עורכי דין המתמחים בתחום המקרקעין בירושלים ממלאים תפקיד מרכזי ובלתי ניתן להחלפה בטיפול בעסקאות נדל"ן מורכבות, רישום זכויות קנייניות, והתמודדות עם סוגיות משפטיות ייחודיות לאזור ירושלים והסביבה. חשיבות תפקידם המשמעותי באה לידי ביטוי בפסיקות עדכניות של בית המשפט העליון:
"לשכת רישום המקרקעין אמנם גוף שלטוני הוא, אולם מופקד הוא על אותו רישום שהינו למעשה 'חזות הכל', מעת שעסקינן במקרקעין. כך ברי הוא, כי אזרחי המדינה נסמכים על הרישום, ולא בכדי קובע הדין, כי הרישום הוא המחייב"
הפסיקה מדגישה את המעמד הראייתי העליון של רישום המקרקעין ואת האחריות הכבדה המוטלת על עורכי דין המלווים עסקאות מקרקעין בירושלים לוודא את תקינות הרישום ודיוקו.
עורכי הדין המתמחים בדיני מקרקעין בירושלים נדרשים לבצע בדיקה מקיפה ויסודית של מצב הזכויות בנכס, הכוללת:
תיק זה מהווה דוגמה מובהקת הממחישה את מורכבות הטיפול המשפטי בעסקאות מקרקעין בירושלים, במיוחד בהקשר של רישום בתים משותפים, הסדרת זכויות היסטוריות והתמודדות עם סוגיות תכנוניות ייחודיות לאזורים שונים בירושלים.
פסיקה עדכנית זו מדגישה את חשיבות הטיפול המקצועי והמדויק ברישום זכויות במקרקעין והצורך בליווי משפטי מקצועי לאורך כל התהליך. הפסיקה מבהירה את הסטנדרטים הגבוהים הנדרשים מעורכי דין העוסקים ברישום זכויות בירושלים.
עורכי דין המתמחים בתחום המקרקעין בירושלים נדרשים למומחיות ייחודית ומעמיקה נוכח המורכבות והמאפיינים המיוחדים של העיר. תפקידם המשמעותי כולל לא רק ידע משפטי מקיף בדיני מקרקעין, אלא גם הבנה מעמיקה של המציאות המקומית, ההיסטוריה והמאפיינים הייחודיים של נכסי המקרקעין באזורים השונים של ירושלים.
עורכי דין נדל"ן ירושלים הליווי המשפטי המקצועי מסייע במניעת טעויות יקרות, מייעל את תהליכי הרישום והאישור, ומבטיח את זכויות הלקוח באופן מיטבי. עורך דין מיומן יכול לחסוך ללקוח עלויות משמעותיות בטווח הארוך ולמנוע סכסוכים עתידיים.
באמצעות טיפול מקצועי ומדויק, עורך הדין מבטיח את הזכויות המשפטיות של הלקוח, מוודא רישום תקין ומלא של הזכויות, ומספק ביטחון משפטי לטווח ארוך.
בסביבה דינמית ומשתנה כמו שוק הנדל"ן בירושלים, עורכי דין מיומנים מהווים נכס חיוני בהתמודדות עם אתגרים משפטיים עתידיים ובניצול הזדמנויות חדשות בתחום המקרקעין.
ע"א 8867/17- סיימון דוד נגד בנק מזרחי טפחות בעמ
שמות השופטים: י אלרון
רישום מקרקעין ירושלים בקשת עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים מיום 24.09.2017 בת"א 11373-11-14, שניתן על-ידי השופט ר' יעקבי בשם המבקשים: עו"ד יצחק יונגר; עו"ד ישי מאירסדורף בשם המשיב 1: עו"ד בעז פייל; עו"ד אייל אייכל בשם המשיבה 4: עו"ד איילת עומר-ליפשיץ החלטה 1. לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 24.9.2017 בת"א 11373-11-14 (השופט ר' יעקבי). 2. בקצירת האומר אציין כי במסגרת ההליך קמא עתר המשיב 1, בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: הבנק), בתביעה למתן סעד הצהרתי המורה כי דירת המגורים בה מתגוררים המבקשים 1-2, היא בבעלות המבקש 3. 2 3. לטענת הבנק, המשיבים 2-3 (שהם הוריו של המבקש 3 ושל המבקשת 2) נטלו ממנו הלוואה בסך של 900,000 ש"ח, בהצהירם כי ההלוואה נועדה לסייע לבנם לרכוש את דירתם של המבקשים 1-2, ובהציגם מצג באמצעות מסמכים שונים, המעידים על קיומו של הסכם מכר תקף בין המבקשים 1-2 למבקש 3. 4. בפסק דינו קיבל בית משפט קמא את טענות הבנק, בין היתר לאחר ששוכנע כי המבקשים 1-2 היו שותפים ליצירת המצג האמור מול הבנק, ובהינתן זאת הם "מושתקים מלהעלות את טענותיהם". משכך הורה בית משפט קמא כי דירתם של המבקשים (הידועה כגוש 30265, חלקה 91, תת-חלקה 2, ומצויה ברחוב קצנלבוגן 76/2 בירושלים), הינה בבעלות המבקש 3. בנוסף, חויבו המבקשים 1-3 בתשלום הוצאות בסך של 50,000 ש"ח. 5. במסגרת הבקשה שלפני עותרים המבקשים 1-2 ל"עיכוב ביצוע" הצו ההצהרתי האמור, כך שהבנק יהיה מנוע מלפעול להעברת הבעלות בדירה בה הם מתגוררים, ולמכרה במסגרת הליכי הוצאה לפועל המתנהלים נגד המבקש 3. בנוסף, מבוקש עיכוב ביצוע תשלום רכיב ההוצאות שנפסק לחובת המבקשים.
החלטה |21/02/2018 |בית המשפט העליון
ת"א (ירושלים) 6705-10-19- ישראל לוי נגד יוסף ליכנשטיין
שמות השופטים: אורן סילברמן
קבעתי גם כי נושא זה אינו נדרש לבחינה במסגרת ההליך שכן ממילא רשומה על המקרקעין הערה תכנונית, דבר שיחייב קבלת אישור תכנוני של עיריית ירושלים על גבי תשריט הבית המשותף כתנאי לרישום הבניין כבית משותף. 21. אופן חלוקת הדירות בין הבעלים אינו שנוי מחלוקת. נקבע כי המחלוקת היחידה בהקשר זה היא בנוגע להערת אזהרה שרשומה לטובת הנתבעת 6. קבעתי כי אין לעכב את הליך פירוק השיתוף עד להכרעה בזכויות הנתבעת 6, שעה שאלה מובאות בחשבון במסגרת החלוקה כך שהערת האזהרה תיוחד לדירה המתאימה על פי התשריט המוצע, ובהעדר מחלוקת עובדתית לאיזו דירה מיוחדת הערה זו. 22. קבעתי כי לא ידונו טענות בדבר "ציון קנייני" לטובת מי שנטען שהוא דייר מוגן באחת הדירות שעה שממילא אין מדובר בזכות קניינית ובהעדר מחלוקת עובדתית בנוגע לזהות הדירה. 23. מאחר והמשכנתא מיוחסת לזכויות התובעים הרי שעליהם יהיה לייחס את המשכנתא לדירה המתאימה שתירשם על שמם והדבר אינו נדרש לבירור במסגרת ההליך. 24. בהתאם לפסק דין חלוט שניתן בנוגע לזכויות הצדדים, החצר והקרקע שמתחת לבניין יירשמו עם פירוק השיתוף כרכוש משותף. 5 25. בהתאם למחלוקות הנדרשות להכרעה הורתי על הגשת נסח מקרקעין מעודכן וההליך נקבע לשמיעת ראיות. 26. ביום 21.02.22 נשמעו ראיות הצדדים ולאחר מכן הוגשו סיכומי טענות הצדדים בכתב. דיון והכרעה 27. לאחר שנשמעו ראיות הצדדים וטענותיהם בסיכומים אין מחלוקת בין הצדדים כי הדרך הראשית בה עלינו ללכת היא פירוק השיתוף במקרקעין על ידי רישום בית משותף בהתאם להוראות סעיף 42(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969. 28. דרך הפירוק האמורה ודאי ראויה כאשר עיקר החלוקה מוסכמת, עולה גם מהשטרות שצורפו בהתאם להחלטתי וגם לא עולה כל טענה בין הצדדים לתשלום דמי איזון.
פסק דין |11/07/2022 |שלום – ירושלים
ת"א (ירושלים) 4517-07-23- רויטל בילו נגד לשכת רישום מקרקעין- ירושלים
שמות השופטים: שושנה ליבוביץ
רישום מקרקעין – ירושלים 2. ארלדן השקעות בע"מ פסק דין 1. עניינה של התובענה במתן צו עשה המורה על רישום הורי התובעים כבעלי הזכויות בדירה ברחוב הכמון 16 ירושלים הידועה כגוש 28113 חלקה 10 תת חלקה 17 (להלן: הדירה). 2. התשתית העובדתית, כפי שהיא עולה מכתבי הטענות ומהנספחים שמצורפים להם, היא כדלקמן: (א) המקרקעין הידועים כגוש 28113 חלקה 10 (להלן: המקרקעין) היו בבעלות משותפת של הנתבעת 2, חברת ארלדן השקעות בע"מ (ובשמה הקודם "ארלדן נכסים בע"מ", להלן: החברה), שהחזיקה ברוב חלקי הנכס (9,977/15,077) ו-11 בעלים משותפים בחלקים קטנים (להלן: השותפים). במהלך שנת 1989 נעשתה עסקה למכירת חלקי השותפים לחברה שרכשה מהם את הזכויות והפכה לבעלים יחידי במקרקעין. השותפים חתמו על ייפוי כוח בלתי מוגבל לטובת עורך דין ממשרד החברה. על המקרקעין הוקם פרויקט ונבנו עשרות דירות מגורים. (ב) הוריהם של התובעים, בני הזוג משה ועליה בילו ז"ל (להלן: בני הזוג בילו) רכשו את הדירה מהחברה ביום 1.2.90 (הסכם המכר מצורף לכתב ההגנה כנספח 1). הם שלמו עבור הדירה את מלוא התמורה וביום 9.2.90 נרשמה לטובת הערת אזהרה בפנקס הזכויות (העתק מפנקס הזכויות צורף לכתב התביעה כנספח 7). העסקה דווחה לרשויות כדין והתקבלו אישורי מיסים ועירייה (האישורים צורפו לכתב התביעה כנספח 8). הם קבלו את החזקה בדירה והחזיקו בה עשרות שנים. (ג) במהלך שנת 1999 נרשם על המקרקעין בית משותף, נרשמו הערות אזהרה בגין מכירת הדירות מהחברה לקונים בפרויקט, לרבות בני הזוג בילו, והחל רישום במרשם המקרקעין של הזכויות בדירות על שמם.
פסק דין |02/03/2024 |מחוזי – ירושלים
ע"א 624/13- המערערות 1. אסתר מורדכיוב נגד 1. שלמה מינץ
שמות השופטים: א רובינשטיין,ח מלצר,א שהם
לא הרי מקרה שבו הבעלים הרשום הוא גוף כמו מינהל (כיום רשות) מקרקעי ישראל, או חברות משכנות גדולות, שבהשתלשלות ההיסטורית לא יכלו לרשום עסקאות במירשם, כפי שאירע לא אחת – כהרי מי שרוכש ממוכר שקנה לכאורה מבעלים פרטי, ועל כן לא היתה מניעה לבדוק כראוי. בדיקה ראויה – מהי מב. כללית ניתן לומר, כי האחריות לבדיקת המידע מוטלת באופן מעשי, רובה ככולה, לפתחם המקצועי של עורכי הדין המייצגים את הצדדים בעסקת מקרקעין, והדברים נאמרים על דרך הכלל, בלא נטיעת מסמרות בענייננו, שכן עורכי הדין שעסקו בתיק דנא אינם עוד צד להתדיינות שלפנינו: "המשמעות המעשית של הטלת הנטל על הקונה היא העברתו לעורך הדין של הקונה שלא בדק כדבעי או לנוטריון שאישר את יפוי-הכוח, והם עתידים להיתבע על ידי הקונה כאשר זה ימצא עצמו וידיו על ראשו. תוצאות אלה רצויות, שכן עורך-הדין והנוטריון הינם אנשי-מקצוע האמורים להיות בעלי כישורים ראויים במניעת תאונות משפטיות כגון דא ואשר ברגיל הם אף מבוטחים כנגדן" (דגן, בעמ' 279; הדגשות הוספו – א"ר). אחריות עורך הדין המייצג את הצדדים לעסקה, או למצער אחד מהם, אינה מסתכמת רק בזיהוי הצדדים לעסקה (תקנה 16 לתקנות המקרקעין); אימות חתימותיהם (תקנה 14(א) לתקנות המקרקעין); וצירוף כלל המסמכים הדרושים לבקשה לרישום העסקה והגשתם לרשם (תקנה 9(ג) ותקנה 14(ג) לתקנות המקרקעין). עורכי הדין נדרשים לפעול "גם בשלבים המוקדמים יותר של עסקאות, שבהם ניתן למנוע מראש הסיכונים שעשויים להיווצר" (זנדברג (הסתמכות), 289; הדבר עולה גם מתקנה 14(ב) לתקנות המקרקעין).
פסק דין |03/08/2014 |בית המשפט העליון
ע"א 391/22- בנק לאומי לישראל בע"מ נגד דוד קונפינו
שמות השופטים: י אלרון,א שטיין,ר רונן
מטעם זה בלבד, אין לייחס לנצר שום אשם תורם. אחריותו של מרשם המקרקעין 131. בית משפט קמא קבע כי מרשם המקרקעין התרשל במלאכת הבחינה והביקורת ביחס לבקשת רישום הירושה אשר הוגשה לפניו, וכפועל יוצא מכך, לא חסם את רישומו של דוד קונפינו כיורשו של הנרי – רישום אשר הוביל בהמשך למימושה של עסקת המכר בין נצר לבין מי שהתחזה לדוד קונפינו. 132. מרשם המקרקעין אחראי על ניהולו התקין של רישום זכויות במקרקעין בישראל. המרשם רושם זכויות כאמור על פי הבקשות שמוגשות לו. מי שמבקש לרשום את זכויותיו במרשם רשאי לפנות למרשם במישרין או באמצעות עורך דין. חתימה על מסמכיה של עסקת מקרקעין אשר מוגשים למרשם יכול שתיעשה בפני עורך הדין, ואז עליו תוטל האחריות לאמת את זהות החותמים, לבדוק את המסמכים ואת פרטי העסקה, וכן להסביר לצדדים לעסקה את מהותה (ראו: תקנה 14 לתקנות המקרקעין); או בפני רשם לשכת הרישום – ואז הרשם הוא שחייב לאמת את זהות הצדדים ואת פרטי העסקה (ראו: תקנה 12 לתקנות המקרקעין). ודוק: גם כאשר החתימה על מסמכי העסקה נעשית בפני עורך דין, חייב המרשם – בטרם ייתן גושפנקא לעסקה וירשמה יחד עם השינוי בזכויות – לבחון את שטר העסקה שהוגש בפניו ואת המסמכים הנלווים (ראו: תקנה 14(ד) לתקנות המקרקעין). 133. תקנות המקרקעין קובעות כי בקשות המוגשות למרשם אמורות לעבור בחינה כפולה. בקשות אלו אמורות להיבדק הן על ידי רשם לשכת הרישום והן על ידי הביקורת: "(ד) הוגש לרישום שטר העסקה שנחתם ואומת על פי תקנה זו, יבדוק הרשם את שטר העסקה והמסמכים שצורפו אליו, ויברר אם העסקה כשרה לרישום ואם הנתונים בפנקסים מאפשרים את רישומה.
פסק דין |02/12/2023 |בית המשפט העליון
ת"א (תל אביב) 24201-07-14- י.ב.י.ב. נכסים ואחזקות בע"מ נגד עזבון המנוח שלמה רביקוביץ (ניתן פסד ביום 28.4.22 ).
שמות השופטים: גלעד הס
עוד אציין, כי המחוקק הטיל במסגרת תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תשע"ב-2011 (להלן: "תקנות הרישום"), חובות פרטניות על לשכת רישום המקרקעין לבחינת העסקה ולביקורת על העסקה, וזאת הן בעסקת מכר והן כאשר מדובר ברישום ירושה. ר' בעניין קונפינו לעיל: "מרשם המקרקעין אחראי על ניהולו התקין של רישום זכויות במקרקעין בישראל. המרשם רושם זכויות כאמור על פי הבקשות שמוגשות לו. מי שמבקש לרשום את זכויותיו במרשם רשאי לפנות למרשם במישרין או באמצעות עורך דין. חתימה על מסמכיה של עסקת מקרקעין אשר מוגשים למרשם יכול שתיעשה בפני עורך הדין, ואז עליו תוטל האחריות לאמת את זהות החותמים, לבדוק את המסמכים ואת פרטי העסקה, וכן להסביר לצדדים לעסקה את מהותה (ראו: תקנה 14 לתקנות המקרקעין); או בפני רשם לשכת הרישום – ואז הרשם הוא שחייב לאמת את זהות הצדדים ואת פרטי העסקה (ראו: תקנה 12 לתקנות המקרקעין). ודוק: גם כאשר החתימה על מסמכי העסקה נעשית בפני עורך דין, חייב המרשם – בטרם ייתן גושפנקא לעסקה וירשמה יחד עם השינוי בזכויות – לבחון את שטר העסקה שהוגש בפניו ואת המסמכים הנלווים (ראו: תקנה 14(ד) לתקנות המקרקעין). תקנות המקרקעין קובעות כי בקשות המוגשות למרשם אמורות לעבור בחינה כפולה. בקשות אלו אמורות להיבדק הן על ידי רשם לשכת הרישום והן על ידי הביקורת:" (הדגשה אינה במקור – ג. ה). עוד על אחריות לשכת רישום המקרקעין מכוח תקנות הרישום, ר' ת"א (ת"א) 1502-03-14 הנרי שלוו נ' בני דקל ( 21.8.2018 ) פסקאות 69 עד 72. 31. על בסיס רקע נורמטיבי זה, אבחן את התנהלות לשכת רישום המקרקעין בעניין חלקה 71.
פסק דין |30/12/2023 |מחוזי – תל אביב
ת"א (נצרת) 52659-12-17- ודים סמולקין נגד עורך דין מיכאל קפלן
שמות השופטים: הבכירה שאדן נאשף אבו אחמד
במקרה זה, שני המתקשרים בעסקה שמים את יהבם על עורכי הדין המייצגים אותם בעסקה, כי אלה יבצעו הפעולות החיוניות להבטחת זכויותיו של הלקוח, כגון תשלום התמורה, בדיקת פרטי רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין ובמוסד מתאים אחר, לפי העניין (הוועדה לתכנון ובניה, מחלקת ההנדסה המתאימה, מינהל מקרקעי ישראל וכדומה), העברת זכויות נקיות לרוכש וביצוע הרישום של העברת הזכויות תוך זמן סביר. סטנדרט ההתנהגות הדרוש מעורך דין המייצג לקוח בעסקת מכר מקרקעין אינו כשל אדם סביר, אלא כשל "עורך דין סביר המטפל בעסקת מכר מקרקעין". משכך, עליו לפעול עבור לקוחו כאיש מקצוע מיומן וזהיר ולפעול לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות. על כן, חובת הרישום של העסקה על שמו של הקונה היא מאבני היסוד של חובת עורך הדין המייצג קונה כלפי לקוחו, בהעדר חריגים לכך. בהקשר זה יודגש, כי טענה לקיומן של נסיבות חריגות הנובעות מעצם טיבו של הנכס הרשום בספרי החברה המשכנת (להבדיל מטאבו), כלל לא נטענה ע"י הנתבע במקרה שלפנינו (ראו: ת"א (מח' מרכז) 33301-02-12 שרון כהן נ' עו"ד חנוך וסרצוג ( 23.10.14 )). 24. יפים לענייננו דבריו של כב' השופט עמית בע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נ ג דפרב לוי, ערן מאירי, צפריר ושות', עורכי דין בע"מ, פיסקה 2-3, ניתן ביום 16.9.2014 ): "בבוא בית המשפט לבחון תביעת רשלנות מקצועית כנגד עורך דין, יש להבחין בין ליווי בעסקה או בהכנת חוזה או צוואה, לבין ליווי בסכסוך משפטי או בהליכי משפט או מעין – משפט כמו בוררות, גישור, פשרה וכיו"ב ככלל, על עורך דין להבטיח את זכויות לקוחו בעסקה, על פי הוראות כל דין ועל פי המקובל, כגון רישום הערת אזהרה או רישום משכון, ועליו להכיר את דיני המס החלים על העסקה" (הדגשה הוספה – ש.
פסק דין |27/04/2021 |שלום – נצרת
ה"פ (ירושלים) 34714-02-18- אורנה טל נגד לשכת רישום מקרקעין- ירושלים
שמות השופטים: חיה זנדברג
המבקשים ביקשו בהמרצת הפתיחה "להורות ללשכת רישום המקרקעין בירושלים לרשום את הקרקע על שם המבקשים" (פסקה 2 להמרצת הפתיחה). משמעותו המשפטית של סעד זה היא מתן הוראה לרישומם של מקרקעין ברישום ראשון בניגוד לכללים הקבועים בחוק ובתקנות. על-כן, ברי כי לא ניתן להיעתר לסעד זה, שמשמעו עקיפה של התנאים הקבועים בדין בנוגע לכך. 68. הכללים הנוגעים לרישום ראשון של מקרקעין קבועים בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 ובתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011. סעיף 134 לחוק המקרקעין, שכותרתו "זכות לרישום ראשון", קובע כי "מקרקעין שעדיין אינם רשומים בפנקסי מקרקעין, כל התובע זכות בהם רשאי לבקש את רישומם". 69. הפרוצדורה בנוגע להגשת בקשה לרישום ראשון קבועה בתקנה 43 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), שקובעת כי: "(א) בקשה לרישום ראשון של מקרקעין תוגש למפקח באמצעות הרשם שבתחום לשכתו נמצאים אותם מקרקעין. (ב) לבקשה יצורפו – (1) תשריט המקרקעין שהכין מודד. . . חתום בידי כל בעלי הזכויות במקרקעין הסמוכים. . . ; (2) טופס תיאור כללי של הקרקע חתום בידי המרכז למיפוי ישראל. . . ; (3) העתק מרישום המקרקעין ברישומי מס רכוש וקרן פיצויים. . . ; (4) מסמכים המוכיחים את זכויותיו של המבקש לגבי המקרקעין נושא הבקשה; (5) רשימה שפורטו בה שמו ומענו. . . של כל אדם שיש לו זכות במקרקעין סמוכים הטעונה רישום בפנקס; (6) רשימה המפרטת את שמו ומענו. . . של כל אדם, זולת המבקש, שיש לו זכות באותם מקרקעין הטעונה רישום בפנקס. (ג) המבקש יגיש כל מסמך אחר הנחוץ, לדעת המפקח, למתן החלטה בבקשה".
פסק דין |19/09/2019 |מחוזי – ירושלים
ת"א (ירושלים) 43498-06-13- אורי עדן נגד מנהל מקרקעי ישראל מחוז ירושלים
שמות השופטים: משה בר עם
ירושלים באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) פסק דין כללי 2 1. תביעה לפיצויים, בעילה של מצג שווא רשלני (ועילות נוספות) בקשר לרכישת זכויות חכירה במקרקעין לא מוסדרים, על-דרך מכרז שפורסם על-ידי הנתבע, לחכירה ולפיתוח של מקרקעין, הנמצאים ברחוב הנביאים בירושלים. על-פי הנטען, בתרשים שצורף למסמכי המכרז, שהציג את המקרקעין כמורכב משלוש חטיבות קרקע בשטח כולל של כ-דונם אדמה, נמצא אי-התאמה בין גבולות המקרקעין בתרשים לבין גבולותיו במפת הגוש של מחלקת מיפוי ומדידות במרכז למיפוי ישראל. בשל אי-ההתאמה, לא ניתן היה לקדם פעולות תכנון במקרקעין כפי שביקש (והתחייב) התובע לבצע על-פי מסמכי המכרז, בתוך תקופה קצובה, שכן לא ניתן היה לקבל את אישור המודד המחוזי לתוכנית לצרכי רישום שערך מודד מטעם התובע, פעולה הנחוצה על-פי דין לקידום הליכי התכנון במקרקעין. בשל כך נוצר עיכוב בקידום הליכי התכנון עד לאחר השלמת הליך של תיקון שטח וגבולות במקרקעין ורישום שלושת חטיבות הקרקע כיחידת רישום אחת. בשל העיכוב ברישום המקרקעין כיחידה רישומית נפרדת, עיכוב שנמשך, על-פי הנטען, 50 חודשים, נגרמו לתובע נזקים כתוצאה מאי-שימוש במקרקעין והוצאות מימון בתקופת העיכוב, שהוערכו על ידו בסך של 10,359,000 ש"ח ובגינם הוגשה התביעה דנא, המייחסת לנתבע את האחריות לעיכוב בקידום פעולות התכנון במקרקעין, לתקופה הנטענת, בשל אי-ההתאמה בגבולותיו, בהתאם למפת הגוש, כאמור. על הטענות, העובדות וההליכים 2. בחודש מאי 2006 פרסם הנתבע, הוא מנהל מקרקעי ישראל, רשות מקרקעי ישראל כהגדרתו היום, גוף המנהל את מקרקעי ישראל ופועל על-פי חוק רשות מקרקעי ישראל, תש"ל-1960 (להלן – הנתבע), מכרז מספר ים/111/2006 (להלן – המכרז; נספח א' לתיק מוצגים מעודכן מטעם התובע, אמור מעתה, כל הנספחים הנם לתיק המוצגים המעודכן שהוגש לבית-המשפט מטעם התובע, אלא אם צוין מפורשות אחרת), לחכירת מקרקעין הידועים כחלקה 13 בגוש 30061, הנמצאים ברחוב הנביאים 52 בירושלים, בשטח של 1,060 מ"ר (להלן – המקרקעין).
פסק דין |11/12/2018 |מחוזי – ירושלים
ת"א (ירושלים) 42472-11-11- louise meckler נגד רשמת המקרקעין ירושלים
שמות השופטים: רפאל יעקובי
1. רשמת המקרקעין ירושלים 2 פקיד הסדר ורישום מקרקעין ירושלים שניהם ע"י ב"כ עו"ד עדי בן דוד מנע (פ"מ י-ם, אזרחי) פסק דין 1. עניינו של פסק דין זה בתביעה בענייני מקרקעין. 2. בתחילה נתבקש רק סעד בדמות הוראה לנתבעים לאפשר עיון בתיקים שונים מתיקי לשכת רישום המקרקעין. זאת כדי לאפשר השוואת חתימות שנחתמו בקשר לעסקאות מקרקעין שונות. 3. בהמשך הדרך עתרו התובעים בבקשה לתיקון התביעה, אשר הנתבעים לא התנגדו לה. כך התקבל (מכח החלטה מ- 18.7.12 ) כתב תביעה מתוקן, אשר במסגרתו נתבקש בנוסף לסעד העיון האמור גם סעד הצהרתי "לפיו דוד ל' מקלר שהיה הבעלים של החלקה הרשומה בדף 521 ספר 1045 ואשר רישומיה עברו לגוש 30502 חלקה 30, הוא דוד ל' מקלר שנפטר בארה"ב ביום 26.4.76 ושיורשיו הם התובעים 3-1". 4. לכתב התביעה המתוקן צורפה, בין היתר, חוות דעת של חוקר יוחסין (גיניאולוג), אשר בפרק הסיכום שלה (בסעיפים 27/25) נכתב כדלקמן: 2 "25. ההסתברות ששני אנשים בעלי שם זהה (אך עם איות שונה) כאשר השם אינו נפוץ, ירכשו באותה החברה קרקעות מעבר לים באותן שנים, כאשר אין סיבה לחשוב כי בין האנשים קירבה משפחתית, היא הסתברות זניחה ביותר. 26. לפיכך מקום שאני מוצא רק דוד ל. מקלר אחד נוסף בארה"ב (אשר האיות של שמו שונה ואין ידוע כי הוא קרוב משפחה) כאשר רכש מקרקעין באותה חברה בה דוד ל. מקלר שנפטר ב 26.4.76 רכש מקרקעין והיה אחד ממנהליה, אני יכול לקבוע במידה רבה מאוד של סבירות כי רוכש המקרקעין הוא דוד ל. מקלר הרשום בפנקס רישום המקרקעין הוא דוד ל. מקלר שנפטר ב- 26.4.76 . 27. מכאן כי אני בדעה כי בהסתברות גבוהה ביותר דוד ל.
פסק דין |18/02/2014 |מחוזי – ירושלים
ת"א (חיפה) 34410-12-19- אריאל קורנגולד נגד ' טל זלץ
שמות השופטים: סיגלית מצא
לעניין זה יפים דברי בית המשפט בפסק הדין בעניין מוסהפור (פיסקה 11 לפסק הדין): "עורך-דין, המתבקש לעשות עסקת מקרקעין עבור לקוח, אינו ממלא את חובתו כלפיו אם אינו בודק תחילה את פרטי הרישום בלשכת רישום המקרקעין ובמוסד מתאים אחר הקשור לנושא, לפי העניין (הוועדה לתכנון, מחלקת ההנדסה המתאימה, מינהל מקרקעי ישראל וכדומה). " לעניין זה ראו גם פסק הדין בת"א (שלום ת"א) 15735-05-19 רוני שושנה חמישה נ' מיה אהרוני ( 12.9.2023 ) פסקאות 53/57 והאסמכתאות המובאות שם וכן ע"א (מחוזי חי') 67750-03-18 דורון רותם נ' נורית פסטינגר-גנון ( 15.8.2018 ) פסקה 61. 57. לטעמי, כך הדבר גם אם מדובר בבני זוג וגם אם מדובר במכר מקרקעין אגב גירושין. גם אם ניתן לטעון כי במהלך חיי הזוגיות קיים שיתוף של מידע, ספק אם מדובר בחזקה, ומכל מקום טענה זו מאבדת ממשקלה כאשר מדובר בבני זוג המצויים בהליך של פרידה, בסכסוך כלכלי ומשפטי. אף אינו סבורה כי יש בכך שמדובר במכר המתבצע אגב גירושין בכדי לעקר את תכלית הבדיקה או לשנות מהיקף חובת הזהירות של עורך הדין כלפי לקוחות בכל הנוגע לבדיקת הזכויות הנמכרות. דברים אלה מקבלים משנה תוקף בשים לב לכך שמדובר בבדיקה פשוטה וזולה, מחד גיסא, ואשר אי ביצועה עשויה לגרור תוצאות הרות אסון, מאידך גיסא. 58. אף איני מקבלת את טענת הנתבע כי לא לקח על עצמו להעביר את זכויות גב' כרמית קורנגולד בבית המשפחה לתובע (עמ' 33, ש' 34/35; עמ' 34, ש' 34/36; עמ' 35, ש' 18/23; עמ' 36, ש' 6-7; עמ' 40, ש' 26/27; עמ' 49, ש' 2-3; עמ' 55, ש' 23), ולכן לא בדק בפועל את מצב הזכויות בדירה (עמ' 40, ש' 33/34).
פסק דין |12/06/2024 |שלום – חיפה
ע"א (תל אביב) 2996-04- כלפון דוד נגד 1. רשם המקרקעין פתח תקוה
שמות השופטים: שרה דותן
מנגד טוענים המשיבים ומשרד הפנים תומך בעמדתם, כי מכר מקרקעין בבעלות העיריה טעון אישור; וכשם שרשם המקרקעין מוסמך לבדוק אם שולמו כל תשלומי החובה בגין הרישום, כן מוסמך הוא לבדוק אם בשלו התנאים לרישום העסקה או פסק הדין. באשר לטיב ההתקשרות טוענים המשיבים, כי "מכר" אין פירושו העברת זכויות בתמורה בלבד, מכיוון שסעיף 188(ב) פוטר את העירייה, מהחובה לקבל אישור, רק ביחס להשכרת נכס מקרקעין או התרת השימוש בו לתקופה שאינה עולה על חמש שנים. מכאן מתבקשת להשקפתם, המסקנה כי כל העברת זכויות במקרקעין שאינה נכנסת לגדר החריג טעונה אישור. דיון. סמכויות רשם המקרקעין ברישום פסקי-דין. מקובלת עלי ההשקפה לפיה, רשם המקרקעין אינו אמור להרהר אחר תוכנו של פסק דין; ומשציווה בית המשפט או רשות מוסמכת על פי דין על העברת הזכויות, עליו לבצע האמור בהחלטה. אלא שלכלל ברור זה נקבעו סייגים בחוק ובפסיקה, ובנסיבות מסוימות, גם אם ניתן פסק דין הקובע כי פלוני הינו בעל נכס מקרקעין מסוים, אין רשם המקרקעין רשאי לרשום את העסקה, אלא אם כן מילא המבקש אחר הוראת סעיף 151 לחוק המקרקעין המתנה את הרישום בתשלום אגרה. בע"א 643/70 שרה בידרמן ואח' נ' הממונה על מרשם המקרקעין אגף רישום הסדר מקרקעין, פ"ד כה(2) 201, 204 נקבע על ידי כב' הנשיא י' זוסמן (כתארו אז): "אמנם צו ירושה אף הוא בכלל החלטת בית-המשפט, אך ברור ונעלה מכל ספק הוא, כי 'פסק-דין, צו או החלטה' בתקנה 33 הנ"ל פירושו, 'פסק דין וכו' למעט צו-ירושה'. הטעם לכך נראה בעליל מתקנה 22, המורה על רישום ירושה על פי בקשת המעוניין בדבר. מסעיף 66 לחוק הירושה, תשכ"ה1965-, נמצאנו למדים, כי צו ירושה וכמוהו צו קיום צוואה אינם אלא צווים המצהירים על זכותו של יורש, ולא מצינו בחוק הירושה הוראה על פיה יורה בית המשפט לרשום ירושה.
פסק דין |09/05/2005 |מחוזי – תל אביב
תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011
סעיף: 43. בקשה לרישום ראשון
43. (א) בקשה לרישום ראשון של מקרקעין תוגש למפקח באמצעות הרשם שבתחום לשכתו נמצאים אותם מקרקעין. (ב) לבקשה יצורפו – (1) תשריט המקרקעין שהכין מודד וכן בוקר ואושר לפי הוראות תקנות המודדים, חתום בידי כל בעלי הזכויות במקרקעין הסמוכים, כשהחתימות מאומתות בידי עורך דין; לא עלה בידי מגיש הבקשה להחתים את בעלי הזכויות במקרקעין הסמוכים כאמור, יצרף לבקשה תצהיר מפורט ומנומק בדבר הסיבות לכך; (2) טופס תיאור כללי של הקרקע חתום בידי המרכז למיפוי ישראל, שפורטו בו גבולות המקרקעין, להנחת דעתו של המפקח; (3) העתק מרישום המקרקעין ברישומי מס רכוש וקרן פיצויים, או אישור של מנהל מס רכוש וקרן פיצויים או מטעמו כי המקרקעין אינם רשומים בפנקסיו; הוראות פסקה זו לא יחולו על בקשה המוגשת מטעם המדינה; (4) מסמכים המוכיחים את זכויותיו של המבקש לגבי המקרקעין נושא הבקשה; (5) רשימה שפורטו בה שמו ומענו, ככל שהמען ידוע למבקש, של כל אדם שיש לו זכות במקרקעין סמוכים הטעונה רישום בפנקס; (6) רשימה המפרטת את שמו ומענו, ככל שהמען ידוע למבקש, של כל אדם, זולת המבקש, שיש לו זכות באותם מקרקעין הטעונה רישום בפנקס. (ג) המבקש יגיש כל מסמך אחר הנחוץ, לדעת המפקח, למתן החלטה בבקשה.
תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011
סעיף: 14. חתימת השטר בפני עורך דין ורישום העסקה
14. (א) התייצבו הצדדים לעסקה לפני עורך דין, יחתים אותם על שטר העסקה, ויאמת את חתימותיהם בחתימת ידו, לאחר שזיהה אותם והסביר להם את מהות העסקה שהם עומדים לבצע ואת התוצאות המשפטיות הנובעות ממנה, ולאחר ששוכנע שהדבר הובן כראוי ושהם חותמים מרצונם (בתקנה זו – אימות החתימות). (ב) נוסף על אימות החתימות, יאשר עורך דין, בכתב, כי בדק את הפרטים המופיעים בשטר העסקה והמסמכים שצורפו לו כאמור בתקנות 9 ו–10 (בתקנה זו – המסמכים) ומצאם מתאימים וראויים לעסקה המבוקשת; ואולם היו צדדים לעסקה מיוצגים בידי כמה עורכי דין רשאי כל עורך דין לאמת את חתימתו של צד לעסקה שהוא מייצג. (ג) נחתם שטר העסקה ואומת כאמור בתקנות משנה (א) ו–(ב), יצרף עורך הדין את השטר לבקשה ולשאר המסמכים, ויגישם לרשם סמוך לאחר מועד האימות. (ד) הוגש לרישום שטר העסקה שנחתם ואומת על פי תקנה זו, יבדוק הרשם את שטר העסקה והמסמכים שצורפו אליו, ויברר אם העסקה כשרה לרישום ואם הנתונים בפנקסים מאפשרים את רישומה. (ה) ראה הרשם כי הצדדים זכאים לבצע את העסקה וכי אין מניעה לביצועה ולרישומה, יאשר הרשם את העסקה ויעבירה לביקורת, ואם נמצאה כשרה לרישום, היא תירשם בפנקס. (ו) הרשם רשאי להתנות את הגשת שטר העסקה לרישום בקבלת תצלום תעודת הזהות או מסמך מזהה אחר, להנחת דעתו, של מי שהגיש את השטר לרישום ושל הצדדים לעסקה.
תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה), התשנ"ז-1997
סעיף: 2. נושאי הבחינה
; (יז) סעיפים 1, 4, 5, 7 עד 8 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968; (יח) חוק–יסוד: מקרקעי ישראל; (יט) חלק א', פרק א' בחלק ב', פרקים א' ו–ב' בחלק ג' לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972; (כ) תקנות הגנת הצרכן (גודל האותיות בחו זה אחיד), התשנ"ה-1995; (כא) פרקים ד', ו' ו–ח' לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979; (כב) צו מכר דירות (טופס של מפרט), התשל"ד-1974; (כג) צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה-1995; (כד) תקנות המתווכים במקרקעין, התשנ"ז -1997; (כה) תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), התשנ"ז-1997; (כו) תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק), התשס"ה-2004; (2) עקרונות ומושגי יסוד בנושאים אלה: (א) מקרקעין: (1) זכויות במקרקעין; (1א) הסדר מקרקעין, מקרקעין מוסדרים ומקרקעין לא–מוסד רים; (2) דיירות מוגנת; (3) בעלות משותפת במקרקעין (בעלות במושע) ופירוק שיתוף; (4) בתים משותפים, רכוש משותף, הצמדות; (5) דרכי איתור מידע על בעלות ושעבודים של נכסים: לשכת רישום במקרקעין, נסח רישום מקרקעין, רשם המשכונות, מינהל מקרקעי ישראל, חברות משכנות, מינהל אזור יהודה ושומרון , משכון ורישום משכון ברשם המשכונות, מושגי יסוד במשכנתאות; (6) הבטחת השקעות של רוכשי דירות: הערת אזהרה ומשמעותה; (ב) מינהל מקרקעי ישראל: חוזה פיתוח עם מינהל מקרקעי ישראל, חוזה חכירה עם מינהל מקרקעי ישראל, דמי הסכמה, דמי היוון, דמי היתר, העברת זכויות במגורים
תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011
סעיף: 45. בקשה לתיקון שטח או גבולות
45. (א) בקשה לתיקון רישום לא נכון של שטח או גבולות של מקרקעין לא מוסדרים, תוגש למפקח באמצעות הרשם שבלשכתו רשומים המקרקעין. (ב) בבקשה יפורטו כל העובדות המשמשות יסוד לתיקון המבוקש ויצורפו לה – (1) תשריט המתאר את המקרקעין ואת התיקון המבוקש, שהוכן ונחתם בידי מודד, וכן בוקר ואושר ככשר לרישום לפי תקנות המודדים, החתום בידי כל בעלי המקרקעין הסמוכים, כשהחתימות מאומתות בידי עורך דין; לא עלה בידי מגיש הבקשה להחתים את בעלי הזכויות במקרקעין הסמוכים כאמור, יצרף לבקשה תצהיר מפורט ומנומק בדבר הסיבות לכך; (2) נסח מאושר מרישום המקרקעין בפנקסי מס רכוש וקרן פיצויים ובפנקסי הרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין, או אישור מאת מנהל מס רכוש וקרן פיצויים וראש הרשות המקומית כי המקרקעין אינם רשומים בפנקסיהם; (3) רשימה שפורטו בה שמו ומענו של כל אדם, זולת המבקש, שיש לו זכות באותם מקרקעין; (4) רשימה שפורטו בה פרטי הרישום של כל המקרקעין הסמוכים וכן שמו ומענו של כל אדם שיש לו זכות בהם; (5) נסחי הרישום של המקרקעין הגובלים, ככל שאלה רשומים; (6) תצהיר לאימות העובדות שפורטו בכתב הבקשה והרשימות האמורות בפסקאות (3) ו–(4). (ג) המבקש יגיש כל מסמך אחר הנחוץ, לדעת המפקח, למתן החלטה בבקשה.
תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011
סעיף: 67. הוראות כלליות
like
dislike
copy
enlarge
67. (א) היו המקרקעין שמבוצעת בהם פעולת תכנון או חלוקה החדשה, לפי העניין, מוחכרים או משועבדים במשכנתה או בזיקת הנאה או בזכות קדימה, או כפופים להערה שנרשמה, יפרט הרשם את הפרטים בדבר רישומן של זכויות או הערות כאמור בחלקה או בחלקות שייווצרו לאחר רישום פעולת התכנון או החלוקה החדשה, לפי העניין. (ב) היו המקרקעין שמבוצעת בהם פעולת התכנון או החלוקה החדשה, לפי העניין, רשומים בפנקס הבתים המשותפים, יפרט מפקח את הפרטים בדבר רישומו או תיקונו של צו הרישום בפנקס הבתים המשותפים, והוא רשאי להורות על הגשת תשריט מתוקן של הבית המשותף, בחלקה או בחלקות שייווצרו לאחר רישום פעולת התכנון או החלוקה החדשה, לפי העניין. (ג) הוקצו מקרקעין לפי טבלת הקצאה ואיזון, לפי טבלת הקצאה, או בהתאם לפעולת התכנון, לפי העניין, וקודם לרישום פעולת התכנון או החלוקה החדשה הועברה לאחר הבעלות בהם, כולה או חלקה, ונרשמה בפנקסי המקרקעין, יבוא הבעלים הרשום בפנקסי המקרקעין במקום הבעלים הרשום בטבלאות האמורות, והחלוקה החדשה תירשם בהתאם, וכפי שיורה הרשם. (ד) בכפוף להוראות סימן זה, משראה רשם כי הומצאו כל המסמכים הדרושים לרישום פעולת התכנון או החלוקה החדשה, וכי אין מניעה לרישומה, ירשום את פעולת התכנון או החלוקה החדשה כפי שאושרה.
תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016
סעיף: 36. הסכמה והודעה לבעלי זכויות במקרקעין
כמה חוכרים במשותף-בעל רשום או חוכר; (3) בבית משותף, כל בעלי הדירות בבית המשותף או חוכריהן או נציגות הבית המשותף; (4) במקרקעין שאינם רשומים במרשם המקרקעין-מי שחייב עליהם בתשלום מס רכוש וקרן פיצויים לפי הרשום בפנקסים המנוהלים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, או מי שהיה חייב במס כאמור לולא הופטר מתשלומו מכוח כל חוק; (5) במקרקעין שהם מקרקעי ישראל, בין אם הם רשומים במרשם המקרקעין ובין אם לאו, ובעל הזכות אינו אחד מאלה המנויים בפסקאות (1) עד (4), והוא אחד מאלה: (א) בעל חוזה חכירה לדורות עם רשות מקרקעי ישראל אף אם עסקת החכירה כאמור לא נגמרה ברישום; (ב) מי ש רשות מקרקעי ישראל אישרה כי הוא בעל זכות שחתימתו דרושה; אישור כאמור יכול שיינתן לסוגים של בעלי זכויות, סוגים של נכסים או סוגים של בקשות להיתר; (6) בבקשה לבצע עבודה או שימוש שניתן להתירם על ידי בית דין לשכירות לפי סעיף 37(א) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972-גם הדייר, כמשמעותו בחוק האמור, ובלב
חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960
סעיף: 4יז. הקניית בעלות בנכס מקרקעין
כר, בכפוף לביצוע מלוא התשלום כמפורט בהודעה לחוכר; לא היתה זכותו של החוכר בנכס רשומה בפנקסי המקרקעין, או שהיתה רשומה כזכות חכירה בחלק מסוים במקרקעין, תשלח הרשות לחוכר את שטר העסקה החתום על ידי הרשות במועד שבו יהיה ניתן לרשום את זכות הבעלות בשל אותה חכירה, ובלבד שהרשות תהא רשאית לחתום על שטר העסקה לצורך רישום זכות הבעלות כאמור, לפי כל דין; (2) הגיש החוכר ללשכת הרישום את שטר העסקה להעברת הבעלות בנכס על שמו, כאמור בפסקה (1), יחולו הוראות אלה: (א) הרשם ירשום בפנקסי המקרקעין את הבעלות בנכס על שם החוכר, ובלבד שצורפו לבקשה שטר העסקה כשהוא חתום גם בידי החוכר, וכן הוכחה לכך שהת שלום שולם לרשות במועד, כמפורט בהודעה לחוכר; (ב) על רישום הבעלות כאמור בפסקת משנה (א) יחולו הוראות לפי חוק המקרקעין, ואולם לא יידרשו כתנאי לרישום הבעלות על שם החוכר, ייפוי כוח מאת הרשות, וכל מסמך או אישור המהווה הוכחה לכך ששולמו תשלומי החובה, למעט לעניין תשלומי החובה שהיו נדרשים לצורך רישום החכירה בנכס, ככל שמדובר בחכירה שלא היתה רשומה. (ב2) המועצה תקבע תנאים שלפיהם יהא חוזה חכירה למטרת מגורים או למטרת תעסוקה, לחוזה חכירה מהוון. (ג) (בוטל). (ד) הודעה לחוכר או תשלום לפיה, כתב הסכמה, ורישום בעלות על שם חוכר לפי הוראות סעיף זה, לא ייחשבו – (1) לענין חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 לגבי נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו לחוכר פטורה מתשלום -כמכירת זכות במקרקעין; (2) לענין התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה – כמימוש זכויות במקרקעין.
תקנות הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה) (דיור בהישג יד להשכרה), התשע"ה-2015
סעיף: 12. רישום הערה בפנקסי המקרקעין וברשות מקרקעי ישראל
12. (א) אם זכות הבעלות או החכירה לדורות בחלקה, שעל כולה או על חלק ממנה חלות הוראות תקנות אלה, רשומה בפנקסי המקרקעין, יחולו הוראות אלה: (1) מיום מתן היתר מכוח תכנית, עד תום התקופה הקבועה בתקנה 2, כל עסקה במקרקעין, ביחידות הדיור המיועדות לשכירות בהישג יד להשכרה, טעונה אישור של המנהל; (2) לא ייתן המנהל אישור לעסקה במקרקעין, אלא אם כן מצא שהעסקה אינה סותרת את הוראות תקנות אלה; (3) תנאי להיתר מכוח תכנית שייעדה קרקע לדיור בהישג יד להשכרה יהיה רישום הערה בפנקסי המקרקעין בדבר הצורך באישור המנהל לעסקה במקרקעין; (4) תמה התקופה הקבועה בתקנה 2, ייתן המנהל לבעלים אישור כי אין עוד צורך באישורו לעסקה במקרקעין וכי ניתן למחוק את ההערה מפנקסי המקרקעין; (5) בתקנה זו, "עסקה” – למעט משכנתה ועסקה בין בעלים לזוכה לפי תקנות אלה. (ב) לא היו זכויות החכירה לדורות בקרקע שהיא מקרקעי ישראל שתקנות אלה חלות עליה רשומות בפנקסי המקרקעין, יחולו הוראות סעיף 7 לתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה לעניין רישום והעברת זכויות, בשינויים המחויבים. (ג) לבקשת בעל זכות בחלקה כאמור בסעיף קטן (א), רשם המקרקעין ימחק את ההערה שנרשמה לפי סעיף קטן (א), ובלבד שבעל הזכות המציא לרשם המקרקעין אישור מאת המנהל לכך שתמה תקופת ההעמדה לשכירות לפי תקנה 2. (ד) לבקשת בעל זכות כאמור בסעיף קטן (ב), רשות מקרקעי ישראל תאשר כי לא נדרשים עוד אישורים כאמור בסעיף 7 לתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, ובלבד שבעל הזכות המציא לרשות מקרקעי ישראל אישור מאת המנהל לכך שתמה תקופת ההעמדה לשכירות לפי תקנה 2.
תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה), התשנ"ז-1997
סעיף: 2. נושאי הבחינה
, משכון ורישום משכון ברשם המשכונות, מושגי יסוד במשכנתאות; (6) הבטחת השקעות של רוכשי דירות: הערת אזהרה ומשמעותה; (ב) מינהל מקרקעי ישראל: חוזה פיתוח עם מינהל מקרקעי ישראל, חוזה חכירה עם מינהל מקרקעי ישראל, דמי הסכמה, דמי היוון, דמי היתר, העברת זכויות במגורים בקרקע עירונית של מינהל מקרקעי ישראל, זכויות ביישובים חקלאיים; (ג) חובות ואיסורים על מתווך במקרקעין; (ד) מכירות נכסים מיוחדות: מכירת נכסי עיזבון על ידי עיזבון או מנהל עיזבון, מכירת נכסים אגב הסכם גירושין; (ה) הוצאה לפועל – הליך כינוס נכסים בהוצאה לפועל; (ו) תכנון ובנייה: (1) מוסדות תכנון: מועצה ארצית, ועדה מחוזית, ועדה מקומית, ועדה מרחבית, ועדת ערר לפיצויים והיטל השבחה; (2) תכניות בנייה ורישוי: תכנית מיתאר ארצית, תכנית מיתאר ארצית (תמ"א) 38, תכנית מיתאר מחוזית, תכנית מיתאר מקומית, תכנית מיתאר מקומית ברמה מפורטת, היתר בנייה, "הקלה", היתר לשימוש חורג; תעודת גמר ("טופס 4"); (3) זכויות בנייה; (4) שינוי ייעוד; (5) הפקעה; (6) היטל השבחה; (ז) מיסוי מקרקעין: (1) מס שבח; (2) מס רכישה; (3) מס ערך מוסף בעסקאות מקרקעין; (ח) חוזים: (1) הגדרת חוזה; (2) זיכרון דברים; (3) תרופה
חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960
סעיף: 4יז. הקניית בעלות בנכס מקרקעין
מטעמו; "תעסוקה" – כהגדרתה בחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960; "תשלומי החובה" – מסים, אגרות, היטלים, ארנונות או תשלומי חובה אחרים המגיעים למדינה, לרשות מקומית, או למוסד תכנון כהגדרתו בחוק התכנון והבניה. (ב) הרשות תשלח לכל חוכר של נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום, הודעה, בדואר רשום, על כוונתה להקנות לו בעלות בנכס בלא תמורה (בסעיף זה – הודעה לחוכר הפטור מתשלום), ויחולו לעניין זה הוראות אלה: (1) הסכים החוכר בכתב להקניית הבעלות על סמך ההודעה לחוכר הפטור מתשלום (בסעיף זה – כתב הסכמה), או לא הודיע לרשות, בתוך 60 ימים מיום משלוח ההודעה האמורה, על התנגדותו להקניה כאמור, וזכותו בנכס נרשמה בפנקסי המקרקעין ביחס לכל המקרקעין או לחלק בלתי מסוים מהם, תגיש הרשות ללשכת הרישום בקשה, בחתימת נציג הרשות, לרישום הבעלות על שם החוכר על סמך ההודעה לחוכר הפטור מתשלום (בסעיף זה -ב קשה לרישום); היתה זכות החוכר בנכס רשומה בחלק מסוים מהמקרקעין, או שלא היתה רשומה כלל, תוגש הבקשה לרישום במועד שבו יהיה ניתן לרשום את זכות הבעלות בשל אותה חכירה, ובלבד שהרשות תהא רשאית להגיש בקשה לרישום זכות הבעלות כאמור, לפי כל דין; (2) הגישה הרשות ללשכת רישום בקשה לרישום לפי הוראות פסקה (1) יחולו הוראות אלה : (א) הרשם ירשום בפנקסי המקרקעין את הבעלות בנכס על שם החוכר, ובלבד שבבקשה לרישום ייכלל אישור מאת הרשות ולפיו נשלחה הודעה לחוכר הפטור מתשלום, והחוכר הסכים להקניית הבעלות או לא הודיע לרשות על התנגדותו להקניה כאמור בתוך התקופה האמורה בפסקה (1); (ב) לא יידרשו, כתנאי לרישום
תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011
סעיף: 52. תוכן הצו
52. בצו לרישום מקרקעין, לחידוש הרישום או לתיקון הרישום הקיים לפי סימן זה יפורטו כל הפרטים שייכללו ברישום המקרקעין, ברישומם מחדש או בתיקון הרישום הקיים ובכלל זה הפרטים בדבר הבעלות, זכויות החכירה, המשכנתאות, זיקות ההנאה וכל שאר הזכויות הנרשמות בפנקסים.
תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011
סעיף: 35. רישום זכות קדימה של יורש
35. (א) יורש המבקש לרשום זכות קדימה כאמור בסעיף 100(ב) לחוק, יגיש את בקשתו לרשם; לבקשה יצורף העתק מצו הירושה או צו קיום הצוואה, לפי העניין. (ב) המבקש יציין בבקשתו לגבי חלקם של אילו יורשים הוא מבקש לרשום את זכות הקדימה, או אם הוא מבקש לרשמה לגבי חלקם של כל שאר היורשים. (ג) ראה הרשם, על פי צו ירושה או צו קיום צוואה ועל פי ראיות נוספות שהוגשו לו, כי בקשת היורש בדין יסודה, תירשם זכות הקדימה.
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 18א. נושאי הבחינה
18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).
כל הזכויות שמורות document.getElementById("year").innerHTML = new Date().getFullYear() ©
