משרד עורכי דין מסחרי בתל אביב

משרד עורכי דין מסחרי בתל אביב – מדריך מקיף להיבטים משפטיים ואתיים

מבוא

הקמה וניהול של משרד עורכי דין מסחרי בתל אביב כרוכים בהיבטים משפטיים ואתיים רבים שיש להתייחס אליהם בקפידה. מאמר זה מציג סקירה מקיפה של הדרישות החוקיות, האתיות והמקצועיות החלות על עורכי דין המנהלים משרד בתחום המסחרי, תוך התייחסות לפסיקה עדכנית ולהנחיות לשכת עורכי הדין.

המסגרת הנורמטיבית לניהול משרד עורכי דין

חוק לשכת עורכי הדין וכללי האתיקה המקצועית מהווים את התשתית הנורמטיבית המחייבת לניהול משרד עורכי דין בישראל. פסיקות בתי המשפט הרחיבו והבהירו מסגרת זו לאורך השנים, כפי שניתן לראות בפסיקה המנחה:

בהחלטת בית הדין המשמעתי בתל אביב (בדמ 101/98 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נ' עורך דין פלוני) נקבע באופן חד-משמעי:

"אין ספק מלפני בית הדין כי הנאשם עבר על כלל 3, ולו יפורש הכלל בצורה הנרחבת והמקלה ביותר שלו, ברי כי הספסל בכניסה לבית המשפט בתל-אביב אינו תחליף למשרד ראוי של עו"ד, כעולה מן הדינים החלים בעניין."

פסיקה זו מדגישה את החשיבות של קיום משרד פיזי ראוי כחלק מהדרישות המקצועיות החלות על עורכי דין.

חובות מקצועיות ואתיות במשרד עורכי דין מסחרי

אמון ונאמנות

בבסיס עבודתו של עורך דין עומדות חובות האמון והנאמנות, הן כלפי הלקוחות והן כלפי הציבור. כפי שנקבע בבדמ (מחוז צפון) 37/10:

"מקצוע עריכת הדין נמנה על המקצועות המחייבים את העוסקים בהם, בנאמנות כפולה ומכופלת ובנורמת התנהגות קפדנית אשר בבסיסה יושר, הגינות, נאמנות ואמינות כולל כלפי הלקוח וכלפי הציבור כולו"

חובות אלו מקבלות משנה תוקף במשרד המתמחה בתחום המסחרי, בו מעורבים אינטרסים כלכליים משמעותיים של לקוחות.

יחסי עורך דין-לקוח במשרד מסחרי

מערכת היחסים בין עורך דין ללקוח מבוססת על חוזה, כפי שהובהר בתא (נצרת) 4791/05:

"על דרך העיקרון, ניתן לומר, כי בין עורך דין ובין לקוחו קיים חוזה (בין בכתב ובין בעל פה), לפיו ובין השאר, מתחייב עורך הדין להגיש ללקוחו שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו."

במשרד עורכי דין מסחרי בתל אביב, חשוב במיוחד להקפיד על:

הסכמי שכר טרחה ברורים – פירוט מדויק של השירותים הניתנים והתמורה
שקיפות מלאה – לגבי עלויות, לוחות זמנים והתקדמות הטיפול
תיעוד מפורט – של כל ההסכמות וההחלטות המתקבלות עם הלקוח

עסקאות עם לקוחות – האתגר המיוחד

אחד האתגרים המשמעותיים במשרד עורכי דין מסחרי הוא ההתמודדות עם מצבים בהם עורך הדין שוקל להתקשר בעסקה מסחרית עם לקוח. בהקשר זה, פסק הדין העדכני בע"א 3640/22 מספק הנחיה חשובה:

"שיטות משפט בהן קיימת אסדרה מפורשת למצבים בהם עורך דין נקשר בעסקה מסחרית עם לקוחו, לא קבעו איסור קטגורי על כריתת עסקאות מהסוג האמור, אלא הציבו כללים שאינם כה שונים מאלו עליהם עמדתי לעיל ביחס לכל הסכם שכריתתו, תוכנו או מטרתו, עומדים בסתירה לחובת האמון שחב עורך הדין ללקוחו."

כאשר שוקלים עסקאות עם לקוחות, יש להקפיד על:

גילוי מלא של כל ניגודי העניינים הפוטנציאליים
המלצה ללקוח לקבל ייעוץ משפטי עצמאי
תיעוד מפורט של התהליך והסיכונים

שיקולים מעשיים בניהול משרד עורכי דין מסחרי בתל אביב

מיקום וסביבת העבודה

המיקום הפיזי של המשרד בתל אביב מהווה שיקול חשוב הן מבחינה משפטית והן מבחינה עסקית:

נגישות ללקוחות עסקיים – קרבה למרכזי עסקים ותחבורה נוחה
תשתית מקצועית הולמת – חדרי ישיבות, מערכות תקשורת מתקדמות
סביבה מכובדת – המשקפת את הרמה המקצועית של המשרד

ניהול מקצועי של המשרד

ניהול יעיל של משרד עורכי דין מסחרי דורש:

מערכת תיעוד ומעקב – לניהול תיקים, פגישות והתכתבויות
פרוטוקולים לשמירה על סודיות – במיוחד בעידן הדיגיטלי
מערכת לניהול כספים – המבטיחה שקיפות ודיווח מדויק

יישום מעשי: הקמת משרד עורכי דין מסחרי תקין בתל אביב

שלב 1: הקמת תשתית פיזית ומשפטית

בחירת מיקום נגיש במרכז העסקים של תל אביב
הקמת משרד מאובזר עם טכנולוגיה עדכנית
השקעה במערכות אבטחת מידע להגנה על פרטי לקוחות
הבטחת גישה למאגרי מידע משפטיים עדכניים

שלב 2: בניית מערך שירות מקצועי

פיתוח נהלי עבודה סדורים ושקופים
הטמעת מערכות לתיעוד ומעקב אחר תיקים
גיוס והכשרת צוות מקצועי
יצירת מערכת בקרת איכות לשירות הניתן ללקוחות

שלב 3: ניהול קשרי לקוחות איכותי

פיתוח תבניות להסכמי שכר טרחה ברורים
יצירת מערכת לתיעוד פגישות והחלטות
הקמת פלטפורמה לדיווח שוטף ללקוחות
פיתוח מנגנוני משוב וטיפול בתלונות

סיכום

ניהול משרד עורכי דין מסחרי בתל אביב מציב אתגרים משפטיים, אתיים ומקצועיים מורכבים. הפסיקה הישראלית מדגישה את החשיבות של סטנדרטים גבוהים בכל היבטי הפעילות המשרדית – מהמיקום הפיזי ועד ליחסי עורך דין-לקוח.

משרד המקפיד על כללי האתיקה המקצועית, מציע תשתית פיזית ומקצועית ראויה, ומקיים מערכת יחסים שקופה והוגנת עם לקוחותיו, לא רק עומד בדרישות החוק, אלא גם מבסס את מעמדו כגורם מקצועי אמין בשוק התחרותי של שירותים משפטיים מסחריים בתל אביב.

המפתח להצלחה בניהול משרד עורכי דין מסחרי טמון בשילוב הנכון בין סטנדרטים אתיים גבוהים, ידע משפטי מעמיק, תשתית פיזית וטכנולוגית מתקדמת, ויכולות ניהול וקשרי לקוחות מצוינות. משרד המצליח לשלב היבטים אלו, יכול להציע ללקוחותיו שירות משפטי מסחרי ברמה הגבוהה ביותר, תוך שמירה על כל הכללים והחובות החלים על עורכי דין בישראל.

סימוכין

ת"א (נצרת) 4791/05- ח"י סרוסי נגד מנהל עזבון המנוח גלאור אליהו זל- עורך דין נייגל מקלנן שמות השופטים: שכיב סרחאן like dislike copy enlarge בת"א (נצרת) 1175/05 מסיעי העמק מאיר לוי בע"מ נ' זיידנר וילי ,מיום 18.9.2007 , עמדתי בהרחבה על עקרונות היסוד שביחסים בין עורך דין ללקוח. לאור חשיבות הדברים, אחזור כאן על מה שכתבתי שם. על דרך העיקרון, ניתן לומר, כי בין עורך דין ובין לקוחו קיים חוזה (בין בכתב ובין בעל פה), לפיו ובין השאר, מתחייב עורך הדין להגיש ללקוחו שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו. תנאי מכללא בחוזה זה קובע, כי לעורך הדין שקיבל על עצמו לייצג את הלקוח, יש המידה הנדרשת של ידע מקצועי, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי במילוי תפקידו יפעל עורך הדין לטובת הלקוח, בנאמנות ובמסירות וללא מורא, תוך שמירה על הגינות וכבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט ויעזור לבית המשפט לעשות משפט צדק. (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד (4), 446, 462 (1991); י. שנהב ו-ר. לויתן, "אחריותו המקצועית של עו"ד, ניהול סיכונים וביטוח החבות" הפרקליט לב, 177 (תשל"ח-ל"ט); סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: "חוק לשכת עורכי הדין"); סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן: "כללי האתיקה"); (hett v. pun pong, 18 s. c. r, 290,292 (1890); r. m manoney "lawyers – negligence – standard of care" 63 can. bar. rev. 221 (1985)) 80. רשלנות מקצועית ובכלל זה רשלנותו של עורך דין בתפקידו, עלולה להקים חבות משפטית כלפי הלקוח, הן בדין החוזים (הפרת חוזה) והן בדין הנזיקין (עוולת הרשלנות). (ע"א 37/86 לוי, דלעיל, בעמ' 462). דין זהה קיים באנגליה: 26 (hedley byrne co. ltd. פסק דין | 24/08/2014 | שלום – נצרת מאזכרים – 0 | עמודים – 34 ע"א 3640/22- עורך דין יורם ל. כהן נגד ' רבקה בוכמן שמות השופטים: דוד מינץ,יחיאל כשר,רות רונן like dislike copy enlarge ברי כי במקרה זה דוד זקוק להגנה פחותה מצד מערכת המשפט, וקיים סיכוי שהתערבות בית המשפט בהסכם שבינו לבין ראובן עלולה לפגוע בו יותר מאשר להועיל לו. 50. ואכן, שיטות משפט בהן קיימת אסדרה מפורשת למצבים בהם עורך דין נקשר בעסקה מסחרית עם לקוחו, לא קבעו איסור קטגורי על כריתת עסקאות מהסוג האמור, אלא הציבו כללים שאינם כה שונים מאלו עליהם עמדתי לעיל ביחס לכל הסכם שכריתתו, תוכנו או מטרתו, עומדים בסתירה לחובת האמון שחב עורך הדין ללקוחו. כך, למשל, בכללי לשכת עורכי הדין האמריקאית (aba model rules of professional conduct (2024); להלן: כללי לשכת עורכי הדין האמריקאית), נקבע בכלל 1.8(a) כי: "a lawyer shall not enter into a business transaction with a client or knowingly acquire an ownership, possessory, security or other pecuniary interest adverse to a client unless: (1) the transaction and terms on which the lawyer acquires the interest are fair and reasonable to the client and are fully disclosed and transmitted in writing in a manner that can be reasonably understood by the client; (2) the client is advised in writing of the desirability of seeking and is given a reasonable opportunity to seek the advice of independent legal counsel on the transaction; and (3) the client gives informed consent, in a writing signed by the client, to the essential terms of the transaction and the lawyer's role in the transaction, including whether the lawyer is representing the client in the transaction". כלומר, על פי כללי לשכת עורכי הדין האמריקאית, לעורך דין אסור לכרות עסקה מסחרית עם לקוחו, אלא בתנאי שהעסקה הוגנת וסבירה מנקודת מבטו של הלקוח; כי ניתן גילוי מלא מטעם עורך הדין באשר לתנאי העסקה באופן המובן ללקוח; כי עורך הדין ייעץ ללקוח להיעזר בייעוץ נפרד ועצמאי ביחס לאותה עסקה; וכי מטעם הלקוח ניתנה הסכמה מיודעת, בכתב, באשר להתקשרות בעסקה וחלקו של עורך הדין בה (יוער כי כללי לשכת עורכי הדין האמריקאית אומצו באופן נרחב על ידי מרבית מדינת ארצות הברית-ראו נפתלי בן ציון, בה"ש 122). פסק דין | 31/08/2024 | בית המשפט העליון מאזכרים – 1 | עמודים – 45 בדמ (תל אביב) 101/98- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נגד ' עורך דין פלוני שמות השופטים: משה וינברג,חיים קנת,חבד,אורנה ברנד,חבד like dislike copy enlarge הנאשם נוהג לשבת בכניסה להיכל בית המשפט ולעסוק בעבודה כעורך דין, כאשר עבודה זו כוללת בעיקר חתימה ואישור תצהירים, אך כוללת גם הכנת בקשות ומתן ייעוץ משפטי, כאשר הללו נעשים על דלפקים שונים בהיכל בית המשפט. על עבודתו זו של הנאשם נוהג הנאשם גם לגבות כספים, במקום מושבו זה בבית המשפט, בפומבי, כאשר הנאשם בעצמו מתייחס לעבודתו כאל סחר-מכר, ומתאר זאת בסיכומיו כדלהלן : "ידע משפטית (צ"ל : משפטי) שלי היינו (צ"ל : הנו") סחורה שלי". הנאשם נותן שירותי עריכת דין מלאים מ"דלפקו אשר בבית המשפט" ומנהל את משרדו ממקום זה. 2.3 ניתוח התנהגות הנאשם ביחס לעבירה אין ספק מלפני בית הדין כי הנאשם עבר על כלל 3, ולו יפורש הכלל בצורה הנרחבת והמקלה ביותר שלו, ברי כי הספסל בכניסה לבית המשפט בתל-אביב אינו תחליף למשרד ראוי של עו"ד, כעולה מן הדינים החלים בעניין. אין לטעון חלילה, כי היכל בית המשפט אינו מקום מכובד, כמובן, אך פעילות משרדית וייעוץ, הנעשים בפרוזדורים ודלפקים ויהיו אף פרוזדורי ודלפקי המצויים בבית המשפט, אינה מכובדת. הנאשם יושב על דלפק ומשכיר שירותיו בפומבי לכל שיחפוץ, בנותנו ייעוץ משפטי, כעניין של מה בכך, ללא שימוש כלשהו בספריה משפטית ומבלי לערוך בדיקה מקיפה של החומר, דבר אשר כשלעצמו יוצר עבירה בהגדרה, בהיותו התנהגות שאינה הולמת עורך דין וביוצרו פגיעה בחובת הנאמנות שחב עורך הדין ללקוחו. על ייעוץ זה מקבל הנאשם מזומנים בו במקום, בעוברו מיידית ללקוח המשלם הבא בתור. התייחסות שכזו לחוק ולפסיקה, ולמקצוע עריכת הדין, הנה התייחסות המבזה את המקצוע ומוציאה שם רע לעורכי הדין ברמיזתה כי "כך עושות כולן" וכי התייחסות עורך הדין עצמו לעבודתו הינה כהתייחסות לדבר קל ערך ופשוט לאין ערוך, אשר ניתן לסיים תוך דקות מבלי להשקיע ריכוז מינימלי ומבלי לבדוק דבר, ואינה עומדת בכל קריטריון העשוי לשמש חריג לכלל 3, הקובע כי עורך דין יפגוש את לקוחו במשרדו. גזר דין | 08/02/1999 | בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביב מאזכרים – 0 | עמודים – 20 בדמ (מחוז צפון) 37/10- ועדת האתיקה המחוזית- מחוז הצפון נגד ' עורך דין ג'מיל בראנסה שמות השופטים: עסאם חטיב,רביע גהשאן,חבד,אפרת רבהון like dislike copy enlarge (ראה בענין זה ; עמלע (י-ם) 21683-09-11 יעקב הומלפרב נ. לשכת עורכי הדין תל אביב) . 3. ויש לזכור ולהזכיר כי התנהגותו של הנאשם כאמור, פגעה ופוגעת קשות בתדמיתו של עורך הדין ואף בתדמיתו של מקצוע עריכת הדין בפני הציבור, דבר אשר מחייב ענישה מחמירה וזאת גם למען יראו ויראו ולמען לעשות על עקירת תופעה זו מקרבנו . 4. כאן המקום לשוב ולהדגיש כי מקצוע עריכת הדין נמנה על המקצועות המחייבים את העוסקים בהם, בנאמנות כפולה ומכופלת ובנורמת התנהגות קפדנית אשר בבסיסה יושר, הגינות, נאמנות ואמינות כולל כלפי הלקוח וכלפי הציבור כולו וכי בהעדרם, ידחק מקצוע למסדרונות השוק וכלליו ?! ואוי לנו, ממצב שכזה. 5. ולענין חובותיו של עורך הדין כלפי לקוחו והחברה ; ראה בעניין זה ,דבריו היפים של כב' השופט מלץ בעל"ע 1/88 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל נ. עו"ד פלוני פ"ד מ"ב (4) 477; שם נאמרו הדברים הבאים: "חומרת מעשיו של המשיב עולה ברורות מפסק הדין של הערכאה הראשונה שהרשיעה אותו בדין ושל בית-משפט זה בערעור . היו בהם אלמנטים ברורים של אי-יושר ומעילה באמונו של לקוח . אמון מלא בין עורך-דין ללקוחו הוא נשמת אפו של מקצוע עריכת הדין, וקשה להעלות על הדעת, כיצד ניתן לקיים יחסי עורך-דין ולקוח בלעדיהם. עורכי הדין מצטיירים בעיני הציבור כאנשים בעלי רמה מוסרית גבוהה, שניתן לסמוך עליהם. עורך-דין שסרח במישור זה איננו פוגע רק בלקוחו, ומשנתפס , בו עצמו, אלא פוגע בתדמיתו של מחנה עורכי הדין כולו. מזה מתחייב עונש חמור ומרתיע לכל עורך-דין שנתפס בקלקלתו . מאידך גיסא, עונש קל מדי מחטיא את מטרתו, ולא רק שאינו מרתיע עבריינים בכוח אלא אף משמש להם גורם מעודד " . גזר דין | 23/06/2013 | בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – מחוז צפון

פסיקה רלוונטית

בג"צ 4330/93-1. פריד גאנם נגד 1. לשכת עורכי הדין

שמות השופטים: א ברק,ג בך,ט שטרסברג כהן

הטעם לכך הוא בחוב כספי שחבה לו העותרת לטענתו. העותרת פנתה לוועד מחוז תל-אביב של לשכת עורכי הדין בבקשה לקבלת היתר להעסקת בא כוחה החדש. ועד המחוז השיב לעותרת כי הוא יתיר לה לפנות לכל עורך דין ובלבד שתחתום על הסכם בוררות והפקדת בטוחה בסך 17,000 דולר. אין ביכולתה של העותרת להיענות לדרישה זו. היא נותרה ללא ייצוג. מכאן פנייתה לבית משפט זה. המסגרת המשפטית 3. חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א1961- (להלן – חוק הלשכה) קובע את המסגרת הנורמטיבית לפעולתה של לשכת עורכי הדין. נקבע בו (בסעיף 109), בין השאר, כי המועצה הארצית של הלשכה רשאית, באישור שר המשפטים, להתקין כללים בכל עניין הנוגע לארגון הלשכה ופעולותיה, במידה שלא נקבעו הוראות בחוק הלשכה ובמידה שסמכות זו לא ניתנה בחוק הלשכה לשר המשפטים. בין שאר העניינים בהם הוסמכה המועצה הארצית להתקין כללים, מצויה סמכותה להתקין כללים של אתיקה מקצועית (סעיף 109(4)). בין כללים אלה מצוי כלל 27 הקובע: "קבלת עניין שבטיפולו של אחר 27. (א) לא יקבל עורך דין, ביודעין, עניין שהוא בטיפולו של עורך דין אחר אלא אם כן עורך הדין האחר הסכים לכך בכתב, ולא יסרב עורך הדין האחר ליתן הסכמתו כאמור אלא אם כן יש לו בקשר לאותו עניין תביעות או דרישות כספיות מאת הלקוח שעדיין לא נתמלאו, ואולם לא יסרב עורך הדין האחר ליתן הסכמתו אם התמלאו תנאים אלה: (1) הלקוח נתן ערובה מתאימה, לדעת הועד המחוזי או מי שהועד המחוזי הסמיכו לכך, להבטחת הדרישות הכספיות של עורך הדין; (2) הלקוח הסכים למסור את הנושא השנוי במחלוקת להכרעת הועד המחוזי או מי שהועד המחוזי הסמיכו לעניין זה. (ב) התמלאו התנאים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2), יתן הועד המחוזי היתר לעורך הדין האחר לטפל בעניינו של הלקוח".

פסק דין |12/10/1996 |בית המשפט העליון

בר"ש 2576/13- יוסף סגל, עורך דין נגד לשכת עורכי הדין- ועד מחוז חיפה

שמות השופטים: א רובינשטיין

לגופם של דברים לא מצאתי עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש סבור, כי ההכרעה בבקשה תלויה בשאלה האם התקיימו יחסי עו"ד-לקוח בינו לבין המתלונן. ברם, בית משפט זה קבע כי הוא נוטה "בנסיבות מתאימות, לראות עבירה משמעתית גם בהתנהגות בלתי הולמת את כבוד המקצוע, שנעשתה מחוץ לענייני העבודה המקצועית של עו"ד" (ראו בג"ץ רכטמן נ' לשכת עורכי הדין, מחוז תל-אביב-יפו, פ"ד מא(4) 606 (1987), מפי השופטת נתניהו; על"ע 8/81 הו ועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אבי-יפו נ' פלוני, פ"ד לו(1) 756 (1982)); מכל מקום, בנסיבות הספציפיות, סבורני כי נכונה מסקנתם של בית המשפט המחוזי (פסקאות 48/47 לפסק הדין) ובית הדין המשמעתי הארצי (פסקה 26 לפסק הדין), כי גם אילו החזיק המבקש בכספי הפיקדון בנאמנות פרטית משמע שלא במסגרת יחסי עו"ד- לקוח עדיין היה ראוי להרשיעו, בשל אי החזרת כספי הפיקדון כמתחייב מהאישור מיום 2.1.04 , וזאת הן בעבירות של התנהגות שאינה הולמת את המקצוע והן בעבירות של אי שמירה על כבוד המקצוע. זו היא, כפי שנראה, גם התשובה לטענה בדבר תחולתו של כלל 40 לכללי האתיקה. י. בתי הדין המשמעתיים הם המופקדים על שמירת כללי האתיקה ההולמת עורכי דין, והלכה היא כי "פסיקתם בשאלה, מהי התנהגות שאינה הולמת עורך-דין, יש בה, בכפוף להתערבות במקרים מתאימים על-ידי בית-משפט זה, כדי להתוות את גבולות המותר והאסור, ההולם ושאינו הולם בהתנהגותו של עורך-דין. באין דבר חקיקה, שייתן מענה לכל מקרה או התנהגות של עורך-דין אם מותר הוא או אסור, יש חשיבות רבה לקביעותיהם של בתי הדין המשמעתיים במקרים המובאים לפניהם, קביעות אשר יש בהן יציקת תוכן וקביעת נורמות בדבר ההתנהגות הראויה של עורך-דין" (ראו על"ע 9/89 יובל נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בבאר-שבע, פ"ד מד(1)

החלטה |15/05/2013 |בית המשפט העליון

בג"צ 38379-12-24- פלונית נגד ' בית הדין השרעי לערעורים ירושלים

שמות השופטים: דוד מינץ,יוסף אלרון,גילה כנפי שטייניץ

החובה כלפי הלקוח מעוגנת בהוראת סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: חוק לשכת עורכי הדין), ולפיה: "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות"; וכן בכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן: כללי האתיקה) אשר מורה כי: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". בהגישו כתב טענות בדוי, עורך הדין חוטא לחובתו לייצג את לקוחו במסירות, הוא פוגם באמונו, ואף שולל ממנו את ההזדמנות לשטוח טענותיו על בסיס טיעון משפטי שריר וקיים. כבר לפני שנות דור, ועוד בטרם עוגנה חובה זו בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, עמד בית משפט זה בהרחבה על חשיבותה: "היחס שבין עורך-דין ללקוחו מיוסד על אמון בלי מצרים. הלקוח הוא לרוב הדיוט בענייני המקצוע, והוא סומך על עורך-הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כשרונו ויכלתו. חובתו של עורך-הדין היא, איפוא, לשרת את לקוחו בנאמנות ומסירות. הנאמנות ללקוח היא הדיברה הראשונה מן הדיברות שניתנו לעורכי הדין [. . . ] נאמנות זו היא רוח אפיו של המקצוע, היסוד עליו הוא בנוי. טול את מידת הנאמנות אשר הלקוח רוחש לפרקליטו ונטלת את נשמתו של המקצוע" (עמ"מ 9/55 עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י 1720, 1730 (1956). עוד לעניין זה, ראו: על"ע 9013/05 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב נ' עו"ד יורם, פסקה יא ( 3.9.2006 ); ע"א 3640/22 עו"ד כהן נ' בוכמן, פסקאות 39/38 ( 1.9.2024 )). 17. חובת הנאמנות של עורך הדין ללקוח היא אמנם 'הדיבר הראשון', אך כאמור, אין היא חובה יחידה.

פסק דין |22/02/2025 |בית המשפט העליון

על"ע 3-73- אדם מאירי נגד הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין

שמות השופטים: זוסמן,ברנזון,קיסטר

והפרת כללי האתיקה של לשכת עורכי-הדין. בית-המשפט העליון פסק – א. (1) בעצם הסכמתו של עורך-דין למסירת מכתבי הפניה אליו אין כל פסול ואין בכך משום עשיית פרסומת. (2) מותר לעורך-דין לשמש יועץ לחברי ארגון, אף אם השכר שולם לו על- ידי הארגון עצמו; ממילא מותר גם להפנות חברי ארגון אליו. (3) משלא נסתיים הטיפול בחבר הארגון במתן יעוץ ראשון, אלא היווה אמצעי לרכישת לקוחות בשכר, הופר הכלל האוסר על פרקליט לחפש את לקוחו. ב. מקום שהוקמה מערכת שיפוטית אשר בסופו של דבר מאפשרת לבעל-דין להביא דברו לפני בית-המשפט העליון, הדעת נותנת שערכאה נמוכה לא תסטה מהלכתו הפסוקה של בית-המשפט העליון. הערות: לעבירת משמעת של עורך-דין, עיין על"ע 7/73 – עורך-דין פלוני נגד הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, תל-אביב-יפו; פד"י, כרך כח(1), ע' 679 וההערות שם. ערעור על פסק-דינו של בית-הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי-הדין (א' סלנט, עו"ד, אב-בית-הדין, י' שכטר, עו"ד, פ' מעוז, עו"ד, חברים), מיום 29.3.73 , ב-בד"א 17/72, לפיו נדחה, ברוב דעות, ערעורו של המערער על פסק-דינו של בית-הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי-הדין, תל-אביב-יפו (מ' דינאי, עו"ד, אב-בית-הדין, ד' סרנגה, עו"ד, א' סגלסון, עו"ד, חברים), מיום 28.6.72 , ב-בד"מ 3/71, המרשיעו בעבירות משמעת ומטיל עליו עונש של נזיפה. הערעור נדחה. ש' ליפשיץ – בשם המערער; ש' גוטמכר – בשם המשיב אזכורי חקיקה: חוק לשכת עורכי-הדין 55 חוק לשכת עורכי-הדין 61 חוק לשכת עורכי-הדין 71 חוק בתי-המשפט 33 חוק בתי-המשפט 33(ב) אזכורי פסיקה: פסקי-דין של בית-המשפט העליון שאוזכרו: על"ע 12/71 – הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין בתל-אביב-יפו נגד פלוני; פד"י, כרך כו (1), ע' 185, 189.

פסק דין |19/03/1974 |בית המשפט העליון

בר"ש 8818/13- חיים שטנגר נגד ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין

שמות השופטים: א רובינשטיין

תחת גלימתו מסתופפות, זו בצד זו, כל אותן חובות הייחודיות למקצועו, וביניהן גם החובה לכבד את החוק, החובה לשמר את מעמד קהילת עורכי הדין, את כבוד המקצוע ואת האמון שרוחש הציבור לעורכי הדין, אמון שהוא מאבני היסוד לפעולתם. חובות אלה מוטלות על עורך הדין גם כאשר יוצא הוא את שערי בית המשפט, גם כאשר אין הוא פועל בכובעו כעורך דין. החובות שנוטל הוא על עצמו מרגע שעטה על כתפיו את גלימת עורך הדין ממשיכות לחייב אותו גם כאשר מסיר הוא את הגלימה. אכן, השאלה האם נעברה העבירה תוך שעורך הדין ממלא תפקידו או במנותק מעיסוקו זה אינה מעלה ואינה מורידה לעצם ההכרעה בשאלת הקלון, כל עוד נמצא כי התנהגותו אינה עולה בהתאמה עם ההתנהגות המצופה והנדרשת מעורך דין" (על"ע 11744/04 זיו נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב, פסקה 5 (2005), מפי השופטת ארבל והאסמכתאות שם). לא מצאתי מקום לשנות מקביעה זו. אף כי הסמכות נתונה, קשה ככלל לצפות מבית משפט זה, העוסק בקביעות נורמטיביות, כי יחוש להתערב במישור הערכי שביסוד ההכרעות ושיהא מקל יותר מן העמיתים למקצוע שבבתי הדין המשמעתיים, בתחושתם באשר לכבודו של המקצוע שהם חלק ממנו. דבר זה עשוי להתרחש במקרים יוצאי דופן; ענייננו אינו ביניהם. יד. שנית, אמנם נפלה שגגה בקביעתו של בית המשפט המחוזי כי משרדו של המבקש ממוקם מתחת לדירתו של המתלונן. אולם, לטעמי גם אם משרדו של המבקש אינו ממוקם באותו בניין שבו גר המתלונן והשכנות היא בין דירותיהם, דבר שעליו אין חולק, מתקיים היסוד המחמיר המגבש קלון בנסיבות, כך ש"עשויה להתקיים זיקה ברורה בין מעמדו המקצועי (של המבקש א"ר) לבין עוצמתו של האיום", ו"מצטרפת לאותה אמירה גם נימה ברורה של שימוש במעמדו החברתי של עורך הדין ובכישוריו המקצועיים, אשר יקלו עליו לממש את האיום", כפי שהיטיב לתאר זאת בית המשפט המחוזי.

החלטה |15/01/2014 |בית המשפט העליון

סע"ש (תל אביב) 24780-10-21- יוסף גרמאי נגד ' אלטמן בריאות שותפות כללית

שמות השופטים: מיכל נעים דיבנר

כך, כלל 2 לכללי האתיקה, קובע כי עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט; כלל 32 לכללי האתיקה קובע, שעורך הדין ישמור, בעמידתו לפני בית המשפט, על יחס כבוד לבית המשפט, תוך הגנה על זכויות לקוחו בהגינות, במסירות ותוך שמירה על כבוד המקצוע" [על"ע 4743/02 עו"ד שמחה ניר נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו, מיום 7.7.2005 , פסקה 10. ההדגשות הוספו, מ. נ. ד]. ובהמשך: "עורך הדין אמנם חייב בנאמנות ללקוח, אך בצד הנאמנות ללקוח הוא חייב לשמור על כבוד המקצוע, על יחס כבוד כלפי המשפט, ועל חובתו לסייע לבית המשפט לעשות משפט. ככלל, אין סתירה בין החובות. . . אולם, "פעמים מתחוללת התנגשות בין שתי החובות" (על"ע 7892/04 לעיל). בהתקיים התנגשות כזאת, "חובתו (ההיפותטית) של עורך דין כלפי מרשו וחובתו כלפי בית המשפט-חובתו כלפי בית המשפט נעלה ועדיפה (ע"א 6185/00 לעיל, בע' 382). " 37. לאורך כל דיון ההוכחות התנהל ב"כ התובע כלפי בית הדין בחוסר כבוד, שאינו הולם את המעמד או את חובותיו המקצועיות. הדברים באו לכדי ביטוי באמירות שונות שהפנה ב"כ התובע אל בית הדין לאורך הדיון, כגון "גברתי רק רוצה לדבר"; ". . . עם כל הכבוד אני לא נותן דין וחשבון לגבי ההתנהלות שלי לבית הדין. . . " (ראו להלן); "גברתי אני קרוב לבקש פסילה" (הערה שאינה אלא ניסיון פסול מעיקרו להלך אימים על בית הדין. יצוין כי מיד לאחר דבריו אלו נשאל ב"כ התובע האם הוא מבקש הפסקה על מנת לבחון עמדתו ביחס לכך והשיב בשלילה). 38. מול חובתו של עורך הדין לאזן בין חובותיו ללקוח לבין חובותיו כלפי בית הדין, הביע ב"כ התובע עמדה מנוגדת בתכלית כלפי בית הדין כבר בתחילת החקירות הנגדיות ואין אלא להביא את דבריו כלשונם: ".

החלטה |04/11/2024 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב

ת"ע (נצרת) 22402-09-12- ש.ז. נגד א.ס.

שמות השופטים: אסף זגורי

כפועל יוצא, ברור שעליו לתכנן ולדעת מלכתחילה האם בכוונתו להעיד אם לאו. 22. הנה כי – כן, קשה ואולי אף לא ראוי במקרים מהסוג שבפניי להפריד בין "שלב הזימון למסירת העדות" של עורך הדין לבין "סוגיית הייצוג בכללותה". 23. משעמדנו על החובה הכללית של עורך הדין מבחינה אתית ומקצועית להכין התיק והעדויות והואיל ומצאנו, כי הפסיקה דורשת מעורך הדין למשוך ידיו מייצוג כאשר כבר בכתבי הטענות/ההתנגדות הוא לומד על אפשרות סבירה שהוא יידרש להעיד, נוסיף כעת הקושי או "התקלה" שהמשך ייצוג כאמור יכול לגרום לבית המשפט להגיע לחקר האמת. 24. ראינו לעיל שמשקל עדות עורך דין שערך צוואה ובוחר לייצג בעלי דין בהליך בעניין תקפותה הינו אפסי. התוצאה המסתברת היא, כי הייצוג בכלל והעדות בפרט של עורך הדין שערך את הצוואה עלולים לחבל ביכולת של בית המשפט להגיע לחקר האמת ולעשות צדק. 25. בל נשכח כי אחת מחובותיו המרכזיות של עורך הדין היא כלפי בית המשפט. עורך הדין אמנם חב חובת נאמנות ללקוח, אך בצד הנאמנות ללקוח הוא חייב לשמור על כבוד המקצוע, על יחס כבוד כלפי המשפט, ועל חובתו לסייע לבית המשפט לעשות משפט. ככלל, אין סתירה בין החובות. להיפך, "מי שאינו מסייע לבית המשפט להשליט צדק, אינו מסייע אף לשולחו; אדרבא – הוא מזיק לו" (בג"ץ 29/52 מנזר סנט וינסנט דה פאול נ' מועצת עיריית תל אביב-יפו, פ"ד ו 670, 676-675). עורך הדין יוכל לתת למרשו ייצוג הולם, רק אם יהא נאמן לערכי הגינות, הוגנות, יושר, אמירת אמת, נימוס וכבוד לזולת (בג"ץ 4495/99 הסניגוריה הציבורית המחוזית (תל-אביב והמרכז) נ' ועדת הערר לפי סעיף 12(ד) לחוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995, פ"ד נג(5) 625, 632-631; ע"א 6185/00 עו"ד מאהר חנא נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(1) 366, 381-380).

החלטה |06/05/2013 |משפחה – נצרת

ת"א (אשקלון) 2470/00- רויס נברו בלדומר נגד 1. ותורי דוד

שמות השופטים: מ בר עם

הוראה דומה קבועה גם בסעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו – 1986. לעניין זה נקבע, כי " "אמונה" פירושה אמת ויושר ו"מסירות" פירושה חריצות ושקידה דבקות ואדיקות, כשהאינטרס של הלקוח עומד בראש מעייניו ודאגותיו של עורך הדין". (על"ע 7/73 פלוני נגד הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, פ"ד כח (1679), בעמ' 683; ראו בעניין זה גם עמ"מ 9/55 פלוני נגד יו"ר וחברי הוועדה המקצועית, פ"ד י' 1720, 1730; על"ע 5/78 פלוני נגד לשכת עורכי הדין פ"ד לג (2) 586, 587). חובות אלו מוטלות על עורך הדין גם כהוא פועל עבור שני הצדדים לעסקה, שבמקרים רבים הם בעלי אינטרסים מנוגדים (א' בר-שלום "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין" הפרקליט כ"א (תשכ"ה) 479, 484). במקרה כזה, נפסק כי אין בהסכמתו של עורך דין לשרת שני לקוחות בעלי אינטרסים מנוגדים כדי לפטור אותו מן החובה לפעול לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, וכי "עליו לשאת בתוצאות המשמעתיות והאזרחיות הנובעות מהפרת החובה כלפי אחד מהם. (על"ע 2/80 פלוני נגד הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל תל-אביב יפו, פ"ד לד (4) 707, 708; וראו גם ע"א 554/87 מזור ואח' נגד אריאלי, פ"ד מה (1) 370 וכן ע"א 37/86 הנ"ל בעמ' 468)". (ראה ע"א 4612/95 שם, בעמ' 784). 48. בענין מתן יעוץ משפטי ופעילויות עו"ד מחוץ לבית המשפט, נקבע כי: ". . . על עו"ד לבדוק את המסמכים ולערוך כל בדיקה דרושה נלווית, למשל בפנקסי המקרקעין או במשרדי רשם החברות או בכל מקום נדרש אחר. . . שנית, על עו"ד להסביר את משמעות המסמך עליו חותם הלקוח כגון צוואה או הסכם מכר. שלישית עליו לדאוג לניסוח המבטיח בצורה סבירה את זכויות הלקוח, כגון בקביעת לוח תשלומים מותנה בקבלת תמורה, או בעמידה על בטחונות לכספי הלקוח, כגון שיעבוד הערת אזהרה או יפוי כח בלתי חוזר".

פסק דין |05/05/2002 |שלום – אשקלון

עמלע (ירושלים) 55206-09-12- שי רוטנשטרייך נגד לשכת עורכי הדין- מחוז ת"ל אביב

שמות השופטים: משה דרורי

הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב (להלן – "הקובל" או "המערער שכנגד") הגיש כתב קובלנה כנגד עורך הדין, בו האשימו בשורה של מעשים, אשר, לדעתו, היו מן החמורים שניתן לייחס לאדם העוסק במקצוע עריכת הדין: ניסיונות סחיטה מלקוחות, כדי להוציא מהם כספים שלא כדין; שימוש במידע שהגיע אליו, במסגרת תפקידו כעורך דין; הגשה ביודעין של כתבי בית דין, הכוללים טענות שאינן נכונות; הגשת תלונות שווא לרשויות השונות כנגד לקוחות, כדי לפגוע בעסקיהם. 13. בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב הרשיע את המערער, ביום ב באב תשע"א 2.8.11 , בתיק בד"מ/פ/ 116/08 (בהרכב חברי בית הדין המשמעתי המחוזי: עו"ד אילן כץ – אב"ד; עו"ד עילית רפאל – חב"ד; עו"ד שחר מילצין – חב"ד), בעבירות הבאות: א. הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, על פי כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) התשמ"ו-1986 (להלן – "כללי האתיקה"). ב. פגיעה בסודיות ובחיסיון עו"ד-לקוח, על פי כללים 19/21 לכללי האתיקה. ג. טיעון משפטי ועובדתי בידיעה שאינו נכון, על פי כלל 34 לכללי האתיקה. ד. מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין, על פי סעיפים 53 ו-61(2) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961 (להלן – "החוק"). ה. התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, על פי סעיף 61(3) לחוק. 14. עונשו של המערער, נקבע בגזר דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי, בהרכב האמור, ביום כ בשבט תשע"ב ( 13.2.12 ), כדלקמן: א. הרחקה לצמיתות מחברות בלשכת עורכי הדין. ב. פיצוי למתלונן בגובה 50,000 . ג. תשלום הוצאות וקנס בסך כולל של 25,000 . 15. על פסק הדין המשמעתי המחוזי, הגישו שני הצדדים ערעור; ערעורו של עורך הדין נסוב על הכרעת הדין וגזר הדין, ואילו ערעורה של ועדת האתיקה במחוז תל אביב נסוב על כך שבית הדין המשמעתי המחוזי לא הרשיע את המערער בכל העבירות שפורטו בקובלנה שהוגשה נגדו.

פסק דין |13/03/2013 |מחוזי – ירושלים

חקיקה רלוונטית

כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986

סעיף: 2. חובת עורך דין

2. עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.

כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015

סעיף: 17. מינוי עורך דין לנקבל

17. (א) בית הדין רשאי, לאחר ששמע את עמדות הצדדים, אם מצא שניהול הדיון מצדיק כי הנקבל יהיה מיוצג ושאין לנקבל יכולת להעמיד לעצמו ייצוג, למנות לנקבל עורך דין שייצגו בדיון; ואולם לא ימנה בית הדין עורך דין שהוא חבר ועד מרכזי, חבר ועד מחוזי, חבר ועדת האתיקה הארצית, חבר ועדת אתיקה מחוזית, פרקליט ועדת אתיקה, עוזר פרקליט ועדת אתיקה, או חבר בית דין משמעתי של הלשכה; שכרו של עורך הדין שימונה ייקבע בידי בית הדין והלשכה תשלמו. (ב) התנגד הנקבל למינוי עורך דין כאמור, ימנה בית הדין עורך דין שייצגו בדיון כאמור בסעיף קטן (א) רק אם מצא שניהול הדיון מחייב זאת, בשל חומרת העבירה שבה הואשם הנקבל או אם קיים חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי. (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו אף בערעור בבית הדין המשמעתי הארצי, בין אם מי שהיה הנקבל בדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי הוא המערער ובין אם הוא המשיב בערעור.

כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986

סעיף: 3. מקום לקבלת לקוח

3. (א) עורך דין יקבל את לקוחו במשרדו. (ב) עורך דין רשאי לפגוש את לקוחו במקום אחר זולת משרדו, ובלבד שיעשה כן בתנאים ההולמים את כבוד המקצוע. (ג) עורך דין המשמש יועץ קבוע ללקוח, רשאי לסטות מן האמור בסעיף קטן (א) לשם מתן שירות יעיל לאותו לקוח, בנסיבות ההולמות את כבוד המקצוע.

כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986

סעיף: 14. ניגוד אינטרסים

14. (א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת. (ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין. (ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין. (ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.

תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962

סעיף: 18א. נושאי הבחינה

18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).

חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961

סעיף: 98ב. [תיקון התשס"ט (מס' 2)]

98ב. (א) על אף הוראות סעיף 20, עורך דין זר רשאי לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר. (ב) הוראות סעיפים 50, 51 ו–52 יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: כל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכרת פרישה מהלשכה, פקיעת חברות או הוצאה מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר במחיקה של רישומו מהמרשם, וכל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכר חידוש חברות תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר בחידוש הרישום במרשם. (ג) ההוראות לפי פרק שישי, וכן ההוראות לפי כל דין לעניין שכר טרחת עורכי דין וחיסיון עורך דין-לקוח, יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) כל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת השעיה של עורך דין מחברותו בלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר בהתליה של רישומו במרשם, וכל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת הוצאה של עורך דין מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר במחיקה של רישומו מהמרשם; (2) על אף הוראות סעיף 62, עורך דין זר ייתן את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה, רק בהתקיים אחד מאלה: (א) עבירת המשמעת נעברה, כולה או חלקה, בישראל; (ב) עבירת המשמעת נעברה כולה מחוץ לישראל, והיא נוגעת לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל; (3) על אף הוראות סעיף 64, הדיון בעבירת משמעת שעבר עורך דין זר יהיה לפני בית דין משמעתי במחוז שבו מתקיים מרכז פעילותו בישראל; (4) סעיף 75 יחול גם לגבי פסקי דין שניתנו מחוץ לישראל. (ד) חדל להתקיים לגבי עורך דין זר התנאי האמור בסעיף 98ו(א)(1), לא יהיה רשאי עורך הדין הזר לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר לפי סעיף קטן (א) החל במועד שבו חדל להתקיים לגביו התנאי האמור, אף אם טרם נמחק רישומו מהמרשם או הותלה רישומו במרשם בהתאם להוראות סעיף 98ז.

חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961

סעיף: 98ב. מתן שירותים משפטיים בעניין דין זר בידי עורך דין זר

98ב. (א) על אף הוראות סעיף 20, עורך דין זר רשאי לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר. (ב) הוראות סעיפים 50, 51 ו–52 יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: כל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכרת פרישה מהלשכה, פקיעת חברות או הוצאה מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר במחיקה של רישומו מהמרשם, וכל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכר חידוש חברות תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר בחידוש הרישום במרשם. (ג) ההוראות לפי פרק שישי, וכן ההוראות לפי כל דין לעניין שכר טרחת עורכי דין וחיסיון עורך דין-לקוח, יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) כל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת השעיה של עורך דין מחברותו בלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר בהתליה של רישומו במרשם, וכל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת הוצאה של עורך דין מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר במחיקה של רישומו מהמרשם; (2) על אף הוראות סעיף 62, עורך דין זר ייתן את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה, רק בהתקיים אחד מאלה: (א) עבירת המשמעת נעברה, כולה או חלקה, בישראל; (ב) עבירת המשמעת נעברה כולה מחוץ לישראל, והיא נוגעת לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל; (3) על אף הוראות סעיף 64, הדיון בעבירת משמעת שעבר עורך דין זר יהיה לפני בית דין משמעתי במחוז שבו מתקיים מרכז פעילותו בישראל; (4) סעיף 75 יחול גם לגבי פסקי דין שניתנו מחוץ לישראל. (ד) חדל להתקיים לגבי עורך דין זר התנאי האמור בסעיף 98ו(א)(1), לא יהיה רשאי עורך הדין הזר לתת שירותים משפטיים בענייו דין זר לפי סעיף קטן (א) החל במועד שבו חדל להתקיים לגביו התנאי האמור, אף אם טרם נמחק רישומו מהמרשם או הותלה רישומו במרשם בהתאם להוראות סעיף 98ז.

כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986

סעיף: 11ב. איסור מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים

11ב. (א) עורך דין לא ייתן שירות משפטי ללקוח, שהפנה אליו גוף – שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין – הפועל למטרת רווח ולמטרה זו מפרסם ברבים מתן שירותים משפטיים. (ב) עורך דין המועסק על ידי מי שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין (להלן – המעסיק) לא ייתן שירות משפטי למי שאינו מעסיקו אם המעסיק פועל למטרת רווח וגובה תמורה בעד אותו שירות משפטי. (ג) הועד המרכזי, בהתייעצות עם ועד מחוז, רשאי להתיר, מטעמים מיוחדים שבטובת הציבור, חריגה מהוראות אלה, בתנאים ולתקופה שיקבע.

כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986

סעיף: 37. מגע עם עדים

37. (א) עורך דין רשאי לבוא בדברים עם אדם העשוי להעיד מטעם לקוחו. (ב) לא יבוא עורך דין בדברים עם אדם העומד, לפי ידיעתו, להעיד במשפט מטעם הצד שכנגד, בענין הקשור לעדותו, אלא בהסכמת הצד שכנגד, ואם הוא מיוצג – בהסכמת בא כוחו. (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו כאשר עומד עורך הדין להזמין לעדות מטעם לקוחו (להלן – הלקוח) אדם שהוזמן להעיד מטעם צד אחר, אם נתקיים בו אחד מאלה: (1) העד הוא הלקוח, ואם הלקוח הוא תאגיד – יושב ראש הדירקטוריון, יושב ראש ההנהלה או המנהל הכללי מטעמו; (2) בית המשפט או הועד המחוזי או מי שהועד המחוזי הסמיכו לכך, נתן היתר, ורשאי המתיר לקבוע תנאים בהיתר; (3) במשפט אזרחי – העד פעל מטעמו של הלקוח בענין נושא המשפט.

כללי לשכת עורכי-הדין (ידיעה בשפה העברית, ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ"ב-1962

סעיף: 2. הוכחה בדרך אחרת

. הלשכה רשאית, מסיבות מיוחדות שיירשמו בהחלטתה, להרשות לאדם להוכיח ידיעה מספקת בשפה העברית בדרך אחרת מן הקבוע בסעיף 1.

חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961

סעיף: 98ו. [תיקון התשס"ט (מס' 2)]

98ו. (א) הלשכה תנהל מרשם שבו תרשום מבקש שמתקיימים לגביו כל אלה: (1) בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל ממדינה שדרישות ההשכלה וההכשרה למקצוע עריכת הדין והפיקוח המשמעתי בה מספקים, לדעת הלשכה; (2) הוא שימש עורך דין או כיהן בתפקיד שיפוטי, מחוץ לישראל, במשך חמש שנים לפחות, בתקופה הסמוכה לבקשת הרישום; (3) הוא עמד בבחינות שערכה הלשכה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים; בחינות כאמור ייערכו גם בשפה האנגלית; (4) (א) הוא צירף אישור כי בידו אחת מהבטוחות המפורטות להלן (בסעיף זה – הבטוחות), לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל שלו, בנוגע לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל: (1) ערבות; (2) ביטוח; (3) פיקדון. (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הלשכה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע, בצו, הוראות לעניין הבטוחות, לרבות הוראות בדבר זהות המבטח, סכומי הבטוחות ופרטיהן; הוראות אלו יכול שיהיו שונות לכל סוג של בטוחה. (ב) הלשכה רשאית שלא לרשום במרשם מבקש אף שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם מתקיים לגביו אחד מאלה: (1) הוא הורשע, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות רשום במרשם; לעניין זה, יהיו אמות המידה שבהן תתחשב הלשכה לגבי הרשעה בעבירה פלילית מחוץ לישראל, אמות המידה הקבועות בדין לגבי הרשעה בישראל באותה עבירה, בשינויים המחויבים; (2) התגלו עובדות אחרות שבשלהן היא סבורה כי אין הוא ראוי להירשם במרשם. (ג) לעניין סמכויותיה לפי סעיף זה, רשאית הלשכה לדרוש מהמבקש פרטים ואישורים אודות עניינים אלה: (1) עבירות פליליות או עבירות משמעת שהורשע בהן מחוץ לישראל; (2) הליכים פליליים או הליכים משמעתיים המתקיימים נגדו מחוץ לישראל; (3) פרטים על השכלתו והכשרתו המקצועית. (ד) מדי שלוש שנים מיום רישומו במרשם, יציג עורך הדין הזר לפני הלשכה פרטים ואישורים, להנחת דעתה, כי בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, וכי לא עבר כל עבירה פלילית או עבירת משמעת מחוץ לישראל, במהלך שלוש השנים האמורות; לא הציג עורך הדין הזר פרטים ואישורים כאמור עד תום שישה חודשים מיום שחלפו שלוש שנים כאמור, רשאית הלשכה למחקו מהמרשם.

עורכי דין בתחום המסחרי

עו"ד גיל בר זוהר

תל אביב

079-5805773

עורך דין לענייני משפחה ברמת גן, עורך דין מסחרי ואזרחי בת"א - ייצוג מקסימלי

קרא עוד