עוד פלילי חיפה

אלימות פלילית במחוז חיפה – סקירת פסיקה מקיפה 

מבוא לאלימות פלילית במחוז חיפה

מניתוח המסמכים המשפטיים והפסיקה העדכנית בבתי המשפט במחוז חיפה, ניתן לזהות מגמות ודפוסים ברורים בטיפול השיפוטי בעבירות אלימות. סקירה מקיפה זו מציגה את הפסיקה המרכזית בתחום האלימות הפלילית במחוז חיפה, תוך התמקדות בסוגי העבירות השונים, מדיניות הענישה המתגבשת, והשיקולים המנחים את בתי המשפט באזור הצפון.

עוד פלילי חיפה
עוד פלילי חיפה

אלימות פלילית מהווה אתגר משמעותי למערכת אכיפת החוק ולבתי המשפט במחוז חיפה. הפסיקה המקומית משקפת את המורכבות החברתית של האזור ואת המאמצים השיפוטיים להתמודד עם תופעת האלימות על צורותיה השונות, תוך איזון בין שיקולי הרתעה, גמול, שיקום והגנה על הציבור.

עבירות אלימות חמורות במחוז חיפה – ניתוח מקרי מפתח

אלימות קשה ועבירות מין באזור הצפון

אחד התחומים המדאיגים בפשיעה האלימה במחוז חיפה כולל מקרים של אלימות קשה המשולבת עם עבירות מין. בתיק תפח (חיפה) 1075/04 מדינת ישראל נ' איגור אנטיפקה (ניתן ב-26/06/2005), נדון מקרה חמור במיוחד:

"עיון בתמלול שיחת הטלפון של המודיע למוקד 100 (להלן: המשל"ט) מעלה את הדברים הבאים… המערער הורשע בביצוען של מספר עבירות: אינוס, מעשה סדום, מעשה מגונה, מעשה מגונה בפומבי, ניסיונות לביצוע מעשה מגונה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, תקיפה לשם ביצוע פשע, תקיפה סתם, איומים ודרישת נכס באיומים."

מקרה זה ממחיש את המורכבות והחומרה של עבירות אלימות משולבות במחוז חיפה, ואת הצורך בטיפול שיפוטי מקיף הנותן מענה למכלול ההיבטים של העבירות.

מאפייני אלימות קשה בפסיקת בתי המשפט בחיפה

מניתוח הפסיקה של בתי המשפט בחיפה בתיקי אלימות חמורה, ניתן לזהות מספר מאפיינים בולטים:

  • שימוש בנשק – במקרים רבים של אלימות חמורה מופיע שימוש בנשק קר או חם
  • פגיעות גופניות משמעותיות – פציעות הדורשות אשפוז או טיפול רפואי ממושך
  • תכנון מוקדם – חלק ניכר מהמקרים החמורים כוללים רמה מסוימת של תכנון
  • ריבוי עבירות – שילוב של מספר עבירות אלימות באירוע אחד
  • אלימות חוזרת – תבנית של אלימות חוזרת על פני תקופה

בתי המשפט במחוז חיפה נוטים להתייחס בחומרה יתרה למקרים המשלבים מספר מאפיינים אלה, ולהטיל עונשים משמעותיים המשקפים את חומרת המעשים.

אלימות במשפחה במחוז חיפה – פסיקה ומגמות

אלימות בין בני זוג – גישת בתי המשפט בחיפה

אלימות במשפחה מהווה נושא מרכזי בפסיקת בתי המשפט במחוז חיפה, עם התייחסות מחמירה במיוחד למקרים של אלימות בין בני זוג. בתיק תפ (חיפה) 2293-03-10 מדינת ישראל נ' ח' ש' (ניתן ב-03/10/2010), נדון מקרה חמור של אלימות כלפי בת זוג:

"ביום 29/12/08, בשעות הבוקר, התפתח בין הנאשם למתלוננת ויכוח כשהם שהו במרפסת ביתם אשר בקומה השניה. הנאשם דחף את המתלוננת מן המרפסת, היא נפלה לקומת הקרקע וכתוצאה מן הנפילה היא אושפזה בבית החולים, שם אובחן שבר באגן."

פסק דין זה משקף את החומרה שבה רואים בתי המשפט במחוז חיפה מקרים של אלימות במשפחה, במיוחד כאשר נגרמת חבלה משמעותית.

שילוב ענישה ושיקום בטיפול באלימות במשפחה בחיפה

הפסיקה במחוז חיפה מראה גישה המשלבת ענישה מחמירה לצד מרכיבים שיקומיים בטיפול בעבירות אלימות במשפחה. בתי המשפט נוטים להטיל:

  • עונשי מאסר בפועל – במקרים חמורים של אלימות מתמשכת או גרימת חבלה משמעותית
  • הפניה לטיפול – חיוב הנאשמים להשתתף בתוכניות ייעודיות לטיפול באלימות
  • צווי הגנה והרחקה – שימוש בצווים להגנה על נפגעי האלימות
  • פיקוח שירות המבחן – מעקב ופיקוח על הנאשמים לאחר ריצוי העונש
  • פיצוי כספי – חיוב בפיצוי משמעותי לנפגעים

גישה משולבת זו משקפת את ההבנה כי הטיפול באלימות במשפחה מחייב התייחסות כוללת, הן לצורך בענישה והרתעה והן לצורך בשיקום והפסקת מעגל האלימות.

עבירות שוד ואלימות במחוז חיפה – מגמות וענישה

שוד בנסיבות מחמירות באזור חיפה והקריות

עבירות שוד המשולבות באלימות מהוות חלק משמעותי מתיקי האלימות הנדונים בבתי המשפט במחוז חיפה. בתיק תפ (חיפה) 6992-11-08 מדינת ישראל נ' יהונתן טראוב (ניתן ב-18/06/2009), נדון מקרה אופייני:

"המתלוננת ניסה להתנגד ולא הרפתה מאחיזתה בתיק, אך הנאשם המשיך למשוך את התיק בכוח והפיל את המתלוננת ארצה. בהיותה על המדרכה הוציא הנאשם בכוח את התיק מידיה ונמלט מהמקום."

מקרה זה מדגים את השילוב האופייני בין עבירת רכוש (גניבה) לבין אלימות פיזית, כאשר העבריין משתמש בכוח כדי להשיג את מטרתו.

גורמים משפיעים על חומרת הענישה בעבירות שוד במחוז חיפה

מניתוח הפסיקה בתיקי שוד במחוז חיפה, ניתן לזהות מספר גורמים המשפיעים על חומרת הענישה:

  • רמת האלימות – שימוש באלימות קשה מוביל לענישה מחמירה יותר
  • פגיעה בקורבן – חומרת הפגיעה הפיזית והנפשית בקורבן
  • תכנון מוקדם – קיומו של תכנון מוקדם לעומת עבירה ספונטנית
  • נסיבות הקורבן – פגיעות מיוחדת של הקורבן (קשישים, נשים בהריון, קטינים)
  • עבר פלילי – קיומו של עבר פלילי רלוונטי אצל הנאשם

בתי המשפט במחוז חיפה נוטים להחמיר בענישה במקרים של שוד אלים, במיוחד כאשר מדובר בפגיעה בקורבנות פגיעים או כאשר נעשה שימוש באלימות שאינה הכרחית להשגת מטרת השוד.

מדיניות ענישה באלימות פלילית בבתי המשפט בחיפה

עקרונות מנחים בענישת עברייני אלימות בחיפה והסביבה

בתי המשפט במחוז חיפה מיישמים מספר עקרונות מנחים בענישת עברייני אלימות, כפי שמשתקף בפסיקה. בתיק עפ 1053/13 ח.ה. נ' מדינת ישראל ואח' (ניתן ב-23/06/2013), נדונה שאלת הענישה הראויה:

"לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה שהרשיע את המערער בביצוע עבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, וגזר עליו שישה חודשי מאסר על תנאי, 350 שעות שירות לתועלת הציבור ופיצוי למתלונן בסך 10,000 ש"ח."

מקרה זה ממחיש את הגישה המאזנת של בתי המשפט, המשלבת ענישה בקהילה, פיצוי לנפגע והרתעה באמצעות מאסר מותנה.

איזון בין שיקולי ענישה שונים בתיקי אלימות בחיפה

הפסיקה במחוז חיפה משקפת ניסיון לאזן בין מספר שיקולים מרכזיים בענישת עברייני אלימות:

  • הרתעה אישית וציבורית – ענישה שתרתיע את הנאשם הספציפי ואת הציבור הרחב
  • גמול והלימה – ענישה ההולמת את חומרת המעשה ואת מידת האשמה
  • שיקום – שילוב מרכיבים שיקומיים המותאמים לנאשם
  • הגנה על הציבור – הרחקת עבריינים מסוכנים מהחברה לתקופות משמעותיות
  • פיצוי וצדק מאחה – מתן מענה לצרכי הנפגעים ופיצוי על סבלם

מגמה בולטת בפסיקה היא הדגש ההולך וגובר על פיצוי הנפגעים, כחלק אינטגרלי מהענישה ולא רק כתוספת לעונש.

מגמות משמעותיות בפסיקת האלימות במחוז חיפה

החמרה בענישה בעבירות אלימות חמורות בבתי המשפט בחיפה

ניתוח מעמיק של הפסיקה במחוז חיפה מצביע על מגמה ברורה של החמרה בענישה בעבירות אלימות חמורות. מגמה זו באה לידי ביטוי במספר דרכים:

  • עליה ברף הענישה – הטלת עונשי מאסר ממושכים יותר בהשוואה לעבר
  • הקפדה על מאסר בפועל – הימנעות מהמרת מאסר בפועל לעבודות שירות במקרים חמורים
  • שימוש מוגבר בעונשים מצטברים – הטלת עונשים מצטברים במקום חופפים בתיקים מורכבים
  • הדגשת שיקולי הרתעה – מתן משקל רב יותר לשיקולי הרתעה בפסקי הדין

החמרה זו משקפת את ההכרה בנזק החברתי והאישי הרב הנגרם מעבירות אלימות, ואת הצורך בתגובה משפטית הולמת.

התייחסות מחמירה לאלימות במשפחה וכלפי אוכלוסיות פגיעות

בולטת במיוחד בפסיקת בתי המשפט במחוז חיפה היא ההתייחסות המחמירה למקרים של אלימות המופנית כלפי אוכלוסיות פגיעות:

  • אלימות במשפחה – החמרה משמעותית בענישה בתיקי אלימות בין בני זוג
  • פגיעה בקשישים – ענישה מחמירה במקרים של אלימות כלפי קשישים
  • פגיעה בקטינים – גישה בלתי מתפשרת לעבירות אלימות כלפי ילדים
  • אלימות כלפי אנשים עם מוגבלויות – רגישות מיוחדת לפגיעה באוכלוסייה זו
  • אלימות על רקע גזעני – התייחסות מחמירה לאלימות המונעת משנאה או גזענות

מגמה זו משקפת את התפיסה כי פגיעה באוכלוסיות חלשות או פגיעות מהווה נסיבה מחמירה המצדיקה תגובה עונשית משמעותית יותר.

שילוב בין ענישה לשיקום בפסיקת בתי המשפט בחיפה

לצד המגמה של החמרה בענישה, ניכרת בפסיקת בתי המשפט במחוז חיפה גם מגמה של שילוב מרכיבים שיקומיים בענישה:

  • שימוש בעונשי מאסר בפועל לצד תוכניות שיקום – שילוב בין הרתעה לשיקום
  • הפניה לטיפול ייעודי – חיוב בטיפול המותאם לסוג העבירה ולפרופיל העבריין
  • פיקוח והערכת מסוכנות – שימוש במנגנוני פיקוח והערכה לאחר השחרור
  • מתן משקל לנסיבות אישיות – התחשבות בנסיבות אישיות היכולות לתמוך בשיקום

שילוב זה משקף הבנה כי טיפול אפקטיבי בעבריינות אלימה מחייב התייחסות לשורשי ההתנהגות האלימה, לצד הענישה הנדרשת.

סיכום: אתגרים ומגמות בטיפול באלימות פלילית במחוז חיפה

הפסיקה במחוז חיפה מראה מגמה ברורה של החמרה בענישה בעבירות אלימות, במיוחד באלימות במשפחה ובעבירות אלימות חמורות. בתי המשפט שמים דגש על הרתעה לצד שיקום, ומקפידים על פיצוי הולם לנפגעי העבירה.

מספר מגמות מרכזיות בולטות בפסיקה העדכנית:

  • גישה מאוזנת ומדורגת – התאמת העונש לחומרת העבירה ולנסיבות המקרה
  • דגש על פיצוי נפגעי עבירה – הכרה בחשיבות מתן מענה לצרכי הנפגעים
  • שילוב תוכניות טיפוליות – מגמה גוברת של שילוב מרכיבים טיפוליים בענישה
  • התייחסות מחמירה לאלימות חוזרת – החמרה משמעותית במקרים של עבריינות חוזרת
  • פיתוח מענים מותאמים לאוכלוסיות שונות – ענישה ושיקום המותאמים למאפייני האוכלוסייה

מניתוח מקיף של הפסיקה עולה כי בתי המשפט במחוז חיפה מתמודדים עם אתגר מורכב של איזון בין צרכי החברה, זכויות הנאשמים וצרכי הנפגעים. המגמה המסתמנת היא של גישה מקיפה ומאוזנת, השואפת לתת מענה לכלל ההיבטים של תופעת האלימות, מתוך הבנה כי רק טיפול כולל ומשולב יכול להביא להפחתה משמעותית של תופעת האלימות בחברה. מומלץ להתעייץ עם עוד פלילי בחיפה מומחה בתחום.

סימוכין

תפח (חיפה) 1075/04- מדינת ישראל נגד איגור בן ויקטור אנטיפקה

שמות השופטים: מ לינדנשטראוס,[אבד] ש ברלינר,ס א שיף

עת בחיפה. עבירות אלה מיוחסות כולן לנאשם (שדבק בו הכינוי "אנס המדרגות") כמפורט ב- 9 האישומים שבכתב האישום. המתלוננת הנזכרת באישום הרביעי לא הגיעה לישראל לצורך מתן עדות. בהעדר ראיות להוכחת אישום זה, יש לזכות את הנאשם מן המיוחס לו באישום הרביעי. הנאשם הודה במיוחס לו באישום מס' 6 וכן בעיקרי הדברים שבאישום מס' 9. כמו כן הוא מודה במפגש עם המתלוננות ובמעשים מסויימים באשר לאישומים מס' 7 ומס' 8. הוא מכחיש כל קשר למיוחס לו באישומים מס' 1, 2, 3 ו-5. 2. הנאשם הנאשם יליד 7.11.80 , בעת שבוצעו העבירות היה כבן 24 שנים, רווק, עלה לישראל ממזרח אירופה, דובר רוסית אך מבין היטב ודובר גם את השפה העברית. שערו בלונדיני – חום בהיר, קצוץ קצר. מבנה גופו חסון. הוא התגורר בתקופה הרלוונטית לאישום ברח' מסדה 46 בחיפה. מען מגוריו אינו מרוחק מהמקומות שבהם ארעו מעשי התקיפה המינית המיוחסים לו, בחיפה. 3. כתב האישום באישום הראשון מיוחסות לנאשם עבירות של נסיון למעשה מגונה, תקיפה על מנת לבצע פשע וכן עבירה של איומים, על כך שביום 12.1.04 בשעה 21.45 לערך תקף הנאשם את המתלוננת י. צ. ילידת 1979 בחדר המדרגות, בבית בו התגוררה ברח' ג. בחיפה. מתואר באישום זה כי הנאשם הגיע אל מאחורי המתלוננת, שאל אם הוא יכול להכיר אותה. היא לא השיבה לפנייתו. הוא עלה אחריה, חסם את דרכה, הציג את עצמו בשם "רומה", תפס אותה וניסה לגרור אותה אל מחוץ לבניין, החל לחנוק אותה בצווארה, היכה אותה באגרופים והפיל אותה על הריצפה. תוך כדי כך הוא איים עליה כי ברשותו סכין והוא ירצח אותה.

הכרעת דין |25/06/2005 |מחוזי – חיפה

ת"פ (חיפה) 6992-11-08- מדינת ישראל נגד יהונתן טראוב

שמות השופטים: ה,עודד גרשון

בערעור (התקבל) ת"פ (חיפה) 6992-11-08 – מדינת ישראל נ' יהונתן טראובמחוזי חיפה ת"פ (חיפה) 6992-11-08 מדינת ישראל נ ג ד יהונתן טראוב בית המשפט המחוזי בחיפה כב' ה שופט עודד גרשון גזר דין 1. הנאשם, צעיר יליד שנת 1988, מחיפה, הורשע דעל פי הודאתו, ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום המתוקן, היינו, שוד לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין תשל"ז – 1977 (להלן – "החוק"). לאחר קבלת תסקיר של שירות המבחן ולאחר שמיעת טענות באי כח הצדדים והנאשם עצמו לעניין העונש, ניתן בזה גזר הדין. 2. האישום העובדות בהן הודה הנאשם על פי כתב אישום המתוקן הן כדלקמן: ביום 10.11.08 בשעות הצהריים, הבחין הנאשם בגב' ילנה ריאחוב (להלן – "המתלוננת"), ליד המרכז המסחרי בקרית אליעזר, לאחר שזו יצאה מהבנק ומשכה סכום כסף במזומן בסך 10,200 . הנאשם עקב אחר המתלוננת וכשזו התיישבה על ספסל בסמוך לתחנת האוטובוס התקרב אליה, תפס את תיקה ומשך אותו בחזקה. המתלוננת ניסה להתנגד ולא הרפתה מאחיזתה בתיק, אך הנאשם המשיך למשוך את התיק בכוח והפיל את המתלוננת ארצה. בהיותה על המדרכה הוציא הנאשם בכוח את התיק מידיה ונמלט מהמקום. כתוצאה מנפילתה נגרמו למתלוננת חבלות בקרסול רגלה ונפיחות ושיפשופים באמה. במעשיו האמורים לעיל, גנב הנאשם את תיקה של המתלוננת תוך שהוא מושך אותו בחזקה מידיה, ומפילה ארצה כדי להשיג את תיקה ובכדי למנוע את התנגדותה לגניבתו. 3. תסקיר שירות המבחן שירות המבחן הגיש לבית המשפט תסקיר בהתאם להחלטתי. מן התסקיר עולה כי הנאשם הינו כבן 21, רווק, מכור לסמים המתגורר מגיל צעיר בגפו בדירה שכורה.

גזר דין |17/06/2009 |מחוזי – חיפה

ת"פ (חיפה) 2293-03-10- מדינת ישראל נגד ח ש

שמות השופטים: משה גלעד

בערעור (התקבל חלקית) ת"פ (חיפה) 2293-03-10 – מדינת ישראל נ' ח' ש'מחוזי חיפה ת"פ (חיפה) 2293-03-10 מדינת ישראל נ ג ד ח' ש' בית המשפט המחוזי בחיפה כב' השופט משה גלעד בשם המאשימה – עו"ד א. אליאל בשם הנאשם – עו"ד ב. שרמן גזר דין מבוא ביום 15/6/10 הגיעו הצדדים להסדר טיעון, שבא בעקבות הליך גישור אשר נערך בפני. על פי הסדר הטיעון הוגש כתב אישום מתוקן (ט/1) (להלן: "כתב האישום"), הנאשם הודה בעובדותיו והורשע בעבירות המיוחסות לו. הצדדים לא הגיעו להסדר בדבר העונש וסוכם כי כל צד יטען "באופן חופשי". כתב האישום 1. על פי כתב האישום נשוי הנאשם לאשתו (להלן: "המתלוננת") מזה כ- 9 שנים. החל מסמוך לאחר נישואיהם, במספר הזדמנויות, נהג הנאשם לתקוף את אשתו ולאיים עליה, במועדים שאינם ידועים למאשימה. 2. ביום 29/12/08, בשעות הבוקר, התפתח בין הנאשם למתלוננת ויכוח כשהם שהו במרפסת ביתם אשר בקומה השניה. הנאשם דחף את המתלוננת מן המרפסת, היא נפלה לקומת הקרקע וכתוצאה מן הנפילה היא אושפזה בבית החולים, שם אובחן שבר באגן. 3. ביום 18/2/10 סמוך לשעה 11:00 החל הנאשם לקלל את אמה של המתלוננת ומשהמתלוננת העירה לו על כך, היכה אותה בפניה באגרופו, תפס את ידה הימנית וסובב אותה, כופף את המתלוננת והיכה אותה עם מרפקו בגבה וכן בעט באמצעות רגלו ברגלה השמאלית, שבה, מספר חודשים קודם לכן עברה ניתוח. כתוצאה ממעשים אלה דיממה המתלוננת מפיה ונגרמו לה נפיחות ורגישות ביד ימין והגבלה בתנועות היד. 4. ביום 23/2/10 בשעה 03:00 לערך הגיע הנאשם לביתו והמתלוננת הסתגרה בחדר הילדים. בשעה 07:00 לערך דחף הנאשם את המתלוננת בהיותה בסלון ביתה, המתלוננת נפלה על הספה והנאשם היכה אותה עם מרפקו בגבה, תפס שערותיה ומשך בהן בחוזקה.

ע"פ 1053/13- ח.ה. נגד מדינת ישראל ואח

שמות השופטים: ס גובראן,ע פוגלמן,א שהם

של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת צ' קינן) בת"פ 018124-03-09 מיום 26.12.2012 תאריך הישיבה: א' בתמוז התשע"ג ( 9.6.2013 ) בשם המערער: עו"ד ענת חולי בשם המשיבה 1: עו"ד אופיר טישלר בשם המשיב 2: אין התייצבות פסק-דין השופט ע' פוגלמן: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת צ' קינן) שהרשיע את המערער בביצוע עבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, וגזר עליו שישה חודשי מאסר על תנאי, 350 שעות שירות לתועלת הציבור ופיצוי למתלונן בסך 10,000 ש"ח. הערעור מכוון להכרעת הדין ולגזר הדין כאחד. כתב האישום 1. ביום 31.3.2009 הוגש נגד המערער וארבעה אחרים (להלן: הנאשמים) כתב אישום המייחס להם גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 333 בצירוף 335(1) ו-(2), 29(א) ו-(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. כתב האישום תוקן ונאשם 5 נמחק ממנו. לפי כתב האישום המתוקן, המערער והנאשמים התגוררו בכפר קרע והיו בקשרי חברות; ובינם לבין מוחמד זחאלקה (להלן: המתלונן) הייתה היכרות מוקדמת. ביום 11.4.2008 בסמוך לשעה 10:00, בעת שהמתלונן היה בחצר בית הספר התיכון בכפר קרע, פנה אליו נאשם 4 בשעת ההפסקה וביקש ממנו להתלוות אליו אל מחוץ לבית הספר כדי לשוחח עימו. המתלונן נענה והלך עמו לחניה הסמוכה לבית הספר. בשלב זה המערער ונאשמים 3-2 ששהו בקרבת מקום, תקפו את המתלונן ביחד עם נאשם 4 ואדם נוסף, חבטו בו באגרופים ובעטו בגופו. בהמשך הרים המערער מהרצפה מוט ברזל, וכשעמד מאחורי המתלונן, הכה אותו באמצעותו בצווארו, בגבו ובידו השמאלית. באותה עת המשיכו נאשמים 4-2 והאחר להכות את המתלונן עד שעוברים ושבים הפרידו בין הנצים.

פסק דין |22/06/2013 |בית המשפט העליון

פסיקה רלוונטית

בש"פ 2663-09- העוררת מדינת ישראל נגד פלוני

שמות השופטים: א רובינשטיין

א. ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט שפירא) מיום 23.3.09 במ"ת 13447-02-09 (ת"פ 13445-02-09), בה הורה על שחרור המשיב לחלופת מעצר בתנאים מגבילים. ב. כנגד המשיב הוגש ביום 20.2.09 לבית המשפט המחוזי כתב אישום, שעניינו עבירות סחיטה בכוח ובאיומים, כליאת שווא ועבירות אלימות כנגד אשתו ובנו. על פי הנטען בכתב האישום, במשך מרבית שנות נישואיהם מאז שנת 2000 נהג המשיב לתקוף את אשתו (להלן המתלוננת), ולהכותה. במספר הזדמנויות במהלך חודש פברואר 2009, איים המשיב על חייה של המתלוננת והטיל עליה אימה, תקף אותה, גרם לה חבלות של ממש וכלא אותה בחדר השינה בבית שלא כדין, וכן תקף את בנו וגרם לו חבלה של ממש, ואיים על אחי המתלוננת ואשת האח. ג. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. בית המשפט קבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב, ביניהן הודעותיה של המתלוננת; הודעות הילדים שנגבו על-ידי חוקרת ילדים; הקלטות המתעדות חלק מהביטויים המאיימים; מסרונים המבססים את גרסת המתלוננת בכל הנוגע להודעות מאיימות שהעביר לה המשיב. על כל אלה נוסף תיעוד רפואי התומך בגרסת המתלוננת בדבר הפגיעה בה. אין חולק, כי המעשים המיוחסים למשיב מקימים נגדו עילת מעצר על פי דין, אך כיון שמדובר בעבירות בתא משפחתי, והואיל והמשיב איש משטרה נעדר עבר פלילי, קבע בית המשפט שמסוכנות המשיב ממוקדת לתא המשפחתי, ואין נשקפת הימנו סכנה לציבור בכללותו. בנסיבות אלה הורה בית המשפט על הגשת תסקיר, כדי לבחון את האפשרות לחלופת מעצר. ד. שירות המבחן המליץ על שחרור המשיב לחלופת מעצר בבית הוריו במושב שבגליל.

החלטה |28/03/2009 |בית המשפט העליון

בש"פ 3201-10- העוררת מדינת ישראל נגד פלוני

שמות השופטים: ע פוגלמן

1. כתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה מייחס למשיב עבירות של תקיפת בן זוג, תקיפת בן זוג הגורמת חבלה של ממש, איומים, חבלה בכוונה מחמירה, פציעה בנסיבות מחמירות והיזק בזדון על-פי הנטען בכתב האישום, בהזדמנויות שונות במהלך נישואיו למתלוננת איים עליה המשיב כי יפגע בה, ואף תקף והכה אותה. על-פי הנטען, ביום 10.6.2007 , בעקבות ויכוח בין בני הזוג, בעט המשיב במתלוננת והכה אותה בכל חלקי גופה ובראשה. כתוצאה מכך, איבדה המתלוננת את הכרתה, נגרמה לה חבלה בראשה והיא הובהלה לבית החולים. בהמשך נטען, כי במהלך חודש ינואר 2010 איים המשיב על המתלוננת באמצעות סכין מטבח כי הוא עומד להרוג אותה. באירוע נוסף המתואר בכתב האישום, הכה המשיב את המתלוננת בידיו, משום שהיא סירבה לקיים עמו יחסי מין. בהמשך, איים המשיב על המתלוננת באמצעות גרזן לחיתוך בשר. על-פי הנטען, המשיב ניסה לפגוע, באמצעות הגרזן, בראשה של המתלוננת, אך היא הצליחה להימלט. בשני אירועים נוספים המתוארים בכתב האישום נטען, כי בין החודשים פברואר-מרץ 2010 תקף המשיב את המתלוננת בכך שסטר לה. באירוע נוסף, שהתרחש ביום 10.3.2010 , החל המשיב לצעוק על המתלוננת שתצא מן הבית ואיים עליה כי אם ימצא אותה כשישוב מעבודתו היא תמות. בהמשך, הכה המשיב את המתלוננת באמצעות מצקת. המשיב, כך על-פי המיוחס לו, רדף אחרי המתלוננת שניסתה להימלט מפניו, והכה אותה בכל חלקי גופה. לבסוף, הצליחה המתלוננת להימלט לחדרו של בנם המשותף של בני הזוג, יליד 2009. בכתב האישום נטען, כי לאחר שהמתלוננת סירבה לפתוח למשיב את דלת החדר, הוא החל לשבור חפצים בבית.

החלטה |05/05/2010 |בית המשפט העליון

בש"פ 6466-09- העורר ו.ג. נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: ע ארבל

1. בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט מ' רניאל) מיום 5.8.09 , אשר דחה ערר על החלטת בית משפט השלום בקריות (כב' השופט א' שחורי) והורה כי העורר ייעצר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו 2. נגד העורר הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בקריות בגין עבירות תקיפה ואיומים. בכתב האישום נטען כי העורר, תקף את המתלוננת, אשר הייתה בת זוגתו באותה העת, בעת שהיה בגילופין. זאת, על-ידי שתפס בידה בחזקה, נשכב עליה, ומשכה בכוח לכיוון חדר השינה, כשהוא דורש ממנה כי תקיים עימו יחסי מין בניגוד לרצונה. לאחר שהצליחה המתלוננת לחמוק מן העורר ובקשה לצאת מדלת הדירה עם ילדיה הקטינים, חסם העורר את הדלת בגופו ואיים עליה ועל ילדיה בפגיעה בקטינים. 3. עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים. בית משפט השלום קבע כי קיימות סתירות בעדויותיה של המתלוננת לגבי מהלך הדברים העובדתי במסגרת באירוע, ואין תשתית ראייתית לקבוע כי מדובר באלימות שננקטה על רקע דרישה לקיום יחסי מין. יחד עם זאת, סבר בית המשפט, קיימת תשתית ראייתית מספקת לכך שהמשיב איים על המתלוננת ותקף אותה באופן המתואר בכתב האישום. תשתית זו נסמכת, בנוסף לעדויות המתלוננת, על עדויות מחזקות מפי שכנותיה של המתלוננת ומפי בתה, מהן עולה שימוש באלימות כלשהי, צעקות בעת האירוע וקיומו של חשש ממשי של המתלוננת מפני העורר. קביעתו של בית משפט השלום בעניין קיומה של מסוכנות מצד העורר, כלפי המתלוננת, המצדיקה את מעצרו, התבססה על התנהלותו ביחס למתלוננת, על עברו הפלילי הכולל מספר הרשעות בגין עבירות אלימות במשפחה ואף ריצוי של מספר תקופות מאסר, וכן על העובדה כי מעל ראשו של העורר ריחף עונש מאסר מותנה בר-הפעלה בגין עבירות אלימות.

החלטה |22/08/2009 |בית המשפט העליון

בש"פ 4484/24- מדינת ישראל נגד ' נאסר חרירי אגבאריה

שמות השופטים: א שטיין

ליווי של מפקח בכל נסיעה לבית המשפט המחוזי חיפה, בו מתנהל ההליך העיקרי, וחזרה לבית. · מתן היתר למשטרה לבקר בבית כדי לוודא שהתנאים המגבילים אשר הוטלו על המשיב ומפקחיו מקוימים ככתבם וכלשונם. 2. המדינה סבורה כי בית המשפט המחוזי שגה בהחלטה זו וכי מן הדין היה להשאיר את המשיב בבית המעצר-זאת, בשל המסוכנות אשר נשקפת ממנו לציבור ובשל החשש לשיבוש מהלכי משפט בהליך העיקרי, ואשר נלמדת, בין היתר, ממעשי העבירה המיוחסים לו בהליך העיקרי והמאומתים בראיות לכאורה. ההליך העיקרי 3. מעצרו של המשיב עד לסיום ההליך העיקרי מבוסס על האמור באישומים 3-1 לכתב האישום המתוקן. האישום הראשון מספר על קבלן בניין, א. ס. , שנקלע לחובות כבדים (להלן: המתלונן). על רקע של חובות אלה, היה המתלונן נתון למעשי סחיטה באיומים מצד המשיב ושותפו, אשר אילצוהו לחתום על מסמכי התחייבות, שניפחו את החובות, ולמסור לידיהם המחאות בסכומים גבוהים. תוכן האיומים שהופעלו כלפי המתלונן הזהירו כי הוא ויקיריו עלולים להיפגע בגופם אם התחייבויותיו לא תכובדנה. כמו כן, בוצע ירי לעבר הבית בו מתגוררים קרובי משפחתו של המתלונן. במסגרת האיומים שהופעלו כלפי המתלונן כאמור, הוזכר שמם של המשיב ושל משפחתו-משפחת חרירי-אשר מזוהים עם המוניטין של המשיב כעבריין אלים שמעורר אצל הסובבים אותו פחד ואימה. בהמשך לאיומים אלה, שותפו של המשיב אף אמר למתלונן "זה רק ההתחלה וזה עדיין חימום, תצפה לגרוע והרע ביותר. מתחילים לחסל לך את המשפחה אחד אחד-אמא שלך, אבא שלך, אחים שלך, אחיינים שלך, ילדים שלך ואתה נשאר לבסוף, אתה תצפה ותראה הכל ובסוף תשלם את הכסף".

החלטה |25/06/2024 |בית המשפט העליון

ת"פ (חיפה) 20658-12-12- מדינת ישראל נגד ישראל אלמלח ואח

שמות השופטים: דיאנה סלע


כתוצאה מהמעשים המתוארים לעיל, נגרמו למתלוננת 2 חבלות בחלקי גופה – סימנים אדומים בפניה, ברגליה, שפשופים ביד ימין וכאבים בראש, פנים, צוואר, וכתף ימין והיא טופלה בבית החולים רמב"ם בחיפה. במעשיהם המתוארים לעיל, זייפו הנאשמים חלק של רכב, נאשם 2 שדד את מתלוננת 2 כשבשעת השוד הוא מבצע מעשה אלימות במתלוננת 2 על מנת להשיג את האייפון, ונאשם 1 סייע לנאשם 2 לבצע שוד כאמור. ראיות לעונש 3. הרשעות קודמות. לנאשם 1 הרשעה קודמת מיום 28/4/08 בת. פ 664/07 בבית משפט השלום לנוער בחיפה, בארבעה תיקי חקירה, בגין פציעה כשהעבריין מזוין, איומים, תקיפה, היזק לרכוש במזיד, העלבת עובד ציבור, תגרה במקום ציבורי ושתי הפרות של הוראות חוקיות, עבירות שבוצעו בשנים 07' ו-08'. הנאשם נידון לשישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ולמאסרים על תנאי. לנאשם 2 הרשעה קודמת מיום 14/1/10 בת. פ 20576-07-09 בבית משפט השלום לנוער בחיפה, בארבעה תיקי חקירה, בגין תקיפה סתם, העלבות של עובד ציבור, שתי עבירות איומים והפרת הוראה חוקית, עבירות שבוצעו בשנים 08' ו-09'. הנאשם נידון ל-94 ימי מאסר בפועל, לשישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים בגין עבירת אלימות מסוג פשע, ולחודשיים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים בגין עבירת אלימות מסוג עוון. 4. תסקירי שירות המבחן. א. הנאשם 1 שירות המבחן נמנע מכל המלצה טיפולית בעניינו של הנאשם, והמליץ על ענישה בעלת גבולות ברורים. קצינת המבחן פירטה את נסיבותיו האישיות של הנאשם, רווק בן 23, אשר סיים שתיים עשרה שנות לימוד, ולמד את מקצוע הספרות.

גזר דין |13/07/2013 |מחוזי – חיפה

ע"פ (חיפה) 42146-02-15- יעקב בכר נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: רון שפירא,[אבד],אברהם אליקים,בטינה טאובר

מדינת ישראל ע"י פרקליטות פלילית מחוז חיפה פסק דין השופטת ב' טאובר: הערעור בתמצית 1. בפנינו ערעור הנאשם, (להלן: "המערער"), על פסק דינו של בית המשפט השלום בקריות (כבוד השופטת הבכירה רמה לאופר חסון), שניתן ביום 07/01/15 במסגרת ת"פ 8836-01-12. 2. בית משפט קמא הרשיע את המערער על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן באיומים- מספר עבירות לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, (להלן: "חוק העונשין") ובהיזק לרכוש במזיד- עבירה לפי סעיף 425 לחוק העונשין. בהמשך להרשעתו גזר בית משפט קמא על המערער את העונשים שלהלן: מאסר על תנאי בן 4 חודשים לתקופה של 12 חודשים, והתנאי הוא כי המערער לא יעבור בתקופת התנאי כל עבירה של אלימות מילולית ויורשע בגינה; וקנס בסך של 1,500 אשר ישולם ב-3 תשלומים חודשיים שווים ורצופים או 2 חודשי מאסר תמורתו. ערעור המערער מופנה כנגד הרשעתו בדין. 2 כתב האישום המתוקן וההליך בפני בית משפט קמא 3. ביום 10/07/13 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון במסגרתו תוקן כתב האישום. מעובדות כתב האישום המתוקן עולה, כי במועדים הרלוונטיים לכתב האישום היו המערער וגב' ד' ב' (להלן: "המתלוננת"), גרושים זה מזו ושניהם התגוררו באותה דירה (להלן: "הדירה"). על פי הנטען בכתב האישום המתוקן, ביום 30/06/09 בשעות אחר הצהרים, התקשר המערער מספר פעמים למתלוננת ואיים עליה בפגיעה שלא כדין בגופה, באומרו לה: "אני אחתוך לך את הפנים, אני אשפוך עליך ועלי נפט ואשרוף את שנינו". זאת בכוונה להפחידה או להקניטה. עוד באותו יום, בשעה 18:50 או בסמוך לכך, בתחנת זבולון, במהלך מתן עדותה לחוקרת ל' ה' בגין האירוע האמור, התקשר המערער למתלוננת פעמיים ואיים עליה בפגיעה שלא כדין בגופה, באומרו לה: "אני אשפוך עליך פח שמן ואשרוף אותך, אני אקח אותך ביחד איתי", וזאת בכוונה להפחידה או להקניטה.

פסק דין |05/05/2015 |מחוזי – חיפה

ת"פ (חיפה) 43913-11-23- מדינת ישראל נגד ' פלוני

שמות השופטים: מריה פיקוס בוגדאנוב

והורשע בביצוע עבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש בניגוד לסעיף 382(ג) + סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"). עובדות כתב האישום המתוקן (במ/1) בתמצית: המתלוננת והנאשם נשואים זה לזה ולשניים בת משותפת קטינה, והם מתגוררים ברח' צה"ל בחיפה (להלן: "הדירה"). בתאריך 17.11.23 סמוך לשעה 20:53 התגלע ויכוח בין המתלוננת לנאשם על רקע סירובה של המתלוננת לצאת עם הנאשם וחבריו לבילוי לילי. בעודם יושבים על הספה בסלון הדירה, עת אחזה המתלוננת בטלפון הנייד בידיה, תקף הנאשם את המתלוננת באופן שלקח מידיה את המכשיר הנייד שלה וזרק אותו לעבר פניה. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמה למתלוננת חבלה של ממש בדמות חתך מדמם בגבה השמאלית. תסקירי שירות המבחן: בטרם טיעונים לעונש הופנה הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן. בתסקיר שהוגש בתאריך 1.5.24 עלה כי הנאשם בן 42, נעדר עבר פלילי אשר ניהל אורח חיים נורמטיבי עד המעורבות באירוע מושא כתב האישום. מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשם פנה למרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה "יובלים" באופן עצמאי, לאחר אירוע מושא תיק זה, ועל מנת למנוע הישנות מקרה דומה בעתיד מתוך הנעה פנימית וללא תלות בהליך המשפטי המתנהל נגדו. שירות המבחן ערך אבחון לנאשם והתרשם כי מדובר בנאשם בעל יציבות במגוון תחומי חייו, המציג הסתגלות טובה לתפקידים שונים הנדרשים ממנו, בעל מערכות תמיכה חברתיות, נעדר עבר פלילי. עוד התרשם שירות המבחן כי הנאשם נעדר דפוסי אלימות קודמים במערכת הזוגית. הנאשם לקח אחריות כנה על מעשיו, הביע חרטה ואמפטיה כלפי המתלוננת וכלפי הפגיעה שגרם לה.

גזר דין |07/01/2025 |שלום – חיפה

עפ"ג (חיפה) 4630-06-21- מדינת ישראל נגד ד א

שמות השופטים: י גריל,עמית [אבד],א בולוס,מ דאוד

באמצעות פרקליטות מחוז חיפה ע"י ב"כ עוה"ד שרון איל נגד המשיב: ד' א' ע"י ב"כ עוה"ד ענת חולי (מטעם הסנגוריה הציבורית) פסק דין א. בפנינו ערעור המדינה על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט מ' גינות) מיום 27.4.2021 ב-ת"פ 48670-11-18, לפיה חויבה המדינה בפיצוי המשיב לפי סעיף 80 של חוק העונשין, התשל"ז-1977. ב. הנסיבות הצריכות לעניין הן בתמצית אלה: ביום 21.11.2018 הגישה המדינה כתב אישום כנגד המשיב, יליד 2000, לפיו המשיב והמתלוננת ניהלו מערכת יחסים רומנטית שנמשכה כ-7 חודשים, במהלכם אף התגוררו שניהם בבית הוריו של המשיב בחדרה. ביום 19.11.2018 בסמוך לשעה 03:30 לפנות בוקר, בחצר הבית, התעורר ויכוח בין המשיב למתלוננת, על רקע כעסו על כך שהמתלוננת סיפרה לחברותיה על התנהגותו. נטען בכתב האישום, כי במהלך הוויכוח, תקף המשיב את המתלוננת בכך שסטר לה על פניה, זרק אותה על הרצפה ובעט בראשה, והיא עזבה את המקום. לאחר מספר דקות, שבה המתלוננת למקום לחפש את האוזניות שלה שנפלו, ואז הפר המשיב הוראה חוקית בכך שיצא מחצר ביתו לעבר הרחוב הסמוך למרחק עשרות מטרים מביתו, על אף שהוא שהה באותה עת במעצר בית מלא ומוחלט בבית הוריו (היציאה הנ"ל לא הייתה ב"שעות ההתאווררות"). 2 נטען, כי אז, ברחוב, שב ותקף המשיב את המתלוננת בכך שבעט מספר פעמים בברכו בפניה, בעט בה, נתן לה מכות אגרוף, הטיח ראשה ברכב, ודחף אותה על מכוניות שחנו במקום. כתוצאה מהתקיפה אפה של המתלוננת דימם באופן משמעותי ונגרמה לה חבלה חמורה של שבר באף. כתב האישום ייחס למשיב את העבירות הבאות: הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) של חוק העונשין, חבלה חמורה לפי סעיף 333 של חוק העונשין, ותקיפה סתם לפי סעיף 379 של חוק העונשין.

פסק דין |02/11/2021 |מחוזי – חיפה

ת"פ (חיפה) 2293-03-10- מדינת ישראל נגד ח ש

שמות השופטים: משה גלעד

בערעור (התקבל חלקית) ת"פ (חיפה) 2293-03-10 – מדינת ישראל נ' ח' ש'מחוזי חיפה ת"פ (חיפה) 2293-03-10 מדינת ישראל נ ג ד ח' ש' בית המשפט המחוזי בחיפה כב' השופט משה גלעד בשם המאשימה – עו"ד א. אליאל בשם הנאשם – עו"ד ב. שרמן גזר דין מבוא ביום 15/6/10 הגיעו הצדדים להסדר טיעון, שבא בעקבות הליך גישור אשר נערך בפני. על פי הסדר הטיעון הוגש כתב אישום מתוקן (ט/1) (להלן: "כתב האישום"), הנאשם הודה בעובדותיו והורשע בעבירות המיוחסות לו. הצדדים לא הגיעו להסדר בדבר העונש וסוכם כי כל צד יטען "באופן חופשי". כתב האישום 1. על פי כתב האישום נשוי הנאשם לאשתו (להלן: "המתלוננת") מזה כ- 9 שנים. החל מסמוך לאחר נישואיהם, במספר הזדמנויות, נהג הנאשם לתקוף את אשתו ולאיים עליה, במועדים שאינם ידועים למאשימה. 2. ביום 29/12/08, בשעות הבוקר, התפתח בין הנאשם למתלוננת ויכוח כשהם שהו במרפסת ביתם אשר בקומה השניה. הנאשם דחף את המתלוננת מן המרפסת, היא נפלה לקומת הקרקע וכתוצאה מן הנפילה היא אושפזה בבית החולים, שם אובחן שבר באגן. 3. ביום 18/2/10 סמוך לשעה 11:00 החל הנאשם לקלל את אמה של המתלוננת ומשהמתלוננת העירה לו על כך, היכה אותה בפניה באגרופו, תפס את ידה הימנית וסובב אותה, כופף את המתלוננת והיכה אותה עם מרפקו בגבה וכן בעט באמצעות רגלו ברגלה השמאלית, שבה, מספר חודשים קודם לכן עברה ניתוח. כתוצאה ממעשים אלה דיממה המתלוננת מפיה ונגרמו לה נפיחות ורגישות ביד ימין והגבלה בתנועות היד. 4. ביום 23/2/10 בשעה 03:00 לערך הגיע הנאשם לביתו והמתלוננת הסתגרה בחדר הילדים. בשעה 07:00 לערך דחף הנאשם את המתלוננת בהיותה בסלון ביתה, המתלוננת נפלה על הספה והנאשם היכה אותה עם מרפקו בגבה, תפס שערותיה ומשך בהן בחוזקה.

גזר דין |02/10/2010 |מחוזי – חיפה

ת"פ (חיפה) 2518/05- מדינת ישראל נגד ע ס

ביחסי חברות והרתה ממנו, שבגינה הוגש נגדו בתאריך 8.9.04 כתב האישום על עבירות אלימות ואיומים בת. פ. 3515/04 (פ. א. 9672/03-תחנת חיפה) של בימ"ש השלום בחיפה. בכתב האישום הוא מואשם גם בעבירות של הדחה בחקירה והדחה בעדות בכך שהניע את המתלוננת, תוך הפעלת לחץ, לחתום על תצהירים שיש בהם לחזור בה מהודעה שמסרה במשטרה. בכך עבר גם עבירות של הדחה בחקירה והדחה בעדות. העתק מכתב האישום בת. פ. 3515/04 הנ"ל הוצג וסומן ת/7 ואין מחלוקת שלאחר שמיעת ראיות הנאשם זוכה שם מחמת הספק מהאישום הראשון (תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות) ומהאישום השני (תקיפה חבלנית של בת זוג בנסיבות מחמירות) וזוכה זיכוי מלא מהאישום השלישי (איומים כלפי בת זוג). 2. כראיה במשפט הוצגו מטעם התביעה מסמכים (מכתבים ותצהירים) החתומים ע"י המתלוננת אשר הוגשו למשטרה בתיק פ. א. 9672/03 שבגינו הוגש כתב האישום בת. פ. 3515/04 הנ"ל (ת/7). להלן פירוט המסמכים ותמצית תוכנם: א. מכתב ת/14 מתאריך 27.7.04 בכתב ידה של המתלוננת ובחתימתה שבו היא מבקשת להפסיק את הטיפול בתלונות שהגישה נגד הנאשם בתיק פ. א. 9672/03מהנימוק שאין לה ענין בכך ואין ענין ציבורי בהגשת כתב אישום. ב. תצהיר המתלוננת ת/15 מתאריך 2.1.04 , שנחתם בפני עו"ד ג'ובראן ג'ובראן. בתצהיר נאמר שהמתלוננת הגישה נגד הנאשם תלונות במשטרה בעקבות סיום החברות ביניהם ובהשפעתו של אבי ינקלביץ. עוד נאמר בתצהיר כי הנאשם מעולם לא איים עליה ברצח והארוע היחידי בו היה שימוש בכח היה ב- 18.7.03 כאשר היה ניסה להוציא אותה מביתו כנגד רצונה.

הכרעת דין |08/07/2007 |שלום – חיפה

ת"פ (עכו) 3978-06- מ.י. לשכת תביעות גליל-משטרת ישראל נגד ש.מ

שמות השופטים: רונית בש


הנאשם תקף את המתלוננת, בהיותה בחודש השלישי להריונה, זאת באכזריות ובברוטאליות. הנאשם העיר באישון לילה את המתלוננת משנתה, שאז הכה אותה באמצעות ידיו בגופה וחבט באגרופו בפניה, תוך שהוא מושך בחוזקה את שערות ראשה וחובט את ראשה בקיר מספר פעמים. כתוצאה ממעשיו הנ"ל של הנאשם, נגרמו למתלוננת נפיחות באפה וכן המטומות בקרקפת והתעורר חשד לשבר בלסת של המתלוננת, אשר נזקקה לטיפול רפואי בבית חולים רמב"ם בחיפה (ראה ת/2). לא זו אף זו, הנאשם הגיע בשעות הבוקר שלאחר האירוע לבית הורי המתלוננת, שם ביקשה המתלוננת למצוא את מבטחה, ואיים על המתלוננת כי אם לא תשוב הביתה יהרוג אותה, וכן איים על המתלוננת באמצעות כיסא כמבקש להשליכו לעברה. 16. התסקיר השני של שירות המבחן הוסיף נופך נוסף של חומרה להתנהלותו של הנאשם, שכן ממנו עולה כי הנאשם משתמש בסמים וכן כי הנאשם מתקשה לקבל אחריות אמיתית בגין התנהגותו האלימה, תוך שהוא ממשיך לנהוג באלימות גם כלפי הגורמים הטיפוליים, ואף מעיז להתנות את הסכמתו להשתלבות בתהליך טיפולי בקבלת מענה כספי לקשייו הכלכליים. 17. זאת ועוד, יש לראות בכך שהנאשם ביצע עבירה נוספת של תקיפת המתלוננת, תוך גרימת חבלות של ממש למתלוננת, זאת בשני מועדים שונים, משום נסיבה לחומרא, אשר יש בה על מנת להטות את הכף לחובתו של הנאשם, שלא הורתע מקיומו של ההליך המשפטי בתיק זה ושב ותקף את המתלוננת. האמור לעיל מלמדנו כי הנאשם הינו אדם אלים ומסוכן, ומשכך ראוי להרחיקו מהחברה בכלל ומהמתלוננת בפרט לתקופה ממושכת. 18. בתי המשפט הדגישו לא אחת את חובתם להגן על קורבנות העבירה, כל שכן כשמדובר בקורבן של עבירת אלימות במשפחה – בבת זוג הניצבת חסרת אונים אל מול אלימותו החוזרת ונשנית של בעלה כלפיה, והנושאת , בהעדר פתרון ומוצא, את סבלה הגופני והרגשי לאורך זמן.

גזר דין |06/01/2009 |שלום – עכו

ת"פ (חיפה) 29042-07-24- מדינת ישראל נגד ' פלונית

שמות השופטים: מריה פיקוס בוגדאנוב

לאחר מספר דקות, פתחה הנאשמת את דלת חדר השינה ותקפה את המתלונן באופן שירקה לכיוונו, נטלה לידיה מראה קטנה וחבטה באמצעותה בפניו ובראשו של המתלונן. בשלב זה, יצא המתלונן מהדירה והזמין שמטרה. בהמשך, הגיעה ניידת מד"א למקום ופינתה את המתלונן, אשר דימם בפניו, לבית חולים לצורך קבלת המשך טיפול. כששב המתלונן לדירה, הבחין כי הנאשמת נטלה את תיקו אשר הכיל פנקס שיקים, מסמכים, תגים של עבודה וגז פלפל וכן את המחשב הנייד שלו. בהמשך, ביום 6.7.24 , סמוך לשעה 00:00, ברח' הרצל בחיפה, ביקשו השוטרים מהנאשמת כי תתלווה אליהם לתחנת המשטרה והנאשמת סירבה. לאחר מכן, התנגדה הנאשמת למעצרה, לכן הופעל נגדה כוח סביר והיא הובלה לניידת המשטרה, תוך שהיא משתוללת ובועטת עם רגליה לכל עבר. כתוצאה ממעשי הנאשמת, נגרמו למתלונן חבלות של ממש בדמות סימני חבלה שטחיים ומדממים במצח ובאף. ראיות לעונש: המאשימה הגישה את תמונות החבלות שנגרמו למתלונן (טע/2) ומסמכיו הרפואיים (טע/3). ב"כ הנאשמת הגישה מכתב מטעם המתלונן אשר הביע עמדה סלחנית כלפי המתלוננת (טע/4). טיעוני הצדדים: המאשימה טענה בטיעוניה בכתב (טע/1) ובעל פה, כי הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו ממעשי הנאשמת הינם הגנה על שלמות גופו ובטחונו של אדם והגנה על קניינו. עוד נטען כי הפגיעה בערכים היא משמעותית מאחר והנאשמת ביצעה את העבירות כלפי בן זוגה לשעבר, ללא שום התרסה או מעשה מצדו אשר קדם להתנהגותה האלימה. עוד נטען, כי בשל מעשי המתלוננת נגרמו למתלונן חבלות של ממש בדמות סימני חבלה שטחיים ומדממים במצח ובאף.

גזר דין |17/11/2024 |שלום – חיפה

ת"פ (קריות) 26372-04-22- מדינת ישראל נגד פלוני

שמות השופטים: סימי פלג קימלוב

נסיבות ביצוע העבירות מלמדות על פגיעה שאינה מבוטלת בערכים חברתיים מוגנים. הנאשם תקף הנאשם את המתלוננת באופן שדחף את ראשה בקיר ומיד בסמוך עזב את הבית. במועד אחר הנאשם הגיע לבית במהלך וויכוח בין הנאשם למתלוננת בנושא תשלום המזונות תקף הנאשם את המתלוננת באופן שנתן לה שתי מכות אגרוף באפה וגרם לה לחבלה של ממש בדמות נפיחות ורגישות באף ומיד ובסמוך עזב הנאשם את המקום כשהוא מותיר את המתלוננת כשדם ניגר מאפה. במועד נוסף הפר הנאשם את צו ההגנה באופן שהתקשר מטלפון נייד שבחזקתו אל הטלפון הנייד של המתלוננת מספר פעמים ובתאריך 1.4.22 עת ישבה המתלוננת בגפה בספסל, ניגש אליה הנאשם כשהקטין עמו. במהלך וויכוח בין הנאשם למתלוננת צעק הנאשם על המתלוננת ואיים עליה . 12. באשר למדיניות הענישה במקרים דומים הרי שביחס לעבירת האיומים, ככל שמדובר בעבירה יחידה, מתחם העונש המקובל בפסיקה נע בין מאסר מותנה לבין שנת מאסר בפועל. ראו רע"פ 96/16 טמוזרטי נ' מדינת ישראל ( 6.1.16 ); ע"פ (מחוזי חיפה) 42146-02-15 יעקב בכר נ' מדינת ישראל ( 06.05.2015 ) (במקרה זה בוטלה ההרשעה); ת"פ (שלום חיפה) 7990-10-16 מדינת ישראל נ' סער מור ( 07.05.17 ); ת"פ (שלום אשקלון) 36801-03-15 מדינת ישראל נ' פלוני ( 27.04.15 ); ת"פ (שלום רחובות) 1068-08-14 מדינת ישראל נ' יוסף כהן ( 03.12.2014 ); ת"פ (שלום אילת) 47527-11-12 מדינת ישראל נ' פלוני ( 01.04.2014 ); ת"פ (שלום רמלה) 34966-02-13 מדינת ישראל נ' שמעון מהרט ( 25.03.2014 ); ת"פ (שלום פ"ת) 10504-03-13 מדינת ישראל נ' א' צ' ( 04.11.2013 ). בענייננו מדובר בעבירת איומים אחת שאליה נלוו עבירות נוספות בהזדמנויות נוספות.

גזר דין |25/03/2023 |שלום – קריות

חקיקה רלוונטית

תקנות זכויות נפגעי עבירה, התשס"ב-2002

סעיף: 13. הגנה לנפגע עבירה בבית משפט לפי סעיף 6(2) לחוק

13. (א) לצורך מימוש זכותו של נפגע עבירה לקבל הגנה בבית המשפט לפי סעיף 6(2) לחוק, ייעשו הפעולות האלה על ידי הנהלת בתי המשפט: (1) יוקצה, ככל הניתן, בכל בית משפט שמתנהלים בו הליכים פליליים חדר או אזור שיוכל בו הנפגע להמתין עד לתחילת הדיון בהליך הפלילי בקשר לעבירה שנפגע ממנה (בתקנה זו – הדיון), ושאליו לא תותר כניסת החשוד, הנאשם או הנידון, שלוחיו או מקורביו; (2) בבית משפט שלא ניתן להקצות בו חדר או אזור כאמור בפסקה (1), יתאפשר לנפגע, לאחר תיאום מראש, להמתין לדיון במקום שבסמוך אליו נמצא מאבטח של משמר בתי המשפט, שימנע ככל האפשר מגע או קשר בלתי נחוץ בין הנפגע לבין החשוד, הנאשם או הנידון, שלוחיו או מקורביו. (ב) נפגע עבירה המבקש לממש את זכותו לפי סעיף 6(2) לחוק, יפנה טלפונית, או ככל שהדבר יתאפשר באמצעות האינטרנט, למוקד הבקרה המחוזי של משמר בתי המשפט, כעשרים וארבע שעות לפני מועד הדיון, כדי לקבל הנחיות בדבר מימוש זכותו בהתאם לאמור בתקנת משנה (א); התובע רשאי לפנות בבקשה כאמור מיזמתו; לענין זה, "מוקד הבקרה המחוזי" – במחוז שבו יושב בית המשפט שבו יתקיים הדיון. (ג) הנהלת בתי המשפט תפרסם באתר האינטרנט שלה את מספרי הטלפון, ודרכי התקשרות אחרות אם יתאפשרו, לצורך האמור בתקנת משנה (ב).

תקנות שירות המדינה (משמעת) (החלת הוראות מחוק זכויות נפגעי עבירה), התשס"ז-2006

סעיף: 6. הגנה בבית הדין


6. (א) סעיף 6(2) לחוק זכויות נפגעי עבירה יחול על הליכים משמעתיים לפי החוק, אך במקום "בבית המשפט" יראו כאילו נאמר "בבית הדין". (ב) לצורך מימוש זכותו של נפגע עבירה כאמור בתקנת משנה (א), ייעשו הפעולות המפורטות להלן על ידי מי שהנציב הסמיכו לכך: (1) בבית הדין, שמתקיים בו ההליך המשמעתי בקשר לעבירה שממנה נפגע הנפגע (להלן – ההליך), יוקצה, ככל הניתן, חדר או אזור שהנפגע יוכל להמתין בו עד לתחילת הדיון בהליך, ושלא תותר כניסה אליו של הנאשם, שלוחיו או מקורביו; (2) במקרה שלא יהיה ניתן להקצות חדר או אזור כאמור בפסקה (1) לקראת דיון מסוים, תשלח נציבות שירות המדינה לבקשת הנפגע, מלווה מטעמה שימתין עם הנפגע עד לתחילת הדיון ובמידת הצורך גם במהלכו; נפגע שמבקש מלווה כאמור יפנה לתובע בטלפון, כעשרים וארבע שעות לפני מועד הדיון.

הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה

סעיף: 5. עילות גניזה וסגירה

5. להלן העילות לגניזה ולסגירה של תיקי חקירה, לרבות גניזה וסגירה כנגד חשודים: א. אין אשמה פלילית 1) אם התברר, בכל שלב שהוא, לאחר קבלת התלונה, כי המעשה כלל איננו מהווה עבירה. 2) אם התברר, כי המעשה מהווה עבירה, אך אין שמץ של ראיות, כי נעברה בידי החשוד. ב. חוסר ראיות – כשחומר הראיות, שנאסף, מעורר ספק בדבר אשמתו של החשוד, ואין בו די כדי להעמידו לדין. ג. העבריין לא נודע – כשלא ידוע, מי ביצע את העבירה. ד. מות החשוד או הנאשם – כשהוכח, כי החשוד או הנאשם נפטר. ה. התיישנות העבירה – כשחלפו תקופות ההתיישנות הקבועות בחוק. ו. החשוד או הנאשם אינו בר-עונשין 1) מטעמי גיל – כשהוכח, כי בעת ביצוע העבירה טרם מלאו לחשוד או לנאשם 12 שנים. 2) מטעמי בריאות הנפש – כשהוכח, על פי צו בית משפט או על פי תעודה של רופא מוסמך, על פי דין, כי החשוד או הנאשם אינו נושא באחריות פלילית, עקב מצבו הנפשי. ז. רשות אחרת מוסמכת לחקור – כשרשות אחרת מוסמכת, על פי דין, לחקור בעבירה. ח. אין עניין לציבור – קביעת העניין לציבור תהיה על פי מדיניות המשטרה (החלטות הפיקוד ברמת המטא"ר, המחוז, המרחב והתחנה), ועל פי התבחינים שיפורטו להלן, ותוך התייחסות לשיקולים הרלוונטיים לנסיבות המקרה. התבחינים הם: 1) חומרת העבירה א) העונש על עבירה זו הקבוע בחוק. ב) הנסיבות לביצוע העבירה. ג) היקף הנזק שהמעשה גרם לציבור הרחב או לחלקים ממנו. ד) שכיחותה של התנהגות עבריינית מסוג זה. ה) השפעתו השלילית של המעשה על מרקם חיי החברה ועל סדרי שלטון תקינים. ו) משך הזמן שבו נמשכה הפעילות העבריינית. ז) משך הזמן שחלף, מאז שבוצע המעשה. 2) החשוד א) גילו ומצבו הבריאותי. ב) עברו הפלילי וניסיונות לשקמו. ג) כל הקורות אותו עד לביצוע מעשה העבירה ולאחר מכן. ד) שיתוף הפעולה שלו עם הרשויות החוקרות. ה) הליכים מינהליים ואחרים שהתנהלו נגדו בעבר ועונשים שהוטלו עליו. 3) קרבן העבירה א) מידת הפגיעה בו. ב) תיקון הנזק שנגרם לו או האפשרות לתיקונו. ג) עמדה סלחנית של הקרבן כלפי החשוד, או הסדר מניח את הדעת בין החשוד לקרבן. 4) אינטרסים של המדינה א) קיום של נושא בעל ערך ביטחוני או מדיני או ציבורי, המחייב שלא להגיש כתב אישום. ב) פגיעה באינטרס חברתי כגון חופש הביטוי. ג) שיקולים מוסדיים של התביעה ובתי המשפט (עסקאות טיעון ועדי מדינה). ד) סדר עדיפויות של בתי המשפט (בהתחשב בכוח האדם ובזמן העומד לרשותם).

הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה

סעיף: 6. הסמכות לגניזה ולסגירה של תיקי חקירה מסוג א"ת, פ"ח ופ"א

בתחנה במרחב או בנפה במחוז במטא"ר מפקד תחנה* מפקד המרחב או הנפה* מפקד המחוז* ראש אח"ק סגן מפקד תחנה* סגן מפקד המחוז* עוזר ראש אח"ק ראש משרד חקירות** סגן מפקד המרחב או הנפה* קצין אח"ק ראש מח"ק עוזר ראש משרד חקירות** קצין אח"ק ראש ימ"ר ראש יחידה ארצי ת סגן קצין אח"ק ראש ענף חקירות סגן ראש יחידה ארצית ראש לשכת חקירות ראש יחידת תביעות* ראש מפלג ביחידה ארצית ראש יחידת תביעות ראש מפלג בימ"ר ראש מדור במח"ק ראש מחלק בלשכת חקירות** ראש יחידת הונאה מחוזית קצין נוער** ראש יחידת סמים מחוזית קצין נוער* בתחנה במרחב או בנפה ב מחוז במטא"ר מפקד תחנה* מפקד המרחב או הנפה* מפקד המחוז* ראש אח"ק סגן מפקד תחנה* סגן מפקד המחוז* עוזר ראש אח"ק ראש משרד חקירות** סגן מפקד המרחב או הנפה* קצין אח"ק ראש מח"ק עוזר ראש משרד חקירות** קצין אח"ק ראש ימ"ר ראש יחידה ארצית סגן קצין אח"ק ראש ענף חקירות סגן ראש יחידה ארצית ראש לשכת חקירות ראש יחידת תביעות* ראש מפלג ביחידה ארצית ראש יחידת תביעות ראש מפלג בימ"ר ראש מדור במח"ק ראש מחלק בלשכת חקירות** ראש יחידת הונאה מחוזית קצין נוער** ראש יחידת סמים מחוזית קצין נוער* * רק בעילות: מות החשוד או הנאשם, והחשוד או הנאשם אינו בר-עונשין מטעמי גיל. ** רק בעילות: מות החשוד או הנאשם, והחשוד או הנאשם אינו בר-עונשין. בעילה: העבריין לא נודע – רק בעבירות פשע שאינן רצח, ניסיון לרצח, הריגה, שוד, אינוס, חטיפה והצתה. ג. הנחיות כלליות 1) ככלל, מותנית סמכות הקצין המוסמך, בהיותו בדרגת פקד ומעלה.

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982

סעיף: 60א. יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע

60א. (א)5 רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך. (ב) בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים. (ג) נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה. (ד) חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור. (ה) החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד כאמור בסעיף קטן (ד). (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות סעיף 74. (ז) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו. (ח) הוראות החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958, לא יחולו לענין סעיף זה, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי ורשאית רשות התביעה להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה. (ט)6 שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א).

הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה

סעיף: 3. הטיפול בתלונה – הנחיות כלליות

ב) ההחלטה על גניזת התלונה בתיק חקירה מסוג א"ת ונימוקיה יירשמו, והיא תובא לידיעת המתלונן בטופס מ-3077 – "הודעה על החלטה שלא להוסיף לחקור או שלא להעמיד לדין". ג) התלונה וחומר החקירה, בצירוף העתק מההודעה למתלונן, ייגנזו בתיק "א"ת עוונות – חקירות", או "א"ת עוונות – סיור", שינוהל על פי נוהלי העבודה ביחידה. 2) בעבירות מסוג פשע ובעבירות מסוג עוון שבסמכות הפרקליטות א) במקרים חריגים, שבהם מסתבר, כי התלונה אינה מעלה חשד לאשמה פלילית, או שקיים ספק, אם יש אשמה פלילית, או שאין עניין לציבור בניהול החקירה, רשאי ראש לשכת חקירות במרחב או בנפה, או ראש מפלג ביחידה מחוזית או ארצית או ראש ענף חקירות במחוז, להורות שלא ייפתח תיק פ"א. התלונה וההמלצה לגניזת החומר יועברו בהקדם האפשרי לפרקליט המחוז. ב) החליט פרקליט המחוז לקבל את המלצת המשטרה, כאמור לעיל, תיגנז התלונה בתיק "א"ת – פשעים", שינוהל כמו תיק "א"ת – עוונות". ג) ההחלטה על גניזת התלונה תובא לידיעת המתלונן בטופס מ-3077. ד) סירב פרקליט המחוז לקבל את המלצת המשטרה, ייפתח תיק פ"א. ז. פתיחת תיקי חקירה וסגירתם 1) תיקי חטאים ועוונות א) בתלונה על עבירה מסוג חטא או עוון, ייפתח תיק חקירה מסוג פ"ח או מסוג פ"א, אלא אם כן הוחלט על נקיטת הליך א"ת. ב) סגירת תיקים תיעשה בידי הקצינים המוסמכים, בהתאם לעילות לגניזה ולסגירה, כמפורט בסעיף 5. להלן.

הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה

סעיף: 3. הטיפול בתלונה – הנחיות כלליות

5) התייחסה תלונה, שנתקבלה ביחידת משטרה, למקרה שאירע בתחום אחריותה הטריטוריאלית או המקצועית של יחידת משטרה אחרת, חובה על יחידת המשטרה, שאליה הופנתה התלונה, לקבל את התלונה ולנהוג כדלקמן: א) למסור למתלונן אישור בדבר הגשת התלונה, בטופס מ-3333, ובעבירות רכוש – בטופס מ-3293, תוך ציון שם היחידה, שאליה מועברת התלונה, כל זאת טרם העברת התלונה ליחידה המטפלת. ב) להעביר את התלונה וחומר החקירה להמשך טיפולה של היחידה, שהאירוע קרה בתחום אחריותה. ג) לתייק את ההעתקים של התלונה ושל החומר הנוגע לפעולות, שביצעה היחידה, שבה נתקבלה התלונה, ב"אוגדן סיור – סיוע ליחידות אחרות" או ב"אוגדן חקירות – סיוע ליחידות אחרות", לפי העניין. 6) בכל מקרה של קבלת תלונה על עבירה, שבביצועה חשוד קטין, תופנה התלונה ליחידת הנוער, ויפעלו על פי פקודת המטא"ר 14.01.05 "קטינים – מעצר, חקירה, פקחנות ומניעת עבריינות נוער". 7) קבלת תלונה ממוסדות ציבור ומעובדיהם, תיעשה כמפורט בפקודת המטא"ר 14.01.011 – "קבלת תלונות ממוסדות ציבור ומעובדיהם". 8) הטיפול בערר על החלטת משטרה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, יהיה כמפורט בהנחיית מח"ק, הדנה בנושא. ג. הטיפול בעבירות קלות נשלח סייר לטפל באירוע בעקבות תלונה, שהתקבלה, יפעל כדלקמן: 1) סבור הסייר, כי נסיבות המקרה אינן מצביעות על עבירה פלילית, וכי בנסיבות המקרה ניתן להפנות את המעורבים באירוע לגוף אחר, כגון: רבנות, רשות מקומית, משרד הרווחה, סעד משפטי, יפנה את המעורבים באירוע לגוף המתאים וימלא את טופס מ-1072 – "דוח פעולה".

הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה

סעיף: 1. הגדרות

1. בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים שלצדם: א. "חקירה" – פעולה משטרתית לאיסוף ראיות, בגין חשד לביצוע עבירה, לרבות הליך קבלת תלונה. ב. "תלונה" – ידיעה על עבירה שבוצעה, שנתקבלה בכל דרך שהיא, למעט ידיעה מודיעינית. ג. "גניזה" – החלטה להורות שלא לחקור או שלא להמשיך לחקור בתיק חקירה מסוג א"ת, או מסוג חקירות כללי (ח"כ), או מסוג סיור כללי. ד. "סגירה" – החלטה להורות שלא להמשיך לחקור או שלא לתבוע בתיק חקירה מסוג פ"א. ה. "תיק חקירה" – חומר המתייחס להליך מסוג פ"א (פנקס אשמות), א"ת (אי תביעה), פ"ח (פנקס חטאים) ול"א (ללא אישום) – ביחידות הארציות. ו. "חשוד" – אדם שמייחסים לו ביצוע עבירה. ז. "נאשם" – אדם שהוגש נגדו כתב אישום. ח. "עילות סגירה" – העילות הקבועות בסעיפים 59 ו-62 לחוק סדר הדין הפלילי, (נוסח משולב) התשמ"ב-1982, לרבות העילות הנגזרות מהן, כפי שנקבע בפקודה זו. ט. "קצין מוסמך" – בעל תפקיד, כמפורט בסעיף 6 להלן, שמסמכותו לגנוז ולסגור תיקי חקירה. י. "ראש יחידת תביעות" – ראש ענף תביעות במחוז ירושלים, ראש מפלג תביעות במחוז ת"א, ראש לשכת תביעות במרחב. יא. "יחידת משטרה" – מטא"ר, מטה מחוז, מטה מרחב, מטה נפה, תחנה ונקודה. יב. "עבירות קלות" – עבירות מסוג חטא או עוון, בתוספת לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, ושלא בתוספת לחוק זה, שאינן בעלות עניין לציבור.

הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה

סעיף: 3. הטיפול בתלונה – הנחיות כלליות

3. א הבסיס החוקי 1) חקירה – בהתאם לסעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982, חייבת משטרת ישראל, ככלל, לפתוח בחקירה, משנודע לה על ביצוע עבירה, אם על סמך תלונה ואם בכל דרך אחרת. 2) אי-תביעה – למרות האמור לעיל, בעבירה שאינה פשע, רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור, אם היה סבור, שאין בדבר עניין לציבור, או אם הייתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה. 3) סגירת תיקים – על פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982, רשאי תובע, שהועבר אליו חומר חקירה, לא להעמיד לדין אדם פלוני, אם ראה שהראיות אינן מספיקות. למרות האמור לעיל, אף אם ראה שיש ראיות מספיקות, רשאי התובע שלא להעמיד לדין אם היה סבור שאין במשפט עניין לציבור. ב. הטיפול הראשוני 1) ככלל, כל תלונה, שנתקבלה ביחידת משטרה, תירשם. התלונה תיחקר בידי היחידה המטפלת בעניין, אלא אם החליט הקצין המוסמך, שלא להמשיך ולחקור בתלונה. 2) יחידת משטרה, שהתקבלה בה תלונה, תנקוט, בהתאם לצורך, את כל הפעולות הראשוניות הדרושות להבטחת יעילות החקירה. 3) מתלונן, שהופיע ביחידת משטרה והגיש תלונה, יימסר לו, מייד עם קבלת התלונה, טופס מ-3333 – "אישור בדבר הגשת תלונה", ובתלונה על עבירת רכוש – טופס מ-3293 – "אישור הודעה על שוד/התפרצות/גניבה/הצתה/גרימת נזק/אבידה". 4) נתקבלה ביחידת משטרה תלונה בכתב, תשלח היחידה אישור בדבר הגשת התלונה בטופס מ-3333, או בטופס מ-3293, לפי העניין. 5) התייחסה תלונה, שנתקבלה ביחידת משטרה, למקרה שאירע בתחום אחריותה הטריטוריאלית או המקצועית של יחידת משטרה אחרת, חובה על יחידת המשטרה, שאליה הופנתה התלונה, לקבל את התלונה ולנהוג כדלקמן: א) למסור למתלונן אישור בדבר הגשת התלונה, בטופס מ-3333, ובעבירות רכוש – בטופס מ-3293, תוך ציון שם היחידה, שאליה מועברת התלונה, כל זאת טרם העברת התלונה ליחידה המטפלת.

הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה

סעיף: 3. הטיפול בתלונה – הנחיות כלליות

ט) מצא ראש יחידת הסיור או ראש יחידת החקירות, שהדו"ח מצביע על עבירה פלילית, ושיש מקום לנקוט הליך א"ת, יורה על נקיטת הליך א"ת – עוונות, לפי הנחיות סעיף 3. ו. להלן. י) מצא ראש יחידת הסיור, שיש מקום לפתוח תיק מסוג פ"א או פ"ח, יורה על כך וימשיך בטיפול. ביחידות בהן הטיפול בעבירות קלות הינו באחריות מגזר החקירות, יעביר ראש יחידת הסיור את החומר שנאסף, ליחידת החקירות, בצירוף המלצתו בדבר המשך הטיפול. ד. הטיפול בעבירות שלא מסוג העבירות הקלות 1) נעברה עבירה, שאיננה מסוג העבירות הקלות, שמטפל בהן מגזר הסיור, ידווח עליה הסייר, ללא דיחוי, למוקד, והמוקד יעביר את הטיפול באירוע ליחידת החקירות. 2) הסייר ינקוט את כל הפעולות הראשוניות הדרושות כדי למנוע את המשך ביצוע העבירה, את בריחת החשוד ויפעל לשמירת זירת העבירה והראיות. ה. סיווג התלונה 1) נתקבלה תלונה, מסוג חטא או עוון, ומייד לאחר קבלתה התברר, כי אינה מגלה עבירה פלילית, יגנוז אותה הקצין המוסמך בתיק "חקירות – כללי" או בתיק "סיור – כללי". 2) נתקבלה תלונה, המגלה חשד לכאורה לביצוע עבירה פלילית, יחליט הקצין המוסמך על נקיטת הליך א"ת או על פתיחת תיק חקירה מסוג פ"א, לא יאוחר מ-4 ימים ממועד קבלת התלונה. על אף האמור לעיל, יכול הקצין המוסמך, על פי שיקול דעתו וכשהנסיבות מצדיקות זאת, לקבל את ההחלטה במועד מאוחר יותר, אך לא מאוחר מ-30 ימים מעת קבלת התלונה. עד קבלת החלטתו יישמר החומר באוגדן שייועד לעניין זה. 3) התברר, בדיעבד, כי הסוג שנקבע לחומר החקירה איננו מתאים, ישנה הקצין המוסמך את סוג תיק החקירה לסוג המתאים – פ"א או א"ת או פ"ח.

לא נמצאו עורכי דין בתחום הפלילי.

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

מלאו פרטים ונחזור אליכם