משרד עורך דין פלילי ברמת גן

משרד עורך דין פלילי ברמת גן – איך לבחור את המשרד הטוב ביותר?

מבוא: החשיבות של בחירת משרד עורכי דין פלילי ברמת גן

  • כאשר עומדים בפני הליך פלילי, ישנה חשיבות מכרעת לבחירת משרד עורכי דין פלילי ברמת גן המתאים לצרכים המשפטיים שלכם. עורך דין פלילי מיומן ומנוסה יכול להיות ההבדל בין הרשעה לזיכוי, בין מאסר לעונש מופחת, ובין תיק פלילי פעיל לבין סגירת התיק מחוסר ראיות.
משרד עורך דין פלילי ברמת גן
עורך דין פלילי ברמת גן

מדוע חשוב לבחור משרד עורכי דין פלילי ברמת גן?

  1.  מומחיות וניסיון בתחום הפלילי משרד עורכי דין המתמחה במשפט פלילי יכיר את כל הדקויות של המערכת המשפטית, לרבות חוקים עדכניים, פסיקות רלוונטיות ונהלים בבתי המשפט. עורך דין פלילי מיומן יידע כיצד לנסח אסטרטגיית הגנה אפקטיבית ולהתמודד עם הראיות בצורה שתשרת את האינטרסים של הלקוח.
  1. ניהול חקירות וייצוג מול הרשויות ייצוג משפטי נכון מתחיל כבר משלב החקירה במשטרה. בחירה בעורך דין פלילי מקצועי תאפשר לכם לקבל ייעוץ קריטי עוד לפני מסירת עדות ראשונית, ולמנוע טעויות שעלולות להפליל אתכם או להחמיר את המצב.
  2. ידע בהתנהלות מול בתי המשפט משרד עורכי דין מנוסה ברמת גן מכיר את הפרקליטות המקומית, השופטים והתובעים, ויכול להשתמש בידע זה כדי להוביל את התיק להצלחה.
  3. ניהול משא ומתן מול התביעה במקרים רבים, ניתן להגיע להסדר טיעון מקל או אפילו להביא לביטול האישומים עוד לפני שלב המשפט. משרד מקצועי עם יכולות משא ומתן גבוהות יפעל להשגת התוצאה הטובה ביותר ללקוח.
  4. זמינות וליווי אישי הליך פלילי הוא מורכב ולחוץ, ולכן חשוב לבחור משרד שמציע ליווי צמוד וזמינות ללקוח בכל שלבי ההליך המשפטי.

איך לבחור משרד עורכי דין פלילי ברמת גן?

  1. בדיקת תחומי ההתמחות של המשרד, משרד עורכי דין פלילי טוב ברמת גן צריך להיות בקיא בטיפול במגוון רחב של עבירות, כגון:
    • עבירות אלימות (תקיפה, חבלה, עבירות נשק)
    • עבירות מין (הטרדה מינית, אונס, מעשים מגונים)
    • עבירות סמים (שימוש, החזקה, סחר, ייבוא)
    • עבירות צווארון לבן (הונאה, שוחד, מרמה, הלבנת הון)
    • עבירות תעבורה חמורות (נהיגה בשכרות, הפקרה לאחר תאונה)
  2. ניסיון ומוניטין של המשרד
    • חפשו משרד עם ניסיון מוכח ועם הצלחות בתיקים דומים.
    • בדקו פסקי דין רלוונטיים של עורכי הדין במשרד.
    • המלצות מלקוחות קודמים יכולות להוות אינדיקציה טובה לרמת השירות.
  3. . הצלחות מוכחות בתיקים פליליים
    • משרד מקצועי יציג תיקים שבהם השיג תוצאות חיוביות עבור לקוחותיו.
  4. היכרות עם מערכת המשפט המקומית ברמת גן
  5. שקיפות בנושא שכר טרחה
    • בדקו מהם העלויות הצפויות ומהם תנאי התשלום.
    • יש לוודא שהמחיר כולל את כל שלבי ההליך, ללא תוספות בלתי צפויות.

שיקולים חשובים בבחירת משרד עורכי דין פלילי ברמת גן

חיסיון וסודיות

  • כל תיק פלילי דורש דיסקרטיות מלאה ושמירה על פרטיות הלקוח.

ניהול משא ומתן מול התביעה

  • במקרים רבים ניתן להגיע להסדר טיעון שיפחית משמעותית את העונש.

תודעת שירות גבוהה

  • משרד עורכי דין פלילי טוב ידאג שהלקוח יהיה מעודכן לגבי התפתחויות בתיק.

שאלות שחשוב לשאול לפני שבוחרים משרד עורך דין פלילי ברמת גן

  1. מהו הניסיון של המשרד בתיקים דומים?
  2. האם המשרד מתמחה רק במשפט פלילי או גם בתחומים אחרים?
  3. כמה עורכי דין עובדים במשרד ומה תחומי ההתמחות שלהם?
  4. האם יש המלצות מלקוחות קודמים?
  5. מהי עלות הייעוץ הראשוני ומהי עלות הטיפול הכולל בתיק?

סיכום: מדוע חשוב לבחור במשרד עורכי דין פלילי מומלץ ברמת גן?

הליך פלילי יכול להיות מאתגר ולחוץ, אך עם ייצוג משפטי נכון, ניתן להשיג תוצאות חיוביות ולמזער נזקים. משרד עורכי דין פלילי ברמת גן עם ניסיון, מקצועיות והצלחות מוכחות בתחום יכול להבטיח את ההגנה המשפטית הטובה ביותר עבורכם.
אם אתם מחפשים משרד עורך דין פלילי מומלץ ברמת גן, אל תהססו לפנות למשרד בעל מוניטין מוכח, זמינות גבוהה, ויכולת ניהול תיק פלילי בצורה המקצועית ביותר.

סימוכין

רע"פ 2915/13- איתן כוכבי נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: ס גובראן

  • במסגרת גזר הדין, נקבע תחילה מתחם הענישה, זאת נוכח חלקו המרכזי של המבקש בעבירות הבנייה; היותו קבלן בנייה ומשכך יכול היה להימנע מעבירות אלה; מספר מרובה של עבירות והשפעה על הרכוש המשותף בבניין. לעניין קביעת העונש בתוך המתחם, קבע בית המשפט כי המבקש נמצא ברף העליון של המתחם שנקבע, זאת נוכח אי קבלת אחריות על מעשיו; התנהלותו במהלך ההליך המשפטי וזלזולו בחוק. לאור אלה, נגזר עליו העונש כמתואר לעיל. 4. המבקש ערער על הכרעת הדין וגזר הדין לבית המשפט המחוזי. בהודעת הערעור, פורטו טענות רבות, ובין היתר כי פסק הדין בטל מעיקרו, וזאת משום שכתב האישום הוגש מטעם מדינת ישראל אולם במהלך ההליך בבית המשפט לעניינים מקומיים התייצבה עיריית רמת גן, אשר לטענתו חסרת סמכות לנקוט בהליכים פליליים לפי חוק התכנון והבנייה. פסק הדין בערעור ניתן ביום 4.4.2013 , ודחה את כל טענותיו של המבקש, תוך ציון כי "פסק דינו של בית משפט קמא בנוי לתלפיות. מנומק כדבעי. ניתן היה לאמץ אותו כפי שהוא, הן ביחס להכרעת הדין והן ביחס לגזר הדין ללא צורך בהתייחסות ספציפית לכל טענה וטענה, אך בשים לב לכך שהמערער הגיש הודעת ערעור המשתרעת על פני 19 עמודים ו- 183 סעיפים, לא אעשה מלאכתי קלה ואתייחס לעיקרי הטענות שנטענו בערעור" (סעיף 3 לפסק הדין). 5. לעניין סוגיית זהות המאשימה, קבע בית המשפט המחוזי: "הטענה היא טענה שאין בה ממש בנסיבות העניין. אין מחלוקת שעיריית רמת גן היא גוף משפטי נפרד מהועדה המקומית, אלא שבהליך הפלילי דנן המאשימה היא מדינת ישראל ולא עיריית רמת גן או הועדה המקומית. כתב האישום, כפי שכתוב בכותרתו הוגש על ידי המאשימה מדינת ישראל, וזאת בהתאם להוראות כל דין. עורכת הדין אשר ייצגה את מדינת ישראל מוסמכת לנהל את ההליך והיא גם מוסמכת לייצג את עיריית רמת גן ואת הועדה המקומית לתכנון ובנייה ברמת גן בהליכים המתאימים.

החלטה |04/08/2013 |בית המשפט העליון

רע"פ 2915/13- איתן כוכבי נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: ס גובראן

  • עורכת הדין אשר ייצגה את מדינת ישראל מוסמכת לנהל את ההליך והיא גם מוסמכת לייצג את עיריית רמת גן ואת הועדה המקומית לתכנון ובנייה ברמת גן בהליכים המתאימים. גם אם בכותרת פסק הדין נכתב, כי המאשימה היא עיריית רמת גן, הרי מדובר בטעות סופר ברורה על פניה. בתיקים מעין אלו, בשל סיבות הנעוצות במערכת המיחשוב, מופיע שם העירייה במקום שמה של מדינת ישראל, כמאשימה. כך למשל ניתן לראות בכותרת האוטומטית בהליך שלפני (כפי שניתן לראות בכל אחד מעמודי פסק דין זה), כי העפ"א נפתחה באופן אוטומטי באופן שבו שם המערער, הוא כוכבי, ושם המשיבה הוא 'עיריית רמת גן', למרות שהמערער כתב בהודעת הערעור כי המשיבה היא מדינת ישראל. (בפרוטוקול הדיון ובפסה"ד שיניתי את שם "המשיבה" באופן ידני, ובכל זאת בראש כל עמוד ועמוד מופיעה 'כותרת אוטומטית' ובה רשום 'כוכבי נ' עיריית רמת גן'). . . הקלדה זו או אחרת ע"י מזכירות, לא משנה את מהות הצדדים השותפים להליך המשפטי. . . כתב האישום הוגש על ידי מדינת ישראל כפי שנכתב בו. ההליך נוהל מראשיתו באופן שבו המאשימה היא מדינת ישראל. עסקינן בהליך פלילי אשר המאשימה בו היא המדינה ולא הרשות המונציפאלית והטעות המחשובית בכותרת פסק הדין לא מובילה לבטלות פסק הדין". (סעיף 7 לפסק הדין). 6. לעניין טענת ההגנה מן הצדק נוכח אכיפה סלקטיבית, קבע בית המשפט המחוזי כי מפסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים עולה כי מבחינה עובדתית המבקש לא הוכיח אכיפה בררנית. זאת, נוכח העובדה שקיימות סיבות פרטניות לאי הגשת כתבי אישום בגין עבירות בנייה של שכנים אחרים בבניין, וכל תלונותיו של המבקש לעניין זה נבדקו ונדחו באופן ענייני על ידי הרשויות המוסמכות. 7. מכאן הבקשה שלפניי. במסגרתה, טוען המבקש כי בעניינו שתי סוגיות בעלות חשיבות ציבורית שחורגות מעניינו הפרטי: סוגיית זהות המאשימה כמפורט לעיל (לטענתו, מדובר בשינוי שלא בסמכות של "טעות קולמוס" בפסק הדין של בית המשפט לעניינים מקומיים סעיף א לבקשה), והגנה מן הצדק נוכח אכיפה בררנית.

החלטה |04/08/2013 |בית המשפט העליון

ת"א (תל אביב) 46883-02-16- חיים שמאי נגד יוסף מזרחי

שמות השופטים: גיא הימן

  • בשנת 2013, כחודשיים מעת שזוכו התובעים בהליך הפלילי, פנו הם אל הנתבע 1 וזה, מכוח תפקידו דאז כמנהל אגף הפיקוח על הבנייה בנתבעות 3-4, שלח פקח לבחון את הבנייה שבבית משפחת שני. 5. דוח סופי שערך הנתבע 1 הועבר לידיה של הנתבעת 2, עו"ד הילה קולטון חזות, שהייתה במועדים הרלוונטיים תובעת עירונית. לאחר שבחנה את ממצאי הדוח ובמכלול השיקולים, שעמדו לנגד עיניה, החליטה הנתבעת כי אין מקום להגיש כתב אישום נגד משפחת שני. התובעים פנו בבקשה לעיין שנית בהחלטת הנתבעת ועל כך נענו כי הטיפול בעניינם עבר לגורם אחר וכי יש להפנות את פניותיהם אליו. משלא זכו למענה מאת הנתבעת 2, עתרו לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב (עת"מ 45522-03-14 שמאי נ' עיריית רמת גן). הדיון בעתירה התייתר והיא נמחקה, לאחר שבמהלך הבירור התקבל המענה. 5 התובעים הגישו ערר על ההחלטה שלא להגיש כתב אישום, בהתאם להוראות סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי , התשמ"ב-1982. ערר זה נבחן על ידי הממונה על אכיפת מקרקעין בפרקליטות המדינה אשר קבעה כך: "לאחר שבחנתי את הערר, כמו גם את החומר המצוי בתיק, ובהתאם להמלצת תובעת הוועדה המקומית לתכנון ובניה ברמת גן, לא מצאתי לנכון לשנות מההחלטה שלא לנקוט בהליכי אכיפה . . . "באשר לטענה בדבר אי נקיטת הליכים בגין עבירת שימוש: החלטה זו נתנה לאחר מספר ביקורות מהן עלה, כי לא נמצאו די ראיות להוכחת שימוש במבנה במידה הנדרשת לשם הרשעה בפלילים. כעולה מהערר, מוסכם כי עבירת הבניה עצמה התיישנה. ועוד נציין, כי האמור בסעיף 32 למכתבך אינו עולה בקנה אחד עם דו'ח המפקח מיום 3.3.15 ".

פסק דין |09/10/2018 |שלום – תל אביב

ת"ק (תל אביב) 37489-01-20- משה שומר נגד עורך דין אלון שליכטר

שמות השופטים: גיא הימן

  • ראשית, מן הבחינה העובדתית נהיר בעיני, וזאת למקרא החומר שהוגש ועם שמיעתם של הצדדים באולם-הדיונים, כי אך מקצתו של השירות סופק. הנתבע פתח וסיפר בבית-המשפט: "באותו יום הייתי בבית המשפט בבאר שבע, המשרד שלי ברמת גן. הייתי צריך להגיע באופן בהול למשרד . הוא הגיע אלי בבהלה. . . " (פרוטוקול, בעמ' 6, ש' 9-8). במקובץ להלן פירט הנתבע את מהותו של השירות שהוא סיפק בפועל: 3 "סיפקתי יעוץ והכנה לפני חקירה משטרתית בעבירה חמורה מאד. יעוץ והכנה ש זמן רב מאד, במשרדי. ה הוכן לכל האספקטים האפשריים בצורה מלאה, יסודית ומקצועית. . . בחקירה משטרתית הוא יכל להישאל שאלות, שהייתי צריך לתת לו מענה על מנת שיוכל להציג גרסה קוהרנטית. העמדתי אותו על זכותו לאי הפללה עצמית. . . הבהרתי לו שעומד לו חיסיון מפני הפללה עצמית וככל שהוא לא בטוח אין לו לשים עצמו כמפליל. . . זה לא דבר מן השורה, התובע יכל לדעת . . . הסברתי לו כיצד להתמודד ככל שישאל על עדים ומה הם ראו, על בסיס זה שניתחתי איתו באופן יסודי היכן ישבו, מה יכלו לראות, האם היה חושך או אור ואם היו בטלפון. . . הסברתי לתובע כיצד להתמודד בצורה מקצועית ויסודית וביחס לזה שיבוצע עימות משטרתי מול עדים וראיות, כיצד להתמודד בעימות. בנוסף, הוסבר והוכן התובע לתחבולות חקירה, שהמשטרה יכולה לבצע באופן כללי ובאופן ספציפי בחקירות מהסוג ש הגיע למשרדי: דיסאינפורמציות, דיבובים, שיחות מסדרון, הצעות של שוטרים לגבי התיק – הכל על מנת להוביל אותו ולגרום לו להפליל עצמו בתסבוכת עמוקה יותר.

פסק דין |01/07/2020 |תביעות קטנות – תל אביב

פסיקה רלוונטית

רע"פ 2487/15- אייל אבולפיה נגד עיריית רמת גן

שמות השופטים: א שהם

ביום 29.12.2014 , הרשיע בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן את המבקש בעבירות שיוחסו לו בארבעת כתבי האישום, לאחר שדחה את טענת ההתיישנות שהעלה המבקש, וכן טענות נוספות, בקובעו כי: "אין מחלוקת כי לנאשם הומצאו הודעות קנס בגין העבירות שביצע בתוך שנה ממועד ביצוען אמנם, כתב האישום הוגש בחלוף למעלה משנה, אך זאת בגין הגשת הבקשה להישפט שהגיש הנאשם בחלוף הזמן לאחר שבקשתו לביטול הדו"חות נדחתה אין הוראות החוק קובעות כפי שביקש הנאשם לקרוא לתוכן כי על ההליך כולו להסתיים בתוך שנה ממועד ביצוע העבירה". 3. באותו מועד, גזר בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן את דינו של המבקש. בגזר דינו, נתן בית המשפט דעתו לטענות המבקש, לפיהן קיימת מצוקת חנייה קשה באזור מגוריו, וכי יש מקום להקל עימו נוכח העובדה כי מדובר בעבירות קנס שההודעות בגינן הומצאו בשנת 2011, אך העבירות התבררו רק בשנת 2014. בהתאם לכך, הושת על המבקש קנס בסך 800 , בגין כל עבירות החנייה בהן הורשע. 4. המבקש ערער על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. ערעורו של המבקש הצטמצם לטענת חלוף הזמן, כפי שהועלתה בפני בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש בציינו, כי "נימוקו של בית משפט קמא עומד במבחן הביקורת, ובמקרה זה, מאחר שכתב האישום הוגש אמנם למעלה משנה לאחר ביצוע העבירות, אולם הוגש בתוך המועד שלאחר דחיית בקשתו של המערער לבטל את הדו"ח, ההתיישנות אינה חלה במקרה זה וניתן היה לדון את המערער ". הבקשה לרשות ערעור 5. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בבקשת רשות ערעור שהגיש נטען, כי שגה בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן, עת הרשיעו בעבירות שיוחסו לו, וזאת נוכח העובדה כי מדובר בעבירות שהתיישנו.

החלטה |05/05/2015 |בית המשפט העליון

בש"א 458-91- ד"ר קאסם בן ווחש סמחאת נגד ד"ר מ. משיח

שמות השופטים: מ אלון

  • עורך הדין הנאשם הינו עדיין בחזקת זכאי, ועל כן ייעתר בית הדין לבקשה מסוג זה רק במקרים נדירים וחמורים במיוחד", וכאשר "קיימות נגדו ראיות לכאורה" בדבר ביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. (על"ע 19/88, איזמן נ. הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו, פד"י מב(4) 377, בעמ' 381, מפי השופט בך). על הקפדה רבה זו ניתן להסיק, בדרך ההיקש, גם מהאמור בתיקון התשיעי לחוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב1982-, סעיף 21א, המחמיר בכמה פנים בשלילת חרותו של אדם בטרם משפט, כפי שעמדנו על כך במפורט במקום אחר (ראה ב"ש 335/89 מדינת ישראל נ. לבן, פד"י מג(2) 410, ועוד). אמנם כן, בעית המעצר בטרם משפט שונה היא מנושא נקיטת אמצעים משמעתיים בטרם משפט. במעצר מדובר בשלילת חרותו של אדם, לפני הכרעת דינו, כשאחת המטרות העיקריות היא למנוע שבוש הליכי המשפט, שני גורמים שאינם מצויים בנקיטת אמצעים משמעתיים בטרם משפט. אך מכמה בחינות גם דומים הם שני הנושאים. להצדקת מעצר לפני תום ההליכים משמשת גם המטרה של ההגנה על שלום הציבור ובטחונו, והיא המטרה העיקרית בהשעייה בטרם משפט. כמוכן, הפגיעה הנגרמת לעורך דין או לרופא, על ידי השעייתם בטרם משפט, קשה וחמורה היא, ולעתים אף בלתי הפיכה, וזהירות ועיון מרובים דרושים עובר לקבלת החלטה על כך. בסוגיה זו משמשים כאחד שני שיקולים ערכיים – עקרוניים נוגדים: מצד אחד – השמירה על האינטרס של הציבור, שלא יוטעה ויזקק לשירותיו של רופא או עורך דין שאינם ראויים לטפל בענייניו המשפטיים ובטיפוליו הרפואיים; ומצד שני – השמירה על זכות הפרט שלא לפגוע בו ולהסב לו נזק, שלעתים הוא בלתי הפיך, בטרם נתברר דינו והוא בחזקת זכאי וחף מפשע.

החלטה |09/04/1991 |בית המשפט העליון

רע"פ 2915/13- איתן כוכבי נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: ס גובראן

  • עורכת הדין אשר ייצגה את מדינת ישראל מוסמכת לנהל את ההליך והיא גם מוסמכת לייצג את עיריית רמת גן ואת הועדה המקומית לתכנון ובנייה ברמת גן בהליכים המתאימים. גם אם בכותרת פסק הדין נכתב, כי המאשימה היא עיריית רמת גן, הרי מדובר בטעות סופר ברורה על פניה. בתיקים מעין אלו, בשל סיבות הנעוצות במערכת המיחשוב, מופיע שם העירייה במקום שמה של מדינת ישראל, כמאשימה. כך למשל ניתן לראות בכותרת האוטומטית בהליך שלפני (כפי שניתן לראות בכל אחד מעמודי פסק דין זה), כי העפ"א נפתחה באופן אוטומטי באופן שבו שם המערער, הוא כוכבי, ושם המשיבה הוא 'עיריית רמת גן', למרות שהמערער כתב בהודעת הערעור כי המשיבה היא מדינת ישראל. (בפרוטוקול הדיון ובפסה"ד שיניתי את שם "המשיבה" באופן ידני, ובכל זאת בראש כל עמוד ועמוד מופיעה 'כותרת אוטומטית' ובה רשום 'כוכבי נ' עיריית רמת גן'). . . הקלדה זו או אחרת ע"י מזכירות, לא משנה את מהות הצדדים השותפים להליך המשפטי. . . כתב האישום הוגש על ידי מדינת ישראל כפי שנכתב בו. ההליך נוהל מראשיתו באופן שבו המאשימה היא מדינת ישראל. עסקינן בהליך פלילי אשר המאשימה בו היא המדינה ולא הרשות המונציפאלית והטעות המחשובית בכותרת פסק הדין לא מובילה לבטלות פסק הדין". (סעיף 7 לפסק הדין). 6. לעניין טענת ההגנה מן הצדק נוכח אכיפה סלקטיבית, קבע בית המשפט המחוזי כי מפסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים עולה כי מבחינה עובדתית המבקש לא הוכיח אכיפה בררנית. זאת, נוכח העובדה שקיימות סיבות פרטניות לאי הגשת כתבי אישום בגין עבירות בנייה של שכנים אחרים בבניין, וכל תלונותיו של המבקש לעניין זה נבדקו ונדחו באופן ענייני על ידי הרשויות המוסמכות. 7. מכאן הבקשה שלפניי. במסגרתה, טוען המבקש כי בעניינו שתי סוגיות בעלות חשיבות ציבורית שחורגות מעניינו הפרטי: סוגיית זהות המאשימה כמפורט לעיל (לטענתו, מדובר בשינוי שלא בסמכות של "טעות קולמוס" בפסק הדין של בית המשפט לעניינים מקומיים סעיף א לבקשה), והגנה מן הצדק נוכח אכיפה בררנית.

החלטה |04/08/2013 |בית המשפט העליון

בר"ע 19479-08-13- פריבירדס בע"מ נגד מיכאל לוזון

שמות השופטים: יעל אנגלברג שהם

  • עינינו הרואות, כי בית הדין האזורי בחן את המסגרת הנורמטיבית הנוגעת להגבלת חופש העיסוק, סקר את עיקרי ההלכות שיצאו מפי בית דין זה בסוגיה שעמדה לפתחו, דן בטענות המבקשת כסדרן, וככלל, החלטתו מבוססת, מפורטת, מנומקת ועולה בקנה אחד עם הדין ועם ההלכה הפסוקה ולא מצאתי מקום להתערב בה, למעט ההתייחסויות הבאות, שאין בהן כדי לשנות את התוצאה שאליה הגיע בית הדין קמא. 15. יש להדגיש כי מצויים אנו בשלב הדיון בבקשה לסעד זמני. מטרתו העיקרית של סעד זמני היא לשמר נסיבות קיימות העלולות להשתנות אם לא יינתן הסעד הזמני, וזאת על מנת שהנתבע לא ינצל לרעה את תקופת הביניים שעד למתן פסק הדין בתובענה, או על מנת להבטיח ביצועו של פסק דין סופי שיינתן (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי,מהדורה עשירית, בעמ' 519-520; א. וינוגרד, צווי מניעה,חלק כללי עמ' 65; דב"ע מז/3-3 עיריית רמת גן – אנגלסמן,פד"ע יח 141). על בית משפט הדן בבקשה למתן סעד זמני ליתן את עיקר דעתו על השיקולים הבאים: א. קיומה של זכות (טיב התביעה וסיכוייה); ב. מאזן הנוחות (מאזן הנזקים העשויים להיגרם לכל אחד מהצדדים ממתן הצו ומאי נתינתו); ג. שיקולי יושר (האם הבקשה הוגשה בתום לב, האם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות, האם יש בו פגיעה העולה על הנדרש). כן יש לשקול עניינים נוספים (חלקם נכנסים בגדר מאזן הנוחות), כגון חיוניות הסעד וזהות הסעד הזמני לסעד העיקרי (רע"א 1998/07 בדארנה נ' עזבון המנוח עלי בדר בדארנה, ניתן ביום 11.6.07 ). 16. בענייננו, הגם שלא היתה בהחלטת בית הדין קמא התייחסות מובנית לעניינים אלה, הרי שהם משתמעים ממנה: הדיון המקיף שערך בית הדין קמא בשאלה אם המבקשת הוכיחה קיומו של אינטרס בר הגנה, לרבות סוד מסחרי, אם לאו – מהווה הלכה למעשה דיון בשאלת קיומה של זכות, ושימת הדגש על הסעד הראוי והקביעה כי למבקשת עומד סעד חלופי בדמות פיצוי כספי – מהוות הלכה למעשה דיון בסוגיית מאזן הנוחות.

החלטה |19/08/2013 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי

עפ"א (תל-אביב-יפו) 12711-02-13- איתן כוכבי נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: אביגיל כהן

  • במקרה דנן, הגיע בית המשפט על סמך הראיות שהוצגו בפניו למסקנה ולפיה לא הוכחה אכיפה בררנית. צדק בית המשפט כאשר קבע, כי לא ניתן להסתמך על שיחה בעל פה, שהיתה או לא היתה, בין הנאשם לבין מהנדס העיר לאחר המועד שבו בוצעו העבירות על פי כתב האישום (שנת 2003 – 2004). 7. בשולי הדברים אתייחס לטענה שהעלה המערער רק בערעור ולפיה, בשל העובדה שבכותרת פסק הדין נכתב כי המאשימה היא "עיריית רמת גן", אזי פסק הדין בטל מעיקרו, כיוון שמי שהתייצב לדיונים לא היתה "מדינת ישראל בשם הועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת גן" אלא התייצבה עיריית רמת גן עצמה. מדובר בשני גופים משפטיים נפרדים ולעיריית רמת גן אין סמכות לפעול בעבירות של חוק התכנון והבנייה. הטענה היא טענה שאין בה ממש בנסיבות העניין. אין מחלוקת שעיריית רמת גן היא גוף משפטי נפרד מהועדה המקומית, אלא שבהליך הפלילי דנן המאשימה היא מדינת ישראל ולא עיריית רמת גן או הועדה המקומית. כתב האישום, כפי שכתוב בכותרתו הוגש על ידי המאשימה – מדינת ישראל , וזאת בהתאם להוראות כל דין. עורכת הדין אשר ייצגה את מדינת ישראל מוסמכת לנהל את ההליך והיא גם מוסמכת לייצג את עיריית רמת גן ואת הועדה המקומית לתכנון ובנייה ברמת גן בהליכים המתאימים. גם אם בכותרת פסק הדין נכתב, כי המאשימה היא עיריית רמת גן, הרי מדובר בטעות סופר ברורה על פניה. בתיקים מעין אלו, בשל סיבות הנעוצות במערכת המיחשוב, מופיע שם העירייה במקום שמה של מדינת ישראל, כמאשימה. כך למשל ניתן לראות בכותרת האוטומטית בהליך שלפני (כפי שניתן לראות בכל אחד מעמודי פסק דין זה), כי העפ"א נפתחה באופן אוטומטי באופן שבו שם המערער, הוא כוכבי, ושם המשיבה הוא "עיריית רמת גן", למרות שהמערער כתב בהודעת הערעור כי המשיבה היא מדינת ישראל. (בפרוטוקול הדיון ובפסה"ד שיניתי את שם "המשיבה" באופן ידני, ובכל זאת בראש כל עמוד ועמוד מופיעה "כותרת אוטומטית" ובה רשום "כוכבי נ' עיריית רמת גן").

פסק דין |03/04/2013 |מחוזי – תל אביב

ת"ק (תל אביב) 809-07-20- אהרון סופיוב נגד ליאור שפירא

שמות השופטים: נעמה ניר

  • אין חולק, כי התובע מתמודד מזה שנים ארוכות עם חובות ארנונה כבדים, ואשר ניהל, בקשר לאותם חובות – הליכים משפטיים רבים, אשר יפורטו עוד בהמשך. הנתבע הוא עורך דין המייצג את עיריית רמת גן מזה מספר עשורים. על פניו, נוצר מצב בו התובע אזרח אשר אינו מיוצג, מתמודד בהליך זה מול משפטן בקיא, אשר מיצג גוף מנהלי גדול-הוא עיריית רמת גן. 5. מדובר בתביעה אשר הוגשה בחודש יולי שנת 2020, ואשר נוהלה על ידי כב' הרשם הבכיר (כתוארו אז) א' דורני דורון. לאורך כל ההליך הגיש התובע לתיק בית המשפט מסמכים רבים, וכן בקשות ותגובות רבות מאוד המחזיקות נספחים בני מאות עמודים ואף הגיב בכתב להחלטות בית המשפט, הגם שלא התבקש לכך. בית המשפט ניסה מספר פעמים להביא את התובע לכדי מיקוד, לסייע לו לתמוך את תביעתו בראיות באופן אפקטיבי וכן להביא את הסכסוך בין הצדדים בכלל וכן בין התובע לעירייה בפרט- לכדי סיום. בנוסף, אפשר בית המשפט לתובע להעמיד לעצמו ייצוג משפטי, וכן המליץ לו להיעזר במומחה חשבונאי, אולם התובע וויתר על אפשרויות אלה. 6. בנוסף, פנה בית המשפט לעיריית רמת גן, בניסיון לקבל מידע מהימן אודות מצב חשבונותיו של התובע. במסגרת נסיונות אלה, ביקש בית המשפט מהעירייה לענות על שאלות קונקרטיות, להציג מסמכים וכן להגיש לבית המשפט תעודת עובד ציבור בדבר נתונים שונים אשר נדרשו לשם הכרעה בסכסוך כאמור. 7. לבסוף, מקץ שלושה דיונים, ומשלא הצליחו הצדדים להגיע לכדי פתרון מוסכם, ומשהתיק עבר לטיפולי לנוכח מינוי המותב הקודם לשופט ומעברו למחוז אחר, נערך דיון מסכם לפני ביום 7.6.2022 . בדיון זה ביקש התובע לסיים את ההליך בפסק דין מנומק וללא מינוי מומחה מטעמו של בית המשפט. משכך, אפשרתי לצדדים לסכם בדיון את מלוא טענותיהם וכן להגיש ראיות נוספות ככל שיש כאלה.

פסק דין |13/06/2022 |תביעות קטנות – תל אביב

ת"א (תל אביב) 69294-11-16- פיני מזרחי נגד רונן בן דור

שמות השופטים: יאיר חסדיאל

  • רגל נוספת של התביעה עומדת על קבוצת פרסומים שנטען שנשלחו בדואר אלקטרוני על ידי רונן בחודש נובמבר 2015, ובחודשים מרץ-מאי 2016, בתפוצות שונות, שבהן נכללו גם ראש עיריית רמת גן, מבקר העירייה, חברים במועצת העירייה, היועצת המשפטית של העיריה, גורמים נוספים בעירייה, ובעלי דירות בבניין. על פי התובעים נכללו בהודעות אלה פרסומי לשון הרע כלפיהם כדלהלן: א. כי "מישהו בעירייה ממשיך לעבוד עם היזם ולקדם את הפרוייקט שלו בניגוד לפסק הדין של בית המשפט המחוזי ומאחורי גבנו וגבכם. . . או שתמצאו מי בעירייה עובד עם הקבלן, מעלים את המסמכים, ועוזר לו לקדם את הפרוייקט בניגוד לפסק דין שיפוטי ותעצרו אותו ואת פועלו". ב. כי רונן "ממליץ לכם להישאר יום אחד אחרי שכולם הולכים הביתה, ולהיכנס למשרדיהם של עובדים הקשורים לפרוייקט. יש לי הרגשה מאד לא נעימה שבאחד מהם אתם עלולים למצוא את כל החומר החסרנוסף שהיזם מדווח שהשלים. ואומר לכם אז תערבו את המשטרה שהם יחקרו זאת, זה ממש חמור. . . למה אף אחד לא מתייחס לתלונתי והתראותיי". 10 ג. כי "מישהו פועל בניגוד לחוק ומסכן חייהם של אזרחים. . . היזם ואתם אינכם מקיימים החלטות של בית משפט מחוזי אתם או מישהו בתוך העירייה משתף עם היזם פעולה מאחורי גבינו ובניגוד לפסק דין שיפוטי". ד. כי "מישהו משחק בחיי אדם או שתשלפו את מי שפועל מאחורי גבכם ומאחורי גבנו בעירייה. . . או שאתם הופכים עצמכם לשותפים- כל מי שמכותב למכתבי כל בעלי התפקיד שאמורים לשמור עלינו ולא לשתף פעולה אם מי שפועל בניגוד לפסק הדין. . . " . ה. כי "קצת נמאס לנו להיות מופתעים, כל פעם מחדש, מצעדים בלתי חוקיים שנעשים בתיק זה, מאחורי גבינו.

פסק דין |10/11/2019 |שלום – תל אביב

ת"א (תל-אביב-יפו) 2814-07- אברהם גריסו ואח נגד גרגורי סיר ואח

שמות השופטים: השופטיונה אטדגי

  • בצדק דרש, אפוא, ברמן, בבקשה נפרדת שהוגשה מטעמו, להוציא את כל התגובות והתשובות הללו מהתיק, אך אני נמנע מכך משום שלגבי התגובות הנוספות שהוגשו מטעם עו"ד נמרוד בין כה לא התחדש בהן דבר, ואילו ביחס לתגובותיו של עו"ד בר-לב אני מבקש למנוע מצב שבו לכאורה לא נדונה טענה מרכזית מטענותיו לביטול פסק הדין. 9. לאור כל האמור לעיל, הרי שביחס לבקשתו של נמרוד, לא יכול להיות חולק שבוצעה המצאה כדין. נמרוד הודה בכך מפורשות בחקירתו (עמ' 5): "ההזמנות התקבלו אצלי ובמשרדו של עו"ד בר-לב. יש על זה אישורי מסירה, אין על כך ויכוח". משכך, כלפיו, פסק הדין אינו "פגום" ומסגרת הדיון בבקשה לביטול פסק הדין אינו ביטול מחובת הצדק אלא על פי שיקול הדעת. 10. שוכנעתי כי כך יש לקבוע גם באשר לבקשתם של התובעים 1 ו-2, וזאת לא רק על סמך דבריו האמורים של נמרוד, אלא גם על סמך דבריו של עו"ד בר-לב. כאמור, אישר עו"ד בר-לב בתגובתו "המעודכנת" הנוספת, שהוא שוכר משרד בכתובת שברמת-גן, אליה בוצעה ההמצאה. בחקירתו הוא אישר (עמ' 15) כי משרדו שברמת גן הוא משרד פעיל, "כמו שיש לי משרד פעיל בנתניה", וכן הוסיף: "שני המשרדים מבחינתי הם משרדים עיקריים. לקוחות מהצפון אני פוגש בנתניה, מהמרכז ברמת גן". 11. על פי תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן התקנות), אם יש לנמען עורך דין, "דיה ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו". בעניננו, אין חולק שהזימון לדיון הונח באחד משני משרדיו של עו"ד בר-לב. ובאשר לטענת עו"ד בר-לב כי הוא לא נמסר בכתובת שצוינה על ידו בכתב התביעה (בנתניה), הרי שעל פי תקנה 480 לתקנות, "בהליך שניתן בו מען להמצאת כתבי בי-דין, יכול שתהא ההמצאה במסירת הכתב לפי אותו מען", "יכול" אך אין הכרח להמציאו דווקא למען שצוין בכתב בי-הדין, וניתן להמציאו גם בדרך אחרת הקבועה בתקנות, ובעניננו, כאמור, הזימון הומצא בהנחתו באחד ממשרדיו של עו"ד בר-לב, בהתאם לתקנה 477.

החלטה |13/09/2011 |מחוזי – תל אביב

תפח (תל אביב) 21304-10-14- מדינת ישראל- פרקליטות מחוז ת"א נגד מור אסלן

שמות השופטים: גלעד נויטל,מאיר יפרח,גיליה רביד

  • על פניו אפוא, משלא עלה מדברי המתלוננת והדר שאירע בדירה ברמת גן דבר מיוחד המצריך ברור, ניתן להבין מדוע לא נמצא צורך ראייתי להעמיק חקר מעבר למה שנעשה. באופן תיאורטי ניתן תמיד להוסיף ולעבות חקירה עוד ועוד ולגבות הודעות עד אחרון האנשים ששמם הוזכר, אך לא שוכנעתי שבמקרה שלנו לא עשתה המשטרה די כדי לחקור עדים רלוונטיים ו/או נמנעה לחקור עדים מהותיים. לא זו אף זו, לא שוכנעתי שאי חקירת אנשים כאלה ואחרים פגעה בהגנת הנאשם. שמם של האנשים שהיו מעורבים בצורה כזו או אחרת בפרשה עלה בחקירה, לרבות שמה של עדן שהייתה בדירה ברמת גן. חלק גדול מהמעורבים מוכרים לנאשם ולמצער יש לו דרך לברר את פרטיהם. דבר לא מנע מהנאשם להביא כעד מטעמו את מי שנכח בדירה ברמת גן, כפי שגם עשה לגבי חלק מהם. בדומה, איש לא מנע מהנאשם לזמן לעדות את נ' אם חשב שהיא עשויה להועיל להגנתו. אם להתייחס ספציפית לנושא המין האוראלי שבוצע על ידי המתלוננת באותה דירה ברמת גן, על פי הנטען, לא למיותר להזכיר שהמשטרה מוגבלת במצוות החוק מלשאול מתלוננת אודות עברה המיני או אודות מעשיה המיניים עם אנשים אחרים, אלא מטעמים מיוחדים או כאשר יש קשר מיני קודם בין המתלוננת לחשוד . יש אפוא לדחות את טענת ההגנה לקיומו של מחדל חקירתי . 19.1 זאת ועוד, התנהלותה לכאורה של המתלוננת בדירה ברמת גן לא התגלתה להגנה "במקרה" אגב, למשל, חקירה נגדית של עדי התביעה. מדובר במידע שהובא על ידי ההגנה באורח יזום במסגרת פרשת ההגנה, כחלק מקו ההגנה שנבחר ונועד בעיקרו להשחיר את המתלוננת ולהציגה כקלת דעת, כזו שענייני המין אינם זרים לה.

הכרעת דין |18/07/2016 |מחוזי – תל אביב


חעמ (רמת-גן) 1097-06- עיריית רמת-גן נגד איתן כוכבי

שמות השופטים: רמי חיימוביץ

  • 37. הגנת הצדק וההגינות נדונה ונבחנה פעמים רבות בפסיקה, בספרות המשפטית ואף עוגנה בחוק, ואין צורך להאריך במקום שנחרש לאורכו, לרוחבו ולעומקו. עניינה של הגנה זו בהבטחת קיומו של הליך פלילי ראוי, צודק והוגן, והיא עשויה לקום במקרה בו קיום ההליך הפלילי עומד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית (סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי , תשמ"ב-1982; (ע"פ 4844/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ', פ"ד נט (6) 776, 806-809 ; ע"פ 1224/07 בלדב נ' מדינת ישראל ; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 51) (הגנה מן הצדק), התשס"ז-2007, ה"ח הכנסת 143). הפסיקה קבעה שלושה שלבים לבחינת קיומה של ההגנה: אחד – זיהוי הפגמים שנפלו בהליכים כנגד הנאשם ומידת עוצמתם; שני – בחינת השאלה האם הפגמים מביאים לפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות ואיזון בין האינטרסים השונים; שלישי – בחינת האפשרות לרפא את הפגמים באמצעים מתונים יותר מאשר ביטולו של כתב האישום. הליך הבחינה כולו כרוך מעצם טיבו וטבעו באיזון בין אינטרס אכיפת החוק ומיצוי הדין עם עבריינים לבין שורת אינטרסים נוגדים ובהם ההגנה על זכויות הנאשמים, פסילת מהלכים נפסדים של רשויות אכיפת החוק, ושמירה על אמון הציבור במערכת השיפוטית. מובן כי הליך הבדיקה והאיזון נעשה על יסוד עובדותיו הספציפיות של כל מקרה. 38. אפתח ואומר כי אינני מקבל את טענות הנאשם ומצאתי של לא עלה בידי הנאשם להוכיח התעמרות, רדיפה אישית או דיכוי מצדה של הרשות המקומית. הקשר זה מסקנתי וממצאי דומים לממצאיו של חברי, כב' השופט צחי עוזיאל, שדן בכתב אישום אחר שהוגש כנגד הנאשם בשל בניה מאוחרת יותר במבנה (תע"מ 845/06 עיריית רמת גן נ' כוכבי ).

הכרעת דין |27/11/2012 |שלום – באר שבע

הט (תל אביב) 62153-05-23- יעקב בן יששכר נגד גיא אופיר

שמות השופטים: רז נבון

  • ביום 26 ביוני 2023 הודיע המבקש, כי לא היו הליכי "הרחקה" קודמים כהגדרתו בינו לבין המשיב. ב. תמצית תשובת המשיב: 5. לטענת המשיב, אין לו כל אינטראקציה עם המבקש וכי הנגיעה שלו למבקש מסתכמת בכך, כי הוא עורך דין אשר מייצג את עיריית רמת גן, על מנת להדוף את התנהלותו האלימה והכוחנית של המבקש. היינו מדובר בבא כוח אשר מייצג את עיריית רמת גן בהליכים שמתנהלים בינה לבין המבקש. 6. נטען, כי המבקש-מר בן יששכר, הינו תובע סדרתי וטרדן אשר מנצל לרעה את זכות הגישה לערכאות. בהקשר זה הגיש המבקש כנגד עיריית רמת גן ושלוחיה עשרות תביעות סרק, ביניהם תשעה הליכים כנגד המשיב. חמישה מהם נדחו וארבעה הליכים עודם תלויים ועומדים. 7. נטען, כי על מנת לסרבל את ההליכים מוסר המבקש כתובות שגויות על מנת להטעות את בית המשפט ועל מנת שלא ניתן יהיה לגבות ממנו הוצאות (כך גם בתיק זה מסר המבקש, כי הוא מתגורר בשטחי הרשות הפלסטינית-בקלקיליה). 8. נוכח התנהלות המבקש הגישו בעלי דין רבים אשר מוטרדים על ידי המבקש ובכלל זה המשיב, תביעה אזרחית למתן צו חוסם (70223-06-23) בבית משפט השלום בת"א. זו תלויה ועומדת. 9. לגוף הדברים טוען המשיב ל-"מעשה בית דין". בחודש ספטמבר 2019 הגיש המבקש תביעה כנגד המשיב בת"ק 64938-09-19, בגדרה נטען, כי המשיב מאיים ונוהג כלפיו באלימות, משתמש במסמכים חסויים ועוד. 10. לאחר מספר חודשים הגיש המבקש כנגד המשיב תביעה נוספת בגין אותה מסכת עובדתית, במסגרת ת"ק 67913-03-20. 11. שתי התביעות נדונו במקביל וביום 2 באוגוסט 2020 ניתן בהן פסק דין, בגדרו נדחו התביעות לאחר שהמבקש לא התייצב לדיון. 12. בהמשך, נקטה בתו של המבקש בהליכים לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת כנגד המשיב. הבקשה נמחקה וערעורים שהוגשו עד לבית המשפט העליון נדחו.

החלטה |11/07/2023 |שלום – תל אביב

בעח (תל אביב) 60705-07-20- תום בן דוד נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: יוסי טופף

  • בין אם מדובר בהגנה מן הצדק ובין אם מדובר בטענות שמחוצה לה, ניתן להעלותם בפני הערכאה הדיונית. מכאן, שאף בענייננו אין כל מניעה לכך שהעותרים יעלו בפני בית הדין, ולאו דווקא בגדרי העתירה דנא, את השגותיהם באשר לתקינות הליך הגשתו של כתב האישום נגדם. בית הדין, בדונו בהליך הפלילי, וככל בית משפט פלילי, רשאי ומוסמך לדון לא רק בטענות המכוונות ישירות כנגד האישום הפלילי, אלא אף בהשגות על התנהלותן של רשויות המינהל טרם הגשתו של כתב האישום. כוללים אנו במסגרת זו הן את שלב החקירה והן את ההתנהלות של התביעה עד להגשתו של כתב האישום. ואכן, על דרך השגרה ובהיעדר טעמים מיוחדים, סבורים אנו כי דרך המלך להעלאת טענות כנגד הפגמים שנפלו בהגשת כתב אישום (כולל בשלב החקירה) הינה במסגרת ההליך הפלילי גופו. קביעה זו נסמכת על מספר טעמים: ראשית, בדרך זו יימנע הצורך מפיצול הדיון ומניהול שני הליכים נפרדים סביב סוגיות קרובות. פיצול כזה לא רק שאינו רצוי משיקולי יעילות ומטעמי חיסכון במשאבים שיפוטיים, אלא שהוא אף עשוי לגרום לסחבת מיותרת ולהתמשכות בלתי סבירה של ההליך הפלילי (השוו וראו, עע"מ 3518/02 רג'בי נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, פ"ד נז(1) 196)). שנית, לעיתים קרובות כרוכה השאלה המתעוררת באשר לחוקיות או לסבירות ההחלטה להגיש כתב אישום במחלוקות עובדתיות שונות. לערכאה הדיונית הכלים המתאימים לבירור שאלות עובדתיות ומהיבט זה עדיפה היא על פני בית המשפט הגבוה לצדק. שלישית, יש לזכור כי לרשות הערכאה הדיונית עומד מגוון של אמצעים לטפל בפגמים שנפלו בהגשת כתב האישום. בית המשפט יכול לעשות שימוש בסעדים מתונים ומידתיים שאינם מגיעים כדי ביטולו של כתב האישום.

החלטה |09/01/2021 |מחוזי – תל אביב

ת"ק (תל אביב) 37489-01-20- משה שומר נגד עורך דין אלון שליכטר

שמות השופטים: גיא הימן

  • ראשית, מן הבחינה העובדתית נהיר בעיני, וזאת למקרא החומר שהוגש ועם שמיעתם של הצדדים באולם-הדיונים, כי אך מקצתו של השירות סופק. הנתבע פתח וסיפר בבית-המשפט: "באותו יום הייתי בבית המשפט בבאר שבע, המשרד שלי ברמת גן. הייתי צריך להגיע באופן בהול למשרד . הוא הגיע אלי בבהלה. . . " (פרוטוקול, בעמ' 6, ש' 9-8). במקובץ להלן פירט הנתבע את מהותו של השירות שהוא סיפק בפועל: 3 "סיפקתי יעוץ והכנה לפני חקירה משטרתית בעבירה חמורה מאד. יעוץ והכנה ש זמן רב מאד, במשרדי. ה הוכן לכל האספקטים האפשריים בצורה מלאה, יסודית ומקצועית. . . בחקירה משטרתית הוא יכל להישאל שאלות, שהייתי צריך לתת לו מענה על מנת שיוכל להציג גרסה קוהרנטית. העמדתי אותו על זכותו לאי הפללה עצמית. . . הבהרתי לו שעומד לו חיסיון מפני הפללה עצמית וככל שהוא לא בטוח אין לו לשים עצמו כמפליל. . . זה לא דבר מן השורה, התובע יכל לדעת . . . הסברתי לו כיצד להתמודד ככל שישאל על עדים ומה הם ראו, על בסיס זה שניתחתי איתו באופן יסודי היכן ישבו, מה יכלו לראות, האם היה חושך או אור ואם היו בטלפון. . . הסברתי לתובע כיצד להתמודד בצורה מקצועית ויסודית וביחס לזה שיבוצע עימות משטרתי מול עדים וראיות, כיצד להתמודד בעימות. בנוסף, הוסבר והוכן התובע לתחבולות חקירה, שהמשטרה יכולה לבצע באופן כללי ובאופן ספציפי בחקירות מהסוג ש הגיע למשרדי: דיסאינפורמציות, דיבובים, שיחות מסדרון, הצעות של שוטרים לגבי התיק – הכל על מנת להוביל אותו ולגרום לו להפליל עצמו בתסבוכת עמוקה יותר.

פסק דין |01/07/2020 |תביעות קטנות – תל אביב

 

חקיקה רלוונטית

צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022

סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד)

  • כפר סבא כפר סבא או פתח תקווה תחומי הרשויות המקומיות האלה: כפר סבא, פתח תקווה, טייבה, טירה, כפר קאסם, ג'לג'וליה, כפר ברא, אלעד, קלנסווה, רעננה, ראש העין, הוד השרון, המועצה האזורית דרום השרון, יהוד-מונוסון, גבעת שמואל, גני תקווה, כוכב יאיר צור יגאל, זמר וסביון 9. אשקלון אשקלון אשדוד, אשקלון, קריית גת, שדרות, קריית מלאכי, המועצה האזורית באר טוביה, המועצה האזורית חוף אשקלון, המועצה האזורית לכיש, המועצה האזורית שפיר, המועצה האזורית יואב והמועצה האזורית שער הנגב 10. חדרה חדרה חדרה, אום אל-פחם, המועצה האזורית חוף כרמל, באקה אל-ר'רבייה, חריש, ערערה, אור עקיבא, כפר קרע, ג'יסר א-זרקאא, פרידיס, ג'ת, זיכרון יעקב, בנימינה-גבעת עדה, מעלה עירון, פרדס-חנה-כרכור, המועצה האזורית מנשה, בסמ"ה, אליכין והמועצה האזורית אלונה 11. נתניה נתניה נתניה, המועצה המקומית עמק חפר, כפר יונה, המועצה האזורית לב השרון, קדימה-צורן, המועצה האזורית חוף השרון-למעט היישוב גליל ים המשתייך לאזור השיפוט של מחוז תל אביב שבפרט 2, אבן יהודה, תל מונד ופרדסייה טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 12.

צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022

סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד)

  • חיפה חיפה תחומי הרשויות המקומיות האלה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, קריית ביאליק, קריית ים, טירת כרמל, נשר, קריית טבעון, דאליית אל-כרמל, רכסים, המועצה האזורית זבולון, עספייא וביר אל-מכסור 6. רמלה רמלה או רחובות תחומי הרשויות המקומיות האלה: רמלה, רחובות, מודיעין-מכבים-רעות, לוד, יבנה, גדרה, באר יעקב, המועצה האזורית גזר, שוהם, המועצה האזורית שדות דן, מזכרת בתיה, קריית עקרון, המועצה האזורית נחל שורק, המועצה האזורית ברנר, המועצה האזורית גן רווה והמועצה האזורית חבל מודיעין טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 7. עכו עכו תחומי הרשויות המקומיות האלה: עכו, נהרייה, כרמיאל, טמרה, סח'נין, עראבה, מעלות-תרשיחא, ג'דידה-מכר, כפר מנדא, כאבול, אעבילין, נחף, דיר חנא, כפר יאסיף, ראמה, שפרעם, המועצה האזורית מטה אשר, המועצה האזורית משגב, יירכא, אבו סנאן, דיר אל-אסד, בית ג'ן, המועצה האזורית מעלה יוסף, כיסרא-סמיע, בענה, שעב, שלומי, יאנוח-ג'ת, ג'וליס, חורפיש, פקיעין (בוקייעה), כפר ורדים, סאג'ור, מזרעה, כווכב אבו אל-היג'א, מעליא, מג'ד אל-כרום, פס וטה, מהמועצה האזורית מרום הגליל רק יישובים אלה: עין אל-אסד ושזור, ומהמועצה האזורית עמק יזרעאל רק יישובים אלה: עדי וסוואעד חמריה 8. כפר סבא כפר סבא או פתח תקווה תחומי הרשויות המקומיות האלה: כפר סבא, פתח תקווה, טייבה, טירה, כפר קאסם, ג'לג'וליה, כפר ברא, אלעד, קלנסווה, רעננה, ראש העין, הוד השרון, המועצה האזורית דרום השרון, יהוד-מונוסון, גבעת שמואל, גני תקווה, כוכב יאיר צור יגאל, זמר וסביון 9.

צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022

סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד)

  • טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 1. ירושלים ירושלים וגם בית שמש מחוז ירושלים 2. תל–אביב-יפו תל–אביב-יפו מחוז תל אביב טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 3. באר שבע באר שבע תחומי הרשויות המקומיות האלה: באר שבע, רהט, נתיבות, דימונה, אופקים, חורה, כסיפה, ערד, מיתר, עומר, ירוחם, תל שבע, ערערה בנגב, המועצה האזורית אל–קסום, לקייה, המועצה האזורית אשכול, המועצה האזורית מרחבים, המועצה האזורית נווה מדבר, שגב שלום, המועצה האזורית בני שמעון, המועצה האזורית שדות נגב, המועצה האזורית רמת נגב, להבים, מצפה רמון, המועצה האזורית תמר, מהמועצה האזורית הערבה התיכונה רק יישובים אלה: חצבה, עידן, עין יהב, צופר, ספיר, צוקים ועיר אובות 4. נצרת נוף הגליל או נצרת תחומי הרשויות המקומיות האלה: נצרת, עפולה, נוף הגליל, המועצה האזורית עמק יזרעאל-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 7, המועצה האזורית הגלבוע, מגדל העמק, יוקנעם עילית, כפר כנא, יפיע, רינה, אכסאל, עין מאהל, עילוט, משהד, המועצה האזורית אל-בטוף-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 13, זרזיר, המועצה האזורית בוסתן אל-מרג', רמת ישי, בסמת טבעון, שיבלי-אום אל-ר'נם, דבוריה, כעבייה-טבאש-חג'אג'רה, המועצה האזורית מגידו והמועצה האזורית שער הגליל (גליל תחתון) 5. חיפה חיפה תחומי הרשויות המקומיות האלה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, קריית ביאליק, קריית ים, טירת כרמל, נשר, קריית טבעון, דאליית אל-כרמל, רכסים, המועצה האזורית זבולון, עספייא וביר אל-מכסור 6.

צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022

סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד)

  • נתניה נתניה נתניה, המועצה המקומית עמק חפר, כפר יונה, המועצה האזורית לב השרון, קדימה-צורן, המועצה האזורית חוף השרון-למעט היישוב גליל ים המשתייך לאזור השיפוט של מחוז תל אביב שבפרט 2, אבן יהודה, תל מונד ופרדסייה טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 12. קריית שמונה קריית שמונה צפת, קריית שמונה, המועצה האזורית הגליל העליון, המועצה האזורית גולן-למעט יישובי מועצה זו המנויים בפרט 13, מג'דל שמס, חצור הגלילית, קצרין, המועצה האזורית מבואות החרמון, טובא-זנר'רייה, בוקעאת'א, מסעדה, ג'ש (גוש חלב), ר'ג'ר, עין קיניה, יסוד המעלה, ראש פינה, מטולה, ומהמועצה האזורית מרום הגליל רק יישובים אלה: אביבים, אור הגנוז, אמירים, ביריה, בר יוחאי, דובב, דלתון, כפר שמאי, כרם בן זמרה, מירון, ספסופה, עלמה, עמוקה, פרוד, ריחאנייה ושפר 13. טבריה טבריה טבריה, מר'אר, בית שאן, המועצה האזורית מרום הגליל-למעט יישובי מועצה זו המנויים בפרטים 7 ו-12, טורעאן, המועצה האזורית עמק המעיינות, המועצה האזורית עמק הירדן, בעינה-נג'ידאת, עילבון, יבנאל, כפר תבור, כפר כמא, מגדל, מהמועצה האזורית אל-בטוף רק היישוב

צו בתי המשפט (בתי משפט לעניינים מקומיים – הקמה והסמכה), התשמ"ג-1983

סעיף: 1. הקמת בתי משפט לעניינים מקומיים, מקום מושבם ואזורי שיפוטם

  • 1. (א) מוקמים בזה בתי משפט לענינים מקומיים אלה: באר שבע כפר סבא בני-ברק נתניה בת-ים פתח-תקוה חדרה קרית-ביאליק חיפה רמת גן ירושלים תל-אביב-יפו באר שבע כפר סבא בני-ברק נתניה בת-ים פתח-תקוה חדרה קרית-ביאליק חיפה רמת גן ירושלים תל-אביב-יפו (ב) מקום מושבו של כל אחד מהם הוא בתחום הרשות המקומית שעל שמה הוא נקרא. (ג) אזור שיפוטו של כל אחד מבתי המשפט לעניינים מקומיים, פרט לבתי המשפט לענינים מקומיים בחדרה, קרית ביאליק ובכפר סבא, הוא תחום הרשות המקומית שעל שמה הוא נקרא. (ד) (1) אזור שיפוטו של בית המשפט לעניינים מקומיים קרית-ביאליק הוא תחום הרשויות המקומיות: טירת הכרמל יקנעם עילית נשר עתלית טירת הכרמל יקנעם עילית נשר עתלית קרית-אתא קרית-ים קרית-ביאליק קרית-מוצקין קרית-טבעון רכסים קרית-אתא קרית-ים קרית-ביאליק קרית-מוצקין קרית-טבעון רכסים (2) נשיא בית משפט השלום בחיפה יהיה בעל הסמכות לגבי בית משפט לעניינים מקומיים קרית-ביאליק. (ה) אזור שיפוטו של בית המשפט לעניינים מקומיים כפר סבא הוא תחום הרשויות המקומיות כפר סבא, רעננה, הוד השרון, דרום השרון וטירה. (ו) (בוטל). (ז) אזור שיפוטו של בית המשפט לענינים מקומיים בחדרה הוא תחום הרשויות המקומיות אור עקיבא, בנימינה, גבעת עדה, ג'סר א–זרקא, זכרון יעקב, חדרה, פוריידיס, פרדס חנה-כרכור, ומרחב התכנון המקומי עירון כהגדרתו בצו התכנון והבניה (עירון), התשמ"ג-1983.

תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962

סעיף: 18א. נושאי הבחינה

  • 18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)

סעיף: 472א. רשימת עורכי דין

  • 472א. (א) משרד עורכי דין שבו עורכי דין המייצגים בבית המשפט, ימציא לבית המשפט את רשימת עורכי הדין שבמשרד המייצגים בבית המשפט ואת מספר הרישיון של כל אחד מהם; המצאה כאמור, כמוה כהודעה של משרד עורכי הדין, כי בעל הדין ייפה את כוחו של עורך הדין כאמור בתקנה 472. (ב) במועד מסירת רשימה לפי תקנת משנה (א), ימסור המשרד את שם עורך הדין במשרד אשר יורשה להוסיף לרשימה או לגרוע ממנה. (ג) (בוטלה). (ד) הוראות תקנה זו יחולו בהתאמה על פרקליטות המדינה, על פרקליטויות המחוז ועל לשכות משפטיות. (ה) מנהל בתי המשפט רשאי לפרסם הנחיות למילוי תקנה זו.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)

סעיף: 472א. רשימת עורכי דין

  • 472א. (א) משרד עורכי דין שבו עורכי דין המייצגים בבית המשפט, ימציא לבית המשפט את רשימת עורכי הדין שבמשרד המייצגים בבית המשפט ואת מספר הרישיון של כל אחד מהם; המצאה כאמור, כמוה כהודעה של משרד עורכי הדין, כי בעל הדין ייפה את כוחו של עורך הדין כאמור בתקנה 472. (ב) במועד מסירת רשימה לפי תקנת משנה (א), ימסור המשרד את שם עורך הדין במשרד אשר יורשה להוסיף לרשימה או לגרוע ממנה. (ג) (בוטלה). (ד) הוראות תקנה זו יחולו בהתאמה על פרקליטות המדינה, על פרקליטויות המחוז ועל לשכות משפטיות. (ה) מנהל בתי המשפט רשאי לפרסם הנחיות למילוי תקנה זו.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018

סעיף: 171 רשימת עורכי הדין

  • 171 . (א) משרד עורכי דין שבו עורכי דין המייצגים בבית המשפט, ימציא לבית המשפט את רשימת עורכי הדין שבמשרד המייצגים בבית המשפט ואת מספר הרישיון של כל אחד מהם וכן את שם עורך הדין במשרד שיורשה להוסיף לרשימה או לגרוע ממנה. (ב) תקנה זו תחול בהתאמה על פרקליטות המדינה, על פרקליטויות המחוז ועל לשכות משפטיות. (ג)7 מנהל בתי המשפט רשאי לפרסם הנחיות למילוי תקנה זו.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018

סעיף: 171 רשימת עורכי הדין

  • 171 . (א) משרד עורכי דין שבו עורכי דין המייצגים בבית המשפט, ימציא לבית המשפט את רשימת עורכי הדין שבמשרד המייצגים בבית המשפט ואת מספר הרישיון של כל אחד מהם וכן את שם עורך הדין במשרד שיורשה להוסיף לרשימה או לגרוע ממנה. (ב) תקנה זו תחול בהתאמה על פרקליטות המדינה, על פרקליטויות המחוז ועל לשכות משפטיות. (ג)11 מנהל בתי המשפט רשאי לפרסם הנחיות למילוי תקנה זו.

חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961

סעיף: 89ז. הודעה לערכאה שיפוטית

  • 89ז. ייצג עורך-הדין בעל-דין בהליך משפטי, יודיע הממונה על מינויו לערכאה שבפניה מתנהל ההליך המשפטי.

תקנות סדר הדין הפלילי (תוספת פיגור מופחתת על הודעות תשלום קנס קודמות), התש"ן-1990

סעיף: 1. הגדרה

  • 1. בתקנות אלה, "הרשות המוסמכת" – כל אחת מאלה, לפי הענין: (1) ראש המחלקה לעיבוד נתונים אוטומטי במטה הארצי, וראשי לשכות התנועה במחוז תל-אביב ובמרחבים הבאים: הנגב, איילון, חיפה, ירושלים, השרון, הגליל, העמקים, דן, לכיש, השפלה והירקון במשטרת ישראל: (2) מנהל אגף הפיקוח ברשויות המקומיות; (3) הממונה על ביקורת שירותי תיירות במשרד התיירות; (4) הממונה על ביצוע חוק שמירת הנקיון במשרד לאיכות הסביבה; (5) מנהל אגף החקירות ברשות שמורות הטבע.

חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961

סעיף: 89ז. הודעה לערכאה שיפוטית

  • 89ז. ייצג עורך-הדין בעל-דין בהליך משפטי, יודיע הממונה על מינויו לערכאה שבפניה מתנהל ההליך המשפטי.

כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014

סעיף: 7. בקשה לקבלת סעד משפטי

  • 7. (א) המבקש סעד משפטי, יגיש בקשה ליחידה לסיוע משפטי הנמצאת בתחום מחוז הלשכה שבו נמצא מקום מגוריו; הבקשה תהיה ערוכה בטופס שיימסר חינם בכל תחנה או באתר האינטרנט של הלשכה. (ב) המבקש יחתום על כתב התחייבות בלתי חוזרת ולפיו הוצאות משפט אשר ייפסקו לטובתו, יועברו לקרן "שכר מצווה בע”מ”. (ג) סעד משפטי יינתן אם נוכח ממונה המחוז או עורך הדין שהוא מינה לדעת, לפי אמות המידה הקבועות בסעיף 9, שאין ידו של המבקש משגת לשאת בהוצאות הסעד. (ד) ממונה מחוז או עורך הדין שהוא מינה רשאי לחקור את המבקש ולדרוש ממנו תצהיר ומידע, בעל פה ובכתב, להוכחת פרטי הבקשה; היקף החקירה והדרישה יכול שישתנה בהתאם לסעד המשפטי המבוקש.

לא נמצאו עורכי דין בתחום העו"ד.

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

מלאו פרטים ונחזור אליכם