כל הזכויות שמורות ©
לשכת ההוצאה לפועל בחיפה הינה אחת הלשכות המרכזיות בישראל, המטפלת בהליכי גבייה והוצאה לפועל. במאמר זה נסקור את סמכויותיה, תפקידיה והפסיקה הרלוונטית בתחום ההוצאה לפועל בחיפה והצפון, תוך מתן דגש על היבטים מעשיים הנוגעים לעורכי דין, חייבים וזוכים.
לשכת ההוצאה לפועל בחיפה פועלת מכוח חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, וסמכויותיה נקבעו בחוק ובפסיקה. הלשכה אחראית על אכיפת פסקי דין וחיובים כספיים אחרים באזור חיפה והצפון, ומהווה חלק בלתי נפרד ממערכת אכיפת החיובים במדינת ישראל.
כפי שנקבע בפסיקה:
רע"א 4651/09 המבקשות 1. סלים חלבי חברה לעבודות עפר וסלילת כבישים נגד בנק לאומי לישראל בע"מ סניף דלית אל כרמל (ניתן ב-19/08/2009):
"עניינם של הליכים אלו בממצאים ובמסקנות שנקבעו בחוות דעת של מומחה שמונה על ידי ראש ההוצאה לפועל… ראש ההוצאה לפועל, בהסתמך על חוות דעתו של המומחה, קבע כי המבקשות שילמו את כל חובן לבנק ואף עומדת לזכותן יתרת זכות."
פסק דין זה מדגיש את הסמכות המקצועית של רשם ההוצאה לפועל בחיפה למנות מומחים ולהסתמך על חוות דעתם בקבלת החלטות, במיוחד בסוגיות מורכבות הקשורות לחישובי חובות.
הפסיקה קבעה כי לרשם ההוצאה לפועל בחיפה סמכויות נרחבות בניהול הליכי גבייה והוצאה לפועל. עם זאת, סמכויות אלה מוגבלות בהיבטים מסוימים, במיוחד בכל הנוגע לעיכוב הליכי מימוש משכנתא.
כפי שנקבע בפסיקה:
רע"צ (חיפה) 3564-08 ברדיכין ויצ'יסלב ואח' נגד בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (ניתן ב-15/12/2008):
"כבוד ראש ההוצאה לפועל קבעה, שיש לדחות את הבקשה ולו מחמת כך שלא צורף לה תצהיר כנדרש, לאימות העובדות הנטענות בה. כן ציינה כבוד ראש ההוצאה לפועל את סמכותו המוגבלת של ראש ההוצאה לפועל לעכב הליכי מימוש."
פסיקה זו מדגישה שני היבטים חשובים: הצורך בצירוף תצהירים לבקשות המוגשות ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה, וההכרה בסמכות המוגבלת של רשם ההוצאה לפועל בעיכוב הליכי מימוש, במיוחד כשמדובר במשכנתאות.
בתי המשפט באזור חיפה הדגישו לא פעם את חשיבות תום הלב בהליכי ההוצאה לפועל. עיקרון זה חל הן על חייבים והן על זוכים, ומחייב התנהלות הוגנת ושקופה בכל שלבי ההליך.
כפי שנקבע בפסיקה:
עש"א (חיפה) 16752-12-08 יעקב קוסאשווילי נגד הראל חברה לביטוח בע"מ (ניתן ב-13/04/2009):
"בית המשפט קבע כי עיקרון תום הלב חל גם על הליכי הוצאה לפועל, לרבות פתיחת תיק… המשיבה הנפיקה שיק לתשלום בתוך 4 ימים מההתראה, אך שלחה אותו בדואר והוא לא הגיע ליעדו."
מקרה זה ממחיש את החשיבות של מעקב אחר התשלומים והתקשורת בין הצדדים בהליכי הוצאה לפועל בחיפה. התנהלות בתום לב דורשת לא רק ביצוע הפעולה (כגון הנפקת שיק), אלא גם וידוא שהתשלום הגיע ליעדו.
אחד הכלים המרכזיים בהוצאה לפועל הוא האפשרות להכריז על חייב כמוגבל באמצעים. הכרזה זו מאפשרת לחייב לשלם את חובותיו בהתאם ליכולתו הכלכלית, אך כרוכה גם בהגבלות מסוימות.
הפסיקה התייחסה לתנאים להכרזה על חייב כמוגבל באמצעים:
רע"צ (קריות) 29860-03-11 יוסף עבוד נגד רקמת הפלדה בע"מ (ניתן ב-11/05/2011):
"לרשם ההוצאה לפועל סמכות שבשיקול דעת אם להכריז על חייב כמוגבל באמצעים אף בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף 69 ג' (א) לחוק ההוצאה לפועל."
פסיקה זו מדגישה את המרחב השיפוטי הנתון לרשם ההוצאה לפועל בחיפה בהחלטות הנוגעות להכרזה על חייב כמוגבל באמצעים. גם כאשר מתקיימים התנאים הפורמליים הקבועים בחוק, עדיין נתון לרשם שיקול דעת אם לקבל את הבקשה, בהתחשב במכלול הנסיבות.
בעת הגשת בקשות ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה, יש להקפיד על מספר כללים מעשיים:
צירוף תצהירים ומסמכים נדרשים – הפסיקה מדגישה את החשיבות של צירוף תצהירים לאימות העובדות הנטענות בבקשות. בקשות ללא תצהירים עלולות להידחות על הסף.
עמידה בלוחות זמנים – חוק ההוצאה לפועל והתקנות שהותקנו מכוחו קובעים לוחות זמנים ברורים להגשת בקשות, התנגדויות והשגות. אי-עמידה בלוחות זמנים אלה עלולה לפגוע בזכויות הצדדים.
תום לב ושקיפות – הפעולה בתום לב ובשקיפות מלאה מול לשכת ההוצאה לפועל בחיפה היא עיקרון מנחה, המשליך על התנהלות ההליך כולו.
ייצוג מקצועי בהליכי הוצאה לפועל בחיפה מצריך מיומנות והיכרות עם הפרוצדורה והפרקטיקה הנהוגה בלשכה:
ייצוג משפטי מקצועי – מורכבות ההליכים בהוצאה לפועל מצדיקה לעתים קרובות פנייה לייעוץ משפטי מקצועי. עורכי דין המתמחים בהליכי הוצאה לפועל בחיפה יכולים לסייע בניווט ההליכים ובהגנה על זכויות הצדדים.
הגשת מסמכים במועד – הגשת מסמכים במועדים הקבועים בחוק ובהחלטות רשם ההוצאה לפועל היא חיונית להצלחת ההליך.
תקשורת רציפה – שמירה על תקשורת רציפה עם לשכת ההוצאה לפועל בחיפה ועם הצד שכנגד מסייעת בקידום ההליכים ובמניעת עיכובים מיותרים.
לשכת ההוצאה לפועל בחיפה מהווה גורם מרכזי במערכת אכיפת החיובים בישראל, במיוחד באזור הצפון. הפסיקה מדגישה את חשיבות תום הלב בהליכים, הצורך בתיעוד מסודר והחובה לפעול בשקיפות. על עורכי הדין והצדדים להקפיד על מילוי הדרישות הפרוצדורליות ולכבד את החלטות רשם ההוצאה לפועל.
הכרת התקנות והנהלים – חשוב להכיר היטב את חוק ההוצאה לפועל, התקנות והנהלים הספציפיים הנהוגים בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה.
תיעוד מפורט – יש לשמור על תיעוד מפורט ומסודר של כל התכתובות, התשלומים והפעולות הקשורות להליך.
בדיקת חלופות – לפני פתיחת הליכי הוצאה לפועל, מומלץ לבחון חלופות כגון גישור, בוררות או הסדרי תשלומים מוסכמים.
הקפדה על לוחות זמנים – עמידה בלוחות הזמנים הקבועים בחוק מונעת פגיעה בזכויות ומייעלת את ההליך.
הכנת תצהירים מפורטים – יש להקפיד על הכנת תצהירים מפורטים ומדויקים, המגובים במסמכים רלוונטיים.
ליווי מקצועי – מומלץ להיעזר בייעוץ משפטי מקצועי, במיוחד בתיקים מורכבים או בעלי היקף כספי משמעותי.
עדכון שוטף – חשוב לעדכן את לשכת ההוצאה לפועל בחיפה בכל שינוי בנסיבות, במיוחד בהקשר של תשלומים שבוצעו או שינויים במצבו הכלכלי של החייב.
לשכת ההוצאה לפועל בחיפה, כחלק ממערכת ההוצאה לפועל הארצית, פועלת באופן מקצועי ויעיל לקידום הליכי הגבייה, תוך שמירה על זכויות כל הצדדים המעורבים. הכרת המערכת, נהליה והפסיקה הרלוונטית היא מפתח להתנהלות מוצלחת בהליכים אלה, בין אם מדובר בזוכה המבקש לממש את זכויותיו, בחייב המבקש להגן על זכויותיו, או בעורך דין המייצג מי מהצדדים.
ההתמקצעות בהליכי הוצאה לפועל בחיפה דורשת לא רק ידע משפטי, אלא גם היכרות עם הפרקטיקה הנהוגה בלשכה, יחסי עבודה תקינים עם הגורמים השונים במערכת, ומחויבות לתום לב ושקיפות בכל שלבי ההליך.
רצ"פ (חיפה) 3564-08- ברדיכין ויציסלב ואח נגד בנק דיסקונט למשכנתאות בעמ
שמות השופטים: ת שרון נתנאל
בערעור (נדחה) רצ"פ (חיפה) 3564/08 – ברדיכין ויצ'יסלב ואח' נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"ממחוזי חיפה רצ"פ (חיפה) 3564/08 1. ברדיכין ויצ'יסלב 2. ברדיכין פולינה נ ג ד בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים כב' השופטת תמר שרון נתנאל פסק דין 1. בפניי בר"ע על החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל בחיפה (כבוד הרשמת מירב קלמפנר-נבון), מיום 21.9.08 , בתיק הוצל"פ מס' 02-04333-00-3 (להלן: "תיק ההוצל"פ"), בה נקבע, כי החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל מיום 9.9.08 בעינה עומדת ועל המבקשים (להלן: "החייבים") למלא אחריה. 2. החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל מיום 9.9.08 (להלן: "ההחלטה"), דחתה את בקשת החייבים לביטול צו פינוי מדירתם, אשר ניתן נגדם. כבוד ראש ההוצאה לפועל קבעה, שיש לדחות את הבקשה ולו מחמת כך שלא צורף לה תצהיר כנדרש, לאימות העובדות הנטענות בה. כן ציינה כבוד ראש ההוצאה לפועל את סמכותו המוגבלת של ראש ההוצאה לפועל לעכב הליכי מימוש. 3. לגופו של ענין קבעה כבוד ראש ההוצאה לפועל, לאור דף היתרות המעודכן, שאין ממש בטענת החייבים, לפיה הם עומדים בתשלומי ההלוואה. למרות שהליכי פינוי המבקשים מדירתם עוכבו לא אחת, על מנת לאפשר לחייבים להסדיר את חובם, נתנה להם כבוד ראש ההוצאה לפועל הזדמנות נוספת לעשות כן, "הזדמנות אחרונה בהחלט", כלשון כבוד ראש ההוצאה לפועל והורתה שהליכי הפינוי יעוכבו רק כנגד הפקדת סך של 60,000 (כמחצית מחוב הפיגורים). 4. בתצהיר החייבת מס' 2, אשר צורף לבקשת רשות הערעור אשר הוגשה, למעשה, על החלטה זו, פירטה החייבת חלק מההליכים אשר התנהלו בעניינם של החייבים, עד כה וטענה, שחוב הפיגורים הצטבר בשל תקלה שחלה, לטענתה, בבנק, בקשר עם הוראת הקבע, אשר ניתנה ע"י החייבים לשם ביצוע התשלומים.
פסק דין |14/12/2008 |מחוזי – חיפה
עש"א (חיפה) 16752-12-08- יעקב קוסאשווילי נגד הראל חברה לביטוח בעמ
שמות השופטים: ת שרון נתנאל
בפניי ערעור על החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל בחיפה (כבוד הרשמת מרב קלמפנר-נבון), מיום 6.11.08 , בטענת פרעתי, שהוגשה והתקבלה בתיק הוצל"פ מס' 02-07369-08-9 (להלן: "תיק ההוצל"פ"). תמצית הענין הינה טענת המשיבה, לפיה תיק ההוצל"פ נפתח שלא בתום לב, שכן היה בכוונתה לשלם את סכום פסק הדין, אולם עקב תקלה אירע איחור בתשלום. 1. תיק ההוצל"פ נפתח לשם ביצוע פסק דין, שניתן ע"י בימ"ש השלום בחיפה ביום 8.11.07 ולפיו חויבה המשיבה לשלם למערער סך של 76,000 , בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. תיק ההוצל"פ נפתח ביום 15.1.08 (בתום 67 ימים מיום מתן פסק הדין), לאחר שעד למועד פתיחתו לא שילמה המשיבה דבר. 2. המשיבה טוענת שהיא היתה נכונה לשלם את הסכום בו חויבה, אלא שמכתב ששלח אליה בא כוחה בענין זה לא התקבל אצלה, מבלי שבא כוחה ידע על כך, ומשום כך לא שולם הסכום במועד. המשיבה אינה חולקת על כך, שביום 6.1.08 , בשיחה (אקראית), בין בא כוחה לבין ב"כ המערער, הודיעה ב"כ המערער לב"כ המשיבה, כי טרם שולם סכום פסק הדין וכי היא מקציבה לו 7 ימים לתשלומו, בטרם תפתח תיק הוצאה לפועל (להלן: "ההתראה"). עם זאת, לטענתה, די היה בהבטחת בא כוחה, כי יבדוק הענין ויעשה לתשלום פסק הדין, על מנת שנאמר שפתיחת תיק ההוצל"פ, בחלוף 9 ימים מההתראה, נעשתה בחוסר תום לב. המשיבה מאשרת, שעוד ביום 6.1.08 שלח אליה בא כוחה מכתב, בו פורטה דרישת ב"כ המערער, לתשלום בתוך 7 ימים, שאם לא כן ייפתח תיק הוצל"פ (עותק מהמכתב צורף לתשובת המשיבה לערעור). המשיבה טוענת שהמכתב לא התקבל אצלה ביום בו נשלח, אולם נמנעת מלציין מתי הוא כן התקבל אצלה.
פסק דין |12/04/2009 |מחוזי – חיפה
רעצ (קריות) 29860-03-11- יוסף עבוד נגד רקמת הפלדה בעמ
שמות השופטים: דאוד מאזן
לרשם ההוצאה לפועל סמכות שבשיקול דעת אם להכריז על חייב כמוגבל באמצעים אף בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף 69 ג' (א) לחוק ההוצאה לפועל. ראו רע"א 1511/06 בנק הפועלים בע"מ נ' סוויסה לביא (טרם פורסם). 4 המבחן להתערב בשיקול דעתו של ראש ההוצאה לפועל בבקשה מסוג זה, נקבע על ידי בית המשפט העליון ברע"א 824/06 בנק הפועלים בע"מ נ' גרתי (מיום 27-9-06) ולפיה, אם לא קיימת טעות בולטת או חוסר איזון בין האינטרסים המתנגשים, בית המשפט לא יתערב בשיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל. לאחר ששקלתי את הבקשה, נימוקיה, אני סבור כי כב' רשמת ההוצאה לפועל איזנה כראוי בין האינטרסים המתנגשים ובעיקר שקלה נכונה את התנהגותו של החייב, אשר בידיו, לרוב, קיים המידע המרבי על נכסיו ומצבו הכלכלי ומוטלת עליו החובה להוכיח את מצבו הכלכלי. אני סבור כי דין הבקשה להידחות, ואנמק בקצרה. ראשית, הבקשה הוגשה באיחור ואין טעם מספיק על מנת להאריך את המועד. שנית, החייב העלים נתונים מהותיים ביותר אודות יכולתו הכלכלית ונכסים שבבעלותו, לרבות מקרקעין, הכול כעולה מחקירות קודמות ומסמכים שהונחו בפני, לרבות בנייה על קרקע שבבעלותו, כעולה מהכרעת הדין בתיק ת. פ. חיפה 3880/04 מיום 11-9-08 וכספים המגיעים לו מכוח הליכים שנקט נגד גורמים אחרים. העלמת עובדות אלו, מכרסמת ביכולת רשם ההוצאה לפועל להגיע להחלטה נכונה המאזנת את האינטרסים המתנגשים שבסיס הוראת החוק וחייב אשר מעלים עובדות הקשורות ביכולתו הכלכלית, מטעה את רשם ההוצאה לפועל. העלמה כזו לא יכולה להיכנס בגדרו של תום לב וחייב כזה אינו ראוי שיוכרז עליו כחייב מוגבל באמצעים. חוק ההוצאה לפועל והתקנות על פיו, מתקשים לוודא את יכולתו של החייב.
החלטה |10/05/2011 |שלום – קריות
רע"א 4651-09- המבקשות 1. סלים חלבי חברה לעבודות עפר וסלילת כבישים נגד בנק לאומי לישראל בע"מ סניף דלית אל כרמל
שמות השופטים: י דנציגר
של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 3.3.2009 בתיק עש"א 666/08 שניתן על ידי כב' השופטת ת' ש' נתנאל בשם המבקשות: עו"ד זכי כמאל החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ת' ש' נתנאל), מיום 3.3.2009 בתיק עש"א 666/08, בגדרו התקבל ערעורו של המשיב על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחיפה (כב' הרשם ד' מאזן), מיום 30.6.2008 בתיק הוצאה לפועל שמספרו 02-13777-02-7. עניינם של הליכים אלו בממצאים ובמסקנות שנקבעו בחוות דעת של מומחה שמונה על ידי ראש ההוצאה לפועל. רקע עובדתי והליכים קודמים 1. עניינו של ההליך בחוב כספי אותו חבות המבקשות, חברות לעבודות עפר ותשתיות, למשיב, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן הבנק). לאחר מספר התדיינות בערכאות שונות, מינה ראש ההוצאה לפועל כמומחה מטעמו רואה חשבון לצורך חישוב יתרת חובן של המבקשות והכרעה במחלוקות החשבוניות בין הצדדים, זאת לאחר שהמבקשות ביקשו להתגונן בטענת "פרעתי" כנגד תיק הוצאה לפועל שפתח כנגדו הבנק. ראש ההוצאה לפועל, בהסתמך על חוות דעתו של המומחה, קבע כי המבקשות שילמו את כל חובן לבנק ואף עומדת לזכותן יתרת זכות. 2. על החלטה זו הגיש הבנק ערעור לבית המשפט המחוזי. נקבע, כי בדרך החישוב של המומחה ובנתונים שלקח כבסיס לחישוביו נפלו פגמים מהותיים ביותר, אשר אינם מאפשרים לקבל את חוות הדעת. בהקשר זה, נפסק כי למומחה לא ניתנו הוראות ברורות כיצד עליו לבצע את החישובים ומהו בסיס הנתונים הנכון. לפיכך, נקבע כי יש חשש לעיוות דין ולכן נפסלה חוות הדעת המומחה. התיק הוחזר ללשכת ההוצאה לפועל על מנת שימונה מומחה אחר, שיערוך חישוב חדש, תוך שהוא לוקח בחשבון את כל הפרמטרים שפורטו בפסק הדין של בית המשפט המחוזי לעניין הפגמים שנפלו בחוות הדעת של המומחה הקודם.
החלטה |18/08/2009 |בית המשפט העליון
רע"א 4651-09- המבקשות 1. סלים חלבי חברה לעבודות עפר וסלילת כבישים נגד בנק לאומי לישראל בע"מ סניף דלית אל כרמל
שמות השופטים: י דנציגר
של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 3.3.2009 בתיק עש"א 666/08 שניתן על ידי כב' השופטת ת' ש' נתנאל בשם המבקשות: עו"ד זכי כמאל החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ת' ש' נתנאל), מיום 3.3.2009 בתיק עש"א 666/08, בגדרו התקבל ערעורו של המשיב על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחיפה (כב' הרשם ד' מאזן), מיום 30.6.2008 בתיק הוצאה לפועל שמספרו 02-13777-02-7. עניינם של הליכים אלו בממצאים ובמסקנות שנקבעו בחוות דעת של מומחה שמונה על ידי ראש ההוצאה לפועל. רקע עובדתי והליכים קודמים 1. עניינו של ההליך בחוב כספי אותו חבות המבקשות, חברות לעבודות עפר ותשתיות, למשיב, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן הבנק). לאחר מספר התדיינות בערכאות שונות, מינה ראש ההוצאה לפועל כמומחה מטעמו רואה חשבון לצורך חישוב יתרת חובן של המבקשות והכרעה במחלוקות החשבוניות בין הצדדים, זאת לאחר שהמבקשות ביקשו להתגונן בטענת "פרעתי" כנגד תיק הוצאה לפועל שפתח כנגדו הבנק. ראש ההוצאה לפועל, בהסתמך על חוות דעתו של המומחה, קבע כי המבקשות שילמו את כל חובן לבנק ואף עומדת לזכותן יתרת זכות. 2. על החלטה זו הגיש הבנק ערעור לבית המשפט המחוזי. נקבע, כי בדרך החישוב של המומחה ובנתונים שלקח כבסיס לחישוביו נפלו פגמים מהותיים ביותר, אשר אינם מאפשרים לקבל את חוות הדעת. בהקשר זה, נפסק כי למומחה לא ניתנו הוראות ברורות כיצד עליו לבצע את החישובים ומהו בסיס הנתונים הנכון. לפיכך, נקבע כי יש חשש לעיוות דין ולכן נפסלה חוות הדעת המומחה. התיק הוחזר ללשכת ההוצאה לפועל על מנת שימונה מומחה אחר, שיערוך חישוב חדש, תוך שהוא לוקח בחשבון את כל הפרמטרים שפורטו בפסק הדין של בית המשפט המחוזי לעניין הפגמים שנפלו בחוות הדעת של המומחה הקודם.
החלטה |18/08/2009 |בית המשפט העליון
רע"א 5536-09- דרק זינובי נגד פלא פון תקשורת בעמ
שמות השופטים: א רובינשטיין
א. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט קיסרי) מיום 22.6.09 בתיק ע"א 6499-05-09, בה נדחתה בקשת המבקש לעיכוב הליכי הוצאה לפועל. רקע וטענות ב. בסוף שנת 2008 הגישה המשיבה ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה כתב תביעה בסדר דין מקוצר נגד המבקש (לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967). בתביעה נטען, כי ביום 21.2.07 חתם המבקש על מסמך לפיו מתחייב הוא לשלם מחשבון הבנק שלו את חיוביו של בנו (שחשבונו עוקל) למשיבה, וכיום עומדת יתרת החוב על 12,523 . המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן. לאחר שמיעת הצדדים, דחתה רשמת בית משפט השלום (הרשמת ספרא-ברנע) את הבקשה (החלטה מיום 26.4.09 ). נקבע – ודברים אלה עולים במפורש גם מתוך פרוטוקול הדיון – כי "אין המבקש מכחיש חתימתו על המסמך, ידע כי נדרש לחתום על המסמך מאחר וחשבון בנו היה מעוקל ולא ניתן לפרוע משם את החיובים למשיבה, ובמיוחד הסכים כי חיובי המשיבה הקשורים בבני 'ירדו' מחשבון הבנק שלו" (עמ' 4). עוד דחה בית המשפט את טענת המבקש כי לא הבין את משמעות המסמך עליו חתם, ואת טענתו בדבר פירוט לקוי של החוב. סוף דבר, הורה בית המשפט, כי "הליכי ההוצאה לפועל. . . יחודשו" (בו ביום ניתן גם עיכוב ביצוע לצורך הגשת ערעור). ג. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי (ע"א 6499-05-09), ובצדה בקשה לעיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל. ביום 17.6.09 דחה בית המשפט המחוזי (השופט קיסרי) את הבקשה לעיכוב ביצוע: "ההחלטה שעליה התיימר המבקש לערער היא החלטה של רשמת של בית משפט השלום וככזו היא נתונה לערעור בזכות לבית משפט שלום ולא לבית משפט זה. באין ערעור בפני בית משפט זה גם לא ניתן לעכב את הליכי ההוצאה לפועל כנעתר על ידי המבקש".
החלטה |04/07/2009 |בית המשפט העליון
רע"א 5231/11- רוני מועלם נגד בנק דיסקונט לישראל
שמות השופטים: נ הנדל
נטען כי גישתו התקדימית של בית המשפט המחוזי לפיה לרשם ההוצאה לפועל סמכות עניינית לדון בשאלת קיום ההסכם ולאחר קביעתו יועבר הדיון לבית המשפט שיחליט האם ההסכם הופר יוצרת כפל הליכים שאינו מתיישב עם הוראות הדין. בנוסף נטען כי בית המשפט המחוזי, על פי גישתו, היה אמור להעביר את התיק לרשם ההוצאה לפועל ולא לדחות את התביעה על הסף. 3. בקשת רשות ערעור כשמה כן היא. אין היא מהווה ערעור בזכות. על המבקש להראות כי קיימת עילה משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור, מקום שהדין אינו מחייב זאת. המשוכה גבוהה יותר עת עסקינן בגלגול שלישי. הלכה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במקרים המעוררים סוגיה משפטית בעלת חשיבות כללית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). הלכה זו שרירה וקיימת גם מקום בו בית המשפט המחוזי שינה את החלטת בית משפט השלום (ראו: רע"א 9243/08 מועצה מקומית כפר שמריהו נ' חב' אויר רום שירותי תעופה ואח', תק-על 2008(4), 3070, רע"א 8083/09 – א. ד כהן בע"מ נ' אייל מסיקה, תק-על 2009(4), 3688 ורע"א 8592/09 פלוני ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח', תק-על 2009(4), 1339). בראייה זו לא מצאתי בנימוקי המבקש כי האופן בו ישם בית המשפט המחוזי את כללי הסמכות העניינית בנסיבות מקרה זה מעורר שאלות עקרוניות המצדיקות דיון בגלגול שלישי (וכן ראו רע"א 8331/07 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' עו"ד נפתלי נשר ואח', תק-על 2008(4), 1321 ,עמ' 1324). אף לא מצאתי שאלה משפטית עקרונית בדבר השאלה האם היה מקום בנסיבות תיק זה להעביר את התיק לרשם ההוצאה לפועל או להורות על דחייתו על הסף בבית משפט השלום.
החלטה |15/02/2012 |בית המשפט העליון
בר"ע (חיפה) 480/99- קוזצי (הרוש) נאוה נגד בנק עצמאות למשכנתאות בעמ
שמות השופטים: ס גובראן
המבקשת עמדה בתשלומים לפי צו איחוד התיקים, וכן היא עמדה בתשלומים השוטפים בגין המשכנתא שנטלה מהמשיב. 6. בתאריך 13.1.98 פתח המשיב תיק הוצל"פ חדש בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה, שמספרו 02-04195-98-4 (להלן: "התיק הנוכחי"), התיק נפתח בגין יתרת חוב לא מסולקת של המשכנתא בסך 48,306 ש"ח. במסגרת תיק זה, ניתן ע"י ראש ההוצאה לפועל, צו לפינוי המבקשת מדירתה בתאריך 12.7.98 . 7. בתאריך 8.4.99 הגישה המבקשת בקשה לסגירת התיק הנוכחי בטענת "פרעתי". המבקשת סמכה טענה זו על העובדה כי לא נוצרת עילת פינוי נגדה, וכי היא משלמת את התשלומים בגין המשכנתא בזמן, וכי היא משלמת את החובות בגין הפיגור בתשלומים למשכנתא במסגרת תיק האיחוד. 8. בתאריך 20.4.99 ראש ההוצאה לפועל דחה את בקשת המבקשת וקבע בזו הלשון: "אין בפני טענת החייבת לפרעון החוב המובטח בשטר המשכון, כי אם טענה כי הזוכה לא היה רשאי להגיש את שטר המשכון לביצוע הואיל והחייבים עומדים בהסכם ההלוואה. מאידך טוען ב"כ הזוכה כי החייבים לא עמדו בהסכם ההלוואה, נוצרו פיגורים, לפיכך ועל פי ההסכם בין הצדדים הוא העמיד את סכום ההלוואה לפרעון מיידי והגיש את שטר המשכון לביצוע. אין לראש ההוצל"פ הסמכות להכריע במחלוקת בין הצדדים, הואיל ואין מדובר בטענת "פרעתי", לפיכך בקשת החייבת נדחית. מאידך הנני מעכב פינוי החייבות מהדירה למשך 30 יום על מנת לאפשר לחייבת לפנות לביהמ"ש המוסמך. " מכאן בקשת רשות הערעור על ההחלטה הנ"ל. תמצית טענות הצדדים: ב"כ המבקשת טען כי המבקשת לא הפרה את תנאי המשכנתא ולא פיגרה בתשלומים, לכן לא קמה זכות למשיב לממש את המשכון.
פסק דין |25/11/1999 |מחוזי – חיפה
רצ"פ (חיפה) 3564-08- ברדיכין ויציסלב ואח נגד בנק דיסקונט למשכנתאות בעמ
שמות השופטים: ת שרון נתנאל
בערעור (נדחה) רצ"פ (חיפה) 3564/08 – ברדיכין ויצ'יסלב ואח' נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"ממחוזי חיפה רצ"פ (חיפה) 3564/08 1. ברדיכין ויצ'יסלב 2. ברדיכין פולינה נ ג ד בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים כב' השופטת תמר שרון נתנאל פסק דין 1. בפניי בר"ע על החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל בחיפה (כבוד הרשמת מירב קלמפנר-נבון), מיום 21.9.08 , בתיק הוצל"פ מס' 02-04333-00-3 (להלן: "תיק ההוצל"פ"), בה נקבע, כי החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל מיום 9.9.08 בעינה עומדת ועל המבקשים (להלן: "החייבים") למלא אחריה. 2. החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל מיום 9.9.08 (להלן: "ההחלטה"), דחתה את בקשת החייבים לביטול צו פינוי מדירתם, אשר ניתן נגדם. כבוד ראש ההוצאה לפועל קבעה, שיש לדחות את הבקשה ולו מחמת כך שלא צורף לה תצהיר כנדרש, לאימות העובדות הנטענות בה. כן ציינה כבוד ראש ההוצאה לפועל את סמכותו המוגבלת של ראש ההוצאה לפועל לעכב הליכי מימוש. 3. לגופו של ענין קבעה כבוד ראש ההוצאה לפועל, לאור דף היתרות המעודכן, שאין ממש בטענת החייבים, לפיה הם עומדים בתשלומי ההלוואה. למרות שהליכי פינוי המבקשים מדירתם עוכבו לא אחת, על מנת לאפשר לחייבים להסדיר את חובם, נתנה להם כבוד ראש ההוצאה לפועל הזדמנות נוספת לעשות כן, "הזדמנות אחרונה בהחלט", כלשון כבוד ראש ההוצאה לפועל והורתה שהליכי הפינוי יעוכבו רק כנגד הפקדת סך של 60,000 (כמחצית מחוב הפיגורים). 4. בתצהיר החייבת מס' 2, אשר צורף לבקשת רשות הערעור אשר הוגשה, למעשה, על החלטה זו, פירטה החייבת חלק מההליכים אשר התנהלו בעניינם של החייבים, עד כה וטענה, שחוב הפיגורים הצטבר בשל תקלה שחלה, לטענתה, בבנק, בקשר עם הוראת הקבע, אשר ניתנה ע"י החייבים לשם ביצוע התשלומים.
פסק דין |14/12/2008 |מחוזי – חיפה\
ת"א (נצרת) 1119/02- בנק ירושלים בע"מ נגד עזבון המנוח מוחסן כנאנה זל עי עאמר מוחסן כנאנה נציגו ( בנו) של המנוח מוחסם כנאנה
שמות השופטים: דינה מויאל ס
ביום 24.4.01 ומשלא שולם החוב פתח הבנק בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה תיק נגד החייב לביצוע שטר חוב אשר לטענת הבנק ניתן לבנק כשטר ביטחון לקיום כל התחייבויותיו של החייב כלפיו. לטענת הבנק ומשהפר החייב חיוביו כלפי הבנק, זכאי הבנק לפעול כנגד עיזבון החייב על פי שטר החוב. . 13. כאמור, הנתבע ביקש וקיבל רשות להתגונן בפני התביעה השטרית, והתביעה הועברה למסלול של סדר דין מהיר. בהמשך הגיש הבנק בקשה בגדר בש"א 520/02 לתיקון כתב התביעה והוספת טענות הבנק במישור החוזי נזיקי. בהחלטה מיום 11.6.02 נעתר בית המשפט לבקשה. כתב תביעה מתוקן הוגש ביום 8.7.02 . 14. הבנק טוען כי החייב חב כלפי הבנק בשל הנזק שגרם לו בהפרתו את התחייבויותיו כלפיו: (א) החייב הצהיר בשטר המשכנתא כי "הוא בעל זכות במקרקעין והם נקיים מכל ערעור זכות צד שלישי", הצהרה אשר התבררה כבלתי נכונה. (ב) החייב התחייב כלפי הבנק בסעיף 3ג' לתנאים המיוחדים של שטר המשכנתא כי הוא ישלם לבנק כל אגרה בגין רישום המשכנתא ואת כל ההוצאות הכרוכות בכך, לרבות שכר טרחת עו"ד. (ג) כמו כן התחייב החייב בסעיף 6. ט להסכם ההלוואה, לשלם לבנק "כל אגרות רישום והוצאו אחרות בגין המשכנתא/ המשכון, יפוי כוח, הערת אזהרה וכל הוצאה אחרת הקשורה בשעבודים, יחולו על הלווה ו/או הממשכן והוא אף ישלם לבנק את כל ההוצאות הכרוכות בכל אלה, לרבות אגרות בולים ושכר טרחת עורכי דין. 15. הבנק טוען כי על הנתבע לשלם לו פיצויים בגין הפרת הסכם ההלווה, או הפרת התחייבות החייב על פי שטר המשכנתא, או על פי שטר החוב; הבנק טוען כי הסכום הנתבע נתבע בהתאם לדף חשבון ההלוואה אצל הבנק, אשר צורף לשטר החוב בתיק ההוצל"פ והמורכב מסך ההוצאות המשפטיות שנפסקו בת.
פסק דין |19/07/2003 |שלום – נצרת
רצ"פ (חיפה) 3549-08- אזולאי ברכה נגד טסט קל 1993
שמות השופטים: ת שרון נתנאל
בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל בחיפה (כבוד הרשמת מירב קלמפנר-נבון), מיום 23.12.08 , לפיה דחתה כבוד ראש ההוצאה לפועל את בקשת החייבת להכריז עליה כחייבת מוגבלת באמצעים, בתיק הוצל"פ 02-10133-06-2. כבוד ראש ההוצאה לפועל דחתה את הבקשה, לאור כך שהחייבת לא שילמה דבר מאז פתיחת התיק, למעט סכום פעוט ביותר ואף לא טרחה, במשך שנים, להגיש בקשה למתן צו חיוב בתשלומים. לפיכך קבעה כבוד ראש ההוצאה לפועל, שעל החייבת לשלם, תחילה, את חוב הפיגורים ורק לאחר מכן היא תידרש לבקשה. מכח סמכותי לפי תקנה 119(ז) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל"), החלטתי לדחות את הבקשה ללא צורך במתן תשובה. מדובר בענין המסור לשיקול דעתו של ראש ההוצאה לפועל ולא במהרה תתערב ערכאת הערעור בשיקול דעת זה. שיקול הדעת של ראש ההוצאה לפועל, בענין זה, נלמד מלשון סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל וכן מהתכליות השונות העומדות בבסיס חוק ההוצאה לפועל, בין היתר משום שתיקי ההוצל"פ הפתוחים לחייב מצויים, כולם, בפני ראש ההוצאה לפועל ומשום שלראש ההוצאה לפועל אפשרות לאזן בין כלל האינטרסים הנוגעים לעניין, בכל מקרה ומקרה המובא לפניו. ראו, לענין זה, דברי כבוד השופט רובינשטיין ברע"א 824/06 – בנק הפועלים בע"מ נ' שלמה גרתי ( 27.9.06 ): "הנה כי כן, עניין לנו באיזון מתמיד בין תכליות ואינטרסים מתנגשים. בגדרו של איזון זה יינתן – כאמור – משקל נכבד לאינטרס של הנושה: 'איזון זה ייתן משקל נכבד לזכויות של הזוכה ולאינטרסים של הזוכה ושל הציבור, שהרי ההתדיינות המשפטית נסתיימה. זכותו של הזוכה מעוגנת בפסק דין סופי.
החלטה |18/11/2008 |מחוזי – חיפה
ת"א (נצרת) 761/05- תופיק אחמד חסאן נגד רמזי אבו נאגי
שמות השופטים: בנימין ארבל
המשיב מספר 2, שהינו בנק מסחרי (להלן: "הבנק") נוקט מזה תקופה ממושכת הליכי הוצל"פ כנגד המשיב מספר 1 (להלן: "החייב") לצורך מימוש משכנתא שרשם החייב לטובת הבנק על זכויותיו בנכס הידוע כחלקה 8 בגוש 16563 בנצרת. הליכי ההוצל"פ ננקטים בלשכת ההוצל"פ בחיפה. במסגרת הליכים אלה, התנגד החייב לביצוע הליך המימוש, בטענו כי הנכס נמצא בבעלות משותפת לו ולאחרים. בקשתו זו נדחתה. בקשת רשות שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה נדחתה אף היא. כעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (בש"א 1143/05) לא חלק החייב על כך כי במסגרת הליכי מימוש המשכנתא ניתן למכור את חלקו במקרקעין, אלא טען כי חלקו זה הינו חלק בלתי מסויים – ובהתאם אין להורות לאנשים המחזיקים במבנה שעל הנכס, לפנות את המבנה – שכן מבנה זה הינו בבעלות משותפת של כלל הבעלים הרשומים. בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את בקשת רשות הערעור של החייב בקבעו: ". . . בקשת המבקש נגועה במידה לא מבוטלת של שימוש לרעה בהליכי בית המשפט, המשמשים בידי המבקש כלי לנסות ולהכשיל את הליכי מימוש המשכנתה או למצער לעכבם. התנהגותו זו של המבקש, מתיישבת אף עם העובדה, כי בעבר כרת שלושה הסכמי פשרה עם המשיב מס' 1 לסילוק חובותיו, ולטענת המשיב, לא קיים אף לא אחד מהם. " בית המשפט המחוזי בחיפה בחן את הראיות שהוצגו לפניו, ולבסוף מצא לקבוע כי המקרקעין חולקו בין בעליהם המשותפים, והליכי מימוש המשכנתא ננקטים כלפי אותו חלק מסויים המצוי בשימושו הבלעדי של החייב (עמ' 12 לפסק הדין). ולאחר הדברים האלה נזעק המבקש בבקשה זו שלפני, והגיש תובענה לפסק דין הצהרתי, ובגדרה בקשה לסעד ארעי, לפיו ימנע מימוש חלק המקרקעין המיוחס לחייב, שכן המבקש הינו אחר מבעלי הנכס במשותף ("מושע") שהינם 28 איש.
החלטה |03/01/2006 |מחוזי – נצרת
בר"ע (חיפה) 645/00- עומר שלבי נגד בנק עצמאות לישראל
שמות השופטים: ס גובראן
ס. ג'ובראןבפני בקשת רשות ערעור, על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל בחיפה, ( מר עיסא סעיד) מיום 22.5.00 , שניתנה בתיק הוצל"פ שמספרו 02-147009-81, שלפיה, דחה את בקשתו של המבקש, לעכב את ביצועו של שטר משכנתא שהוגש למימוש ולביצוע. העובדות הצריכות לעניין : ביום 2.5.00 נעתר ראש ההוצל"פ לבקשת המשיב למתן צו פינוי נגד המבקש מביתו, הידוע כחלקה 14 בגוש 6913 אשר באיכסאל, וזאת בעקבות אי תשלום חובו של המבקש למשיב. בין הצדדים התנהל משא ומתן אשר לא הניב פרי, ולכן ב 13.1.00 נשלחה למבקש הודעת פינוי, שנקבע ליום 20.2.00 , במועד זה לו בוצע הפינוי. הפינוי החדש נקבע ליום . 11.6.00 המבקש פנה אל ראש ההוצל"פ בבקשה לעיכוב הליכים נגדו, ואולם ראש ההוצל"פ בהחלטתו מיום 22.5.00 קבע : "אין סמכות לעכב ביצועו של שטר משכון שהוגש למימוש ולביצוע ואף אין שיקול דעת בעניין זה. הבקשה נדחית. " המבקש פנה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה ובו בקש לעכב את ההליכים המשפטיים נגדו, וזאת בהתחשב במצבו הכלכלי הקשה. המבקש קיבל תשובה ממשרד המשפטים, ביום 29.5.00 , שלפיה: "הננו מאשרים בזה קבלת מכתבך הנ"ל, לאחר שנקבל את תיק התביעה נטפל בבקשה, עם סיום הטיפול נודיעך תוצאותיו" בו זמנית, על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל לעיל, הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני. טענות הצדדים : ב" המבקש טען, כי המבקש הגיש את בקשתו לעיכוב הליכי הפינוי נגדו, לצורך ניהול מו"מ עם המשיב למציאת פיתרון חלופי הולם לבעייתו הכלכלית ולסילוק חובו למשיב, תוך התחשבות במצבו הכלכלי החמור ומניעת השלכתו לרחוב ביחד עם בני משפחתו. עוד טען ב"כ המבקש, כי המבקש ניסה לבוא בדברים עם המשיב, על מנת ליישב את החוב שבנדון, בהסדר תשלומים ובאופן, שיוכל לעמוד בתשלום הכספי שיקבע, אולם נסיונותיו לא צלחו.
פסק דין |28/02/2001 |מחוזי – חיפה
בש"א (חיפה) 11906/05- סעיד שכיבה נגד סעיד סוהיל ואח
שמות השופטים: אריקה פריאל
חיפה. 14. בנק לאומי לישראל בע"מ 15. בנק לאומי למשכנתאות בע"מ 16. בזק בינלאומי בע"מ בית משפט השלום חיפה כב' השופטת אריקה פריאל בשם משיבים 2, 10, 14 עו"ד שינדלהיים בשם משיב 3 עו"ד סונדרס בשם משיב 4 עו"ד חאלד בשם משיבים 5-6 עו"ד דהאמשה בשם משיב 8 עו"ד שרמן בשם משיב 9 עו"ד חלבי בשם משיב 11 עו"ד אדטו בשם משיב 12 עו "ד אבריאל בשם משיב 13 עו"ד מלך בשם משיב 15 עו"ד פינקלשטיין בשם משיב 16 עו"ד זומר החלטה על יסוד האמור בבקשה והתצהיר התומך בה, אני מורה על עיכוב הליכי הוצל"פ בתיקי הוצל"פ 2-20640-02-00, 16-07359-03-0,08-15705-02-6,05-00034-99-0, 05-02439-97-8, 03-01397-91-3, 01-56187-98-3,02-01457-95-3, 02-06728-98-8, 02-05658-02-6, 02-13870-03-0, 02-15161-01-1, 02-20640-02-0, 02-32981-99-3, 26-05264-04-5, שנפתחו לבקשת המשיבים 2 – 16 נגד המשיב 1 וזאת בכל הנוגע למטלטלין המפורטים בסעיף 5 לתצהיר התומך בבקשה והמצויים בדירת המבקשת ברחוב ההגנה 103 חיפה
החלטה |27/06/2005 |שלום – חיפה
בר"ע (חיפה) 1584/07- אתי לוי נגד זקר משה
שמות השופטים: יצחק כהן
1. בקשת רשות ערעור על החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל בחיפה (כב' הרשם מר עיסא סעיד) מתאריך 14.5.2006 , בתיק הוצל"פ 02-09141-04-5. 2. לאחר ששקלתי טענות ב"כ המבקשת הנני מתיר לה לערער על החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל, והנני דן בערעור על פי הרשות שניתנה. 3. כנגד המבקשת נפתחו מספר תיקי הוצאה לפועל, לגביית חוב בסכום כולל המגיע כדי סכום של כ- 50,000 . בבקשתה שהגישה המבקשת לכב' ראש ההוצאה לפועל, ביקשה המבקשת לאחד את תיקיה ולהכריז כי היא חייבת מוגבלת באמצעים. כמו כן הציעה המבקשת לשלם סך 100 מידי חודש לתיק האיחוד שייפתח. 4. בהחלטתו קבע כב' ראש ההוצאה לפועל כדברים הבאים: "על פי הצעת החייבת, לאור גובה החוב הכולל, חוב זה לא יפרע בזמן קצוב וסביר, ולמעשה לא יפרע לעולם, דבר שיביא להנצחתו של החוב עד אין סוף. (ראה פסק דינו של כבוד השופט בר אופיר בבר"ע (ת"א) 20311/99 יוסף קאשי נ' בנק לאומי). בנסיבות אלה, אני דוחה את בקשתה של החייב ומורה לה לפתוח בהליכי פשיטת רגל תוך 45 ימים מהיום. " על כך הוגש הערעור שלפני. 5. אף אני סברתי, שאם הנתונים שהמבקשת מוסרת נכונים הם, כי אז עליה לפתוח בהליכי הוצאה לפועל, ויתכן אף, שבנסיבות מסוימות עשויה היא לקבל הפטר מחובותיה מייד עם הכרזתה כפושטת רגל (וראה סעיף 18ה(3) לפקודת פשיטת הרגל , התש"ם – 1980). על כן שאלתי את ב"כ המבקשת מדוע לא לפעול כפי שהורה כב' ראש ההוצאה לפועל, וקיבלתי תשובה. לטענת ב"כ המבקשת, אין למבקשת הסכום שיש להפקיד כפקדון עם פתיחת ההליכים (סך 2,400 ), מה עוד, שבשל יכולתה הכלכלית הדלה, המבקשת מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי, ועל פי נוהלי הלשכה לסיוע משפטי, אין מגישים בקשות לפשיטת רגל בשם חייבים שסכום חובותיהם הכולל נמוך מ- 80,000 .
פסק דין |11/06/2007 |מחוזי – חיפה
צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות), התשע"ד-2014
סעיף: 1. הענקת סמכויות לדון בבקשות
1. מנהל לשכת הוצאה לפועל, סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות או עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל (להלן – בעל סמכות), יהיו רשאים לדון ולהחליט בבקשות המפורטות להלן: (1) בקשת זוכה להוצאת תיק פרטני מתוך תיק איחוד לצורך סגירתו או בקשת זוכה בתיק פרטני להוציא מהתיק חייב המצוי באיחוד תיקים, לפי סעיף 8(ג) לחוק, והכול כשהטעם לסגירת התיק הוא ויתור על החוב על ידי הזוכה או שהחוב נפרע בידי צד ג'; (2) חילוט עירבון כספי שהפקיד חייב ששוחרר לפי צו הבאה ולא התייצב כפי שהבטיח ולא סיפק הסבר לאי–התייצבותו בתוך שבעה ימים, והעברתו לחשבון תיק ההוצאה לפועל לפי סעיף 69יב(ה) לחוק; המציא החייב הסבר לאי–התייצבותו, תועבר ההחלטה בדבר חילוט העירבון לרשם ההוצאה לפועל; (3) זקיפת כספים העולים על גובה החוב הפסוק של זוכה או זוכים, לפי העניין, לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב לפי סעיף 76(א2) לחוק; (4) עיכוב הליכים והעברת התנגדות לביצוע תובענה או שטר שהוגשו במועד לבית המשפט המוסמך לפי סעיפים 81א(ג) ו–81א1(ד)(2) לחוק, ובלבד שלא הועלתה טענת סמכות מקומית.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה – "בית-משפט" – לרבות בית-דין דתי; "דמי פיגורים" ו "ריבית שקלית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה; "הליך" – פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק-דין; "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – הממונה כהגדרתו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; "המצאה מלאה" – כל אחת מאלה: (1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בתקנות 161(3) ו–(4)(א) ו–(ב)(1), 163 ו-165(א) לתקנות סדר הדין; (2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1); (3) המצאה שמתקיימים לגביה התנאים שבסעיף 3ז(א) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים; "זוכה" – מי שפסק-דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו; "חוב פסוק" – החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין; "חוק בתי המשפט" – חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018; "חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים" – חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018; "חייב" – מי שפסק-דין ניתן לחובתו; "כרטיס חיוב" ו"כרטיס תשלום" – כהגדרתם בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981; "כרטיס חיוב מיידי" – אמצעי תשלום כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק, בתשלום מיידי של התמורה בידי הלקוח, למעט כרטיס תשלום; "לשכה" או "לשכת הוצאה לפועל" – לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור בסעיף 2; "מנהל רשות האכיפה והגבייה" – מי שמונה לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, לשמש מנהל רשות האכיפה והגבייה; "נכס" – לרבות זכות קיימת או עתידה; "ערובה" – ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת; "פסק-דין" – פסק-דין או החלטה אחרת של בית-משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי; "פסק דין לפינוי מושכר" — פסק דין בתביעה לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, אינו חל עליו ; "קיבוץ" – אגודה שיתופית שסווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות, כקיבוץ או כמושב שיתופי; "רשות האכיפה והגבייה" – רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים המופקדת על ביצוע חוק זה וחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1957; "תקנות סדר הדין" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 78א. צו לגביית חוב מכספי עיזבון של חייב שנפטר
78א. (א) בסעיף זה-"בקשה לביצוע פסק דין"-בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, למעט בקשה לביצוע פסק דין למזונות ובקשה למימוש משכון או משכנתה; "חוק הירושה"-חוק הירושה, התשכ"ה-1965; "הסכום המרבי"-20,000 שקלים חדשים או סכום אחר שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ט); "פקודת פשיטת הרגל"-פקודת פשיטת הרגל, [נוסח חדש], התש"ם-1980; "צו ירושה", "צו למינוי מנהל עיזבון" ו"צו קיום צוואה"-כמשמעותם בחוק הירושה; "תאגיד בנקאי"-תאגיד בנקאי שהגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה לפי סעיף 44(ב) או (ג) או 45(א) או (ב), לפי העניין. (ב) על אף האמור בסעיף 104 לחוק הירושה, כפי שהוחל בסעיף 124 לחוק האמור, רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לתאגיד בנקאי, בצו, לבקשת זוכה של חייב שנפטר, להעביר לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל סכום מכספי עיזבון החייב המוחזקים בידי התאגיד הבנקאי שלא יעלה על הסכום המרבי, לשם גביית חוב פסוק מעיזבונו של החייב לטובת הזוכה (בסעיף זה-צו לגביית חוב מכספי עיזבון); הורה הרשם כאמור, יעביר התאגיד הבנקאי לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הסכום כאמור בהתאם לצו. (ג) (1) זוכה של חייב שנפטר, שהגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין, רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לקבלת צו לגביית חוב מכספי עיזבון (בסעיף זה-בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון), אם מתקיימים כל אלה: (א) חלפה שנה לפחות מיום פטירת החייב למיטב ידיעתו; (ב) סך כל הח וב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר נגד החייב לטובת אותו זוכה אינו עולה על הסכום המרבי; לעניין זה יובאו בחשבון כל הסכומים המסולקים לפי סעיף זה לטובת אותו זוכה גם אם סולקו במועדים שונים; (ג) לא ניתן לגבי עיזבון החייב צו ירושה או צו קיום צוואה, לפי העניין, ואם ניתן צו כאמור-חלפו שישה חודשים מיום מתן הצו והיורשים
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 19ב. הסדר עם החייב
19ב. (א) זוכה שהגיע להסדר עם החייב בדבר קבלת תקבולים על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה (בסעיף זה – הסדר), יודיע על כך ללשכת ההוצאה לפועל וההליכים בתיק שבהסדר יעוכבו כל עוד לא הודיע הזוכה כי החייב הפר את ההסדר. (ב) תיק, למעט תיק מזונות, שהזוכה הודיע שהוא בהסדר, לא ייזקפו כספים לחשבון החוב, לפי סעיף 76 או במסגרת צו איחוד לפי פרק ז'3, כל עוד לא הודיע הזוכה כי החייב הפר את ההסדר. (ג) הופר ההסדר וביקש הזוכה לחדש הליכים בתיק, ינקוט פעולות אלה: (1) ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על הקטנת קרן החוב, בצירוף פירוט התקבולים שקיבל לפי ההסדר וטרם דווחו לפי סעיף 19א, ותאריך תשלומם, אלא אם כן דיווח על כל התקבולים שקיבל לפי הסעיף האמור; (2) ישלח לחייב הודעה, בדואר רשום, בדבר כוונתו לחדש את ההליכים, בצירוף פירוט התקבולים שקיבל לפי ההסדר ויתרת החוב המעודכנת לאחר הדיווח ללשכת ההוצאה לפועל כאמור בפסקה (1); (3) יגיש בקשה לחידוש ההליכים, בצירוף העתק ההודעה האמורה בפסקה (2) ואישור על משלוחה בדואר רשום לחייב, ובלבד שחלפו 15 ימים מיום ששלח לחייב את ההודעה האמורה. (ד) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) כדי למנוע מהחייב לדווח על תשלומים ששילם לפי ההסדר; הודעת החייב תועבר לתגובת הזוכה על ידי לשכת ההוצאה לפועל; לא הוגשה תגובת הזוכה לאמור בהודעת החייב בתוך 15 ימים מיום שנשלחה לזוכה, תבוצע הקטנת קרן החוב, בהתאם להודעת החייב.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 69ב11. נקיטת הליכים על אף מתן הכרה בתיק
69ב11. על אף הוראת סעיף 69ב7(2), רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו, לבקשת מנהל לשכת ההוצאה לפועל או לבקשת הזוכה בתיק, להורות לנקוט אחד או יותר מההליכים המפורטים בפסקאות (א) עד (ד) בסעיף 69ב7(2), לא לעכבו או לא לבטלו, לפי העניין, כלפי חייב שהוכר, אם שוכנע שאי-נקיטת ההליך, עיכובו או ביטולו, לפי העניין, תסכל את גביית החוב.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 66ב. תנאים להטלת הגבלות
66ב. (א) הגבלות לפי סעיף 66א לא יוטלו אלא בהתקיים אחד מתנאים אלה: (1) החייב הובא לפני רשם ההוצאה לפועל על פי צו הבאה לפי סעיף 69יב, או בא לפניו בדרך אחרת, הוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי-התשלום, ובלבד שהחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים; (2) החוב הפסוק נובע ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, למעט חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972 (בחוק זה – חוק המזונות); (3) החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד) או 69יג(ד), ובלבד שהתקיים אחד מאלה: (א) חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 שקלים חדשים; (ב) חלפה שנה ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים. (ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי – (1) לקבוע הוראות לעניין דרכי הטלת הגבלות לפי פרק זה; (2) לשנות, בצו, את התקופות והסכומים הקבועים בסעיף קטן (א).
חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט-2008
סעיף: 56. תחולה והוראות מעבר
56. (א) הוראות סעיף 3(א) לחוק העיקרי, כנוסחן בסעיף 4 לחוק זה, יחולו החל ביום י"ב באייר התשע"א (16 במאי 2011) גם על מי שמכהן כרשם הוצאה לפועל ערב יום התחילה. (ב) הוראות סעיף 5ז לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 9 לחוק זה, יחולו לגבי תלונה שהוגשה מיום תחילתו של הסעיף האמור ואילך. (ג) הוראות סעיף 7ב לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 13 לחוק זה, יחולו בתום שישה חודשים מיום התחילה גם על בקשה לביצוע פסק דין שהוגשה לפני יום התחילה. (ד) הוראות סעיף 38(ג) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 21 לחוק זה יחולו רק על הסכמי משכנתה ועל הסכמי משכון שנכרתו מיום התחילה ואילך; ואולם לעניין הסכמי משכון או הסכמי משכנתה שנכרתו לפני יום התחילה, יקראו את סעיף 38(ג) כנוסחו ערב יום התחילה כאילו בסופו נאמר "לעניין סעיף זה, לא יראו כאילו פורש בשטר המשכנתה או בהסכם המשכון שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיף זה אם הוכח לרשם ההוצאה לפועל, כי לא הובהרה לחייב זכותו לדיור חלוף ומשמעות הוויתור עליה.". (ה) הוראות פרק ו'1 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 27 לחוק זה, יחולו מתום שישה חודשים מיום התחילה גם על בקשה לביצוע פסק דין שהוגשה לפני יום התחילה. (ו) הוראות סעיף 80(ב) ו–(ב1) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 39 לחוק זה יחולו על ערעור שהוגש מיום התחילה ואילך.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 69ד. הגבלות של חייב מוגבל באמצעים
69ד. (א) הכריז רשם ההוצאה לפועל על חייב מוגבל באמצעים, יתן צו תשלומים לפי בקשתו, עד לבדיקת יכולתו (להלן – צו ביניים), ורשאי הוא להטיל עליו בצו הביניים את ההגבלות המפורטות להלן, כולן או חלקן, כדי להבטיח את פרעון החוב ולמנוע יצירת חובות נוספים: (1) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; (2) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981; (3) הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב; לעניין זה יחולו הוראות סעיף 66א(4)(א). (ב) חייב מוגבל באמצעים לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא אם כן אישר זאת רשם ההוצאה לפועל מראש; לענין סעיף זה, "בעל ענין" – כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות – מי שהינו חבר בתאגיד או חבר הועד או המנהלה של אותו תאגיד. (ג) השתתף חייב מוגבל באמצעים בייסוד תאגיד או היה בעל ענין בתאגיד, רשאי רשם ההוצאה לפועל ליתן הוראות לענין הפסקת כהונתו או חברותו של החייב בתאגיד; ואולם אין בהוראות לפי סעיף קטן זה או בהפרת הוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או מתוקפה של פעולה משפטית של תאגיד שבהם היה החייב מייסד או בעל ענין כאמור.
חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט-2008
סעיף: 33. ,34-54. תיקון סעיף 70
33. בסעיף 70 לחוק העיקרי – (1) בכותרת השוליים, במקום "בשל בזיון ההוצאה לפועל" יבוא "בעל יכולת בשל אי–תשלום חוב"; (2) במקום סעיף קטן (א) יבוא: "(א) (1) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לתת צו מאסר נגד חייב, בין אם הוכרז מוגבל באמצעים ובין אם לאו, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים, אם שוכנע, לאחר שהחייב הובא לפניו על פי צו הבאה לפי סעיף 69יב או בא לפניו בדרך אחרת והוא בירר את יכולתו, כי לחייב יכולת לשלם את החוב והוא אינו משלמו בלא הסבר סביר, ובלבד שטרם חלפו שישה חודשים מיום שהובא או בא לפני רשם ההוצאה לפועל והוא בירר את יכולתו כאמור (2) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו מאסר כאמור בפסקה (1), אף אם לא שוכנע כי לחייב יכולת לשלם את החוב, אם ניסה לברר את יכולתו כאמור באותה פסקה, אך הדבר לא התאפשר בשל אי–שיתוף פעולה מכוון מצדו של החייב. (3) צו מאסר לפי סעיף קטן זה לא יינתן אלא נגד חייב שחובו הפסוק או חובותיו הפסוקים במצטבר עולים על 2,000 שקלים חדשים; שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות, בצו, את הסכום הקבוע בפסקה זו. "; (3) במקום סעיף קטן (ג) יבוא: "(ג) רשם ההוצאה לפועל לא יורה על מאסר החייב לפי סעיף זה אלא אם כן שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב, וכי נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, והגבלות אחרות שהוטלו עליו לפי פרק ו'1, אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב. (ג1) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת החייב או מיוזמתו אם החייב מעוניין בכך, להשהות החלטה לפי סעיף זה לתקופה שתאפשר לחייב למנות לעצמו עורך דין, או לקבל ייצוג לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, אם החייב זכאי לכך לפי הוראות אותו חוק.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 88. ביצוע ותקנות
88. (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות – (1) תשלום האגרות, פטור מתשלומן או דחיית תשלומן וכן דרכי חישוב ההוצאות לשם נקיטת הליכים ושיעוריהם; (2) סדרי דין לגבי כל דיון לפי חוק זה; (3) דרכי הטלת תפקידים על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל לפי סעיף 5; (3א) סדרי עבודתה של ועדת האישורים; (3ב) החובות שיחולו על בעל תפקיד; (3ג) אגרות בעד מתן אישור של בעל תפקיד או חידושו; (4) דרכי עיקול של נכסים, מכירתם או מימושם, וכן מתן פקדונות וחילוטם ורישומים בספרי המקרקעין; (5) דרכי הוצאה לפועל של משכנתה; (5א) דרכי הבקשה להוצאה לפועל של שטר, הגשת התנגדות להוצאה לפועל ומועדי ההגשה, העברת הענין לבית המשפט עקב ההתנגדות, דרכי ההוצאה לפועל, וסמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין ביצוע השטר; (6) דרכי עיקול של נכסי החייב שבידי המדינה; (7) ניהול פנקסים ומסירת דו"חות על ידי כונס נכסים; (8) הצטרפותו של זוכה להליכים שננקטו לפי בקשתו של זוכה אחר; (8א) נהלים לאיחוד תיקים; (8ב) (נמחקה); (9) ביטול הליכים וסגירת תיקים בשל העדר פעולה מצד הזוכה או בשל יתרת חוב מזערית. (ב) שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר המשטרה, להתקין תקנות לביצוע פרק ז'4, ובין היתר בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר, לרבות סדרים להעברת מידע על החייב בין לשכות ההוצאה לפועל, וכן בדבר אופן התשלום של האגרה המיוחדת בידי המדינה, ונהלים להעברת סכומי האגרה המיוחדת לקרן המיוחדת; התקנות בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר יהיו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (ג) שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לעדכן מזמן לזמן את הסכומים הקבועים בסעיף 69ג, בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (ד) תקנות לפי חוק זה בעניין הנוגע לפינוי מושכר יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 66ג. התראה בדבר הגבלה
66ג. (א) לא תיכנס הגבלה לפי פרק זה לתוקף אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 30 ימים מיום המצאת ההתראה. (ב) בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הטיל על החייב הגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב, או שהחייב יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; לעניין זה, "לשכת ההוצאה לפועל" – לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק או לשכת ההוצאה לפועל שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של החייב. (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), הטיל רשם ההוצאה לפועל הגבלה במעמד החייב כאמור בסעיף 66ב(א)(1), לא תישלח לחייב התראה, וההגבלה תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הטלת ההגבלה, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל
כל הזכויות שמורות ©