עורך דין הוצל"פ בתל אביב

אודות המחבר

עו"ד אריק חכים

טלפון: 0795805779

מייל: [email protected]

כתובת: השוק 13, תל אביב. 66107.

ותק: 14 שנים

העובדה המצערת היא שיש בישראל לא מעט אזרחים פרטיים ובעלי עסקים שמתמודדים עם חובות גדולים, צ'קים חוזרים וקושי אמיתי לעמוד בתשלומים. מן הצד השני נמצאים ארגונים פרטיים, מוסדות וכן אנשים מהשורה שממתינים לכספים המגיעים להם, והפנייה להוצאה לפועל היא אחד הכלים המשמעותיים שעומדים לרשותם. אם גם אתם ממתינים עדיין לתשלומים המגיעים לכם, \זה הזמן לגייס לעזרתכם עו"ד הוצל"פ בתל אביב

אביב, זה שמכיר היטב את כללי המשחק ויודע איך לפעול כדי להשיג את מבוקשכם.

איך פועל עורך דין הוצל"פ בתל אביב?

תהליך העבודה של עורך דין הוצאה לפועל בתל אביב הוא תהליך מורכב וסבוך, והוא תלוי כמובן בסיטואציה ובצרכים הייחודיים שלכם. חוקרים פרטיים, צווים מיוחדים וכן עיקולי חשבונות, כל אלה הם אפיקים אפשריים ותפקידו של עורך הדין לאתר את הפתרון האידאלי בהתאם למטרות שהצבתם. זהו למעשה תהליך אסטרטגי שנועד לבחון כל חלופה אפשרית, את היתרונות והחסרונות שלה, ואת האופן שבו היא יכולה לתמוך בדרך שלכם לקבלת הכספים להם אתם זכאים.

אנתח את המסגרת המשפטית והפסיקה בנוגע לסמכות המקומית של לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב.

המסגרת הנורמטיבית

סמכות מקומית בהוצאה לפועל

בהתאם לתיקון תקנות ההוצאה לפועל משנת 2018, חלו שינויים משמעותיים בכללי הסמכות המקומית:

תט (עכו) 21442-09-18 מיה אסנת דיק נ' זערורה קסדר נדל"ן בע"מ (ניתן ב-01/04/2019) "בעבר, היה על החייב להגיש את התנגדותו לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל שבה הוגשה הבקשה לביצוע השטר… בהתאם לתקנה 106(א) לתקנות ההוצאה לפועל, כפי שתוקנה בשנת 2018, רשאי החייב להגיש את ההתנגדות 'ללשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע או ללשכה שליד בית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר'"

תכלית התיקון

תט (עכו) 60868-07-23 אבי קור נ' סלימאן ספורי (ניתן ב-07/02/2024) "מטרת תיקון התקנות ב-2018 הייתה ליצור אחידות, שלא הייתה קיימת ערב התיקון, בין המצב המשפטי של חייב המוגשת כנגדו בקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב; ובין חייב המוגשת כנגדו בקשה לביצוע שטר"

ניתוח משפטי

סמכות הזוכה בפתיחת תיק:

הזוכה רשאי לפתוח תיק בכל לשכת הוצל"פ לפי בחירתו
אין הגבלה על סמכות מקומית בשלב פתיחת התיק

זכות החייב בהגשת התנגדות:

החייב רשאי להגיש התנגדות: א. בלשכה בה נפתח התיק ב. בלשכה שליד בית המשפט המוסמך מקומית

תניית שיפוט: במקרה של תניית שיפוט מפורשת:

תת (עכו) 31672-01-21 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' חסן עזאם (ניתן ב-10/04/2021) "בשורה של פסקי דין קבעו בתי המשפט כי תניית שיפוט מקומית ספציפית יש לכבד"

שיקולים מעשיים

על הזוכה:

יכול לבחור כל לשכת הוצל"פ לפתיחת התיק
חייב לפעול בתום לב ובסבירות

על החייב:

צריך לציין בהתנגדות את הטעמים לסמכות המקומית
יכול לבחור בין שתי אפשרויות להגשת ההתנגדות

סיכום

לשכת ההוצל"פ בתל אביב מוסמכת לדון בתיקים כאשר:

הזוכה בחר לפתוח בה את התיק
קיימת תניית שיפוט המקנה סמכות לבתי המשפט בתל אביב
החייב בחר להגיש בה את ההתנגדות
מתקיימים כללי הסמכות המקומית הרגילים לפי תקנות סדר הדין האזרחי

סימכוין

על"ע 3954/03- עורך דין שמחה ניר נגד הועד המחוזי לשכת עורכי הדין תא

שמות השופטים: ת אור,א א לוי,א חיות

של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין, מיום 7.4.2003 , בתיקים בד"א 12/03 ו16/03-. תאריך הישיבה: ז' בתמוז תשס"ג ( 7.7.2003 ) בשם המערער: בעצמו בשם המשיב: עו"ד עמוס ויצמן פסק דין השופט א' א' לוי: 1. בשנת 2002 הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב-יפו פסק דין שניתן נגד המערער, עו"ד שמחה ניר. בקובלנה שהוגשה לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נטען, כי ביום 26.6.02 שיגר המערער לראש ההוצאה לפועל, הרשם ישי קורן, מכתב בזו הלשון: "אדון ישי הנכבד, תיק הוצל"פ 8-02-20735-01 צר לי שאני פונה לאדוני בצורה כזאת, בדרך של אזהרה, ולא בדרך של בקשה פורמאלית. אתם הנהגתם בלשכת ההוצל"פ נורמה לפיה בקשות של הזוכים נענות לאלתר, ובאופן אוטומטי (האם אדוני בדק אם, למשל, מה שמתיימר להיות 'פסק דין' בתיק הוצל"פ זה אכן ניתן בסמכות), ואילו בקשות של החייבים מושלכות לסל (האם אדוני מעוניין בדוגמאות קונקרטיות). לפיכך כל בקשה שהייתי מגיש בתיק זה היתה גורמת לי לבזבוז זמן ולמפח נפש, בלי שאפילו הייתי זוכה להחלטה כלשהי, אשר ניתן לערער עליה, או לבקש רשות לערער עליה, ואני בסרט הזה כבר הייתי לא פעם. לא נותר לי אלא להזהיר אותך כי בכל נזק אשר ייגרם לי בתיק זה, אתה תשלם אותו מכיסך הפרטי. כדי להסיר מכשול מעיני עיוור, אני מציע לך להזמין אותי לדיון בעל פה בכל מה שיש לי להגיד בתיק הזה, משום שנלאתי כבר מלערוך בקשות כיד המשפטנות הטובה עלי, ולראותן מושלכות לסל". עורך-דין ע' ויצמן, בא-כוחו המלומד של המשיב, הועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין, טען, כי המערער, מכוח עיסוקו כעורך דין, חייב ביחס של כבוד לראש לשכת ההוצאה לפועל.

פסק דין |03/08/2003 |בית המשפט העליון

תת (עכו) 5273-10-13- אינדקס מדיה בע"מ נגד אשכול לוי

שמות השופטים: דנה עופר

התובעת עתרה להעברת התיק לבימ"ש השלום בתל אביב, נוכח תניית שיפוט ייחודית שבהסכם בין הצדדים. הנתבע הגיב לבקשה זו, והתובעת השיבה. להלן החלטתי בשאלת הסמכות המקומית. 1. בסעיף 11 לכתב התביעה נטען, כי על פי האמור בסעיף 8 לתנאי הפרסום (בהזמנה שצורפה לתביעה) נקבעה סמכות שיפוט ייחודית לבתי המשפט בתל-אביב. התובענה הוגשה בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב. 2. הנתבע הגיש את התנגדותו בלשכת ההוצאה לפועל בעכו, בהתאם לתקנה 109ב לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, תוך שהוא טוען, כי בימ"ש השלום בעכו מוסמך לדון בתובענה, לאור מקום מגוריו של הנתבע (במושב חוסן) והמקום שבו נחתמה עסקת היסוד (אף הוא במושב חוסן). בהתאם לתקנה 109ט(א) לתקנות הנ"ל, הועברה ההתנגדות, על ידי רשם ההוצאה לפועל, לבימ"ש השלום בעכו. 3. לטענת התובעת, יש להעביר את התביעה לבימ"ש השלום בתל אביב, נוכח תניית השיפוט הייחודית שבהסכם, כאמור לעיל. 2 4. לטענת הנתבע, תניית השיפוט אינה ייחודית. כן טוען הנתבע, כי בעצם הגשת התובענה כתובענה בסכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל, כאשר לנתבע קיימת האפשרות להגיש את ההתנגדות בלשכה הסמוכה לביהמ"ש המוסמך על פי טענתו, ויתרה התובעת על תניית השיפוט. עוד טוען הנתבע, כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד. 5. לטענת התובעת, תניית השיפוט היא ייחודית, והיא מפורשת בהסכם. ההסכם אינו מהווה חוזה אחיד, אלא חוזה הניתן לשינוי ולמשא מתן בין הצדדים. לטענת התובעת, אין לראותה כמוותרת על תניית השיפוט. 6. בין תנאי החוזה, אשר הודפסו באותיות קטנות ביותר בתחתית הטופס (אותיות שלא ניתן היה לקרוא עד לסריקה צבעונית של הטופס, והגדלתו במחשב), ניתן למצוא את סעיף 8 לפיו "סמכות השיפוט הייחודית בכל הקשור להזמנה ו/או לפרסום כאמור לעיל תהיה לבית המשפט המוסמך בת"א יפו".

החלטה |02/02/2014 |שלום – עכו

רעצ (עכו) 22632-12-14- סער עמית נגד צבי טקץ

שמות השופטים: דנה עופר

בתיק הוצל"פ 503241-10-14) 4. אורית פלד (הזוכה בתיק הוצל"פ 503221-10-14) המשיבים מס' 3 ו-4 ע"י ב"כ עו"ד ר' ותד ואח' פסק דין בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל, כב' הרשם הבכיר א' אוחיון, מיום 10.11.14 , ואשר במסגרתה נקבע למבקש צו תשלומים חודשי בסך 3,000 בתיק 0823948138, בסך 1,000 בתיק 503241-10-14, ובסך 1,000 בתיק 503221-10-14. החלטתי ליתן למבקש רשות לערער, ולדון בערעור על פי הרשות שניתנה. רקע כללי 1. המבקש הוא עורך דין במקצועו, ומתנהלים נגדו בלשכות ההוצאה לפועל שלושת תיקי ההוצאה לפועל שפרטיהם לעיל. חובו של המבקש בתיק הוצל"פ 0823948138 עומד על כ-310,000 , וחובו בשני תיקי ההוצל"פ הנוספים יחד עומד על כ-230,000 . 2 2. ביום 6.11.14 נחקר המבקש על יכולתו בפני רשם ההוצאה לפועל, על פי בקשת המשיבים 1 ו-2 לזמנו לחקירת יכולת. המבקש עתר, באותו מעמד, לכך שיינתן צו תשלומים גם בשני תיקי ההוצאה לפועל הנוספים (תיקי המשיבים 3 ו-4), שבהם טרם נמסרה אזהרה. 3. המבקש גרוש ואב לילד. מתגורר בדירה שכורה בתל אביב, ומשלם דמי שכירות בסך 4,300 . המבקש שוכר משרד בכפר סבא, ולאחרונה פתח משרד נוסף באשדוד, במטרה להגדיל את חוג לקוחות ואת הכנסותיו. דו"ח רווח והפסד שהוצג בפני כב' הרשם הציג הכנסה חודשית של כ-7,000 , לפני ניכוי מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות (כ-6,000 נטו). בהחלטת כב' הרשם צוין, כי המבקש מחזיק ברכב בשווי 85,000 , וטוען כי אחותו היא שרכשה את הרכב והיא שמשלמת את ההלוואה שנלקחה לרכישתו. המבקש נסע לחו"ל לאחרונה.

פסק דין |18/02/2015 |שלום – עכו

רערצ (תל אביב) 2960-11-20- דוד מורר נגד עיריית ת"ל אביב יפו

שמות השופטים: טל חבקין

בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל בתל אביב (כב' הרשמת יעל קינן מרקוביץ) בתיק הוצל"פ 532405-07-20 שהתנתה צו עיכוב הליכים לביצוע פסק דין לפינוי עד הכרעה בטענת פרעתי בהפקדת ערובה בסך של 170,000 ש"ח. הרקע 1. המשיבה הגישה לביצוע פסק דין לפינוי המבקש מבית מגוריו שהופקע כפוף לתשלום פיצויי הפקעה בסך של 3,075,408 ש"ח ושכר טרחת עורך דין. בפסק הדין נקבע שהסכום האמור יופקד בנאמנות בידי בא כוח המבקש, וישולם לו כנגד הפינוי בפועל. 2. המשיבה הפחיתה מפסק הדין סך של 1,847,574 ש"ח, והפקידה בידיה הנאמנות של באת כוח המבקש סך של 1,479,914 ש"ח בלבד בצירוף שכר הטרחה. זאת לאחר שקיזזה תשלומי חובה המגיעים לה לטענתה כדין מהמבקש: 648,563 ש"ח בגין חוב ארנונה; 16,907 ש"ח בגין קנסות חניה; 10,087 ש"ח בגין קנסות חלוטים מכוח חוקי עזר. כמו כן הפחיתה המשיבה סך של 246,032 ש"ח מכוח צו עיקול שהטיל בית משפט השלום בתל אביב; וניכתה שיעור של 30 מס בסך של 922,622 ש"ח מאחר שהמבקש לא הציג לה פטור מניכוי מס במקור. 3. המבקש הגיש בקשה בטענת פרעתי וטען כי חל על המשיבה איסור לקזז סכומים המגיעים לה כנגד חובתה לשלם פיצויי ההפקעה שנפסקו לזכותו שתכליתם לשמש לדיור חלוף; וכי פיצויי ההפקעה אינם חבים במס ולכן לא היה מקום לנכותו במקור. 2 4. בהחלטה מיום 24.9.2020 הורתה הרשמת על עיכוב הליכים כפוף להפקדת סך של 170,000 ש"ח בתיק ההוצאה לפועל. 5. הבקשה לרשות ערעור מכוונת להחלטה זו. המבקש טוען שסיכויי טענת הפרעתי להתקבל גבוהים; ושהנזק שייגרם לו אם ההליכים לא יעוכבו גדול משאין לו יכולת לממן דיור חלוף או להפקיד את הסכום הגבוה שקבעה הרשמת.

פסק דין |29/12/2020 |שלום – תל אביב

פסיקה רלוונטית

רע"א 743-05- הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נגד 1. אמנון בן יהודה

שמות השופטים: ס גובראן

ביום 10.10.02 נערך בפני ראש ההוצאה לפועל בתל-אביב-יפו דיון בבקשה בטענת "פרעתי" מטעם המשיבים. ראש ההוצאה לפועל (הרשם י' קורן) הורה לסגור את תיק ההוצאה לפועל האמור. ראש ההוצאה לפועל קבע, כי מדובר בפסק-דין שאינו בר אכיפה במסגרת ההוצאה לפועל וזאת משום שפסק-הדין מיום 4.8.96 אינו מגדיר באופן מדויק מיהו החייב ומיהו הזוכה, אלא מכיל הוראות ועקרונות לחישוב מחודש של חשבונות הצדדים. עוד הוסיף ראש ההוצאה לפועל, כי על-מנת לאכוף את פסק-הדין בהוצאה לפועל, היה צורך לקבל פסיקתא מתאימה על-ידי בית-המשפט או בדרך של הגשת תובענה מחודשת שתוגש על פי האמור בפסק-הדין מיום 4.8.96 . על החלטת ראש ההוצאה לפועל לסגור את התיק הגיש המבקש ערעור לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. לטענת המבקש, ראש ההוצאה לפועל טעה בהחלטתו לסגור את התיק, משום שפסק-הדין איננו פסק-דין הצהרתי אלא פסק-דין הקובע הוראות כיצד לחשב את הסכומים וכהוראת בית-המשפט המחוזי כך יש לנהוג. המבקש הבהיר, כי לתיק ההוצאה לפועל הוא צרף חוות-דעת חשבונאית, לפיה המשיבים והחברה חייבים סכום כסף נכבד למבקש ואת דרישתם היה צריך לקיים. מנגד, טענו המשיבים והחברה, כי פסק-הדין איננו ניתן לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל מהסיבה שהוא איננו קובע חיובים הניתנים לביצוע. החברה והמשיבים הבהירו, כי הם הגישו תביעה כספית חדשה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, המתבססת על האמור בפסק-הדין. ביום 23.11.04 דחה בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת י' שטופמן) את הערעור. בית-המשפט המחוזי הבהיר, כי מקובלת עליו לחלוטין קביעתו של ראש ההוצאה לפועל, לפיה פסק-הדין הוא פסק-דין הצהרתי, אשר איננו ניתן לביצוע במסגרת ההוצאה לפועל משום שהוא קובע את עקרונות החישוב בלבד, אך כלל אינו קובע מיהו הזוכה ומיהו החייב ואף לא את סכום החיוב.

החלטה |13/03/2006 |בית המשפט העליון

ע"א 8682/21- דוד מורר נגד עיריית ת"ל אביב

שמות השופטים: נ הנדל

המערער: עו"ד יואב מזור פסק-דין מונח לפני ערעור על החלטה בדבר פסלות שופט, שהועבר להכרעתי לפי החלטת הנשיאה א' חיות. 2 1. המשיבה עיריית תל אביב הגישה בבית משפט השלום בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל, במסגרת תיק שנפתח לשם פינוי המבקש מדירת מגורים. המבקש הגיש תשובה לבקשה למתן רשות ערעור, ולאחר מכן נערך דיון "מחוץ לפרוטוקול". בסופו של הדיון הכתיב בית המשפט (כב' השופט ט' חבקין) לפרוטוקול את עמדתו-לכאורה, ולפיה קיימים קשיים בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל במספר מישורים. כן הוצעה הצעה לסיום ההליך בהסכמה, וצוין כי ככל שלא יסכים המבקש להצעה זו זוהי "זכותו המלאה, ותינתן לו זכות טיעון משלימה בנושאים שחיוויתי דעתי הלכאורית בעניינם על סמך החומר הקיים, לאחר מכן זכות טיעון משלימה לעירייה, וייקוב הדין את ההר". לאחר מכן ניתנה החלטה בדבר הגשת טיעון מטעם הצדדים. בעקבות דברים אלה הוגשה למותב בקשת פסלות, ובה הועלו שתי טענות מרכזיות. ראשית, נטען כי דעתו של המותב "ננעלה", כי מסקנותיו הן, למעשה, סופיות, וכי בנסיבות אלה ישנה פגיעה ולו ב"מראית פני הצדק" ביחס לאופן ניהול הדיון. שנית, וכמעין חיזוק לטענה הקודמת, נטען כי לא היה מקום להעלות על גבי הפרוטוקול את הדיון שנערך שלא לפרוטוקול, וכי הדבר מלמד גם הוא על כך שמסקנות בית המשפט הן סופיות. בית משפט השלום דחה את הבקשה. נקבע כי מדובר בהליך ערעורי, שכתבי הטענות בו הוגשו בידי הצדדים, ושהיה בשל למתן החלטה. עוד צוין כי למרות שניתן היה כבר לתת החלטה בהליך, התיר בית המשפט למבקש להגיש כתב טענות נוסף, ולמעשה לבצע "מקצה שיפורים" לטענותיו בעקבות הערותיו של בית המשפט. צוין כי בית המשפט אכן גיבש עמדה-לכאורה, אולם אין בכך פסול בהתאם לשלב בהליך ולשם קידום יעיל של הדיון, כל עוד לא מדובר ב"דעה קדומה".

פסק דין |11/01/2022 |בית המשפט העליון

ת"ט (עכו) 35171-02-19- לבידי לביא מסחר ושווק בע"מ נגד שמעון סלמה

שמות השופטים: ראמי נאסר

like
dislike
copy
enlarge
מנגד טענה התובעת, כי בשטר החוב נשוא התיק קיימת תניית שיפוט, לפיה הסמכות המקומית היא של בית המשפט המוסמך במחוז מרכז או תל אביב, וכי עניין זה צויין בבקשת הביצוע. נטען כי החלטת רשם ההוצאה לפועל בעניין העברת התיק לבית משפט השלום בעכו הייתה שגויה. 8. בתגובת הנתבע לבקשת התובעת נטען, כי לתובעת אין זכות קנויה להגשת הבקשה משלא הגישה בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל. נטען עוד, כי החלטת רשמת ההוצאה לפועל בדין יסודה וכי הדיון הועבר לבית משפט השלום בעכו לאור הזיקות עליהן הצביע הנתבע בהתנגדות לרבות מקום יצירות ההתחייבות ומקום מגוריו של הנתבע וכן מאחר ואין לתניית השיפוט תוקף מחייב כלפי הנתבע. דיון והכרעה: המסגרת הנורמטיבית – סמכות מקומית בהוצאה לפועל לפני ואחרי הגשת התנגדות 3 9. אפתח בהערה מקדימה. על-פי רוב, אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה כמו הסמכות העניינית. עם זאת, ישנם רציונליים הקבועים בכללי הסמכות המקומית שאין להמעיט בערכם. בכל מקרה, אין מקום להאריך בטיעונים ובהתדיינויות בשאלת הסמכות המקומית. בשל כך, לא ראיתי מקום לקביעת דיון בבקשה להעברת התיק לבית משפט אחר אלא להכריע בה שלא במעמד בעלי הדין על סמך הבקשה, התגובה והתשובה של הצדדים, וכן בשים לב לטופס בקשת הביצוע שהוגש ללשכת ההוצאה לפועל. 10. המקרה שלפניי מעלה שאלה המצויה בצומת שבין דיני ההוצאה לפועל לדיני סדר הדין האזרחי. 11. חוק הוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל"), מקנה לזוכה בהליך הוצאה לפועל אוטונומיה מלאה בבחירת המקום לפתיחת תיק ההוצאה לפועל, וכך נקבע בסעיף 6(א) לחוק ההוצאה לפועל: "הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק-דין".

החלטה |
01/04/2019 |שלום – עכו

– טכנוקריט (1992) בע"מ נגד כ.ס.מ הנדסה ובניין בעמ

שמות השופטים: יצחק ענבר

בית משפט השלום, מפי כב' השופטת א' שניידר, קבע בהחלטתו, כי על פי תקנה 109ב(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 (להלן – תקנות ההוצאה לפועל), ניתן להגיש התנגדות ללשכה שאליה הוגשה הבקשה לביצוע, או ללשכה שליד בית המשפט, שאליו ניתן היה להגיש את בקשת הביצוע כתובענה אלמלא הוגשה ישירות לביצוע בהוצאה לפועל. מכאן שהמשיבה פעלה כדין כאשר הגישה את התנגדותה ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים, ואין בכך כדי ללמד מיהו בית המשפט המוסמך לדון בתביעה. בית משפט קמא הוסיף וציין, כי דיון בהתנגדות לתביעה על סכום קצוב זהה במתכונתו לדיון בבקשת רשות להתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר. כפי שניתן להעלות טענת חוסר מקומית במסגרת הדיון בבקשת רשות להתגונן, כך ניתן להעלותה במסגרת הדיון בהתנגדות. בענייננו, בהסכם שמכוחו הוגשה התביעה קיימת תניית שיפוט, שלפיה יוחדה הסמכות לבית המשפט המוסמך בתל אביב. על כן הורה על העברת הדיון בהתנגדות לבית משפט השלום בתל אביב. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי. טענות הצדדים 5. בפי המבקשת שתי טענות עיקריות: האחת, רשם ההוצאה לפועל התייחס בהחלטתו לטענת חוסר הסמכות המקומית ודחה אותה. המשיבה לא ערערה על החלטה זו אלא העלתה טענותיה מחדש בבית משפט קמא תוך התעלמות ממנה, ויש לדחותן ולו מטעם זה; השנייה, תקנות ההוצאה לפועל הקנו לנתבע את הזכות לבחור את בית המשפט המוסמך מבחינת המקום לדון בהתנגדות, אלא שזכות זו אינה ניתנת למימוש אלא בעת הגשת ההתנגדות, באמצעות הגשת התנגדות לבית המשפט הנבחר, ואין היא יכולה להיעשות על דרך של כפירה דקלרטיבית בסמכות בית המשפט שליד לשכת ההגשה ובהגשה מאוחרת של בקשה להעברת מקום הדיון. 6. המשיבה חזרה בתגובתה על נימוקיו של בית משפט קמא תוך שהדגישה, כי על פי מגמתה של ההלכה הפסוקה חל פיחות בחשיבותם של כללי הסמכות המקומית.

החלטה |18/07/2009 |מחוזי – ירושלים

עש"א (תל אביב) 63026-08-23- אברהם סימון נגד מרדכי גרינשטיין

שמות השופטים: טל חבקין

ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל בתל אביב (כב' הרשם גיא סמולרצ'יק) בתיק הוצל"פ 5-05-12011-01 מיום 27.8.2023 שבה מחק הרשם בקשות "פרעתי" תוך קביעה שאין מקום לדון בהן כל עוד תלויה ועומדת בקשת "פרעתי" קודמת. הרקע הדיוני 1. ביום 27.8.2023 ניתנה החלטת רשם ההוצאה לפועל מושא הערעור שבה נקבע כדלקמן: 1. לא ברור מדוע החייב מגיש בקשות חוזרות או כפולות כעבור מספר ימים מאז הגשת בקשת ה"פרעתי", ומבלי שקיבל אישור לכך. על החייב היה לרכז כל טענותיו במאוחד בבקשה בטענת "פרעתי" ולעיכוב הליכים, בגינה ניתנו שתי החלטות מיום 24.8.23 , אשר יש לפעול לפיהן. 2. משכך, אני מורה על מחיקת הבקשות. 3. מאחר שמדובר בהתנהלות חוזרת ונשנית של החייב, אני מתרה בחייב כי אם יגיש בקשה נוספת מסוג זה – אשית עליו הוצאות לטובת אוצר המדינה, לאור אי עמידה בהחלטות, סירבול הדיון ובזבוז זמן שיפוטי יקר. 4. אני מורה לחייב להגיש הודעת הבהרה תוך 7 ימים, האם הוא מיוצג בתיק זה ע"י עורך דין, זהות עורך הדין ובצירוף ייפוי כוח עדכני. 2. למחרת היום ( 28.8.2023 ) הגיש המערער את הערעור דנא. לוז טענת המערער הוא שהיה על הרשם לדון בטענת הפרעתי, לסגור את תיק ההוצאה לפועל, ולבטל הגבלות שהוטלו עליו. זאת על רקע הסכם שנכרת, לפי הטענה, בינו (המערער) לבין הנאמן על נכסי המשיב שלפיו המערער ישלם 100,000 ש"ח לסילוק חובותיו. לטענת המערער, הוא שילם 176,119 ש"ח, ולכן יש לסגור את תיק ההוצאה לפועל ולהשיב את הסכומים ששולמו ביתר לאלתר. עוד נטען שתיק ההוצאה לפועל נפתח בשנת 2005 בתרמית. לבקשה צורפו כנספחים בקשות שונות שהגיש המערער לרשם ההוצאה לפועל, וחלק מההחלטות שניתנו במסגרתן, אך לא כולן.

פסק דין |30/03/2024 |שלום – תל אביב

ת"א (נתניה) 1391/07- ליזר שרית נגד בנק דיסקונט סניף נתניה

שמות השופטים: דפנה בלטמן קדראי סגן

לאחר שניתן פסק הדין פתח הבנק בהליכי הוצאה לפועל בתיק הוצאה לפועל בתל אביב מספר 4-03-38085-01 (להלן: "תיק ההוצל"פ"). במהלך פעילות תיק ההוצאה לפועל הגישה התובעת בקשות ותגובות לראש ההוצאה לפועל ואף נקטה בהליכים שונים (אלה צורפו לכתב ההגנה). בגדר אלה הכירה התובעת שהיתה מיוצגת, בחוב בגין פסק הדין, אף הציעה דרכים שונות לשלמו ואף הגישה בקשה בטענת "פרעתי" לפיה כבר שילמה את חוב פסק הדין. באף אחת מפניותיה ובקשותיה על פני מספר שנים, לא טענה התובעת דבר לענין אי חוקיות פסק הדין. 5. ביום 16.1.07 הוגשה התביעה ובה נטען כי פסק הדין התקבל מתוך מרמה והכל נוכח כך שלמרות שלבית משפט השלום בפתח תקוה לא היתה סמכות מקומית, בשל תניית השיפוט על פיה הסמכות המקומית היא לבתי משפט אחרים (נתניה, העיר בה ממוקם הסניף, או תל אביב בה מוקם אז בית המשפט המחוזי הרלוונטי), הוצהר תחילה בכתב התביעה שבתיק הקודם ואחר כך באישור עו"ד שהוצא לצורך קבלת פסק דין, כי קיימת סמכות מקומית לבית משפט השלום בפתח תקוה. לטענת ב"כ התובעת היו אלה מצגים שקריים ועל פי ההלכות שעניינן ביטול פסקי דין שניתנו במרמה יש להורות על ביטול פסק הדין. 6. ב"כ הנתבע חולק על טיעוני התביעה ואף טוען כי הטיעון הוא שלא בתום לב. טוען הוא כי לבית משפט השלום בפתח תקוה היתה סמכות מקומית, שכן מצוי הוא באותו מחוז של בית משפט השלום בנתניה שבו היתה סמכות מקומית, טוען כי נושא הסמכות המקומית אינו יורד לשורשו של פסק הדין, טוען כי פסק הדין תקף ואף טוען כי אין בכל שנטען בכדי להטיל כל דופי בהליך מכוחו ניתן פסק דין ובפסק הדין עצמו. כן מפנה ב"כ הנתבע להתנהלות התובעת שנמנעה מלהעלות טענותיה הן לענין הסמכות והן לענין פסק הדין על פני שנים ולכן מושתקת מהעלותן עתה ואף טוען לכך שההליך לא ננקט בתום לב.

פסק דין |26/11/2007 |שלום – נתניה

ת"א (כפר סבא) 58031-03-22- פלאח מסארוה נגד מנורה מבטחים ביטוח בעמ.

שמות השופטים: חגית בולמש

נכסים רשמי תל אביב פסק דין פעם נוספת ננקט על ידי המבקש הליך שאינו על פי דין. ר' החלטה מיום 27.3.22 . ככל ומבקש המבקש לערער על החלטת המימוש של הרכב, בהתאם להחלטות כב' רשמת ההוצאה לפועל שצורפו לבקשה, יש לפעול על פי דין. בית המשפט אינו יושב בתיק זה כערכאת הערעור על רשמת ההוצאה לפועל אלא התיק הוגש כתביעה רגילה. משכך, בית המשפט נעדר סמכות לעקוף את סמכות רשמת ההוצאה לפועל ועל המבקש לפעול במסגרת הדין לצורך מימוש זכויותיו, ככל ומתבקש ערעור ו/או בקשת רשות ערעור כנגד החלטה של רשמת ההוצאה לפועל. ר' החלטה מיום 27.3.22 . 2 בנסיבות אלה, בית המשפט נעדר סמכות עניינית לדון בבקשה והתביעה נדחית על הסף. המזכירות מתבקשת לסגור תיק זה בהעדר סמכות עניינית לדון בו.

פסק דין |23/05/2022 |שלום – כפר סבא

ת"צ (תל אביב) 18012-05-15- אהרון אברהם ליפשיץ נגד מדינת ישראל- רשות האכיפה והגבייה

שמות השופטים: מיכל אגמון גונן

לטעמי, במחלוקת זו הדין הוא עם המשיבה; חוק ההוצאה לפועל מגדיר את סמכויות רשם ההוצאה לפועל, ובין היתר קובע בסעיף 3א(ב), כי לרשם ההוצאה לפועל סמכות רחבה שבשיקול דעת ליתן החלטות הנוגעות לאופן ניהול ההליך: "רשם ההוצאה לפועל רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל עניין הנוגע לניהולו של הליך לפי חוק זה. " זאת ועוד. סעיף 3ב לחוק ההוצאה לפועל קובע, כי הוראות סעיף 104 לחוק בתי המשפט יחולו על רשם ההוצאה לפועל ועל הדיונים לפניו, בשינויים המחויבים. סעיף זה קובע, כי "הוראות סעיפים 68 עד 79ג ו-81 יחולו על רשם ועל הדיונים לפניו בהתאם לסמכויות הנתונות לו לפי כל דין; אך רשם שאינו שופט לא יהא מוסמך לשפיטה פלילית ולשפיטה לפי סעיף 72(א). " כאמור, סעיף 75 לחוק בתי המשפט, אשר בהתאם לאמור בסעיף 3ב לחוק ההוצאה לפועל, חל גם על רשם הוצאה לפועל ועל הדיונים לפניו, קובע, כי "כל בית משפט הדן בעניין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שייראה לו לנכון בנסיבות שלפניו. " מכאן, שלרשם הוצאה לפועל אכן קיימת סמכות טבועה לפסוק הוצאות. נכון הוא, כי בסעיף 81ד לחוק ההוצאה לפועל נקבע, כי "רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להטיל הוצאות על הזוכה או על החייב במסגרת הליך המתנהל לפניו לפי הוראות שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. " ברם, אני סבורה, כי מטרתו של סעיף 81ד לחוק ההוצאה לפועל הייתה אך לעגן את סמכות רשמי ההוצאה לפועל בכתובים, תוך קביעת קריטריונים באשר לאופן הפעלת הסמכות, ועל כן, המצב שהיה קיים ערב התיקון ממשיך וחל, עד התקנת התקנות. הדברים עולים גם מדברי ההסבר לסעיף 81ד בנוסחו המוצע המקורי (הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 34), התשע"א-2011: "כיום, אין הוראת חוק מפורשת המסמיכה את רשם ההוצאה לפועל להטיל הוצאות.

פסק דין |12/02/2018 |בימ"ש לעניינים מינהליים – תל אביב

רעצ (כפר סבא) 10878-08-17- שולמית גדסי נגד ע"ז לוי פנחס

שמות השופטים: רחל קרלינסקי

סעיף 18 לא נדרש לשאלה הכמותית ביסוד ההשבה אלא שבהקניית שיקול דעת לרשם ההוצאה לפועל יש מקום לדון גם בסוגיה זו וכפי שעשה כן ביהמ"ש ברע"א ( ת"א) 1540-01-11 הנ"ל. בקליפת אגוז, אציין כי בפרשה האמורה, נדון סכסוך משפטי ארוך שנים שבמסגרתו נתן בית משפט השלום בתל-אביב-יפו פסק דין עליו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. במקביל, פתח הזוכה בהליכי הוצאה לפועל ובהמשך אף בהליכי פשיטת רגל כנגד הנתבעים שלא שילמו את חובם , ומונתה כונסת נכסים על זכויות האחרונים בדירת מגורים בתל אביב. בין לבין נחתם בין הצדדים הסכם פשרה שלא הוגש לתיק ההוצל"פ ולא דווח לתיק ההוצל"פ אודות הסכומים ששולמו לפי הסכם הפשרה. במסגרת פסק הדין בערעור הורה ביהמ"ש המחוזי על חיוב כספי אחר ועל השבת כספים ששולמו ביתר בצירוף ריבית והפרשי הצמדה ועקב כך הוגשה בקשה לרשם ההוצאה לפועל להורות להשיב את הכספים. רשם ההוצאה לפועל קבע בין היתר כי הצדדים יתחלקו בהוצאות הכינוס בתיק. ביהמ"ש המחוזי בתל אביב בדחותו 3 בקשות רשות לערער בעניין לרבות על החלטת ביהמ"ש השלום קבע, כי סמכותו של רשם ההוצאה לפועל מכח סעיף 18 לחוק ההוצאה לפועל להורות על השבת המצב לקדמותו חלה על תשלומים נלווים ובכלל אלו גם ביחס לשכר הטרחה ששולם לכונס הנכסים במסגרת ביצוע פסק הדין. יתר על כן, ביהמ"ש המחוזי אישר ומצא את קביעת רשם ההוצאה לפועל כסבירה בהוראתו להשבה חלקית בהתבסס על חלוקת ההשתתפות בהוצאה הנ"ל בין הצדדים וקבע: "אין בכוונתי להתערב, קל וחומר עת עסקינן בערעור בגלגול שני, באופן שבו פעל רשם ההוצל"פ מכוח סמכותו זו, כאשר חילק . . . . . .

פסק דין |10/02/2018 |שלום – כפר סבא

ער (תל אביב) 56801-07-14- יעקב כוזהינוף נגד טל סמל

שמות השופטים: רחל ערקובי

אין חולק כי כנגד המבקש ניתן פס"ד המחייבו בתשלום 50,000 בצירוף הוצאות משפט. המבקש פתח תיק הוצאה לפועל לעצמו בלשכת ההוצאה לפועל בחדרה. המשיב, הזוכה פתח תיק הוצאה לפועל מקביל בלשכת ההוצאה לפועל בתיק אביב. משכך הוגשה על ידי המבקש, החייב, בקשה לסגירתו של תיק ההוצל"פ שנפתח על ידי הזוכה, בנימוק כי בהתאם להוראות סעיף 84 לחוק ההוצאה לפועל הקובעות: "לא הגיש הזוכה בקשה לביצוע פסק הדין, רשאי החייב לבקש מרשם ההוצאה לפועל הוראות בדבר קיום פסק הדין, ויהא פטור מאחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות רשם ההוצאה לפועל". הפרשנות שניתנה בפסיקה לסעיף זה, קבעה כי זכותו של החייב להקטין את ההוצאות עולה בקנה אחד עם החובה להקטנת נזק במפורטת בחוק החוזים, ומטרת הסעיף הינה להקל על החייב ולהקטין את הוצאות הגביה, (ראה למשל, (בר"ע (מח' נצרת) 151/08, סופר אכונומיק 1999 בע"מ נ' מועצה מקומית אעבלין, (פורסם בנבו 20.11.08 ). ). ברעא (י-ם) 42410-01-15 אשר אביב נ' אלדד הרמן , (פורסם בנבו), קבע ביהמ"ש, כי ". .

פסק דין |22/02/2015 |שלום – תל אביב

תקנות ההוצאה לפועל (כפר סבא) 510824-07-19- רמזי ביסאן נגד xxx

שמות השופטים: סמאח מנאסרה סבאח

אחת התכליות של מערכת ההוצאה לפועל היא לסייע לזוכה לגבות את חובו במהירות וביעילות. זוכה שאינו פועל לגבות את החוב במהירות ובאופן סדיר, פוגע בתקנת הציבור. ראה גם לעניין אי קיום הוראות רשם ההוצל"פ נקבע ע"י כב' השופט עמית סובל בע"א 9207-12-19 : "יצוין כי אין כלל צורך להידרש לשאלה האם היתה לרשם ההוצל"פ סמכות להורות על סגירת התיק, בנסיבות העניין אם לאו שכן לא הוגש ערעור במועד וההחלטה הפכה לחלוטה. עוד אוסיף כי לטעמי היתה לרשם הנכבד סמכות טבועה להורות על סגירת התיק משלא קיים הזוכה את הוראותיו ואף ניתן לראות בהחלטת הסגירה כמתיישבת עם סע' 88 לחוק ועם תקנה 126 לתקנות. אי קיום הוראות הרשם דינה כחוסר מעש ולרשם שיקול הדעת האם להורות על סגירת התיק. למעלה מן הצורך, אציין כי הסברי הזוכה למחדלו אין בהן ממש, שכן לאורך כל התקופה היה מיוצג ע"י עורך דין ולא ניתן להתייחס ברצינות לטענה כי לא שם לב להחלטת הרשם. אף הפטירות בהן מנסה הזוכה לתלות את מחדליו אירעו חודשים רבים לאחר ההחלטה האמורה. בנסיבות זכאי החייב להנות מכלל סופיות הדיון ולהניח כי לא צפוי עוד להליכי הוצאה לפועל וכלל סופיות הדיון אף חסם את הזוכה מפני הגשת בקשות נוספות בדיוק באותו עניין שכבר הוכרע. " ראה גם דבריו של כב' סגן נשיא בית משפט השלום בתל אביב כב' השופט טל חבקין ברער"צ (שלום תל אביב-יפו) 50023-03-22 פלוני נ' מגה קמעונאות בע"מ (נבו 04.05.2022 ): "13. הרשמת קבעה שאין מקום לשקול בגדרי בקשה להפחתת ריביות מכוח סעיף 81א4 לחוק ההוצאה לפועל את נסיבותיו האישיות של החייב, לרבות את מצבו הרפואי והנפשי. מאחר שדין הערעור להתקבל על סמך השיהוי שדבק בהתנהלות המשיבה בגביית החוב כגורם בלבדי, איני נדרש להכריע בשאלה זו.

החלטה |04/07/2022 |רשם ההוצאה לפועל – כפר סבא

חקיקה רלוונטית

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979

סעיף: 109ב. בקשה לביצוע תביעה

109ב. (א) בקשה לביצוע תביעה תהיה ערוכה לפי טופס 1ה שבתוספת הראשונה. (ב) על אף האמור בתקנה 15(א), התנגדות, בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות או בקשה או תגובה לבקשה בענין בקשה לביצוע תביעה מהסוגים שעליהם יודיע שר המשפטים בהודעה שתפורסם ברשומות, יגיש הנתבע ללשכה שאליה הוגשה הבקשה או ללשכה שליד בית המשפט שאליו ניתן היה להגיש את הבקשה לביצוע התביעה כתובענה לפי תקנות סדר הדין, אלמלא הוגשה ישירות לביצוע בהוצאה לפועל לפי הוראות סעיף 81א1 לחוק ((להלן – לשכת ההגשה). (ג) נתבע שהגיש בקשה או תגובה לבקשה כאמור ללשכה שאינה הלשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע התביעה כאמור בתקנת משנה (ב) יפרט בה את הטעמים שלפיהם לבית המשפט שליד אותה לשכה הסמכות המקומית לדון בתביעה. (ג1) הגיש החייב התנגדות בלשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע, כאמור בתקנת משנה (ב), רשאי החייב לבקש במסגרת ההתנגדות כי הרשם יעביר את התיק לבית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בתביעה, ויפרט את הטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות כאמור. (ד) נקבע דיון במעמד הצדדים בבקשה או בתגובה לבקשה שהוגשו ללשכת ההגשה ייערך הדיון בלשכת ההגשה. (ה) מלבד האמור בתקנות משנה (ב), (ג1) ו–(ד) תבוצע הבקשה לביצוע תביעה בלשכה שאליה הוגשה בידי התובע.

צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות), התשע"ד-2014

סעיף: 1. הענקת סמכויות לדון בבקשות

1. מנהל לשכת הוצאה לפועל, סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות או עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל (להלן – בעל סמכות), יהיו רשאים לדון ולהחליט בבקשות המפורטות להלן: (1) בקשת זוכה להוצאת תיק פרטני מתוך תיק איחוד לצורך סגירתו או בקשת זוכה בתיק פרטני להוציא מהתיק חייב המצוי באיחוד תיקים, לפי סעיף 8(ג) לחוק, והכול כשהטעם לסגירת התיק הוא ויתור על החוב על ידי הזוכה או שהחוב נפרע בידי צד ג'; (2) חילוט עירבון כספי שהפקיד חייב ששוחרר לפי צו הבאה ולא התייצב כפי שהבטיח ולא סיפק הסבר לאי–התייצבותו בתוך שבעה ימים, והעברתו לחשבון תיק ההוצאה לפועל לפי סעיף 69יב(ה) לחוק; המציא החייב הסבר לאי–התייצבותו, תועבר ההחלטה בדבר חילוט העירבון לרשם ההוצאה לפועל; (3) זקיפת כספים העולים על גובה החוב הפסוק של זוכה או זוכים, לפי העניין, לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב לפי סעיף 76(א2) לחוק; (4) עיכוב הליכים והעברת התנגדות לביצוע תובענה או שטר שהוגשו במועד לבית המשפט המוסמך לפי סעיפים 81א(ג) ו–81א1(ד)(2) לחוק, ובלבד שלא הועלתה טענת סמכות מקומית.

צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות), התשע"ד-2014

סעיף: 3. העברה להחלטת רשם

3. בעל סמכות הנתקל בקושי במתן החלטה בעניינים המפורטים בסעיף 1 או הסבור מכל סיבה אחרת כי יש להעביר את הדיון בבקשה שלפניו לרשם ההוצאה לפועל, יוכל לעשות כן בלא מתן טעם לכך.

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

סעיף: 2. לשכות הוצאה לפועל

2. (א) שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להקים לשכות הוצאה לפועל בכל אחד מהמחוזות במספר שלא יפחת מלשכה אחת בכל מחוז, ובהן רשמי הוצאה לפועל ומנהלי לשכות הוצאה לפועל, ולקבוע את מקום מושבן. (ב) בכל בית משפט שלום שלידו אין לשכת הוצאה לפועל יהיה ניתן להגיש בקשות ומסמכים שניתן להגישם בלשכת הוצאה לפועל ולקבל מידע בעניין תיקים והליכים בהוצאה לפועל. (ג) בסעיף זה, "מחוז" – מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979

סעיף: 12א. חקירת יכולת

12א. (א) הוזמן חייב להתייצב לחקירת יכולת לפי סעיף 67(א1) לחוק, יתייצב בלשכה הנוחה לו לפי בחירתו, בשעות קבלת קהל. (א1) חייב יתייצב לחקירת יכולת לפי סעיף 66ג(ב) בחוק, בלשכה שבה מתנהל התיק או בלשכה שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו. (ב) התייצב חייב לחקירת יכולת כאמור בתקנות משנה (א) או (א1), ישיב בו במקום, בהצהרה, על שאלון בדבר יכולתו לפי טופס 21 שבתוספת הראשונה, יחתום על כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א)(2) לחוק, ייחקר בו במקום בידי רשם ההוצאה לפועל ויקבל אישור על התייצבותו (להלן – אישור התייצבות). רשם ההוצאה לפועל ייתן לחייב צו תשלומים, אלא אם כן סבר שיש מקום להחלטה אחרת. (ג) לא יראו בחייב שהתייצב ומילא אחר כל הדרישות האמורות בתקנת משנה (ב) חייב המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיף 67(ד) לחוק, אף אם לא נחקר ביום התייצבותו חקירת יכולת בידי רשם ההוצאה לפועל, מסיבות שאינן תלויות בו, ולפיכך יקבל החייב, בו במקום, אישור התייצבות; רשם ההוצאה לפועל ייתן צו תשלומים לאחר שבדק את יכולת החייב, על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה ובמסמכים נוספים שהורה לחייב להמציא, אלא אם כן ראה סיבה המצדיקה את הזמנת החייב לחקירת יכולת, לרבות לפי בקשת הזוכה, כאמור בסעיף 67(ב1). (ד) התייצב חייב ולא נחקר חקירת יכולת על ידי רשם ההוצאה לפועל, מסיבות שאינן תלויות בו, ולא מילא אחר כל הדרישות האמורות בתקנת משנה (ב), ימסרו לו, בו במקום, אישור התייצבות והזמנה לחקירת יכולת בלשכה המקורית, בשעות קבלת קהל, בתוך 14 ימים מיום התייצבותו; בהזמנה יוזהר החייב כי אם לא יתייצב כנדרש יהיה צפוי למאסר. (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יידרש חייב להתייצב לחקירת יכולת על פי סעיף 67(א1) לחוק, במקרים אלה: (1) הוא תאגיד; (2) הוא הוכרז חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק; (3) הוא הגיש, בתוך 21 ימים ממועד המצאת האזהרה לידיו, בקשה בטענת "פרעתי", כל עוד בקשתו לא נדחתה; (4) הוא הגיש במועד בקשת התנגדות לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב, כל עוד בקשתו לא נדחתה; (5) כאשר בקשת הביצוע היא לפסק דין למזונות, למימוש משכנתה, למימוש משכון או לפסק דין שאין בו חיוב כספי.

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

סעיף: 81ד. סמכות רשם ההוצאה לפועל להטיל הוצאות

81ד. רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להטיל הוצאות על הזוכה או על החייב במסגרת הליך המתנהל לפניו לפי הוראות שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979

סעיף: 15. הגשת בקשות ללשכה

15. (א) כל בקשה, זולת אם נעשתה תוך שמיעת המבקש בפני רשם ההוצאה לפועל, תהיה בכתב, חתומה בידי המבקש או בא כוחו, ותוגש או תישלח בדואר או בתקשורת בין מחשבים אל הלשכה שבה מתנהל התיק זולת בקשה דחופה שיש להגישה באופן ידני; בקשה כאמור שנשלחה בדואר לא תיחשב כבקשה שנתקבלה, אלא אם נתקבלה למעשה. (א1) בקשת זוכה לסגירת תיק או להקטנת חוב או לביטול הליכים יוגשו לפקיד בלשכה שבה מתנהל התיק או יישלחו באמצעות תקשורת בין מחשבים בלבד; בתיק מזונות ניתן להגיש בקשות להקטנת חוב גם באמצעות הדואר או הפקסימילה. (א1א) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו–(א1) יהיה ניתן להגיש בבית משפט שלום, שאין לידו לשכת הוצאה לפועל, בקשות ומסמכים שניתן להגישם בלשכת הוצאה לפועל ולקבל מידע בעניין תיקים והליכים בהוצאה לפועל. (א2) בקשות אשר יוגשו ללשכה יהיו לפי טפסים 4 עד 4ו שבתוספת הראשונה, לפי העניין, ויצוין בהן קוד הסעד המבוקש כמפורט בכל טופס, לפי העניין, וכן תירשם תמצית הבקשה במקום המיועד לכך בטופס. האמור בתקנת משנה זו לא יחול על בקשות שמוגשות בתקשורת בין מחשבים. (א3) בקשה תהיה מודפסת או כתובה במכונת כתיבה, על גבי גיליונות נייר לבנים וחלקים בגודל 29.7 x 21 ס"מ (A4 ), על צד אחד בלבד של הגיליון, ויש להותיר שוליים של חמישה סנטימטרים לפחות; על אף האמור בתקנת משנה זו, אין לעורר התנגדות טכנית על בסיס פגם שבצורה. (א4) על המגיש בקשה באמצעות תקשורת בין מחשבים לוודא כי פרטי הצדדים שצוינו וכן פרטי הבקשה הוקלדו במלואם ובצורה מדויקת ומלאה. (ב) הבקשה תפרט את מספר תיק ההוצאה לפועל, את שמותיהם, מספרי זהותם ומעניהם של הזוכה ושל החייב, את הענין המבוקש ולגבי איזה מן החייבים הוא מבוקש. (ג) בבקשת חייב יפורטו נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), כתובת למשלוח דברי דואר, מענו המדויק האחרון, מספר המיקוד ואם טרם נקבע מספר מיקוד יצוין הדבר במפורש, וככל הניתן גם מספר טלפון לרבות מספר טלפון נייד; בקשה שאין מתקיימות בה הוראות תקנת משנה זו, לא תקובל בידי הלשכה. (ד) לבקשת חייב יצורף העתק צילומי של תעודת הזהות שלו, ובאין לו תעודת זהות העתק צילומי של תעודה מזהה אחרת, זולת אם צירף כבר העתק צילומי כאמור לבקשה קודמת שהגיש באותו תיק הוצאה לפועל. (ה) בקשה שלפי תקנות אלה יש להגיש בצירוף תצהיר או בצירוף ערובה, ולא צורפו לה תצהיר או ערובה, לפי העניין, לא תקובל לרישום.

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

סעיף: 4א. הענקת סמכויות לדון בבקשות

4א. (א) שר המשפטים רשאי לקבוע בצו כי בקשות המוגשות לפי חוק זה, שיפורטו בצו, בציון הסעיפים שלפיהם הן מוגשות, יהיה רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל, סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו, וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות או עובד מערכת ההוצאה לפועל בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל, לדון ולהחליט בהן בתקופה שתיקבע בצו; בצו כאמור לא ייכללו בקשות לפי סעיפים 19, 25, 48, 58 ו-70. (ב) צו לפי סעיף קטן (א) טעון אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (ג) אין לאצול, להעביר או להטיל סמכות לדון ולהחליט בבקשות שפורטו בצו לפי סעיף זה לאדם אחר.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

סעיף: 15. חיוב בשל הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בחוסר תום לב

15. שוכנע בית המשפט כי בקשה לצו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב, רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה, במסגרת פסיקת ההוצאות, בהוצאות משפט או בכפל הוצאות משפט, בהוצאות לטובת אוצר המדינה או בשתיהן.

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979

סעיף: 109ח. התנגדות לביצוע תביעה

109ח. (א) התנגדות לביצוע תביעה לפי סעיף 81א1(ד) לחוק תהיה ערוכה לפי טופס 19ג שבתוספת הראשונה, ויפורטו בה שמם ומענם של המתנגד ושם המבקש, מספר תיק ההוצאה לפועל, נימוקי ההתנגדות, הסכום שלגביו מוגשת ההתנגדות, שם עורך דינו של המתנגד, אם אינו טוען לעצמו, מענו להמצאת המסמכים והטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות המקומית לדון בתביעה (להלן – כתב ההתנגדות). (ב) כתב ההתנגדות יוגש בצירוף – (1) תצהיר בעותק אחד לאימות העובדות הכלולות בו; (2) עותק או העתק, לרבות צילומי, מכל מסמך שעליו מסתמך המתנגד; (3) עותק או העתק, לרבות צילומים, של כתב ההתנגדות ושל המצורפים אליו, במספר מספיק להמצאה לכל המבקשים; (4) היה המתנגד מיוצג בידי עורך דין – ייפוי הכוח של עורך הדין; הופקד ייפוי הכוח בלשכה, יצוין שם הלשכה ומספר התיק שבו הופקד ייפוי הכוח; היה המתנגד מיוצג בידי עורך דין לפי ייפוי כוח כללי, יצא המתנגד ידי חובתו אם צירף העתק של ייפוי הכוח, מאושר בידי עורך דין.

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

סעיף: 80. ערר וערעור

80. (א) הרואה עצמו נפגע על ידי פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל, או החלטה שלו או של עובד מערכת ההוצאה לפועל, רשאי להגיש ערר לפני ראש ההוצאה לפועל. (ב) צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל, לרבות החלטות בערר לפי סעיף-קטן (א), ניתנים לערעור, ברשות שופט בית משפט השלום לפני בית משפט השלום; אולם ערעור על החלטה לפי סעיפים 13, 14, 19, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1) ו–(2), 66ה(א), 66ז(ג)(2), 69יב(א), 70(א) ו–74(א), יהא בזכות. (ב1) על אף הוראות סעיף קטן (ב), צווים והחלטות של רשם הוצאה לפועל בעניין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, לרבות החלטה לפי סעיפים 13, 14, 19, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1) ו–(2), 66ה(א), 66ז(ג)(2), 69יב(א), 70(א) ו–74(א) ניתנים לערעור בזכות לפני בית המשפט לעניני משפחה בפני שופט אחד. (ב2) פסק דין של בית משפט שלום או של בית המשפט לענייני משפחה בערעור שהוגש לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1), לפי העניין, ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי. (ג) הוגש ערר או ערעור או בקשת רשות לערער לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך; רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט רשאי להורות על השהיה או עיכוב ולהתנותם במתן ערובה להנחת דעתו, ובלבד שהמבקש הודיע שבדעתו להגיש ערר, ערעור או בקשת רשות לערער, לפי העניין.

כללי אתיקה לרשמי ההוצאה לפועל, התשע"ו-2016

סעיף: 13. הימנעות מוקדמת משבת בדין

13. (א) בכפוף לאמור בדין ובכללים אלה ידון רשם ההוצאה לפועל בכל עניין שהועבר לטיפולו. (ב) משיימצא לרשם ההוצאה לפועל כי קיים טעם ראוי שהתיק לא יידון לפניו, יידֵּעַ בכך את הממונה על הרשמים או רשם שהוסמך לענין זה על ידי הממונה על הרשמים. (ג) החליט הממונה על הרשמים או רשם שהוסמך כאמור, כי רשם ההוצאה לפועל ידון בתיק, לא ימנע רשם ההוצאה לפועל עצמו משבת בדין אלא אם כן חייב הוא לעשות כן על פי דין.

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

סעיף: 81א1. ביצוע תביעה על סכום קצוב

(2) הוגשה התנגדות, יעכב רשם ההוצאה לפועל את ביצוע הבקשה ויעביר את התביעה וההתנגדות לבית המשפט. (ה) הוראות סעיף 7 בדבר המצאת אזהרה יחולו על תביעה על סכום קצוב, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) על אף האמור בסעיף 7(א)-המועד להגשת התנגדות לבקשה לביצוע התביעה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה; (2) על אף האמור בסעיף 7(ה)-לא יוחל בביצוע תביעה על סכום קצוב אלא לאחר המצאת האזהרה ולאחר שחלפה התקופה שנקבעה בה, לפי הוראות סעיף זה. (ו) נוכח רשם ההוצאה לפועל כי לא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יעבירה לבית המשפט. (ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת רשאי-(1) להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות בדבר נוסח ההתראה ונוסח האזהרה ואולם לעניין תקנות כאמור בסעיף קטן (ב)(2), לא נדרש אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; (2) על אף הוראות סעיף 6, להתקין תקנות בדבר סמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין תביעה לפי סעיף זה; (3) לקבוע בצו סכום העולה על הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979

סעיף: 120א. הטלת הוצאות

120א. (א) בתום הדיון בהליך המתנהל לפניו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להחליט לחייב בעל דין בתשלום הוצאות לטובת בעל דין אחר. (ב) החליט רשם ההוצאה לפועל לחייב בעל דין בהוצאות, רשאי הוא לקבוע את סכום ההוצאות לפי שיקול דעתו, בכפוף לאמור בתקנה 120ב. (ג) ניתן צו להוצאות בהליך, לא ייפגע הצו על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך של ערעור על הצו הראשון. (ד) הרשם יידע את בעלי הדין בדבר זכותם להשמיע את טענותיהם בדבר הטלת ההוצאות או שיעורן לפני מתן הצו להוצאות. (ה) בפרק זה – "הוצאות" – למעט שכר טרחת עורך דין; "בעל דין" – חייב או זוכה.

חוק ההוצאה לפועל (הוראת שעה), התשס"ו-2006

סעיף: 2. הוראת מעבר

2. (א) הוגשה לפני יום התחילה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל, לפי הוראות סעיף 81א1 לחוק העיקרי (בסעיף קטן זה – הבקשה), ועד ליום האמור טרם הוגשה התנגדות לפי סעיף קטן (ד) של אותו סעיף וטרם חלף המועד להגשת ההתנגדות כאמור, יחולו לגבי אותה בקשה הוראות אלה: (1) הבקשה וכל המצורפים לה יועברו לבית המשפט שליד לשכת ההוצאה לפועל שאליה הוגשה הבקשה; (2) לשכת ההוצאה לפועל תמסור הודעה על ההעברה למגיש הבקשה, ואם הומצאה אזהרה לנתבע – גם לנתבע; (3) מגיש הבקשה יודיע לבית המשפט ולנתבע, בתוך שלושים ימים מיום קבלת ההודעה כאמור בפסקה (2), אם ברצונו להמשיך בבירור התביעה בבית משפט; (4) הודיע מגיש הבקשה לפי הוראות פסקה (3) כי ברצונו להמשיך בבירור התביעה בבית משפט, יראו את כתב התביעה שצורף לבקשה, על המצורפים לו, ככתב תביעה שהוגש במועד מסירת ההודעה כאמור, לבית המשפט שאליו הועברה הבקשה לפי פסקה (1), בסדר דין מקוצר לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ואולם לענין התיישנות, יראו את מועד הגשת הבקשה ללשכת ההוצאה לפועל כמועד הגשת התביעה; (5) לא מסר מגיש הבקשה הודעה לפי הוראות פסקה (3), או הודיע כי אין ברצונו להמשיך בבירור התביעה בבית משפט, יראו את כתב התביעה כאילו נמחק; (6) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי להקנות לבית המשפט שאליו הועברה הבקשה לפי פסקה (1) סמכות מקומית לדון בתביעה. (ב) הוגשה לפני יום התחילה בקשה כאמור בסעיף קטן (א), ועד ליום האמור הוגשה התנגדות לפי הוראות סעיף 81א1(ד) לחוק העיקרי או שחלף המועד להגשת התנגדות כאמור בלי שהוגשה ההתנגדות, ימשיכו לחול לגבי אותה בקשה ההוראות לפי סעיפים 81א1 ו–81א2 לחוק העיקרי.

אודות המחבר

עו"ד אריק חכים

טלפון: 0795805779

מייל: [email protected]

כתובת: השוק 13, תל אביב. 66107.

ותק: 14 שנים

לייעוץ מקצועי ללא עלות:

תחומי התעסקות:

פשיטת רגל

עורך דין הוצל"פ בתל אביב

אודות המחבר

עו"ד אריק חכים