הליכי הוצאה לפועל בירושלים מחייבים עמידה בתקנות מחמירות וניהול נכון של חובות. במאמר זה נסקור את ההליכים, הזכויות והחובות של חייבים וזוכים, ונביא דוגמאות מפסקי דין רלוונטיים שיעזרו להבין את המערכת המשפטית המקומית.
המסגרת המשפטית של הליכי הוצאה לפועל בירושליםהליך הוצאה לפועל מוסדר באמצעות חוקים ותקנות מחמירים. פסקי דין קודמים מלמדים על החשיבות של עמידה בכללי ההליך המשפטי. לדוגמה:
ת"א (ירושלים) 49391-11-22 אריאל יהודה לשם נ' עיריית ירושלים – דן בגביית חובות ארנונה והשלכות פתיחת תיקי הוצל"פ מרובים על גובה החוב. הפסיקה מדגישה את חשיבות הסדרת החובות והגעה להסדרי תשלום.
רע"א (ירושלים) 64019-05-18 יונה לוי נ' עו"ד ניסן קזיוף – דן בטענת "פרעתי" ובשיהוי בפתיחת תיק הוצאה לפועל. קובע כללים לגבי המחאת זכויות בתיקי הוצאה לפועל.
סמכויות והליכים בהוצאה לפועל בירושליםהליך הוצאה לפועל נועד להבטיח גבייה חוקית של חובות. דוגמאות לפסיקות מרכזיות:
ת"ת (חיפה) 40176-03-10 כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' פידא כרום – מדגיש את חשיבות הסכמת הצדדים בהליכי הוצאה לפועל ואת ההיבטים הפרוצדורליים בניהול התיקים.
ע"א 249/06 עו"ד שמחה מנדלבוים נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים – קובע סטנדרטים אתיים לעורכי דין בהליכי גבייה ומדגיש את החובה לנהוג בהגינות ובמקצועיות.
מאפיינים ייחודיים של לשכת ההוצאה לפועל בירושלים פיקוח שיפוטי הדוק בקרה על הליכי גבייה
• פיקוח על עורכי דין
• בחינת בקשות לאכיפה
• מערכת ממוחשבת מתקדמת ניהול תיקים דיגיטלי
• מעקב אחר תשלומים
• התראות אוטומטיות
• שירותים מיוחדים
מרכז מידע משפטי
• קבלת קהל מקצועית
• סיוע בהגשת בקשות
רע"צ (חיפה) 22774-07-10 אלירן לזרח נ' בנק הפועלים בע"מ – עוסק בתפקידם של רשמי הוצאה לפועל ובאיזון בין זכויות חייבים וזוכים. מדגיש את הצורך בבדיקה מעמיקה של טענות החייבים.
הליכי התנגדות וערעור התנגדות לביצוע פסק דין – מועדים ועילות אפשריות
בקשת רשות ערעור – סמכות ערכאת הערעור וסעדים אפשריים
הליכי הוצאה לפועל בירושלים דורשים ידע משפטי והתנהלות נכונה:
• פיקוח שיפוטי הדוק להבטחת הגינות ההליך
• מערכת ממוחשבת מתקדמת לניהול תיקים יעיל
• שירותים מקצועיים להקלת ההליך על חייבים וזוכים
• הקפדה על זכויות הצדדים בהתאם לפסיקה
• מערכת ערעורים מסודרת המאפשרת ביקורת שיפוטית
קבלת ייעוץ משפטי מ עורכי דין בירושלים הוצאה לפועל יכולה לסייע בניהול ההליך באופן היעיל והמקצועי ביותר.
רעצ (חיפה) 22774-07-10- אלירן לזרח נגד בנק הפועלים בעמ
שמות השופטים: אהרון שדה
בפני בקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ ומתן רשות ערעור. משום מה לא הופקד פיקדון ולא הוגשה בקשה לפטור מהפקדתו. מדובר בבקשת רשות ערעור "שגרתית" שיותר מדי מסוגה מוגשות לבית המשפט ומציפות את השופטים התורניים האזרחיים. מדובר בערעור על החלטת כב' רשם ההוצל"פ להתנות את ההכרזה על חייב מוגבל באמצעים בתשלום סכום ראשוני וכן על קביעת תשלום חודשי גבוה מדי ושלא בהתאם ליכולת הכלכלית של החייב. קשה מלאכתם של רשמי ההוצל"פ,מחד מוטל עליהם עומס אדיר ועליהם לעבוד מול חייבים שרבים מהם אינם ששים לשלם את חובם בעוד מטרת הההוצל"פ היא גבייה וביצוע,מנגד עליהם להכריע במקרים פרטניים של חייבים שמגישים בקשות בהן נפרשת מסכת עובדות ונסיבות ספיציפית. ברובם של המקרים אין באפשרות רשם ההוצל"פ לקיים דיון מעמיק בנוכחות הצדדים ואין אפשרות אמיתית לבדוק את אמיתות טענות החייב. אין להסתיר ובתוך עמי אני יושב,לא מעט חייבים מנצלים מצב זה לרעה. יחד עם זאת,יש לנהוג ברגישות ובזהירות שכן גם הדין וגם המחוקק בחרו לאפשר לחייבים חיים וקיום סבירים ואין לדרוש מהם יותר ממה שהם מסוגלים לשלם. יש לזכור כי לא רק רשם ההוצל"פ מופקד על בדיקת בקשות או טענות החייב,גם לנושה יש את הזכות לבקש ולבצע חקירת יכולת,הוא יכול גם לערוך חקירה כלכלית באמצעות מומחים לדבר ברם רק במיעוטם של התיקים הדבר נעשה. כאשר חייב מבקש להכריז עליו כמוגבל באמצעים אזי הוא טוען שאין ביכולתו לשלם את חובותיו וספק אם פרקטיקה של התניית ההכרזה ואיחוד התיקים בביצוע "הפקדה" הינה נכונה או הינה נכונה בכל מקרה ומקרה. יש להבדיל בין מקרים בהם הוכרז חייב כמוגבל באמצעים ,ביקש צו תשלומים וקיבל צו התואם או קרוב בסכומו לבקשתו ואז לא עמד בו-מקרים בהם יש מקום לדרוש כיסוי או צמצום הפיגורים ולבין מקרים בהם ברור שהחייב לא יכול היה לעמוד בצווי התשלומים ולכן מבוקשת (וניתנת) ההכרזה,נקודת הזמן בה מוכרז החייב כמוגבל באמצעים היא נקודה של "מכאן והלאה" וגישה זו להשקפתי מאזנת בין האינטרסים של החייב והנושים שכנראה עשו מעט מדי לפני ההכרזה.
על"ע 249-06- עורך דין שמחה מנדלבוים נגד הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים
שמות השופטים: א רובינשטיין ס גובראן,ע פוגלמן
השופט ס' ג'ובראן: בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין בישראל במסגרת ההליכים בד"א 9/05 ובד"א 39/05 מיום 1.12.05 . בד"א 39/05 הינו ערעור שהגיש המערער על פסק הדין בבד"מ 25/03 שניתן על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים (להלן: בית הדין המחוזי) ובד"א 9/05 הינו ערעור שהגיש הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים על בד"מ 2/04 שניתן על ידי בית הדין המחוזי. בבד"מ 25/03 הוגשה כנגד המערער קובלנה אשר כוללת ארבעה אישומים ומאשימה את המערער בפגיעה בכבוד המקצוע ובהתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, וזאת לפי סעיפים 53 ו- 61 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן: חוק לשכת עורכי הדין). לפי הנטען באישום הראשון, שלח המערער מכתב דרישה לתשלום חוב לאדם בשם מרדכי בן לולו במסגרת הליכי הוצאה לפועל. בנוסף למרדכי, נשלח המכתב גם לשכניו כאשר מצורף אליו פתק האומר "למסור למוטי בן לולו". לפי הנטען באישום השני, שלח המערער מכתב דרישה לתשלום חוב לרב יחזקאל פוגל במסגרת הליכי הוצאה לפועל. בנוסף, שלח המערער את המכתב גם לאמו של הרב ושני אחיו. לפי הנטען באישום השלישי, שלח המערער מכתב דרישה לתשלום חוב לרחמים בן ישי במסגרת הליכי הוצאה לפועל. בנוסף לחייב, נשלח המכתב גם לתשעה מבני משפחתו, כולל גרושתו ובעלה החדש, סבתה של אשתו, דודיה והוריה. לפי הנטען באישום הרביעי שלח המערער מכתב לבנימין גולדשטיין (להלן: גולדשטיין) במסגרת תיק הוצאה לפועל. בנוסף לגולדשטיין, נשלח המכתב גם לשתי אחיותיו ובעליהן וכן להוריו. ביום 20.9.04 הרשיע בית הדין המחוזי את המערער בעבירה המיוחסת לו בקובלנה. בהחלטתו, ציין בית הדין כי שליחת המכתבים לבני משפחתם ושכניהם של המתלוננים מהווה פגיעה בפרטיותם והעובדה שהמתלוננים אכן שילמו את חובם אינה מצדיקה את התנהלותו של המערער.
תת (חיפה) 40176-03-10- כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נגד פידא כרום
שמות השופטים: ניר זיתוני
1. אני נותן להסכמת הצדדים תוקף של פסק דין. 2. למען הסר ספק הסכמה זו מתייחסת לתיק הוצל"פ 02-05829101.
רע"א (ירושלים) 64019-05-18- יונה לוי נגד עורך דין ניסן קזיוף
שמות השופטים: חנה מרים לומפ
בעצמו עו"ד ניסן קזיוף החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בירושלים (כבוד השופט גד ארנברג, סגן נשיא) מתאריך 1.5.2018 (עש"א 7450-02-18), בגדרו נדחה ערעור המבקשים על החלטת רשם ההוצאה לפועל בירושלים (כבוד הרשם שי קידר) מתאריך 8.1.2018 בתיק הוצאה לפועל שמספרו 521367-11-16. רקע 1. המבקשים הם החייבים בתיק ההוצאה לפועל שבנדון והמשיב הוא הזוכה. תיק ההוצאה לפועל נפתח לשם ביצועו של פסק דין של בית משפט השלום בירושלים מתאריך 29.7.2007 (להלן: "פסק הדין"). עניינו של פסק הדין הוא חיוב המבקשים לשלם לחברת "ב. ו. א ארוחות ואירועים בע"מ" (להלן: "החברה") סך 38,626 ש"ח יחד עם הוצאות משפט בסך 8,000 ש"ח. הסכומים נקובים בערכם הנומינלי. 2. תיק ההוצאה לפועל נפתח על ידי המשיב אליו הומחתה הזכות מאת החברה לתבוע את כספי פסק הדין. ההמחאה נחתמה בתאריך 9.8.2007 , היינו עשרה ימים לאחר מתן פסק הדין. 2 3. אין חולק שתיק ההוצאה לפועל נפתח כתשע וחצי שנים לאחר מתן פסק הדין. את בקשת ה"פרעתי" הגיש מבקש 1 בשם שני המבקשים לאחר שאביו-מבקש 2 הלך לעולמו בשנת 2012. יוער, כי אמו של מבקש1 היא היורשת של מבקש 2, ולאחר פטירתה מונה מבקש 1 כמנהל העזבון. במסגרת הבקשה, טען מבקש 1 שהחוב כלפי החברה הממחה סולק זמן קצר לאחר מתן פסק הדין ובעניין זה הציג מבקש 1 הסכם פשרה במסגרתו סוכם לכאורה, שהמבקשים ישלמו לחברה סך 20,000 לשם סילוק החוב מושא פסק הדין. 4. עוד נטען, שהזוכה לקה בשיהוי משמעותי בעצם פתיחת תיק ההוצאה לפועל בחלוף כמעט תשע וחצי שנים ממועד מתן פסק הדין. בבקשת רשות הערעור נטען ששיהוי זה, גרם לנזק ראייתי למבקש 1 להוכחת טענות הפירעון.
ת"א (ירושלים) 49391-11-22- אריאל יהודה לשם נגד עיריית ירושלים
שמות השופטים: קרן מילר
1. לפני בקשת הנתבעת, עירית ירושלים, לסילוק התביעה על הסף 2. התובע הגיש תביעה זו למתן פסק דין הצהרתי לפיו "התובע לא חייב לנתבעת מאומה בענין ארנונה חוב עבר ועל כל תיקי ההוצל"פ להיסגר". 3. בכתב התביעה טוען התובע כי נפתחו נגדו מספר רב של תיקי הוצאה לפועל וכי הוא מתקשה לברר אודות החוב ולקבל את הפרטים הנדרשים לו. כן טוען התובע כי לעיריית ירושלים מוקנית סמכות לפעול לגביית חובות הארנונה במישור מנהלי, וזאת ללא הגשת תביעות לבתי משפט ופתיחת תיקי הוצאה לפועל, הליכים אשר גרמו להעלאת גובה החוב של התובע. 4. עוד טוען התובע כי הנתבעת סירבה לכל הצעת הסדר שהציע, פתחה בהליכי גביה חופפים באמצעות עורכי דין שונים והגישה תביעות נפרדות נגדו ונגד בת זוגו על אף שגרו יחד באותו הנכס. כן טוען התובע כי על הנתבעת היה להימנע מהגשת התביעות ולהגיע עם התובע להסדר שיקומי להקטנת החובות, וכי בכל מקרה היה על הנתבעת להוסיף לתיק ההוצאה לפועל הראשון שנפתח כנגד התובע כל חוב המאוחר לפתיחתו ובכך למנוע את העלאת גובה החובות. 5. התובע מוסיף ומעלה טענות בנוגע למדיניות הנוהגת אצל הרשויות המקומיות בגביית חובות, מציין כי לאחרונה קיימת מגמה אצל רשויות המדינה להקל עם חייבים ולהתחשב באזרחים, טוען לאפליה מצד הנתבעת שכן לטענתו העיריה אינה פועלת לגביית מיסי ארנונה אצל המגזר הערבי. עוד טוען התובע כי הצו שניתן לכינוס נכסיו מנוגד לחוק היסוד כבוד האדם וחירותו. כמו כן מעלה התובע טענות בדבר תשלומים ששילם ולא עודכנו בתיקי ההוצאה לפועל. 6. התובע מפרט את מצבו האישי וכן את מצב משפחתו, ומציין כי הגשת הבקשה לכינוס נכסיו הוגשה ללא ידיעת ראש עיריית ירושלים אשר קובע את המדיניות, ומשכך מבקש התובע לעכב את הליכי הכינוס עד לקבלת תשובה ממנו.
578-70- אמיל סעדה נגד עזבון המנוח רושדי אל-אימאם אל-חוסייני
שמות השופטים: זוסמן
לצפייה בפסק הדיןבקשה למתן רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, ירושלים (ב' שרשבסקי, נשיא תורן, והשופטים י' כהן, מ' בן-פורת), מיום 20.7.70 , בתיק ע"ש 8/69, לפיו בוטלה החלטת ראש ההוצאה-לפועל, ירושלים, מיום 12.2.69 , ב-המ' 2/69 (תיק- הוצל"פ 5527/68, ירושלים), המונעת פינויו של המבקש מבית המלון גלילי שבו הינו מחזיק כדייר סטטוטורי. הבקשה נדחתה. י' אלדר – בשם המבקש ; מ' מזובר – בשם המשיבים אזכורי חקיקה: חוק ההוצאה לפועל 19(א) חוק ההוצאה לפועל 80 חוק ההוצאה לפועל 80(א) חוק ההוצאה לפועל 80(ב) חוק ההוצאה לפועל 19 חוק ההוצאה לפועל 25 חוק ההוצאה לפועל 48 חוק ההוצאה לפועל 58 תקנות סדר הדין האזרחי 415 תקנות סדר הדין האזרחי 305 תקנות סדר הדין האזרחי 377 תקנות סדר הדין האזרחי 377א תקנות סדר הדין האזרחי 372א תקנות סדר הדין האזרחי 2 חוק בתי המשפט 29(א) תקנות סדר הדין האזרחי 46 תקנות סדר הדין האזרחי 3(3) תקנות ההוצאה לפועל 99(ג) תקנות ההוצאה לפועל 99(ד) תקנות ההוצאה לפועל 99(ב) תקנות ההוצאה לפועל 99 פסקי-דין ישראליים שאוזכרו : ע"א 461/69 – יעקב ביטון, ואח' נגד הממונה על מס בולים ; פד"י, כרך כד (1), ע' 50. ע"א 22/56 – יצחק כהן נגד קצין התגמולים, משרד הבטחון: פד"י, כרך י, ע' 1375 ; פי"ם, כרך כה, ע' 91. ע"א 92/70 – ראובן מרגוליס נגד בנק א"י בריטניה בע"מ ; פד"י, כרך כד (2), ע' 31. המ' 229/68 – שלמה מנצורה נגד אהרן לוי ; פד"י, כרך כב (2), ע' 82. ע"פ 130/51 – רפאל ברקוביץ נגד היועץ המשפטי לממשלה : פד"י, כרך ו, ע' 467 ; פי"ם, כרך ח, ע' 126.
בג"צ 3685/06- קאסם מחאמיד נגד ש"ר המשפטים ואח
שמות השופטים: א פרוקציה,א רובינשטיין,ס גובראן
הדין בג"צ 3685/06 קאסם מחאמיד נ ג ד 1. שר המשפטים 2. ראש ההוצאה לפועל בירושלים 3. עיריית ירושלים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם המשיבים 1-2 – עו"ד חני אופק בשם המשיבה 3 – עו"ד שירין ברגותי-מלחם פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: עניינה של העתירה שלפנינו הוא בבקשת העותר, כי המשיב 1 יקבע בתקנות ההוצאה לפועל את תקרת גובה סכום העיקול המוטל על חייב בהליכי הוצאה לפועל וכי יתקין תקנה המפקיעה את סמכות ראש ההוצאה לפועל להטיל עיקולים גורפים וערטילאיים, כהגדרת העותר. כן מבקש העותר להורות למשיבים 2 ו-3 להשהות את ביצוע הצו, אשר הוציא ראש ההוצאה לפועל בתאריך 22.3.2006 , לפיו יועברו לידי ראש ההוצאה לפועל כספי קופות הגמל והחסכונות של העותר לשם העברתם לעיריית ירושלים, כחלק מהליכי ההוצאה לפועל. העותר הינו בעל נכס בשכונת א-טור בירושלים. בעקבות פיגור מתמשך ועקבי בתשלומי הארנונה, פתחה עיריית ירושלים, המשיבה 3, בהליכים משפטיים לגביית החוב. הליכים אלו התמשכו ובסופו של דבר, הגיעו הצדדים להסכם בדבר גובה החוב והסדר תשלומים, להם ניתן תוקף של פסק-דין על-ידי בית-המשפט המחוזי בירושלים ביום 28.11.2002 (ע"א 2343/01). העותר לא עמד בהסדר זה ועל-כן פתחה המשיבה 3 בהליכי הוצאה לפועל לשם גביית חובו של העותר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית והוצאות משפטיות, על-פי פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי. במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, נערכה לעותר חקירת יכולת על-ידי ראש ההוצאה לפועל בירושלים, המשיב 2, ביום 15.4.2005 ונקבע הסדר תשלומים נוסף.
ת"א (ירושלים) 49391-11-22- אריאל יהודה לשם נגד עיריית ירושלים
שמות השופטים: קרן מילר
1. לפני בקשת הנתבעת, עירית ירושלים, לסילוק התביעה על הסף 2. התובע הגיש תביעה זו למתן פסק דין הצהרתי לפיו "התובע לא חייב לנתבעת מאומה בענין ארנונה חוב עבר ועל כל תיקי ההוצל"פ להיסגר". 3. בכתב התביעה טוען התובע כי נפתחו נגדו מספר רב של תיקי הוצאה לפועל וכי הוא מתקשה לברר אודות החוב ולקבל את הפרטים הנדרשים לו. כן טוען התובע כי לעיריית ירושלים מוקנית סמכות לפעול לגביית חובות הארנונה במישור מנהלי, וזאת ללא הגשת תביעות לבתי משפט ופתיחת תיקי הוצאה לפועל, הליכים אשר גרמו להעלאת גובה החוב של התובע. 4. עוד טוען התובע כי הנתבעת סירבה לכל הצעת הסדר שהציע, פתחה בהליכי גביה חופפים באמצעות עורכי דין שונים והגישה תביעות נפרדות נגדו ונגד בת זוגו על אף שגרו יחד באותו הנכס. כן טוען התובע כי על הנתבעת היה להימנע מהגשת התביעות ולהגיע עם התובע להסדר שיקומי להקטנת החובות, וכי בכל מקרה היה על הנתבעת להוסיף לתיק ההוצאה לפועל הראשון שנפתח כנגד התובע כל חוב המאוחר לפתיחתו ובכך למנוע את העלאת גובה החובות. 5. התובע מוסיף ומעלה טענות בנוגע למדיניות הנוהגת אצל הרשויות המקומיות בגביית חובות, מציין כי לאחרונה קיימת מגמה אצל רשויות המדינה להקל עם חייבים ולהתחשב באזרחים, טוען לאפליה מצד הנתבעת שכן לטענתו העיריה אינה פועלת לגביית מיסי ארנונה אצל המגזר הערבי. עוד טוען התובע כי הצו שניתן לכינוס נכסיו מנוגד לחוק היסוד כבוד האדם וחירותו. כמו כן מעלה התובע טענות בדבר תשלומים ששילם ולא עודכנו בתיקי ההוצאה לפועל. 6. התובע מפרט את מצבו האישי וכן את מצב משפחתו, ומציין כי הגשת הבקשה לכינוס נכסיו הוגשה ללא ידיעת ראש עיריית ירושלים אשר קובע את המדיניות, ומשכך מבקש התובע לעכב את הליכי הכינוס עד לקבלת תשובה ממנו.
חוק חדלות פירעון (ירושלים) 2191-11-23- אס.אר. אקורד בע"מ נגד הממונה על חדלות פירעון- מחוז ירושלים עי
שמות השופטים: דוד שאול גבאי ריכטר
1. הממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים ע"י ב"כ עו"ד תהילה שמש ביטון, מתמחה מר נזאר בדויה 2 עלי סרי, החלטה 1. לפניי בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון שהגישה הנושה/המבקשת. 2. ביסוד הבקשה שטרות שלא כובדו בסכום כולל של 193,532 , שבגינם נפתחו הליכי הוצל"פ שמספריהם 524541-02-19 ו- 509751-11-19. המבקשת המציאה למשיב 2 אזהרה לפי סעיף 7 לחוק הוצאה לפועל כנדרש בסעיף 110(א)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (החוק) ביום 14.4.2019 וזה סירב לחתום על אישור המסירה. 3. ההחלטה מיום 2.11.2023 שבמסגרתה נקבע דיון ליום 17.1.2024 , וכן נקצב מועד להגשת תגובת משיב 2, הומצאה ביום 2.12.2023 לידי המשיב (לתיק בית המשפט צורף אישור המסירה בצירוף תצהיר מוסר). אתמול התקיים דיון אליו לא התייצב משיב 2 ובו נכחו ב"כ המבקשת וב"כ הממונה. באי-כוח הממונה תמכו במתן הצו נוכח המצב המשפטי בתיק. 4. הליכי הוצאה לפועל מקימים חזקת חדלות פירעון לפי סעיפים 110(א)(2) לחוק. 5. כמו כן, מבקשת הנושה עולה כי נקט הליכי גבייה אך לא היה בהם די כדי להביא לגביית החוב, ולכן מתקיים התנאי הקבוע בסעיף 110(ב) לחוק שלפיו בבקשת נושה המתבססת על חזקת חדלות פירעון על הנושה לפרט אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב. 6. בנסיבות אלה ובהעדר התנגדות מטעם המשיב שכן לא התייצב לדיון למרות שהוזמן כדין בהתאם לסמכותי שבסעיף 116(א) לחוק, ולאחר ששוכנעתי שנתקיימו התנאים שבסעיף 109 לחוק, ניתן בזאת צו לפתיחת הליכים נגד משיב 2 (היחיד).
תא"ק (ירושלים) 24953/96- בנק לאומי לישראל בע"מ נגד אריק יוסף זמיר
שמות השופטים: אפרת רחלי מאירי מרקוביץ
1. מונחת לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה לפני 20 שנה ובעקבותיו נפתח נגד המבקש תיק הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים שמספרו 03-10150-97-0 עיקרי העובדות וטענות הצדדים 2. לטענת המבקש, הוא התוודע לראשונה לפסק הדין הקיים נגדו ובכלל לעצם קיומו של התיק רק ביום 20.6.2016 עת הובא מביתו באמצעות שוטרים ללשכת הוצאה לפועל בירושלים במסגרת צו הבאה, או אז גילה כי עומד נגדו חוב למשיב על סך כחצי מיליון . 2 3. נגד המבקש פתוחים כ-20 תיקי הוצאה לפועל בגין חובות שונים אשר נוצרו כתוצאה מערבויות שחתם לפני כעשרים שנה לחברת "בוני ירושלים" אותה ניהל, לאחר שזו התמוטטה עסקית. לטענתו, הוא לא היה מודע לפסק הדין, לא ידע על עצם קיומה של תביעה נגדו, הוא מעולם לא קיבל את כתב התביעה וכן לא קיבל לידיו אזהרה מלשכת הוצאה לפועל בתיק שנפתח נגדו כתוצאה מפסק הדין. יתר על כן: הוא אף לא יודע בגין מה הוגשה התביעה נגדו וככל שעניינה חוב כלשהו, הרי שמעולם לא היו לו חובות כלפי המשיב. בעניין זה העיר, כי הגם שהוא היה בעבר בעל חשבון עו"ש אצל המשיב, הוא לא נותר בחוב כלשהו כלפיו. עם זאת, עם היוודעו לדבר תיק ההוצאה לפועל שנפתח נגדו לטובת המשיב, פנה למזכירות הוצאה לפועל וביקש לקבל לידיו העתק של אישור מסירה כלשהו אך נענה כי אין כזה בנמצא. כמו כן, התיק בבית המשפט בעניינו אף הוא טרם נמצא. משכך טוען כי יש לבטל את פסק הדין שניתן בהעדר בשל חובה מן הצדק משלא הוכח כי אכן קיבל את פסק הדין וכתב התביעה שעל בסיסו נשען. עוד הוסיף, כי לטענתו יש לו הגנה טובה נגד התביעה שכן כאמור "אין לו כל חוב כלפי המשיב. לפיכך, סיכויי דחייתה תביעה כנגד המבקש הינם טובים ואף מטעם זה מבוקש לבטל את פסק הדין שניתן". הוא לא הגיש את הבקשה לביטול פסק הדין במועד הואיל והוא מועט באמצעים כלכליים ולכן נדרש לקבלת סיוע משפטי מהמדינה בהגשת הבקשה, אשר התעכב שלא באשמתו.
עחדלפ (ירושלים) 45318-12-23- שריפה קניבי נגד ' ממונה על חדלות פירעון- מחוז ירושלים
שמות השופטים: דוד שאול גבאי ריכטר
נגד המשיבים 1. ממונה על חדלות פירעון-מחוז ירושלים 2. עו"ד שמעון אורי 3. עירית ירושלים ע"י ב"כ עוה"ד יאיר כהן פסק דין 1. לפניי ערעור על החלטת משיב 2 (הנאמן) להאריך את מועד הגשת החוב מטעם משיב 3 (העירייה) מיום 3.12.2023 (ההחלטה). רקע בתמצית 2. המערערת (היחידה) הגישה בקשה לפתיחת הליכים בהוצאה לפועל ביום 11.10.2022 . בבקשתה הצהירה על נושה יחיד, העירייה. צו לפתיחת הליכים ניתן ביום 1.1.2023 בתיק הוצל"פ 800532-10-22. הנאמן הגיש דו"ח והמליץ על מתן הפטר ביום 2.10.2023 נוכח היעדר תביעות חוב וחזר על המלצתו ביום 15.10.2023 . תביעת החוב של העירייה הוגשה ביום 25.10.2023 , באיחור של למעלה מ-3 חודשים מהמועד הקבוע בסעיף 210(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (החוק). ביום 21.10.2023 מחק הנאמן את תביעת החוב בשל האיחור בהגשתה, אליה לא צורפה בקשה להארכת מועד. הנאמן ציין, כי העירייה תוכל להגיש בקשה להארכת מועד עד ליום 14.11.2023 , דבר שעשתה כבר ביום 1.11.2023 . 3. נטען בבקשתה של העירייה, כי האיחור בהגשת הבקשה נבע מטעות בתום לב, וייתכן שנבע מהחלפה של מערכת המחשוב. הנאמן קיבל את הבקשה להארכת מועד שכן המערערת לא הגיבה למרות שניתנה לה הזדמנות; הנאמן סבר שהאיחור נבע מתקלה; הנאמן כי טרם התקיים דיון בצו שיקום כלכלי, וכי מדובר בחוב ארנונה לעירייה המתייחס לתקופה של 19 שנה. בסופו של יום קיבל הנאמן את תביעת החוב ואישור אותה בגובה של 124,101 ₪ וריבית נוספת בסך 65,131 ₪. נוכח ההכרעה בתביעת החוב, שחלקו או כולו הוא חוב משותף ליחידה ולבעלה שאף בהליכי חדלות פירעון ונקבע לו צו שיקום כלכלי, שינה הנאמן את המלצתו והמליץ על הטלת צו שיקום כלכלי ליחידה, במקום ההמלצה המקורית על הפטר, שכאמור, נבעה מהיעדר תביעות חוב.
רע"א (ירושלים) 64019-05-18- יונה לוי נגד עורך דין ניסן קזיוף
שמות השופטים: חנה מרים לומפ
בעצמו עו"ד ניסן קזיוף החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בירושלים (כבוד השופט גד ארנברג, סגן נשיא) מתאריך 1.5.2018 (עש"א 7450-02-18), בגדרו נדחה ערעור המבקשים על החלטת רשם ההוצאה לפועל בירושלים (כבוד הרשם שי קידר) מתאריך 8.1.2018 בתיק הוצאה לפועל שמספרו 521367-11-16. רקע 1. המבקשים הם החייבים בתיק ההוצאה לפועל שבנדון והמשיב הוא הזוכה. תיק ההוצאה לפועל נפתח לשם ביצועו של פסק דין של בית משפט השלום בירושלים מתאריך 29.7.2007 (להלן: "פסק הדין"). עניינו של פסק הדין הוא חיוב המבקשים לשלם לחברת "ב. ו. א ארוחות ואירועים בע"מ" (להלן: "החברה") סך 38,626 ש"ח יחד עם הוצאות משפט בסך 8,000 ש"ח. הסכומים נקובים בערכם הנומינלי. 2. תיק ההוצאה לפועל נפתח על ידי המשיב אליו הומחתה הזכות מאת החברה לתבוע את כספי פסק הדין. ההמחאה נחתמה בתאריך 9.8.2007 , היינו עשרה ימים לאחר מתן פסק הדין. 2 3. אין חולק שתיק ההוצאה לפועל נפתח כתשע וחצי שנים לאחר מתן פסק הדין. את בקשת ה"פרעתי" הגיש מבקש 1 בשם שני המבקשים לאחר שאביו-מבקש 2 הלך לעולמו בשנת 2012. יוער, כי אמו של מבקש1 היא היורשת של מבקש 2, ולאחר פטירתה מונה מבקש 1 כמנהל העזבון. במסגרת הבקשה, טען מבקש 1 שהחוב כלפי החברה הממחה סולק זמן קצר לאחר מתן פסק הדין ובעניין זה הציג מבקש 1 הסכם פשרה במסגרתו סוכם לכאורה, שהמבקשים ישלמו לחברה סך 20,000 לשם סילוק החוב מושא פסק הדין. 4. עוד נטען, שהזוכה לקה בשיהוי משמעותי בעצם פתיחת תיק ההוצאה לפועל בחלוף כמעט תשע וחצי שנים ממועד מתן פסק הדין. בבקשת רשות הערעור נטען ששיהוי זה, גרם לנזק ראייתי למבקש 1 להוכחת טענות הפירעון.
חוק חדלות פירעון (ירושלים) 14652-04-24- בנק דיסקונט לישראל בע"מ ע"י נגד ' ממונה על חדלות פירעון- מחוז ירושלים
שמות השופטים: חיים פס
נגד משיבים 1. ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים, משרדי ממשלה ע"י ב"כ עו"ד אורן זילברג 2. חיים נפתלי קרשי, ע"י ב"כ עו"ד נתנאל טייבי החלטה 1. לפניי בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון שהגיש נושה. 2. ביסוד הבקשה פסק דין חלוט מיום 6.11.2015 שניתן נגד המשיב 2 מבית משפט שלום בירושלים בת. א. 30381-09-15. 3. ההחלטה מיום 10.4.24 שבמסגרתה נקבע דיון להיום, וכן נקצב מועד להגשת תגובת המשיבים, הומצאה ביום 14.4.24 (לתיק בית המשפט צורף אישור המסירה בצירוף תצהיר מוסר). 4. הליכי הוצאה לפועל מקימים חזקת חדלות פירעון לפי סעיפים 110(א)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (החוק). 5. כמו כן, מבקשת הנושה עולה כי נקט הליכי גבייה אך לא היה בהם די כדי להביא לגביית החוב, ולכן מתקיים התנאי הקבוע בסעיף 110(ב) לחוק שלפיו בבקשת נושה המתבססת על חזקת חדלות פירעון על הנושה לפרט אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב. 6. ביום 19.5.24 הגיש ב"כ המשיב 2 הודעה לתיק לפי עקב הסתבכות כלכלית ננקטו נגדו הליכי הוצאה לפועל, לרבות בדרך של איחוד תיקים וחובותיו המצטברים כיום עומדים על סך של כ-3 מיליון ₪. 7. לדיון שהתקיים בפניי היום לא התייצב המשיב 2 אך ב"כ מסר כי באופן עקרוני המשיב 2 אינו מתנגד לפתיחת הליכי חדלות פירעון בעניינו אולם שב וביקש כי הבקשה תוגש על ידו. 8. משהנושה הקדים והגיש בקשה למתן צו פתיחת הליכים ומשהמשיב 2 אינו מתנגד עקרונית למתן צו בעניינו ובהתאם לסמכותי שבסעיף 116(א) לחוק, ולאחר ששוכנעתי שנתקיימו התנאים שבסעיף 109 לחוק, ניתן בזאת צו לפתיחת הליכים נגד המשיב 2 (היחיד).
ע"א (ירושלים) 2097-07-24- מאג'יד חמדאן נגד ' סלומון כהן
שמות השופטים: ת בר אשר
הערעור הנדון הוגש על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כבוד הרשמת הבכירה טלי להב) מיום 23.6.2024 בעניין ת"ט 61762-08-22, אשר קיבלה את בקשת המבקש לביטול פסק-דין שניתן נגדו בהיעדר הגנה, תוך התנאת הביטול בהפקדת מלוא החוב הנטען ובתשלום הוצאות תוך שבעה ימים. נקדים ונאמר, כי המערער נקט הליך שגוי (כפי שעוד יוסבר בהמשך הדברים), ולכן על-פי תקנה 149(4) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן-התקנות), ההליך הנדון יידון כבקשת רשות ערעור ובהתאם לכך המבקש יכונה-המבקש. הערעור הוגש עוד ביום 1.7.2024 , אך בשל עיכובים מצד המבקש, נושא הפקדת העירבון ותשלום מלוא האגרה הסתיימו רק ביום 10.11.2024 (אף זאת יפורט בהמשך הדברים). רקע ועיקרי העובדות הדרושות 2. ראשיתו של ההליך שנדון בבית המשפט קמא בבקשה לביצוע שטר שהגיש המשיב נגד המבקש אל לשכת ההוצאה לפועל בירושלים עוד ביום 3.7.2022 , בקשר להמחאה מיום 18.5.2022 על סך 27,000 ₪ (הוצל"פ (ירושלים) 501109-07-22). ביום 28.8.2022 הגיש המבקש התנגדות לביצוע השטר ובהתאם להחלטת מנהלת לשכת ההוצאה לפועל מיום 29.8.2024 , העניין הועבר אל בית משפט השלום בירושלים. כן נקבע כי הליכי ההוצאה לפועל יעוכבו עד תום הדיון בהתנגדות. בהתאם להחלטת בית משפט השלום מיום 30.8.2022 , תגובת המשיב להתנגדות הוגשה ביום 29.9.2022 והדיון נקבע ליום 14.2.2023 . ביום 14.2.2023 הוגשה בקשת המבקש לדחיית הדיון ובהתאם להחלטה ממועד זה הדיון נדחה (בשבעה חודשים) ליום 18.9.2023 . ביום 9.8.2023 ביקש המשיב את דחיית הדיון ובהתאם להחלטה מיום 21.8.2023 הדיון נדחה ליום 7.4.2024 (שבעה חודשים נוספים).
ת"ט (נצרת) 67852-02-23- ערך הלוואות כהלכה בע"מ נגד ריהאם נסאר
שמות השופטים: אלעד טל
לפני בקשה להעברת התביעה לבית משפט השלום בירושלים, בשל העדר סמכות מקומית. 1. עניינינו בהתנגדות לביצוע שטר ובקשה להארכת מועד להגשת התנגדות ולעיכוב הליכים, שהוגשה בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים. לטענת המבקשת (להלן: "התובעת"), היא הזוכה בתיק הוצל"פ מס' 525923/12, והגישה לביצוע שטר בלשכת הוצל"פ בירושלים, כנגד המשיבה (להלן: "הנתבעת"),כאשר בבקשת הביצוע צויין שהסמכות המקומית לדון בהתנגדות נתונה לבימ"ש השלום בירושלים, וזאת מכוח תניית שיפוט ייחודית (ס' 9 להסכם ההלוואה עליו חתומה המשיבה, שאף הגישה את ההתנגדות לביצוע השטר בלשכת ההוצל"פ בירושלים). בהחלטת רשמת הוצל"פ מיום 26.2.23 , נקבע כי יש להעביר את בירור העניין לביהמ"ש המוסמך, בימ"ש השלום בנצרת, בלא נימוק, וכנראה מתוך הסתמכות על טענת המבקשת בטופס ההתנגדות, כי הסמכות לדון בהתנגדות נתונה לבימ"ש השלום בנצרת, לאור מקום מגוריה ומקום מסירת השיק. ואולם, תניית השיפוט הייחודית בשטר החוב עליו חתומה המבקשת גוברת על יתר החלופות בעניין הסמכות המקומית. משכך, הסמכות המקומית לדון הינה של בית משפט השלום בירושלים. 2. הנתבעת, מתנגדת לבקשה. לטענתה, תניית השיפוט הייחודית מהווה תנאי מקפח בהסכם אחיד שנערך ע"י התובעת, ושיגרום לנתבעת הוצאות מיותרות ויפגע ביכולתה להתגונן. בנוסף, ביהמ"ש המוסמך לדון בתביעה ע"פ שטר הינו ביהמ"ש המוסמך בהתאם לחלופות שנקבעו בתקסד"א (תקנה 7(א)). מאחר והנתבעת מתגוררת בנצרת, ומקום מסירת השיק והבנק עליו משוך השיק הינם בנצרת, הסמכות המקומית לדון נתונה למותב דנן. עוד נטען לשיהוי בהגשת הבקשה ושימוש לרעה בהליכי משפט.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה – "בית-משפט" – לרבות בית-דין דתי; "דמי פיגורים" ו "ריבית שקלית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה; "הליך" – פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק-דין; "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – הממונה כהגדרתו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; "המצאה מלאה" – כל אחת מאלה: (1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בתקנות 161(3) ו–(4)(א) ו–(ב)(1), 163 ו-165(א) לתקנות סדר הדין; (2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1); (3) המצאה שמתקיימים לגביה התנאים שבסעיף 3ז(א) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים; "זוכה" – מי שפסק-דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו; "חוב פסוק" – החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין; "חוק בתי המשפט" – חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018; "חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים" – חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018; "חייב" – מי שפסק-דין ניתן לחובתו; "כרטיס חיוב" ו"כרטיס תשלום" – כהגדרתם בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981; "כרטיס חיוב מיידי" – אמצעי תשלום כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק, בתשלום מיידי של התמורה בידי הלקוח, למעט כרטיס תשלום; "לשכה" או "לשכת הוצאה לפועל" – לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור בסעיף 2; "מנהל רשות האכיפה והגבייה" – מי שמונה לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, לשמש מנהל רשות האכיפה והגבייה; "נכס" – לרבות זכות קיימת או עתידה; "ערובה" – ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת; "פסק-דין" – פסק-דין או החלטה אחרת של בית-משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי; "פסק דין לפינוי מושכר" — פסק דין בתביעה לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, אינו חל עליו ; "קיבוץ" – אגודה שיתופית שסווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות, כקיבוץ או כמושב שיתופי; "רשות האכיפה והגבייה" – רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים המופקדת על ביצוע חוק זה וחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1957; "תקנות סדר הדין" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
תקנות נתוני אשראי, התשע"ח-2017
סעיף: 20. עדכון סכומים
2.10 הוצאה לפועל (א) סוג תיק (פסק דין כספי, שטר, תיק איחוד, תביעה על סכום קצוב, משכון, משכנתה, כביש אגרה, הרשאה לפי פקודת המסים (גבייה), צו תשלומים, גובה החוב לרבות הקטנות החוב, נתונים לגבי חייב מוגבל באמצעים, הפטר, איחוד תיקים, נתונים בדבר סגירת התיק (בין השאר, סיבת הסגירה, תאריך הסגירה). (ב) נתונים לעניין הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – פתיחת הליכים, לרבות בקשה לצו לפתיחת הליכים ודחיית בקשה כאמור, גובה החוב כפי שהכריע הנאמן, צו לשיקום כלכלי, ביטול של הצו לפתיחת הליכים וסיבת הביטול, הפטר, לרבות הפטר לאלתר וביטול ההפטר, העברת ההליך לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, סיום ההליך וסיבת סיום ההליך; לעניין פרט משנה (א) – "תיק איחוד" – כמשמעותו בפרק ז 3 בחוק ההוצאה לפועל; "חייב" – כהגדרתו בחוק ההוצאה לפועל; "חייב מוגבל באמצעים" – כמשמעותו בסעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל; "פסק דין" – פסק דין כספי שאינו חיוב במזונות, וכן שטר משכון או משכנתה. פרטי המידע כאמור בפרט משנה (א) יועברו בכל אחד מהמקרים האלה: (1) עברו 60 ימים לפחות ממועד המצאת האזהרה לחייב לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל ולא ניתן צו עיכוב הליכים בתיק במסגרת אותם 60 ימים ממועד המצאת האזהרה כאמור, למעט אם ניתן צו לעיכוב הליכים בשל צירוף התיק לתיק איחוד; (2) תיק איחוד, מהמועד שבו נפתח התיק. פרטי המידע כאמור בפרט משנה (א) יועברו בכל אחד מהמקרים האלה: (1) עברו 60 ימים לפחות ממועד המצאת האזהרה לחייב לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל ולא ניתן צו עיכוב הליכים בתיק במסגרת אותם 60 ימים ממועד המצאת האזהרה כאמור, למעט אם ניתן צו לעיכוב הליכים בשל צירוף התיק לתיק איחוד; (2) תיק איחוד, מהמועד שבו נפתח התיק.
תקנות נתוני אשראי, התשע"ח-2017
סעיף: 20. עדכון סכומים
2. הוצאה לפועל סוג תיק (פסק דין כספי, שטר, תיק איחוד, תביעה על סכום קצוב, משכון, משכנתה, כביש אגרה, הרשאה לפי פקודת המסים (גבייה), צו תשלומים, גובה החוב לרבות הקטנות החוב, לעניין פרט זה – "תיק איחוד" – כמשמעותו בפרק ז 3 בחוק ההוצאה לפועל; "חייב" – כהגדרתו בחוק ההוצאה לפועל; טור א' מקור המידע טור ב' פרטי המידע טור ג' תנאים להעברה והערות ?נתונים לגבי חייב מוגבל באמצעים, הפטר, איחוד תיקים, נתונים בדבר סגירת התיק (בין השאר, סיבת הסגירה, תאריך הסגירה). "חייב מוגבל באמצעים" – כמשמעותו בסעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל; "פסק דין" – פסק דין כספי שאינו חיוב במזונות, וכן שטר משכון או משכנתה. עברו שישים ימים לפחות ממועד המצאת האזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל לחייב, למעט לגבי תיק איחוד, ובלבד שבעת העברת המידע למאגר לא מצוי בתיק צו לעיכוב ההליכים נגד החייב, למעט אם הוא תיק שעוכבו בו ההליכים עקב צירופו לתיק איחוד .
חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020
סעיף: 12. דיווח לכנסת
הגשת דוחות תקנה 108 לתקנות חדלות פירעון, לרבות כפי שהוחלה בתקנה 110 לתקנות האמורות הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או רשם ההוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה, לפי העניין 26. המצאה לרשם ההוצאה לפועל תקנה 112(ב) לתקנות חדלות פירעון לשכת ההוצאה לפועל מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה 27. הגשת תביעת חוב בידי נושה שאינו מיוצג תקנה 120 לתקנות חדלות פירעון הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשכת הוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה, לפי העניין ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 28. הגשת תביעת חוב בידי עובד שאינו מיוצג תקנה 133(ב) לתקנות חדלות פירעון הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשכת הוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה, לפי העניין 29.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלו – "אישור בדבר פרטי החייב" – כל אחד מאלה: (1) לגבי חייב יחיד הרשום במרשם האוכלוסין (להלן – המרשם) – אישור מעודכן לשלושה חודשים אחרונים ממשרד הפנים, או מגוף אחר אשר יחליט עליו מנהל מערכת ההוצאה לפועל, בדבר שם החייב, מענו, שם אביו ומספר הזהות שלו, כרשום במרשם; (2) לגבי חייב שאינו יחיד – אישור מעודכן לשלושה חודשים אחרונים, בדבר שם החייב, מענו והמספר המזהה שלו כמפורט בתוספת השניה; "אתר האינטרנט" – אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל שכתובתו ; www.eca.gov.il "בקשת ביצוע" – בקשה לביצוע פסק דין או חוב שניתן על פי כל דין לביצוע בהוצאה לפועל כמו פסק דין בעניין אזרחי, שטר, תביעה על סכום קצוב, משכון או משכנתה כמשמעותם בחוק, החלטת ועדת אישורים לפי סעיף 5ז לחוק וכן החלטה או צו של רשם הניתנים לביצוע כפסק דין בהוצאה לפועל; "דמי פיגורים" ו "ריבית שקלית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה; "זוכה" – מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו; "החוק" – חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967; "חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט-1999; "חוק סליקת שיקים" – חוק סליקת שיקים, התשע"ו-2016; "חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "כתב בי-דין" – כל מסמך שיש למסרו או להמציאו על פי החוק או תקנות אלו, לרבות אזהרה, צו או הודעה; "לשכה" או "לשכה ממוכנת" – לשכת הוצאה לפועל שמותקנת בה מערכת מיכון והיא מופעלת באמצעות אותה מערכת; "לשכה מקורית" – הלשכה שבה נפתח תיק לפי תקנה 17; "מנהל בתי המשפט" – (הוחלפה ב"מנהל מערכת ההוצאה לפועל"); "מנהל מערכת ההוצאה לפועל" – מי ששר המשפטים מינה לאחראי על מערכת ההוצאה לפועל ועל ביצועם של סדרי המנהל בלשכות ההוצאה לפועל לפי סעיף 4(ב) לחוק; "מערכת מיכון" – מערכת המופעלת על ידי אמצעים אלקטרוניים וכל אמצעי אחר, בין אלקטרוני ובין ידני; "עובד מסלול מזונות" – עובד במסלול המזונות, כהגדרתו בחוק; "פעולה מבצעית" – עיקול מיטלטלין המצריך כניסה לחצרים, מכירת מיטלטלין, פינוי מקרקעין, מסירת הודעת פינוי, מכירת מקרקעין, חיפוש, מסירת נכס, מסירת קטין או עשיית כל דבר אחר בקשר לקטין וכל פעולה אחרת אשר רשם ההוצאה לפועל יראה אותה כפעולה מבצעית; "שאילתה" – בקשת מידע במערכת המיכון; "תיק אלקטרוני" – תיק המתנהל בלשכה ממוכנת; "תצהיר" – תצהיר לפי תקנות סדר הדין, המאומת בחתימתו ובחותמתו של מקבל התצהיר; "תקנות סדר הדין" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020
סעיף: 12. דיווח לכנסת
ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה, לפי העניין?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 23. הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בידי יחיד שאינו מיוצג תקנה 68(ב) או 111(ב) לתקנות חדלות פירעון הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה לפי העניין 24. הגשת עמדה לגבי דוח ממצאי בדיקה, בידי מי שאינו מיוצג תקנה 106 לתקנות חדלות פירעון הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשכת הוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה לפי העניין ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 25. הגשת דוחות תקנה 108 לתקנות חדלות פירעון, לרבות כפי שהוחלה בתקנה 110 לתקנות האמורות הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או רשם ההוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה, לפי העניין 26.
חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020
סעיף: 12. דיווח לכנסת
הגשת תביעת חוב בידי עובד שאינו מיוצג תקנה 133(ב) לתקנות חדלות פירעון הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשכת הוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה, לפי העניין 29. המצאה לממונה או לנאמן בידי בעל עניין בהליכי חדלות פירעון תקנה 143(א) ו–(ב) לתקנות חדלות פירעון הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשכת הוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה לפי העניין ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 30. הגשת תביעת חוב בידי נושה שאינו מיוצג בהליך פשיטת רגל שחלות לגביו ההוראות לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, כאמור בסעיף 373 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 תקנה 76(א) לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 31.
תקנות נתוני אשראי, התשע"ח-2017
סעיף: 4. נסיבות שיש בהן כדי להעיד באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים לעניין חיווי אשראי
4. נסיבות שיש בהן כדי להעיד באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים, לעניין סעיף 35 לחוק, הן כמפורט להלן: (1)5 קיומו של נתון מהממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – בקשה לפתיחת הליכים שהגיש החייב, מתן צו לפתיחת הליכים ובקשה להסדר חוב; (2)6 קיומו של תיק הוצאה לפועל שסכום החוב בפתיחתו עולה על 5,650 שקלים חדשים או קיומם של שני תיקי הוצאה לפועל או יותר גם אם סכומם נמוך יותר בסכום מצטבר העולה על 4,520 שקלים חדשים, לפי תנאי ההעברה וסוג התיק, הקבועים בפרט 2 בתוספת הראשונה וכן קיומו של נתון מההוצאה לפועל בעניין בקשה לפתיחת הליכים שהגיש החייב ומתן צו לפתיחת הליכים; (3) קיומם של נתון מבנק ישראל לפי פרט 3 לתוספת הראשונה, למעט נתון בדבר ביטול הגבלה או סיומה; (4)6 קיומו של נתון בדבר חוב של לקוח אצל תאגיד בנקאי, מנפיק כרטיס חיוב או מקור מידע – כשסכום החוב מעל 11,300 שקלים חדשים, ונפתחו בשלו הליכים בבית משפט; (5) קיומו של נתון מתאגיד בנקאי או מבנק הדואר בנוגע להתראות בשל סירוב שיקים לפי סעיף 2(א1) לחוק שיקים ללא כיסוי ובלבד שטרם חלפה שנה ממועד משלוח ההתראה.
תקנות נתוני אשראי, התשע"ח-2017
סעיף: 3. נתונים המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים לעניין הכללה במאגר נתוני אשראי
3. נתוני אשראי המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים, לעניין סעיף 22 לחוק, הם כמפורט כלהלן: (1)3 נתון מהממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – בקשה לפתיחת הליכים שהגיש החייב, מתן צו לפתיחת הליכים ובקשה להסדר חוב; (2)4 נתון מלשכות ההוצאה לפועל – קיומו של תיק הוצאה לפועל, שסכום החוב בפתיחתו עולה על 5,650 שקלים חדשים או קיומם של שני תיקי הוצאה לפועל או יותר בסכום מצטבר העולה על 4,520 שקלים חדשים, לפי תנאי ההעברה וסוג התיק, הקבועים בפרט 2 לתוספת הראשונה וכן נתון בעניין בקשה לפתיחת הליכים שהגיש החייב ומתן צו לפתיחת הליכים; (3) נתון מבנק ישראל לפי פרט 3 לתוספת הראשונה, למעט נתון בדבר ביטול הגבלה או סיומה; (4)4 נתון בדבר חוב של לקוח אצל תאגיד בנקאי, מנפיק כרטיס חיוב או מקור מידע – כשסכום החוב מעל 11,300 שקלים חדשים, ונפתחו בשלו הליכים בבית משפט.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: [תיקונים: התשס"ט, התשס"ט (מס' 2), התשע"ב, התשע"ב (מס' 5), התשע"ד, התשע"ח (מס' 5), התשפ"ב (מס' 4)]
מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (1) זכויות החייב כלפי המבטח; (2) הלוואות שהחייב קיבל מהמבטח וטרם נפרעו וערבויות שבתוקף, שניתנו לבקשת החייב. 19. חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (1) זכויות החייב בקופת גמל המנוהלת בידי החברה המנהלת; (2) הלוואות שהחייב קיבל מהחברה המנהלת או מכספי קופת הגמל שבניהולה וטרם נפרעו. 20. הנהלת בתי המשפט פסקי דין בתובענות לסעד כספי או לסעד בעל שווי כספי שהחייב צד להן, ערבויות, ערבונות או פקדונות שניתנו בהן, הליכי חדלות פירעון המתנהלים נגד החייב והחלטות שהתקבלו בהם; לעניין זה-"הליכי חדלות פירעון"-הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הליכי פירוק לפי חוק העמותות, התש"ם-1980, או פקודת האגודות השיתופיות, או הליכי כינוס נכסים לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983. 21. המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות מידע על כספים המגיעים לחייב מהמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.
כל הזכויות שמורות ©
