03-3810100

עורך דין הוצאה לפועל נתניה

הוצאה לפועל בנתניה – סקירה משפטית

תשובה תמציתית

  • לשכת ה הוצאה לפועל בנתניה היא אחת הלשכות המרכזיות במחוז המרכז, המטפלת בהליכי גבייה והוצאה לפועל. מהפסיקה עולה כי הלשכה מטפלת במגוון רחב של הליכי גבייה, החל מחובות קטנים ועד תיקים מורכבים הכוללים מימוש נכסים.
עורך דין הוצאה לפועל נתניה
ייצוג בהוצאה לפועל

המסגרת הנורמטיבית והפרקטיקה

סמכות וניהול תיקים

  • תא (נצרת) 8346-06-08 עלי אבו תנהא נגד י. ינקוביץ (ניתן ב 27/12/16) "המשיבה הגישה בצירוף לתגובתה טבלת החובות שהוגשה באותה בקשה לפשיטת רגל, וחוב למשיבה כאן בסך 1,256,669 משנת 2008, בעלת מספר תיק הוצל"פ 09-07961-08-0 מופיע בה."

הליכי גבייה ואכיפה

  • רעצ (חיפה) 8645-05-14 ע ק ב ס נגד אלחנן קרת (ניתן ב 10/07/14) "במסגרת הדיון קבע בית המשפט ,כי בהנתן צירוף אסמכתאות על סגירת תיקי ההוצל"פ כנגד החייב, וכן תשלום מלוא יתרת חוב הפיגורים לנושה המובטח יסגר תיק ההוצל"פ."

תפקיד רשם ההוצאה לפועל

  • עשא (תל אביב) 58861-06-15 נגד (ניתן ב 15/10/15) "בהתאם להחלטתי מיום 23.7.15 הגישו באי כוח הצדדים עיקרי טיעון וסיכום טענותיהם, בצירוף נספחים שונים. לאחר שעיינתי בכל כתבי הטענות ושקלתי את טיעוניהם של באי כוח הצדדים, מצאתי כי דינו של הערעור להידחות"

שיקולים מעשיים

  • הגשת בקשות וניהול תיקים
  • יש להקפיד על הגשת מסמכים מלאים ומדויקים
  • חשיבות מעקב אחר החלטות והודעות הלשכה
  • שמירה על לוחות זמנים

ייצוג משפטי

  • בדמ (תל אביב) 121/07 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב יפו נגד פלוני (ניתן ב 03/01/08) "המתלוננת העידה ואישרה בעדותה כי למעשה חיכתה משנת 1998 ועד שנת 2004, ופרט לשיחות טלפון אל הנאשם, לא הטריחה עצמה ולו אף פעם אחת, לבוא ו/או להיפגש עם הנאשם במשרדו."

סיכום
לשכת ההוצאה לפועל בנתניה מהווה חלק חשוב ממערכת אכיפת החיובים במחוז המרכז. הפסיקה מדגישה את חשיבות הניהול המקצועי של תיקי ההוצאה לפועל, הקפדה על כללי האתיקה המקצועית, ומתן שירות יעיל לזוכים ולחייבים כאחד.

סימוכין

רעצ (כפר סבא) 8645-05-14- ע ק ב ס נגד אלחנן קרת

שמות השופטים: רחל קרלינסקי

  • עוד קודם לכן נקט החייב בשני הליכים נוספים ע"מ להשיג את הסעד של סגירת תיק ההוצאה לפועל ובין היתר, הגיש תביעה בהמרצת פתיחה שנמחקה, וכן ערעור נוסף, על החלטות רשמת ההוצאה לפועל. במסגרת הדיון קבע בית המשפט ,כי בהנתן צירוף אסמכתאות על סגירת תיקי ההוצל"פ כנגד החייב, וכן תשלום מלוא יתרת חוב הפיגורים לנושה המובטח יסגר תיק ההוצל"פ. 7. החייב לא עמד בהחלטת ביהמ"ש הנ"ל, ועל כן הורתה רשמת ההוצאה לפועל לנושי החייב ליתן את עמדתם באשר להמשך הליכי מימוש הנכס. בהמשך הוגשה לתיק ההוצל"פ תגובת עירית נתניה, שעתרה להורות למשיב 1 להמשיך בהליכי מימוש הנכס. לאור תגובת הנושה הורתה הרשמת ביום 22.4.14 על המשך הליכי המימוש. הרשמת לא מצאה לשנות החלטה זו גם מטעמי בקשתה של המבקשת. 8. על החלטה זו השיגה המבקשת בבקשת רשות הערעור נשוא תיק זה וביקשה לסגור את התיק כנגדה ,בהיותה דיירת מוגנת מכח סעיף 33 לחוק הגנת הדייר, הואיל וחובות גרושה לעירית נתניה נוצרו בגין נכס מסחרי ,ששייך לו . 9. רשמת ההוצאה לפועל נסמכה על תגובת המשיב וקבעה כי לאור קיום נושה אקטיבי המבקש לפעול כנגד הנכס לגביית חוב החייב (בגין נכס מסחרי אחר), והעדר זכות לדיירות מוגנת למבקשת, משום שלא התגוררה בנכס, יש להמשיך בהליכי הכינוס גם אם הנושה המובטח אינו מעונין בכך. 10. המשיב הגיב לבקשת המבקשת וציין כי אמנם הנושה המובטח אינו מבקש לממש את הנכס הואיל ולא קיימת יתרת חוב פיגורים בהלוואה ואילו יתרת ההלוואות מגיעה לסך של 199,916 . ברם, בנסיבות שבהן המבקשת ויתרה כמו גם החייב כלפי הנושה המובטח על זכות לדיירות מוגנת, וטענותיה בדבר מגוריה בנכס אינן מתיישבות עם המציאות בשטח עת שפנתה והודיעה לו על מקום מגורים אחר, יש להתחשב בדרישת הנושה האחר, להמשיך בהליכי הכינוס ולדחות בקשת המבקשת.

עש"א (תל אביב) 58861-06-15- נגד

שמות השופטים: עמית משה סובל שלום תא

  • 1. המערערים, החייבים בתיק הוצל"פ 01-87172-06-2, מערערים על החלטתו מיום 19.5.15 של כב' רשם ההוצל"פ מר גיא סמולרצ'יק שדחה בקשתם שהוגשה בטענת "פרעתי" עפ"י סעיף 19 לחוק ההוצל"פ והורה על חידוש ההליכים בתיק ההוצל"פ בהתאם להחלטתי מיום 23.7.15 הגישו באי כוח הצדדים עיקרי טיעון וסיכום טענותיהם, בצירוף נספחים שונים. לאחר שעיינתי בכל כתבי הטענות ושקלתי את טיעוניהם של באי כוח הצדדים, מצאתי כי דינו של הערעור להידחות, כמפורט להלן. 2. השתלשלות העניינים מאז נחתם הסכם המכר בין הצדדים ועד לפתיחתו של תיק ההוצל"פ ביום 12.11.06 פורטה בהרחבה בהחלטתו של הרשם הנכבד ואין צורך להרחיב בכך כאן, אלא לציין מספר נקודות מהותיות. בהתאם להסכם המכר התחייבו המערערים (המוכרים) לשאת בתשלומים שונים ולרבות אגרות, היטלים ומיסים וחובות קודמים (סעיף 8ב להסכם) ובמפורש נקבע בסעיף 12 להסכם כי המוכר יישא בהיטל השבחה אם יחול, עד מסירת החזקה בדירה לקונה. 2 עוד נקבע בסעיפים 8(ג) ו-9 להסכם השארת פיקדון אצל ב"כ המוכרים להבטחת תשלום מיסים וביצוע כל התחייבויות המוכרים בהתאם להסכם. כן נקבע בסעיף 14 להסכם פיצוי מוסכם בשל הפרה יסודית בסך של 16,000 דולר. יצויין כי מדובר בתנאי מכר רגילים ומקובלים בשוק. עוד יצויין כי לאחד מבעלי הקרקע שנפטר, ישראל גלעדי ז"ל, היה חוב לעירית נתניה בשל היטל השבחה שלא שולם ובשל כך סרבה העיריה ליתן אישור להעברת זכויות טרם שישולם החוב. 3. משלא העבירו המערערים את הזכויות בדירה, כפי שהתחייבו, הגישה המשיבה ביום 30.5.04 תביעה לתשלום סכום הפיצוי המוסכם בסך של 74,080 .

ת"א (נצרת) 8346-06-08- עלי אבו תנהא נגד י. ינקוביץ

שמות השופטים: דניאל קירס

  • תוכן תצהירו של המבקש הוא שכתב התביעה לא הומצא לו לפני מתן פסק הדין, הוא היה בבית הסוהר, בעקבות צו עיכוב יציאה מן הארץ הוא צילם את התיק בבית המשפט וגילה על אודות התביעה. הא ותו לא (למעט טיעוניו הנוספים בענין סיכויי הגנתו). בתגובתה לבקשה, הצביעה המשיבה על שורה של מסמכים, חלקם בחתימת ידו של המבקש על-פי הנטען, משנת 2009 ואילך, בהם ציין את תיק ההוצאה לפועל מושא פסק הדין, את החוב בבסיסו ואת התביעה. המבקש לא ציין בתצהירו מאום בעניינים אלה. 19. המשיבה הרימה את הנטל להראות כי המבקש ידע על פסק הדין כבר בשנת 2014. כך, צורף לתגובה לבקשה תצהיר, הנחזה להיות תצהירו של המבקש, מיום 27.1.2014 , במסגרת בקשה לפשיטת רגל, בו כתוב "עבדתי עם קבלן רשום בשם י. ינקוביץ מקרית טבעון. . . . במהלך ביצוע העבודות. . . דרשתי כי הקבלן ישלם לי כספים אך הוא התחמק למשך כמה חודשים עד שהסכסוך החריף והקבל הגיש תלונה במשטרה ובהמשך הוגש נגדי כתב אישום ונגזר דיני ונאלצתי לצערי לשהות 6 שנות מאסר בפועל. רובו המכריע של החוב נשוא בקשתי זו הינו בגין תיק הוצל"פ אשר ניתן נגדי בהעדר" (נספח ו' לתגובה, פס' 6-10). לו רצה המבקש לטעון שחתימתו על תצהיר זה מזויפת, היה עליו להגיש תשובה לתגובה ולטעון זאת (ראו תקנה 78 לתקנות סדר הדין האזרחי לפיה כל מקום שבעל דין טוען טענת תרמית יפורשו הפרטים בכתב הטענות). אלא שהמבקש כלל לא הגיש תשובה לתגובה לבקשה. ועוד. המשיבה הגישה בצירוף לתגובתה טבלת החובות שהוגשה באותה בקשה לפשיטת רגל, וחוב למשיבה כאן בסך 1,256,669 משנת 2008, בעלת מספר תיק הוצל"פ 09-07961-08-0 מופיע בה.

בדמ (תל אביב) 121/07- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב יפו נגד ' פלוני

שמות השופטים: חיים קנת,גידי פרישטיק,חבד,טל בננסון,חבד

ייאמר מייד, כי החלטנו לזכות את הנאשם מהעברות המיוחסות לו בכתב הקובלנה. 93537226493 15. המתלוננת מעידה על השתלשלות העניינים, ומעדותה עולות סתירות בעובדות. לדוגמא: העידה כי השטר היה על הסך של 10,000 ₪, בעוד שהשטר היה בפועל על סך של 15,000 ₪, העידה כי כל המסמכים נמצאים אצל הנאשם, שבפועל מחומר הראיות כי הם עצמם הגישו את השטר לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל, העידה כי מסרו את כל המסמכים לנאשם, בעוד שהמתלונן, בעלה העיד, כי לא היה להם כלל מסמכים ולא היה להם קבלות, ולא הערכת שמאי (עמ' 57) וכדומה. המתלוננת מעידה כי, שוחחה עם הנאשם בטלפון מספר רב של פעמים במשך כשנה, שהרגיע אותה ואמר לה שהוא מטפל בעניין ושהכל יהיה בסדר. (עמ' 20 שורות 16/25 לפרוטוקול וכן עמ' 26 באמצע). המשיכה לשוחח איתו בטלפון, כאשר הנאשם מספר לה כי היה חולה ואביו נפטר וכד' (עמ' 21 שורות 15/27 לפרוטוקול). המתלוננת העידה, כי לא נפתח כל תיק הוצל"פ לטעמה ולא ידוע לה על פתיחת תיק הוצל"פ. (עמ' 20 שורות 26 27 לפרוטוקול) בעוד שבעלה, המתלונן, העיד אחרת (עמ' 57 בסוף). המתלוננת העידה ואישרה בעדותה כי למעשה חיכתה משנת 1998 ועד שנת 2004, ופרט לשיחות טלפון אל הנאשם, לא הטריחה עצמה ולו אף פעם אחת, לבוא ו/או להיפגש עם הנאשם במשרדו. וכאשר נשאלת על ידי בית הדין (עמ' 23/24 לפרוטוקול), תשובתה מתחמקת, ולבסוף עונה כי אישה עסוקה ועובדת, וכי לא היה לה זמן בכל התקופה של כ-6-7 שנים לסור אל משרדו של עורך דינה. המתלוננת העידה כי הנאשם דיווח לה כי הוא מנסה להשיג פשרה, ואף אמר לה כי אם אינה מסכימה לפשרה ימשיכו בתביעה.

פסיקה רלוונטית

ר"ע 29-84-1. מיכאל דונקלמן נגד עורך דין שמואל אריאלי

שמות השופטים: מ שמגר

  • הנשיא מ. שמגר: עובדות המקרה 1. המבקשים ביחד עם חייב נוסף, הינם חייבים משותפים בחיובים שהוטלו עליהם לפי שני פסקי-דין שניתנו כנגדם. בהסתמכו על פסקי-דין אלה, פנה המשיב בעניננו, הוא התובע בערכאות קמא, אל לשכת ההוצאה לפועל שליד בית-משפט השלום בנתניה בבקשה לפתוח בהליכי הוצאה לפועל. נגד המבקשים וכנגד החייב הנוסף, מר קיז'נר, נפתחו שני תיקי הוצאה לפועל: תיק מספר 2910/81 ותיק מספר 937/83. לאחר זמן, הגיע המשיב לידי הסכם עם מר קיז'נר לפיו, תמורת תשלום סך של 60,000 שקל הוא מתחייב לפעול לאלתר כדלקמן: "א. למחוק את החייב מרשימת החייבים בשני תיקי ההוצל"פ וכן מתיקים נוספים, אם אלה קיימים. ב. הזוכה יבטל כל פעולה והליך שננקטו נגד החייב בגין פרשה זו ובמיוחד עיקול שנעשה לפקודה/ות מאסר שהוצאה/או" כן נאמר כי: "אם יתברר שיתרת החוב הנה נמוכה מהמצויינת בהסכם זה יחזיר הזוכה לחייב את הסכום העודף ששילם" בכתב-יד, הוסיף כי התשלום האמור – ". . . מהווה יותר משליש גובה החוב כנגד הסכמת הזוכה להפסיק כל הליך נגד החייב עוד בטרם ישולם במלואו". הסכם זה קיבל תוקף של החלטה מידי ראש-ההוצאה לפועל, ובעקבותיו, נסגר לפי בקשת המשיב תיק ההוצל"פ 937/83 ובוטלו ההליכים כנגד כל החייבים. בתיק ההוצל"פ מספר 2901/81 נמשכו ההליכי נגד כל החייבים למעט מר קיז'נר. 2. בעקבות ההסכם הנ"ל ולאחר סגירת תיק ההוצל"פ 937/83 עתרו המבקשים, לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז1967-, לראש ההוצאה לפעל כדי שתקבע כי לא מוטלת עליהם עוד חובה למלא אחר יתרת חובם בתיק הוצל"פ 2910/81.

רע"א 7-98- סולטן משה נגד 1. שפיגל אלון את דוד 2. דובני-חברה

שמות השופטים: ד דורנר

  • המבקש חייב סכומי עתק לנושים רבים, ונפתחו נגדו מספר תיקי הוצאה לפועל. הוא הוכרז על-ידי ראש ההוצאה לפועל בבית-משפט השלום נתניה כחייב מוגבל אמצעים ונקבע כי ישלם לנושיו 800 ש"ח מדי חודש. בהחלטה צויין כי הזוכים אשר תיקיהם אוחדו בהחלטה יודיעו אם רצונם לקיים חקירת יכולת נוספת. בדיון של חקירת החייב בפני כל נושיו הוגדל הסכום בו חוייב ל3000- ש"ח בחודש. המבקש הגיש על החלטה זו בקשת רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו באיחור של יומיים מהמועד הקבוע לכך. המבקש הגיש בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה. השופטת הניה שטיין דחתה את בקשתו מאחר שלא נתמכה בתצהיר ולא גילתה טעם מיוחד להארכת מועד הקבוע בחיקוק. בבקשה שבפניי, טוען המבקש כי בקשתו נדחתה בבית-המשפט המחוזי מטעמים פרוצדורליים בלבד, ולמבקש עשוי להיגרם כתוצאה מהחלטת ראש ההוצאה לפועל נזק בלתי הפיך. לגופו של עניין, טענת המבקש היא כי ההחלטה להגדיל את הסכום החודשי שעליו לשלם לנושים התקבלה בלא שהוגשה כל ראיה נוספת בעניינו, אלא על סמך התרשמות סובייקטיבית גרידא של ראש ההוצאה לפועל.

ת"א (ראשון לציון) 36501-03-17- עורך דין ניר ליסטר נגד נוה ברדוגו

שמות השופטים: מוטי פירר

  • שונה הדבר ביחס לפתיחת תיק הוצל"פ למימוש החלטה או פסק דין ונקיטת הליכים במסגרתו, שכן מדובר בהליך מעין שיפוטי המתנהל בפני רשם ההוצאה לפועל המהווה בעל תפקיד שיפוטי או מעין שיפוטי על פי דין. לפיכך יש לקבוע כי פעולות האכיפה והגבייה הננקטות מכוח החלטות רשם ההוצאה לפועל חוסות תחת צילה של ההגנה. (ראו למשל רת"ק (מחוזי ב"ש) 50190-09-16 מיכה דוד נ' רז הוכמן ( 21.2.17 ); ת"א (שלום חיפה) 45933-09-12 סמי חמיד נ' פלאפון תקשורת בע"מ ( 21.4.16 ); ת"א (שלום רחובות) 19491-07-16 סאן וויז בע"מ נ' פזית בר עוז ( 6.11.17 ); תא"מ (שלום ראשל"צ) 4432-11-15 מיבל השקעות בע"מ נ' עמית חלפון רואי חשבון ( 20.06.17 )). 16 תובע הפונה לבית המשפט לקבלת סעד כספי או כל סעד אחר בר מימוש, ברגיל עושה זאת על מנת שבבוא היום, ככל ויזכה בסעד המבוקש, יוכל הוא לממש את פרי זכייתו. לפיכך, פתיחת תיק הוצל"פ ונקיטת הליכים למימוש פסק דין, הם צעדים הננקטים בקשר עם ההליך השיפוטי, ומהווים חלק משלביו השונים. באם תאמר אחרת, נרוקן מתוכן את ההגנה הקבועה בסעיף 13(5) לחוק, כאשר מחד גיסא בית המשפט יחיל את ההגנה על הפעולות שקדמו להליך המשפטי, ואין צורך לומר אף על הפעולות שנכללו במסגרת הדיון, אך מאידך גיסא תישלל ההגנה מאותם ההליכים שנועדו למימוש זכייתו מול צדדים שלישיים. כך תסוכל למעשה ההגנה שביקש המחוקק לפרוש במסגרת הוראת החוק, תוצאה שאין הדעת סובלת (ר' עניין סמי חמיד דלעיל). 39. לטעמי, כאשר מדובר בתביעה לסכום קצוב המוגשת ישירות לרשם ההוצאה לפועל בהתאם להוראות סעיף 81א1 לחוק, כפי שארע בענייננו, קרובים הדברים עד מאוד לקבוצת העניינים השנייה המתוארת לעיל – דהיינו נקיטת הליכי גבייה במסגרת הליכים מעין שיפוטיים.

ת"ק (חיפה) 14763-05-11- דוד דניאלי נגד בזק בינלאומי בעמ

שמות השופטים: נסרין עדוי

  • מהרגע בו הוגשה תביעה בלשכת ההוצאה לפועל כנגד התובע, ניתן לו יומו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל להשמיע טענותיו ולהביא ראיותיו, בהתאם לסדרי הדין הקבועים בחוק ההוצל"פ, ברם הוא בחר, מסיבותיו, שלא לנקוט בהליך כלשהו ולשלם לנתבעת את החוב. במצב דברים זה, בו התובע לא הגיש התנגדות בתיק ההוצל"פ ולא מיצה את ההליכים במסגרת תיק ההוצל"פ, אין מקום לאפשר לו לטעון את טענות התנגדותו במסגרת תביעה בבית משפט זה להשבת הכספים ששילם במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. ראו לעניין זה: ע"א (מחוזי ת"א) 1154/84 אימפורט בע"מ נ' יזלוביץ, פ"מ תשמ"ו(3) 485 (1986). אמנם, בפסק אימפורט הנ"ל נדונה הסוגייה בהקשר לאי התנגדות לביצוע שטר, אך הדברים שנקבעו בפסק הדין יפים גם לענייננו. 13. ויודגש, כי ככל ששיקולי נוחות עמדו ביסוד החלטתו של התובע לשלם את החוב בתיק ההוצל"פ שהתנהל בנתניה, מאחר ולא חפץ להכביד על עצמו, הרי שבפני התובע עמדה האפשרות להגיש את התנגדותו בתיק ההוצל"פ בלשכת ההוצאה לפועל שליד בית המשפט שבמחוז מגוריו, תוך מתן הנמקה בדבר הסמכות המקומית המתאימה, בהתאם לתקנה 109ב(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם 1979 . 14. באשר למכתב מיום 11.04.10 שצורף לכתב התביעה, לפיו, מבהיר בא כוח התובע (שייצג את התובע-החייב בעקבות הגשת התביעה ללשכת ההוצל"פ) כי הסכום משולם "תחת מחאה", וכי התובע "שומר על זכותו לנקיטת הצעדים החוקיים העומדים לרשותו. .

בש"א (אשקלון) 3500/05- אביבי צורי ואח נגד כחלון מזל

שמות השופטים: דורון חסדאי

  • כן נטען בבקשה, כי נפתחו תיקי הוצאה לפועל כנגד המבקשים, עמ' 1 מדו"ח פעולות הוצל"פ בתיק הוצל"פ (נתניה) 16-0846093-9צורף כנספח ד' לבקשה. כן צויין כי נפתח תיק הוצאה לפועל נוסף בנתניה שמספרו – 16-0246695-3. (נספח ה' לבקשה). לטענת המבקשים פתיחת תיקי ההוצל"פ הנ"ל נגדם על סמך הפסיקתא המוטעת פוגעת בהם. 5. בד בבד, הגישו המבקשים בקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל בתיקי הוצל"פ (נתניה) 16-02466953ו- 16-01291952, עד מתן החלטה בהליך העיקרי (בש"א 3501/05). 6. בהחלטתי מיום 31.10.05 נעתרתי לבקשה ודיון בבקשה לסעד הזמני ובתובענה עצמה (בש"א 3500/05) נקבע ליום 3.4.06 . 7. המשיבה הגישה ביום 15.11.05 תגובתה לבקשה לשינוי הפסיקתא. בתגובה זו נטענו, בין היתר, ובתמצית טענות מקדמיות לפיהן המבקשים פנו לערכאה הלא נכונה לפי שהמבקש לשנות פסיקתא שנחתמה על ידי שופט שישב בדין, עליו לעשות כן בפני ערכאת הערעור. כן נטענה על ידי המשיבה טענת התיישנות לאור העובדה כי חלפו כ- 12 שנים מיום שהומצאה הפסיקתא למבקשים ועד מועד הגשת בקשתם. 8. לגוף הבקשה ולחלופין טוענת המשיבה ומציגה חישוב לפיו, באם קיימת טעות בפסיקתא הרי שטעות זו הינה לחובתה של המשיבה (לזכותם של המבקשים). כחלק בלתי נפרד מתגובתה אף הגישה המשיבה ביום 21.2.06 חוות דעת מומחה, רו"ח גלעד כץ, אשר נועד לתמוך בטענת המשיבה באשר לחובות המבקשים כלפיה. 9. ביום 3.4.06 התקיים דיון בבקשה. ב"כ הצדדים הגיעו לכלל הסכמה דיונית לפיה, ההחלטה שתנתן תהא בבש"א 3500/05 לאמור, בתובענה גופה ולא בסעד הזמני.

הוצל"פ (צפת) 531956-06-24- כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נגד ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ

שמות השופטים: מלכה,עווידה עזאם

בפניי תגובת הזוכה בהמשך להחלטה מיום 15.09.24 . הזוכה מתנגדת להעברת התיק ללשכת הוצאה לפועל נתניה, הזוכה רשאי לפתוח את תיק ההוצל"פ בלשכת ההוצאה לפועל לפי רצונו. הזוכה טוענת כי החייבת מודה בחובה ולמצער אינה מכחישה את חובה וכי לא העלתה כל נימוק חריג לפיו יש להעביר את התיק ללשכת הוצל"פ נתניה . הזוכה טוענת כי אין מאומה בטענות החייבת הלקוניות בדבר המצאת האזהרה והיא לא מבהירה היכן לשיטתה היא מתגוררת , לא בבקשתה ולא בתצהירה ומתי נודע לה על תיק הוצל"פ. הזוכה טוענת כי לאחר המצאת מכתב ההתראה יצרה החייבת באמצעות ב"כ קשר עם ב"כ הזוכה לצורך הסדר החוב. הזוכה טוענת כי החוב עדיין לא הוסדר ולאחר המצאת האזהרה הוגשה בקשה לתיק הוצל"פ , וככל ולא הומצאה האזהרה לחייבת מהיכן ידעה להגיש בקשתה לתיק הוצל"פ שעה שטרם ננקט כל הליך מטעם הזוכה. הזוכה טוענת כי החייבת קיבלה את האזהרה לידיה וכך היא ידעה על פתיחת תיק ההוצל"פ . בקשת החייבת: החייבת מבקשת עיכוב ההליכים בתיק והעברת התיק להוצאה לפועל בנתניה עקב אי מסירת האזהרה. החייבת טוענת כי אין זה סביר שהיא מתגוררת בנתניה והתיק יתנהל בצפת. החייבת טוענת שלא מדובר בכתובתה הרשומה במשרד רשות האוכלוסין החל מחודש 02/23 ועל כן מדובר בתצהירים כוזבים ושקריים להטעייה. החייבת טוענת כי לא ברור איך אומתו המגורים על ידי השכנים , היא עזבה את הדירה עוד בחודש 2/23, וכי מדובר בניסיון חמור להטעות בביצוע המסירה, והיא לא סירבה מעולם ולא פנו אליה.

תקנות ההוצאה לפועל (תל אביב) 524539-01-23- אלישבע חימובסקי נגד

שמות השופטים: מור קר

  • בהמשך לפסק דינו של כב' בית המשפט ביום 11.11.18 ניתן לפעול לשם גביית החוב במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, אולם לא היה ניתן לפתוח כנגד המסייעים תיק הוצאה לפועל לשם גביית חוב ופסק דין כספי כפי שעשתה הזוכה וכפי שנפתח תיק ההוצאה לפועל הנדון והיה על הזוכה לפתוח תיק לשם גביית החוב באמצעות מימוש שעבוד, כפי שנקבע בפסק הדין של כב' השופט עודד מאור וכפי שהוסכם בניהם במסגרת הסכם הפשרה שנחתם וקיבל תוקף של פסק דין , אכן בשלבים, הראשון בהם רישום השעבוד והשני על ידי מימושו וגביית החוב. ונקבע כי נוכח השיהוי המהותי בפתיחתו של תיק ההוצאה לפועל ו"הנזק הראייתי" שנגרם למסייעים להוכחת טענת הפרעון שלהם, הועבר נטל הבאת הראיה לסתור טענת הפרעון על כתפיה של הזוכה וכי הזוכה לא עמדה בנטל זה ומכל האמור לעיל יש לקבל את טענת "הפרעתי" שהוגשה על ידי המסייעים ולהורות על סגירתו של תיק ההוצאה לפועל הנדון. 34. מצאתי מקום להתייחס בקצרה לשני תיקי ההוצאה לפועל הנוספים אשר נפתחו באשר לפסק הדין נשוא תיק זה. תיק הוצאה לפועל מס' 522734-07-22 נפתח ביום 14.08.22 כנגד הגב' ציפורה נאמן. בתיק הוגשה בקשה בטענת "פרעתי" על ידי החייבת. בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 05.01.23 הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן ישולם על ידי החייבת סך של 200,000 ש"ח ולאחר התשלום האמור ייסגר התיק וכך נעשה ותיק ההוצאה לפועל הנדון נסגר ביום 30.01.23 . יוער כי במסגרת אותו דיון הוסכם בין הצדדים על מחיקת העיקול הרשום על זכויות החייבת בנכס ברחוב הרא"ה 5 ברמת גן, גוש 6125, חלקה 360 תת חלקה 12. תיק הוצאה לפועל מס' 513601-08-22 נפתח ביום 23.08.22 כנגד מר משה נבות. בתיק הוגשה בקשה בטענת "פרעתי" על ידי החייב.

פשר (חיפה) 13567-12-09- סדן דרור נגד כונס הנכסים הרשמי

שמות השופטים: בטינה טאובר

לצפייה בפסק הדין

  • 10. בענייננו עולה, כי הנושה פתח כנגד החייב תיק הוצל"פ מספר 16-07862-10-7 בלשכת ההוצל"פ בנתניה לביצוע החלטת הרשמת מיום 02/03/10 ולגביית ההוצאות שנפסקו לטובתו על סך 1,000 מע"מ, לאחר מתן צו הכינוס. 11. על אף בקשת החייב, לא עוכבו ההליכים בתיק זה על פי החלטת כב' הרשמת יפעת מרי מיום 09/11/10, והנושה המשיך בנקיטת הליכי הוצל"פ כנגד החייב ואף ביצע עיקול מיטלטלין ומימוש טלוויזיה שעוקלה, על פי דברי החייב. 12. אוסיף ואציין, כי גם אם ההחלטה בדבר פסיקת ההוצאות הייתה נעשית בסמכות, הרי בכל מקרה הנושה לא היה רשאי לנקוט הליכי הוצל"פ כנגד נכסי החייב, בעודו מצוי בהליכי פשיטת רגל ונכסיו מוקנים לכנ"ר ו/או לנאמן. ראו: לוין וגרוניס, עמוד 116-117. 13. אשר על כן, הנני מורה על סגירת תיק הוצל"פ מספר 16-07862-10-7 בלשכת ההוצל"פ בנתניה (לביצוע החלטת הרשמת מיום 02/03/10 בדבר פסיקת ההוצאות על סך 1,000 מע"מ), וכן מורה על עיכוב הליכי ההוצל"פ בתיק הוצל"פ מספר 16-26340-09-9, שפתח הנושה בלשכת ההוצל"פ בנתניה, ומורה על העברת כספי מימוש העיקול לקופת הכינוס.

תקנות ההוצאה לפועל (נתניה) 16-20953-10-1- שרה גרינברג נגד

שמות השופטים: אסף אבני

  • מונחת לפניי בקשת החייבים בטענת פרעתי לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז 1967. הבקשה מתייחסת ל 2 תיקים, כלהלן: תיק 1620953101 אשר נפתח ביום 7.10.10 כתביעה על סכום קצוב, לגביית חובות ארנונה לשנים 2008 2009 והחוב הרשום בו כיום הנו בסך של 94,551 . תיק 1604517105 אשר נפתח ביום 21.2.10 לביצוע פסיקתא כספית של בית המשפט השלום בנתניה, והחוב הרשום בו הנו בסך של 210,955 . כנד החייב 1 מתנהלים 10 תיקים בהוצאה לפועל והיקף חובותיו בהם עומד על סך של 2,493,906 . כנגד החייבת 2 מתנהלים 6 תיקים בהוצאה לפועל והיקף חובותיה בהם עומד על סך של 481,291 . ביום 25.4.22 הגישו החייבים בקשתם בטענת פרעתי. ביום 31.10.22 התקיים לפניי דיון בבקשה ומשהוגשו סיכומי הצדדים בכתב בשל התיק למתן החלטה. תמצית העובדות הדרושות להכרעה החייבים צברו חובות כלפי הזוכה בגין נכס שהיה בבעלותם ברחוב ראשון לציון 26, נתניה, בגין אי תשלום חיובי ארנונה ותשלומי חובה אחרים. בגין חובות שנצברו במשך השנים 2001 2017 נאלצה הזוכה לנקוט כלפי החייבים בהליכים משפטיים. במסגרת הליך ערעורי שהגישו החייבים בע"א 916-02-10 על הפסיקתא מיום 19.1.10 , ולאחר שלא השכילו החייבים לנצל הפחתת חוב שנתנה להם, ניתן פסק דין סופי של בית המשפט המחוזי אשר אשרר את מלוא חיובי החייבים בפסיקתא מיום 20.5.12 ואף חייבם בהוצאות משפט לטובת הזוכה (ראו: פסיקתא מיום 20.5.12 נספח ו' לתגובת הזוכה). הליכי ההוצאה לפועל אשר ננקטו כנגד החייבים נמשכו לאחר פסק דינו של בית המשפט המחוזי. במהלך חודש יולי של שנת 2017 נכנס לתוקף "מבצע תשלום חובות ארנונה בערך מופחת" והחייבים יודעו אודות המבצע.

רערצ (כפר סבא) 5035-09-22- אולגה צורני נגד נציגות ועד הבית ברח הר ציון 8 נתניה

שמות השופטים: רחל קרלינסקי

  • הר ציון 8 נתניה 2. לשכת הוצל"פ כפר סבא החלטה 1. לפני בקשת רשות ערעור על שלש החלטות שניתנו ע"י רשמת ההוצאה לפועל (כב' הרשמת מיטל דלל איינשטיין) מיום 22.7.22 , 7.8.22 , ו- 30.8.22 (בתיק הוצל"פ 515983-03-22 ) . בד בבד עם הגשת בקשת הרשות לערער הוגשה בקשה לסעד זמני לעיכוב ביצוע ההחלטה. לאחר שהמבקשת הבהירה כי הוטל עיקול על כספיה אצל צד ג' בגובה מלא החוב, הוריתי ביום 5.9.22 על עיכוב הביצוע עד לתגובת ב"כ המשיבה 1 בכתב שהוגשה. רקע 2. המבקשת (להלן: "החייבת") היא בעלת דירה בבניין משותף שברחוב הר ציון 8 בנתניה, הידוע בתור חלקה 672 בגוש 8260 ( להלן- הבניין המשותף) . המשיבה 1(להלן- הזוכה )הגישה כנגד החייבת תביעה כספית שהתבררה לפני המפקחת על רישום מקרקעין. במסגרת ההליך הנ"ל ניתן פסק דין מיום 26.1.22 על פיו על המבקשת לשלם למשיבה את מלוא חובה בסך 5,830 עבור חלקה היחסי בהוצאות להחזקתו התקינה של הרכוש המשותף. כמו כן חויבה המבקשת בהוצאות. 3. תיק ההוצאה לפועל מושא הבקשות נפתח כנגד החייבת לביצוע פסק הדין הנ"ל. 4. החייבת מנהלת במקביל חמישה הליכים משפטיים נוספים בבית משפט השלום כנגד אחרים 2 הקשורים לבניין המשותף ובכללם חברת שכטר – יזמית ומקימת הבניין הנ"ל, בין היתר בשל התנגדות המבקשת לקבל את הדירה בבניין החדש שנבנה ע"י חב' שכטר והלוקה לדידה בליקויי בניה חמורים. בנוסף ביקשה לפעול כנגד מי שהגדירה כשלוחי החברה הנ"ל לרבות עו"ד, מנהלה, ונציגי המשיבה ,שלגרסתה חברו כנגדה בהגשת תביעות שקריות למפקחת על רישום המקרקעין בנתניה. 5. החייבת פנתה במספר בקשות לכב' הרשמת ובכללן טענות על פתיחת תיק באופן שגוי וייצוג שלא כדין .

חקיקה רלוונטית

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979

סעיף: 126. סגירת תיק

  • 126. (א) ביקש הזוכה את סגירתו של התיק, ייסגר התיק. (ב) פרע החייב את מלוא החוב הפסוק, ייסגר התיק רק לאחר שתישלח הודעה על כך לזוכה ולאחר שחלפו שלושים ימים ממשלוח הודעה זו. (ג) שולם החוב בתיק ונותרה יתרה לתשלום של פחות מ–100 שקלים חדשים, ייסגר התיק כאמור בתקנת משנה (ב); תקנת משנה זו לא תחול על תיקי מזונות. (ד) עברו שנתיים מיום שנעשה הליך בהוצאה לפועל ולא נקט הזוכה בהליך נוסף באותו תיק יחולו הוראות אלה: (1) מנהל מערכת ההוצאה לפועל רשאי לתת הודעה לזוכה לבוא ולתת טעם מדוע לא ייסגר התיק; ניתן טעם כאמור – יחליט רשם ההוצאה לפועל בעניין; (2) לא נתן הזוכה כל טעם, בתוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בהודעה, ייסגר התיק; (3) האמור בתקנת משנה זו לא יפגע בזכותו של הזוכה להגיש בקשה לפתיחה מחדש של תיק סגור; (4) בוער התיק לפי תקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בית משפט ובתי דין דתיים), התשמ"ו-1986, רשאי הזוכה להגיש בקשה חדשה לביצוע החוב בתיק שבוער; לבקשה יצורף גם חשבון מעודכן ומפורט של יתרת חובו של החייב לרבות פירוט התשלומים שביצע החייב או מי מטעמו על חשבון החוב, חתום ביד הזוכה או בא כוחו; תקנת משנה זו לא תחול על תיקי משכנתה ותיקים למימוש משכון. (ד1) על אף האמור בתקנת משנה (ד), חלפו שנתיים ממועד פתיחת התיק, רשאי רשם ההוצאה לפועל לסגור את התיק מחמת חוסר מעש, אף על פי שננקטו בו הליכים, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לזוכה זכות תגובה בתוך 30 ימים או פרק זמן ארוך יותר שיורה בהחלטתו. (ה) נסגר תיק יופסקו ויבוטלו כל ההליכים שהוחל בהם, יוסרו העיקולים שנשארו ויבוטל כל רישום או מינוי בשל החוב.

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979

סעיף: 12א. חקירת יכולת

  • 12א. (א) הוזמן חייב להתייצב לחקירת יכולת לפי סעיף 67(א1) לחוק, יתייצב בלשכה הנוחה לו לפי בחירתו, בשעות קבלת קהל. (א1) חייב יתייצב לחקירת יכולת לפי סעיף 66ג(ב) בחוק, בלשכה שבה מתנהל התיק או בלשכה שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו. (ב) התייצב חייב לחקירת יכולת כאמור בתקנות משנה (א) או (א1), ישיב בו במקום, בהצהרה, על שאלון בדבר יכולתו לפי טופס 21 שבתוספת הראשונה, יחתום על כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א)(2) לחוק, ייחקר בו במקום בידי רשם ההוצאה לפועל ויקבל אישור על התייצבותו (להלן – אישור התייצבות). רשם ההוצאה לפועל ייתן לחייב צו תשלומים, אלא אם כן סבר שיש מקום להחלטה אחרת. (ג) לא יראו בחייב שהתייצב ומילא אחר כל הדרישות האמורות בתקנת משנה (ב) חייב המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיף 67(ד) לחוק, אף אם לא נחקר ביום התייצבותו חקירת יכולת בידי רשם ההוצאה לפועל, מסיבות שאינן תלויות בו, ולפיכך יקבל החייב, בו במקום, אישור התייצבות; רשם ההוצאה לפועל ייתן צו תשלומים לאחר שבדק את יכולת החייב, על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה ובמסמכים נוספים שהורה לחייב להמציא, אלא אם כן ראה סיבה המצדיקה את הזמנת החייב לחקירת יכולת, לרבות לפי בקשת הזוכה, כאמור בסעיף 67(ב1). (ד) התייצב חייב ולא נחקר חקירת יכולת על ידי רשם ההוצאה לפועל, מסיבות שאינן תלויות בו, ולא מילא אחר כל הדרישות האמורות בתקנת משנה (ב), ימסרו לו, בו במקום, אישור התייצבות והזמנה לחקירת יכולת בלשכה המקורית, בשעות קבלת קהל, בתוך 14 ימים מיום התייצבותו; בהזמנה יוזהר החייב כי אם לא יתייצב כנדרש יהיה צפוי למאסר. (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יידרש חייב להתייצב לחקירת יכולת על פי סעיף 67(א1) לחוק, במקרים אלה: (1) הוא תאגיד; (2) הוא הוכרז חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק; (3) הוא הגיש, בתוך 21 ימים ממועד המצאת האזהרה לידיו, בקשה בטענת "פרעתי", כל עוד בקשתו לא נדחתה; (4) הוא הגיש במועד בקשת התנגדות לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב, כל עוד בקשתו לא נדחתה; (5) כאשר בקשת הביצוע היא לפסק דין למזונות, למימוש משכנתה, למימוש משכון או לפסק דין שאין בו חיוב כספי.

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979

סעיף: 15. הגשת בקשות ללשכה

  • 15. (א) כל בקשה, זולת אם נעשתה תוך שמיעת המבקש בפני רשם ההוצאה לפועל, תהיה בכתב, חתומה בידי המבקש או בא כוחו, ותוגש או תישלח בדואר או בתקשורת בין מחשבים אל הלשכה שבה מתנהל התיק זולת בקשה דחופה שיש להגישה באופן ידני; בקשה כאמור שנשלחה בדואר לא תיחשב כבקשה שנתקבלה, אלא אם נתקבלה למעשה. (א1) בקשת זוכה לסגירת תיק או להקטנת חוב או לביטול הליכים יוגשו לפקיד בלשכה שבה מתנהל התיק או יישלחו באמצעות תקשורת בין מחשבים בלבד; בתיק מזונות ניתן להגיש בקשות להקטנת חוב גם באמצעות הדואר או הפקסימילה. (א1א) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו–(א1) יהיה ניתן להגיש בבית משפט שלום, שאין לידו לשכת הוצאה לפועל, בקשות ומסמכים שניתן להגישם בלשכת הוצאה לפועל ולקבל מידע בעניין תיקים והליכים בהוצאה לפועל. (א2) בקשות אשר יוגשו ללשכה יהיו לפי טפסים 4 עד 4ו שבתוספת הראשונה, לפי העניין, ויצוין בהן קוד הסעד המבוקש כמפורט בכל טופס, לפי העניין, וכן תירשם תמצית הבקשה במקום המיועד לכך בטופס. האמור בתקנת משנה זו לא יחול על בקשות שמוגשות בתקשורת בין מחשבים. (א3) בקשה תהיה מודפסת או כתובה במכונת כתיבה, על גבי גיליונות נייר לבנים וחלקים בגודל 29.7 x 21 ס"מ (A4 ), על צד אחד בלבד של הגיליון, ויש להותיר שוליים של חמישה סנטימטרים לפחות; על אף האמור בתקנת משנה זו, אין לעורר התנגדות טכנית על בסיס פגם שבצורה. (א4) על המגיש בקשה באמצעות תקשורת בין מחשבים לוודא כי פרטי הצדדים שצוינו וכן פרטי הבקשה הוקלדו במלואם ובצורה מדויקת ומלאה. (ב) הבקשה תפרט את מספר תיק ההוצאה לפועל, את שמותיהם, מספרי זהותם ומעניהם של הזוכה ושל החייב, את הענין המבוקש ולגבי איזה מן החייבים הוא מבוקש. (ג) בבקשת חייב יפורטו נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), כתובת למשלוח דברי דואר, מענו המדויק האחרון, מספר המיקוד ואם טרם נקבע מספר מיקוד יצוין הדבר במפורש, וככל הניתן גם מספר טלפון לרבות מספר טלפון נייד; בקשה שאין מתקיימות בה הוראות תקנת משנה זו, לא תקובל בידי הלשכה. (ד) לבקשת חייב יצורף העתק צילומי של תעודת הזהות שלו, ובאין לו תעודת זהות העתק צילומי של תעודה מזהה אחרת, זולת אם צירף כבר העתק צילומי כאמור לבקשה קודמת שהגיש באותו תיק הוצאה לפועל. (ה) בקשה שלפי תקנות אלה יש להגיש בצירוף תצהיר או בצירוף ערובה, ולא צורפו לה תצהיר או ערובה, לפי העניין, לא תקובל לרישום.

תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991

סעיף: 3. ענינים שבהם יקויימו הליכים

  • חייב; (ב) בקשה להטלת עיקולים על כספי החייב, נכסיו או משכורתו המוחזקים אצל צד שלישי; (ג) הגשת בקשה להטלת הגבלות על חייב לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל; (ד) הגשת בקשה לקבלת מידע על חייב לפי סעיף 7ב לחוק ההוצאה לפועל; (ה) הגשת בקשה לביטול הכרה בחייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים לפי פרק ז ' סימן ב' לחוק ההוצאה לפועל; (3) בתקנת משנה זו – "הגשה באופן מקוון" – הגשה באמצעות האזור האישי או ממשק בתי תכנה, ולגבי בקשות דחופות בלבד גם פקסימילה ודואר אלקטרוני כמפורט באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה; "הטלת עיקול" – לרבות מימוש גם אם העיקול התבקש טרם מצב החירום; "הליכים מבצעיים " – עיקול ותפיסת מיטלטלין, תפיסת רכב, פינוי לרבות מסירת הודעת פינוי, צו הבאה וצו מאסר ולמעט רישום עיקול על רכב או מקרקעין;" (ב) הדחיפות לענין תקנת משנה (א)(3) ו-(5) תיקבע בידי נשיא בית משפט. (ג) מועד דיון בעניין שאינו מן העניינים המפורטים בתקנת משנה (א), שנקבע לתקופת תוקפה של ההודעה – בטל; מועד דיון לעניין כאמור ייקבע מחדש לאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה; (ג1) דיון שנקבע בהוצאה לפועל לתקופת תוקפה של ההודעה – בטל, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת; מועד דיון שבוטל לפי תקנת משנה זו, ייקבע מחדש לאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה.

תקנות נתוני אשראי, התשע"ח-2017

סעיף: 20. עדכון סכומים

  • 2. הוצאה לפועל סוג תיק (פסק דין כספי, שטר, תיק איחוד, תביעה על סכום קצוב, משכון, משכנתה, כביש אגרה, הרשאה לפי פקודת המסים (גבייה), צו תשלומים, גובה החוב לרבות הקטנות החוב, לעניין פרט זה – "תיק איחוד" – כמשמעותו בפרק ז 3 בחוק ההוצאה לפועל; "חייב" – כהגדרתו בחוק ההוצאה לפועל; טור א' מקור המידע טור ב' פרטי המידע טור ג' תנאים להעברה והערות ?נתונים לגבי חייב מוגבל באמצעים, הפטר, איחוד תיקים, נתונים בדבר סגירת התיק (בין השאר, סיבת הסגירה, תאריך הסגירה). "חייב מוגבל באמצעים" – כמשמעותו בסעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל; "פסק דין" – פסק דין כספי שאינו חיוב במזונות, וכן שטר משכון או משכנתה. עברו שישים ימים לפחות ממועד המצאת האזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל לחייב, למעט לגבי תיק איחוד, ובלבד שבעת העברת המידע למאגר לא מצוי בתיק צו לעיכוב ההליכים נגד החייב, למעט אם הוא תיק שעוכבו בו ההליכים עקב צירופו לתיק איחוד .

תקנות נתוני אשראי, התשע"ח-2017

סעיף: 20. עדכון סכומים

  • 2.10 הוצאה לפועל (א) סוג תיק (פסק דין כספי, שטר, תיק איחוד, תביעה על סכום קצוב, משכון, משכנתה, כביש אגרה, הרשאה לפי פקודת המסים (גבייה), צו תשלומים, גובה החוב לרבות הקטנות החוב, נתונים לגבי חייב מוגבל באמצעים, הפטר, איחוד תיקים, נתונים בדבר סגירת התיק (בין השאר, סיבת הסגירה, תאריך הסגירה). (ב) נתונים לעניין הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – פתיחת הליכים, לרבות בקשה לצו לפתיחת הליכים ודחיית בקשה כאמור, גובה החוב כפי שהכריע הנאמן, צו לשיקום כלכלי, ביטול של הצו לפתיחת הליכים וסיבת הביטול, הפטר, לרבות הפטר לאלתר וביטול ההפטר, העברת ההליך לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, סיום ההליך וסיבת סיום ההליך; לעניין פרט משנה (א) – "תיק איחוד" – כמשמעותו בפרק ז 3 בחוק ההוצאה לפועל; "חייב" – כהגדרתו בחוק ההוצאה לפועל; "חייב מוגבל באמצעים" – כמשמעותו בסעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל; "פסק דין" – פסק דין כספי שאינו חיוב במזונות, וכן שטר משכון או משכנתה. פרטי המידע כאמור בפרט משנה (א) יועברו בכל אחד מהמקרים האלה: (1) עברו 60 ימים לפחות ממועד המצאת האזהרה לחייב לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל ולא ניתן צו עיכוב הליכים בתיק במסגרת אותם 60 ימים ממועד המצאת האזהרה כאמור, למעט אם ניתן צו לעיכוב הליכים בשל צירוף התיק לתיק איחוד; (2) תיק איחוד, מהמועד שבו נפתח התיק. פרטי המידע כאמור בפרט משנה (א) יועברו בכל אחד מהמקרים האלה: (1) עברו 60 ימים לפחות ממועד המצאת האזהרה לחייב לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל ולא ניתן צו עיכוב הליכים בתיק במסגרת אותם 60 ימים ממועד המצאת האזהרה כאמור, למעט אם ניתן צו לעיכוב הליכים בשל צירוף התיק לתיק איחוד; (2) תיק איחוד, מהמועד שבו נפתח התיק.

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

סעיף: 88. ביצוע ותקנות

  • 88. (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות – (1) תשלום האגרות, פטור מתשלומן או דחיית תשלומן וכן דרכי חישוב ההוצאות לשם נקיטת הליכים ושיעוריהם; (2) סדרי דין לגבי כל דיון לפי חוק זה; (3) דרכי הטלת תפקידים על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל לפי סעיף 5; (3א) סדרי עבודתה של ועדת האישורים; (3ב) החובות שיחולו על בעל תפקיד; (3ג) אגרות בעד מתן אישור של בעל תפקיד או חידושו; (4) דרכי עיקול של נכסים, מכירתם או מימושם, וכן מתן פקדונות וחילוטם ורישומים בספרי המקרקעין; (5) דרכי הוצאה לפועל של משכנתה; (5א) דרכי הבקשה להוצאה לפועל של שטר, הגשת התנגדות להוצאה לפועל ומועדי ההגשה, העברת הענין לבית המשפט עקב ההתנגדות, דרכי ההוצאה לפועל, וסמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין ביצוע השטר; (6) דרכי עיקול של נכסי החייב שבידי המדינה; (7) ניהול פנקסים ומסירת דו"חות על ידי כונס נכסים; (8) הצטרפותו של זוכה להליכים שננקטו לפי בקשתו של זוכה אחר; (8א) נהלים לאיחוד תיקים; (8ב) (נמחקה); (9) ביטול הליכים וסגירת תיקים בשל העדר פעולה מצד הזוכה או בשל יתרת חוב מזערית. (ב) שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר המשטרה, להתקין תקנות לביצוע פרק ז'4, ובין היתר בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר, לרבות סדרים להעברת מידע על החייב בין לשכות ההוצאה לפועל, וכן בדבר אופן התשלום של האגרה המיוחדת בידי המדינה, ונהלים להעברת סכומי האגרה המיוחדת לקרן המיוחדת; התקנות בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר יהיו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (ג) שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לעדכן מזמן לזמן את הסכומים הקבועים בסעיף 69ג, בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (ד) תקנות לפי חוק זה בעניין הנוגע לפינוי מושכר יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

תקנות שירות נתוני אשראי, התשס"ד-2004

סעיף: 7. נתונים על סוגי תיקים

  • 7. (א)3 לשכת הוצאה לפועל תעמיד לרשות בעל רישיון נתונים אודות סוגי תיקים אלה בלבד: (1) תיקי הוצאה לפועל שענינם ביצוע פסק דין (להלן – תיקי פסק דין); (2) תיקי הוצאה לפועל שענינם ביצוע שטר (להלן – תיקי שטרות); (3) תיק איחוד תיקים שנפתחו כנגד החייב (להלן – איחוד תיקים); (4) תיק הוצאה לפועל שעניינו בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב. (ב) נתונים על תיקי פסק דין, תיקי שטרות, איחוד תיקים (בסימן זה – מידע) תעמיד לשכת הוצאה לפועל לרשות בעל רישיון רק בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן: (1) התיק נושא המידע נפתח לאחר תחילתן של תקנות אלה; היה התיק נושא המידע תיק איחוד התיקים, יימסרו הנתונים כאמור גם אם תיק זה כולל תיקים שנפתחו לפני יום ד' אייר התשס"ד (25 באפריל 2004); (2) במערכת הממוכנת של לשכת ההוצאה לפועל נרשם כי אזהרה לפי סעיף 7 לחוק הוצאה לפועל הומצאה כדין לחייב; (3) עברו שישים ימים לפחות ממועד המצאת האזהרה לחייב; (4) בעת העברת המידע לבעל הרישיון לא מצוי בתיק צו לעיכוב ההליכים נגד החייב, למעט אם הוא תיק שעוכבו בו ההליכים עקב צירופו לאיחוד תיקים.

תקנות שירות נתוני אשראי, התשס"ד-2004

סעיף: 7. נתונים על סוגי תיקים

  • 7. (א)3 לשכת הוצאה לפועל תעמיד לרשות בעל רישיון נתונים אודות סוגי תיקים אלה בלבד: (1) תיקי הוצאה לפועל שענינם ביצוע פסק דין (להלן – תיקי פסק דין); (2) תיקי הוצאה לפועל שענינם ביצוע שטר (להלן – תיקי שטרות); (3) תיק איחוד תיקים שנפתחו כנגד החייב (להלן – איחוד תיקים); (4) תיק הוצאה לפועל שעניינו בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב. (ב) נתונים על תיקי פסק דין, תיקי שטרות, איחוד תיקים (בסימן זה – מידע) תעמיד לשכת הוצאה לפועל לרשות בעל רישיון רק בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן: (1) התיק נושא המידע נפתח לאחר תחילתן של תקנות אלה; היה התיק נושא המידע תיק איחוד התיקים, יימסרו הנתונים כאמור גם אם תיק זה כולל תיקים שנפתחו לפני יום ד' אייר התשס"ד (25 באפריל 2004); (2) במערכת הממוכנת של לשכת ההוצאה לפועל נרשם כי אזהרה לפי סעיף 7 לחוק הוצאה לפועל הומצאה כדין לחייב; (3) עברו שישים ימים לפחות ממועד המצאת האזהרה לחייב; (4) בעת העברת המידע לבעל הרישיון לא מצוי בתיק צו לעיכוב ההליכים נגד החייב, למעט אם הוא תיק שעוכבו בו ההליכים עקב צירופו לאיחוד תיקים.

תקנות ההוצאה לפועל (גניזת תיקים וביעורם) (הוראת שעה), התש"ע-2010

סעיף: 4. שמירת זכויות

  • 4. (א) זוכה רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לפתיחה מחדש של תיק סגור; רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת הוראות לעניין חידוש ההליכים בתיק ורשאי להתנות את פתיחת התיק הסגור במשלוח הודעה בדואר רשום לחייב. (ב) זוכה רשאי להגיש בקשה חדשה לביצוע החוב בתיק שבוער; הבקשה תוגש בהתאם להוראות החלות על הגשת בקשת ביצוע לפי תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, ויצורף לה חשבון מעודכן ומפורט של יתרת חובו של החייב לרבות פירוט התשלומים שבוצעו על ידי החייב או מי מטעמו על חשבון החוב, חתום ביד הזוכה או בא כוחו.

עורכי דין בתחום ההוצאה לפועל

עו"ד נתנאל טייבי

ירושלים
074-7695581
עו"ד נתנאל טייבי עורך דין הוצאה לפועל בירושלים
קרא עוד

ראשי

תחומים

איזורים

עירוני

המלצות

בניית אתרים  וקידום אתרים

כל הזכויות שמורות document.getElementById("year").innerHTML = new Date().getFullYear() ©

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

073-758600

מלאו פרטים ונחזור אליכם