עו ד הוצל פ פתח תקווה | עורך דין הוצל פ פתח תקווה

לשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה – מדריך מקיף להליכי גבייה והוצאה לפועל

לשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה מהווה מרכז חשוב לאכיפת פסקי דין וגביית חובות באזור השרון. במאמר זה נסקור את סמכויות הלשכה, הליכי הגבייה המרכזיים, והפסיקה העדכנית המנחה את פעילותה.

המסגרת החוקית של ההוצאה לפועל בפתח תקווה

לשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה פועלת מכוח חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, והתקנות שהותקנו מכוחו. הלשכה אחראית על יישום והוצאה לפועל של פסקי דין ומסמכים אחרים בעלי תוקף משפטי.

הפסיקה העדכנית, כמו בתיק רע"א 62310-10-15 ליד בניה והשקעות בע"מ נ' עיריית פתח תקווה, קבעה תקדימים חשובים בנוגע לאכיפת הסכמי פשרה שקיבלו תוקף של פסק דין.

סמכויות רשם ההוצאה לפועל בפתח תקווה

רשמי ההוצאה לפועל מחזיקים בסמכויות נרחבות בניהול תיקי הוצאה לפועל:

בדיקת תוקף פסקי דין והסכמים
הכרעה בטענות "פרעתי"
הוצאת צווי עיקול וכינוס נכסים
הכרזה על חייבים כמוגבלים באמצעים

בתיק רע"צ 28288-05-13 עמוס נעמת נ' שער מבנים בע"מ, נקבע כי: "בסמכותו של הרשם לבדוק האם פסה"ד חדל מלהתקיים מכוח ההסכם והאם מתעוררת טענה שההסכם הופר."

הליכי אכיפה וגבייה מרכזיים

הלשכה בפתח תקווה מפעילה מגוון הליכי אכיפה:

עיקולי חשבונות בנק
עיקולי משכורת
עיקולי רכבים ומקרקעין
צווי הבאה
הגבלות שונות על חייבים

חובת תום הלב בהליכי הוצאה לפועל

בפסיקה העדכנית, ובמיוחד בתיק הוצל"פ 530995-08-22, נקבעו עקרונות חשובים בנוגע לחובת תום הלב של הצדדים בהליכי הוצאה לפועל. בית המשפט קבע כי: "העובדה שהמשיבה לא שלחה למבקשת התראה בדבר אי ביצוע התשלום אינה עולה כדי התנהגות בחוסר תום לב, כאשר האחריות לביצוע התשלום הייתה מוטלת על המבקשת."

איחוד תיקים והסדרי חוב

לשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה מטפלת גם בבקשות לאיחוד תיקים והכרזה על חייבים כמוגבלים באמצעים. תהליכים אלה מוסדרים בחוק ומאפשרים לחייבים להסדיר את חובותיהם באופן מאורגן ומבוקר.

לסיכום

לשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה מהווה זרוע ביצועית חשובה במערכת המשפט הישראלית. פעילותה נשענת על איזון עדין בין זכויות הזוכים והחייבים, תוך שמירה על עקרונות היסוד של תום לב והגינות דיונית. להתייעצות מקצועית בענייני הוצאה לפועל, מומלץ לפנות ל עורך דין הוצל"פ פתח תקווה המתמחה בתחום.

סימוכין

בר"ע (ירושלים) 782-05- בנק המזרחי המאוחד בע"מ (לשעבר טפחות בנק משכנתאות לישראל בעמ) נגד 1. עיריית פתח תקווה שמות השופטים: אהרן פרקש לצפייה בפסק הדין לעומת זאת, סמכותו של ראש ההוצאה לפועל בכל הנוגע לכונס נכסים בהליכי הוצאה לפועל קבועה בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק" או "חוק ההוצאה לפועל"), ובעיקר בסעיפים 53/60 העוסקים בכינוס נכסים וכן בתקנות 80/91 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (להלן: "תקנות ההוצאה לפועל"). ראש ההוצאה לפועל ממנה את כונס הנכסים ומפקח על פעולותיו. אין מדובר בפיקוח פורמלי גרידא (ד. בר-אופיר, הוצאה לפועל, הליכים והלכות, מהדורה שישית, חלק שני, עמ' 660). הפיקוח הוא פיקוח מהותי, וראש ההוצאה לפועל מוסמך ליתן כל הוראה הנראית לו (סעיף 54(ב) לחוק). ראש ההוצאה לפועל הוא שמנהל את תיק ההוצאה לפועל ואם מונה כונס נכסים, ראש ההוצאה לפועל הוא האחראי על קופת הכינוס, ורשאי הוא ליתן הוראות האם וכיצד ימומשו נכסי החייב, וכן לקבוע את סדרי הקדימויות בחלוקת הכספים הקיימים בקופת הכינוס. 12. בענייננו, מדובר במחלוקת שהתעוררה בין המבקשת, היא הרוכשת, לבין המשיבה, היא עיריית פתח תקווה, אשר סירבה להנפיק למבקשת תעודה על העדר חובות. לכאורה, צודקת המשיבה בטענת חוסר הסמכות שהעלתה, שכן כאמור, החלטה של רשות מקומית ניתנת לביקורת שיפוטית באמצעות עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, במיוחד כאשר מדובר בהחלטה הנוגעת לענייני ארנונה, המפורטת מפורשות בתוספת לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים. אולם במה דברים אמורים אילו פנתה המבקשת למשיבה באופן עצמאי וללא תלות בתיק ההוצאה לפועל והמשיבה היתה דוחה את בקשתה, אזי ניתן היה לומר כי מדובר בהחלטת רשות מקומית, אשר עתירה עליה יש להגיש לבית המשפט לעניינים מינהליים. ברם, במקרה דנן, המבקשת פנתה למשיבה בשמו של כונס הנכסים, באמצעות ייפוי הכח שניתן לה על ידו ובמסגרת תיק ההוצאה לפועל (ראה נספח ח'1 לבקשה למתן הוראות, נספח ב' לבקשת רשות הערעור). פסק דין |29/08/2005 |מחוזי – ירושלים מאזכרים – 7 |עמודים – 12 רעצ (תל-אביב-יפו) 28288-05-13- עמוס נעמת נגד שער מבנים בעמ שמות השופטים: משה סובל שלום תא לצפייה בפסק הדין 1. המבקש, החייב בתיק הוצל"פ 01-06350-33-3, עותר לקבלת רשות ערעור על החלטתו מיום 23.1.13 של כב' רשם ההוצל"פ אשר אוהד שדחה בקשתו לסגירת תיק ההוצל"פ בנוסף עותר המבקש להארכת המועד להגשת הבר"ע, מהנימוקים המפורטים בבקשה. בהתאם להחלטתי מיום 19.5.13 , הגישה המשיבה תגובה מפורטת בה התייחסה לשתי הבקשות ואף צרפה נספחים. החלטתי לדון בשתי הבקשות ביחד ובבר"ע כבערעור עצמו ולקבל את הערעור, כמפורט להלן. 2. בתאריך 26.2.03 , ניתן כנגד המבקש פס"ד, בהעדר הגנה, לפינוי נכס ולחיוב כספי. בתאריך 27.5.03 , הגיעו הצדדים להסכם פשרה ובו קבעו תנאים שקיומם על ידי המבקש יבטל את פסק הדין. כשמונה שנים לאחר הסכם הפשרה באוגוסט 2011, פתחה המשיבה את תיק ההוצל"פ מכוח פסק הדין, מבלי שצרפה את הסכם הפשרה באשר לטענתה הפר המבקש את הסכם הפשרה, ולכן זכאית היתה לבצע את פסה"ד בלשכת ההוצל"פ. בתאריך 15.12.11 , הגיש המבקש בקשה בטענת פרעתי, המשיבה הגישה תגובה בכתב לבקשה והמבקש הגיש תשובה לתגובה. על בסיס כתבי הטענות נתנה בתאריך 11.11.12 , החלטה על ידי רשם ההוצל"פ בטענת פרעתי. 3. בהחלטה מביא הרשם מספרו של המלומד בר אופיר ולפיו אין בסמכותו של רשם ההוצל"פ לקבוע האם הופר הסכם שנכרת לאחר שניתן פסק דין. בסמכותו של הרשם לבדוק האם פסה"ד חדל מלהתקיים מכוח ההסכם והאם מתעוררת טענה שההסכם ה ופר. ככל שהתשובה לשתי השאלות חיובית יש להפנות הצדדים לביהמ"ש כדי שיברר אם ההסכם קוים או הופר. בעניינינו קובע הרשם מפורשות כי ההסכם בא במקום פסק הדין, הצדדים פעלו על פי ההסכם ולא על פי פסה"ד והתוצאה היא שהתשובה לשאלה הראשונה (האם פסה"ד חדל מלהתקיים) היא חיובית. פסק דין |19/06/2013 |שלום – תל אביב מאזכרים – 0 |עמודים – 4 תקנות ההוצאה לפועל (פתח תקווה) 20-09345-05-8- החייב נגד הזוכה שמות השופטים: דיאנה פסו ואגו לצפייה בפסק הדין הנה כי כן, הסמכות שניתנה לבתי המשפט ולרשם ההוצאה לפועל בהפעילו את סמכותו המעין-שיפוטית, מכוח סעיף 81 לחוק בתי המשפט היא לתקן טעויות סופר או טעויות טכניות בלבד. תיקון טעויות מהותיות בהחלטה שיפוטית של רשם ההוצאה לפועל יכול להיעשות אפוא – בהתאם לעקרון סופיות פסק הדין – רק על-ידי ערכאת הערעור. כאמור, לשונה של תקנה 126א לתקנות ההוצאה לפועל היא רחבה עד מאוד; אולם סבורני, כי ככל שעסקינן בהחלטות שיפוטיות שיצאו תחת ידו של רשם ההוצאה לפועל, לא ניתן לפרש את הסמכות שהוקנתה לו מכוח תקנה זו באופן שחורג מן הסמכות הקבועה בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט". 3 8. לפיכך, טענות החייב, לפיהן יש להורות על חיוב קופת הכינוס, ביחסים שבינו לבין כונס הנכסים, נדחות ולו מהטעם שכבר הוכרעו. אף אם היה מקום לסבור, כי ניתן היה להחליט אחרת או כי יתכן, כשיטת החייב, שנפלה טעות בהחלטת הרשמת (וכמובן שאיני מביעה דעה), כיום לא ניתן לשנותה. 9. כונס הנכסים עתר להורות לעיריית פתח תקווה להעביר לידיו אישור המופנה ללשכת רישום המקרקעין, על העדר חובות, ביחס לנכס. כונס הנכסים הוסיף בבקשתו, כי – "אין מחלוקת כי הדין והפסיקה חילקו את החבות בתשלום מיסי העיריה, לשלוש תקופות, כאשר עד ליום החזקה בדירה על ידי כונס הנכסים, החבות הינה של החייב ושלו בלבד. מיום תפיסת החזקה בנכס ועד ליום מסירתה לקונים, החבות רובצת על כספי הכינוס ואילו החבות ביחס לתקופה שלאחר מסירת החזקה לקונה, רובצת לפתחם של הקונים". יחד עם זאת הוסיף, כי על החייב עצמו לשאת בתשלום דמי הארנונה, גם ביחס לתקופה שמיום תפיסת החזקה בנכס ועד מסירתה לקונה, על ידי כונס הנכסים. החלטה |10/03/2014 |רשם ההוצאה לפועל – פתח תקווה מאזכרים – 0 |עמודים – 14 רע"א (מרכז) 62310-10-15- ליד בניה והשקעות בע"מ נגד עיריית פתח תקווה שמות השופטים: מיכל נדב,אורן שוורץ,הלית סילש לצפייה בפסק הדין באמצעות ב"כ עו"ד דני אורדן ועו"ד צח אורי נגד המשיבה: עיריית פתח תקווה באמצעות ב"כ עו"ד אשר אילוביץ' ועו"ד אריאל ליבר פסק דין 1. לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופט נ' שטרנליכט) מיום 20.09.2015 בתיק רע"צ (שלום פתח תקווה) 54049-04-15 בו נדחה ערעורה של המבקשת על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל מ' שכנר בתיק הוצל"פ 20-13224-14-7 במסגרתה נתקבלה טענת "פרעתי". רקע 2. ביום 13.08.2013 הגישה ליד בניה והשקעות בע"מ (להלן: "המערערת") תביעה כספית כנגד עיריית פתח תקווה (להלן: "העירייה"). סכום התביעה הועמד על סך 2,922,773 (להלן: "סכום התביעה"). לאחר הליך גישור הגיעו הצדדים להסכם פשרה (להלן: "הסכם הפשרה"). 2 3. בהסכם הפשרה נקבע, בין היתר: "1. מבלי להודות בטענה כלשהי. . . . . . ישלמו הנתבעות לתובעת סך של 828,930 (להלן: "סכום הפשרה"). 2. סכום הפשרה ישולם על ידי הנתבעות באמצעות העברה בנקאית לחשבון התובעת שמספרו. . . בבנק הפועלים. . . . . על מלוא סכום הפשרה, בתוך 30 יום ממועד אישור בית המשפט להסכם. 3. ככל שלא ישולם ע"י הנתבעות סכום הפשרה במלואו ו/או במועדו, יעמוד מלוא סכום התביעה לפירעון מיידי בצירוף ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה". 4. ביום 8.7.2014 ניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה. ביום 1.09.2014 (בחלוף 55 ימים ממועד אישור פסק הדין) ומשלא שולם סכום הפשרה כהגדרתו בהסכם, פתחה המערערת תיק הוצאה לפועל על מלוא סכום התביעה. 5. ביום 7.09.2014 העבירה העירייה את סכום הפשרה לחשבון המערערת. 6. תמצית טענות המשיבה בפני רשמת ההוצאה לפועל: לא הייתה הצדקה לפתיחת תיק ההוצאה לפועל; התיק נפתח ללא התראה מוקדמת; אילו הייתה המערערת פונה למשיבה היה מוסבר לה כי יש עיכוב עקב קושי ביורוקרטי ועקב תקלה מיחשובית; עמידת המערערת על מלוא סכום התביעה היא חסרת תום לב. פסק דין |09/07/2016 |מחוזי – מרכז מאזכרים – 7 |עמודים – 11 תקנות ההוצאה לפועל (ירושלים) 530995-08-22-1אריאל דוד כהן נגד הזוכים שמות השופטים: מרים דרמוני יזדי לצפייה בפסק הדין כדברי החייב 2, עצמו בעדותו בדיון: "אני מסכים שההודעה חד צדדית, היא לא הסכמה" (עמוד 3, שורה 28 לפרוטוקול הדיון) החייבים ביצעו גם את התשלום השלישי, לאחר תשעה ימים, מהמועד שנקבע בפסק הדין, איחור שכבר מהווה הפרה, אך, גם לאחר הפרה זו, הזוכה נהגה בסלחנות כלפי החייבים ולא פתחה את תיק ההוצאה לפועל שכאמור נפתח רק ביום 4.9.2022 לאחר השיהוי הנוסף בתשלום הרביעי. בכל הכבוד, איני רואה מקום ל"העניש" הזוכה, על כך שלא נקטה בהליכים כנגד החייבים, כבר במסגרת האיחור הראשון בביצוע התשלומים, אשר נחשב כהפרה. להיפך, יש רק לשבח הזוכה, אשר נהגה באיפוק והמתינה להמשך התשלומים של החייבים, למרות שלא היה כל חובה עליה לעשות כן. בפס"ד ברע"א 6859/16 עיריית פתח תקוה נ' ל. י. ד בניה והשקעות בע"מ (פורסם בנבו) (ניתן ביום 23.11.2016 ) ( להלן : " פס"ד עיריית פתח תקווה" ) נקבע כי : "עוד הוטעם, כי העובדה שהמשיבה לא שלחה למבקשת התראה בדבר אי ביצוע התשלום אינה עולה כדי התנהגות בחוסר תום לב, כאשר האחריות לביצוע התשלום, ובכלל זה ה"תזכורת" לשם כך, הייתה מוטלת על המבקשת. " בכל הכבוד לנטען ע"י החייבים, האחריות לביצוע התשלום במועד שנקבע בפסק הדין מוטלת על החייבים ועליהם בלבד. אין זה מתפקידה של הזוכה, לשמש כ"מזכירה" לחייבים ואין להטיל עליה "אשם תורם" למחדל החייבים. בעניין זה, אציין כי הזוכה אף העידה בדיון (עמוד 3, שורות 12/13 לפרוטוקול הדיון) כי הזהירה החייבם והבהירה להםם, כי היא לא תהיה אחראית או מחויבת לסייע להם ולהזכיר להם לשלם את התשלומים במועדם ולמרות זאת, החייבים לא נקטו משנה זהירות. על כן, לא ניתן לקבל את טענותיהם של החייבים, כי העובדה שהזוכה לא האירה עיניהם בדבר אי ביצוע התשלום המלא, עולה בכדי התנהגות של חוסר תום לב. החלטה |14/03/2023 |רשם ההוצאה לפועל – ירושלים

פסיקה רלוונטית

רע"א 743-05- הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נגד 1. אמנון בן יהודה

שמות השופטים: ס גובראן

like
dislike
copy
enlarge
בית-המשפט המחוזי הבהיר, כי מקובלת עליו לחלוטין קביעתו של ראש ההוצאה לפועל, לפיה פסק-הדין הוא פסק-דין הצהרתי, אשר איננו ניתן לביצוע במסגרת ההוצאה לפועל משום שהוא קובע את עקרונות החישוב בלבד, אך כלל אינו קובע מיהו הזוכה ומיהו החייב ואף לא את סכום החיוב. במקרה דנא הליכי ההוצאה לפועל היו מיותרים, משום שלשכת ההוצאה לפועל איננה הערכאה המתאימה לטיפול במחלוקת נשוא התיק. להשלמת התמונה ייאמר, כי ביום 19.6.03 הגישו החברה והמשיבים לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ת. א 1730/03) תביעה כספית כנגד המבקש ועתרו לחייב אותו לשלם להם סך של 7,622,807 ש"ח על בסיס האמור בפסק-הדין מיום 4.8.96 . המבקש מצידו הגיש בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין. ביום 25.5.04 דחה בית-המשפט המחוזי (כבוד הרשם עדי אזר ז"ל) את הבקשה לדחייה על הסף וערעור שהוגש על החלטת הרשם לבית-המשפט המחוזי נדחה אף הוא. בקשת רשות ערעור, שהוגשה לבית-משפט זה, נדחתה אף היא (רע"א 10999/04). מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בגדרה טוען המבקש, כי החלטת ראש ההוצאה לפועל ופסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מתעלמים מהוראת הדין הכלולה בסעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז1967, אשר מסמיכה את ראש ההוצאה לפועל לפנות לבית-המשפט שנתן את פסק-הדין ולבקש ממנו להבהירו ולפרש אותו. כן טען המבקש, כי אם החלטות הערכאות שקדמו לי יישארו על כנן, לא ניתן יהיה לבצע את פסק-הדין למרות היותו פסק-דין חלוט. המשיבים טענו, מנגד, כי החלטת בית-משפט זה, מיום 7.3.05 , מייתרת את בקשת רשות הערעור הנוכחית משום שההחלטה אישרה, למעשה, את המשך ניהול התביעה שהגישו המשיבים לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.

החלטה |
13/03/2006 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 21 |
עמודים – 5
ע"א 7764/21- ניסן פרנק נגד עורך דין יקיר ניידק

שמות השופטים: י עמית

like
dislike
copy
enlarge
אי לכך, אני מורה על עיכוב הליכים בתיק ההוצאה לפועל בעניינו של המבקש שמספרו 20-03661-13-0 המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה, וזאת עד להכרעה בערעור או עד להחלטה אחרת. בנסיבותיו של המבקש, איני רואה להתנות את מתן הצו בהפקדת ערובה. העירייה (המשיבה 3) תישא בהוצאות המבקש בסך 3,000 בגין בקשה זו. 9. לנוכח טענת העירייה כי היה על המבקש להגיש בקשת רשות ערעור חלף ערעור, התיק יועבר ללשכת הרשמים לצורך סיווג ההליך.

החלטה |
14/12/2021 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 2 |
עמודים – 4
רע"א 10387/04- שמואל יוסף, עורך דין נגד המועצה המקומית עומר

שמות השופטים: ס גובראן

like
dislike
copy
enlarge
המבקש טען בבית-המשפט המחוזי, כי החלטתו של ראש ההוצאה לפועל פוגעת בזכותו הקניינית לגבות את חובו שנפסק על-פי דין וכי ההחלטה התקבלה בניגוד לייעודה של לשכת ההוצאה לפועל שתפקידה הוא הוצאה לפועל של הכרעות שיפוטיות בנושאים כספיים. המבקש יצא חוצץ כנגד הערתו של ראש ההוצאה לפועל, לפיה הדרך הראויה לגבות את חובו הינה באמצעות הגשת תביעה נוספת. בית-המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט נ' הנדל) דחה את ערעורו של המבקש בקובעו, כי מקור הסמכות לפיו יקבע באם החלטה או פסק-דין יבוצעו בלשכת ההוצאה לפועל טמון בנוסח חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: חוק ההוצאה לפועל) וחוקים אחרים ולא בדרך של פרשנות משפטית. בראש ובראשונה, קבע בית-המשפט המחוזי, שהדין מציין שני מקורות בכדי לקבוע שהכרעה הינה ברת-ביצוע על-ידי ההוצאה לפועל: המקור הראשון טמון בחוק ההוצאה לפועל עצמו אשר מורה, כי פסק דין או החלטה אחרת שניתנה על-ידי בית-משפט או בית דין דתי, ניתנים לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל והמקור השני מצוי במסגרתו של סעיף 81 לחוק ההוצאה לפועל, לפיו הכרעה שניתנה על-ידי גורם שאינו בית-משפט, יחולו עליה הוראות חוק ההוצאה לפועל ובתנאי שמדובר ב"חיוב שדינו כפסק דין" כ"משכנתאות רשומות על מקרקעין וכן החלטות, צווים, פסקי דין ומסמכים שנקבע לגביהם בכל דין כי יש לבצעם כמו פסק-דין של בית משפט". בית-המשפט המחוזי דחה את ניסיונו של המבקש להסיק מתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א – 2000 (להלן: התקנות), כי יש לראות בועדת ערר כבית דין. אמנם נכון הדבר, שהתקנות מגדירות בית דין כוועדת ערר וגם נכון הדבר שניתן להגיש ערעור מינהלי לפי סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976, אך בין קביעת הדין, כי הכרעה של ועדת ערר לעניין ארנונה כפופה לשבט הביקורת של בית-המשפט לעניינים מנהליים, לבין המסקנה שהכרעה של ועדת ערר לעניין ארנונה ניתנת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, מפרידה כברת דרך.

החלטה |
12/12/2005 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 2 |
עמודים – 3
רעצ (פתח תקווה) 54049-04-15- ל.י.ד בניה והשקעות בע"מ נגד עיריית פתח תקווה

שמות השופטים: נחום שטרנליכט

like
dislike
copy
enlarge
הליכי הוצאה לפועל למישוש זכות מכוח פסק דין, לרבות פתיחת תיק ההוצאה לפועל וניהול ההליכים בו, כפופים אף הם לתחולתו של עיקרון תום הלב ועל ראש ההוצאה לפועל מוטלות החובה והסמכות לבחון האם מתנהלים הצדדים בתום לב". בעניין זה ראה גם ע"א (מחוזי ת"א-יפו) 1029/06, אברהם נ' קיבוץ המעפיל, ניתן ביום 18.4.2007 . 6 סיכום ביניים. בדין קבעה כב' רשמת ההוצל"פ, כי במסגרת הדיון בבקשה על דרך טענת "פרעתי" מוסמכת היא לדון גם בטענת העירייה ביחס לחוסר תום לב מצידה של המערערת בפתיחת ההליכים בהוצל"פ. אין המדובר ב"שכתוב מחדש" של הסכם הפשרה, כפי שטוענת המערערת, או בהתערבות בחופש החוזים שבין הצדדים. כפי שצוטט לעיל, בחינת תום הלב של מי שפותח בהליכי הוצל"פ, היא בגדר סמכותו של רשם הוצל"פ בבואו לדון בשאלה, האם עדין על החייב למלא אחר הוראותיו של פסק דין. ממילא דין טענת המערערת ביחס להעדר סמכות של כב' רשמת ההוצל"פ בעניין זה – להידחות. לגופם של דברים, האם נהגה המערערת בחוסר תום לב במקרה דנן בהגישה הבקשה לביצוע פסק הדין על מלוא סכום התביעה, ובעמידתה על הזכות לגבות את מלוא סכום התביעה כב' רשמת ההוצל"פ השיבה לשאלה זו בחיוב, ונראה שבדין עשתה כן. זאת מן הטעמים שיפורטו להלן. המערערת עצמה אישרה, כי לא פנתה לעירייה עובר לפתיחת תיק ההוצל"פ. תחת זאת המתינה המערערת עד אשר פנתה ללשכת ההוצל"פ והגישה בקשה לביצוע פסק הדין. אמנם עשתה זאת רק בחלוף 55 יום ממועד אישור ההסכם על ידי בית המשפט, 25 יום לאחר המועד שנקבע בהסכם לביצוע התשלום, אך גם אז לא פנתה לעירייה בהתראה כלשהי בטרם פתחה את תיק ההוצל"פ.

פסק דין |
19/09/2015 |
שלום – פתח תקווה
מאזכרים – 2 |
עמודים – 9
תקנות ההוצאה לפועל (תל אביב) 508180-11-15- י. שוגר ובניו בע"מ נגד יעקב בניזרי

שמות השופטים: הדס קפלן

like
dislike
copy
enlarge
סמכות רשם ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל אמון על ניהול הליך הגביה בתיקי ההוצאה לפועל, ובין היתר על אופן ביצועם של פסקי דין. בענייננו מדובר בפסק דין אשר נתן תוקף להסכם פשרה בין הצדדים. הסכם הפשרה הינו הסכם קצר וברור ובו נקבע כי ההתנגדות תדחה אולם החייב יחשב כמי שפרע את חובו אם ישלם סכום הקטן מיתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל, בארבעה תשלומים – במועדים נקובים. אם כן, בהתאם לסעיף הסנקציה בהסדר ובפסק הדין, מקום בו לא יעמוד החייב בתשלומים בהתאם להסדר, יעמוד מלוא החוב לפרעון שכן יחול סעיף דחיית ההתנגדות ללא "הנחות" נוספות. הזוכה טענה כי רשם ההוצאה לפועל נעדר סמכות לדון בבקשה שכן למעשה מבוקש להורות על הארכת מועד כפי שנקבע בפסק הדין. אולם אין מדובר בבקשה להארכת מועד, למרות שככל וזו תתקבל – זו תהיה תוצאתה, אלא בקשה המצויה בתחום סמכותו של רשם ההוצאה לפועל, לקבוע כי החייב אינו צריך עוד למלא אחר הקבוע בפסק הדין שכן מילא אחריו או אינו צריך למלא אחריו. זוהי למעשה בקשת החייב, אשר מבקש לקבוע כי בשל חובת תום הלב החלה על הזוכה, לא ניתן לראותו כמי הפר את החוזה אלא כמי שפעל בהתאם לו ובאפן המצדיק את מחיקתו מן התיק. בעניין רע"צ (שלום פ"ת) 54049-04-15 ליד בניה והשקעות בע"מ נ' עיריית פתח תקווה (פורסם בנבו) ( 20.09.2015 ) נקבע כי רשם ההוצאה לפועל מוסמך לדון בשאלת תום הלב של הצדדים במסגרת סמכותו לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, כאשר באותו העניין נדונה שאלה דומה – שאלת הפרת ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין, בשים לב לכך כי התשלום בוצע באיחור. זאת, שכן מוסמך הוא לבחון אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין.

החלטה |
18/05/2022 |
רשם ההוצאה לפועל – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 7
בר"ע (ירושלים) 782-05- בנק המזרחי המאוחד בע"מ (לשעבר טפחות בנק משכנתאות לישראל בעמ) נגד 1. עיריית פתח תקווה

שמות השופטים: אהרן פרקש

like
dislike
copy
enlarge
לעומת זאת, סמכותו של ראש ההוצאה לפועל בכל הנוגע לכונס נכסים בהליכי הוצאה לפועל קבועה בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק" או "חוק ההוצאה לפועל"), ובעיקר בסעיפים 53/60 העוסקים בכינוס נכסים וכן בתקנות 80/91 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (להלן: "תקנות ההוצאה לפועל"). ראש ההוצאה לפועל ממנה את כונס הנכסים ומפקח על פעולותיו. אין מדובר בפיקוח פורמלי גרידא (ד. בר-אופיר, הוצאה לפועל, הליכים והלכות, מהדורה שישית, חלק שני, עמ' 660). הפיקוח הוא פיקוח מהותי, וראש ההוצאה לפועל מוסמך ליתן כל הוראה הנראית לו (סעיף 54(ב) לחוק). ראש ההוצאה לפועל הוא שמנהל את תיק ההוצאה לפועל ואם מונה כונס נכסים, ראש ההוצאה לפועל הוא האחראי על קופת הכינוס, ורשאי הוא ליתן הוראות האם וכיצד ימומשו נכסי החייב, וכן לקבוע את סדרי הקדימויות בחלוקת הכספים הקיימים בקופת הכינוס. 12. בענייננו, מדובר במחלוקת שהתעוררה בין המבקשת, היא הרוכשת, לבין המשיבה, היא עיריית פתח תקווה, אשר סירבה להנפיק למבקשת תעודה על העדר חובות. לכאורה, צודקת המשיבה בטענת חוסר הסמכות שהעלתה, שכן כאמור, החלטה של רשות מקומית ניתנת לביקורת שיפוטית באמצעות עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, במיוחד כאשר מדובר בהחלטה הנוגעת לענייני ארנונה, המפורטת מפורשות בתוספת לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים. אולם במה דברים אמורים אילו פנתה המבקשת למשיבה באופן עצמאי וללא תלות בתיק ההוצאה לפועל והמשיבה היתה דוחה את בקשתה, אזי ניתן היה לומר כי מדובר בהחלטת רשות מקומית, אשר עתירה עליה יש להגיש לבית המשפט לעניינים מינהליים. ברם, במקרה דנן, המבקשת פנתה למשיבה בשמו של כונס הנכסים, באמצעות ייפוי הכח שניתן לה על ידו ובמסגרת תיק ההוצאה לפועל (ראה נספח ח'1 לבקשה למתן הוראות, נספח ב' לבקשת רשות הערעור).

פסק דין |
29/08/2005 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 7 |
עמודים – 12
תקנות ההוצאה לפועל (ירושלים) 530995-08-22-1אריאל דוד כהן נגד הזוכים

שמות השופטים: מרים דרמוני יזדי

like
dislike
copy
enlarge
עוד נקבע בפסיקה שצוטטה לעיל, כי רשם ההוצאה לפועל מוסמך לדון בסוגיית הפיצויים המוסכמים ובתוך כך אף לבחון אם יש צורך במלאכה פרשנית מורכבת כדי לקבוע אם המבקשים הפרו את פסק הדין ואת התוספות. נוכח האמור, במקרה דנן, כאשר עניין המועדים הינו פשוט ביותר ואין מחלוקת עובדתית ביחס לאיחורים בביצוע התשלומים – ניתן לקבוע כי התיק נפתח כדין ובתום לב של הזוכה. כאשר ישנו הסכם פשרה אשר הוסכם בין הצדדים שקיבל תוקף של פסק דין על רשמת ההוצאה לפועל וליישם את הוראות פסק הדין על מנת לבצעו. רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך להחסיר או להוסיף לפסק הדין, או לקרוא לתוכו את מה שלא נאמר בו לעניין זה ראו: המ' 218/69 אייזנברג נ' אייזנברג, פד"י כג(2), 746); ע"א 165/50 עפשטיין נ' זילברשטיין (פד"י ו' 1201; וכן רע"א 1557/06 שיפטן נ' קירשנבום (פורסם בנבו 12.7.06 )]. אין בסמכותה של רשמת ההוצאה לפועל, לדחות מועד שנקבע בפסק דין הנותן תוקף להסכם פשרה או להפחית מהסכום שנקבע כסנקציה במקרה של הפרה. הסמכות נתונה לבית משפט שמוסמך לכך, אך גם סמכות זו, נועדה רק למקרים חריגים, בהם הנסיבות שהובילו לשיהוי בפירעון החוב, לא היו בשליטתו של החייב וכאשר הצדק והיושר מצדיקים זאת, ראו למשל, פס"ד ברע"א 1233/91 ג'רבי נ' בן דוד, פ"ד מה(5) 661 (1991); ד"נ 22/73 בן שחר נ' מחלב, פ"ד כח(2) 89 (1974)) אשר אוזכרו בפס"ד בעניין עיריית פתח תקווה, אשר בשניהם הוכחו נסיבות המצדיקות ביטול או הפחתת סכומי הסנקציה. אשר על כן, משלא הוכחו כל נסיבות או טעמים המצדיקים האיחור בביצוע התשלום הרביעי על פי הוראות פסק הדין מושא התיק, אשר נפרש על פני 17 יום, כאשר מדובר בתשלום שני, ששולם באיחור כזה, המהווה הפרה יסודית (ולמעשה אף תשלום לא שולם במועד ע"י החייבים), לא מצאתי עילה שלא לקיים הוראות פסק הדין ככתבן וכלשונן.

החלטה |
14/03/2023 |
רשם ההוצאה לפועל – ירושלים
מאזכרים – 0 |
עמודים – 10
עש"א (קריות) 21519-12-23- מיכל טויטו נגד ' עבדאללה חיגאזי

שמות השופטים: בן ציון ברגר

like
dislike
copy
enlarge
לסיכום טענה זו טענה המערערת : "קביעה באם נכרת הסכם, יציקת תוכן פרשני לדברים שלא נאמרו בהסכם, בחינת גמירות הדעת של הצדדים ובחינת מסויימות בהסכם כפי שנקבעו בהחלטה, נתונים לסמכות הערכאה המבררת-בית המשפט . לפיכך דין ההחלטה להתבטל מחוסר סמכות. " 13. המערערת טענה שרשמת ההוצאה לפועל שגתה עת העבירה את נטל ההוכחה לזוכה כאמור בעמ' 10/12 להחלטה בטענת פרעתי. 14. יתר טענות המערערת הנוגעות בקביעת עובדות ומהימנות אינן מפורטות כאן והן נבלעות במסגרת ההחלטה שניתנה על ידי הרשמת במסגרת סמכותה שעה שאין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעת עובדות ומהימנות על ידי הערכאה המבררת. דיון והכרעה 15. שתי טענות עיקריות מעלה המערערת כנגד החלטת רשמת ההוצאה לפועל בטענת הפרעתי. האחת, סמכותה של רשמת ההוצאה לפועל להידרש להסכם הפשרה לסילוק החוב לאחר שתיק ההוצאה לפועל נפתח לגביית שיקים שהחייב מסר למערערת. השנייה, העברת נטל ההוכחה לכתפי המערערת. אקדים את המאוחר ואומר כי לא מצאתי כל טעות בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל, החלטה מבוססת על אדנים מוצקים בהלכה הפסוקה. יתרה מזאת, שוכנעתי כי דרך ניהול ההליך על ידי הרשמת אפשר לשני הצדדים להביא את מלוא ראיותיהם וגם בהיבט זה כשלה המערערת בדרך התנהלותה בפני רשמת ההוצאה לפועל. להלן טעמי: סמכות הרשמת לדון בתוקפו ובפרשנותו של הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל ונועד להסדיר את תשלום החוב" 16. ס' 19 לחוק ההוצאה לפועל מורה לנו : "19. (א) חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין; עד לקביעתו כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

פסק דין |
07/08/2024 |
שלום – קריות
מאזכרים – 0 |
עמודים – 8
רערצ (כפר סבא) 41429-12-23- יעקב מאיר כהן נגד קידום ד.ש. (השקעות ופיננסים 1992) בעמ

שמות השופטים: חגית בולמש

like
dislike
copy
enlarge
(השקעות ופיננסים 1992) בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד פסק דין לפני בקשת רשות ערעור על שתי החלטות של כב' רשמת ההוצאה לפועל מהימים 8.11.23 ו- 19.10.23 , בשאלת הסמכות העניינית ותניית השיפוט הייחודית הקבועה בהסכם. החלאות אלה דחו את טענות המבקש לעניין העברת ההתדיינות לבית המשפט המוסמך בתל אביב, לאור תניית השיפוט, מן הנימוק כי הסמכות העניינית לדון מוקנית ללשכת ההוכחה לפועל למימוש הנכסים, ומשכך לא ניתן להתנות עליה. לאחר קריאת הטענות וההחלטות מצאתי כי דין הבקשה להידחות. בצדק נקבע בהחלטות האמורות כי הצדדים אינם יכולים להתנות בהסכם בניהם על הסמכות העניינית של לשכת ההוצאה לפועל, שנקבעה בדין. כפי שאלה אינם מוסמכים להקנות סמכות לערכאה שיפוטית, כך הם אינם מוסמכים לגרוע ממנה. שעה שהוגש הליך ללשכת ההוצאה לפועל כדין, זה מוסמך לדון בו. ר' יעקב שקד, סדר הדין האזרחי החדש, 2019, עמ' 55. במקרה שלפנינו, לטענת המבקש מדובר בסמכות מקבילה, שסמכותה של לשכת ההוצאה לפועל משנית לזו של בית המשפט, ונעדרת סמכות לדון במכלול הטענות שניתן היה להעלות בבית המשפט. בשים לב לנוסח ההסכם, ההחלטות, לשיטת המבקש, חותרות תחת הבסיס ההסכמי והדיוני בין הצדדים, הפוגעת באופן אנוש בזכויות יסוד. הצדדים קבעו בהסכם כי: "מקום השיפוט הייחודי לצורך הסכם זה נקבע בזאת בבית המשפט המוסמך במחוז תל אביב. " לפיכך, לטענתו, הצדדים בחרו להחריג ערכאה מסוימת, תוך מתן העדפה לבית המשפט על פני הוצאה לפועל. משכך, לטענת המבקש, מאחר ולבית המשפט סמכות לדון בתביעה, במקביל לסמכות לשכת ההוצאה לפועל, הרי שעל פי נוסח ההסכם היה על הזוכה להגיש את התביעה לבית המשפט, ולא ללשכת ההוצאה לפועל, ובאשר למיקום השיפוט מבחינת מיקום גיאוגרפי, לבית המשפט בתל אביב.

פסק דין |
03/01/2024 |
שלום – כפר סבא
מאזכרים – 0 |
עמודים – 3
רערצ (תל אביב) 16749-05-22- ציקי קורלנד פוקס נגד דן רביב

שמות השופטים: טל חבקין

like
dislike
copy
enlarge
הבקשה לרשות ערעור 4 12. הבקשה לרשות ערעור מכוונת להחלטות אלו. נטען בה, בעיקרו של דבר, שלאחר פסק הדין התקשרו הצדדים בהסכם הפשרה, שבא במקום פסק הדין. לכן צדק הרשם בקביעתו שאין בסמכותו לדון בעניין. אולם במקום לסגור את תיק ההוצאה לפועל, הורה הרשם על המשך ההליכים לפניו. בכך, לטענת המשיב, שגה. עוד נטען כי המשיבים הסתירו מרשם ההוצאה לפועל, כשפתחו את התיק, את דבר קיומה של ההתדיינות בתביעה המבקש נגדם בבית משפט השלום בפתח תקווה באותו עניין. נטען כי הרשם שגה כשהתעלם מחוסר תום לבם של המשיבים בפתיחת התיק; ושיש לתת את בכורת הבירור לבית המשפט, ולא לרשם ההוצאה לפועל. התשובה לבקשה 13. המשיבים טוענים שהסכם הפשרה כלל תנאים מתלים שלא התקיימו ולפיהם ההסכם ייכנס לתוקף רק אם בית המשפט של חדלות פירעון יאשר אותו, דבר שלא קרה. לכן פסק הדין המקורי לא בוטל, ואין מניעה להוציאו לפועל. המשיבים טוענים שהצדדים מעולם לא התכוונו שהסכם הפשרה יפקיע את פסק הדין, וטענת המבקש שלפיה המשיבים מנועים מלגבות את יתרת פסק הדין נדחתה בהחלטת בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 25.4.2022 (נספח 33 לתשובה). המשיבים מפנים לפסיקה שקבעה את התנאים שבהתקיימם לא יידון רשם ההוצאה לפועל בטענת פרעתי: פסק הדין חדל מלהתקיים ומתעוררת טענה שההסכם הופר. תנאים אלה, כך המשיבים, אינם מתקיימים בענייננו. לבסוף נטען כי היה על המבקש להגיש ערעור בזכות; וכי בקשת הרשות לערער הוגשה בלא שהיא נתמכה בתצהיר. התגובה לתשובה 14. ניתנה למבקש זכות תגובה לתשובה. המבקש טוען, לגוף העניין, כי אין נפקא מינה שבית המשפט לא אישר את הסכם הפשרה; כי טענת המשיבים שלא התקיימו התנאים המתלים היא טענה חדשה שאף סותרת את טענות המשיבים עצמם; כי ברור שהצדדים הסכימו שהסדר הפשרה יחליף את פסק הדין; כי החלטת הרשם שהסדר הפשרה ביטל את פסק הדין אינה עומדת לערעור; וכי יש לדחות את טענות הסף שהועלו.

פסק דין |
05/06/2022 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 2 |
עמודים – 9
בש"א (תל-אביב-יפו) 12030/06- קוקיס חיה ואח נגד עיריית פתח תקווה ואח

שמות השופטים: אלשיך ורדה

like
dislike
copy
enlarge
ראשית אעיר, כי ספק גדול בעיני, אם ניתן לבקש סעדים מסוג זה במסגרת "הבהרת החלטה" הנעשית בעיצומם של הליכי הוצאה לפועל. בעניין זה, צודקים המשיבים בכך, כי הליך מסוג זה אינו יכול להוות פתח למעין-ערעור, או פתיחה מחדש של סוגיות שנדונו והוכרעו – זאת הן באשר ראש ההוצאה לפועל הינו סמכות ביצועית, אשר אינו יכול "להרהר" אחר החלטות שיפוטיות (אף אם הן לוקות בשגיאות מהותיות, עניין שהמקום לבירורו הוא בהליכי ערעור), והן באשר הדבר מנוגד בתכלית לכלל היסודי של מעשה בית דין. בנסיבות המקרה דנן, עניין לנו בבקשה ארוכה במיוחד, אשר חלקים רבים ממנה מוקדשים לתקיפת החלטת בית המשפט המחוזי בעניין מיהות ההצעה הזוכה בהתמחרות על ישיבת כפר-גנים, כולל פירוט של ראיות חדשות, אשר המבקשות פתחו בעניינן הליך נפרד של הוספת ראיות במסגרת הדיון בערכאת הערעור (בית המשפט העליון). דומה, כי לא בכדי התנגדו המשיבים להליך זה עוד במסגרת ההוצאה לפועל, באשר דומה כי השאלות נשוא ההבהרה והפרשנות של פסק-הדין התערבבו עד-לבלי היכר באינספור טיעונים אחרים, אשר עניינם הליך הערעור בפרט, והיחסים העכורים בין עיריית פתח תקווה ועמותות דתיות המקורבות אליה (כך לשיטת המבקשות) לבין הרב צוקר ומפעלו החינוכי. סוגיות אלו, חשובות ככל שיהיו, אינן יכולות לעלות ולהידון במסגרת הבקשה הנוכחית. בלא לקבוע מסמרות בעניין אעיר, כי אף אם לא היה עסקינן בהליך בלתי מתאים מן הבחינה הדיונית, הרי שהגשת בקשה עבת-כרס, אשר הטיעונים הרלוונטיים לסעד המבוקש בה מתערבבים כמעט עד לבלי-היכר עם סוגיות בלתי-רלוונטיות, ובעיקר כאלו שחל עליהם מעשה בית-דין, עשויה להוות עילה עצמאית למחיקת בקשה וסילוקה על הסף.

החלטה |
13/09/2006 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 8 |
עמודים – 3
ת"א (חיפה) 66501-05-22- ארז קולנוע איכותי בע"מ נגד בדור נאה מפעלי בתי קולנוע בעמ

שמות השופטים: רבקה איזנברג

like
dislike
copy
enlarge
עירית פתח תקוה ( 30.8.05 ), כי אלמלא היה מדובר בהליך בתחום סמכותו של ראש ההוצל"פ היה מדובר בשאלה שבסמכות ביה"מ לעניינים מנהליים: "בענייננו, מדובר במחלוקת שהתעוררה בין המבקשת, היא הרוכשת, לבין המשיבה, היא עיריית פתח תקווה, אשר סירבה להנפיק למבקשת תעודה על העדר חובות. לכאורה, צודקת המשיבה בטענת חוסר הסמכות שהעלתה, שכן כאמור, החלטה של רשות מקומית ניתנת לביקורת שיפוטית באמצעות עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, במיוחד כאשר מדובר בהחלטה הנוגעת לענייני ארנונה, המפורטת מפורשות בתוספת לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים. אולם במה דברים אמורים אילו פנתה המבקשת למשיבה באופן עצמאי וללא תלות בתיק ההוצאה לפועל והמשיבה היתה דוחה את בקשתה, אזי ניתן היה לומר כי מדובר בהחלטת רשות מקומית, אשר עתירה עליה יש להגיש לבית המשפט לעניינים מינהליים. ברם, במקרה דנן, המבקשת פנתה למשיבה בשמו של כונס הנכסים, באמצעות ייפוי הכח שניתן לה על ידו ובמסגרת תיק ההוצאה לפועל (ראה נספח ח'1 לבקשה למתן הוראות, נספח ב' לבקשת רשות הערעור). המבקשת, למעשה, נכנסה בנעלי הכונס ופעלה בשמו, כך שבפועל, נוצרה מחלוקת ישירה בין הכונס לבין העירייה, ועל כך יפורט עוד בהמשך. ראש ההוצאה לפועל רשאי היה להכריע במחלוקת שבין הכונס לעירייה באשר לתקופה בגינה על כונס הנכסים לשאת בתשלום ארנונה על הנכס, שכן הכרעה זו למעשה קובעת את סדרי הקדימויות של התשלומים מקופת הכינוס, וכך, בצדק, ציין ראש ההוצאה לפועל בהחלטתו. לפיכך, הבקשה למתן הוראות שהגישה המבקשת, והכרעת ראש ההוצאה לפועל בבקשה זו נעשו במסגרת סמכותו של ראש ההוצאה לפועל ודין טענת חוסר הסמכות להידחות.

החלטה |
18/10/2023 |
מחוזי – חיפה

חקיקה רלוונטית

חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט-2008 סעיף: 56. תחולה והוראות מעבר like dislike copy enlarge 56. (א) הוראות סעיף 3(א) לחוק העיקרי, כנוסחן בסעיף 4 לחוק זה, יחולו החל ביום י"ב באייר התשע"א (16 במאי 2011) גם על מי שמכהן כרשם הוצאה לפועל ערב יום התחילה. (ב) הוראות סעיף 5ז לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 9 לחוק זה, יחולו לגבי תלונה שהוגשה מיום תחילתו של הסעיף האמור ואילך. (ג) הוראות סעיף 7ב לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 13 לחוק זה, יחולו בתום שישה חודשים מיום התחילה גם על בקשה לביצוע פסק דין שהוגשה לפני יום התחילה. (ד) הוראות סעיף 38(ג) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 21 לחוק זה יחולו רק על הסכמי משכנתה ועל הסכמי משכון שנכרתו מיום התחילה ואילך; ואולם לעניין הסכמי משכון או הסכמי משכנתה שנכרתו לפני יום התחילה, יקראו את סעיף 38(ג) כנוסחו ערב יום התחילה כאילו בסופו נאמר "לעניין סעיף זה, לא יראו כאילו פורש בשטר המשכנתה או בהסכם המשכון שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיף זה אם הוכח לרשם ההוצאה לפועל, כי לא הובהרה לחייב זכותו לדיור חלוף ומשמעות הוויתור עליה.". (ה) הוראות פרק ו'1 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 27 לחוק זה, יחולו מתום שישה חודשים מיום התחילה גם על בקשה לביצוע פסק דין שהוגשה לפני יום התחילה. (ו) הוראות סעיף 80(ב) ו–(ב1) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 39 לחוק זה יחולו על ערעור שהוגש מיום התחילה ואילך. צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות), התשע"ד-2014 סעיף: 1. הענקת סמכויות לדון בבקשות like dislike copy enlarge 1. מנהל לשכת הוצאה לפועל, סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות או עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל (להלן – בעל סמכות), יהיו רשאים לדון ולהחליט בבקשות המפורטות להלן: (1) בקשת זוכה להוצאת תיק פרטני מתוך תיק איחוד לצורך סגירתו או בקשת זוכה בתיק פרטני להוציא מהתיק חייב המצוי באיחוד תיקים, לפי סעיף 8(ג) לחוק, והכול כשהטעם לסגירת התיק הוא ויתור על החוב על ידי הזוכה או שהחוב נפרע בידי צד ג'; (2) חילוט עירבון כספי שהפקיד חייב ששוחרר לפי צו הבאה ולא התייצב כפי שהבטיח ולא סיפק הסבר לאי–התייצבותו בתוך שבעה ימים, והעברתו לחשבון תיק ההוצאה לפועל לפי סעיף 69יב(ה) לחוק; המציא החייב הסבר לאי–התייצבותו, תועבר ההחלטה בדבר חילוט העירבון לרשם ההוצאה לפועל; (3) זקיפת כספים העולים על גובה החוב הפסוק של זוכה או זוכים, לפי העניין, לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב לפי סעיף 76(א2) לחוק; (4) עיכוב הליכים והעברת התנגדות לביצוע תובענה או שטר שהוגשו במועד לבית המשפט המוסמך לפי סעיפים 81א(ג) ו–81א1(ד)(2) לחוק, ובלבד שלא הועלתה טענת סמכות מקומית. חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 סעיף: 77א. יידוע בדבר פנייה להליכי פשיטת רגל like dislike copy enlarge 77א. נוכח רשם ההוצאה לפועל, לאחר שבירר את יכולתו של החייב לקיים את פסק הדין במעמד חקירת יכולת, בירור או הבאה, כי אין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל נגד החייב וסבר כי בנסיבות העניין יהיה בפנייה להליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי כדי להביא תועלת, ימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכים כאמור; הרשם רשאי להורות על השהיית הליכי הוצאה לפועל, כולם או חלקם, אם שוכנע כי הדבר מוצדק, לתקופה סבירה שיקבע, שתאפשר פנייה לבית המשפט או לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי לשם פתיחת הליכי חדלות פירעון כאמור. חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 סעיף: 1. הגדרות like dislike copy enlarge 1. בחוק זה – "בית-משפט" – לרבות בית-דין דתי; "דמי פיגורים" ו "ריבית שקלית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה; "הליך" – פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק-דין; "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – הממונה כהגדרתו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; "המצאה מלאה" – כל אחת מאלה: (1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בתקנות 161(3) ו–(4)(א) ו–(ב)(1), 163 ו-165(א) לתקנות סדר הדין; (2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1); (3) המצאה שמתקיימים לגביה התנאים שבסעיף 3ז(א) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים; "זוכה" – מי שפסק-דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו; "חוב פסוק" – החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין; "חוק בתי המשפט" – חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018; "חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים" – חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018; "חייב" – מי שפסק-דין ניתן לחובתו; "כרטיס חיוב" ו"כרטיס תשלום" – כהגדרתם בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981; "כרטיס חיוב מיידי" – אמצעי תשלום כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק, בתשלום מיידי של התמורה בידי הלקוח, למעט כרטיס תשלום; "לשכה" או "לשכת הוצאה לפועל" – לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור בסעיף 2; "מנהל רשות האכיפה והגבייה" – מי שמונה לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, לשמש מנהל רשות האכיפה והגבייה; "נכס" – לרבות זכות קיימת או עתידה; "ערובה" – ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת; "פסק-דין" – פסק-דין או החלטה אחרת של בית-משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי; "פסק דין לפינוי מושכר" — פסק דין בתביעה לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, אינו חל עליו ; "קיבוץ" – אגודה שיתופית שסווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות, כקיבוץ או כמושב שיתופי; "רשות האכיפה והגבייה" – רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים המופקדת על ביצוע חוק זה וחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1957; "תקנות סדר הדין" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 סעיף: 15. חיוב בשל הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בחוסר תום לב like dislike copy enlarge 15. שוכנע בית המשפט כי בקשה לצו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב, רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה, במסגרת פסיקת ההוצאות, בהוצאות משפט או בכפל הוצאות משפט, בהוצאות לטובת אוצר המדינה או בשתיהן. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 סעיף: 4. הגדרות like dislike copy enlarge 4. בחוק זה-"אורגנים", של תאגיד-אורגנים בחברה כמשמעותם בחוק החברות וכל גוף הממלא תפקיד מקביל בשותפות; "בית משפט"-(1) לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא תאגיד-בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו רשום התאגיד או שבו מקום עסקו העיקרי או נכסיו; (2) לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא יחיד-בית משפט השלום כמשמעותו בסעיף 353, במחוז שבאזור שיפוטו מתגורר היחיד או שבו מקום עסקו העיקרי או נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור-בית משפט השלום בירושלים; "הגנה הולמת"-(1) לגבי נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס שיש לגביו זכות עיכבון-שמירת הערך המובטח לנושה בבטוחה, בהתחשב, בין השאר, ברמת הוודאות לפירעון החוב מהנכס; לעניין זה, "הערך המובטח לנושה בבטוחה"-התמורה שהיה מקבל הנושה ממימוש הנכס אילו בית המשפט היה מאפשר לו, במועד הגשת הבקשה שבמסגרתה נבחנה טענת ההגנה ההולמת, לממש את הנכס באופן עצמאי, שלא במסגרת הפעלת התאגיד לפי פרק ז': הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי, לחלק ב', ולעניין חייב שהוא יחיד-שלא במסגרת הפעלת עסקו כאמור בסעיף 157; (2) לגבי נכס הכפוף לשיור בעלות-הבטחת תשלום התמורה בעד הנכס אך לא יותר מהתמורה שהיתה מתקבלת בעד הנכס אילו היה נמכר בידי בעליו במועד הגשת הבקשה שבה נבחנת טענת ההגנה ההולמת; "הוצאות הליכי חדלות הפירעון"-כמשמעותן בסעיף 233; "החלטה מינהלית"-החלטה של רשות מינהלית במילוי תפקידה הציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל; "הליך גבייה"-הליך לפי חוק ההוצאה לפועל, לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, לפי פקודת המסים (גבייה), או לפי חוק אחר המקנה סמכויות גבייה מקבילות לסמכויות המוקנות בהליכים אלה; "ה חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 סעיף: 81ב1. אופן הוצאה לפועל של משכנתה או משכון לגבי דירת מגורים like dislike copy enlarge (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), ניתן יהיה להגיש בקשה לביצוע מיידי של משכנתה על מלוא חוב ההלוואה, בכל אחד מהמקרים האלה: (1) רשם ההוצאה לפועל שוכנע על יסוד ראיות שהובאו לפניו, באחד מאלה: (א) החייב עזב או עומד לעזוב את הארץ לתקופה ממושכת בלי לפרוע את חובו; לענין זה, חזקה שהחייב עזב את הארץ לתקופה ממושכת אם יצא מהארץ לתקופה העולה על שלושה חודשים ולא פרע את התשלומים המגיעים ממנו; (ב) החייב הונה או בכוונתו להונות את נושיו; (ג) בבעלות החייב או בבעלות משותפת של החייב ושל בן משפחתו הגר עמו דירה אחרת היכולה לשמש למגורים; (2) מונה כונס נכסים לדירת המגורים, ניתן צו כינוס של כלל נכסי החייב, בהליך אחר, לפי כל דין או ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; (3) אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים-סכום התשלומים שטרם נפרעו בתוספת ריבית הפיגורים עולה על 10% מיתרת מלוא חוב ההלוואה. (ד) (1) על אף הוראות סעיפים 10 ו-59, שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לענין שכרו של עורך דין בהליכים לפי סעיף זה, ולענין שכרו של כונס נכסים שמונה לצורך ביצוע משכנתה כמשמעותה בסעיף זה, את דרכי חישובם ותשלומם, לרבות שיעור השכר מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים. חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 סעיף: 88. ביצוע ותקנות like dislike copy enlarge 88. (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות – (1) תשלום האגרות, פטור מתשלומן או דחיית תשלומן וכן דרכי חישוב ההוצאות לשם נקיטת הליכים ושיעוריהם; (2) סדרי דין לגבי כל דיון לפי חוק זה; (3) דרכי הטלת תפקידים על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל לפי סעיף 5; (3א) סדרי עבודתה של ועדת האישורים; (3ב) החובות שיחולו על בעל תפקיד; (3ג) אגרות בעד מתן אישור של בעל תפקיד או חידושו; (4) דרכי עיקול של נכסים, מכירתם או מימושם, וכן מתן פקדונות וחילוטם ורישומים בספרי המקרקעין; (5) דרכי הוצאה לפועל של משכנתה; (5א) דרכי הבקשה להוצאה לפועל של שטר, הגשת התנגדות להוצאה לפועל ומועדי ההגשה, העברת הענין לבית המשפט עקב ההתנגדות, דרכי ההוצאה לפועל, וסמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין ביצוע השטר; (6) דרכי עיקול של נכסי החייב שבידי המדינה; (7) ניהול פנקסים ומסירת דו"חות על ידי כונס נכסים; (8) הצטרפותו של זוכה להליכים שננקטו לפי בקשתו של זוכה אחר; (8א) נהלים לאיחוד תיקים; (8ב) (נמחקה); (9) ביטול הליכים וסגירת תיקים בשל העדר פעולה מצד הזוכה או בשל יתרת חוב מזערית. (ב) שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר המשטרה, להתקין תקנות לביצוע פרק ז'4, ובין היתר בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר, לרבות סדרים להעברת מידע על החייב בין לשכות ההוצאה לפועל, וכן בדבר אופן התשלום של האגרה המיוחדת בידי המדינה, ונהלים להעברת סכומי האגרה המיוחדת לקרן המיוחדת; התקנות בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר יהיו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (ג) שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לעדכן מזמן לזמן את הסכומים הקבועים בסעיף 69ג, בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (ד) תקנות לפי חוק זה בעניין הנוגע לפינוי מושכר יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. צו שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) (שטחי המועצה הפלסטינית – עזרה משפטית בענינים אזרחיים), התשנ"ט- 1999 סעיף: 6. אכיפה וביצוע של פסקי דין בישראל like dislike copy enlarge 6. (א) פסק דין חלוט של רשות שיפוטית, למעט לשכת הוצאה לפועל (להלן – פסק דין) ניתן להוצאה לפועל בישראל כאילו היה פסק דין שניתן בישראל, בכפוף לאמור בצו זה ובשינויים המחויבים לפי הענין. (ב) המבקש לבצע בישראל פסק דין (להלן – הזוכה), יגיש לממונה בקשה לכך, ויצרף אליה עותק מפסק הדין, ועליו אישור של הרשות השיפוטית ושל מי שהסמיכה המועצה הפלסטינית לאשר כי פסק הדין ניתן בידי רשות שיפוטית; לעותק פסק הדין יצורף תרגום לעברית כאמור בסעיף 2(ב). (ג) ראה הממונה, כי נתקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (ב), יאשר זאת בחותמו, וימסור את פסק הדין המאושר לזוכה. (ד) הזוכה רשאי להגיש ללשכת ההוצאה לפועל את פסק הדין ואת תרגומו לעברית, ועליהם אישור כאמור של הממונה, וזאת בדרך שמגישים פסק דין לביצוע בישראל. (ה) לא יבוצע פסק דין, אם יוכח לראש ההוצאה לפועל, כי פסק הדין ניתן בחוסר סמכות על פי הדין החל בשטחי המועצה הפלסטינית. (ו) סבר ראש ההוצאה לפועל או נטען לפניו, כי על ביצוע פסק הדין עלולה לחול הוראת תקנה 13(א) לתקנות, לרבות מהטעם שפסק הדין ניתן בניגוד לסעיף III לנספח IV להסכם, או שהמצאת מסמך בישראל במסגרת ההליך שבו ניתן פסק הדין נעשתה בניגוד לצו זה, יעכב את הליכי ההוצאה לפועל ויודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה לשם קבלת החלטתו. (ז) היועץ המשפטי לממשלה יודיע את החלטתו לראש ההוצאה לפועל בתוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו הגיעה אליו ההודעה; הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי אין לו התנגדות לביצוע פסק הדין – יימשכו הליכי ההוצאה לפועל; הודיע היועץ המשפטי לממשלה שאין לבצע את פסק הדין – יורה ראש ההוצאה לפועל על ביטול הליכי ההוצאה לפועל, והודעה על כך תימסר לממונה; הממונה יעביר את החלטות היועץ המשפטי לממשלה וראש ההוצאה לפועל למועצה הפלסטינית.

עורכי דין בתחום ההוצאה לפועל

עו"ד נתנאל טייבי

ירושלים

074-7695581

עו"ד נתנאל טייבי עורך דין הוצאה לפועל בירושלים

קרא עוד

עו"ד הוצל"פ פתח תקווה