עורך דין הוצאה לפועל בפתח תקווה

סמכויות והליכים בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה – מדריך מקיף

מהי לשכת ההוצאה לפועל ומה תפקידה?

לשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה פועלת כזרוע אכיפה וביצוע של מערכת המשפט הישראלית. תפקידה העיקרי הוא לאכוף פסקי דין וחיובים כספיים שונים, ולהבטיח כי החלטות בית המשפט מבוצעות באופן יעיל ואפקטיבי. הלשכה פועלת מכוח חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, המעניק לה סמכויות נרחבות בכל הנוגע לאכיפת חיובים.

המסגרת החוקית והסמכויות

רשם ההוצאה לפועל בפתח תקווה ניחן בסמכויות רחבות ומקיפות. בפסיקה שניתנה בתיק רעצ (חיפה) 52081-07-10 קוריו מוזס נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, צוין כי עבודת הרשמים מורכבת ומאתגרת במיוחד:

"קשה מלאכתם של רשמי ההוצל"פ, מחד מוטל עליהם עומס אדיר ועליהם לעבוד מול חייבים שרבים מהם אינם ששים לשלם את חובם בעוד מטרת ההוצל"פ היא גבייה וביצוע, מנגד עליהם להכריע במקרים פרטניים של חייבים שמגישים בקשות בהן נפרשת מסכת עובדות ונסיבות ספציפית."

הסמכויות העיקריות של רשם ההוצאה לפועל

הרשם מוסמך לבצע מגוון פעולות, ביניהן:

מינוי כונסי נכסים ופיקוח עליהם – כפי שנקבע בפסיקה בתיק ברע (ירושלים) 782-05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' עיריית פתח תקווה: "ראש ההוצאה לפועל ממנה את כונס הנכסים ומפקח על פעולותיו. אין מדובר בפיקוח פורמלי גרידא… הפיקוח הוא פיקוח מהותי, וראש ההוצאה לפועל מוסמך ליתן כל הוראה הנראית לו."
עיקולי נכסים, חשבונות בנק ומשכורות – הטלת עיקולים על נכסי החייב, לרבות רכבים, מקרקעין, חשבונות בנק ומשכורת.
הכרזה על חייב כמוגבל באמצעים – סמכות זו מאזנת בין צרכי החייב ליכולתו לפרוע את החוב, כפי שהודגש בתיק רעצ (חיפה) 36727-03-14 יעקוב סאפיה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ.
הטלת הגבלות שונות – לרבות עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת רישיון נהיגה, הגבלת כרטיסי אשראי ועוד.

גבולות הסמכות והבחנה משפטית חשובה

חשוב להבהיר כי לשכת ההוצאה לפועל אינה ערכאת ערעור על החלטות בית המשפט. כפי שנקבע בתיק תא (חיפה) 19218-03-20 פאוזי משלב נ' סיאט-כרמל-סחר יבוא ויצוא בע"מ:

"הליכי ההוצאה לפועל נועדו לאכוף את החיובים הטמונים בפסק הדין. ההוצאה לפועל איננה ערכאת ערעור, וחובתה היא לאכוף פסק דין בין אם הוא נכון ומדויק ובין אם הוא שגוי."

הליכי הגבייה והאכיפה בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה

1. פתיחת תיק בהוצאה לפועל

תהליך פתיחת תיק בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה כולל מספר שלבים:

הגשת בקשה – יש להגיש טופס בקשה לביצוע פסק דין או שטר
תשלום אגרה – נדרש לשלם אגרת פתיחת תיק בהתאם לגובה החוב
צירוף מסמכים – יש לצרף את כל האסמכתאות הנדרשות, כגון פסק דין, שטר או מסמכים אחרים המוכיחים את החוב

2. שלבי האכיפה והגבייה

לאחר פתיחת התיק, ניתן לנקוט במגוון אמצעי אכיפה:

עיקולים – על נכסים, כספים וזכויות של החייב
כינוס נכסים – מינוי כונס להליכי מימוש נכסים ספציפיים
הגבלות – הטלת מגבלות שונות כאמצעי לחץ לתשלום החוב
צווי מאסר – במקרים חריגים ובהתאם לתנאים הקבועים בחוק

3. הגנה על זכויות החייב

על אף מטרתה לאכוף תשלום חובות, לשכת ההוצאה לפועל מחויבת לשמור על זכויות החייבים:

הסדרי תשלומים – אפשרות לפריסת החוב לתשלומים נוחים
חייב מוגבל באמצעים – הכרזה המגנה על החייב מפני הליכי אכיפה מסוימים
זכות טיעון – לכל חייב עומדת הזכות להופיע בפני רשם ולהציג את טענותיו

חובות עורכי הדין בהליכי הוצאה לפועל

בהתאם לפסיקה בתיק בדמ (תל אביב) 34/14 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו נ' עו"ד גאבר מועתז:

"אמונה פרושה אמת ויושר, ומסירות פירושה חריצות ושקידה דבקות ואדיקות, כשהאינטרס של הלקוח עומד בראש מעיניו ודאגותיו של עורך הדין."

עורכי דין המייצגים צדדים בהליכי הוצאה לפועל מחויבים לפעול ביושר ובהגינות, תוך שמירה על האינטרסים של לקוחותיהם בכפוף לדין.

כיצד להתנהל מול לשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה?

עצות מעשיות לזוכים:

הכנה מדוקדקת – ודאו כי כל המסמכים והאסמכתאות מוכנים לפני פתיחת התיק
בחירת אמצעי האכיפה המתאימים – התאימו את אמצעי האכיפה למידע שברשותכם על נכסי החייב
מעקב שוטף – עקבו אחר התקדמות התיק באמצעות מערכת "כל זכות" או באופן אישי בלשכה

עצות מעשיות לחייבים:

אל תתעלמו מהליכים – התעלמות מהליכי הוצאה לפועל רק תחמיר את המצב
הגיעו להסדר תשלומים – נסו להגיע להסדר תשלומים המתאים ליכולתכם הכלכלית
היעזרו בייעוץ משפטי – במקרים מורכבים, שקלו לפנות לייעוץ משפטי מקצועי

פרטי התקשרות וקבלת קהל בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה

לשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה ממוקמת ברחוב שפיגל 3, פתח תקווה. שעות קבלת הקהל בלשכה הן בימים א'-ה' בין השעות 8:30-13:30. ניתן ליצור קשר עם הלשכה באמצעות טלפון או דרך אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה.

סיכום

לשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה מהווה מערכת חיונית לאכיפת פסקי דין וחיובים כספיים. היא פועלת בהתאם למסגרת חוקית מוגדרת, תוך איזון מתמיד בין זכויות הזוכים לזכויות החייבים. הבנת הסמכויות וההליכים בלשכה יכולה לסייע רבות הן לזוכים והן לחייבים להתנהל באופן יעיל ואפקטיבי יותר בהליכי הוצאה לפועל.

הרשם מוסמך לתת החלטות מהותיות ולפקח על ביצוע פסקי הדין, תוך שמירה על עקרונות הצדק והיעילות במערכת האכיפה הישראלית. חשוב להכיר את המערכת ולדעת כיצד להתנהל מולה באופן מושכל, בין אם מדובר בזוכה המבקש לממש את זכויותיו, ובין אם מדובר בחייב המבקש להגן על זכויותיו ניתן להיתעייץ עם עורך דין פשיטת רגל פתח תקווה מומחה בתחום

סימוכין

בר"ע (ירושלים) 782-05- בנק המזרחי המאוחד בע"מ (לשעבר טפחות בנק משכנתאות לישראל בעמ) נגד 1. עיריית פתח תקווה שמות השופטים: אהרן פרקש like dislike copy enlarge לעומת זאת, סמכותו של ראש ההוצאה לפועל בכל הנוגע לכונס נכסים בהליכי הוצאה לפועל קבועה בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק" או "חוק ההוצאה לפועל"), ובעיקר בסעיפים 53/60 העוסקים בכינוס נכסים וכן בתקנות 80/91 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (להלן: "תקנות ההוצאה לפועל"). ראש ההוצאה לפועל ממנה את כונס הנכסים ומפקח על פעולותיו. אין מדובר בפיקוח פורמלי גרידא (ד. בר-אופיר, הוצאה לפועל, הליכים והלכות, מהדורה שישית, חלק שני, עמ' 660). הפיקוח הוא פיקוח מהותי, וראש ההוצאה לפועל מוסמך ליתן כל הוראה הנראית לו (סעיף 54(ב) לחוק). ראש ההוצאה לפועל הוא שמנהל את תיק ההוצאה לפועל ואם מונה כונס נכסים, ראש ההוצאה לפועל הוא האחראי על קופת הכינוס, ורשאי הוא ליתן הוראות האם וכיצד ימומשו נכסי החייב, וכן לקבוע את סדרי הקדימויות בחלוקת הכספים הקיימים בקופת הכינוס. 12. בענייננו, מדובר במחלוקת שהתעוררה בין המבקשת, היא הרוכשת, לבין המשיבה, היא עיריית פתח תקווה, אשר סירבה להנפיק למבקשת תעודה על העדר חובות. לכאורה, צודקת המשיבה בטענת חוסר הסמכות שהעלתה, שכן כאמור, החלטה של רשות מקומית ניתנת לביקורת שיפוטית באמצעות עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, במיוחד כאשר מדובר בהחלטה הנוגעת לענייני ארנונה, המפורטת מפורשות בתוספת לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים. אולם במה דברים אמורים אילו פנתה המבקשת למשיבה באופן עצמאי וללא תלות בתיק ההוצאה לפועל והמשיבה היתה דוחה את בקשתה, אזי ניתן היה לומר כי מדובר בהחלטת רשות מקומית, אשר עתירה עליה יש להגיש לבית המשפט לעניינים מינהליים. ברם, במקרה דנן, המבקשת פנתה למשיבה בשמו של כונס הנכסים, באמצעות ייפוי הכח שניתן לה על ידו ובמסגרת תיק ההוצאה לפועל (ראה נספח ח'1 לבקשה למתן הוראות, נספח ב' לבקשת רשות הערעור). פסק דין | 29/08/2005 | מחוזי – ירושלים מאזכרים – 7 | עמודים – 12 רעצ (חיפה) 52081-07-10- קוריו מוזס נגד בנק לאומי לישראל בע"מ ואח שמות השופטים: אהרון שדה like dislike copy enlarge בפני בקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ ומתן רשות ערעור נישום מה לא הופקד פיקדון ולא הוגשה בקשה לפטור מהפקדתו. מדובר בבקשת רשות ערעור "שגרתית" שיותר מדי מסוגה מוגשות לבית המשפט ומציפות את השופטים התורניים האזרחיים. מדובר בערעור על החלטת כב' רשם ההוצל"פ להתנות את ההכרזה על חייב מוגבל באמצעים בתשלום סכום ראשוני וכן על קביעת תשלום חודשי גבוה מדי ושלא בהתאם ליכולת הכלכלית של החייב. קשה מלאכתם של רשמי ההוצל"פ,מחד מוטל עליהם עומס אדיר ועליהם לעבוד מול חייבים שרבים מהם אינם ששים לשלם את חובם בעוד מטרת הההוצל"פ היא גבייה וביצוע,מנגד עליהם להכריע במקרים פרטניים של חייבים שמגישים בקשות בהן נפרשת מסכת עובדות ונסיבות ספיציפית. ברובם של המקרים אין באפשרות רשם ההוצל"פ לקיים דיון מעמיק בנוכחות הצדדים ואין אפשרות אמיתית לבדוק את אמיתות טענות החייב. אין להסתיר ובתוך עמי אני יושב,לא מעט חייבים מנצלים מצב זה לרעה. יחד עם זאת,יש לנהוג ברגישות ובזהירות שכן גם הדין וגם המחוקק בחרו לאפשר לחייבים חיים וקיום סבירים ואין לדרוש מהם יותר ממה שהם מסוגלים לשלם. יש לזכור כי לא רק רשם ההוצל"פ מופקד על בדיקת בקשות או טענות החייב,גם לנושה יש את הזכות לבקש ולבצע חקירת יכולת,הוא יכול גם לערוך חקירה כלכלית באמצעות מומחים לדבר ברם רק במיעוטם של התיקים הדבר נעשה. כאשר חייב מבקש להכריז עליו כמוגבל באמצעים אזי הוא טוען שאין ביכולתו לשלם את חובותיו וספק אם פרקטיקה של התניית ההכרזה ואיחוד התיקים בביצוע "הפקדה" המה נכונה או הינה נכונה בכל מקרה ומקרה. יש להבדיל בין מקרים בהם הוכרז חייב כמוגבל באמצעים, ביקש צו תשלומים וקיבל צו התואם או קרוב בסכומו לבקשתו ואז לא עמד בו-מקרים בהם יש מקום לדרוש כיסוי או צמצום הפיגורים ולבין מקרים בהם ברור שהחייב לא יכול היה לעמוד בצווי התשלומים ולכן מבוקשת (וניתנת) ההכרזה, נקודת הזמן בה מוכרז החייב כמוגבל באמצעים היא נקודה של "מכאן והלאה" וגישה זו להשקפתי מאזנת בין האינטרסים של החייב והנושים שכנראה עשו מעט מדי לפני ההכרזה. פסק דין | 28/07/2010 | שלום – חיפה מאזכרים – 0 | עמודים – 3 רעצ (תל אביב) 36727-03-14- יעקוב סאפיה נגד מנורה חברה לביטוח בעמ שמות השופטים: עודד מאור like dislike copy enlarge כאמור, בענייננו אין מחלוקת כי בעבר ניתן צו ליאחוד תיקי המבקש, אולם זה פוזר מאחר והמבקש לא עמד בצו התשלומים שנקבע בעניינו ואף לא פעל בהתאם להורות רשם ההוצאה לפועל. 7. סמכות רשם ההוצאה לפועל בין אם להכריז על חייב כמוגבל באמצעים ובין אם לאו- סמכות שבשיקול דעת היא, שיש בה כדי לאזן בין השיקולים שבין כל מקרה לפי נסיבותיו. 8. רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה לאחר שבחנה את בקשת המבקש וטעמיה, בדין דחתה את בקשתו של המבקש. טעמיה ונימוקיה של רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה נכונים וסבירים הם. 9. הליכי ההוצאה לפועל מתנהלים כנגד המבקש קרוב לשש עשרה שנים, כאשר סיומם של הליכים אלו אינו נראה באופק ואף נראה כי פירעונם עלול להימשך מספר שנים רב ביותר אם בכלל. נראה איפוא אם כן, כי אכן מקומו של המבקש הינו בהליך של פשיטת רגל. 10. משכך, הרי סירובה של הרשמת הנכבדה שלא להכריז על החייב כמוגבל באמצעים, ראויים ואינני סבור שיש להתערב בהחלטתה. יתרה מכך, המבקש בעצמו טוען כי בעתיד הוא מתכוון לפנות להליך של פשיטת רגל, הרי משכך ולאחר שיעשה כן, יפנה בשנית לרשם ההוצאה לפועל אשר ישקול בשנית עיכוב ההליכים השונים, כאמור בהחלטה נשוא הערעור. פסק דין | 19/03/2014 | שלום – תל אביב מאזכרים – 0 | עמודים – 4 רע"א (מרכז) 10330-07-21- עמוס גבעון נגד עמוס ון אמדן שמות השופטים: ורדה פלאוט like dislike copy enlarge 1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה שניתן ע"י כב' השופט נ שטרנליכט בתיק רער"צ 22568-01-21 ביום 5.5.21 . בפסק הדין דחה בית משפט קמא ערעור שהגיש המבקש על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ אשר דחתה בקשה בטענת "פרעתי" שהגיש המבקש, וחייבו בהוצאות בסך 5,000 אשר ישולמו לזכות המשיבים. 2. ברקע הדברים תיק הוצל"פ שפתחו המשיבים כנגד המבקש בגין חיוב בהוצאות שחוייב בו המבקש בסך 6,500 . החיוב הינו מיום 19.3.20 והיה על המבקש לשלם את הסך הנ"ל בתוך 30 יום. בדיעבד הסתבר כי תיק ההוצאה לפועל נפתח (ביום 19.8.20 ) בטעות לאחר שסכום ההוצאות כבר שולם בהעברה בנקאית (ביום 7.6.20 ). 2 מכאן ואילך, במקום שהצדדים יחליפו ביניהם שיחות להבהרת הנושא ובכך יסתיים העניין, הגיש המבקש ביום 21.9.20 בקשה קצרה בטענת "פרעתי" המחזיקה 4 סעיפים, וטען כי החוב שולם ויש לסגור את התיק ולחייב את המשיבים בהוצאות משפט. לכך השיבו המשיבים ביום 24.9.20 כי אכן החוב שולם ותיק ההוצאה לפועל נפתח בשגגה. המשיבים הצרו על כך שהמבקש לא הודיע להם בשיחת טלפון על השגגה, ומכל מקום ביקשו לסגור את התיק. המבקש עמד על כך שתהא הכרעה לפיה התשלום שולם במועד ויפסקו לזכותו הוצאות משפט. ומכאן הכרעת כב' רשמת ההוצאה לפועל אשר קבעה כי החזית שנפתחה בין הצדדים מיותרת, ההכרעה בשאלה האם החוב שולם במועדו אף היא תאורטית לחלוטין, שכן אין כלל מחלוקת כי החוב שולם לפני מועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל ולא היה מקום לפתוח את התיק. לפיכך, נותרה שאלת ההוצאות בלבד. בעניין זה סברה כב' רשמת ההוצאה לפועל כי בנסיבות העניין ובשל התנהלות המבקש אין מקום לזכותו בהוצאות, שכן על אף החובה לנהל הליכים משפטיים בתום לב, כדבריה: "התעקש המבקש לנהל את ההליך עד תום וגרר את כל הצדדים לדיון מיותר. החלטה | 13/12/2021 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 0 | עמודים – 4 תא"מ (כפר סבא) 34830-10-19- אבן השוהם אק 999 בע"מ נגד לאונרדו נגד .ת.ר.ה בעמ שמות השופטים: צוריאל לרנר like dislike copy enlarge הליכי ההוצאה לפועל, ככל שעוכבו עקב הגשת ההתנגדות, יחודשו אם לא ייפרע החוב תוך 30 יום. 33. אני דוחה את התביעה שכנגד. 34. אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הוצאות ניהול ההליך (לרבות אגרות והתייצבות עדים) בסך של 1,800 , ועוד שכר-טרחת עו"ד בסך 9,000 . בקביעת שכר-הטרחה לקחתי בחשבון הן את קבלת התביעה העיקרית והן את דחיית התביעה שכנגד, ושיוויתי לנגד עיני גם התעריף המינימלי המומלץ של לשכת עורכי-הדין. 35. הסכומים האמורים יתווספו על הסכומים שכבר נזקפו להוצאות ושכ"ט בתיק ההוצאה לפועל (ואליהם יתווסף גם שכ"ט ב', אם חלילה יהיה צורך בנקיטת הליכי הוצאה לפועל לשם גבייה). זכות ערעור כדין. פסק דין | 23/01/2022 | שלום – כפר סבא מאזכרים – 0 | עמודים – 7 הוצל"פ (דימונה) 512628-06-23- הקהל- הקונגרס הישראלי יהודי בע"מ נגד ' סלוצקר ולדימיר שמות השופטים: ענת אסידו תורגמן like dislike copy enlarge האם יש בכך כדי להקנות לזוכה הזכות לפתוח תיק הוצאה לפועל לגביית פיצוי מוסכם של 150,000 ש"ח ? לשון פסק הדין היא נקודת המוצא לפעילות הפרשנית שבאה להתחקות אחר תכליתו הסובייקטיבית, קרי – כוונת בית המשפט, ואובייקט הפרשנות הוא הטקסט( ראו:ע"א 4628/93 מ"י נ' אפרופים פ"ד מט(2) 265, 299-300 ) , ברם, כאשר עסקינן בפרשנות החלטה שיפוטית, או מסמך המבוצע בלשכת ההוצאה לפועל כדרך שמבוצע פסק דין , אל לו לרשם ההוצאה לפועל להיזקק לנסיבות החיצוניות ועליו להיצמד לד' אמות הטקסט ( ראו תמ"ש (י-ם) 21982-06-12 ד. מ. ש. נ' ח. מ. ש. ) עוד מקדמת דנא נפסק כי פסק דין יש לבצע ככתובו וכלשונו. הליכי ההוצאה לפועל נועדו לאכוף את החיובים הטמונים בפסק הדין. ההוצאה לפועל איננה ערכאת ערעור, וחובתה היא לאכוף פסק דין בין אם הוא נכון ומדויק ובין אם הוא שגוי. על תהליך זה עמד כב' הנשיא מ' שמגר בע"א 6856/93 חוטר נ' מוקד, פ"ד מח(5) 785, 789, בזו הלשון: "חובת ההוצאה לפועל לאכוף פסק דין בין שהוא נכון ומדויק ובין שהוא שגוי. אכיפת החיוב מחייבת את הבנת מהותו ומשמעותו. השלב הראשון הינו שלב ההבנה והפרשנות. כל הפעלה של פסק דין גוררת אחריה את פרשנותו. אולם, מקום בו יש אי בהירות, יש לעולם לזכור כי שיקול הדעת של ההוצאה לפועל הוא מוגבל לפי עצם טיבו וטבעו. מקום בו הבנת החיוב ופרשנותו אינם עולים מתוך פסק הדין ונסיבותיו, רשאי ראש ההוצאה לפועל לפנות לבית המשפט לצורך הבהרת פסק הדין". תפקידו של רשם ההוצאה לפועל הוא להוציא לפועל את האמור בפסקי דין. אין הוא מוסמך להחסיר או להוסיף לפסק הדין או לקרוא לתוכו את מה שלא נאמר בו, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן – ולעניין זה אין מקום לאבחן בין פסק דין המאמץ הסדר פשרה שבין צדדים ובין פסק דין מנומק. החלטה | 23/10/2024 | רשם ההוצאה לפועל – דימונה

פסיקה רלוונטית

רע"א 743-05- הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נגד 1. אמנון בן יהודה שמות השופטים: ס גובראן like dislike copy enlarge ביום 10.10.02 נערך בפני ראש ההוצאה לפועל בתל-אביב-יפו דיון בבקשה בטענת "פרעתי" מטעם המשיבים. ראש ההוצאה לפועל (הרשם י' קורן) הורה לסגור את תיק ההוצאה לפועל האמור. ראש ההוצאה לפועל קבע, כי מדובר בפסק-דין שאינו בר אכיפה במסגרת ההוצאה לפועל וזאת משום שפסק-הדין מיום 4.8.96 אינו מגדיר באופן מדויק מיהו החייב ומיהו הזוכה, אלא מכיל הוראות ועקרונות לחישוב מחודש של חשבונות הצדדים. עוד הוסיף ראש ההוצאה לפועל, כי על-מנת לאכוף את פסק-הדין בהוצאה לפועל, היה צורך לקבל פסיקתא מתאימה על-ידי בית-המשפט או בדרך של הגשת תובענה מחודשת שתוגש על פי האמור בפסק-הדין מיום 4.8.96 . על החלטת ראש ההוצאה לפועל לסגור את התיק הגיש המבקש ערעור לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. לטענת המבקש, ראש ההוצאה לפועל טעה בהחלטתו לסגור את התיק, משום שפסק-הדין איננו פסק-דין הצהרתי אלא פסק-דין הקובע הוראות כיצד לחשב את הסכומים וכהוראת בית-המשפט המחוזי כך יש לנהוג. המבקש הבהיר, כי לתיק ההוצאה לפועל הוא צרף חוות-דעת חשבונאית, לפיה המשיבים והחברה חייבים סכום כסף נכבד למבקש ואת דרישתם היה צריך לקיים. מנגד, טענו המשיבים והחברה, כי פסק-הדין איננו ניתן לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל מהסיבה שהוא איננו קובע חיובים הניתנים לביצוע. החברה והמשיבים הבהירו, כי הם הגישו תביעה כספית חדשה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, המתבססת על האמור בפסק-הדין. ביום 23.11.04 דחה בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת י' שטופמן) את הערעור. בית-המשפט המחוזי הבהיר, כי מקובלת עליו לחלוטין קביעתו של ראש ההוצאה לפועל, לפיה פסק-הדין הוא פסק-דין הצהרתי, אשר איננו ניתן לביצוע במסגרת ההוצאה לפועל משום שהוא קובע את עקרונות החישוב בלבד, אך כלל אינו קובע מיהו הזוכה ומיהו החייב ואף לא את סכום החיוב. החלטה | 13/03/2006 | בית המשפט העליון מאזכרים – 21 | עמודים – 5 ע"א 7764/21- ניסן פרנק נגד עורך דין יקיר ניידק שמות השופטים: י עמית like dislike copy enlarge באותו מקרה נקבע, בין היתר, כי התנהגות חסרת תום לב של החייב מנעה מהנושה להגיש תביעת חוב, אך לא נמצא כי בשל מחדל זה יש להחריג את כל החוב מצו ההפטר. בענייננו, יש לתת משקל של ממש לשיקולי מאזן הנוחות, ואלה מטים את הכף לטובת המבקש. מצבו הכלכלי אינו מן המשופרים, ועל כך מעיד הליך פשיטת הרגל בעניינו וייצוגו בהליך על ידי הלשכה לסיוע משפטי. יש ממש בטענה כי נקיטת הליכים במסגרת תיק ההוצאה לפועל עלולה לפגוע בשיקומו הכלכלי לאחר שניתן לו צו הפטר. מנגד, מדובר בחוב ישן ונטען כי במשך שנים העירייה לא פעלה לגבייתו. לא מצאתי כי יגרם נזק של ממש לעירייה ולאינטרס הציבורי אם ההליכים בתיק ההוצאה לפועל יעוכבו עד לסיום ההליך, ומובן כי ככל שיידחו טענותיו של המבקש, העירייה תהא רשאית לשוב ולגבות את החוב בכלל האמצעים העומדים לרשותה. 4 8. אי לכך, אני מורה על עיכוב הליכים בתיק ההוצאה לפועל בעניינו של המבקש שמספרו 20-03661-13-0 המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה, וזאת עד להכרעה בערעור או עד להחלטה אחרת. החלטה | 14/12/2021 | בית המשפט העליון מאזכרים – 2 | עמודים – 4 על"ע 3954/03- עורך דין שמחה ניר נגד ' הועד המחוזי לשכת עורכי הדין שמות השופטים: ת אור,א א לוי,א חיות like dislike copy enlarge לשכת ההוצאה לפועל היא ערכאה שהוקמה על פי דין (ראו סעיף 2 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, להלן "החוק"). היא מהווה חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט בישראל, והתפקיד אשר יוחד לה הוא לבצע את פסקי דין הניתנים בערכאות השונות. אכן, לראש ההוצאה לפועל לא ניתנה סמכות לשנות מפסק הדין, ולפיכך, מקום שפסק הדין מעורר קושי במהלך ביצועו, פתוחה בפני ראש ההוצאה לפועל הדרך לפנות לבית המשפט אשר נתן אותו כדי לקבל הבהרה (סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל אך מכאן אין ללמוד כי תפקידו של ראש ההוצאה לפועל הוא מנהלי בלבד. לעניין זה אפנה לכך שהמחוקק קבע בסעיף 3 לחוק, כי כראש ההוצאה לפועל יכהנו מי שלהם סמכויות שיפוט מובהקות, היינו, שופט או רשם של בית משפט שלום, ונדמה כי בכך בלבד יש כדי ללמד על המעמד אותו התכוון המחוקק להעניק לראש ההוצאה לפועל (וראו לעניין זה גם תקנה 4(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979). לאותה מסקנה מובילה בחינה של סמכויות ראש ההוצאה לפועל לגופן. אכן, רבות הן הסמכויות ה"מנהליות", אך עובדה היא כי מי שמבקש להשיג עליהן, אינו מופנה ל"רשות ערעור מנהלית", אלא לבית המשפט המחוזי, וזאת לאחר שהקדים ונטל רשות לכך מראש ההוצאה לפועל או משופט של בית המשפט המחוזי (סעיף 80(ב) לחוק). זאת ועוד, במספר עניינים הערעור לבית המשפט המחוזי הוא ערעור בזכות. כאלה הם העניינים בהם עוסקים סעיף 19 לחוק (טענת "פרעתי"); סעיף 25 (אחריותו של נאמן לנכסים מעוקלים של חייב שלא קיים חובה מחובותיו לפי סעיף 24); סעיף 48 (חיוב של צד שלישי אצלו עוקלו נכסים של החייב); וסעיף 58 (אחריותו של כונס נכסים אשר מונה לנכס מסוים של החייב). וכאן המקום להדגיש, כי הפנייתו של המבקש להשיג על החלטותיו של ראש ההוצאה לפועל לבית המשפט המחוזי דווקא, להשקפתי אינה מקרית, הואיל וגם במה שנראה במבט ראשון כ "החלטה מנהלית", גלומה בה לעתים קרובות גם הכרעה שיפוטית בעלת השלכות על זכויות יסוד. פסק דין | 03/08/2003 | בית המשפט העליון מאזכרים – 3 | עמודים – 6 רע"א 10387/04- שמואל יוסף, עורך דין נגד המועצה המקומית עומר שמות השופטים: ס גובראן like dislike copy enlarge המבקש טען בבית-המשפט המחוזי, כי החלטתו של ראש ההוצאה לפועל פוגעת בזכותו הקניינית לגבות את חובו שנפסק על-פי דין וכי ההחלטה התקבלה בניגוד לייעודה של לשכת ההוצאה לפועל שתפקידה הוא הוצאה לפועל של הכרעות שיפוטיות בנושאים כספיים. המבקש יצא חוצץ כנגד הערתו של ראש ההוצאה לפועל, לפיה הדרך הראויה לגבות את חובו הינה באמצעות הגשת תביעה נוספת. בית-המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט נ' הנדל) דחה את ערעורו של המבקש בקובעו, כי מקור הסמכות לפיו יקבע באם החלטה או פסק-דין יבוצעו בלשכת ההוצאה לפועל טמון בנוסח חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: חוק ההוצאה לפועל) וחוקים אחרים ולא בדרך של פרשנות משפטית. בראש ובראשונה, קבע בית-המשפט המחוזי, שהדין מציין שני מקורות בכדי לקבוע שהכרעה הינה ברת-ביצוע על-ידי ההוצאה לפועל: המקור הראשון טמון בחוק ההוצאה לפועל עצמו אשר מורה, כי פסק דין או החלטה אחרת שניתנה על-ידי בית-משפט או בית דין דתי, ניתנים לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל והמקור השני מצוי במסגרתו של סעיף 81 לחוק ההוצאה לפועל, לפיו הכרעה שניתנה על-ידי גורם שאינו בית-משפט, יחולו עליה הוראות חוק ההוצאה לפועל ובתנאי שמדובר ב"חיוב שדינו כפסק דין" כ"משכנתאות רשומות על מקרקעין וכן החלטות, צווים, פסקי דין ומסמכים שנקבע לגביהם בכל דין כי יש לבצעם כמו פסק-דין של בית משפט". בית-המשפט המחוזי דחה את ניסיונו של המבקש להסיק מתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א – 2000 (להלן: התקנות), כי יש לראות בועדת ערר כבית דין. אמנם נכון הדבר, שהתקנות מגדירות בית דין כוועדת ערר וגם נכון הדבר שניתן להגיש ערעור מינהלי לפי סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976, אך בין קביעת הדין, כי הכרעה של ועדת ערר לעניין ארנונה כפופה לשבט הביקורת של בית-המשפט לעניינים מנהליים, לבין המסקנה שהכרעה של ועדת ערר לעניין ארנונה ניתנת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, מפרידה כברת דרך. החלטה | 12/12/2005 | בית המשפט העליון מאזכרים – 2 | עמודים – 3 ע"א (תל אביב) 2998-07- יוסף ארביב נגד תחנת מעבר השרון בעמ שמות השופטים: יהודית שטופמן like dislike copy enlarge סעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967, קובע: "הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין;" חוק ההוצל"פ קובע, איפוא, קביעה ברורה לעניין הסמכות המקומית המוקנית ללשכת ההוצל"פ, לקבלת כל בקשה לביצוע פסק דין, אך מנגד אין קביעה בחוק ההוצל"פ בעניין המועד בו יש להגיש בקשה לביצוע פסק דין, כאמור. ברם, כבר נפסק, כי כפועל יוצא מחובת תום הלב, על הזוכה ליתן לחייב פרק זמן סביר על מנת לפרוע את חובו, ולא להזדרז לפתוח בהליכי הוצאה לפועל באופן מיידי, מבלי לתת לחייב אפשרות לשלם החוב הפסוק. תמיכה לכך ניתן למצוא בתזכיר החוק לתיקון חוק ההוצאה לפועל (תיקון והוראת שעה), התשס"ו 2006 שהופץ ע"י משרד המשפטים, ובו מוצע לתקן את סעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל, כך שהזוכה יהיה רשאי להגיש בקשה לביצוע פסק דין רק לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין, אלא אם קבע בית המשפט מועד אחר לביצוע פסק הדין. תיקון זה נועד, כך על פי המזכר, למנוע מזוכים למהר לפתוח בהליכי הוצאה לפועל, מבלי לתת לחייב הזדמנות לשלם את החוב, וזאת תוך גרימת נזק כספי לחייב הנתבע לשלם גם את ההוצאות הגבוהות הכרוכות בהליכי ההוצאה לפועל. במסגרת טענת "פרעתי" רשאי, איפוא, החייב לטעון, בנסיבות המצדיקות זאת, כי תיק ההוצאה לפועל נפתח ללא צידוק ענייני וסביר, קרי, הליכי ההוצאה לפועל נפתחו בחוסר תום לב. הזדמן לי לומר בעניין זה בע"א (ת"א) 2194/03 יצחקי חפירות ומבנים בע"מ ואח' נ' צמנטכל קרקע ומבנים בע"מ ואח' ( 10.1.06 , לא פורסם): "ישנם מקרים, בהם טוען החייב לפרעון חובו, טרם פתיחת הליכי ההוצאה לפועל, או טענות אחרות הנוגעות לשאלת פרעונו או אי פרעונו של החוב הפסוק. פסק דין | 02/07/2008 | מחוזי – תל אביב מאזכרים – 20 | עמודים – 11 בר"ע (ירושלים) 782-05- בנק המזרחי המאוחד בע"מ (לשעבר טפחות בנק משכנתאות לישראל בעמ) נגד 1. עיריית פתח תקווה שמות השופטים: אהרן פרקש like dislike copy enlarge לעומת זאת, סמכותו של ראש ההוצאה לפועל בכל הנוגע לכונס נכסים בהליכי הוצאה לפועל קבועה בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק" או "חוק ההוצאה לפועל"), ובעיקר בסעיפים 53/60 העוסקים בכינוס נכסים וכן בתקנות 80/91 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (להלן: "תקנות ההוצאה לפועל"). ראש ההוצאה לפועל ממנה את כונס הנכסים ומפקח על פעולותיו. אין מדובר בפיקוח פורמלי גרידא (ד. בר-אופיר, הוצאה לפועל, הליכים והלכות, מהדורה שישית, חלק שני, עמ' 660). הפיקוח הוא פיקוח מהותי, וראש ההוצאה לפועל מוסמך ליתן כל הוראה הנראית לו (סעיף 54(ב) לחוק). ראש ההוצאה לפועל הוא שמנהל את תיק ההוצאה לפועל ואם מונה כונס נכסים, ראש ההוצאה לפועל הוא האחראי על קופת הכינוס, ורשאי הוא ליתן הוראות האם וכיצד ימומשו נכסי החייב, וכן לקבוע את סדרי הקדימויות בחלוקת הכספים הקיימים בקופת הכינוס. 12. בענייננו, מדובר במחלוקת שהתעוררה בין המבקשת, היא הרוכשת, לבין המשיבה, היא עיריית פתח תקווה, אשר סירבה להנפיק למבקשת תעודה על העדר חובות. לכאורה, צודקת המשיבה בטענת חוסר הסמכות שהעלתה, שכן כאמור, החלטה של רשות מקומית ניתנת לביקורת שיפוטית באמצעות עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, במיוחד כאשר מדובר בהחלטה הנוגעת לענייני ארנונה, המפורטת מפורשות בתוספת לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים. אולם במה דברים אמורים אילו פנתה המבקשת למשיבה באופן עצמאי וללא תלות בתיק ההוצאה לפועל והמשיבה היתה דוחה את בקשתה, אזי ניתן היה לומר כי מדובר בהחלטת רשות מקומית, אשר עתירה עליה יש להגיש לבית המשפט לעניינים מינהליים. ברם, במקרה דנן, המבקשת פנתה למשיבה בשמו של כונס הנכסים, באמצעות ייפוי הכח שניתן לה על ידו ובמסגרת תיק ההוצאה לפועל (ראה נספח ח'1 לבקשה למתן הוראות, נספח ב' לבקשת רשות הערעור). פסק דין | 29/08/2005 | מחוזי – ירושלים מאזכרים – 7 | עמודים – 12 פשר (נצרת) 28697-06-22- מאיר גיגי נגד עורך דין איתי פריימן שמות השופטים: אסף זגורי like dislike copy enlarge עם זאת, בשל הסמכות המעין שיפוטית של בעל התפקיד בפשיטת רגל, יש לו גם סמכות ייחודית לברר תקפותו של חוב פסוק, דהיינו – "להציץ מעבר לפרגוד" פסק דין חלוט עליו מבוססת תביעת החוב שניתן לטובת הנושה ולבחון אם משקף חיוב אמיתי (ע"א 4873/21 ירמיש נ' עו"ד הנדל (פסקה נבו, 24/10/2021) אך סמכות זו יש להפעיל במשורה, במקרים בהם הובאה לפני בעל התפקיד ראיה שפסק הדין הושג בנסיבות שיש בהן משום תרמית, קנוניה או עיוות דין ; או שפסק הדין ניתן בלי דיון כלשהו לגופו של עניין, כגון בהיעדר הגנה ו/או התייצבות. במקרה שלפניי, הקושי הוא שמחד גיסא לא הוצג ולא ניתן להציג פסק דין שניתן כנגד החייב המחייבו לשלם סכומי תביעת החוב לטובת הנושה. ברם מאידך גיסא, קיימת חזקת תקינות לפתיחת תיק בלשכת ההוצאה לפועל. מקום שנפתח תיק בהוצאה לפועל כנגד החייב, חזקה על לשכת ההוצאה לפועל, כי הדבר נעשה כאשר הוצג בפניה פסק דין בתוקף כנגד החייב. על פי הפסיקה, נתוני תיק ההוצאה לפועל, פעולות הנעשות על ידי ההוצאה לפועל, הליכי ההוצאה לפועל וביתר שאת החלטות רשמי ההוצאה לפועל, נהנים מחזקת התקינות של הרשות המנהלית (ראה והשווה בר"ע (ת"א( 3070/05 מיידנברג משה נ' בנק הפועלים (נבו 27/7/2006)). 3 משכך, על החייב הטוען כנגד תקינות המעשה המנהלי של פתיחת תיק הוצאה לפועל לעמוד בנטל ההוכחה להראות אחרת. החייב העלה אך טענות כי פסק הדין לא נמצא, אך לא עלה בידו לעמוד בנטל סתירת חזקת התקינות. אציין בנוסף, כי הפסיקה קובעת עוד כי אין חובה לדרוש מסמכים המבססים את החוב כאשר מדובר למשל בפסק דין שעילתו ערבות כאשר חלפו למעלה מ-15 שנים לאחר שניתן פסק הדין (ראו: ע"א 3224/07 אברהם בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי (נבו 3.5.09 ) והשוו: רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810 (2004). פסק דין | 20/09/2022 | מחוזי – נצרת מאזכרים – 1 | עמודים – 4 ע"ר (ירושלים) 47856-11-23- פלוני נגד ' פלונית שמות השופטים: ריבי לב אוחיון like dislike copy enlarge רק בחודש 08.22 הוקטן החוב בתיק. 83. ס' 19א לחוק ההוצל"פ וס' 17א(א) לתקנות הוצל"פ עוסקים בעדכון תקבולים והאפשרות להטיל הוצאות על זוכה שלא פועל כדין: 19א. (א) זוכה ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בתוך שבעה ימים מיום קבלת התקבול. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), זוכה שהודיע ללשכת ההוצאה לפועל על הסדר בינו ובין החייב כאמור בסעיף 19ב, רשאי לדווח על כל התקבולים שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בציון סכום התקבול ותאריך קבלתו, אחת לשלושה חודשים; ואולם פרע החייב את מלוא החוב, ידווח הזוכה על פירעון מלוא החוב בתוך שבעה ימים מהפירעון כאמור ויגיש בקשה לסגירת התיק. (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי להטיל הוצאות על זוכה שלא דיווח ללשכה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) בתוך המועד האמור באותו סעיף קטן, לאחר שניתנה לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; סכום ההוצאות האמור יקוזז מחשבון החוב בתיק ההוצאה לפועל; הגיש הזוכה בקשת רשות ערעור על החלטה זו וערעורו התקבל, יזוכה חשבון החוב בתיק בסכום ההוצאות שקוזז. 17א. (א)זוכה ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב, שלא באמצעותה; דיווח כאמור יימסר ללשכה תוך שבעה ימים מקבלת התקבול. 84. בתא"מ (שלום קריות) 18099-06-19 מרב גל אדטו נ' משה כהן (נבו 7.6.2021 ), נקבע כי הסעיפים הנ"ל חלים על תשלומים שקיבל הזוכה מהחייב שלא באמצעות לשכת ההוצאה לפועל: "סעיף 19א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 וכן תקנה 17א(א) לתקנות ההוצאה לפועל, קובעים את חובתו של זוכה בתיק לעדכן באופן שוטף את לשכת ההוצל"פ, על תשלומים שקיבל מהחייב על חשבון החוב שלא באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, וזאת לכל המאוחר בתוך שבעה ימים. פסק דין | 06/01/2025 | משפחה – ירושלים מאזכרים – 0 | עמודים – 15 עש"א (חיפה) 15368-08-09- יוסף ברינט נגד משה כהן חברה לבנין והשקעות בעמ שמות השופטים: יעקב וגנר – like dislike copy enlarge רק בסופו של ההליך אמורות להיקבע זכויותיהם הקנייניות של הצדדים במקרקעין ובהתאם לחלופין בכספי התמורה המוחזקים אצל הכונס. הכלל הוא כי רשם ההוצאה לפועל ממנה את כונס הנכסים ומפקח על פעולותיו. אין מדובר בפיקוח פורמאלי גרידא. הפיקוח הוא פיקוח מהותי, וראש ההוצאה לפועל מוסמך ליתן כל הוראה הנראית לו (ראה: סעיף 54(ב) לחוק ההוצל"פ). ראש ההוצאה לפועל הוא שמנהל את תיק ההוצאה לפועל ואם מונה כונס נכסים, ראש ההוצאה לפועל הוא האחראי על קופת הכינוס, ורשאי הוא ליתן הוראות שונות בנוגע לניהול הפיקדון ולהתנהלותו של הכונס (ראה והשווה: בר"ע (מחוזי יר') 782/05 שאול וולפשטיין בע"מ (המבקשת) נ' עיריית פתח תקווה, תק-מח 2005(3), 4741 , 4744 (2005)). 13. המבקשים וכן חלק מהמשיבים טענו כאמור כי משיבים מס' 3 ו 4 יעשו שימוש בדוחות הכספיים בהליכים אחרים שמתנהלים בין הצדדים. כב' הרשם, התייחס ובדין לטענות אלו בהחלטתו מיום 30.07.09 בציינו כי : ". . . הליכי הכינוס מתנהלים באופן גלוי, כאשר יש לאפשר לכל בעל עניין לפקח על אופן התנהלות ההליכים. מטבע הדברים, כאשר הצדדים מנהלים מסכת של התדיינויות בכל ערכאה אפשרית, נעשה שימוש במסמכים שהוגשו לערכאה אחת במסגרת התדיינות בערכאה אחרת ואינני רואה בכך כל פסול. . . ". פסק דין | 21/05/2011 | שלום – חיפה

חקיקה רלוונטית

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 סעיף: 88. ביצוע ותקנות like dislike copy enlarge 88. (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות – (1) תשלום האגרות, פטור מתשלומן או דחיית תשלומן וכן דרכי חישוב ההוצאות לשם נקיטת הליכים ושיעוריהם; (2) סדרי דין לגבי כל דיון לפי חוק זה; (3) דרכי הטלת תפקידים על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל לפי סעיף 5; (3א) סדרי עבודתה של ועדת האישורים; (3ב) החובות שיחולו על בעל תפקיד; (3ג) אגרות בעד מתן אישור של בעל תפקיד או חידושו; (4) דרכי עיקול של נכסים, מכירתם או מימושם, וכן מתן פקדונות וחילוטם ורישומים בספרי המקרקעין; (5) דרכי הוצאה לפועל של משכנתה; (5א) דרכי הבקשה להוצאה לפועל של שטר, הגשת התנגדות להוצאה לפועל ומועדי ההגשה, העברת הענין לבית המשפט עקב ההתנגדות, דרכי ההוצאה לפועל, וסמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין ביצוע השטר; (6) דרכי עיקול של נכסי החייב שבידי המדינה; (7) ניהול פנקסים ומסירת דו"חות על ידי כונס נכסים; (8) הצטרפותו של זוכה להליכים שננקטו לפי בקשתו של זוכה אחר; (8א) נהלים לאיחוד תיקים; (8ב) (נמחקה); (9) ביטול הליכים וסגירת תיקים בשל העדר פעולה מצד הזוכה או בשל יתרת חוב מזערית. (ב) שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר המשטרה, להתקין תקנות לביצוע פרק ז'4, ובין היתר בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר, לרבות סדרים להעברת מידע על החייב בין לשכות ההוצאה לפועל, וכן בדבר אופן התשלום של האגרה המיוחדת בידי המדינה, ונהלים להעברת סכומי האגרה המיוחדת לקרן המיוחדת; התקנות בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר יהיו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (ג) שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לעדכן מזמן לזמן את הסכומים הקבועים בסעיף 69ג, בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (ד) תקנות לפי חוק זה בעניין הנוגע לפינוי מושכר יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות), התשע"ד-2014 סעיף: 1. הענקת סמכויות לדון בבקשות like dislike copy enlarge 1. מנהל לשכת הוצאה לפועל, סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות או עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל (להלן – בעל סמכות), יהיו רשאים לדון ולהחליט בבקשות המפורטות להלן: (1) בקשת זוכה להוצאת תיק פרטני מתוך תיק איחוד לצורך סגירתו או בקשת זוכה בתיק פרטני להוציא מהתיק חייב המצוי באיחוד תיקים, לפי סעיף 8(ג) לחוק, והכול כשהטעם לסגירת התיק הוא ויתור על החוב על ידי הזוכה או שהחוב נפרע בידי צד ג'; (2) חילוט עירבון כספי שהפקיד חייב ששוחרר לפי צו הבאה ולא התייצב כפי שהבטיח ולא סיפק הסבר לאי–התייצבותו בתוך שבעה ימים, והעברתו לחשבון תיק ההוצאה לפועל לפי סעיף 69יב(ה) לחוק; המציא החייב הסבר לאי–התייצבותו, תועבר ההחלטה בדבר חילוט העירבון לרשם ההוצאה לפועל; (3) זקיפת כספים העולים על גובה החוב הפסוק של זוכה או זוכים, לפי העניין, לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב לפי סעיף 76(א2) לחוק; (4) עיכוב הליכים והעברת התנגדות לביצוע תובענה או שטר שהוגשו במועד לבית המשפט המוסמך לפי סעיפים 81א(ג) ו–81א1(ד)(2) לחוק, ובלבד שלא הועלתה טענת סמכות מקומית. חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 סעיף: 19ב. הסדר עם החייב like dislike copy enlarge 19ב. (א) זוכה שהגיע להסדר עם החייב בדבר קבלת תקבולים על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה (בסעיף זה – הסדר), יודיע על כך ללשכת ההוצאה לפועל וההליכים בתיק שבהסדר יעוכבו כל עוד לא הודיע הזוכה כי החייב הפר את ההסדר. (ב) תיק, למעט תיק מזונות, שהזוכה הודיע שהוא בהסדר, לא ייזקפו כספים לחשבון החוב, לפי סעיף 76 או במסגרת צו איחוד לפי פרק ז'3, כל עוד לא הודיע הזוכה כי החייב הפר את ההסדר. (ג) הופר ההסדר וביקש הזוכה לחדש הליכים בתיק, ינקוט פעולות אלה: (1) ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על הקטנת קרן החוב, בצירוף פירוט התקבולים שקיבל לפי ההסדר וטרם דווחו לפי סעיף 19א, ותאריך תשלומם, אלא אם כן דיווח על כל התקבולים שקיבל לפי הסעיף האמור; (2) ישלח לחייב הודעה, בדואר רשום, בדבר כוונתו לחדש את ההליכים, בצירוף פירוט התקבולים שקיבל לפי ההסדר ויתרת החוב המעודכנת לאחר הדיווח ללשכת ההוצאה לפועל כאמור בפסקה (1); (3) יגיש בקשה לחידוש ההליכים, בצירוף העתק ההודעה האמורה בפסקה (2) ואישור על משלוחה בדואר רשום לחייב, ובלבד שחלפו 15 ימים מיום ששלח לחייב את ההודעה האמורה. (ד) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) כדי למנוע מהחייב לדווח על תשלומים ששילם לפי ההסדר; הודעת החייב תועבר לתגובת הזוכה על ידי לשכת ההוצאה לפועל; לא הוגשה תגובת הזוכה לאמור בהודעת החייב בתוך 15 ימים מיום שנשלחה לזוכה, תבוצע הקטנת קרן החוב, בהתאם להודעת החייב. חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 סעיף: 78א. צו לגביית חוב מכספי עיזבון של חייב שנפטר like dislike copy enlarge 78א. (א) בסעיף זה-"בקשה לביצוע פסק דין"-בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, למעט בקשה לביצוע פסק דין למזונות ובקשה למימוש משכון או משכנתה; "חוק הירושה"-חוק הירושה, התשכ"ה-1965; "הסכום המרבי"-20,000 שקלים חדשים או סכום אחר שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ט); "פקודת פשיטת הרגל"-פקודת פשיטת הרגל, [נוסח חדש], התש"ם-1980; "צו ירושה", "צו למינוי מנהל עיזבון" ו"צו קיום צוואה"-כמשמעותם בחוק הירושה; "תאגיד בנקאי"-תאגיד בנקאי שהגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה לפי סעיף 44(ב) או (ג) או 45(א) או (ב), לפי העניין. (ב) על אף האמור בסעיף 104 לחוק הירושה, כפי שהוחל בסעיף 124 לחוק האמור, רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לתאגיד בנקאי, בצו, לבקשת זוכה של חייב שנפטר, להעביר לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל סכום מכספי עיזבון החייב המוחזקים בידי התאגיד הבנקאי שלא יעלה על הסכום המרבי, לשם גביית חוב פסוק מעיזבונו של החייב לטובת הזוכה (בסעיף זה-צו לגביית חוב מכספי עיזבון); הורה הרשם כאמור, יעביר התאגיד הבנקאי לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הסכום כאמור בהתאם לצו. (ג) (1) זוכה של חייב שנפטר, שהגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין, רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לקבלת צו לגביית חוב מכספי עיזבון (בסעיף זה-בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון), אם מתקיימים כל אלה: (א) חלפה שנה לפחות מיום פטירת החייב למיטב ידיעתו; (ב) סך כל הח וב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר נגד החייב לטובת אותו זוכה אינו עולה על הסכום המרבי; לעניין זה יובאו בחשבון כל הסכומים המסולקים לפי סעיף זה לטובת אותו זוכה גם אם סולקו במועדים שונים; (ג) לא ניתן לגבי עיזבון החייב צו ירושה או צו קיום צוואה, לפי העניין, ואם ניתן צו כאמור-חלפו שישה חודשים מיום מתן הצו והיורשים חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 סעיף: [תיקונים: התשס"ט, התשס"ט (מס' 2), התשע"ב, התשע"ב (מס' 5), התשע"ד, התשע"ח (מס' 5), התשפ"ב (מס' 4)] like dislike copy enlarge מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (1) זכויות החייב כלפי המבטח; (2) הלוואות שהחייב קיבל מהמבטח וטרם נפרעו וערבויות שבתוקף, שניתנו לבקשת החייב. 19. חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (1) זכויות החייב בקופת גמל המנוהלת בידי החברה המנהלת; (2) הלוואות שהחייב קיבל מהחברה המנהלת או מכספי קופת הגמל שבניהולה וטרם נפרעו. 20. הנהלת בתי המשפט פסקי דין בתובענות לסעד כספי או לסעד בעל שווי כספי שהחייב צד להן, ערבויות, ערבונות או פקדונות שניתנו בהן, הליכי חדלות פירעון המתנהלים נגד החייב והחלטות שהתקבלו בהם; לעניין זה-"הליכי חדלות פירעון"-הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הליכי פירוק לפי חוק העמותות, התש"ם-1980, או פקודת האגודות השיתופיות, או הליכי כינוס נכסים לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983. 21. המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות מידע על כספים המגיעים לחייב מהמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות. חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 סעיף: 19א. עדכון על קבלת תקבולים like dislike copy enlarge 19א. (א) זוכה ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בתוך שבעה ימים מיום קבלת התקבול. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), זוכה שהודיע ללשכת ההוצאה לפועל על הסדר בינו ובין החייב כאמור בסעיף 19ב, רשאי לדווח על כל התקבולים שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בציון סכום התקבול ותאריך קבלתו, אחת לשלושה חודשים; ואולם פרע החייב את מלוא החוב, ידווח הזוכה על פירעון מלוא החוב בתוך שבעה ימים מהפירעון כאמור ויגיש בקשה לסגירת התיק. (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי להטיל הוצאות על זוכה שלא דיווח ללשכה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) בתוך המועד האמור באותו סעיף קטן, לאחר שניתנה לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; סכום ההוצאות האמור יקוזז מחשבון החוב בתיק ההוצאה לפועל; הגיש הזוכה בקשת רשות ערעור על החלטה זו וערעורו התקבל, יזוכה חשבון החוב בתיק בסכום ההוצאות שקוזז. חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 סעיף: 78א. צו לגביית חוב מכספי עיזבון של חייב שנפטר like dislike copy enlarge (2) לבקשה כאמור בפסקה (1) יצורף תצהיר בדבר התקיימות התנאים להגשת הבקשה כאמור בסעיף קטן (ג); לא ידוע לזוכה על קיומם של יורשים לחייב, יציין עובדה זו בתצהיר. (3) הזוכה יודיע לרשם ההוצאה לפועל על כל שינוי בפרט מהפרטים שצוינו בבקשה כאמור בפסקה (1). (ה) (1) הוגשה בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, ינקוט הזוכה את כל הפעולות שלהלן: (א) יפרסם על חשבונו, בעצמו או באמצעות רשות האכיפה והגבייה, הודעה על הגשת הבקשה, בדרך שקבע שר המשפטים בתקנות; (ב) ישלח הודעה לפי פסקת משנה (א) בדואר רשום לנושים וליורשים הידועים לו. (2) בהודעה לפי פסקה (1) יפרט הזוכה את כל אלה: (א) פרטי זהותו של החייב כפי שקבע שר המשפטים בתקנות; (ב) זכותו של יורש או נושה של החייב להגיש לרשם ההוצאה לפועל התנגדות לבקשה לפי הוראות סעיף קטן (ו), והמועד להגשת התנגדות. (ו) (1) יורש או נושה של החייב רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל, בתוך 45 ימים מיום הפרסום או המשלוח של ההודעה על הגשת הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון כאמור בסעיף קטן (ה), לפי העניין, התנגדות לבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון בדרך שקבע שר המשפטים בתקנות (בסעיף קטן זה-התנגדות). (2) יורש לא יגיש התנגדות אלא אם כן הגיש לבית משפט או לרשם לענייני ירושה בקשה לפי חוק הירושה לצו ירושה, לצו קיום צוואה או לצו למינוי מנהל עיזבון. (3) נושה לא יגיש התנגדות אלא אם כן הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין נגד החייב או שהגיש לבית משפט או לרשם לענייני ירושה בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון לעיזבון החייב לפי חוק הירושה. חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 סעיף: 81ב1. אופן הוצאה לפועל של משכנתה או משכון לגבי דירת מגורים like dislike copy enlarge (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), ניתן יהיה להגיש בקשה לביצוע מיידי של משכנתה על מלוא חוב ההלוואה, בכל אחד מהמקרים האלה: (1) רשם ההוצאה לפועל שוכנע על יסוד ראיות שהובאו לפניו, באחד מאלה: (א) החייב עזב או עומד לעזוב את הארץ לתקופה ממושכת בלי לפרוע את חובו; לענין זה, חזקה שהחייב עזב את הארץ לתקופה ממושכת אם יצא מהארץ לתקופה העולה על שלושה חודשים ולא פרע את התשלומים המגיעים ממנו; (ב) החייב הונה או בכוונתו להונות את נושיו; (ג) בבעלות החייב או בבעלות משותפת של החייב ושל בן משפחתו הגר עמו דירה אחרת היכולה לשמש למגורים; (2) מונה כונס נכסים לדירת המגורים, ניתן צו כינוס של כלל נכסי החייב, בהליך אחר, לפי כל דין או ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; (3) אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים-סכום התשלומים שטרם נפרעו בתוספת ריבית הפיגורים עולה על 10% מיתרת מלוא חוב ההלוואה. (ד) (1) על אף הוראות סעיפים 10 ו-59, שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לענין שכרו של עורך דין בהליכים לפי סעיף זה, ולענין שכרו של כונס נכסים שמונה לצורך ביצוע משכנתה כמשמעותה בסעיף זה, את דרכי חישובם ותשלומם, לרבות שיעור השכר מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים. חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 סעיף: 1. הגדרות like dislike copy enlarge 1. בחוק זה – "בית-משפט" – לרבות בית-דין דתי; "דמי פיגורים" ו "ריבית שקלית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה; "הליך" – פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק-דין; "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – הממונה כהגדרתו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; "המצאה מלאה" – כל אחת מאלה: (1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בתקנות 161(3) ו–(4)(א) ו–(ב)(1), 163 ו-165(א) לתקנות סדר הדין; (2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1); (3) המצאה שמתקיימים לגביה התנאים שבסעיף 3ז(א) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים; "זוכה" – מי שפסק-דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו; "חוב פסוק" – החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין; "חוק בתי המשפט" – חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018; "חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים" – חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018; "חייב" – מי שפסק-דין ניתן לחובתו; "כרטיס חיוב" ו"כרטיס תשלום" – כהגדרתם בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981; "כרטיס חיוב מיידי" – אמצעי תשלום כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק, בתשלום מיידי של התמורה בידי הלקוח, למעט כרטיס תשלום; "לשכה" או "לשכת הוצאה לפועל" – לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור בסעיף 2; "מנהל רשות האכיפה והגבייה" – מי שמונה לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, לשמש מנהל רשות האכיפה והגבייה; "נכס" – לרבות זכות קיימת או עתידה; "ערובה" – ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת; "פסק-דין" – פסק-דין או החלטה אחרת של בית-משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי; "פסק דין לפינוי מושכר" — פסק דין בתביעה לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, אינו חל עליו ; "קיבוץ" – אגודה שיתופית שסווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות, כקיבוץ או כמושב שיתופי; "רשות האכיפה והגבייה" – רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים המופקדת על ביצוע חוק זה וחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1957; "תקנות סדר הדין" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 סעיף: 77א. יידוע בדבר פנייה להליכי פשיטת רגל like dislike copy enlarge 77א. נוכח רשם ההוצאה לפועל, לאחר שבירר את יכולתו של החייב לקיים את פסק הדין במעמד חקירת יכולת, בירור או הבאה, כי אין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל נגד החייב וסבר כי בנסיבות העניין יהיה בפנייה להליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי כדי להביא תועלת, ימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכים כאמור; הרשם רשאי להורות על השהיית הליכי הוצאה לפועל, כולם או חלקם, אם שוכנע כי הדבר מוצדק, לתקופה סבירה שיקבע, שתאפשר פנייה לבית המשפט או לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי לשם פתיחת הליכי חדלות פירעון כאמור. תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין like dislike copy enlarge (ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה-יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא הוחלף הייצוג בתיק, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין מייצוג בתיק, ותשלח הודעה על כך לזוכה או לחייב, לפי העניין; (3) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה, יבוטל עיכוב הכספים כאשר מי שהחליף בייצוג בתיק, או הזוכה, ימציא פרטי מספר חשבון בנק כמפורט בתקנה 11(א)(4); (4) אם עורך הדין שנפטר שימש ככו נס נכסים, יודיע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק, לרשם ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, כדי לקבל את הנחיותיו. (ג) אין בייצוג צד על ידי עורך דין כדי למנוע מתן הודעות מהותיות להמשך ההליך על ידי מערכת ההוצאה לפועל לזוכה או לחייב בעצמו, ובלבד שעותק ההודעה נשלח לעורך הדין המייצג אותו; האמור בתקנת משנה זו אינו גורע מזכותו של צד לקבל דוחות באופן ישיר בנוגע לפעולות בתיקיו. תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 סעיף: 17א. עדכון תיק like dislike copy enlarge 17א. (א) זוכה ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב, שלא באמצעותה; דיווח כאמור יימסר ללשכה תוך שבעה ימים מקבלת התקבול. (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לדרוש מן הזוכה למסור מידע עדכני ושוטף על תקבולים שקיבל מן החייב לשם רישום בדף החשבון הכלול בתיק, וכן רשאי הוא, על פי בקשת החייב, להורות על השהיית הליכים כל עוד לא מסר הזוכה את המידע כנדרש, ולפטור את החייב ממתן ערובה, אם ראה הצדקה לכך לשם מניעת עיוות דין.

עורכי דין בתחום ההוצאה לפועל

עו"ד נתנאל טייבי

ירושלים

074-7695581

עו"ד נתנאל טייבי עורך דין הוצאה לפועל בירושלים

קרא עוד