בית המשפט לענייני משפחה הוקם כערכאה ייחודית ומתמחה לדיון בסכסוכים משפחתיים מורכבים, עם סמכויות נרחבות וכלים ייחודיים המאפשרים טיפול מקיף במכלול ההיבטים של הסכסוך המשפחתי. ערכאה שיפוטית ייעודית זו נועדה להתמודד עם המורכבות והרגישות המאפיינות סכסוכי משפחה, תוך שאיפה למקצועיות, יעילות ורגישות לצרכים הייחודיים של המשפחה המתדיינת.
לפני הקמת בית המשפט לענייני משפחה בשנת 1995, סכסוכי משפחה בישראל נדונו בערכאות שונות (בתי משפט שלום, בתי משפט מחוזיים, בתי דין דתיים), מה שהוביל לפיצול הדיון, חוסר עקביות וסרבול הליכים. הקמת בית המשפט לענייני משפחה נועדה לתת מענה לבעיות אלה, ליצור התמחות שיפוטית בתחום הרגיש של דיני המשפחה, ולהעניק לבעלי הדין פורום ייחודי המותאם לטיפול בסכסוכים משפחתיים על כל היבטיהם.
לאורך השנים, התחזק מעמדו של בית המשפט לענייני משפחה כערכאה המרכזית לטיפול בסכסוכי משפחה, עם הרחבה מתמדת של סמכויותיו ופיתוח פרקטיקות ייחודיות המותאמות לאופי הרגיש של ההליכים המשפחתיים.
חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 מהווה את הבסיס הנורמטיבי המגדיר את סמכויותיו וייחודו של בית המשפט. החוק נועד ליצור מסגרת שיפוטית מקצועית ומיומנת, המתמחה בסכסוכי משפחה ומסוגלת להעניק פתרונות מותאמים לאופיים הייחודי. כפי שנקבע בפסיקה:
תמש (תל אביב) 31661-07-16 פלונית נ' פלוני (ניתן ב 30/04/2017)
"מטרת חוק בית משפט לענייני משפחה הייתה להביא סכסוכי משפחה למיניהם בפני מערכת שיפוטית מיומנת ובעלת ניסיון ביישוב סכסוכים משפחתיים."
החוק מגדיר את "ענייני משפחה" בהרחבה, לרבות תביעות בענייני נישואין וגירושין (למעט ענייני נישואין וגירושין בסמכות בתי הדין הדתיים), משמורת והסדרי שהות, מזונות, אבהות, ירושה, יחסי ממון, אלימות במשפחה, חטיפת ילדים, ותביעות אזרחיות בין בני משפחה.
לצד החוק, פעילות בית המשפט לענייני משפחה מוסדרת בתקנות סדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה, התשפ"א-2020, שנכנסו לתוקף בספטמבר 2021, ומהוות רפורמה משמעותית בסדרי הדין. תקנות אלה החליפו את תקנות סדר הדין האזרחי בענייני משפחה, התשמ"ד-1984, ויצרו מסגרת דיונית מותאמת יותר לצרכים הייחודיים של הליכי משפחה.
התקנות החדשות מדגישות את ערכי היעילות, השקיפות והנגישות לערכאות, תוך קביעת מסלולים דיוניים מובחנים בהתאם למורכבות התיק, קיצור לוחות זמנים, הגברת השקיפות, ויצירת פרוצדורות ייעודיות לסכסוכי משפחה.
אחד העקרונות המרכזיים והחשובים ביותר בפעילות בית המשפט לענייני משפחה הוא עקרון "משפחה אחת – שופט אחד". עיקרון זה משקף את התפיסה שכל סכסוכי המשפחה צריכים להיות מרוכזים בפני אותו שופט, המכיר את המשפחה והדינמיקה שלה, ויכול לתת פתרונות כוללים ועקביים. כפי שנקבע בפסיקה:
תמש (צפת) 59841-03-19 א.ז נ' ש.ז (ניתן ב 05/05/2019)
"סדרי הדין הנהוגים בבית משפט זה… מתיישבים עם המגמה בחוק בית המשפט לענייני משפחה, לאפשר לביהמ"ש לענייני משפחה גמישות בניהול ההליך לשם קיצור הזמנים וייעול הדיון"
עיקרון זה בא לידי ביטוי הן בסמכות לאיחוד תיקים של אותה משפחה, והן בנהלים הפנימיים של בתי המשפט, המקצים תיקים של אותה משפחה לאותו שופט. היתרונות של עיקרון זה כוללים יעילות דיונית, עקביות בהחלטות, ראייה כוללת של צרכי המשפחה, וצמצום האפשרות לניצול לרעה של מערכת המשפט באמצעות פתיחת הליכים מקבילים.
אחד המאפיינים הייחודיים של בית המשפט לענייני משפחה הוא ההדגשה המיוחדת של הליכים אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים (Alternative Dispute Resolution – ADR). גישה זו משקפת את ההכרה שסכסוכי משפחה אינם רק סכסוכים משפטיים, אלא גם סכסוכים רגשיים ומערכתיים, ושהכרעה שיפוטית אדברסרית לא תמיד מהווה את הפתרון המיטבי.
בית המשפט לענייני משפחה פועל בצמוד ליחידות הסיוע, המספקות שירותי אבחון, ייעוץ, וגישור לבעלי הדין. בנוסף, בתי המשפט מעודדים הליכי גישור חיצוניים ופישור, ומפנים תיקים רבים להליכים אלה. משנת 2016, עם חקיקת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014, חל שינוי פרדיגמטי נוסף, המחייב הליך מקדמי של יישוב סכסוך בטרם פתיחת הליך משפטי.
בית המשפט העליון קבע בשורה של פסקי דין את היקף הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה, והבהיר את גבולותיה ביחס לערכאות אחרות. פסק דין מרכזי בנושא זה:
רעא 8368/18 פלונית נ' פלוני (ניתן ב 11/02/2020)
"סעיף 1(2) לחוק מקנה לבית המשפט לענייני משפחה סמכות עניינית… פרשנות זו עולה בקנה אחד עם תכליות בית המשפט לענייני משפחה, עם המסגרת הדיונית והראייתית הגמישה הנוהגת בגדרו ועם הפרקטיקה הנוהגת."
בפסיקה זו ואחרות, בית המשפט העליון אימץ גישה מרחיבה לפרשנות סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, תוך הדגשת התכלית של ריכוז הדיון בענייני משפחה בערכאה מומחית אחת. הפסיקה קבעה כי יש לפרש את המונח "ענייני משפחה" בהרחבה, ולכלול בו את כל הסכסוכים האזרחיים בין בני משפחה, גם אם אינם נוגעים במישרין ליחסי המשפחה.
אחד הנושאים המורכבים ביותר בדיני המשפחה בישראל הוא היחס בין סמכות בית המשפט לענייני משפחה לבין סמכות בתי הדין הדתיים. מורכבות זו נובעת מהמבנה הייחודי של דיני המשפחה בישראל, המבוסס על "שיטת המילט" העות'מאנית, לפיה ענייני המעמד האישי נתונים לסמכות בתי הדין הדתיים.
בעוד שענייני נישואין וגירושין (במובן הצר) נותרו בסמכות בתי הדין הדתיים, ענייני רכוש, משמורת, מזונות ואבהות נתונים לסמכות מקבילה של בית המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים, עם "מרוץ סמכויות" הקובע כי הערכאה שאליה הוגשה התביעה ראשונה קונה סמכות.
הפסיקה פיתחה דוקטרינות שונות להתמודדות עם מורכבות זו, כגון דוקטרינת "הכריכה הכנה והכרחית" ודוקטרינת "העניין הכרוך מעצם טיבו וטבעו", המגדירות את התנאים לרכישת סמכות על ידי בתי הדין הדתיים בעניינים מסוימים.
הסמכות המקומית של בית המשפט לענייני משפחה מוסדרת בתקנות סדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה, התשפ"א-2020. בהתאם לתקנות אלה, תביעה בענייני משפחה תוגש לבית המשפט לענייני משפחה שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של הנתבע.
עם זאת, בתביעות בעניין קטין, בית המשפט המוסמך הוא זה שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של הקטין. כלל זה משקף את העיקרון שטובת הקטין היא שיקול מרכזי, ושהדיון צריך להתנהל בסביבה הקרובה למקום מגוריו.
במקרים מיוחדים, כגון כאשר מדובר בצדדים המתגוררים באזורי שיפוט שונים, או כאשר יש צורך בהעברת הדיון מטעמי נוחות או צדק, בית המשפט רשאי להעביר את הדיון לבית משפט אחר לענייני משפחה.
הפסיקה פיתחה מערכת של שיקולים המנחים את בתי המשפט בהחלטה על העברת תיקים בין בתי משפט לענייני משפחה:
עקרון "משפחה אחת – שופט אחד" – אם קיימים הליכים אחרים של אותה משפחה בבית משפט אחר, יש נטייה להעביר את כל ההליכים לאותו בית משפט.
שיקולי נוחות וצדק – מיקום הצדדים והעדים, זמינות ראיות, עומס על בתי המשפט השונים, ושיקולים דומים.
טובת הקטין – כאשר מעורבים קטינים, יינתן משקל מיוחד למיקום שמקדם את טובתם.
מניעת פיצול דיונים – העדפה להימנע מפיצול דיונים בין ערכאות שונות באותם עניינים או בעניינים קשורים.
שיקולי יעילות – חיסכון בזמן שיפוטי, הוצאות הצדדים, וקיצור משך ההליכים.
אחד המאפיינים הבולטים והייחודיים של בית המשפט לענייני משפחה הוא הגמישות הדיונית המאפשרת לשופטים להתאים את ההליך לנסיבות הספציפיות של הסכסוך המשפחתי. גמישות זו מעוגנת בסעיף 8 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, הקובע כי "בית המשפט לענייני משפחה רשאי לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין, אם ראה צורך בכך לשם עשיית צדק".
כפי שנקבע בפסיקה:
אפ (פתח תקווה) 40427-02-22 פלוני נ' אלמוני (ניתן ב 27/03/2022)
"הוראת סעיף 6 לחוק בית המשפט לענייני משפחה העוסקת באיחוד תיקים מיישבת הלכה למעשה את המטרה שבבסיס הקמתו של בית המשפט לענייני משפחה – מניעת פיצול הדיון בענייניה של משפחה אחת והבאת מכלול הסכסוכים המשפטיים של אותה משפחה לפני שופט אחד בערכאת שיפוט אחד"
הגמישות הדיונית מתבטאת במספר היבטים:
איחוד תיקים – בית המשפט רשאי לאחד דיון בתביעות שונות של אותה משפחה, גם אם הן נוגעות לעניינים שונים.
סטייה מדיני הראיות – בית המשפט רשאי לקבל ראיות שלא היו קבילות בהליך אזרחי רגיל, לרבות עדות שמיעה ופרוטוקולים מהליכים אחרים.
גמישות בסדרי הדין – בית המשפט רשאי לסטות מסדרי הדין הרגילים, לשנות מועדים, להתיר הגשת ראיות נוספות, ולנהל את ההליך בדרך שתקדם את יישוב הסכסוך.
ייחודיות ראייתית – שימוש במומחים מטעם בית המשפט, חוות דעת פסיכולוגיות, ותסקירי עובדים סוציאליים כחלק אינטגרלי מההליך.
לצד בתי המשפט לענייני משפחה פועלות יחידות סיוע, המורכבות מאנשי מקצוע בתחום הטיפול (עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, מגשרים). יחידות אלה מהוות חלק אינטגרלי מההליך המשפטי ומספקות שירותי אבחון, ייעוץ, טיפול וגישור לבעלי הדין.
תפקידן של יחידות הסיוע הורחב משמעותית עם חקיקת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014, המחייב קיום מפגשי מידע, היכרות ותיאום (מה"ת) ביחידת הסיוע בטרם פתיחת הליך משפטי. מפגשים אלה נועדו לבחון אפשרות ליישוב הסכסוך בהסכמה, ולהפחית את העומס הרגשי והעוינות בין הצדדים.
השילוב בין ההליך המשפטי לגורמים הטיפוליים מאפשר ראייה הוליסטית של הסכסוך המשפחתי, התמודדות עם ההיבטים הרגשיים והמערכתיים של הסכסוך, והגעה לפתרונות מותאמים יותר לצרכי המשפחה, במיוחד כאשר מעורבים ילדים.
ההליך המשפחתי המודרני בישראל מתחיל, על פי רוב, בהגשת בקשה ליישוב סכסוך (בי"ס) ולא בהגשת תביעה ישירה. שלבי ההליך הטיפוסי כוללים:
הגשת בקשה ליישוב סכסוך:
מפגשי מה"ת ביחידת הסיוע:
הגשת תביעות:
ניהול התיק:
הכרעה:
התנהלות אפקטיבית בבית המשפט לענייני משפחה מחייבת הבנה של הייחודיות של ערכאה זו ואימוץ אסטרטגיות מותאמות:
התמקדות בפתרונות ולא רק במחלוקות:
שימוש מושכל ביחידת הסיוע ובמומחים:
ראייה כוללת של הסכסוך המשפחתי:
פעולה בהתאם לעקרונות המנחים של דיני המשפחה:
בית המשפט לענייני משפחה התבסס כמוסד מרכזי בניהול סכסוכים משפחתיים בישראל, ומהווה מודל ייחודי המשלב מומחיות משפטית, גישה הוליסטית וגמישות דיונית. היתרונות המרכזיים של ערכאה זו כוללים את ריכוז הסכסוכים של משפחה אחת בפני שופט אחד, שילוב גורמים טיפוליים בהליך המשפטי, גמישות דיונית המותאמת לאופי הרגיש של סכסוכי משפחה, והתמחות שיפוטית בתחום מורכב זה.
בצד היתרונות, קיימים גם אתגרים, כגון מורכבות היחסים עם הערכאות הדתיות ו"מרוץ הסמכויות" הנובע מכך, העומס הרב המוטל על בתי המשפט, ולעתים משך זמן ארוך של ההליכים. בנוסף, יישום תיקוני החקיקה האחרונים, ובפרט חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, עדיין נמצא בתהליך הטמעה ומחייב התאמות.
ההתפתחויות העתידיות בתחום צפויות לכלול הרחבה נוספת של מנגנוני יישוב סכסוכים אלטרנטיביים, חיזוק מעמדן של יחידות הסיוע, מיסוד תפקידם של מתאמי הורות בסכסוכי משמורת, ואימוץ טכנולוגיות דיגיטליות להגברת היעילות והנגישות של בתי המשפט. בנוסף, צפוי המשך פיתוח הפסיקה בנושא היחסים בין הערכאות האזרחיות והדתיות, ושיפור נוסף בסדרי הדין ובפרקטיקות השיפוטיות.
לסיכום, בית המשפט לענייני משפחה ממלא תפקיד חיוני במערכת המשפט הישראלית, ומספק פורום ייחודי ומותאם לטיפול בסכסוכים משפחתיים רגישים ומורכבים. האתגר המתמשך הוא לאזן בין היעילות הדיונית, הגישה הטיפולית, והצורך בהכרעה משפטית צודקת ומהירה, תוך התמודדות עם מציאות משפחתית משתנה והיבטים תרבותיים ודתיים מגוונים של החברה הישראלית. מומלץ להתעייץ עם עורך דין לענייני משפחה תל אביב עם ניסיון רב בתחום
תמ"ש (תל אביב) 31661-07-16- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: הש יהורם שקד
במהלך החיים המשותפים האיש נועץ במספר עורכי דין, לרבות עו"ד אי, עו"ד בי ו/או עורכי 31 דין נוספים, בנושא זכויות ורכוש הצדדים. מאחר והמידע שמסר המשיב לעורכי דינו, 32 לכאורה, נוגע, בין היתר, לזכויות האישה, ומאחר והאישה נאלצת לאסוף את המידע 33 מצדדים שלישיים, הרי שיש להתיר את מסירת המידע לידי המבקשת, בין באמצעות הסרת 34 החיסיון ובין באמצעות החלת החיסיון על המבקשת. 35 2 מתוך 12 בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו תמ"ש 31661-07-16 פלונית ני פלוני לפני כבוד השופט יהורם שקד 5. להלן עיקר טענות המשיב: א. המשיב מתנגד בכל תוקף להסרת החיסיון בינו ובין עורכי דינו בכל נושא ובכל היקף, ובכל מקרה אין לייחס את החיסיון גם למבקשת רק מעצם היות הצדדים נשואים זל"ז, בין היתר לאור זכותו של האיש לפרטיותו. ב. עו"ד אי ועו"ד ב ייצגו ו/או מייצגים את המשיב בעניינים משפטיים שונים, לרבות בענייני מיסוי ואשר חוסים תחת ההגנה שבסעיף 48 לפקודת הראיות התשל"א – 1971, ולכן החיסיון הוא חיסיון מוחלט. ג. עו"ד בי ייצגה את המשיב גם במסגרת סכסוך שנתגלע בינו ובין המבקשת לפני מספר שנים, כך שיש טעם נוסף שלא להסיר את החיסיון. ד. המשיב הגיש כתב הגנה מפורט כדבעי, ובכך מילא אחר חובתו לפרט את כל המידע העומד לרשותו בענייני הרכוש. המשיב אף הסכים למתן צו גילוי מסמכים ומידע מכל גורם והתנהל בשקיפות מלאה במסגרת ההליכים בינו ובין המבקשת. 6. השאלה שיש לדון בה היא, למעשה, האם החיסיון, שחל בין האיש לבין עורכי דינו, והמוגן באופן כללי כלפי כולי עלמא, ימשיך לחול גם כלפי האשה בנסיבות המקרה, בו עותרת האשה לקבל מידע על רכוש בר איזון בין שניהם ועל הימצאות אותו רכוש.
החלטה |30/04/2017 |משפחה – תל אביב
תמ"ש (צפת) 59841-03-19- א.ז נגד ש.ז
שמות השופטים: אביבית נחמיאס
בית משפט הדן בהליך מכוח חוק אמנת האג נדרש להשתית את 1 החלטתו על מסד נתונים, על תשתית עובדתית ועל ביסוס תיאורטי ואמפירי רחבים ככל 2 הניתן וכי לעניין זה ישנה חשיבות רבה לחוות דעתם המקצועית של מומחים בתחום 3 הרלוונטי באשר להיבטים הנוגעים לטובתו של הילד, ובכלל זה אלו הקשורים בחריגים 4 המנויים באמנה. . . " רי: רע"א 6512/10 . 5 7. ואכן, במקרה שלפני, נוכח טענות האם לקיומו של החריג האמור, מונתה מומחית ע"י בית 6 המשפט לבחינת הנזק שעלול להיגרם לקטינות אם יושבו לארה"ב. בעניין זה יוטעם כי ניתנה 7 לצדדים הזדמנות להגיש רשימה משותפת של מומחים מהם ימונה מומחה אחד (באופן שלא 8 ניתן יהיה לזהות את זהות הצד שהציע את המומחה), אולם לא עלה בידם לאתר ולו מומחה 9 אחד שהסכים לקבל על עצמו את המינוי בסד הזמנים הקצר שנקבע. 10 8. בנסיבות אלה מונתה מומחית ע"י בית המשפט (הבית של טלי בראשות ד"ר טלי וישנה) אשר 11 מסקנותיה היו כי לא זו בלבד שהשבת הקטינות לארה"ב לא תחשוף אותן לנזק פיזי או 12 פסיכולוגי, אלא כי הותרתן בישראל במשמורת אימן עלולה לגרום לנזק פסיכולוגי משמעותי 13 ולהעמדתן במצב בלתי נסבל הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. 14 9. ישיבת ההוכחות התקיימה ביום 28.04.19 ובמסגרתה נחקרה גם המומחית. 15 10. ביום 01.05.19 הגישה הנתבעת את הבקשה דנן, להתיר לה להגיש חוו"ד נגדית. 16 11 . ראשית אזכיר כי מצויים אנו בבית המשפט לענייני משפחה. סדרי הדין הנהוגים בבית משפט 17 זה לפיהם על בעל דין המבקש למנות מומחה בעניין הנדון בבית המשפט לענייני משפחה לפנות 18 תחילה לבית המשפט ולעתור למינוי מומחה מטעם בית המשפט באותו עניין, ואין הוא רשאי 19 להגיש חוות מטעמו בלא אישור לעשות כן, סדרי דין אלו מתיישבים עם המגמה בחוק בית 20 המשפט לענייני משפחה, לאפשר לביהמ"ש לענייני משפחה גמישות בניהול ההליך לשם קיצור 21 הזמנים וייעול הדיון, בדומה לתקנה 258יד לתקסד"א המתירה קבלת עדויות שאינן קבילות 22 בבתי משפט אחרים (ש שוחט, די שאוה סדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה (2009)290, 23 בעמי 291).
החלטה |05/05/2019 |משפחה – צפת
רע"א 8368/18- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: ע ברון,ד מינץ,י וילנר
לבסוף, יוער כי מסקנתי הפרשנית שלעיל, לפיה הסמכות העניינית לדון בתובענות נזיקין בגין פגיעות מיניות במשפחה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, מתיישבת אף עם מצב הדברים בפועל, שכן כפי שציין היועץ המשפטי לממשלה בתשובתו לבקשה דנן, בתי המשפט לענייני משפחה דנים דבר יום ביומו בתובענות נזיקיות בגין מעשים מיניים בתוך המשפחה (ראו: תמ"ש (משפחה י-ם) 2160/99 ל' נ' ל' ( 31.8.2005 ); תמ"ש (משפחה ת"א) 40811-10-10 ד' פ' נ' עזבון ס' פ' ( 16.5.2013 ); תמ"ש (משפחה ב"ש) 7672-06-15 פלונית נ' אלמוני ( 6.2.2018 ); תמ"ש (משפחה אשד') 4860-04-15 פלונית נ' אלמוני ( 19.9.2019 )). כידוע, בפרשנותו של דבר חקיקה יש ליתן משקל אף לפרקטיקה הנוהגת (ראו: עע"ם 4562/15 עיריית תל אביב נ' א. ש. נכסים ובנין (1989) בע"מ, פסקה 20 ( 31.1.2017 ); ע"א 3847/16 עגלי תל שווק בקר בע"מ נ' מדינת ישראל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, פסקה 11ג ( 11.3.2018 )), וזו תומכת, כאמור, בפרשנות המתוארת לעיל, העולה מהוראות החוק הרלוונטיות ומתכליתן. 15 סיכום 34. נוכח כל המקובץ, אני סבורה כי סעיף 1(2) לחוק מקנה לבית המשפט לענייני משפחה סמכות עניינית לדון בתובענות נזיקין בגין פגיעות מיניות במשפחה. פרשנות זו עולה בקנה אחד עם תכליות בית המשפט לענייני משפחה, עם המסגרת הדיונית והראייתית הגמישה הנוהגת בגדרו ועם הפרקטיקה הנוהגת. 35. יישום הדברים שלעיל על ענייננו, מוליך למסקנה כי תביעת המבקשת נגד אביה-המשיב, בגין המעשים המיניים החמורים אשר נטען כי הלה ביצע בה, באה בגדר "תובענה אזרחית.
פסק דין |10/02/2020 |בית המשפט העליון
א"פ (פתח תקווה) 40427-02-22- פלוני נגד אלמוני
שמות השופטים: אפרת ונקרט
תקנות חוק הכשרות והאפוטרופסות מתייחסות להגשת תובענה בכלל אולם אינן מתייחסות למצב בו מוגשת תובענה נוספת בעניינו של אותו אדם. 5 15. הוראת סעיף 6 לחוק בית המשפט לענייני משפחה העוסקת באיחוד תיקים מיישבת הלכה למעשה את המטרה שבבסיס הקמתו של בית המשפט לענייני משפחה – מניעת פיצול הדיון בענייניה של משפחה אחת והבאת מכלול הסכסוכים המשפטיים של אותה משפחה לפני שופט אחד בערכאת שיפוט אחד (רמש (ת"א) 65043-07-20 ק. ש נ' א. ש, ניתן ביום 15.9.2020 והאסמכתאות שם). 16. לפיכך, היות ועסקינן בסכסוך משפחתי אשר אף עוסק במהותו באותו עניין הרי שבמקרה דנן, יש לפנות לתקנות בית המשפט לענייני משפחה ובכל מקרה לנהוג לפי הכלל של שופט אחד משפחה אחת. בנסיבות אלו, משהוגשה בעבר תובענה בעניינם של הצדדים לבית המשפט למשפחה בתל אביב, ככל שהצדדים מבקשים לפתוח בהליכים נוספים הרי שהסמכות המקומית מסורה במקרה דנן לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, הן מכוח תקנה 6(ד) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה והן מכוח הכלל המנחה של שופט אחד משפחה אחת. 17. זאת ועוד. עיון בפסקי הדין שניתנו בעניינם של הצדדים מלמד כי בתיקים אלו נוהלו לא מעט הליכים, הוגשו לפחות שני תסקירי עו"ס וחוות דעת רפואית אחת ועולה כי אכן נעשה בירור יסודי לגופו של עניין בטענות הצדדים. מכאן שאף מטעמי יעילות דיונית, חיסכון בעלויות ובזמן שיפוטי יש להיעתר לבקשה ולהעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. 18. בעניין זה כבר נפסק (אם כי שם היה הדבר לעניין משמורת) כי לא ניתן להתעלם מההליכים שהתנהלו במסגרת ההליך הראשון, כביטוי להתנהלותם של הצדדים בהקשר לסכסוך. העיקרון הגלום, המהווה גם יתרון, בכלל של שופט אחד משפחה אחת בא לידי ביטוי דווקא במקרים מעין אלה.
החלטה |26/03/2022 |משפחה – פתח תקווה
בע"מ 7367/22- פלונית נגד פלונית
שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,י וילנר
תקנה 2(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה, מורה כי "בית המשפט לענייני משפחה אחראי על ניהול ההליך השיפוטי גם לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם" (ההדגשה הוספה – נ' ס'). זאת, נוכח מאפייניהם הייחודיים של ההליכים המתנהלים בין כתלי בית המשפט לענייני משפחה, ומתוך תפיסה שלפיה לא אחת, עצם ניהול ההליך המשפטי, יגביה את החומות וירבה את האיבה ואת היריבות בין הצדדים. כחלק מכך, הוכרה החשיבות הרבה הטמונה במתן פתרונות מהירים, אף "מידיים", מטעם בית המשפט לענייני משפחה, שכן לעתים, "עיכוב במתן החלטה עלול לגרום נזק שאינו בר-תיקון", ועל כן, "ראוי להביא לניצול מרבי את האפשרויות לפתרון סכסוכים קודם ניהול המשפט" (יצחק כהן דיני המשפחה בישראל – פרוצדורה ומהות 394-393 (2019); בע"מ 4738/13 פלוני נ' פלונית, פסקה 19 ( 3.9.2013 )). בהתאם לכך, הוקנו סמכויות נרחבות במיוחד, לבית המשפט לענייני משפחה, בכל הנוגע לשלב קדם המשפט (בע"מ 8339/06 פלוני נ' פלוני, פסקה ו ( 4.1.2007 ); גורן, עמוד 405. וראו גם: סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995; תקנה 1 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה). מאפיינים יחודיים אלה, של הסכסוכים המתבררים בבתי המשפט לענייני משפחה, מוסיפים ומטים את כף המאזניים, לעבר סיום ההליך כבר בשלב קדם המשפט. 38. לאחר שמצאתי כי בדין נתן בית המשפט לענייני משפחה את פסק דינו, בשלב קדם המשפט, נותר אפוא לבחון, לגופן, את ההכרעות שאליהן הגיע בית המשפט, בשאלות המשפטיות שעמדו לפניו. בהקשר זה אציין, כי גם לגוף הדברים אינני מוצא טעם טוב להתערבותנו בקביעות בית המשפט לענייני משפחה, ובהתאמה, גם בקביעות בית המשפט המחוזי, בכל הנוגע לטענות ההגנה שהעלתה המבקשת.
פסק דין |25/01/2023 |בית המשפט העליון
רע"א 6558/99-1. נחום חבס נגד דין חבס
שמות השופטים: א ברקט שטרסברג כהן,א ריבלין
מהן תובענות אלה בחינת הדיבור "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה" מצביעה על שני מרכיבים של תנאי זה. המרכיב האחד עניינו "עילת" הסכסוך. השאלה בהקשר זה הינה, "עילה" מהי המרכיב השני עניינו הדרישה שהעילה תהא "סכסוך בתוך המשפחה". השאלה כאן הינה, מתי הסכסוך הוא "בתוך המשפחה" לבדיקתן של שאלות אלה נפנה עתה. פתרונן מחייב בחינת התכלית שהוראות החוק נועדו להגשים. 7. התכלית המונחת ביסוד סמכותו של בית המשפט למשפחה נעוצה בתפישה המבקשת לרכז בערכאה מקצועית אחת את מלוא המחלוקת שבין בני המשפחה, מתוך רצון לרדת – בעזרת גופי ייעוץ – לשורשיה של המחלוקת, ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני המשפחה. התפישה הבסיסית של החוק הינה "משפחה אחת – בית משפט אחד" (ראה ארבל וגייפמן "חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה1995-" הפרקליט מג 431 (תשנ"ז)). לשם הגשמתה של גישה זו קובצו סמכויות שיפוטיות שונות הקשורות למחלוקות בין בני המשפחה לערכאה אחת; נקבעו סדרי דין ודיני ראיות מיוחדים, המבקשים להתמודד עם יחסי האמון המיוחדים השוררים בתוך המשפחה. הוקמו מסגרות טיפוליות אשר מסייעות לבית המשפט המקצועי בהכרעותיו בסכסוך שבין בני המשפחה. אכן, הסכסוך המשפחתי הוא בעל גוון מיוחד. לעתים קרובות רק קצהו נגלה לעין, ואילו רובו ככולו נסתר מהעין, ומפעפעים בו רגשות עזים. מטרת ההסדר החקיקתי הינה לאפשר לבית המשפט לרכז בידיו את כל הסכסוכים הנוגעים לאותה משפחה, תוך מתן כלים לשופט לרדת לעומק הסכסוך, ותוך נסיון לתת פתרון יסודי ומקיף לסכסוך כולו. אכן, ביסוד החקיקה מונחת גישה כוללנית ואינטגרטיבית. היא נועדה לאפשר לבית המשפט לטפל בשורשיו של הסכסוך, ולא רק בביטוי חלקי ופורמלי שלו.
פסק דין |29/08/2000 |בית המשפט העליון
בע"מ 9948/04- פלוני נגד 1. פלונית
שמות השופטים: א ריבלין א פרוקציה,ע ארבל
(ראו: סעיף 25 לחוק בית המשפט לעניני משפחה; כן ראו: מ' שאוה "היחס בין סמכותו של בית-המשפט לענייני משפחה לבין סמכותו של בית-הדין הרבני" הפרקליט מד (תשנ"ח) 44; מ' שאוה "היש לנקוט ב'דחיה על הסף' או ב'הקפאת התביעה' במקרה של כריכת רכוש ומזונות אישה בתביעת גירושין של הבעל" קרית המשפט ג (התשס"ג) 145). " החוק נועד לרכז את הסמכויות לדון בענייני משפחה שהיו פזורות עד לתחילת החוק בין בתי המשפט האזרחיים השונים. ברם, החוק לא נועד לגרוע מסמכויותיהן של הערכאות החיצוניות למערכת המשפט הרגילה, אשר מחזיקות בסמכויות ייחודיות לדון בנושאים מסוימים. כך עולה מלשונו הברורה של סעיף 25(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה ומפסק הדין בעניין פייג-פלמן. 17. כפי שציין פרופ' שאוה ז"ל, גישה אחרת, לפיה די בכך שעילת התובענה תהיה סכסוך בתוך המשפחה כדי להכניסה לתחום סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, היתה מובילה למסקנה שגם הסמכות לדון בתביעת גירושין נתונה לבית המשפט לענייני משפחה (ראו: מ' שאוה השיפוט בדיני משפחה (תשס"ג) 10/11), שכן אין ספק שתביעת גירושין הינה תובענה "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה. " ברם, המחוקק נשמר מתוצאה זו וקבע במפורש, בסעיף 25(א), "כי חוק זה אינו בא לגרוע מסמכויותיהם של בתי הדין הדתיים ובית הדין לעבודה. " הקניית סמכויות לבית המשפט לענייני משפחה שלא היו בעבר בידיהם של בתי המשפט האזרחיים, תוך הפיכת סמכויותיהם הייחודיות של בתי הדין הדתיים או של בית הדין לעבודה לסמכויות מקבילות, גריעה היא (ראו: שאוה, שם בעמ' 51/56; ע"א 250/83 עומרי נ' זועבי, פ"ד לט(2) 113).
פסק דין |25/10/2005 |בית המשפט העליון
רע"א 5462/14- י.ב. נגד י.ב.
שמות השופטים: נ הנדל
בבואנו לקבוע האם מסורה לבית המשפט לענייני משפחה הסמכות העניינית לדון בסוגיה כלשהי, יש לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים: (א) זהות הצדדים האם מדובר בבני משפחה; ו-(ב) מהות הסכסוך האם מקורו ועילתו ביחסים המשפחתיים (ראו: בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, בפסקה 11 ( 29.4.2014 ) (להלן: עניין פלונית)). כך עולה משילוב הוראות סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: החוק), שלפיו ענייני משפחה יידונו בבית משפט לענייני משפחה, וסעיף 1(2) לחוק. האחרון קובע כי "ענייני משפחה" הם גם "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" (ההדגשות הוספו). "בן משפחה" כולל, בין היתר, את בן הזוג, בן הזוג לשעבר וכן את אחיו ואחיותיו של בן הזוג. השאלה הראשונה שניצבת לפתחנו היא האם המשיב, שהוא אחיו של בעלה לשעבר של המבקשת, נחשב ל"בן משפחה" כהגדרת החוק. שאלה זו הועלתה גם בעניין פלונית והמענה שניתן לה, בדעת רוב, היה שלילי. הטעם בדבר הוא כי "לא כל תובענה אזרחית בין בני משפחה על כל דרגות הקרבה האפשריות, שעניינה סכסוך בתוך המשפחה, מסורה לסמכותו הייחודית של בית המשפט למשפחה", ו-"רק בנוגע לאותו 'גרעין קשה' של בני משפחה, אשר בגדרו מתעוררות מחלוקות, שמטיבן ומטבען הן מורכבות מהתחום המשפטי ומהתחום הרגשי גם יחד, נדרש הפתרון היסודי, המקיף והממצה אשר בתחום מומחיותו של בית המשפט למשפחה" (שם, בפסקה 18). הנה כי כן, די בכך כדי לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור. 5 6. באשר לתנאי השני שעניינו מהות הסכסוך, המבחן שנקבע לקיומה של תובענה אזרחית "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה" הוא "מבחן המקור או הסיבה" (שם, בפסקה 21).
החלטה |10/09/2014 |בית המשפט העליון
בג"צ 9834-01- פלונית נגד 1. בית הדין הרבני הגדול
שמות השופטים: ד בינישא ריבלין,א גרוניס
שאלת תוקפן של התקנות המקנות סמכות לבית-המשפט לענייני משפחה – תקנה 258ז(ג) ותקנה 258כא(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי – עוררה מחלוקת אשר מצאה ביטוי בכתיבה אקדמית. יש הטוענים כי התקנות הותקנו תוך חריגה מסמכות, בהיותן נוגדות את הוראות חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה- 1995. על-פי דעה זו, התקנות האמורות בטלות, ואין בהגשת בקשה ליישוב סכסוך כדי לגרוע מסמכויותיו של בית-הדין הרבני (ראו: מ' שאוה "היחס בין סמכותו של בית-המשפט לענייני משפחה לבין סמכותו של בית-הדין הרבני" הפרקליט מד (תשנ"ח) 44; מ' שאוה "הצעת חוק בית-המש פט לעניני משפחה (תיקון מס' 4)(השוואת סמכויות שיפוט), התשנ"ח1998- האמנם ברכה לנשים המוסלמיות והנוצריות (בשולי חקיקה)" הפרקליט מד (תשנ"ח) 358, 387; ל' שכטר "האם התקנות בדבר 'בקשה ליישוב סכסוך' בבית-המשפט לעניני משפחה חורגות מסמכות" קרית המשפט א ( התשס"א) 353; תמ"ש (תל-אביב) 58421/98 פלוני נ' פלונית, תק-מש 99(2) 122, מפי השופט ש' שוחט). על טענה זו ניתן למצוא תשובה, ולפיה התקנות האמורות הותקנו בסמכות וכדין (ראו: ד' ארבל וי' גייפמן "חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה1995- (בשולי חקיקה)" הפרקליט מג (תשנ"ז) 431, 441; תמ"ש (תל-אביב-יפו) 51371/98 קורקין נ' קורקין, תק-מש 99(2) 39, מפי השופט י' גייפמן). כאמור, המחלוקת בנוגע לתוקף התקנות, קיבלה ביטוי גם בפרשה שלפנינו: בעוד שבית-המשפט לענייני משפחה בחיפה הסתמך על התקנות האמורות בהחלטתו מיום 13.3.00 , סבר בית-הדין הרבני האזורי בחיפה כי התקנות בטלות ולפיכך קבע כי הוא המוסמך לדון בענייני הרכוש שהמשיב כרך בתביעת הגירושין.
פסק דין |18/06/2003 |בית המשפט העליון
בר"ע (ירושלים) 696/05- בנימין שור, עורך דין נגד אהוד מטרסו
שמות השופטים: משה רביד
סמכות זו נועדה לרכז בבית-משפט אחד – הוא בית-המשפט לענייני משפחה – את הסכסוך המשפחתי על כל היבטיו, תוך ניסיון לפתור אותו בכלים המיוחדים שהוענקו לבית-המשפט לענייני משפחה. ריכוז זה מוצדק הוא, רק אם הסכסוך המשפחתי מונח בתשתיתן של תביעות אזרחיות המוגשות לבתי-משפט שונים. אין כל צידוק בריכוז זה אם האופי המשפחתי של הסכסוך אינו בעל תרומה משמעותית. במצב דברים זה אין נדרשת מומחיותו של בית-המשפט לענייני משפחה. נהפוך הוא, מן הראוי הוא שהסכסוך בין בני המשפחה ייפתר באופן שבו נפתרו סכסוכים אזרחיים בדרך-כלל, כלומר בבתי-המשפט האזרחיים המתמחים בכך". 10. בחינת התנאי השני מעלה כי מבחינה מהותית אין המדובר, בנסיבות המקרה דנן, בסכסוך משפחתי. בהחלטתו, קבע בית משפט קמא כי הואיל ועילת התביעה נעוצה בסכסוך בין בני משפחה קמה לבית המשפט הסמכות העניינית לדון בתובענה. דא עקא, בבוחנו שאלת סמכותו העניינית של בית משפט לענייני משפחה, נדרש בית המשפט לבחון האם היסוד הדומיננטי של הסכסוך הינו ענין משפחתי, וכדברי נשיא בית המשפט העליון, א' ברק בהלכת חבס, האם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. עמד על כך בית המשפט העליון גם בע"א 1662/99 חיים נ' חיים ו-6 אח', פ"ד נו(6), 295 בקובעו בעמוד 308 כהאי לישנא: "סיווגו של עניין כמצוי בסמכות בית-משפט רגיל או בית-משפט לענייני משפחה לעתים אינו קל. עניינים שאינם נוגעים למעמד אישי במובהק משלבים בתוכם, על-פי רוב, יסודות של מחלוקת אזרחית ושל סכסוך משפחתי אלה באלה. נדרש אפוא להכריע מה מביניהם הוא היסוד הדומיננטי, ובהתאם לקביעה זו ישויך עניין לערכאה זו או האחרת.
החלטה |21/05/2005 |מחוזי – ירושלים
44621/10 תמ"ש (ירושלים)- י.ש. נגד ר. ס.
שמות השופטים: דניאל טפרברג
היטיב לתאר זאת כב' השופט ש' שוחט בתמ"ש 5044 פלוני נ' פלונית תק-מש 2000(1) 147, 149 (2000) ( 6.1.00 ): "בבסיס חוק ביהמ"ש לעניני משפחה, התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק") עומד הכלל של 'משפחה אחת – שופט אחד'. מכלול הסכסוכים המשפחתיים של אותה משפחה ידון בפני אותו שופט באותה ערכאה. כך צובר השופט הדן בעניניה של המשפחה ידע נרחב על הקורה באותה משפחה ועל הרגישויות המיוחדות שלה דבר המקנה לו את האפשרות להכריע בשאלות שבמחלוקת מתוך ראייה כוללת של הסכסוך המשפחתי". סעיף 6 לחוק בתי המשפט למשפחה מהווה נדבך של תאוריה זו הרואה קשר הדוק בין כל הסכסוכים המתנהלים במסגרת אותה המשפחה. מכאן, סבורים המלומדים כב' השופט ש' שוחט וד' שאווה בספרם "סדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה" (2009), בעמ' 246, כי יש להרחיב את השימוש בהוראות סעיף 6 הנ"ל: "הוראות סעיף 6 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה 1995. . . מיישמת הלכה למעשה את המטרה שבבסיס הקמתו של בית המשפט לענייני משפחה מניעת פיצול הדיון בענייניה של משפחה אחת והבאת מכלול הסכסוכים המשפטיים של אותה משפחה לפני שופט אחד בערכאת שיפוט אחת. המגמה הברורה שביסוד חוק בית המשפט למשפחה. . . מצדיקה שימוש נרחב ומרחיב בהוראות השונות של סעיף 6 לחוק זה" לשם הגשמת הקונספציה של בתי המשפט למשפחה, העמיד המחוקק את סעיף 8(א) לחוק בתי המשפט למשפחה, המאפשר סטייה מסדרי הדין בקובעו: " בכל ענין של דיני הראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק. . .
החלטה |13/10/2010 |משפחה – ירושלים
ת"א (מרכז) 12536-09-24- חן פלייסינג גרזון נגד ' ירון גרזון
שמות השופטים: יעקב שפסר
. . (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; 11. עפ"י סעיף 3 לחוק, ניתנה סמכות יחודית לדון בעניין המוגדר כענייני משפחה, לבית המשפט לענייני משפחה. 12. משנה תוקף לאמור הוא משמתנהלים כבר, כאמור לעיל, הליכים בין הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה, זאת במסגרת תיק העזבון ותביעת פירוק שיתוף שהוגשה ע"י התובע. אך טבעי ומתבקש הוא שהתפתחות נוספת הנוגעת לאותו עניין, אותו נושא ואותם צדדים מתדיינים, ידון במסגרת בה החל. 13. כידוע, חוק בית-המשפט לענייני משפחה, העביר את כל עניני המשפחה לתחום סמכותו השיפוטית של בית-המשפט לענייני משפחה, במטרה, שכל העניינים הקשורים לסכסוך משפחתי אחד יידונו בית-משפט אחד ובפני שופט אחד. כוונת המחוקק היתה לרכז את רוב סמכויות השיפוט בענייני משפחה ובנושאים הקרובים להם בבית המשפט לענייני משפחה וזאת על רקע תפיסה, לפיה כל סכסוך שהצדדים המעורבים בו הם בני משפחה, מעיד על קרע משפחתי ולכן מחייב טיפול כולל, להבדיל מהכרעה קונקרטית בבעיה אשר הובאה לפני בית-המשפט. אין לטפל בסכסוך בבעיה פלונית בענייני משפחה כאילו היא תביעה כספית או קניינית רגילה, אלא כחלק ממכלול רחב שמטרתו הכרעה בסכסוך המשפחתי הכולל. יתרה מכך, לעיתים, הבחירה בהליך משפטי כזה או אחר, היא פונקציה של שיקולים אסטרטגיים וטקטיים, כשבמקרים רבים ההליך המסוים שנבחר אינו מבטא את הסכסוך האמיתי, והוא נבחר כדי להשיג מטרות אחרות, רחוקות יותר, שעניינן במשבר המשפחתי בכללותו.
החלטה |02/11/2024 |מחוזי – מרכז
ענא (חיפה) 22484-04-14- מ. א. נגד עוס לחוק הנוער
שמות השופטים: סארי גיוסי
משכך אף נחקק סעיף 1 (6)(ג) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, זאת כדי שענינם של קטינים במסגרת סכסוכים משפחתיים יתנהל אף הוא באותה המסגרת. אין להבין מסעיף זה כי נשללה זכותו של בית משפט לנוער לדון ביציאתו של קטין מהארץ ובלבד שעניינו נדון לפניו במסגרת הליך על פי חוק הנוער. 34. ראוי להדגיש, כי חקיקת חוק בית המשפט לענייני משפחה לא גרעה מסמכותם של בתי משפט לנוער. במאמרם של דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג(3) 431, 435-434 (התשנ"ז) נאמר : תחומי הסמכות של בית המשפט למשפחה נקבעו על פי גישה מרחיבה מתוך מגמה, על פיה בית המשפט למשפחה צריך להכריע בכל סוגי הסכסוכים שהמשפחה מעורבת בהם, בין אם המדובר בסכסוכים שבתוך המשפחה, ובין אם המדובר בסכסוכים שבין יחידי המשפחה לציבור, או שיש למשפחה קשר אליהם. התחומים העיקריים הינם: 1. סכסוכי גירושין-סכסוכים במשפחה אחת 2. סכסוכי משפחה אחרים-סכסוכים בין הורים לילדים, או סכסוכים בין בני משפחה אחרים. 3. סכסוכים בין המדינה לבין יחידי המשפחה. 4. סכסוכי ירושה מגמות חוק בית המשפט לענייני משפחה היו כדלקמן: 1. אין לקבוע את תחומי הסמכות של בית המשפט למשפחה באופן שיביא לצמצום סמכויות בתי הדין הדתיים. 2. אין לקבוע את תחומי הסמכות של בית המשפט למשפחה באופן שיביא לצמצום או לביטול בית המשפט לנוער, למעט מניעת פיצול התדיינות. 3. אין להעביר בשלבי ההקמה את המשפטים הפלילים של אלימות במשפחה לבית המשפט לענייני משפחה. . (הדגשה אינה במקור ס. ג') 10 מגמה זו, לפיה אין לקבוע את תחומי סמכותו של בית משפט לענייני משפחה באופן שיביא לצמצום או ביטול סמכותו של בית משפט לנוער יושמה עם חקיקתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה, עת ניתנו לו (בסעיף 4 לחוק) אף הסמכויות הנתונות בידי בית משפט לנוער: "(א) בשבתו כבית משפט לעניני משפחה יהיו נתונות לבית המשפט אף הסמכויות הנתונות לבית משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960".
פסק דין |29/06/2014 |מחוזי – חיפה
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 3. סמכות בית המשפט לעניני משפחה
3. (א) עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה. (ב) בית המשפט לעניני משפחה יהא מוסמך לדון בתובענה לאכיפה של פסק חוץ בעניני משפחה או להכרה בו. (ב1) על אף הוראות סעיף 25, בית המשפט לעניני משפחה יהא גם הוא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית בסימנים 52 או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922-1947, למעט עניני נישואין וגירושין. (ג) כל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין. (ד) בענין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה; וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל ענין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לענין סעיף זה – "הגשת תובענה" – לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט; "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק " – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין: (1) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (2) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955; (3) חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (4) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; (5) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966; (6) חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969; (7) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (8) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 3. הגדרות ופרשנות
3. בתקנות אלה – "בית משפט" – בית משפט לענייני משפחה שהוקם לפי סעיף 2 לחוק, או בית משפט שלום כשהוא דן תובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה; "הסכם בין-לאומי" – הסכם המנוי בתוספת השלישית; "חוק ברית הזוגיות לחסרי דת" – חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010; "חוק גיל הנישואין" – חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות" – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "חוק השמות" – חוק השמות, התשט"ז-1956; "החוק להסדר התדיינויות" – החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014; "חוק למניעת אלימות במשפחה" – חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; "חוק מרשם אוכלוסין" – חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965; "חוק קביעת גיל" – חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; "עובד יחידת הסיוע" לעניין פרק ב' – עובד סוציאלי מיחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, שעבר הכשרה לשמיעת ילדים בבית המשפט; "פסול דין" – כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "צו ההקמה" – צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996; "קטין" – כמשמעותו בסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "רשות מרכזית" – גוף שהוסמך לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תביעה למזונות" – תביעה לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, לרבות תביעה לפי סעיפים 2(א) או 3(א) שבו; "תובענה" – לרבות בקשה המוגשת לבית משפט כהליך עיקרי; "תצהיר" – לרבות תצהיר שאישר נציג רשות מרכזית לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תקנות אכיפת פסקי חוץ" – תקנות סדר הדין האזרחי (אכיפת פסקי חוץ), התשמ"ד-1984; "תקנות הירושה" – תקנות הירושה, התשנ"ח-1998; "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
(ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו , לרבות ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, טיפול משפחתי או זוגי, ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, בקהילה ובמגזר הפרטי; לעניין זה, "גירושין בשיתוף פעולה" – משא ומתן לפירוד בין בני זוג שבו כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים אם הדבר נדרש, ובלבד שאותם עורכי דין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם, אם המשא ומתן ייכשל; (3) היכרות עם הצדדים כדי להעריך יחד אתם את צורכיהם ואת רצונותיהם, ולעניין ילדיהם – טובתם, רצונותיהם וזכויותיהם בעניינים הנוגעים אליהם, לסייע להם לבחון דרכים ושירותים שעשויים לתרום ליישוב הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולהתמודדות עם השפעות הסכסוך ולתאם עמם תכנית מתאימה להמשך התהליך; (4) קביעת הסדרים בהסכמה בין הורים לרבות בעניין מזונות, החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וכל עניין אחר בעניינו של ילדם או מתן המלצה לצדדים ולגורם שאליו הם יופנו להמשך הליך יישוב הסכסוך, לדאוג לקביעת הסדרים בעניינים אלה בהסכמה. (ד) בתום פגישת המהו"ת האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם; בתום חמישה ימים מיום פגישת המהו"ת האחרונה, יודיע כל אחד מהצדדים ליחידת הסיוע אם הוא מעוניין להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 2. כינון בית המשפט לעניני משפחה
2. (א) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להסמיך בצו בית משפט שלום מסוים לשבת כבית משפט לעניני משפחה, אשר ידון בעניני משפחה, ולקבוע את תחום שיפוטו לצורך חוק זה; צו כאמור יכול שיסמיך את בית המשפט לדון בכל הענינים או בחלקם. (ב) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות שופטים מבין שופטי בית משפט השלום, שידונו בבית המשפט לעניני משפחה, וכן למנות סגן נשיא לעניני משפחה. על מינוי של סגן נשיא לעניני משפחה ועל כהונתו יחולו הוראות סעיף 9(ב) ו–(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, החלות על מינויו וכהונתו של סגן נשיא בית משפט שלום. (ג) כשיר להתמנות לשופט בית משפט לעניני משפחה מי שהינו בעל ידע ונסיון מקצועי בתחום זה. (ד) הוראות חוק זה אינן באות לגרוע מסמכותו של שופט בית משפט לעניני משפחה לדון בענינים הנדונים בבית משפט השלום. (ה) נשיא בית המשפט העליון, באישור שר המשפטים, רשאי למנות שופט, או אדם הכשיר להתמנות שופט של בית משפט שלום, לרשם של בית משפט לעניני משפחה, ודינו כדין רשם של בית משפט שלום. (ו) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בצו ענינים נוספים שבית המשפט לעניני משפחה יהיה מוסמך לדון בהם על פי חוק זה.
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 2. הגדרות
(2) לעניין בית דין דתי דרוזי – ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים; (3) לעניין בית דין שרעי – נשיא בית הדין השרעי לערעורים; (4) לעניין בית דין של עדה נוצרית – ראש ערכאת הערעור בישראל של אותה עדה נוצרית; "תובענה" – תביעה, בקשה או הליך אחר שמביא בעל דין לפני ערכאה שיפוטית לפי דין, ובכלל זה בקשה למתן סעד זמני, ולמעט כל אחד מאלה: (1) בקשה לאישור הסכם; (2) ערעור ובקשת רשות ערעור; (3) תובענה לאכיפה ולביצוע של החלטה שיפוטית, לרבות לפי פקודת בזיון בית משפט; (4) בקשה לאכיפת פסק חוץ לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958; "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" – תובענה בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם בכל אחד מהעני ינים האלה: (1) ענייני נישואין וגירושין למעט תובענה לגירושין או להתרת נישואין שהוגשה בהסכמת הצדדים; (2) יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה; (3) מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד; (4) כל עניין הנוגע לילדה או
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 4. הוראות נוספות בענין סמכות
4. (א) בשבתו כבית משפט לעניני משפחה יהיו נתונות לבית המשפט אף הסמכויות הנתונות לבית משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960. (ב) (בוטל). (ג) מתן צו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, יכול שיידון בבית משפט שלום שאינו בית משפט לעניני משפחה. (ד) ערעור על החלטה אחרת של רשם לפי סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בתובענה בעניני משפחה, או ערעור על החלטה או צו של ראש הוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בעניני משפחה יידון לפני בית המשפט לעניני משפחה, בפני שופט אחד; לענין סעיף זה, "פסק דין" – כמשמעו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 2. עקרונות יסוד
2. (א) בית המשפט לענייני משפחה אחראי על ניהול ההליך השיפוטי גם לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם וכן ליישובו בדרכי שלום אם ניתן, ותוך התחשבות במכלול ההיבטים הקשורים לסכסוך המשפחתי. (ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, בהליכים המתנהלים בין בני משפחה, טרם קבלת החלטה בעניינו של ילד, ישקול בית המשפט את טובתו של הילד, ובכלל זה את מכלול זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו, וכן את רצונו בהתחשב בגילו ובכשריו המתפתחים.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 8. סדרי דין וראיות
8. (א) בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכללי חסיונות עדים או כללי ראיות חסויות. (ב) בית המשפט לעניני משפחה רשאי לשמוע עדות של קטין שלא בנוכחות איש או בנוכחות מי שבית המשפט התיר לו להיות בדיון, וכן רשאי הוא להורות על הפסקת שמיעת עדותו של קטין או למנוע את חקירתו אם הוא סבור שעלול להיגרם נזק לקטין. (ג) מונה מומחה או יועץ מטעם בית המשפט, לא יהיה בעל דין רשאי להביא עדות נוספת של מומחה מטעמו, אלא ברשות בית המשפט. (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על בית משפט שלום בדונו בתובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991. (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, שעילתה אינה סכסוך בתוך המשפחה.
חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984
סעיף: 68. פומביות הדיון
(ד) החליט בית משפט על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון כולו או מקצתו ורשאי הוא להורות כאמור גם בדיון לפי סעיף קטן (ג2), מטעמים שיירשמו. (ה) על אף הוראות סעיף 68(א)-(1) עניני משפחה, כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, למעט תובענות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, שעילתן אינה סכסוך בתוך המשפחה ותובענות לפי חוק השמות, התשט"ו-1956, ולפי חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963-יידונו בדלתיים סגור ות, אלא אם כן הורה בית המשפט לדון בענין, כולו או מקצתו, בפומבי; (2) בית המשפט העליון הדן בערעור על החלטה או פסק דין של בית משפט לנוער כהגדרתו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971, וכן בית משפט הדן במעצרו של קטין, ידונו בדלתיים סגורות; ואולם רשאים בתי המשפט כאמור להרשות לאדם או לסוג
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 15. סעדים בשל תביעות שונות
15. (א) תובענה בשל כל אחד מהעניינים המפורטים להלן תוגש בתביעה נפרדת, יהיה מספר הסעדים באותו עניין אשר יהיה: (1) תובענה כספית או רכושית, לרבות סעד הצהרתי, פירוק שיתוף בנכס וסעד לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; התובע יאחד בתובענה זו את כל עילות התביעה והסעדים כלפי אותו נתבע בשל אותה מסכת עובדתית; (2) תובענה למזונות ולמדור; (3) תובענה בעניין קטין לרבות בקשה להסדר שנושאה זמני שהות, חינוך, הבטחת קשר בין קטין להורהו או קרוב משפחה אחר, יציאת קטין מהארץ, וכל תובענה אחרת בין הורים בעניין ילדם הקטין, לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; (4) תובענה אחרת לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; (5) תובענה לאבהות או אימהות ובקשה לצו מידע גנטי לפי פרק ה1 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000; (6) תובענה להחזרת קטין חטוף; (7) תובענה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, ותובענה לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001; (8) תובענה בעניין הכרזה על ילד כבר-אימוץ או למתן צו אימוץ; (9) תובענה בעניין התרת נישואין; (10) תובענה לפי סעיפים 2(7) ו-11 לחוק ברית הזוגיות לחסרי דת; (11) תובענה לפי חוק גיל הנישואין; (12) תובענה לעניין קביעת גיל; (13) תובענה לשינוי שם, לפי חוק השמות; (14) תובענה בענייני משפחה לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968; (15) תובענה לפי סעיף 19ה(ב) לחוק מרשם אוכלוסין; (16) תובענה לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), התשנ"ו-1996; (17) תובענה לאכיפת פסק חוץ בענייני משפחה; (18) ערעור על החלטת רשם; (19) ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל; (20) תובענה אחרת בענייני משפחה. (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), תובענות בעניינים המפורטים בפסקה (5) או תובענות בעניינים המפורטים בפסקה (7), ניתן להגיש בתובענה נפרדת או בתובענה יחדיו. (ב) בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, לדון במאוחד בכמה תובענות בעניינים המפורטים בתקנת משנה (א), אם סבר כי יש בכך כדי לייעל את ההליכים. (ג) תובענה בענייני ירושה תוגש לפי תקנה 12 לתקנות הירושה.
כל הזכויות שמורות document.getElementById("year").innerHTML = new Date().getFullYear() ©
