשכת עורכי הדין, תשלח לשכת ההוצאה לפועל הודעה לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין, על הוצאתו. (ב1) נמסרה למערכת ההוצאה לפועל הודעה על פקיעת חברותו של עורך דין המייצג זוכה או חייב מלשכת עורכי הדין לפי סעיפים 48 או 93(ו) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על הפקעת חברותו בלשכה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק לאחר תום פקיעת החברות. (ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה-יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 37יא. חובת הודעה
37יא. חוקר הוצאה לפועל יודיע לועדה הממליצה – (1) על פתיחת תיק הוצאה לפועל נגדו ואת פרטי התיק; (2) על פתיחת חקירה נגדו בחשד לביצוע עבירה, למעט עבירת תעבורה כמשמעה בסעיף 1 לפקודת התעבורה; (2א) על פתיחת חקירה נגדו בשל חשד לביצוע עבירת משמעת לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, או על פתיחת חקירה נגדו לפי סעיף 12 לחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955; (3) אם הפך להיות לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור כמשמעותם בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981; (3א) אם הוכרז פושט רגל או פסול דין; (4) אם חל שינוי במענו האישי או במען משרדו ואת המען החדש; (5) על כל ענין העלול ליצור ניגוד ענינים בין חובותיו כחוקר הוצאה לפועל לבין ענייניו האישיים או ענינים שהיו בטיפולו במסגרת מקצועו או עיסוקיו האחרים.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 88. ביצוע ותקנות
88. (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות – (1) תשלום האגרות, פטור מתשלומן או דחיית תשלומן וכן דרכי חישוב ההוצאות לשם נקיטת הליכים ושיעוריהם; (2) סדרי דין לגבי כל דיון לפי חוק זה; (3) דרכי הטלת תפקידים על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל לפי סעיף 5; (3א) סדרי עבודתה של ועדת האישורים; (3ב) החובות שיחולו על בעל תפקיד; (3ג) אגרות בעד מתן אישור של בעל תפקיד או חידושו; (4) דרכי עיקול של נכסים, מכירתם או מימושם, וכן מתן פקדונות וחילוטם ורישומים בספרי המקרקעין; (5) דרכי הוצאה לפועל של משכנתה; (5א) דרכי הבקשה להוצאה לפועל של שטר, הגשת התנגדות להוצאה לפועל ומועדי ההגשה, העברת הענין לבית המשפט עקב ההתנגדות, דרכי ההוצאה לפועל, וסמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין ביצוע השטר; (6) דרכי עיקול של נכסי החייב שבידי המדינה; (7) ניהול פנקסים ומסירת דו"חות על ידי כונס נכסים; (8) הצטרפותו של זוכה להליכים שננקטו לפי בקשתו של זוכה אחר; (8א) נהלים לאיחוד תיקים; (8ב) (נמחקה); (9) ביטול הליכים וסגירת תיקים בשל העדר פעולה מצד הזוכה או בשל יתרת חוב מזערית. (ב) שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר המשטרה, להתקין תקנות לביצוע פרק ז'4, ובין היתר בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר, לרבות סדרים להעברת מידע על החייב בין לשכות ההוצאה לפועל, וכן בדבר אופן התשלום של האגרה המיוחדת בידי המדינה, ונהלים להעברת סכומי האגרה המיוחדת לקרן המיוחדת; התקנות בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר יהיו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (ג) שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לעדכן מזמן לזמן את הסכומים הקבועים בסעיף 69ג, בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (ד) תקנות לפי חוק זה בעניין הנוגע לפינוי מושכר יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
כללי אתיקה לרשמי ההוצאה לפועל, התשע"ו-2016
סעיף: 14. מניעה משבת בדין
14. (א) רשם ההוצאה לפועל לא ישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך. (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשם ההוצאה לפועל לא ישב בדין ביודעו שמתקיים אחד מאלה: (1) צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של רשם ההוצאה לפועל או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת; (2) יש לרשם ההוצאה לפועל עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה של הרשם יש עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו; (3) בטרם התמנה לתפקיד היה רשם ההוצאה לפועל מעורב באותו עניין הנדון בהליך שלפניו בתור בא כוח, בורר, מגשר, עד, יועץ מקצועי, מומחה או בדרך דומה אחרת; (4) בעל דין או עד מרכזי היה לקוחו של רשם ההוצאה לפועל קודם מינויו לכהונתו, ולא חלפו לפחות חמש שנים מאז הטיפול בעניינו של אותו בעל דין או אותו עד; (5) עורך דין המייצג בעל דין היה שותפו של רשם ההוצאה לפועל ולא חלפו לפחות חמש שנים מאז היותם שותפים; (6) עורך דין המייצג בעל דין מטפל בעניין של רשם ההוצאה לפועל או של בן משפחתו; (7) בן משפחה של רשם ההוצאה לפועל הוא עורך דין, שותף או שכיר, במשרד עורכי דין המייצג בעל דין. (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), רשאי רשם ההוצאה לפועל לשבת בדין אם מפאת דחיפות העניין לא ניתן לקיים את ההליך לפני רשם הוצאה לפועל אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בעניין. (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב)(2) רשם ההוצאה לפועל רשאי לשבת בדין אם העברת העניין לכל רשם הוצאה לפועל אחר לא תשנה את עילת הפסלות. (ה) האמור בסעיף קטן (ב) יחול גם על קרוב משפחה שאינו בן משפחה כהגדרתו בכללים אלה, אם סבר רשם ההוצאה לפועל כי יחסו אל אותו קרוב משפחה מונע אותו משבת בדין. (ו) אין באמור בכלל זה כדי למעט משיקול דעתו של נשיא בית משפט השלום, או שופט אחר שהנשיא קבע לכך, הדן, על פי סעיף 3ב לחוק, בערעור על החלטה של רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין
(ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה-יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא הוחלף הייצוג בתיק, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין מייצוג בתיק, ותשלח הודעה על כך לזוכה או לחייב, לפי העניין; (3) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה, יבוטל עיכוב הכספים כאשר מי שהחליף בייצוג בתיק, או הזוכה, ימציא פרטי מספר חשבון בנק כמפורט בתקנה 11(א)(4); (4) אם עורך הדין שנפטר שימש ככו נס נכסים, יודיע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק, לרשם ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, כדי לקבל את הנחיותיו. (ג) אין בייצוג צד על ידי עורך דין כדי למנוע מתן הודעות מהותיות להמשך ההליך על ידי מערכת ההוצאה לפועל לזוכה או לחייב בעצמו, ובלבד שעותק ההודעה נשלח לעורך הדין המייצג אותו; האמור בתקנת משנה זו אינו גורע מזכותו של צד לקבל דוחות באופן ישיר בנוגע לפעולות בתיקיו.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 12א. חקירת יכולת
12א. (א) הוזמן חייב להתייצב לחקירת יכולת לפי סעיף 67(א1) לחוק, יתייצב בלשכה הנוחה לו לפי בחירתו, בשעות קבלת קהל. (א1) חייב יתייצב לחקירת יכולת לפי סעיף 66ג(ב) בחוק, בלשכה שבה מתנהל התיק או בלשכה שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו. (ב) התייצב חייב לחקירת יכולת כאמור בתקנות משנה (א) או (א1), ישיב בו במקום, בהצהרה, על שאלון בדבר יכולתו לפי טופס 21 שבתוספת הראשונה, יחתום על כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א)(2) לחוק, ייחקר בו במקום בידי רשם ההוצאה לפועל ויקבל אישור על התייצבותו (להלן – אישור התייצבות). רשם ההוצאה לפועל ייתן לחייב צו תשלומים, אלא אם כן סבר שיש מקום להחלטה אחרת. (ג) לא יראו בחייב שהתייצב ומילא אחר כל הדרישות האמורות בתקנת משנה (ב) חייב המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיף 67(ד) לחוק, אף אם לא נחקר ביום התייצבותו חקירת יכולת בידי רשם ההוצאה לפועל, מסיבות שאינן תלויות בו, ולפיכך יקבל החייב, בו במקום, אישור התייצבות; רשם ההוצאה לפועל ייתן צו תשלומים לאחר שבדק את יכולת החייב, על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה ובמסמכים נוספים שהורה לחייב להמציא, אלא אם כן ראה סיבה המצדיקה את הזמנת החייב לחקירת יכולת, לרבות לפי בקשת הזוכה, כאמור בסעיף 67(ב1). (ד) התייצב חייב ולא נחקר חקירת יכולת על ידי רשם ההוצאה לפועל, מסיבות שאינן תלויות בו, ולא מילא אחר כל הדרישות האמורות בתקנת משנה (ב), ימסרו לו, בו במקום, אישור התייצבות והזמנה לחקירת יכולת בלשכה המקורית, בשעות קבלת קהל, בתוך 14 ימים מיום התייצבותו; בהזמנה יוזהר החייב כי אם לא יתייצב כנדרש יהיה צפוי למאסר. (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יידרש חייב להתייצב לחקירת יכולת על פי סעיף 67(א1) לחוק, במקרים אלה: (1) הוא תאגיד; (2) הוא הוכרז חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק; (3) הוא הגיש, בתוך 21 ימים ממועד המצאת האזהרה לידיו, בקשה בטענת "פרעתי", כל עוד בקשתו לא נדחתה; (4) הוא הגיש במועד בקשת התנגדות לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב, כל עוד בקשתו לא נדחתה; (5) כאשר בקשת הביצוע היא לפסק דין למזונות, למימוש משכנתה, למימוש משכון או לפסק דין שאין בו חיוב כספי.
תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991
סעיף: 3. ענינים שבהם יקויימו הליכים
חייב; (ב) בקשה להטלת עיקולים על כספי החייב, נכסיו או משכורתו המוחזקים אצל צד שלישי; (ג) הגשת בקשה להטלת הגבלות על חייב לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל; (ד) הגשת בקשה לקבלת מידע על חייב לפי סעיף 7ב לחוק ההוצאה לפועל; (ה) הגשת בקשה לביטול הכרה בחייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים לפי פרק ז ' סימן ב' לחוק ההוצאה לפועל; (3) בתקנת משנה זו – "הגשה באופן מקוון" – הגשה באמצעות האזור האישי או ממשק בתי תכנה, ולגבי בקשות דחופות בלבד גם פקסימילה ודואר אלקטרוני כמפורט באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה; "הטלת עיקול" – לרבות מימוש גם אם העיקול התבקש טרם מצב החירום; "הליכים מבצעיים " – עיקול ותפיסת מיטלטלין, תפיסת רכב, פינוי לרבות מסירת הודעת פינוי, צו הבאה וצו מאסר ולמעט רישום עיקול על רכב או מקרקעין;" (ב) הדחיפות לענין תקנת משנה (א)(3) ו-(5) תיקבע בידי נשיא בית משפט. (ג) מועד דיון בעניין שאינו מן העניינים המפורטים בתקנת משנה (א), שנקבע לתקופת תוקפה של ההודעה – בטל; מועד דיון לעניין כאמור ייקבע מחדש לאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה; (ג1) דיון שנקבע בהוצאה לפועל לתקופת תוקפה של ההודעה – בטל, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת; מועד דיון שבוטל לפי תקנת משנה זו, ייקבע מחדש לאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין
(ג) אין בייצוג צד על ידי עורך דין כדי למנוע מתן הודעות מהותיות להמשך ההליך על ידי מערכת ההוצאה לפועל לזוכה או לחייב בעצמו, ובלבד שעותק ההודעה נשלח לעורך הדין המייצג אותו; האמור בתקנת משנה זו אינו גורע מזכותו של צד לקבל דוחות באופן ישיר בנוגע לפעולות בתיקיו. (ד) עורך דין, המבקש לקבל מידע בלבד מהתיק, בלי שנדרש עדכונו כבא כוח הצד בתיק, יציג ייפוי כוח שייחתם לא מוקדם משנה עובר להפקדתו, המאפשר קבלת מידע מהתיק ויצרף לבקשה לקבלת המידע העתק תעודת זהות של אותו צד. (ה) עורך דין המבקש כי פקיד או שליח ממשרדו יבצע פעולות בעבורו ידאג להפקיד בידי אותו אדם אישור שנחתם לא מוקדם משנה עובר להצגתו ולפיו אותו אדם מועסק על ידו ומוסמך לפעול מטעמו של עורך הדין; האישור יפרט גם את הפעולות אשר רשאי הפקיד או השליח לבצע בעבור עורך הדין.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 80. ערר וערעור
80. (א) הרואה עצמו נפגע על ידי פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל, או החלטה שלו או של עובד מערכת ההוצאה לפועל, רשאי להגיש ערר לפני ראש ההוצאה לפועל. (ב) צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל, לרבות החלטות בערר לפי סעיף-קטן (א), ניתנים לערעור, ברשות שופט בית משפט השלום לפני בית משפט השלום; אולם ערעור על החלטה לפי סעיפים 13, 14, 19, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1) ו–(2), 66ה(א), 66ז(ג)(2), 69יב(א), 70(א) ו–74(א), יהא בזכות. (ב1) על אף הוראות סעיף קטן (ב), צווים והחלטות של רשם הוצאה לפועל בעניין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, לרבות החלטה לפי סעיפים 13, 14, 19, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1) ו–(2), 66ה(א), 66ז(ג)(2), 69יב(א), 70(א) ו–74(א) ניתנים לערעור בזכות לפני בית המשפט לעניני משפחה בפני שופט אחד. (ב2) פסק דין של בית משפט שלום או של בית המשפט לענייני משפחה בערעור שהוגש לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1), לפי העניין, ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי. (ג) הוגש ערר או ערעור או בקשת רשות לערער לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך; רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט רשאי להורות על השהיה או עיכוב ולהתנותם במתן ערובה להנחת דעתו, ובלבד שהמבקש הודיע שבדעתו להגיש ערר, ערעור או בקשת רשות לערער, לפי העניין.
כל הזכויות שמורות document.getElementById("year").innerHTML = new Date().getFullYear() ©
