כל הזכויות שמורות ©
תאריך עדכון: 4 במאי 2025
לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב מהווה חלק מרכזי במערך האכיפה והגבייה בישראל, ומשמשת כזרוע ביצועית של מערכת המשפט לאכיפת פסקי דין, שטרות, המחאות ותביעות על סכום קצוב. מאמר זה סוקר את המסגרת המשפטית, הסמכויות והפרקטיקה הנוהגת בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב.
ההוצאה לפועל פועלת מכוח חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, אשר מסדיר את הליכי הגבייה והאכיפה בישראל. החוק עבר עדכונים ותיקונים רבים במרוצת השנים, כשהמשמעותי שבהם הוא תיקון מס' 33 משנת 2011, שהסדיר את מעמדם של רשמי ההוצאה לפועל והעביר אותם לרשות המבצעת.
לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב פועלת תחת רשות האכיפה והגבייה, שהוקמה כדי לרכז את הטיפול בהליכי גבייה ואכיפה במסגרת אחת. הרשות אחראית על לשכות ההוצאה לפועל ברחבי הארץ, לרבות הלשכה בתל אביב.
בהתאם לסעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל, זוכה (האדם שלטובתו ניתן פסק הדין) רשאי להגיש בקשה לכל לשכת הוצאה לפועל בארץ. זאת בניגוד לכללי הסמכות המקומית החלים בבתי המשפט. משמעות הדבר היא שניתן לפתוח תיק בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב גם אם החייב מתגורר באזור אחר בארץ.
רשם ההוצאה לפועל רשאי להעביר תיק מלשכה אחת לאחרת אם הדבר מוצדק בנסיבות העניין, תוך מתן הזדמנות לזוכה להשמיע את טענותיו.
רשם ההוצאה לפועל הוא הגורם השיפוטי בלשכת ההוצאה לפועל. לרשם סמכויות מנהליות ושיפוטיות נרחבות, הכוללות בין היתר:
תנאי הכשירות לתפקיד רשם הוצאה לפועל זהים לאלו של שופט בית משפט השלום.
מנהל הלשכה הוא הגורם המנהלי הבכיר בלשכה, האחראי על התפעול השוטף. סמכויותיו כוללות:
ניתן לפתוח בלשכת ההוצאה לפועל את סוגי התיקים הבאים:
עבור תביעות שסכומן נמוך מ-25,000 ₪, ניתן לפעול במסלול המקוצר, המאפשר ניהול יעיל יותר של הליכי הגבייה.
לאחר פתיחת תיק, נשלחת לחייב אזהרה המפרטת את החוב ומציגה בפניו שלוש אפשרויות:
אם החייב אינו משלם את חובו או אינו פועל בהתאם להחלטות רשם ההוצאה לפועל, ניתן לנקוט נגדו באמצעי אכיפה שונים:
לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב ממוקמת ברחוב המסגר 6, תל אביב-יפו.
שעות קבלת קהל:
בתקופת הפגרה: ימים א'-ה': 9:00-12:00
יש לציין כי במקרים רבים נדרש לקבוע תור מראש דרך מערכת GoVisit של הממשלה.
למרות שאין חובה בייצוג משפטי בהליכי הוצאה לפועל, במקרים מורכבים מומלץ להיעזר בשירותי עורך דין המתמחה בתחום. עורך דין יכול לסייע ב:
זוכים וחייבים יכולים לצפות בתיק, להגיש בקשות ולהתעדכן במידע דרך האזור האישי המקוון באתר רשות האכיפה והגבייה. שימוש בכלי זה מייעל את הטיפול בתיק ומאפשר מעקב שוטף אחר ההתפתחויות.
לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב מהווה נדבך מרכזי במערכת אכיפת החוק וגביית החובות בישראל. הבנת המסגרת המשפטית, הסמכויות והפרוצדורות הנהוגות בה היא קריטית לניהול יעיל של הליכי גבייה ואכיפה. בין אם אתם זוכים המבקשים לגבות חוב, או חייבים המתמודדים עם הליכי גבייה, הכרת המערכת והיכולת לנווט בה בצורה מושכלת יכולה לחסוך זמן, משאבים וטעויות מיותרות.
למידע נוסף ועדכני, מומלץ לפנות ישירות ללשכת ההוצאה לפועל או להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום. מומלץ להתעייץ עם עורך דין פשיטת רגל בתל אביב מומחה בתחום.
תת (עכו) 1433-10-16- אבי מיכאלי נגד רשות השידור/ המשרד הראשי
שמות השופטים: ראמי נאסר
1. לפני בקשה דחופה, במעמד צד אחד, לעיכוב ו/או ביטול הליכים בתיק הוצאה לפועל המתנהל נגד המבקש ומספרו 01-54519-13-7 2. תובענה זו החלה את דרכה בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב כבקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב. 3. המבקש הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בעכו התנגדות לביצוע תובענה יחד עם בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות. רשם ההוצאה לפועל הורה על העברת העניין לבית משפט זה. 4. בבקשה שלפני נטענו טענות רבות הן לעניין אי מסירת אזהרה כדין והן לגופו של עניין. נטען עוד, כי אי עיכוב ו/או ביטול ההליכים יגרום למבקש נזקים כבדים. 5. בתיק נקבע דיון בהתנגדות ובבקשה להארכת מועד ליום 01.12.2016 . 2 6. אפתח בהערה מקדימה. הדרך של ביצוע שטרות/תובענות על סכום קצוב בהוצאה לפועל היא מבחינה מסוימת יוצאת דופן בהליכי ההוצאה לפועל, שהרי ללשכת ההוצאה לפועל לא מוגש לביצוע פסק דין או החלטה מחייבת של בית משפט אלא מסמך שלא ידוע בשלב ראשוני מה טיבו. לכן בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לבצע את השטר/התובענה רק כאשר אין התנגדות, כי אז מניחים שאין בדעתו של החייב להתגונן ואין טעם להרבות בטרחה והוצאות. אך משגילה החייב שהוא חולק על החיוב המבוצע, העניין מועבר להמשך בירור לבית המשפט המוסמך, שיחליט כפי שהוא מחליט בבקשה להתגונן בתביעה בסדר דין מקוצר לרבות בעניין עיכוב וביטול הליכים (ראה: ע"א 85/75 אסקר בע"מ נ' כסאות ישראל בע"מ ( 02.10.1975 )). למעשה, הליכי ביצוע שטרות ותובענות בהוצאה לפועל יכולים להיות חלק מהליך משפטי רחב יותר המתנהל בשני רבדים לפני בית המשפט ולפני לשכת ההוצאה לפועל כשהם אחוזים ושלובים זה בזה. 7. הכלל הוא, שהסמכות לעיכוב ו/או ביטול הליכים בהוצאה לפועל נמצאת בידי רשם ההוצאה לפועל.
החלטה |04/10/2016 |שלום – עכו
ת"ק (חיפה) 68961-12-19- מירה פיבנב נגד אברהם כהן
שמות השופטים: יפעת שקדי שץ
לפניי תביעה קטנה על סך 1,170 ש"ח במסגרתה טוענת התובעת, כי הנתבע אשר נתן לה יעוץ משפטי, פעל מטעמה באופן שהסב לה נזקים בשל האופן בו הוגשה בקשה מטעמה (או מטעם בנה, החייב) במסגרת הליכי הוצאה לפועל. טענות התובעת 1. ביום 8.4.2019 , בזמן שבנה של התובעת שהה בחו"ל, פנתה התובעת לנתבע על מנת לקבל ייעוץ משפטי בקשר לתיק הוצאה לפועל של בנה. הנתבע הציע להכין הודעה דחופה מטעם הבן ומסמכים לחקירת יכולת. 2. בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל מיום 11.4.2019 נקבע, כי הגשת ההודעה לא היתה תקינה בשל העדר יפוי כח מחייב לנתבע ולתובעת. 3. מסיבה שלא ידועה לתובעת, לא נכללו כל המסמכים שנאספו על ידי בנה של התובעת למסמכים שהוגשו במסגרת ההליך לחקירת יכולת ובשאלון היו אי דיוקים ואי התאמות. משכך, נדרש בנה של התובעת לפנות לעו"ד אחר ולהגיש את המסמכים פעם נוספת. 4. עבודתו של הנתבע היתה חסרת תועלת לחלוטין ולכן התבקש בית המשפט להורות על השבת הכספים ששילמה התובעת לנתבע עבור הייצוג המשפטי. 5. לכתב התביעה צורפה קבלה על תשלום סך של 1,170 ש"ח עבור "הכנת הודעה להוצל"פ תל אביב) ו"הודעה דחופה מטעם החייב". טענות הנתבע 2 6. ביום 8.4.2019 ביקשה התובעת מהנתבע להכין בקשה/ הודעה בשם בנה לביטול/דחייה של דיון שנקבע בפרוטוקול הדיון מיום 4.4.2019 . בפגישה עם הנתבע לא הציגה התובעת את הפרוטוקול של הדיון. התובעת התעקשה להכין בדחיפות את הבקשה כאשר בידיה שאלון בצירוף מסמכים ואישור תשלום וההזמנה. 7. התובעת חתמה על הסכם שכר טרחה במסגרתו אישרה שהובהרו לה הקשיים המשפטיים הקשורים בניהול התיק ואישרה שעל הבן להגיע לנתבע לשם הסדרת הייצוג.
פסק דין |22/08/2020 |תביעות קטנות – חיפה
תת (עכו) 31672-01-21- בנק אגוד לישראל בע"מ נגד חסן עזאם
שמות השופטים: דנה ביאלר
הוראה זו בצירוף האמור בסעיף 29 להסכם קובעת למעשה סמכות מקומית ייחודית לבתי המשפט במחוז תל אביב והגשת ההתנגדות בלשכת ההוצאה לפועל בעכו נעשתה שלא כדין בשים לב לתקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן – "תקנות סד"א"). 6. על אף שניתנה למשיב ההזדמנות ליתן תגובתו לבקשה כהגדרתה לעיל, אין בפני, נכון למועד כתיבת שורות אלה, כל תגובה מטעם המשיב. דיון והכרעה: 7. חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 קובע בסעיף 81א1 כי בקשת ביצוע תביעה על סכום קצוב ניתנת לביצוע כמו פסק דין של בית משפט בלשכת ההוצאה לפועל. בהתאם לסעיף 6 לחוק רשאי זוכה להגיש בקשה כאמור לכל לשכת הוצאה לפועל ומכאן כי אינו כפוף להוראות תקנות סדר הדין האזרחי בכל הקשור לסמכות המקומית. 8. עם הגשתה של התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב – משתנים כללי הסמכות המקומית כפי שמורה תקנה 109 לעיל. על כן, יש לבחון את הסמכות המקומית לדון בהתנגדות בהתאם לכללי הסמכות מקומית שבתקנות סד"א. 9. כאמור, טענות המבקש להעברת הדיון לבית משפט השלום בתל אביב נסמכת על תניית שיפוט מקומית ספציפית שנחתמה בין החייב ובין ביטוח ישיר אשר המחתה זכויותיה לפי ההסכם למבקש והקובעת את הסמכות המקומית באופן ספציפי לבתי המשפט במחוז תל אביב. משההמחאה בוצעה בהתאם למוסכם בין המשיב ומימון ישיר הרי שתנאי ההסכם חלים גם במערכת היחסים שבין המשיב למבקש דנן. 3 10. בשורה של פסקי דין קבעו בתי המשפט כי תניית שיפוט מקומית ספציפית יש לכבד (ראו למשל ת"א (י-ם) 45359-05-11 חיים לוי סוכנות רכב ומוסך אזורי ירושלים (1998) בע"מ נ' קרסו מוטורס ( 08.12.2016 ) ) והדברים נכונים גם כיום לאחר כניסתן של תקנות סד"א החדשות משגם לאחר צמצום החלופות בהשוואה לנוסחן הקודם של התקנות, הותיר מחוקק המשנה הוראה ספציפית וברורה כי "אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם.
החלטה |09/04/2021 |שלום – עכו
בדמ (ירושלים) 49/13- ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל נגד ' ליעד גורדון
שמות השופטים: עו״ד איילת אשל שפון,אב״ד,עו״ד רפי שפירא,חב״ד,עו״ד אינה סולטנוביץ,חב״ד
ברם, אין כידוע כלל חובק כל, לפיו כל אימת שנמנע עורך דין מכיבוד חיוב כספי שהוטל עליו בפסק דין אזרחי, יש בכך משום התנהגות שאינה הולמת. כאן נידרש לבחינת הסיבות בעטיין לא שולם החוב הנדון, שמא באי כיבודו גלומים חוסר הגינות וחריגה מכללי התנהגות מקובלים, המטילים דופי בעורך הדין. " .49 בבד"מ 137/01 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו נ׳ פלוני [פורסם בנבו 24.7.03 ], הטיב להבהיר את הדברים בית הדין תוך שהוא כותב כי: " . . . ודוק, אם עורך הדין חויב בפסק דין לשלם כספים ואין לו יכולת, כלום גם אז הוא ייחשב כמי שלא מכבד פסקי דין וכפוגע בכבוד המקצוע? התשובה היא שחובת עורך הדין לעשות מאמץ כן ואמתי .50-11-לפרוע את חוב פסק הדין, וחוק ההוצל"פ מאפשר זאת באופן מוחלט. חוק ההוצל"פ מאפשר לכל חייב, המעונין באמת ובתמים לשלם את חוב פסק הדין, להוכיח בלשכת ההוצאה לפועל, את גבולות יכולתו לפרוע את חוב פסק הדין לשיעורין. והוא גם מרחיק לכת עד כדי כך שהוא מאפשר לחייב, המבקש באמת ובתמים להסדיר את תשלום חובו לפי פסק דין, לפתוח בהליכי הוצל"פ גם במקרה שהנושה לא נקט בהליכי הוצל"פ ולבקש הוראות מראש הוצאה לפועל בדבר קיום פסק הדין (ס׳ 84 לחוק ההוצל"פ). משדאג עורך הדין, החייב, לקבל החלטה על תשלום לשיעורין של פסק הדין וכיבד החלטה זו, הריהו נחשב כמי שמכבד את פסק הדין ושומר על כבוד המקצוע. בנסיבות כאלה, שמירה על כבוד המקצוע, היא חיפוש כל דרך אפשרית במטרה לקיים את פסק הדין; ופגיעה בכבוד המקצוע היא השתמטות מתשלום החוב לפי פסק הדין במשך תקופה של שנים רבות. לפיכך, פנייה בעלמא לנושה בבקשה סתמית להמתין לפירעון עד שירווח לו וירחיב, בלא לנקוף אצבע של ממש במשך שנים, אינה יכולה להיחשב, כאחת הדרכים להסדיר את תשלום החוב הפסוק.
גזר דין |01/08/2017 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – ירושלים
ת"ט (עכו) 35171-02-19- לבידי לביא מסחר ושווק בע"מ נגד שמעון סלמה
שמות השופטים: ראמי נאסר
מנגד טענה התובעת, כי בשטר החוב נשוא התיק קיימת תניית שיפוט, לפיה הסמכות המקומית היא של בית המשפט המוסמך במחוז מרכז או תל אביב, וכי עניין זה צויין בבקשת הביצוע. נטען כי החלטת רשם ההוצאה לפועל בעניין העברת התיק לבית משפט השלום בעכו הייתה שגויה. 8. בתגובת הנתבע לבקשת התובעת נטען, כי לתובעת אין זכות קנויה להגשת הבקשה משלא הגישה בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל. נטען עוד, כי החלטת רשמת ההוצאה לפועל בדין יסודה וכי הדיון הועבר לבית משפט השלום בעכו לאור הזיקות עליהן הצביע הנתבע בהתנגדות לרבות מקום יצירות ההתחייבות ומקום מגוריו של הנתבע וכן מאחר ואין לתניית השיפוט תוקף מחייב כלפי הנתבע. דיון והכרעה: המסגרת הנורמטיבית – סמכות מקומית בהוצאה לפועל לפני ואחרי הגשת התנגדות 3 9. אפתח בהערה מקדימה. על-פי רוב, אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה כמו הסמכות העניינית. עם זאת, ישנם רציונליים הקבועים בכללי הסמכות המקומית שאין להמעיט בערכם. בכל מקרה, אין מקום להאריך בטיעונים ובהתדיינויות בשאלת הסמכות המקומית. בשל כך, לא ראיתי מקום לקביעת דיון בבקשה להעברת התיק לבית משפט אחר אלא להכריע בה שלא במעמד בעלי הדין על סמך הבקשה, התגובה והתשובה של הצדדים, וכן בשים לב לטופס בקשת הביצוע שהוגש ללשכת ההוצאה לפועל. 10. המקרה שלפניי מעלה שאלה המצויה בצומת שבין דיני ההוצאה לפועל לדיני סדר הדין האזרחי. 11. חוק הוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל"), מקנה לזוכה בהליך הוצאה לפועל אוטונומיה מלאה בבחירת המקום לפתיחת תיק ההוצאה לפועל, וכך נקבע בסעיף 6(א) לחוק ההוצאה לפועל: "הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק-דין".
החלטה |01/04/2019 |שלום – עכו
ת"ט (עכו) 57213-02-19- סלוסייל בע"מ נגד סאלח עזאם
שמות השופטים: ראמי נאסר
בתגובת הנתבע לבקשת התובעת נטען, כי עילת התביעה אינה חוזית אלא שטרית וכי תניית השיפוט אינה מופיעה בשטר החוב אלא בחוזה בין הצדדים ועל כן איננה מחייבת את הצדדים ביחס לעילה השטרית. 9. התובעת חזרה בתשובתה על הטענות שהועלו בבקשתה והוסיפה, כי שטר החוב כפוף להסכם בין הצדדים ולאור הודאת הנתבע בחתימה על ההסכם, הרי שיש תוקף מחייב לתניית השיפוט. התובעת טענה עוד כי התנהלות הנתבע מעידה על חוסר תום לב וניצול לרעה של הליכי בית משפט. דיון והכרעה: המסגרת הנורמטיבית – סמכות מקומית בהוצאה לפועל לפני ואחרי הגשת התנגדות 10. אפתח בהערה מקדימה, ואציין כי לאחרונה נדרשתי להכרעה בסוגיה דומה במסגרת ת"ט (עכ') 35171-02-19 לבידי לביא מסחר ושיווק בע"מ נ' סלמה ( 02.04.2019 ). 3 11. בהחלטתי הנ"ל ציינתי את הדברים הבאים. על-פי רוב, אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה כמו הסמכות העניינית. עם זאת, ישנם רציונליים הקבועים בכללי הסמכות המקומית שאין להמעיט בערכם. בכל מקרה, אין מקום להאריך בטיעונים ובהתדיינויות בשאלת הסמכות המקומית. בשל כך, לא ראיתי מקום לקביעת דיון בבקשה להעברת התיק לבית משפט אחר אלא להכריע בה שלא במעמד בעלי הדין על סמך הבקשה, התגובה והתשובה של הצדדים, וכן בשים לב לטופס בקשת הביצוע שהוגש ללשכת ההוצאה לפועל. 12. המקרה שלפניי מעלה שאלה המצויה בצומת שבין דיני ההוצאה לפועל לדיני סדר הדין האזרחי. 13. חוק הוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל"), מקנה לזוכה בהליך הוצאה לפועל אוטונומיה מלאה בבחירת המקום לפתיחת תיק ההוצאה לפועל, וכך נקבע בסעיף 6(א) לחוק ההוצאה לפועל: "הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק-דין".
החלטה |19/04/2019 |שלום – עכו
תת (עכו) 17229-02-17- עפרה וינגרטן נגד עמית תקשורת ואחזקות (פתרונות אבטחה מתקדמים) בעמ
שמות השופטים: ראמי נאסר
יש לראות בהתנהגות המבקשת כמי שוויתרה מצידה על תניית השיפוט הייחודית והסכימה כי התובענה תידון בפני בית משפט שיש לו (לשיטתה) סמכות שיפוט מקומית על פי החלופות הקבועות בתקנה 3 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי. 23. בבחינת למעלה מן הדרוש אתייחס לשאלה קשורה לפיה – האם יש לראות בהגשת תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל בתל אביב – להבדיל מהגשת תביעה לכל בית משפט אחר – כויתור על הזכות לאכוף את תניית השיפוט שנכללה בהסכם אני סבור שהתשובה לשאלה היא שלילית. לשכות ההוצאה לפועל שייכות היום לרשות האכיפה והגבייה לאחר שהופרדו ממערכת בתי המשפט, ולהן מאפיינים וכללים ייחודיים לרבות בעניין הסמכות המקומית. לכן, העובדה כי התביעה מוגשת ללשכת ההוצאה לפועל הקרובה לבית משפט "אחר" אינה בבחינת וויתור על תניית שיפוט ייחודית. אין בכך כדי להעיד על זניחת תניית השיפוט על ידי התובע. עם זאת, אין במאפיינים ייחודיים אלו כדי לשנות את העובדה כי מי שמבקש לבסס את הסמכות המקומית על תניית שיפוט, חייב לפרט טענתו הן בבקשת הביצוע והן בכתב התביעה ולציין מפורשות כי במידה ותוגש התנגדות לביצוע תביעה, כי אז הסמכות המקומית היא לבית המשפט המוסמך לפי תניית השיפוט הייחודית, אחרת יחשב הדבר כמחילה וויתור על תניית השיפוט מצד התובע. 24. אשר למשיבה, עינינו רואות שגם המשיבה לא ביססה את טענתה לעניין הסמכות המקומית על תניית השיפוט בלבד, אלא על חלופה נוספת (מקום מושבה). בנוסף, המשיבה לא הגישה את ההתנגדות ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה הקרובה לבית משפט השלום בחיפה, אלא ללשכת ההוצאה לפועל בעכו. נראה לי גם ברור שכוונת סעיף השיפוט הייחודי בין הצדדים הייתה להקנות סמכות שיפוט ייחודית לבית-המשפט בעיר חיפה, ולא לבית-משפט אחר שבמחוז השיפוט של חיפה.
החלטה |14/03/2017 |
הוצל"פ (צפת) 6-01687-88-0- עזבון חנא עקל נגד ' ***
שמות השופטים: מלכה,עווידה עזאם
עקרון תום הלב בניהול הליכי ההוצאה לפועל, מחייב את הזוכה בתיק ההוצאה לפועל , לפעול, באופן סביר, לקבלת סעד המימוש בהליכי ההוצאה לפועל, ואין הוא יכול " לישון על זכותו " זו עד קץ כל הימים. אכן חוק ההתיישנות , התשי"ח-1958 מורה כי על הליכי הוצאה לפועל לא תחול התיישנות, ברם, אין בכך בכדי לפטור את הזוכה מחובתו לחתור לסיומו של הסכסוך בין הצדדים , ולפירעון החוב בתיק ההוצל"פ. תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש " תוכנית חיסכון" , אשר תמתין לזוכה פרק זמן ממושך , ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית. " בפסיקת בתי המשפט כבר קיים בסיס רחב לכך שעיקרון תום הלב בניהול הליכי הוצאה לפועל יכול להביא במקרים המתאימים לאי ביצוע תוספות ריבית הפיגורים או להפחתה משמעותית בשיעור הריבית שהצטברה. 4. להלן עמדת הפסיקה : תמ"ש (נצרת) 31035-07-16 ל. ש נ' מ. ש: כך למשל, ביחס לפסקי דין אזרחיים "רגילים" שמבוצעים בלשכת ההוצאה לפועל, ידועה הפסיקה לפיה מקום שישן הזוכה על זכויותיו ולא פעל באופן סביר לגביית החוב נשוא פסק הדין, עשוי רשם ההוצאה לפועל לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 81א(ד) לחוק ההוצאה לפועל ולהפחית את החיוב בהפרשי הצמדה וריבית שנוספו לתיק (24/1/2006 חבקין בעמ' 274 לספרו התיישנות). בפסיקה נקבע כי תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש "תכנית חיסכון לזוכה" אשר תמתין לזוכה, פרק זמן ממושך, ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית. ראה ע"א (מחוזי תל אביב) 2836/03 עיריית תל-אביב נ' מור תמר [פורסם בנבו] (ניתן ביום 24.1.2006 ) בפני כב' השופטת שטופמן, שם נקבע בהקשר זה: ".
החלטה |07/07/2024 |רשם ההוצאה לפועל – צפת
תת (עכו) 23400-05-19- נייס דרייב בע"מ נגד אמאל עבד אל גני
שמות השופטים: ראמי נאסר
בתשובת המבקשת לתגובת המשיבה נטען כי טענת המשיבה לפיה היא מכחישה את חתימתה על המסמכים עתידה להתברר בהמשך המשפט, כך שלא ניתן להגיע בשלב זה למסקנה כי החתימה מזוייפת. עוד נטען, כי מדובר בתביעה שהוגשה נגד שני בעלי דין, ומשבעל הדין השני לא כפר בסמכות המקומית הנטענת של בית משפט השלום בתל אביב, הרי שיש לקבל את הבקשה. נטען עוד, כי לתגובת המשיבה לא צורף התצהיר וגם מטעם זה יש לקבל את הבקשה. 6. כפי שציינתי בהחלטות בתיקים שונים שבהם עמדה להכרעה בפני סוגייה דומה, אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה כמו הסמכות העניינית. עם זאת, ישנם רציונליים הקבועים בכללי הסמכות המקומית שאין להמעיט בערכם. בכל מקרה, אין מקום להאריך בטיעונים ובהתדיינויות בשאלת הסמכות המקומית. בשל כך, לא ראיתי מקום לקביעת דיון בבקשה להעברת התיק לבית משפט אחר אלא להכריע בה שלא במעמד בעלי הדין על סמך הבקשה, התגובה והתשובה של הצדדים, וכן בשים לב לטופס בקשת הביצוע שהוגש ללשכת ההוצאה לפועל. 7. המקרה שלפני מעלה שאלה המצויה בצומת שבין דיני ההוצאה לפועל לדיני סדר הדין האזרחי. 3 8. חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל"), מקנה לזוכה בהליך משפטי אוטונומיה מלאה בבחירת המקום לפתיחת תיק ההוצאה לפועל, וכך נקבע בסעיף 6 (א) לחוק ההוצאה לפועל: "הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק-דין". לפי סעיף 81א. (א) לחוק ההוצאה לפועל: "שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם בפקודת השטרות (בחוק זה – שטר) ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט". עולה, כי בקשה לביצוע שטר אינה כפופה להוראת תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי המסדירה את נושא הסמכות המקומית והזוכה (התובע) רשאי להגיש את בקשת הביצוע לכל לשכת הוצאה לפועל, לפי בחירתו.
החלטה |16/06/2019 |שלום – עכו
ת"ט (עכו) 6258-08-20- מוחמד מגאהד נגד פיראס יאסין
שמות השופטים: ראמי נאסר
נטען עוד, כי הבקשה מושתת על עקרון ההשתק השיפוטי וכי הנתבע לא התייחס בתגובתו לטענה זו. התובע חזר על טענתו כי הנתבע ניהל הליך משפטי בבית משפט השלום בנצרת, מבלי להתנגד לסמכותו המקומית של בית המשפט. נטען עוד, כי השיק נשוא תיק זה הוא חלק מסדרת השיקים שהוגשו לביצוע בהליך הקודם כפי שניתן ללמוד מהמספר הסידורי של השיקים. לפיכך, יש לקבל את הבקשה ולהעביר את מקום השיפוט לבית משפט השלום בנצרת. דיון והכרעה: 8. לאחר בחינה, עיון ואיזון ולאור טענות ב"כ הצדדים המלומדים והוראות הדין הרלוונטיות, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להעברת מקום השיפוט להתקבל. להלן נימוקיי; המסגרת הנורמטיבית – סמכות מקומית בהוצאה לפועל לפני ואחרי הגשת התנגדות 9. אפתח בהערה מקדימה. על-פי רוב, אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה כמו הסמכות העניינית. עם זאת, ישנם רציונליים הקבועים בכללי הסמכות המקומית שאין להמעיט בערכם. 10. המקרה שלפניי מעלה שאלה המצויה בצומת שבין דיני ההוצאה לפועל לדיני סדר הדין האזרחי, כאשר חוק הוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל"), מקנה לזוכה בהליך הוצאה לפועל אוטונומיה מלאה בבחירת המקום לפתיחת תיק ההוצאה לפועל, וכך נקבע בסעיף 6(א) לחוק ההוצאה לפועל: "הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק-דין". לפי סעיף 81א. (א) לחוק ההוצאה לפועל: "שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם בפקודת השטרות (בחוק זה – שטר) ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט". 11. על כן, בקשה לביצוע שטר, בדומה לבקשה לביצוע פסק דין, אינה כפופה בעת הגשתה להוראת תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), אשר מסדירה את נושא הסמכות המקומית, והזוכה (התובע) רשאי להגיש את בקשת הביצוע לכל לשכת הוצאה לפועל, לפי בחירתו.
החלטה |30/08/2020 |שלום – עכו
תקנות ההוצאה לפועל (חיפה) 519575-02-21- בנק הפועלים בע"מ נגד יעקב מזרחי
שמות השופטים: עיסאם חאיק
היינו, אישור המסירה שצורף נערך ונחתם חודשיים לפני כתיבת המכתב. 23. האומנם טען הזוכה במסגרת תגובותיו כי צירף את אישור המסירה הנכון אולם עיון בכל כתבי בי הדין שהגיש בתיק, לרבות תגובתו בתיק מיום 15/6/23 ועד היום, לא הציג אישור מסירה תואם. 24. בהקשר זה אתייחס לחובת תום הלב בניהול תיק הוצאה לפועל, כך נרשם בע"א (מחוזי ת"א) 2836/03 עיריית תל אביב נ' מור תמר (פורסם בנבו) (ביום 24.01.2006 ): "היקפה של חובת תום הלב, אינו מצטמצם, אך ורק, לשאלת נסיבות פתיחתו של הליך ההוצל"פ או לפירעונו של החוב. חובת תום הלב, חולשת גם על אופן ניהולם של ההליכים בפני ראש ההוצל"פ. לעניין זה, סבור אני, כי עקרון תום הלב בניהול הליכי הוצאה לפועל, מחייב את הזוכה בתיק ההוצאה לפועל, לפעול, באופן סביר, לקבלת סעד המימוש בהליכי ההוצאה לפועל, ואין הוא יכול "לישון על זכותו" זו, עד קץ כל הימים. תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש "תכנית חסכון" לזוכה, אשר ממתינה עד אין קץ, ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית. 25. בניגוד לטענת הזוכה בדבר אי ביצוע תשלום שוטף בגין חודש 4/22, עיון בדף חשבון מעלה כי תשלום בגין חודש זה אכן בוצע ביום 15/4/23 וזאת בסך של 3,025 ש"ח. 26. כמוכן, עיון בדף החשבון מעלה כי אכן התשלום בסך של 20,000 עודכן בתיק, וזאת ע"ח החוב בתיק, וזאת ביום 04/07/22. טענת הזוכה בהקשר לתשלום זה, כתשלום שאינו קשור לתיק, אינה מקובלת עלי ואני מעדיף ביחס לטענת זו את גרסת החייב. התשלום אכן שולם כנגד ביטול הליך עיקול מקרקעין שהוטל במסגרת תיק זה, הא ותו לא.
החלטה |19/09/2023 |רשם ההוצאה לפועל – חיפה
רעצ (רמלה) 28193-01-18- יצחק בן משה נגד עורך דין אביבה כהן- הזוכה
שמות השופטים: דוד שוהם
שונים הם פני הדברים כאשר התובע זכה בדינו, והפך ל"זוכה". או-אז "הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין" (סעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967). משמע, הסמכות המקומית מבקשת עתה לכבד את האינטרס של התובע להגיש את הבקשה, כנוחותו, לכל לשכת הוצל"פ שבה יחפוץ" ומשום הטעם האמור, מורה תקנה 119(ד) כי בר"ע תוגש דווקא לאותו "בית משפט שלום שבתחום סמכותו נמצאת הלשכה שבה ניתנו ההחלטה או הצו". ראו רע"צ 22296-08-12 רבקה דלק נ' בנק מזרחי טפחות בעמ. רע"צ 30023-02-17 היתאם סואעד נ' חנאן עוקלה, ורע"צ 64963-03-16 מאהר איברהים נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (ההחלטות פורסמו במאגרים המשפטיים). 4. מעבר לנימוק זה שמבוסס על פרשנות של החקיקה, יש מקום לכך שהערעורים על לשכת ההוצאה לפועל מסוימת יוגשו לאותו בית משפט, שבתחום סמכותו נמצאת לשכת ההוצאה לפועל. יש למנוע מצב לפיו החייב יבחר את המקום שבו יתנהל הערעור שמוגש על ידו. מסקנה זאת, תמנע גם אפשרות לפיה יגיש החייב ערעור על החלטות שונות באותו תיק, בבתי משפט שונים.
החלטה |05/02/2018 |שלום – רמלה
תקנות ההוצאה לפועל (ירושלים) 504284-06-22- ינון אניטל אדיר נגד הראל חברה לביטוח בעמ
שמות השופטים: שי קידר
ברם, אין בכך כדי לסתור את חובתו של הזוכה לחתור לסיומו של הסכסוך בין הצדדים. תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש "תוכנית חסכון" לזוכה, אשר ממתינה עד אין קץ, ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית. ויודגש, אין המדובר בהטלת חובה על הזוכה "לרדוף" אחר החייב לשם מימושו של פסק הדין. ואם יתברר כי החייב התחמק מתשלום חובו במשך שנים, תוך החלפת כתובות מגורים, יציאה מן הארץ, או מטעם אחר, הרי שברור הוא, שאין זה מחובתו של הזוכה לנקוט בהליכים סבוכים, מיותרים ועתירי עלות, כדי לעלות על עקבותיו של החייב. אולם, מאידך, חלה חובה על הזוכה לנקוט בפעולות במסגרת תיק ההוצאה לפועל, לשם מימושו של פסק הדין. כך, תוגשם תכליתו של עקרון תום הלב בניהול הליכים משפטיים, בצורה המיטבית ביותר, תוך יעול הדיון ומניעת שימוש לרעה בו. וכך, כאמור, נראה לי כי לאור חובת תום הלב בניהול הליכים משפטיים ומרכזיותו של עקרון זה, ימנע בית משפט עצמו, דרך כלל, מלהעניק סעד לזוכה, אשר "ישן על זכותו", ולא נקט בהליכים למימוש זכייתו בפסק דין, או למימושו של השטר, בהליכי ההוצאה לפועל. " ע"א (ת"א) 2836/03 עיריית תל אביב נ' מור תמר (פורסם בנבו, 24.1.06 ) 34. הזוכה פעל בלתי סבירה ובלתי ראויה בפתיחתו של תיק זה. כפי ששוקף בדיון לעיל, הזוכה לא פעל כנדרש למנוע את פתיחתו של התיק גם לאחר ששולמו כמעט 99 מהחוב שנקבע בפסק הדין, על מלוא החוב שנקבע בפסק הדין, וללא הודעה מתאימה על ששולם תשלום כלשהו אלא רק בחלוף 55 ימים ממועד התשלום. מדובר במחדל חמור בנסיבות הענין.
החלטה |26/11/2022 |רשם ההוצאה לפועל – ירושלים
ת"ט (עכו) 76301-01-19- אמפא קפיטל בע"מ נגד באז הזימה
שמות השופטים: ראמי נאסר
נטען עוד לקיומם של הסכמים בין התובעת לנתבע והחברה שבבעלותו אשר כוללים גם הם תניית שיפוט בלעדית לפיה בית המשפט המוסמך לדון בסכסוכים בין הצדדים הוא בית משפט השלום בתל אביב. 8. בתגובת הנתבע לבקשת התובעת נטען, כי ההסכמים אליהם מפנה התובעת ואשר כוללים תניית שיפוט אינם תקפים כלפי הנתבע מאחר ואינו צד לאותם הסכמים. 9. בתשובת התובעת לתגובת הנתבע, חזרה התובעת על טענותיה שבבקשה והוסיפה כי בעת קיומה של סמכות מקומית בתל אביב כלפי אחד הנתבעים אז זכות הבחירה בידי התובע להגיש ולנהל את תביעתו באותו בית משפט גם כלפי שאר הנתבעים. דיון והכרעה: המסגרת הנורמטיבית – סמכות מקומית בהוצאה לפועל לפני ואחרי הגשת התנגדות 10. אפתח בהערה מקדימה, ואציין כי לאחרונה נדרשתי להכרעה בסוגיה דומה במסגרת שני תיקים אחרים: ת"ט (עכ') 35171-02-19 לבידי לביא מסחר ושיווק בע"מ נ' סלמה ( 02.04.2019 ); ות"ט 57213-02-19 (עכ') סולסייל בע"מ נ' עזאם ( 20.04.2019 ). 3 11. בהחלטות הנ"ל ציינתי את הדברים הבאים. על-פי רוב, אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה כמו הסמכות העניינית. עם זאת, ישנם רציונליים הקבועים בכללי הסמכות המקומית שאין להמעיט בערכם. בכל מקרה, אין מקום להאריך בטיעונים ובהתדיינויות בשאלת הסמכות המקומית. בשל כך, לא ראיתי מקום לקביעת דיון בבקשה להעברת התיק לבית משפט אחר אלא להכריע בה שלא במעמד בעלי הדין על סמך הבקשה, התגובה והתשובה של הצדדים, וכן בשים לב לטופס בקשת הביצוע שהוגש ללשכת ההוצאה לפועל. 12. המקרה שלפניי מעלה שאלה המצויה בצומת שבין דיני ההוצאה לפועל לדיני סדר הדין האזרחי. 13. חוק הוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל"), מקנה לזוכה בהליך הוצאה לפועל אוטונומיה מלאה בבחירת המקום לפתיחת תיק ההוצאה לפועל, וכך נקבע בסעיף 6(א) לחוק ההוצאה לפועל: "הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק-דין".
החלטה |20/04/2019 |שלום – עכו
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-197
סעיף: 11א. המחאת זכות
11א. (א) הגיש זוכה בקשת ביצוע, מכוח המחאת זכות, תוגש הבקשה בצירוף תצהיר שבו יבהיר הזוכה, הנמחה, את זכותו מכוח המחאת הזכות ונסיבותיה; לשכת ההוצאה לפועל לא תאשר בקשת ביצוע שלא צורף לה תצהיר כאמור. (ב) עובד לשכת ההוצאה לפועל שלא שוכנע כי ניתן לפתוח את תיק ההוצאה לפועל על בסיס התצהיר וההבהרה שניתנו לפי תקנת משנה (א), יבקש מרשם ההוצאה לפועל הנחיות בדבר פתיחת התיק; רשם ההוצאה לפועל רשאי לבקש מהזוכה הבהרות נוספות בדבר המחאת הזכות או כל הבהרה או מסמך אחר לפי שיקול דעתו. (ג) לבקשת זוכה לרשם ההוצאה לפועל, בתיק הוצאה לפועל תלוי ועומד, בדבר החלפתו כזוכה על ידי אדם אחר על סמך המחאת זכות יצורפו – (1) פירוט פרטי הנמחה, לרבות שמו המלא של הנמחה, פרטי זהות וכתובת, שיעודכנו בתיק, אם תתקבל הבקשה; (2) פרטי בא כוח הנמחה, שיעודכנו בתיק, אם תתקבל הבקשה; (3) פרטי חשבון בנק הנמחה, כאמור בתקנה 11(א)(4) שיעודכנו בתיק, אם תתקבל הבקשה; (4) המחאת הזכות; (5) תצהיר הזוכה הממחה, המפרט את נסיבות המחאת הזכות, שבו יצוין כי הזוכה חתם על המחאת הזכות המאשרת את החלפתו כזוכה על ידי הנמחה. (ד) בקשה לפי סעיף קטן (ג) לא תאושר אם מי שהגיש אותה הוא אדם הנמחה בהמחאת הזכות.
צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות), התשע"ד-2014
סעיף: 1. הענקת סמכויות לדון בבקשות
1. מנהל לשכת הוצאה לפועל, סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות או עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל (להלן – בעל סמכות), יהיו רשאים לדון ולהחליט בבקשות המפורטות להלן: (1) בקשת זוכה להוצאת תיק פרטני מתוך תיק איחוד לצורך סגירתו או בקשת זוכה בתיק פרטני להוציא מהתיק חייב המצוי באיחוד תיקים, לפי סעיף 8(ג) לחוק, והכול כשהטעם לסגירת התיק הוא ויתור על החוב על ידי הזוכה או שהחוב נפרע בידי צד ג'; (2) חילוט עירבון כספי שהפקיד חייב ששוחרר לפי צו הבאה ולא התייצב כפי שהבטיח ולא סיפק הסבר לאי–התייצבותו בתוך שבעה ימים, והעברתו לחשבון תיק ההוצאה לפועל לפי סעיף 69יב(ה) לחוק; המציא החייב הסבר לאי–התייצבותו, תועבר ההחלטה בדבר חילוט העירבון לרשם ההוצאה לפועל; (3) זקיפת כספים העולים על גובה החוב הפסוק של זוכה או זוכים, לפי העניין, לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב לפי סעיף 76(א2) לחוק; (4) עיכוב הליכים והעברת התנגדות לביצוע תובענה או שטר שהוגשו במועד לבית המשפט המוסמך לפי סעיפים 81א(ג) ו–81א1(ד)(2) לחוק, ובלבד שלא הועלתה טענת סמכות מקומית.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 6. בקשת ביצוע
6. (א) הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק-הדין; הוא יציין בה פרטים מזהים של החייב כפי שייקבעו, ואם הוא קטין או פסול דין, וכן יפרש בה את ההליכים שהוא רוצה שיינקטו, ויכול הוא, מפעם לפעם, לבקש נקיטת הליכים נוספים (ב) לא תוגש בקשה לביצוע פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור-לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין 30 הימים במועד המצאת פסק הדין. (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא נקבע בפסק הדין מועד לביצועו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר לזוכה שביקש זאת, בבקשה הנתמכת בתצהיר, להגיש בקשה לביצוע פסק הדין, אף אם טרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין, אם היה לרשם יסוד סביר להניח שאי–פתיחת תיק הוצאה לפועל עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין. (ב2)2 (1) על אף האמור בכל דין או הסכם, הוגשה בקשה לביצוע פסק דין או שטר בחלוף שנה מהמועד שבו היה אפשר להגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל לפי פסקה (2)-(א) תתווסף לסכום הקבוע בפסק הדין או בשטר, לפי העניין, רק ריבית שקלית, אלא אם כן נקבע אחרת לפי סעיף 2(ג) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, מהמועד שבו היה אפשר להגיש את הבקשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ועד למועד שבו הוגשה הבקשה לביצוע; ואולם-(1) נקבעו בהסכם הפרשי הצמדה-ייווספו הפרשי ההצמדה כפי שנקבעו בהסכם; (2) הריבית לא תעלה על ריבית מכוח הסכם או מכוח הדין. (ב) יתווספו דמי פיגורים בעד התקופה שמיום הגשת הבקשה ועד למועד התשלום בפועל לפי הוראות סעיפים 5 ו-5א לחוק פסיקת ריבית והצמדה, ומניין שלושת החודשים להתווספות דמי פיגורים כאמור בסעיף 5א לחוק האמור יחל-(1) לעניין פסק דין-ממועד מסירת האזהרה לפי סעיף 7, ואם פסק הדין הומצא לחייב או ניתן במעמד הצדדים-ממועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל; (2) לעניין שטר-מהמועד להגשת התנגדות הקבוע בסעיף 81א(ג1).
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 81א1. ביצוע תביעה על סכום קצוב
81א1. (א) תביעה שהיא אחת מאלה: (1) תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב; (2) תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק, ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף זה, ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על 75,000 ש"ח ביום הגשתה, והוא אף אם עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי הצמדה או מחמת התווספותם של ריבית או דמי פיגורים (בסעיף זה-תביעה על סכום קצוב). (ב) (1) (נמחקה). (2) הוגשה בקשה לבצע תביעה על סכום קצוב שעניינה תשלום שכר טרחה בעד טיפול בתביעה שאדם זכאי בשלה לסיוע משפטי לפי פרט 6(ג) או (ד) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, יכלול המבקש בהתראה הודעה לחייב, בנוסח ובאופן שיקבע שר המשפטים. (ב1) המבקש לבצע תביעה על סכום קצוב לפי הוראות סעיף זה, ימציא לנתבע, בדואר רשום עם אישור מסירה, התראה בדבר כוונתו להגיש את התביעה כאמור לביצוע בהוצאה לפועל (בסעיף זה-ההתראה); לא הצליח המבקש להמציא לנתבע את ההתראה באופן האמור, והיה המבקש מיוצג על ידי עורך דין, יוכל עורך הדין להמציא את ההתראה באמצעות מסירה אישית לפי הוראות תקנות סדר הדין ויחולו לעניין זה הוראות תקנות 161(4) ו-165(א) לתקנות האמורות. (ב2) סירב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור מסירה, יראו את הנתבע כמי שהומצאה לו ההתראה כדין; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה. (ג) (1) לא תוגש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל אלא בתום שלושים ימים ולא יאוחר משנה מיום שהתובע המציא לנתבע את ההתראה; הבקשה תוגש בצירוף כתב התביעה, כל מסמך התומך בתביעה, העתק מההתראה אישור על משלוח ההתראה בדואר רשום לנתבע ואישור מסירה או הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר סירוב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור המסירה, לפי העניין, וכן העתק תשובת הנתבע להתראה, אם השיב לה (בסעיף זה-בקשה לביצוע תביעה).
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 11. נספחים לבקשת ביצוע ותחליפיהם
. (א) לא תקובל לרישום בקשת ביצוע אלא אם כן יפורטו בה ויצורפו לה המסמכים המפורטים להלן, לפי העניין: (1) העתק מאושר של פסק הדין או של הפסיקתה או של ההחלטה או הצו, לפי העניין, ואם ניתנו שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציאם לחייב, יוגשו בצירוף אישור המצאה לחייב; נפתח תיק בתקשורת בין מחשבים, כאמור בתקנה 15(א), וצורף לבקשה העתק מפסק הדין או של הפסיקתה או של ההחלטה או הצו, לפי העניין, יצהיר בא כוחו של הזוכה במסגרת בקשת הביצוע, כי קיים בידו העתק מאושר הניתן להמצאה ללשכת ההוצאה לפועל לפי דרישה (1א) על אף האמור בפסקה (1), מקום שהזוכה נדרש להמציא אישור המצאת פסק הדין לחייב, יראו באישור חתום על ידי מערכת בתי המשפט לפי טופס 1ז, כי פסק הדין נשלח לפי תקנה 161(1)(ד) לתקנות סדר הדין, כאישור המצאת פסק הדין לחייב, אלא אם כן נקבעה בפסק הדין הוראה מפורשת לעניין דרך ההמצאה. (2) מקום שהזוכה מיוצג על ידי עורך דין-יפוי הכוח של עורך הדין, זולת אם יפוי הכוח הופקד בלשכה ועורך הדין הורשה בו להוצאה לפועל ולגביית כספים; היה זוכה מיוצג על ידי עורך דין על פי יפוי כוח כללי, יצא ידי חובתו לפי פסקה זו גם אם ציין בבקשת הביצוע את מקום הפקדת יפוי הכוח הכללי; (3) פרטי החייב כאמור בתוספת הראשונה לחוק, בפרטים 1 ו–2 או אישור בדבר פרטי החייב אם התקיים אחד מאלה: (א) פרטי החייב כאמור בתוספת הראשונה לחוק, בפרטים 1 ו–2 אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין ולא ניתן לתקנם לפי תקנה 10(ה); (ב) החייב אינו יחיד. הוראה זו לא תחול אם הבקשה מוגשת כנגד חייב שאין חובה על פי דין לרשום את פרטיו במרשם.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 15. הגשת בקשות ללשכה
15. (א) כל בקשה, זולת אם נעשתה תוך שמיעת המבקש בפני רשם ההוצאה לפועל, תהיה בכתב, חתומה בידי המבקש או בא כוחו, ותוגש או תישלח בדואר או בתקשורת בין מחשבים אל הלשכה שבה מתנהל התיק זולת בקשה דחופה שיש להגישה באופן ידני; בקשה כאמור שנשלחה בדואר לא תיחשב כבקשה שנתקבלה, אלא אם נתקבלה למעשה. (א1) בקשת זוכה לסגירת תיק או להקטנת חוב או לביטול הליכים יוגשו לפקיד בלשכה שבה מתנהל התיק או יישלחו באמצעות תקשורת בין מחשבים בלבד; בתיק מזונות ניתן להגיש בקשות להקטנת חוב גם באמצעות הדואר או הפקסימילה. (א1א) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו–(א1) יהיה ניתן להגיש בבית משפט שלום, שאין לידו לשכת הוצאה לפועל, בקשות ומסמכים שניתן להגישם בלשכת הוצאה לפועל ולקבל מידע בעניין תיקים והליכים בהוצאה לפועל. (א2) בקשות אשר יוגשו ללשכה יהיו לפי טפסים 4 עד 4ו שבתוספת הראשונה, לפי העניין, ויצוין בהן קוד הסעד המבוקש כמפורט בכל טופס, לפי העניין, וכן תירשם תמצית הבקשה במקום המיועד לכך בטופס. האמור בתקנת משנה זו לא יחול על בקשות שמוגשות בתקשורת בין מחשבים. (א3) בקשה תהיה מודפסת או כתובה במכונת כתיבה, על גבי גיליונות נייר לבנים וחלקים בגודל 29.7 x 21 ס"מ (A4 ), על צד אחד בלבד של הגיליון, ויש להותיר שוליים של חמישה סנטימטרים לפחות; על אף האמור בתקנת משנה זו, אין לעורר התנגדות טכנית על בסיס פגם שבצורה. (א4) על המגיש בקשה באמצעות תקשורת בין מחשבים לוודא כי פרטי הצדדים שצוינו וכן פרטי הבקשה הוקלדו במלואם ובצורה מדויקת ומלאה. (ב) הבקשה תפרט את מספר תיק ההוצאה לפועל, את שמותיהם, מספרי זהותם ומעניהם של הזוכה ושל החייב, את הענין המבוקש ולגבי איזה מן החייבים הוא מבוקש. (ג) בבקשת חייב יפורטו נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), כתובת למשלוח דברי דואר, מענו המדויק האחרון, מספר המיקוד ואם טרם נקבע מספר מיקוד יצוין הדבר במפורש, וככל הניתן גם מספר טלפון לרבות מספר טלפון נייד; בקשה שאין מתקיימות בה הוראות תקנת משנה זו, לא תקובל בידי הלשכה. (ד) לבקשת חייב יצורף העתק צילומי של תעודת הזהות שלו, ובאין לו תעודת זהות העתק צילומי של תעודה מזהה אחרת, זולת אם צירף כבר העתק צילומי כאמור לבקשה קודמת שהגיש באותו תיק הוצאה לפועל. (ה) בקשה שלפי תקנות אלה יש להגיש בצירוף תצהיר או בצירוף ערובה, ולא צורפו לה תצהיר או ערובה, לפי העניין, לא תקובל לרישום.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה – "בית-משפט" – לרבות בית-דין דתי; "דמי פיגורים" ו "ריבית שקלית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה; "הליך" – פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק-דין; "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – הממונה כהגדרתו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; "המצאה מלאה" – כל אחת מאלה: (1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בתקנות 161(3) ו–(4)(א) ו–(ב)(1), 163 ו-165(א) לתקנות סדר הדין; (2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1); (3) המצאה שמתקיימים לגביה התנאים שבסעיף 3ז(א) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים; "זוכה" – מי שפסק-דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו; "חוב פסוק" – החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין; "חוק בתי המשפט" – חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018; "חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים" – חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018; "חייב" – מי שפסק-דין ניתן לחובתו; "כרטיס חיוב" ו"כרטיס תשלום" – כהגדרתם בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981; "כרטיס חיוב מיידי" – אמצעי תשלום כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק, בתשלום מיידי של התמורה בידי הלקוח, למעט כרטיס תשלום; "לשכה" או "לשכת הוצאה לפועל" – לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור בסעיף 2; "מנהל רשות האכיפה והגבייה" – מי שמונה לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, לשמש מנהל רשות האכיפה והגבייה; "נכס" – לרבות זכות קיימת או עתידה; "ערובה" – ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת; "פסק-דין" – פסק-דין או החלטה אחרת של בית-משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי; "פסק דין לפינוי מושכר" — פסק דין בתביעה לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, אינו חל עליו ; "קיבוץ" – אגודה שיתופית שסווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות, כקיבוץ או כמושב שיתופי; "רשות האכיפה והגבייה" – רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים המופקדת על ביצוע חוק זה וחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1957; "תקנות סדר הדין" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 15א. המצאה לזוכה
15א. (א) הגישו החייב או צד שלישי בקשה ללשכה, יצרפו אליה, בנוסף למספר העותקים הנדרש, עותק לשם המצאה לזוכה; היו החייב או הצד השלישי מיוצגים על ידי עורך דין, ימציאו עותק הבקשה לזוכה בתוך שלושה ימים; רשם ההוצאה לפועל יקבע את המועד שבו ימסור הזוכה את תגובתו לבקשה, זולת אם החליט לדחותה; לא הגיב הזוכה במועד שנקבע לו, יחליט רשם ההוצאה לפועל בלא תגובת הזוכה. (ב) ראה רשם ההוצאה לפועל כי השהיית הדיון עלולה לגרום נזק שאין לו תקנה או נזק חמור, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט בבקשה אף לפני קבלת תגובת הזוכה; העתק מההחלטה יישלח לזוכה; הזוכה או אדם אחר הרואה עצמו נפגע על ידי ההחלטה, רשאי לבקש את ביטולה או את שינויה תוך שבעה ימים מהיום שבו הומצא לו העתק מההחלטה.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין
(ג) אין בייצוג צד על ידי עורך דין כדי למנוע מתן הודעות מהותיות להמשך ההליך על ידי מערכת ההוצאה לפועל לזוכה או לחייב בעצמו, ובלבד שעותק ההודעה נשלח לעורך הדין המייצג אותו; האמור בתקנת משנה זו אינו גורע מזכותו של צד לקבל דוחות באופן ישיר בנוגע לפעולות בתיקיו. (ד) עורך דין, המבקש לקבל מידע בלבד מהתיק, בלי שנדרש עדכונו כבא כוח הצד בתיק, יציג ייפוי כוח שייחתם לא מוקדם משנה עובר להפקדתו, המאפשר קבלת מידע מהתיק ויצרף לבקשה לקבלת המידע העתק תעודת זהות של אותו צד. (ה) עורך דין המבקש כי פקיד או שליח ממשרדו יבצע פעולות בעבורו ידאג להפקיד בידי אותו אדם אישור שנחתם לא מוקדם משנה עובר להצגתו ולפיו אותו אדם מועסק על ידו ומוסמך לפעול מטעמו של עורך הדין; האישור יפרט גם את הפעולות אשר רשאי הפקיד או השליח לבצע בעבור עורך הדין.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 109ב. בקשה לביצוע תביעה
109ב. (א) בקשה לביצוע תביעה תהיה ערוכה לפי טופס 1ה שבתוספת הראשונה. (ב) על אף האמור בתקנה 15(א), התנגדות, בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות או בקשה או תגובה לבקשה בענין בקשה לביצוע תביעה מהסוגים שעליהם יודיע שר המשפטים בהודעה שתפורסם ברשומות, יגיש הנתבע ללשכה שאליה הוגשה הבקשה או ללשכה שליד בית המשפט שאליו ניתן היה להגיש את הבקשה לביצוע התביעה כתובענה לפי תקנות סדר הדין, אלמלא הוגשה ישירות לביצוע בהוצאה לפועל לפי הוראות סעיף 81א1 לחוק ((להלן – לשכת ההגשה). (ג) נתבע שהגיש בקשה או תגובה לבקשה כאמור ללשכה שאינה הלשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע התביעה כאמור בתקנת משנה (ב) יפרט בה את הטעמים שלפיהם לבית המשפט שליד אותה לשכה הסמכות המקומית לדון בתביעה. (ג1) הגיש החייב התנגדות בלשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע, כאמור בתקנת משנה (ב), רשאי החייב לבקש במסגרת ההתנגדות כי הרשם יעביר את התיק לבית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בתביעה, ויפרט את הטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות כאמור. (ד) נקבע דיון במעמד הצדדים בבקשה או בתגובה לבקשה שהוגשו ללשכת ההגשה ייערך הדיון בלשכת ההגשה. (ה) מלבד האמור בתקנות משנה (ב), (ג1) ו–(ד) תבוצע הבקשה לביצוע תביעה בלשכה שאליה הוגשה בידי התובע.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין
28ג. (א) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל ייפוי כוח שהועבר לעורך דין אחר, אלא בצירוף הסכמתו הנפרדת והמפורשת של הלקוח בכתב, בהתאם לסעיף 18 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. (ב) הושעה עורך דין מלשכת עורכי הדין לפי סעיף 68(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן-חוק לשכת עורכי הדין), תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על ההשעיה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין שהושעה ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק בתום תקופת ההשעיה; הוצא עורך דין מהלשכה כאמור בסעיף 68(5) לחוק לשכת עורכי הדין, תשלח לשכת ההוצאה לפועל הודעה לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין, על הוצאתו. (ב1) נמסרה למערכת ההוצאה לפועל הודעה על פקיעת חברותו של עורך דין המייצג זוכה או חייב מלשכת עורכי הדין לפי סעיפים 48 או 93(ו) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על הפקעת חברותו בלשכה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק לאחר תום פקיעת החברות. (ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה-יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא
כל הזכויות שמורות ©