עו"ד הוצל"פ ירושלים מומחה להליכי הוצאה לפועל, ליווי ושיקום, מימוש זכאות כספית, איחוד תיקים, משא ומתן ועוד. עורך דין הוצאה לפועל ירושלים, צרו איתי קשר >>
הוצאה לפועל בירושלים – עקרונות, תקנות והליכים מעשיים
מערכת ההוצאה לפועל היא כלי משפטי מרכזי לגביית חובות, אך היא גם מחייבת הקפדה על תקנות וכללים שנועדו להבטיח איזון בין זכויות הזוכה לזכויות החייב. בירושלים, בה פועלות לשכות הוצאה לפועל גדולות, נדרש מהעוסקים בתחום להבין לעומק את המסגרת הנורמטיבית, ההליכים הפרוצדורליים והשיקולים המעשיים שנלווים לכל תיק.
המסגרת הנורמטיבית והלכות מרכזיות
הוצאה לפועל מבוססת על עקרונות משפטיים ברורים שנועדו להבטיח כי הליכי הגבייה ינוהלו בהוגנות ותוך שמירה על זכויות החייבים. אחד מעקרונות היסוד הוא חובת תום הלב, המחייבת הן את הזוכים והן את עורכי דינם לפעול בשקיפות, בהגינות וללא ניצול לרעה של המערכת.
חובות ייצוג ופעולה בתום לב
פסק הדין תא (ירושלים) 1257/98 עו"ד עוגר ניסים נגד נגר ארז (20.10.2005) ממחיש את החשיבות של ייצוג משפטי הוגן בהליכי הוצאה לפועל. הנתבע טען כי התובע, עורך דין במקצועו, פתח נגדו תיקי הוצאה לפועל ללא ידיעתו וללא קבלת אישורו, מתוך כוונה לחייבו בהוצאות נוספות של שכר טרחה.
משמעות פסיקה זו היא שהתנהלות בלתי הוגנת של עורכי דין במסגרת הליכי הוצאה לפועל עשויה להוות הפרת חובות אמון ואף לגרור סנקציות משפטיות. עיקרון זה מחייב את כל הנוגעים בדבר לפעול בשקיפות וליידע את הלקוח לגבי כל שלב בהליך.
סמכות מקומית והגשת הליכים
בשנת 2018 בוצע תיקון משמעותי בתקנות ההוצאה לפועל, אשר קבע כללים אחידים בנוגע לסמכות המקומית של לשכות ההוצאה לפועל.
השלכות התיקון על חייבים וזוכים
בפסק הדין תת (עכו) 13014-05-22 שרי את אלכס השקעות וניהול פרויקטים בע"מ נגד מודלים מסחריים בע"מ (22.05.2022) הודגש כי מטרת התיקון הייתה להקל על חייבים את הגישה להליכי הוצאה לפועל, כך שהתיקים ינוהלו לפי מקום מגוריו של החייב ולא בהכרח לפי מקום מושבו של הזוכה.
בעבר, חוסר האחידות יצר קשיים פרוצדורליים והכביד על חייבים שנאלצו להתמודד עם תיקים שהוגשו בלשכות מרוחקות ממקום מגוריהם. בירושלים, שבה מתנהלים אלפי תיקי הוצאה לפועל, יישום התקנות מבטיח כי חייבים יוכלו לגשת להליך הוגן ונגיש במקום מגוריהם, מה שמונע מהזוכים לנצל לרעה את הפרשי הסמכות המקומית.
שיקולים מעשיים ודגשים פרוצדורליים
ניהול הליך הוצאה לפועל כרוך בהקפדה על דגשים פרוצדורליים שמטרתם למנוע ניהול תיקים מיותרים ולייעל את מערכת הגבייה. אחד הנושאים המרכזיים בהקשר זה הוא חובת משלוח התראות מוקדמות.
משמעות חובת ההתראה
בפסק הדין תאמ (עפולה) 17767-05-12 אימאן מסאלחה נגד הראל חברה לביטוח בע"מ (11.10.2015) נקבע כי תקנה 109א לתקנות ההוצאה לפועל מחייבת את הזוכה לשלוח התראה לפני פתיחת תיק על סכום קצוב. מטרת ההתראה היא לאפשר לחייב להסדיר את החוב לפני פתיחת התיק, ובכך למנוע סיבוכים משפטיים מיותרים.
עיקרי החובה:
1. תוכן ההתראה – פירוט סכום החוב, מקורו, מועד הפירעון האחרון והדרכים להסדרתו.
2. אופן השליחה – באמצעות דואר רשום או אמצעי דיגיטלי מתועד.
3. זמן תגובה לחייב – מינימום 30 יום להסדרת החוב לפני פתיחת התיק.
לשכת ההוצאה לפועל בירושלים מקפידה על יישום חובה זו, ואי עמידה בה עלולה להוביל לביטול ההליך על ידי הרשם.
תשלום אגרות הוא שלב הכרחי בכל הליך משפטי, לרבות בהוצאה לפועל. ללא תשלום אגרה, ההליך לא יתקבל ולא יטופל על ידי מערכת ההוצאה לפועל.
בפסק הדין תקנות ההוצאה לפועל (חיפה) 512833-05-16- ע.י. נגד (15.05.2016) נקבע כי מערכת ההוצאה לפועל לא תיזקק להליך כלשהו מבלי ששולמה האגרה החלה, אלא אם ניתן פטור מיוחד.
פטור מתשלום אגרות ניתן במקרים הבאים:
1 חייבים במצב כלכלי קשה עשויים להיות זכאים לפטור, בכפוף להצגת מסמכים תומכים.
2 גופים ממשלתיים או ציבוריים יכולים לקבל פטור בהתאם לתקנות.
3 בקשות מסוימות, כמו בקשות לסגירת תיק, אינן מחויבות באגרה.
בירושלים, בה מטופלים אלפי תיקים בשנה, עיכוב בתשלום האגרה עלול להקפיא את ההליך ולגרום לנזקים לזוכים, ולכן יש לוודא כי תשלומי האגרות מתבצעים בצורה מסודרת.
סיכום – דגשים לעורכי דין בהוצאה לפועל בירושלים
עורכי דין המנהלים תיקים בתחום ההוצאה לפועל נדרשים להקפיד על מספר כללים קריטיים:
1. פעולה בשקיפות ובתום לב – דיווח מלא ללקוחות והימנעות מהליכים מיותרים.
2. שמירה על כללי הסמכות המקומית – פתיחת תיקים בהתאם לתקנות החדשות.
3. משלוח התראות כדין – יידוע החייבים ומתן הזדמנות להסדרת החוב.
4. תשלום אגרות כנדרש – הבטחת טיפול יעיל בהליך.
5. איזון בין זכויות החייבים לזכויות הזוכים – מיצוי זכויות הגבייה תוך הקפדה על כללי ההוגנות.
מערכת ההוצאה לפועל בירושלים מתנהלת בהתאם לחוקים ותקנות ברורים, שנועדו להבטיח גבייה יעילה תוך שמירה על ההליך ההוגן. עורכי דין הוצעה לפעול הפועלים בתחום נדרשים להכיר לעומק את הדינים, ולהקפיד על ניהול הליכים תוך עמידה בכללים שנקבעו בפסיקות ובחקיקה.
ת"א (אשדוד) 1257/98- עורך דין עוגר ניסים נגד נגר ארז
שמות השופטים: חדש חיים
10.1 יצויין כבר כאן, כי התלונה ללשכת עוה"ד (ועד מחוז ירושלים) נגנזה בהעדר עילה לאישום משמעתי נגד התובע (נספח לבקשה לצירוף מסמך לתצהיר העדות הראשית) והחקירה במשטרה נסתיימה בהעדר ראיות מספיקות להעמדתו לדין (נספח ב' לכתב ההגנה שכנגד). 11. הנתבע גם כופר בזכאותו של התובע לדרוש שכ"ט אב בתיקי ההוצל"פ מן הטעמים הבאים: 11.1 תיק הוצל"פ 22-02651-90-1 כנגד מר שמעון רוטרו ותיק הוצל"פ מס' 22-02426-95-4כנגד מר חיים נעמן נפתחו בגין אותו חוב; בשני התיקים הוגשו התנגדויות לביצוע השטרות, התקבלו ההתנגדויות, הדיון בשני התיקים אוחד וניתן פסק-דין חלקי שלצורך מימושו פתח התובע את תיק ההוצל"פ מס' 22-02025-95-1- ולבסוף ניתן פסק-דין סופי בתיקים המאוחדים 3363/91 ו- 3498/95 ולצורך מימושו פתח התובע שוב תיק הוצל"פ 22-02572-96- 5.11.2 לטענת הנתבע, תיק ההוצל"פ משנת 96' מבליע בתוכו את שלושת תיקי ההוצל"פ שקדמו לו. 11.3 לטענת הנתבע, התובע מיהר ופתח תיקי הוצל"פ בכל שלב, כמפורט לעיל, בלא ידיעת התובע, בלא הסכמתו ורק על-מנת לחייבו בשכ"ט נוסף. 11.4 כך גם מיהר ופתח בזמנו את תיקי ההוצל"פ 22-01398-92-0 ו- 22-02891-92-9 כנגד שמעוני תעשיות אבן ושיש בע"מ למימוש הוצאות שנפסקו לטובת הנתבע בגין אי הופעת הצד שכנגד. 11.5 על כן עולה, כי התובע הגיש תביעות מיותרות ודורש שכ"ט כפול ומשולש כשכל מטרתו היתה ניפוח ההוצאות ושכה"ט וזאת כדי "להצדיק" את העובדה שהנתבע לא זכה לראות ולו אגורה אחת מכל הסכומים שנזקפו לזכותו.
תא"מ (עפולה) 17767-05-12- אימאן מסאלחה נגד הראל חברה לבטוח בע"מ
שמות השופטים: שאדן נאשף אבו אחמד
תקנה 109 א' לתקנות ההוצל"פ קובעת, כי משלוח ההתראה טרם הגשת בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב הינה התראה בגין כוונה להגיש בקשה לביצוע תביעה. תכליתו של מכתב ההתראה הינה לאפשר לנתבע לשלם את חובו בטרם פתיחת תיק ההוצל"פ. המחוקק, מתוך מודעות לחומרה של פתיחת תיק הוצל"פ, קבע תנאים מסוימים מחמירים יחסית בכל הנוגע להגשת תביעה ישירות להוצל"פ (ת"ט 11313-02-12 אברמוביץ נ' חב' פרוג'ינו בע"מ ( 6.6.13 )). על פי סעיף 81א1(ב) (1) לחוק ההוצל"פ, מבקש הביצוע- בבקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב- אינו נדרש, אלא להראות כי שלח את ההתראה באמצעות דואר רשום למענו של החייב בהתאם לרישומיו. דרישה זו מאפשרת לזוכה לפתוח את הליך ההוצל"פ נגד החייב. יחד עם זאת, הדין מחייב משלוח התראה לכתובת הנכונה והמדויקת של הנתבע/החייב לאחר שקידה סבירה של התובע לשם בירור כתובת זו. שהרי, אם נגרוס אחרת נחטיא את תכלית החוק, שהיא כאמור יידוע הנתבע על הליכי ההוצל"פ ולאפשר לו להסדיר חובו ובכך לייתר הצורך בהליכים אלה (ת"ת 32311-03-10 עיריית ירושלים נ' מרפת ( 15.6.10 )). בענייננו, לא שוכנעתי כי הנתבעת מילאה אחר חובתה למשלוח התראה לכתובת הנכונה או המדויקת של החייבת לאחר שמצאתי חוסר אחידות בפרטי הנמען אליו נשלחו המכתבים, לרבות הכתובת ופרטי הנמען. 11 ראשית, יש לזכור כי מדובר בחוב בגין פרמיית פוליסת ביטוח. משכך, על חברת הביטוח מוטלת החובה הבסיסית למלא אחר הוראות הדין הספציפי החל עליה. עפ"י סימן ג' לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, בו נדונה שאלת תשלום דמי הביטוח ואי העמידה בהם, נקבע בסעיף 15 (א) לחוק הנ"ל כי במקרה של פיגור בתשלום יש לפעול על פי המתווה, שלפיו "לא שולמו דמי הביטוח או חלק מהם במועדם ולא שולמו גם תוך 15 ימים לאחר שהמבטח דרש מן המבוטח בכתב לשלמם, רשאי המבטח להודיע למבוטח בכתב כי החוזה יתבטל כעבור 21 ימים נוספים אם הסכום שבפיגור לא יסולק לפני כן".
תקנות ההוצאה לפועל (חיפה) 512833-05-16- ע.י. נגד
שמות השופטים: עיסאם חאיק
המחוקק הסמיך בסעיף 83 (א)(3) לחוק בתי המשפט , תשמ"ד – 1948 את שר המשפטים "להסדיר בתקנות אגרות שיש לשלם בבתי המשפט ובמשרדי ההוצאה לפועל והפטור מתשלומן", הסמכה זהה ונוספת נמצאת בהוראות סעיף 88 (א)(1) לחוק ההוצאה לפועל הקובעת כי שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע של חוק ההוצאה לפועל, לרבות התקנות הרלבנטיות לעניין תשלום ופטור מתשלום אגרה. 8. כב' שר המשפטים, לא חסך מאמציו כהרגלו, והתקין מכוח סמכותו כאמור, תקנות המסדירות תשלום האגרות הן בבתי המשפט והן בהוצאה לפועל. 9. מכאן, ובהתאם לתקנה 2 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז – 2007, שהחליפו תקנות קודמות, ובהתאם לתקנה 2 לתקנות בית המשפט (אגרות), התשס"ז – 2007 (להלן – תקנות האגרות בבית המשפט) , וכן בהתאם לתקנה 2 לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ"ח- 1968 (להלן – תקנות האגרות בהוצאה לפועל), נקבעה חובת תשלום האגרה על כל מי שמגיש בקשה שנקבעה אגרה בגין הגשתה. כמו כן, נקבע בתקנות האגרות בהוצאה לפועל, כי בעד הליך לפי החוק או התקנות שלא נקבעה לו אגרה בתוספת, לא תשולם אגרה. 3 10. חובת תשלום האגרה היא משמעותית ביותר, שכן התקנות הנ"ל מורות כי לא ייזקק בית משפט או מערכת ההוצאה לפועל ובכלל זה רשם ההוצאה לפועל לכל הליך, אלא אם כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום אגרה (ראה גם: בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות (מהדור שביעית, כרך ג', בעמ' 1024; רע"א 6845/06, בנק הפועלים בע"מ נ' משה טוריאל 20/01/09). 11. ככלל, החיוב באגרה בשל פתיחת הליך משפטי מבטא איזון בין שתי מגמות עיקריות: המגמה הראשונה, עניינה השתתפות ציבור המתדיינים בעלות ההליך השיפוטי.
ת"ט (עכו) 13014-05-22- שרי את אלכס השקעות וניהול פרוייקטים בע"מ נגד מודלים מסחריים בעמ
שמות השופטים: עינת דינרמן
בכל הכבוד והענווה, הנני סבורה כי מדובר בהחלטות (אשר אינן בבחינת הלכה מחייבת, כי אם מנחה בלבד בהתאם לאמור בסעיף 20 (א) לחוק יסוד: השפיטה), העומדות בסתירה להלכה הקיימת של ביהמ"ש העליון ולתקנות סדר הדין האזרחי; וכי לא זו הייתה כוונת מחוקק המשנה בתקנו את תקנות ההוצאה לפועל. 31. מטרת תיקון התקנות ב-2018 הייתה ליצור אחידות, שלא הייתה קיימת ערב התיקון, בין המצב המשפטי של חייב המוגשת כנגדו בקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב; ובין חייב המוגשת כנגדו בקשה לביצוע שטר, הא ותו -לא. 32. כוונת מחוקק המשנה הייתה להקל על חייבים את הגישה ללשכת ההוצאה לפועל ולא לשנות מההלכות הקיימות לעניין הסמכות המקומית. 33. הדברים עולים בבירור מדברי חברי ועדת חוקה חוק ומשפט אשר דנו בתיקון לתקנות ההוצאה לפועל לפיהם: ". . התקנות האלה עוסקות בשאלה לאן הולכת ההתנגדות ולא בית המשפט יחליט. . . במישור שלנו אנו רוצים רק לוודא שהחייב יוכל להגיש בלשכה שנוחה לו ושההתנגדות תעבור לבית המשפט שסמוך ללשכה שנוחה לו. אחר כך בית המשפט יקבע לפי הדין המהותי". . . (ציטוט מדבריה של היועמ"ש של רשות האכיפה והגביה משרד המשפטים פרוטוקול מס' 620 מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט מתאריך 4.6.18 ). 34. לאור האמור לעיל, נראה כי מחוקק המשנה בתקנו את תקנות ההוצל"פ לא התכוון לשלול מהתובע את הפררוגטיבה הנתונה לו בעניין הסמכות המקומית. 35.
תת (ראשון לציון) 31029-12-17- כלל חברה לביטוח בע"מ נגד משה בלוקה
שמות השופטים: דליה אסטרייכר
3 סעיף 81א1(ב)(1) לחוק ההוצל"פ קובע, כי המבקש להגיש תביעה על סכום קצוב לפי סעיף זה ישלח לנתבע התראה בדבר כוונתו להגיש את התביעה לביצוע בהוצל"פ. הוראת החוק קובעת, כי משלוח מכתב ההתראה היא תנאי מקדים להגשת בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ומבחינה מפורשות בין כתב התביעה לבין הבקשה לביצוע התביעה אשר לה יש לצרף אף את מכתב ההתראה. תקנה 109א לתקנות ההוצל"פ קובעת, כי משלוח ההתראה טרם הגשת בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב הינה התראה בגין כוונה להגיש בקשה לביצוע תביעה. תכליתו של מכתב ההתראה הינה לאפשר לנתבע לשלם את חובו בטרם פתיחת תיק ההוצל"פ וממילא טרם יושתו עליו ההוצאות ושכר טרחת ב"כ התובע והכל על מנת להביא מחד גיסא, לפירעון תכוף של החוב ומאידך גיסא, תוך איזון ושמירה על זכויות הנתבע להליך הוגן, הליך שלא היה לתובע מנוס מלנקוט בו עת נמנע הנתבע לפרוע את החוב עם שליחת ההתראה כדין (סעיף 9(ב) לחוק). המחוקק, מתוך מודעות לחומרה של פתיחת תיק הוצל"פ, קבע תנאים מסוימים מחמירים יחסית בכל הנוגע להגשת תביעה ישירות להוצל"פ (ת"ט 11313-02-12 אברמוביץ נ' חב' פרוג'ינו בע"מ ( 6.6.13 )). על פי סעיף 81א1(ב) (1) לחוק ההוצאה לפועל מבקש הביצוע- בבקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב- אינו נדרש, אלא להראות כי שלח את ההתראה באמצעות דואר רשום למענו של החייב בהתאם לרישומיו. דרישה זו מאפשרת לזוכה לפתוח את הליך ההוצל"פ נגד החייב. יחד עם זאת, הדין מחייב משלוח התראה לכתובת הנכונה והמדויקת של הנתבע/החייב לאחר שקידה סבירה של התובע לשם בירור כתובת זו. שהרי, אם נגרוס אחרת נחטיא את תכלית החוק, שהיא כאמור יידוע הנתבע על הליכי ההוצל"פ ולאפשר לו להסדיר חובו ובכך לייתר הצורך בהליכים אלה (ת"ת 32311-03-10 עיריית ירושלים נ' מרפת ( 15.6.10 )).
תת (תל אביב) 16675-09-11- בנק דיסקונט לישראל בע"מ נגד אילן חלפון
שמות השופטים: כוכבה לוי
מאידך ההוצאות הכרוכות במשלוח התראה בטרם הגשת תביעה בסכום קצוב מוסדרות לדעתי , וברוח סעיף 10(א) לחוק ההוצאה לפועל ועל דרך ההיקש בלבד בכללי לשכת עורכי הדין התעריף המינימלי המומלץ לעניין זה סעיף 11(4)(ד) לכללים אלה. למותר לציין כי שכר הטירחה הכרוך במשלוח התראה נמוך בהרבה מהסכומים המצטרפים לקרן החוב בתיק הוצאה לפועל שנפתח לביצוע תובענה כפי שפורט לעיל. (ראו דיון בעניין זה בת"ת (י-ם) 12863-06-10 עיריית ירושליים נגד זבולון- פסק דינו של כבוד השופט נמרוד פלקס – פורסם במאגר נבו) במקביל לתיקון 24 לחוק ההוצאה לפועל פורסם גם תיקון לתקנות הוצאה לפועל ראו קובץ התקנות חוברת מספר 6356 מיום 28/12/04. תקנה 109א לתקנות אלה מורה מפורשות כי ההתראה תכלול באופן בולט את האמור בנוסח ההתראה שבתוספת ותפרט את סכום התביעה ואת העובדות העיקריות המהוות את עילת התביעה. כפי שפסקתי בבש"א תל אביב 212218/09 אדלר רון נ' חברת פרטנר תקשורת משלוח מכתב דרישה/התראה לכתובת שגויה ולא רלבנטית של הנתבע נעדר כל נפקות הוא. והגשת תביעה בהסתמך על מכתב התראה כאמור נגועה בפגם. ראו סעיף 9 לפסק הדין הנ"ל. כפי הסקתי בפסק הדין בבש"א 212218/09 -על הגשת תביעה והליכי משפט חלה חובת תום הלב מכח סעיף 61(א)(ב) לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973.
ת"צ (תל אביב) 4768-08-15- שלומי אבני נגד עיריית רמת-גן
שמות השופטים: יהודית שיצר
יתר על כן, תובענה בהוצל"פ אפשרית רק על "סכום קצוב", אולם ההוצאות שגבתה העירייה מהנישומים באופן בלתי אחיד וללא הסמכה חוקית, אינן נחשבות ל"סכום קצוב", שהרי כל אחד מהמשרדים ששלחו מכתבי התראה גבה סכום שונה: משרד עו"ד שפירא וגדעוני – 33 , משרד עו"ד רון חמד – 29.5 , ומשרד עו"ד כהן וקקון – 35 . אכן, סע' 81 א'1 (ז) לחוק ההוצל"פ מוסיף וקובע ששר המשפטים רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף זה של תובענה בהוצל"פ לסכום קצוב. עד כה לא נקבעה בתקנות הוראה בעניין גובה האגרה שרשאי הזוכה לגבות בגין מכתב התראה, ולפי סע' 2(ב) לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), התשכ"ח – 1968 (להלן: "תקנות ההוצאות בהוצל"פ"), כל עוד לא נקבעה אגרה בתקנות, אין לגבות בגינה אגרה. תקנות 109א ו- 109ב לתקנות ההוצל"פ קובעות את נוסח מכתב ההתראה בטרם הגשת תביעה על סכום קצוב להוצל"פ: 12 "109 א'. (א) התראה בדבר כוונה להגיש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81 א' 1 לחוק (להלן – בקשה לביצוע תביעה) תכלול באופן בולט לעין את האמור בנוסח ההתראה שבטופס 19א שבתוספת הראשונה (להלן – נוסח ההתראה) ותפרט את סכום התביעה, את העובדות העיקריות המהוות את עילת התביעה, לרבות פרטי החוזה, ההתחייבות או החיקוק שמכוחם נוצרה, ואת מועד התהוותה. (ב) הוגשה בקשה לבצע תביעה על סכום קצוב שעניינה תשלום שכר טרחה בעד טיפול בתביעה שאדם זכאי בשלה לסיוע משפטי לפי פרט 6(ג) או (ד) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, יכלול המבקש נוסף על נוסח ההתראה כאמור בתקנת משנה (א) גם את הנוסח שבטופס 19א1 שבתוספת הראשונה.
ת"ט (עכו) 10757-05-23- אמפא קפיטל בע"מ נגד חאתם עבדאללה
שמות השופטים: עינת דינרמן
35. מטרת תיקון התקנות ב-2018 הייתה ליצור אחידות, שלא הייתה קיימת ערב התיקון, בין המצב המשפטי של חייב המוגשת כנגדו בקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב; ובין חייב המוגשת כנגדו בקשה לביצוע שטר, הא ותו -לא. 36. כוונת מחוקק המשנה הייתה להקל על חייבים את הגישה ללשכת ההוצאה לפועל ולא לשנות מההלכות הקיימות לעניין הסמכות המקומית. 37. הדברים עולים בבירור מדברי חברי ועדת חוקה חוק ומשפט אשר דנו בתיקון לתקנות ההוצאה לפועל לפיהם: ". . התקנות האלה עוסקות בשאלה לאן הולכת ההתנגדות ולא בית המשפט יחליט. . . במישור שלנו אנו רוצים רק לוודא שהחייב יוכל להגיש בלשכה שנוחה לו ושההתנגדות תעבור לבית המשפט שסמוך ללשכה שנוחה לו. אחר כך בית המשפט יקבע לפי הדין המהותי". . . (ציטוט מדבריה של היועמ"ש של רשות האכיפה והגביה משרד המשפטים פרוטוקול מס' 620 מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט מתאריך 4.6.18 ). 38. לאור האמור לעיל, נראה כי מחוקק המשנה בתקנו את תקנות ההוצל"פ לא התכוון לשלול מהתובע את הפררוגטיבה הנתונה לו בעניין הסמכות המקומית. 39. הדברים מקבלים משנה תוקף גם מעיון בתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ח -2018, לפיהן ככל שקיים בין הצדדים הסכם שיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם (תקנה 7 סיפא), ללמדך כי המחוקק הלך צעד נוסף בהעניקו להסכם שיפוט, גם שאינו ייחודי, מעמד הגובר על כל חלופה אחרת. 40. מכל מקום, החלטותיהם של בתי המשפט המחוזיים שפורטו לעיל לא דנו במצב דברים בו נקבעה תניית שיפוט בהסכם בין הצדדים, ולפיכך, לא מן הנמנע כי קביעותיהם שניתנו בעניין זה, לא יחולו במקרה של תניית שיפוט מוסכמת. תניית שיפוט- ייחודית או מקבילה: 41.
ת"ט (עכו) 40721-02-24- ש.ס. אריזונה באי בע"מ נגד ' ש.ס. אריזונה באי בע"מ
שמות השופטים: עינת דינרמן
קום בע"מ [פורסם בנבו] מפי כבוד השופטת א. אריאלי. · כן ראה החלטה ברע"א 25(נצ')0607-01-19 בית הספר תגליות בע"מ נ' מימון [פורסם בנבו] מפי כבוד השופטת א. אריאלי. · ר' גם החלטתו של ביהמ"ש המחוזי ברע"א (י-ם) במרום הפקדות 2004 בע"מ נ' אלי אינון אוחנה מימון [פורסם בנבו] מפי כבוד השופטת עינת אבמן-מולר. 30. כעולה מן המקובץ לעיל, פירשו בתי המשפט המחוזיים את התיקון לתקנות ההוצאה לפועל, כמבטל את הפררוגטיבה הנתונה לתובע לבחור בין החלופות השונות המתקיימות בתקנות סדר הדין האזרחי לבירור תביעתו, בקבעם כי ככל שביהמ"ש מוצא כי הוא בעל סמכות מקומית לדון בהתנגדות שהועברה אליו לבקשת החייב, לפי אחת מהחלופות הקבועות בתקנות, הרי שידון בה ולא "יעבירנה עוד", וזאת בדומה לכלל הקבוע בסעיף 79 לחוק בתי המשפט. 31. בכל הכבוד והענווה, הנני סבורה כי מדובר בהחלטות (אשר אינן בבחינת הלכה מחייבת, כי אם מנחה בלבד בהתאם לאמור בסעיף 20 (א) לחוק יסוד: השפיטה), העומדות בסתירה להלכה הקיימת של ביהמ"ש העליון ולתקנות סדר הדין האזרחי; וכי לא זו הייתה כוונת מחוקק המשנה בתקנו את תקנות ההוצאה לפועל. 32. מטרת תיקון התקנות ב-2018 הייתה ליצור אחידות, שלא הייתה קיימת ערב התיקון, בין המצב המשפטי של חייב המוגשת כנגדו בקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב; ובין חייב המוגשת כנגדו בקשה לביצוע שטר, הא ותו-לא. 33. כוונת מחוקק המשנה הייתה להקל על חייבים את הגישה ללשכת ההוצאה לפועל ולא לשנות מההלכות הקיימות לעניין הסמכות המקומית. 34. הדברים עולים בבירור מדברי חברי ועדת חוקה חוק ומשפט אשר דנו בתיקון לתקנות ההוצאה לפועל לפיהם: ". . התקנות האלה עוסקות בשאלה לאן הולכת ההתנגדות ולא בית המשפט יחליט.
ת"ט (עכו) 45475-05-23- מיכמן בסד בע"מ נגד ת. קשרים וביצוע בעמ
שמות השופטים: עינת דינרמן
38. מטרת תיקון התקנות ב-2018 הייתה ליצור אחידות, שלא הייתה קיימת ערב התיקון, בין המצב המשפטי של חייב המוגשת כנגדו בקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב; ובין חייב המוגשת כנגדו בקשה לביצוע שטר, הא ותו -לא. 39. כוונת מחוקק המשנה הייתה להקל על חייבים את הגישה ללשכת ההוצאה לפועל ולא לשנות מההלכות הקיימות לעניין הסמכות המקומית. 40. הדברים עולים בבירור מדברי חברי ועדת חוקה חוק ומשפט אשר דנו בתיקון לתקנות ההוצאה לפועל לפיהם: ". . התקנות האלה עוסקות בשאלה לאן הולכת ההתנגדות ולא בית המשפט יחליט. . . במישור שלנו אנו רוצים רק לוודא שהחייב יוכל להגיש בלשכה שנוחה לו ושההתנגדות תעבור לבית המשפט שסמוך ללשכה שנוחה לו. אחר כך בית המשפט יקבע לפי הדין המהותי". . . (ציטוט מדבריה של היועמ"ש של רשות האכיפה והגביה משרד המשפטים פרוטוקול מס' 620 מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט מתאריך 4.6.18 ). 41. לאור האמור לעיל, נראה כי מחוקק המשנה בתקנו את תקנות ההוצל"פ לא התכוון לשלול מהתובע את הפררוגטיבה הנתונה לו בעניין הסמכות המקומית. 42. הדברים מקבלים משנה תוקף גם מעיון בתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ח -2018, לפיהן ככל שקיים בין הצדדים הסכם שיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם (תקנה 7 סיפא), ללמדך כי המחוקק הלך צעד נוסף בהעניקו להסכם שיפוט, גם שאינו ייחודי, מעמד הגובר על כל חלופה אחרת. 43. מכל מקום, החלטותיהם של בתי המשפט המחוזיים שפורטו לעיל לא דנו במצב דברים בו נקבעה תניית שיפוט בהסכם בין הצדדים, ולפיכך, לא מן הנמנע כי קביעותיהם שניתנו בעניין זה, לא יחולו במקרה של תניית שיפוט מוסכמת. תניית שיפוט- ייחודית או מקבילה: 44.
תת (באר שבע) 35450-07-17- עיריית ערד רשויות מקומיות, נגד אבי יום טוב
שמות השופטים: אורי הדר
תקנה 44 (ב) לתקנות קובעת כי "תובע שלא כלל בתובענה חלק מהסעד או ויתר עליו, לא יגיש אחרי כן תובענה בשל חלק זה". 12. קבלת טענתו של הנתבע תביא לתוצאה שהיא, בנסיבות ענייננו, בלתי צודקת לחלוטין וגם לא מעשית ולפיה במסגרת התביעה שהוגשה בהליך הקודם היה על התובעת לתבוע את כל החובות שהיה חב לה הנתבע עד ליום 01.01.2017 . תוצאה זו היא לא רק לא מעשית אלא גם שאינה מקיימת את החובה לפרש כל הוראת חוק באופן סביר המקיים את תכלית החקיקה. 5 13. תכליתה של התקנה היא לרכז את כל הסעדים הנובעים מאותה עילה במסגרת הליך אחד וזאת משיקולים של יעילות ומניעת הטרדתו של הנתבע בהליכים שונים. עם זאת, יש לזכור כי הגשת תביעה ע"י הרשות המקומית, שאמנם אינה בעל דין מיוחס כפי שטען בצדק ב"כ הנתבע, הינה מהלך שמבוצע לאחר שהנישום, התושב, אינו משלם את חובותיו בהתאם לשומות המס שנשלחות אליו כדבר שבשגרה ובהתאם לחובות המוטלים עליו ע"פ חוק. 14. ועוד, קבלת פרשנותו של הנתבע ללשון התקנה תביא למעשה למשלוח מכתבי התראה כלליים אשר תהא גלומה בהם הנחת עבודה ולפיה הנישום אינו מתכוון לשלם את חובותיו גם בפרק הזמן שמאז משלוח מכתב ההתראה ועד לפתיחת ההליך המשפטי. ובמה דברים אמורים 15. ס' 81א1 (ב1) לחוק ההוצל"פ, תשכ"ז – 1967 קובע כי "המבקש לבצע תביעה על סכום קצוב לפי הוראות סעיף זה, ימציא לנתבע, בדואר רשום עם אישור מסירה, התראה בדבר כוונתו להגיש את התביעה כאמור לביצוע בהוצאה לפועל (בסעיף זה – ההתראה)". 16. יש טעם רב במשלוח מכתב התראה מפורט ומדויק ויש לפעול תמיד לצמצום אי הוודאות הגלומה במכתבי התראה כלליים. במצב דברים זה מצופה מבעל דין, בענייננו התובעת, אשר בכוונתו להגיש תובענה על סכום קצוב, אפשרות שקבועה בחוק ואשר ממילא נועדה גם היא לייעל הליכים ולחסוך לנתבע הוצאות מיותרות, לשלוח מכתב התראה שהא לא רק מפורט אלא גם כזה שנוקב בסכום מדויק.
עחדלפ (ירושלים) 21276-06-23- מועצה מקומית אבו גוש נגד הממונה על חדלות פירעון- מחוז ירושלים
שמות השופטים: דוד שאול גבאי ריכטר
ע"י ב"כ עוה"ד מג'דולין טרביה ועוה"ד מצטפא דיאב נגד המשיבים 1. הממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים 2. עמיד מחול בעצמו 3. עותמאן עבדל אלחמיד ע"י ב"כ עוה"ד אחמד אבו קטיש פסק דין ערעור על החלטת הנאמן מיום 23.4.2023 לדחות את תביעת החוב שהגישה המערערת מתוקף סעיף 215 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (החוק) 1. לפניי ערעור המערערת על החלטת הנאמן (משיב 2) שלא להאריך את המועד להגשה באיחור של תביעת חוב מטעמה. המערערת טוענת בתמצית, כי שגה הנאמן בכך שלא נעתר לבקשתה להאריך את המועד להגשת תביעת החוב. הנאמן והיחיד (משיב 3) מתנגדים לערעור ומבקשים לקיים את החלטת הנאמן. העובדות הצריכות לעניין 2. ביום 31.12.2016 שלחה המערערת מכתב התראה ליחיד בגין חוב קצוב. ביום 5.1.2017 בוצעה לכאורה המצאה של הדרישה ליחיד, שלכאורה סירב לחתום על אישור המסירה (היחיד מכחיש זאת). ביום 31.5.2017 הגישה המערערת תביעה לסכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל, כשגובה החוב עמד על 78, 787.37.3 . ביום 17.2.2021 ניתן במסגרת תיק הוצאה לפועל שמספרו 805063-12-20 צו לפתיחת הליכים, אשר אין חולק כי המערערת ידעה עליו לאחר שפורסם (הדבר נגזר מדברי עו"ד ג'ודת שכור בתצהירו בפסקאות 3 ו-6). 4. לטענת המערערת, היא הגישה תביעת חוב כנדרש לנאמן, אך בשל כשל טכני ובלא ידיעתה, תביעת החוב לא נקלטה. הדבר נודע לה רק ביום 8.1.2023 , יום לפני הדיון בהוצאה לפועל בעניין מתן צו שיקום. לכן באותו מועד שבה והגישה את תביעת החוב עם בקשה להארכת מועד להגשתו (צורף תצהיר חתום מיום 8.1.2023 ).
ת"ט (עכו) 3432-05-24- סלוסייל בע"מ נגד ' גד פרלין
שמות השופטים: עינת דינרמן
קום בע"מ [פורסם בנבו] מפי כבוד השופטת א. אריאלי. · כן ראה החלטה ברע"א (נצ')25607-01-19 בית הספר תגליות בע"מ נ' מימון [פורסם בנבו] מפי כבוד השופטת א. אריאלי. · ר' גם החלטתו של ביהמ"ש המחוזי ברע"א (י-ם) במרום הפקדות 2004 בע"מ נ' אלי אינון אוחנה מימון [פורסם בנבו] מפי כבוד השופטת עינת אבמן-מולר. 28. כעולה מן המקובץ לעיל, פירשו בתי המשפט המחוזיים את התיקון לתקנות ההוצאה לפועל, כמבטל את הפררוגטיבה הנתונה לתובע לבחור בין החלופות השונות המתקיימות בתקנות סדר הדין האזרחי לבירור תביעתו, בקבעם כי ככל שביהמ"ש מוצא כי הוא בעל סמכות מקומית לדון בהתנגדות שהועברה אליו לבקשת החייב, לפי אחת מהחלופות הקבועות בתקנות, הרי שידון בה ולא "יעבירנה עוד", וזאת בדומה לכלל הקבוע בסעיף 79 לחוק בתי המשפט. 29. בכל הכבוד והענווה, הנני סבורה כי מדובר בהחלטות (אשר אינן בבחינת הלכה מחייבת, כי אם מנחה בלבד בהתאם לאמור בסעיף 20 (א) לחוק יסוד: השפיטה), העומדות בסתירה להלכה הקיימת של ביהמ"ש העליון ולתקנות סדר הדין האזרחי; וכי לא זו הייתה כוונת מחוקק המשנה בתקנו את תקנות ההוצאה לפועל. 30. מטרת תיקון התקנות ב-2018 הייתה ליצור אחידות, שלא הייתה קיימת ערב התיקון, בין המצב המשפטי של חייב המוגשת כנגדו בקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב; ובין חייב המוגשת כנגדו בקשה לביצוע שטר, הא ותו -לא. 31. כוונת מחוקק המשנה הייתה להקל על חייבים את הגישה ללשכת ההוצאה לפועל ולא לשנות מההלכות הקיימות לעניין הסמכות המקומית. 32. הדברים עולים בבירור מדברי חברי ועדת חוקה חוק ומשפט אשר דנו בתיקון לתקנות ההוצאה לפועל לפיהם: ". . התקנות האלה עוסקות בשאלה לאן הולכת ההתנגדות ולא בית המשפט יחליט.
ת"ט (עכו) 55209-01-24- צולי הרצל שחר נגד ' אור שריקי
שמות השופטים: עינת דינרמן
כעולה מן המקובץ לעיל, פירשו בתי המשפט המחוזיים את התיקון לתקנות ההוצאה לפועל, כמבטל את הפררוגטיבה הנתונה לתובע לבחור בין החלופות השונות המתקיימות בתקנות סדר הדין האזרחי לבירור תביעתו, בקבעם כי ככל שביהמ"ש מוצא כי הוא בעל סמכות מקומית לדון בהתנגדות שהועברה אליו לבקשת החייב, לפי אחת מהחלופות הקבועות בתקנות, הרי שידון בה ולא "יעבירנה עוד", וזאת בדומה לכלל הקבוע בסעיף 79 לחוק בתי המשפט. 39. בכל הכבוד והענווה, הנני סבורה כי מדובר בהחלטות (אשר אינן בבחינת הלכה מחייבת, כי אם מנחה בלבד בהתאם לאמור בסעיף 20 (א) לחוק יסוד: השפיטה), העומדות בסתירה להלכה הקיימת של ביהמ"ש העליון ולתקנות סדר הדין האזרחי; וכי לא זו הייתה כוונת מחוקק המשנה בתקנו את תקנות ההוצאה לפועל. 40. מטרת תיקון התקנות ב-2018 הייתה ליצור אחידות, שלא הייתה קיימת ערב התיקון, בין המצב המשפטי של חייב המוגשת כנגדו בקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב; ובין חייב המוגשת כנגדו בקשה לביצוע שטר, הא ותו-לא. 41. כוונת מחוקק המשנה הייתה להקל על חייבים את הגישה ללשכת ההוצאה לפועל ולא לשנות מההלכות הקיימות לעניין הסמכות המקומית. 42. הדברים עולים בבירור מדברי חברי ועדת חוקה חוק ומשפט אשר דנו בתיקון לתקנות ההוצאה לפועל לפיהם: ". . התקנות האלה עוסקות בשאלה לאן הולכת ההתנגדות ולא בית המשפט יחליט. . . במישור שלנו אנו רוצים רק לוודא שהחייב יוכל להגיש בלשכה שנוחה לו ושההתנגדות תעבור לבית המשפט שסמוך ללשכה שנוחה לו. אחר כך בית המשפט יקבע לפי הדין המהותי". . . (ציטוט מדבריה של היועמ"ש של רשות האכיפה והגביה משרד המשפטים פרוטוקול מס' 620 מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט מתאריך 4.6.18 ).
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 81א1. ביצוע תביעה על סכום קצוב
81 א' 1. (א) תביעה שהיא אחת מאלה: (1) תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב; (2) תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק, ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף זה, ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על 75,000 ש"ח ביום הגשתה, והוא אף אם עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי הצמדה או מחמת התווספותם של ריבית או דמי פיגורים (בסעיף זה-תביעה על סכום קצוב). (ב) (1) (נמחקה). (2) הוגשה בקשה לבצע תביעה על סכום קצוב שעניינה תשלום שכר טרחה בעד טיפול בתביעה שאדם זכאי בשלה לסיוע משפטי לפי פרט 6(ג) או (ד) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, יכלול המבקש בהתראה הודעה לחייב, בנוסח ובאופן שיקבע שר המשפטים. (ב1) המבקש לבצע תביעה על סכום קצוב לפי הוראות סעיף זה, ימציא לנתבע, בדואר רשום עם אישור מסירה, התראה בדבר כוונתו להגיש את התביעה כאמור לביצוע בהוצאה לפועל (בסעיף זה-ההתראה); לא הצליח המבקש להמציא לנתבע את ההתראה באופן האמור, והיה המבקש מיוצג על ידי עורך דין, יוכל עורך הדין להמציא את ההתראה באמצעות מסירה אישית לפי הוראות תקנות סדר הדין ויחולו לעניין זה הוראות תקנות 161(4) ו-165(א) לתקנות האמורות. (ב2) סירב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור מסירה, יראו את הנתבע כמי שהומצאה לו ההתראה כדין; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה. (ג) (1) לא תוגש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל אלא בתום שלושים ימים ולא יאוחר משנה מיום שהתובע המציא לנתבע את ההתראה; הבקשה תוגש בצירוף כתב התביעה, כל מסמך התומך בתביעה, העתק מההתראה אישור על משלוח ההתראה בדואר רשום לנתבע ואישור מסירה או הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר סירוב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור המסירה, לפי העניין, וכן העתק תשובת הנתבע להתראה, אם השיב לה (בסעיף זה-בקשה לביצוע תביעה).
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 109ה. הגשה ממוכנת
109ה. (א) מבקש רשאי להגיש בקשה לביצוע תביעה לפי הוראות פרק זה בדרך ממוכנת, וזאת בכפוף להוראות תקנה זו. (ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט הודעה בדבר לשכות שקבע שניתן להגיש בהן בקשות לביצוע תביעה בדרך ממוכנת. (ג) לא תקובל בקשה לביצוע תביעה בדרך ממוכנת אלא אם כן עמד המבקש בדרישותיו של מנהל מערכת ההוצאה לפועל ביחס לתוכנה או לחומרה לשם הגשה בדרך ממוכנת, לרבות דרכי הגשה והמצאה ממוכנות (להלן – הדרישות) ואם נתן ללשכת ההוצאה לפועל הרשאה מראש לחייב את חשבון הבנק שלו בתשלומים ללשכת ההוצאה לפועל בעבור הגשת הבקשה וביצועה או הפקיד סכום כסף לכיסוי האגרות וההוצאות הצפויות בהתאם להוראת מנהל לשכת ההוצאה לפועל; הדרישות יפורסמו באתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל. (ד) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ג), רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להורות שלא תקובל בקשה לביצוע תביעה בדרך ממוכנת, לרבות ממגיש מסוים או בענין מסוים, אם מצא הצדקה לכך בנסיבות הענין. (ה) מבקש שהגיש בקשה לביצוע תביעה בדרך ממוכנת יצרף לבקשתו התחייבות לשמור את המסמכים והנספחים שעליהם נסמכת הבקשה לביצוע התביעה לפחות למשך התקופה הנקובה בפרט 2(ב)(6) בתוספת לתקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בתי משפט ובתי דין דתיים), התשמ"ו-1986. (ו) רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, במהלך התקופה האמורה בתקנת משנה (ה) להורות למבקש להמציא או להציג למנהל לשכת ההוצאה לפועל את המסמכים והנספחים שעליהם נסמכת הבקשה לביצוע.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין
28ג. (א) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל ייפוי כוח שהועבר לעורך דין אחר, אלא בצירוף הסכמתו הנפרדת והמפורשת של הלקוח בכתב, בהתאם לסעיף 18 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. (ב) הושעה עורך דין מלשכת עורכי הדין לפי סעיף 68(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן-חוק לשכת עורכי הדין), תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על ההשעיה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין שהושעה ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק בתום תקופת ההשעיה; הוצא עורך דין מהלשכה כאמור בסעיף 68(5) לחוק לשכת עורכי הדין, תשלח לשכת ההוצאה לפועל הודעה לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין, על הוצאתו. (ב1) נמסרה למערכת ההוצאה לפועל הודעה על פקיעת חברותו של עורך דין המייצג זוכה או חייב מלשכת עורכי הדין לפי סעיפים 48 או 93(ו) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על הפקעת חברותו בלשכה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק לאחר תום פקיעת החברות. (ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה-יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 109א. משלוח התראה טרם בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב
109א. (א) התראה בדבר כוונה להגיש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 לחוק (להלן – בקשה לביצוע תביעה) תכלול באופן בולט לעין את האמור בנוסח ההתראה שבטופס 19א שבתוספת הראשונה (להלן – נוסח ההתראה) ותפרט את סכום התביעה, את העובדות העיקריות המהוות את עילת התביעה, לרבות פרטי החוזה, ההתחייבות או החיקוק שמכוחם נוצרה, ואת מועד התהוותה וכן יצוינו בה המסמכים התומכים בעילת התביעה כאמור בתקנה 109ד1. (ב) הוגשה בקשה לבצע תביעה על סכום קצוב שעניינה תשלום שכר טרחה בעד טיפול בתביעה שאדם זכאי בשלה לסיוע משפטי לפי פרט 6(ג) או (ד) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, יכלול המבקש נוסף על נוסח ההתראה כאמור בתקנת משנה (א) גם את הנוסח שבטופס 19א1 שבתוספת הראשונה.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 109ד.1 מסמכים התומכים בתביעה
109ד.1 (א) לבקשה לביצוע תביעה יצורף כל מסמך התומך בתביעה; לעניין זה, "מסמך" – חוזה, הסכם או כל ראיה בכתב חתומה בידי הנתבע, בחתימת ידו או בחתימה אלקטרונית מאושרת, כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001, וכן כל ראיה נוספת התומכת בפרטי התביעה. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) בעסקת מכר מרחוק, שאין לגביה מסמך בכתב כאמור בתקנת משנה (א), ניתן להגיש בקשה לביצוע תביעה אם התקיימו כל אלה: (1) התובע ציין בכותרת התביעה כי מדובר בעסקת מכר מרחוק; (2) צורפו לתביעה – (א) ראיה שנעשתה או נחתמה בידי הנתבע המעידה באופן מפורש, על קיומה של עסקת המכר; (ב) דף חשבון של התובע המהווה רשומה מוסדית קבילה לפי סעיף 36 לפקודת הראיות, התשל"א-1971 ((להלן – רשומה מוסדית קבילה), אשר ממנו עולה כי הנתבע התחייב בתשלום העסקה באמצעות כרטיס אשראי או הוראה לחיוב חשבון וכי התובע קיבל מהנתבע שני תשלומים לפחות על חשבון העסקה; (ג) תצהיר של התובע המאשר כי הנתבע התקשר עמו בעסקת מכר מרחוק; בתצהיר יפרט התובע את כל העובדות הנוגעות לעסקה ובכלל זה הנכס או השירות שסופק והמועד שבו סופק, המועד שבו נערכה העסקה, תנאי התשלום בעבור העסקה, מספר הטלפון או כתובת הדואר האלקטרוני שבאמצעותם בוצעה העסקה, לפי העניין, ארבע הספרות האחרונות של מספר כרטיס האשראי שנמסר או פרטי חשבון הבנק שנמסר בהוראה לחיוב חשבון וכן פירוט כל התשלומים ששילם החייב ומועדם; כמו כן יצהיר התובע על כך שדף החשבון האמור בפסקת משנה (ב) הוא רשומה מוסדית קבילה; (ד) כל ראיה נוספת התומכת בפרטי התביעה. (ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו–(ב)(2), בעסקת מכר מרחוק שביחס אליה נערכה שיחה שהוקלטה, יצרף התובע לבקשה לביצוע התביעה תצהיר המפרט את פרטי העסקה והמאשר כי – (1) השיחה הוקלטה באמצעות מכשיר הקלטה תקין; (2) בהקלטה נשמע החייב מביע את הסכמתו לביצוע העסקה ותנאיה; (3) לא נעשה כל שינוי בהקלטה; (4) הקלטה מלאה של השיחה ניתנת להמצאה לפי דרישה; (5) כל ראיה נוספת התומכת בפרטי התביעה. (ד) מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי שלא לקבל בקשה לביצוע תביעה שלא צורפו לה המסמכים האמורים בתקנות משנה (א) עד (ג), לפי העניין; על פעולה או החלטה כאמור, ניתן להגיש ערר לרשם ההוצאה לפועל. (ה) בתקנה זו, "עסקת מכר מרחוק" – התקשרות בעסקה של מכר נכס או של מתן שירות בלא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה .
תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלה – "אתר הנאמנים" – מערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים בין הממונה לנאמן; "בלא דיחוי" – בתוך פרק זמן שאינו עולה על 24 שעות; "היוועדות חזותית" – תקשורת בין שני מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת; "מנהל מערכת ההוצאה לפועל" – לפי סעיף 4 לחוק ההוצאה לפועל; "מערכת המחשוב של ההוצאה לפועל" – מערכת מקוונת של מערכת ההוצאה לפועל; "מערכת הממונט" – מערכת מקוונת המשמשת את הממונה בניהול הליכי חדלות פירעון; "מערכת מקוונת" – אתר הנאמנים או מערכת הממונט, לפי העניין; "מרשם חברי תאגיד" – לגבי חברה, מרשם בעלי המניות לפי סעיף 127 לחוק החברות, מעודכן ליום הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ולגבי שותפות – רשימת השותפים מעודכנת ליום הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ובשותפות מוגבלת ציבורית כמשמעותה בפרק ו'1 לפקודת השותפויות – גם מרשם מחזיקי יחידות ההשתתפות כמשמעותו בסימן ז' בפרק ו'1; "נושה מהותי" – נושה של תאגיד שמתקיימים בו אחד מאלה: (1) נושה מובטח; (2) 2 מי שבמועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, התאגיד חב לו סכום העולה על 78,825 שקלים חדשים או סכום העולה על 10% מסך כל חובות התאגיד שאינם חובות מובטחים, לפי הנמוך מביניהם; (3) נאמן לסדרת תעודות התחייבות של התאגיד, אחת או יותר, ובלבד שבמועד הגשת הבקשה יתרת הערך הנקוב של סדרת תעודות ההתחייבות כאמור אינה נמוכה מהסכומים המפורטים בפסקה (2); "נסח תאגיד" – אחד מאלה, לפי העניין: (1) תמצית מידע ממוחשב מרשם החברות אם התאגיד הוא חברה; (2) תמצית מידע ממוחשב מרשם השותפויות אם התאגיד הוא שותפות; "תעודות התחייבות" – כהגדרתן בסעיף 35א לחוק ניירות ערך, שהנפיק תאגיד; "תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם)" – תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981; "תקנות ההוצאה לפועל" – תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979; "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין
(ג) אין בייצוג צד על ידי עורך דין כדי למנוע מתן הודעות מהותיות להמשך ההליך על ידי מערכת ההוצאה לפועל לזוכה או לחייב בעצמו, ובלבד שעותק ההודעה נשלח לעורך הדין המייצג אותו; האמור בתקנת משנה זו אינו גורע מזכותו של צד לקבל דוחות באופן ישיר בנוגע לפעולות בתיקיו. (ד) עורך דין, המבקש לקבל מידע בלבד מהתיק, בלי שנדרש עדכונו כבא כוח הצד בתיק, יציג ייפוי כוח שייחתם לא מוקדם משנה עובר להפקדתו, המאפשר קבלת מידע מהתיק ויצרף לבקשה לקבלת המידע העתק תעודת זהות של אותו צד. (ה) עורך דין המבקש כי פקיד או שליח ממשרדו יבצע פעולות בעבורו ידאג להפקיד בידי אותו אדם אישור שנחתם לא מוקדם משנה עובר להצגתו ולפיו אותו אדם מועסק על ידו ומוסמך לפעול מטעמו של עורך הדין; האישור יפרט גם את הפעולות אשר רשאי הפקיד או השליח לבצע בעבור עורך הדין.
תקנות נתוני אשראי, התשע"ח-2017
סעיף: 20. עדכון סכומים
2.10 הוצאה לפועל (א) סוג תיק (פסק דין כספי, שטר, תיק איחוד, תביעה על סכום קצוב, משכון, משכנתה, כביש אגרה, הרשאה לפי פקודת המסים (גבייה), צו תשלומים, גובה החוב לרבות הקטנות החוב, נתונים לגבי חייב מוגבל באמצעים, הפטר, איחוד תיקים, נתונים בדבר סגירת התיק (בין השאר, סיבת הסגירה, תאריך הסגירה). (ב) נתונים לעניין הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – פתיחת הליכים, לרבות בקשה לצו לפתיחת הליכים ודחיית בקשה כאמור, גובה החוב כפי שהכריע הנאמן, צו לשיקום כלכלי, ביטול של הצו לפתיחת הליכים וסיבת הביטול, הפטר, לרבות הפטר לאלתר וביטול ההפטר, העברת ההליך לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, סיום ההליך וסיבת סיום ההליך; לעניין פרט משנה (א) – "תיק איחוד" – כמשמעותו בפרק ז 3 בחוק ההוצאה לפועל; "חייב" – כהגדרתו בחוק ההוצאה לפועל; "חייב מוגבל באמצעים" – כמשמעותו בסעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל; "פסק דין" – פסק דין כספי שאינו חיוב במזונות, וכן שטר משכון או משכנתה. פרטי המידע כאמור בפרט משנה (א) יועברו בכל אחד מהמקרים האלה: (1) עברו 60 ימים לפחות ממועד המצאת האזהרה לחייב לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל ולא ניתן צו עיכוב הליכים בתיק במסגרת אותם 60 ימים ממועד המצאת האזהרה כאמור, למעט אם ניתן צו לעיכוב הליכים בשל צירוף התיק לתיק איחוד; (2) תיק איחוד, מהמועד שבו נפתח התיק. פרטי המידע כאמור בפרט משנה (א) יועברו בכל אחד מהמקרים האלה: (1) עברו 60 ימים לפחות ממועד המצאת האזהרה לחייב לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל ולא ניתן צו עיכוב הליכים בתיק במסגרת אותם 60 ימים ממועד המצאת האזהרה כאמור, למעט אם ניתן צו לעיכוב הליכים בשל צירוף התיק לתיק איחוד; (2) תיק איחוד, מהמועד שבו נפתח התיק.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 109ב. בקשה לביצוע תביעה
109ב. (א) בקשה לביצוע תביעה תהיה ערוכה לפי טופס 1ה שבתוספת הראשונה. (ב) על אף האמור בתקנה 15(א), התנגדות, בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות או בקשה או תגובה לבקשה בענין בקשה לביצוע תביעה מהסוגים שעליהם יודיע שר המשפטים בהודעה שתפורסם ברשומות, יגיש הנתבע ללשכה שאליה הוגשה הבקשה או ללשכה שליד בית המשפט שאליו ניתן היה להגיש את הבקשה לביצוע התביעה כתובענה לפי תקנות סדר הדין, אלמלא הוגשה ישירות לביצוע בהוצאה לפועל לפי הוראות סעיף 81א1 לחוק ((להלן – לשכת ההגשה). (ג) נתבע שהגיש בקשה או תגובה לבקשה כאמור ללשכה שאינה הלשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע התביעה כאמור בתקנת משנה (ב) יפרט בה את הטעמים שלפיהם לבית המשפט שליד אותה לשכה הסמכות המקומית לדון בתביעה. (ג1) הגיש החייב התנגדות בלשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע, כאמור בתקנת משנה (ב), רשאי החייב לבקש במסגרת ההתנגדות כי הרשם יעביר את התיק לבית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בתביעה, ויפרט את הטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות כאמור. (ד) נקבע דיון במעמד הצדדים בבקשה או בתגובה לבקשה שהוגשו ללשכת ההגשה ייערך הדיון בלשכת ההגשה. (ה) מלבד האמור בתקנות משנה (ב), (ג1) ו–(ד) תבוצע הבקשה לביצוע תביעה בלשכה שאליה הוגשה בידי התובע.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 11. נספחים לבקשת ביצוע ותחליפיהם
11. (א) לא תקובל לרישום בקשת ביצוע אלא אם כן יפורטו בה ויצורפו לה המסמכים המפורטים להלן, לפי העניין: (1) העתק מאושר של פסק הדין או של הפסיקתה או של ההחלטה או הצו, לפי העניין, ואם ניתנו שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציאם לחייב, יוגשו בצירוף אישור המצאה לחייב; נפתח תיק בתקשורת בין מחשבים, כאמור בתקנה 15(א), וצורף לבקשה העתק מפסק הדין או של הפסיקתה או של ההחלטה או הצו, לפי העניין, יצהיר בא כוחו של הזוכה במסגרת בקשת הביצוע, כי קיים בידו העתק מאושר הניתן להמצאה ללשכת ההוצאה לפועל לפי דרישה (1א) על אף האמור בפסקה (1), מקום שהזוכה נדרש להמציא אישור המצאת פסק הדין לחייב, יראו באישור חתום על ידי מערכת בתי המשפט לפי טופס 1ז, כי פסק הדין נשלח לפי תקנה 161(1)(ד) לתקנות סדר הדין, כאישור המצאת פסק הדין לחייב, אלא אם כן נקבעה בפסק הדין הוראה מפורשת לעניין דרך ההמצאה. (2) מקום שהזוכה מיוצג על ידי עורך דין-יפוי הכוח של עורך הדין, זולת אם יפוי הכוח הופקד בלשכה ועורך הדין הורשה בו להוצאה לפועל ולגביית כספים; היה זוכה מיוצג על ידי עורך דין על פי יפוי כוח כללי, יצא ידי חובתו לפי פסקה זו גם אם ציין בבקשת הביצוע את מקום הפקדת יפוי הכוח הכללי; (3) פרטי החייב כאמור בתוספת הראשונה לחוק, בפרטים 1 ו–2 או אישור בדבר פרטי החייב אם התקיים אחד מאלה: (א) פרטי החייב כאמור בתוספת הראשונה לחוק, בפרטים 1 ו–2 אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין ולא ניתן לתקנם לפי תקנה 10(ה); (ב) החייב אינו יחיד. הוראה זו לא תחול אם הבקשה מוגשת כנגד חייב שאין חובה על פי דין לרשום את פרטיו במרשם.
כל הזכויות שמורות ©
