ראשי » משרדי עורכי דין בחיפה
אענה על שאלתך בהתבסס על מידע משפטי עדכני, תוך הצגת התשובה בצורה מובנית וברורה. משרדי עורכי דין בחיפה מהווים נדבך חשוב במערכת המשפט בישראל, והפסיקה המשפטית ממחישה את תפקידם ואת החובות המוטלות עליהם. להלן סקירה של המסגרת הנורמטיבית, התפתחות הפסיקה והיבטים מעשיים בניהול משרדים אלה.
מניתוח פסקי דין מרכזיים עולה כי משרדי עורכי דין בחיפה נדרשים לעמוד בסטנדרטים גבוהים של מקצועיות ואתיקה. הנה שלושה עקרונות מרכזיים שבתי המשפט הדגישו:
חובות אתיות ומקצועיות
בפסק דין בדא 78/15, עורך דין שמחה מנדלבוים נ' ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים (26/01/2016), נקבע:
"בחירת המונחים והמילים על ידי עורך דין היא כחרב בידיו, ושימוש לרעה בכך כדי להפעיל לחץ מיותר על חייב מהווה עבירה."
המשמעות היא שעורכי דין חייבים לנהוג בזהירות ובאחריות בשימוש בכלי המקצועי שלהם.
חובת נאמנות ללקוח
בעלע 19/08, עורך דין עדי דיאמנט נ' לשכת עורכי הדין – ועד מחוז חיפה (31/05/2009), נכתב:
"חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו, הכוללת טיפול בעניינו במסירות ובשקידה, הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין."
עקרון זה מדגיש כי נאמנות ללקוח היא חובה בסיסית ומהותית.
שמירה על כבוד המקצוע
בפסק דין בדמ 140/03, הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו נ' פלונית (30/06/2004), נאמר:
"עורך דין נחשב בעיני הציבור כמי שמופקד על ביצוע הדין במדינת ישראל, ולכן מוטלת עליו החובה לנהוג באופן שישמש דוגמה לציבור הרחב."
התנהגות למופת היא חלק בלתי נפרד מתפקידו של עורך הדין.
מעבר לפסיקה, ישנם היבטים יומיומיים שחשובים לניהול משרד עורכי דין מוצלח בחיפה. הנה כמה מהם:
משרדי עורכי דין בחיפה תופסים מקום מרכזי במערכת המשפט הישראלית, והפסיקה ממחישה את החשיבות של עמידה בסטנדרטים גבוהים. עורכי דין נדרשים לשמור על רמה מקצועית גבוהה, נאמנות מוחלטת ללקוחותיהם, התנהלות אתית ושקופה וכבוד למקצוע. עקרונות אלה מבטיחים שירות משפטי איכותי ומהימן, הן עבור הלקוחות והן עבור הציבור הרחב.
שמות השופטים: יהודית צור
חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין. בענייננו חומרה מיוחדת נודעת נוכח עברו המשמעתי המכביד של המערער בעבירות מאותו סוג, כאשר רוב התיקים בהם הורשע בעבר עסקו בהתנהלות לקויה של המערער כלפי לקוחותיו כשהוא מקבל לידיו תיקים ומזניח את הטיפול בהם ובחלק מהמקרים אף גורם למתלוננים נזק. בכל אותם מקרים נהג בית הדין כלפי המערער בגישה המקילה ובסלחנות כאשר חזר והטיל עליו עונשים הכוללים עונש של השעיה על תנאי בלבד. 9. בית הדין המשמעתי הארצי יצא מנקודת הנחה – לטובת המערער – כי במקרה זה אין חובה להפעיל את ההשעיות על תנאי התלויות ועומדות בעניינו של המערער. בית הדין התחשב מצד אחד – לחובת המערער – בכמות ההרשעות הקודמות שהיו לו ובעובדה שיש ביניהן דמיון, אם לא מכנה משותף, כאשר רובן "עוסקות בהזנחה של טיפול בלקוחות המתלוננים, תוך התחמקות בפועל מן הלקוחות, לעיתים עד כדי ניתוק הקשר עימם" (סעיף 22 לגזר הדין של בית הדין). מנגד הביא בית הדין בחשבון את שיקולי הענישה הכלליים ובהם את חובת ציבור עורכי הדין כלפי לקוחותיהם, את החובה לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ואת הנזק הרב שנגרם למקצוע עריכת הדין ולמרקם היחסים בין עורך הדין ללקוח. בית הדין הביא בחשבון כי מתחייבת ענישה של השעיה בפועל, במיוחד כאשר מדובר במקרה בו התופעה של הזנחת הטיפול בלקוח חוזרת על עצמה בתדירות כה גבוהה ובאה לידי ביטוי בכמות כה משמעותית של הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג. בית הדין התחשב לקולא בעובדה שבעבירה המשמעתית בה הורשע המערער אין פגיעה בטוהר המידות, בחרטה הכנה שהביע המערער ובשיקול השיקומי. על בסיס מכלול השיקולים האלה ראה לנכון בית הדין להשית על המערער עונש של השעיה בפועל לתקופה קצרה יותר מזו שסברה דעת המיעוט בבית הדין המשמעתי במחוז חיפה.
פסק דין |30/05/2009 |מחוזי – ירושלים
בד"א 78/15- עורך דין שמחה מנדלבוים נגד ' ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים
שמות השופטים: עודד גבע,אורלי גיא,חבד,לב ערן אהרון,חבד
ניכר כי המערער בחר להשתמש במילים אלו כדרך להפעיל לחץ על החייב, וכפי שהעיד המערער אף בפני מותב זה, כדרך לייעל תהליכים ולחסוך עלויות. לחץ מיותר בהליכים משפטיים, הנו לחץ הנוצר באמצעות יצירת מצגי שווא, או באמצעות שימוש בהליכים שאינם תואמים לשון החוק. הבחירה בלחץ מיותר כעין זה, אינה עולה בקנה אחד עם המצופה מאופן פעולתם של עורכי הדין ובוודאי שאינה הולמת את המקצוע כאשר הדבר נעשה ביודעין. 25. בחירת המערער בהליך של ביצוע שטר כדרך לגביית שכר טרחתו, בשעה שהשטר נשוא הפנייה שולם זה מכבר, הינה טעות מצערת. עם זאת, בחירת הליך שגוי ביודעין, מתוך מטרה לחסוך באגרה ולייעל תהליכים, ובכך לגרום טרחה מיותרת למערכת ההוצאה לפועל מהווה מעשה שאינו עולה בקנה אחד עם המצופה מעורך דין, אשר נדרש להוות נאמנו של בית המשפט, כלשון סעיף 54 לחוק לשכת עורכי-הדין. נציין כי אין לעובדה שכבוד רשמת ההוצאה לפועל בירושלים, הגב' דרמוני יזדי מרים, לא טענה לכוונה פלילית או עבירה אתית כלשהי, כדי להעלות או להוריד מחומרת המעשה, מה גם שציינה את חוסר תום הלב של המערער. 93538332264 26. יפים הדברים בעמלע (י-ם) 54692-05-15 כבהא מוסטפא כבהא נ' לשכת עורכי הדין-מחוז חיפה כמבטאים את החשיבות לפעולה תקינה ובתום לב של עורך הדין: "הגשת בקשות מטעות, ביודעו של עורך הדין שהבקשות מכילות נתונים שגויים, מהווה עבירה חמורה שיש להעניש עליה בחומרה. תפקיד עורך הדין אינו רק לייצג את הלקוח, אלא יש לו חובה כלפי בית המשפט אשר משקפת את האימון שבית המשפט רוכש למעמד עורכי הדין ואת הסתמכותו של בית המשפט על יושרו ואמינותו של עורך הדין במופיע בפניו. " 27. יפים לעניין הצורך להימנע מיצירת לחץ מיותר על חייבים, כדרך לייעל הליכים בהוצאה לפועל, דברי כבוד השופט ס' ג'ובראן בעלע 249/06 עו"ד שמחה מנדלבוים נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים: "המערער שלח מכתבים הכוללים התרעה בפני נקיטת הליכים בהוצל"פ, לשכניהם וקרובי משפחה של החייבים, ע"מ שהאחרונים ישלמו את חובם.
פסק דין |26/01/2016 |בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין – ארצי
בדמ (תל אביב) 140/03- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב יפו נגד ' פלונית
שמות השופטים: שמואל רומנו,חבד,מלכה אנגלסמן,יהודה שאוליאן,חבד
לשכת עורכי הדין בישראל-ועד מחוז חיפה, פדי"מ תשנ"ה ב' עמ' 81 בעמ' 88-9, נאמר: "עורך-דין נחשב בעיני הציבור כמי שמופקד על ביצוע הדין במדינת ישראל. ככזה מוטלת עליו, לדעתנו, החובה לנהוג באמות מידה ובאופן שישמש דוגמא לציבור הרחב. אנו מצפים לכן מעורכי-דין לאמץ לעצמם נורמות התנהגות בסטנדרטים הגבוהים ביותר…". ה. עורך הדין חייב לפעול באופן שכבוד המקצוע ישמר כאמור בסעיף 53 לחוק הנ"ל, שכן אם יובא לידיעת הציבור שעורך דין מתנהג בצורה הפוגעת בכבוד המקצוע, עלול הציבור להשליך מכך לגבי כלל עורכי הדין. דהיינו כוונת המחוקק בקביעת העבירות שבסעיפים 53 ו-61(1) הינה למנוע פגיעה בשמו הטוב של מקצוע עריכת הדין ומניעת ערעור אמון הציבור בבעלי מקצוע זה (בד"מ 33/00, הועד המחוזי ת"א נ. עו"ד פלוני). ו. כאמור, בסעיפים 5, 6 לפרטי הקובלנה נאמר שהנאשמת התעלמה מדרישות המתלונן ולא העבירה לו חשבונית מס והעתק ההסכם. מהראיות שבפנינו נחה דעתנו, כי המתלונן לא קיבל לידיו מסמכים אלה למרות שדרש אותם שוב ושוב. ז. לאור הדברים האמורים, אנו בדעה, כי הנאשמת, עשתה מעשה שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין לפי סעיף 61(1) לחוק והפרה חובתה על פי סעיף 53 לחוק-לשמור על כבוד המקצוע עריכת הדין ולהימנע מכל דבר העלול לפגוע בכבוד המקצוע. אנו מרשיעים את הנאשמת בעבירות אלה על פי סעיפים 53 ו-61(1) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 . ח. בסעיף 8 לכתב הקובלנה נאמר, כי הנאשמת לא הגיבה לפניות הקובל. שוכנענו, כי מכתבי הקובל הגיעו לידיה של הנאשמת אך הנאשמת לא הגיבה על פניות הלשכה. אי מתן תשובה ללשכה מהווה עבירה במסגרת סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) (יחד עם סעיף 61(2) לחוק) וכן במסגרת סעיף 61(3) וסעיף 53 לחוק.
גזר דין |29/06/2004 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביב
על"ע 1747/91- פלוני נגד ועד מחוז הדרום של לשכת עורכי הדין
שמות השופטים: ד לויןג בך,מ חשין
ערעורו של המשיב על הרשעתו בדין, הדברים שהשמיע בפנינו ותגובותיו לשאלות בית המשפט, התמיהו וגם הדהימו אותנו. הכיצד, גם בשלב זה, לאחר כל שנאמר בפסקי הדין של מוסדות השיפוט המשמעתיים, המבטאים באיפוק רב את חומרת התנהגותו של המשיב כלפי לקוחו, מגלה עדיין המשיב אי-הבנה לכך שהתנהגותו נפסדת היתה אם גם בשלב זה עדיין לא מבין המשיב שחטא לחובת הנאמנות שלו כלפי הלקוח, ומפגין אטימות לחובתו האלמנטרית ללקוחתו, עולה מאליה השאלה אם אמנם ראוי הוא, המשיב, לשמש כעורך דין. לא למותר יהיה במקרה זה לחזור ולהפנות תשומת לבו של המשיב ושל כלל צבור עורכי הדין למושגי יסוד ולנורמות בסיסיות, ולענישה ההולמת במקרה שתופרנה, עליהן עמדנו לא אחת בפסיקתנו לאמור: "אמון מלא בין עורך דין ללקוחו הוא נשמת אפו של מקצוע עריכת הדין, וקשה להעלות על הדעת כיצד ניתן לקיים יחסי עורך דין ולקוח בלעדיהם. עורכי הדין מצטיירים בעיני הציבור כאנשים בעלי רמה מוסרית גבוהה, שניתן לסמוך עליהם. עורך דין שסרח במישור זה איננו פוגע רק בלקוחו, ומשנתפס, בו בעצמו, אלא פוגע בתדמיתו של מחנה עורכי הדין כולו. מזה מתחייב עונש חמור ומרתיע לכל עורך דין שנתפס בקלקלתו. מאידך גיסא, עונש קל מידי מחטיא את מטרתו, ולא רק שאינו מרתיע עבריינים בכוח אלא אף משמש להם גורם מעודד". (על"ע 1/88 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל נ. פלוני וערעור שכנגד, פד"י מב(4) 472, 479 וכן על"ע 4779/90 ועד מחוזי נ. שפצירר (לא פורסם). 16. להדגשת יתר של המידות הנדרשות מעורך דין בבואו לשרת את האזרח המבקש את שירותיו, נפנה גם כאן להוראת היסוד שבכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו1986- שהיא בבחינת מוטו ואקסיומה לאשר נדרש ומתחייב מעורך דין הזוכה לאמון הלקוח, וזה דבר הכלל (שיסודותיו בסעיפים 53 ו54- לחוק לשכת עורכי הדין הנ"ל): "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע, ועל יחס כבוד לבית המשפט".
פסק דין |12/07/1992 |בית המשפט העליון
בג"צ 38379-12-24- פלונית נגד ' בית הדין השרעי לערעורים ירושלים
שמות השופטים: דוד מינץ,יוסף אלרון,גילה כנפי שטייניץ
החובה כלפי הלקוח מעוגנת בהוראת סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: חוק לשכת עורכי הדין), ולפיה: "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות"; וכן בכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן: כללי האתיקה) אשר מורה כי: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". בהגישו כתב טענות בדוי, עורך הדין חוטא לחובתו לייצג את לקוחו במסירות, הוא פוגם באמונו, ואף שולל ממנו את ההזדמנות לשטוח טענותיו על בסיס טיעון משפטי שריר וקיים. כבר לפני שנות דור, ועוד בטרם עוגנה חובה זו בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, עמד בית משפט זה בהרחבה על חשיבותה: "היחס שבין עורך-דין ללקוחו מיוסד על אמון בלי מצרים. הלקוח הוא לרוב הדיוט בענייני המקצוע, והוא סומך על עורך-הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כשרונו ויכלתו. חובתו של עורך-הדין היא, איפוא, לשרת את לקוחו בנאמנות ומסירות. הנאמנות ללקוח היא הדיברה הראשונה מן הדיברות שניתנו לעורכי הדין [. . . ] נאמנות זו היא רוח אפיו של המקצוע, היסוד עליו הוא בנוי. טול את מידת הנאמנות אשר הלקוח רוחש לפרקליטו ונטלת את נשמתו של המקצוע" (עמ"מ 9/55 עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י 1720, 1730 (1956). עוד לעניין זה, ראו: על"ע 9013/05 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב נ' עו"ד יורם, פסקה יא ( 3.9.2006 ); ע"א 3640/22 עו"ד כהן נ' בוכמן, פסקאות 39/38 ( 1.9.2024 )). 17. חובת הנאמנות של עורך הדין ללקוח היא אמנם 'הדיבר הראשון', אך כאמור, אין היא חובה יחידה.
פסק דין |22/02/2025 |בית המשפט העליון
ת"צ (תל אביב) 7020-08-12- אליונה ברניק נגד ' עורך דין גל גורודיסקי ואח'
שמות השופטים: רחמים כהן
הרעיון, כי הסכם שכר טרחה יעמוד בסתירה עם תקנת הציבור אינו חדש והוא מצוי בפסיקה זה מכבר (על"ע 6/78 הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין חיפה נ'שמואל, מיום 2.9.1979 , עמוד 820, שם העיר כב' השופט ויתקון בהערת אגב על האפשרות העומדת בפני לקוח של עורך-דין לפנות לסעיף זה כאשר מדובר בשכר טרחה מופרז). על מעמדו המיוחד של עורך-הדין כאמונאי ועל כן שעליו להימנע מלהימצא בניגוד עניינים, שאחרת הדבר עלול לעמוד בסתירה לתקנת הציבור, עמדה כב' השופטת שטרסברג-כהן (ע"א 6181/93 סולומונוב נ' שרבני, מיום 11.5.1998 , פסקה 11): "אין צורך להכביר מילים על טיבו של המקצוע עריכת-דין, ועל חשיבות השמירה על אמינותו, רמתו, יוקרתו ומקצועיותו של תחום זה. יחסי עורך-דין-לקוח מושתתים על יחסי אמון ונאמנות ברמה גבוהה ביותר. אמון זה תלוי ברמה האתית הגבוהה של המקצוע. מעורבות מסחרית אישית של עורך-דין בעיסקאות שבהן הוא מטפל בעבור לקוחו, עד כדי הפיכת צד לאותן עיסקאות, או טיפול בעיסקה שלא במעמד של נותן שירותים משפטיים אלא במעמד של מתווך, עלולים להביא לניגוד עניינים בין תפקידו של עורך-הדין כמייצג לקוח, לבין האינטרס האישי של עורך-הדין ולפגוע ביוקרת המקצוע ובאמינותו. ראוי להעמיד את האתיקה המקצועית של עורכי-הדין בראש מעיינינו ויפה שעה אחת קודם. ראוי להבהיר הבהר היטב את הגבולות שבין המותר לאסור, לא באופן סתמי לאקוני ומעורפל, אלא באופן ברור כדי להתוות דרכי התנהגות נאותה בתחום עריכת-הדין. כל אלה דרושים למען הלקוחות, למען עורכי-הדין עצמם, למען מערכת המשפט המהווה עמוד תווך של החברה ולמען תקנת הציבור". [הדגשות הוספו] סבורני, כי אכן המשיבים נמצאו בניגוד עניינים לכאורי עת פנו למבקשת וביקשו להחתימה על כתב ההתחייבות, ובכך הפרו לכאורה את חובות האמון שלהם.
החלטה |13/12/2020 |מחוזי – תל אביב
ת"א (תל אביב) 9938-12-10- א. בן דור ושות נגד משכנות מוצא בירושלים בעמ
שמות השופטים: ישעיהו שנלר
משכך, יכולת ההשתחררות שנקבעה בפסיקה מהראוי כי תכלול בחובה גם את ההשתחררות מהנטל הכספי – אלא באותם מקרים בהם לא מוצדק הדבר. 26. הנה כי כן, עלינו לבחון כל מקרה לגופו ולנסיבותיו ונראה כי בבואנו לבחון את התנהלות הלקוח ניתן לבחון מספר היבטים. כך, מהות ההתקשרות בין הלקוח לעורך הדין וכגון ייצוג בתיק משפטי ספציפי או מעבר לכך; האם מדובר בהתקשרות שאמורה להימשך תקופה ארוכה; האם מדובר בהתקשרות האמורה להניב פירות ללקוח ותוך תקופה סבירה זאת או אחרת; מה היו הנסיבות של בקשת הלקוח להשתחרר מהייצוג; האם אכן – גם אם לא בגלוי – הסתתר מניע כספי זר ברצון הלקוח להשתחרר; מה רמת "הנזק" שאמור להיגרם ללקוח, אם אך ורק לאור החשש מהצורך לפצות את עורך הדין יבחר להפסיד עסקה זאת או אחרת; השפעת מערכת היחסים בחלוף תקופה שנוצרה בין הלקוח לבין עורך הדין; מה תנאי הייצוג המשפטי החלופי, ככל שקיים שכזה, ומה ניתן להסיק מכך לגבי התנהלות הלקוח. האם מדובר בייצוג משפטי שוטף לרבות בהליכים משפטיים או בעסקת מקרקעין ספציפית; מה מידת מעורבותו של עוה"ד בעסקה לרבות הקשר בין פעולותיו ו"התקדמות" העסקה; ועוד. בנוסף, דומה כי יש מקום לזכור כי במרבית המקרים, אם לא בכולם, עורך הדין הוא זה שמנסח את הסכם שכר הטרחה, על כל המשתמע מכך, וכך גם חזקה על עורך הדין שהיה ער לפסיקה המתפתחת בכל הקשור ליכולת הלקוח להשתחרר מהייצוג – ומבלי שיהיה באמור התייחסות לשאלה מה דינה של הוראה בהסכם שכר הטרחה אשר תקבע, לדוגמא, כי "בכל מקרה יהיו הנסיבות אשר יהיו", או בנוסח "רך" יותר, כי הלקוח יהא רשאי להעביר את הטיפול לעורך דין אחר או להשתחרר מהייצוג, ובלבד שישלם לעורך הדין את מלוא אשר היה צפוי עורך הדין לקבל בהתאם להוראות החוזה בהפחתת אשר נחסך מעורך הדין לבצע.
פסק דין |29/07/2017 |מחוזי – תל אביב
ת"א (תל-אביב-יפו) 3154/99- ד.א. אורבן בע"מ נגד עירד אלכסנדר
שמות השופטים: דרורה פלפל
(ר' גם כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986; ר' גם סעיף 8 לחוק השליחות, תשכ"ה-1965). משמעות חובת הנאמנות והמסירות שחב עורך-הדין ללקוחו היא כפולה בעיקרה: ראשית, עליו לפעול ביושר בייצוג לקוחו. שנית, עליו לייצג את לקוחו בחריצות ואדיקות תוך העמדת האינטרסים של הלקוח בראש מעיניו. (ר' דברי השופט ברנזון בעל"ע 5/78 פלוני נ' לשכת עורכי הדין מחוז חיפה, פ"ד לג(2) 586). כפועל יוצא מחובת הנאמנות והמסירות, עורך הדין חייב, למשל, להבטיח את זכויות לקוחו בצורה הטובה ביותר בנסיבות העניין בבואו להכין חוזה ללקוחו (ר' על"ע 2/80 פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל, תל-אביב-יפו, פ"ד לד (4) 707, בעמ' 708; ע"א 554/87 מזור ואח' נ' אריאלי, פ"ד מה(1) 370, 374). באופן דומה, במקום בו חותם עורך דין על הסכם, כשלוח של לקוחו, עליו לעשות זאת בנאמנות, ובהקפדה על שמירת האינטרסים של לקוחו. השאלה האם עורך הדין דבק בשמירה על אינטרסים אלה אינה קלה. ככלל, היא תיעשה בשני שלבים עיקריים: בשלב הראשון, ייבחנו היבטים בעלי מאפיינים 'פרוצדוראליים' הנוגעים לחתימת עורך-הדין. כך, ייבדקו, בין השאר, השאלות הבאות: האם לעורך-הדין היתה הרשאה לחתום על ההסכם האם עורך-הדין מסר ללקוח מידע לגבי המסמך עליו חתם עורך הדין (ר' גם חוק השליחות, סעיף 8(1)). האם במשא ומתן שקדם לחתימת עורך-הדין ייוצגו על-ידו כראוי האינטרסים של הלקוח בשלב השני, ייבחן הפן המהותי של החתימה. במסגרת שלב זה תיבדק השאלה האם תוכן ההסכמה עליה חתם עורך הדין הוא סביר בנסיבות העניין.
פסק דין |11/10/2003 |מחוזי – תל אביב
סע"ש (תל אביב) 24780-10-21- יוסף גרמאי נגד ' אלטמן בריאות שותפות כללית
שמות השופטים: מיכל נעים דיבנר
כך, כלל 2 לכללי האתיקה, קובע כי עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט; כלל 32 לכללי האתיקה קובע, שעורך הדין ישמור, בעמידתו לפני בית המשפט, על יחס כבוד לבית המשפט, תוך הגנה על זכויות לקוחו בהגינות, במסירות ותוך שמירה על כבוד המקצוע" [על"ע 4743/02 עו"ד שמחה ניר נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו, מיום 7.7.2005 , פסקה 10. ההדגשות הוספו, מ. נ. ד]. ובהמשך: "עורך הדין אמנם חייב בנאמנות ללקוח, אך בצד הנאמנות ללקוח הוא חייב לשמור על כבוד המקצוע, על יחס כבוד כלפי המשפט, ועל חובתו לסייע לבית המשפט לעשות משפט. ככלל, אין סתירה בין החובות. . . אולם, "פעמים מתחוללת התנגשות בין שתי החובות" (על"ע 7892/04 לעיל). בהתקיים התנגשות כזאת, "חובתו (ההיפותטית) של עורך דין כלפי מרשו וחובתו כלפי בית המשפט-חובתו כלפי בית המשפט נעלה ועדיפה (ע"א 6185/00 לעיל, בע' 382). " 37. לאורך כל דיון ההוכחות התנהל ב"כ התובע כלפי בית הדין בחוסר כבוד, שאינו הולם את המעמד או את חובותיו המקצועיות. הדברים באו לכדי ביטוי באמירות שונות שהפנה ב"כ התובע אל בית הדין לאורך הדיון, כגון "גברתי רק רוצה לדבר"; ". . . עם כל הכבוד אני לא נותן דין וחשבון לגבי ההתנהלות שלי לבית הדין. . . " (ראו להלן); "גברתי אני קרוב לבקש פסילה" (הערה שאינה אלא ניסיון פסול מעיקרו להלך אימים על בית הדין. יצוין כי מיד לאחר דבריו אלו נשאל ב"כ התובע האם הוא מבקש הפסקה על מנת לבחון עמדתו ביחס לכך והשיב בשלילה). 38. מול חובתו של עורך הדין לאזן בין חובותיו ללקוח לבין חובותיו כלפי בית הדין, הביע ב"כ התובע עמדה מנוגדת בתכלית כלפי בית הדין כבר בתחילת החקירות הנגדיות ואין אלא להביא את דבריו כלשונם: ".
החלטה |04/11/2024 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
ת"א (תל אביב) 9082-12-18- חגי קעטבי נגד אריאל פופר
שמות השופטים: עדי ניר בנימיני
וראו גם: עמל"ע (מחוזי י-ם) 40245-09-15 עו"ד כהן נ' ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – מחוז חיפה, בפסקאות 22/23 ( 6.1.2016 ); על"ע 2443/04 הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין נ' עו"ד בלום, נט(5) 433, בפסקה 17 (2005); עמל"ע (מחוזי ירושלים) 7036/09 עו"ד קטן נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב, בפסקאות 17/18 ( 21.7.2011 ); ת"א (שלום חי') 45190-05-18 לדרמן נ' עו"ד אוחנה, בפסקאות 36/38 ( 17.5.2020 ). חובה זו מתקיימת ביתר שאת במקרה זה נוכח מעמדו של הנתבע 1 ששימש גם ככונס נכסים האמון על שמירת כספי הכינוס. 46. חובות עורכי הדין כלפי לקוחותיהם מעוגנים בין השאר בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961: "במילוי תפקידיו יפעל עורך הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". ובכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986, הקובע: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". 14 מושכלות יסוד הן כי עורך הדין אינו ככל בעל מקצוע. עורך-הדין מנחה את הלקוח בשטח לא מוכר וברגעים הרי גורל. בבסיס יחסים אלו מושתת אמון הלקוח בעורך דינו, והראשון יטה לקבל את עצתו ולהפקיד בידיו כוח רב, מתוך אמונה בכישוריו, כוונותיו ונאמנותו. ויפים לעניין זה דבריו של כבוד מ"מ הנשיא ז' חשין: "היחס שבין עורך-דין ללקוחו מיוסד על אמון בלי מצרים. הלקוח הוא לרוב הדיוט בעניני המקצוע, והוא סומך על עורך-הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כשרונו ויכלתו. חובתו של עורך הדין היא, איפוא, לשרת את הלקוח בנאמנות ובמסירות.
פסק דין |07/05/2023 |שלום – תל אביב
בדמ (מחוז צפון) 23/19- ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל, נגד ' עורך דין יוסי נקר,
שמות השופטים: אולגה גורדון,עינת גוטסמן,חבד,מראם אבראהים
יפים הדברים שנכתבו בבד"א (ועדת משמעת לשכת עוה"ד ארצי) 74/15 עו"ד איילה שטריים נ' ועדת האתיקה המחוזית-לשכת עורכי הדין (נבו 12.01.2016 ): " מטבע הדברים מתייחס בית-המשפט באמון למידע אשר נמסר לו מפי עורך-דין, כל עוד לא מתחוור לו כי דבריו של עורך-דין פלוני אינם ראויים לאמון. ההליך השיפוטי נשען לא מעט על אמון זה, אשר חייב להיות הדדי-כס המשפט מזה וציבור עורכי-הדין מזה. . . לא צריך דמיון רב כדי לתאר, מה יעלה לאמון שרוחש בית-המשפט למעמד עורכי-הדין, ומה תהיינה התוצאות, אם יתקבלו אמות המידה אותן מציע המערער בהגנה על התנהגותו, כנורמות מקובלות באולם בית-המשפט (ראה גם את על"ע 17/84 אורון נ' פרקליטות המדינה): "אני תקוה כי פסק-דין זה, לאחר שיפורסם, ייטע בלבם ובמוחם של עורכי-הדין את עצם חובתם להגיש לבית-המשפט מסמכים שהינם אמת, במלואה וללא כחל ושרק. עליהם לדעת כי בית-המשפט סומך עליהם. חבל יהיה אם חוץ מהמקרה של המערער שבפנינו, ירבו מקרים דומים ואז יאבד בית-המשפט את אמונו במסמכים המוגשים לו על ידי עורכי-הדין, ואם כן, עד אנה נגיע"?!"" בבד"א 18/18ועדת האתיקה מחוז חיפה לשכת עורכי-הדין בישראל נ' עו"ד פואד חיר(פורסם בנבו, 21.02.2019 ). 19. כך גם בבד"מ (ועדת משמעת לשכת עוה"ד ירושלים) 28/03 הוועד המחוזי של לשכת עוה"ד בירושלים נ' פלוני (1905): " המערכת המשפטית תלויה באמון שבין ציבור עורכי-הדין לשופטים ובין עורכי-הדין זה כלפי זה. לא ניתן לנהל מערכת שיפוטית הגונה ויעילה המושתתת על חוסר אמון ואף לא על חשדנות של בית-המשפט כלפי עורכי-הדין המייצגים את לקוחותיהם בפניו.
גזר דין |13/11/2022 |ית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – מחוז צפון
שמות השופטים: יהודית צור
חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין. בענייננו חומרה מיוחדת נודעת נוכח עברו המשמעתי המכביד של המערער בעבירות מאותו סוג, כאשר רוב התיקים בהם הורשע בעבר עסקו בהתנהלות לקויה של המערער כלפי לקוחותיו כשהוא מקבל לידיו תיקים ומזניח את הטיפול בהם ובחלק מהמקרים אף גורם למתלוננים נזק. בכל אותם מקרים נהג בית הדין כלפי המערער בגישה המקילה ובסלחנות כאשר חזר והטיל עליו עונשים הכוללים עונש של השעיה על תנאי בלבד. 9. בית הדין המשמעתי הארצי יצא מנקודת הנחה – לטובת המערער – כי במקרה זה אין חובה להפעיל את ההשעיות על תנאי התלויות ועומדות בעניינו של המערער. בית הדין התחשב מצד אחד – לחובת המערער – בכמות ההרשעות הקודמות שהיו לו ובעובדה שיש ביניהן דמיון, אם לא מכנה משותף, כאשר רובן "עוסקות בהזנחה של טיפול בלקוחות המתלוננים, תוך התחמקות בפועל מן הלקוחות, לעיתים עד כדי ניתוק הקשר עימם" (סעיף 22 לגזר הדין של בית הדין). מנגד הביא בית הדין בחשבון את שיקולי הענישה הכלליים ובהם את חובת ציבור עורכי הדין כלפי לקוחותיהם, את החובה לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ואת הנזק הרב שנגרם למקצוע עריכת הדין ולמרקם היחסים בין עורך הדין ללקוח. בית הדין הביא בחשבון כי מתחייבת ענישה של השעיה בפועל, במיוחד כאשר מדובר במקרה בו התופעה של הזנחת הטיפול בלקוח חוזרת על עצמה בתדירות כה גבוהה ובאה לידי ביטוי בכמות כה משמעותית של הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג. בית הדין התחשב לקולא בעובדה שבעבירה המשמעתית בה הורשע המערער אין פגיעה בטוהר המידות, בחרטה הכנה שהביע המערער ובשיקול השיקומי. על בסיס מכלול השיקולים האלה ראה לנכון בית הדין להשית על המערער עונש של השעיה בפועל לתקופה קצרה יותר מזו שסברה דעת המיעוט בבית הדין המשמעתי במחוז חיפה.
פסק דין |30/05/2009 |מחוזי – ירושלים
על"ע (ירושלים) 19/08- עורך דין עדי דיאמנט נגד לשכת עורכי הדין- ועד מחוז חיפה
שמות השופטים: יהודית צור
חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין. בענייננו חומרה מיוחדת נודעת נוכח עברו המשמעתי המכביד של המערער בעבירות מאותו סוג, כאשר רוב התיקים בהם הורשע בעבר עסקו בהתנהלות לקויה של המערער כלפי לקוחותיו כשהוא מקבל לידיו תיקים ומזניח את הטיפול בהם ובחלק מהמקרים אף גורם למתלוננים נזק. בכל אותם מקרים נהג בית הדין כלפי המערער בגישה המקילה ובסלחנות כאשר חזר והטיל עליו עונשים הכוללים עונש של השעיה על תנאי בלבד. 9. בית הדין המשמעתי הארצי יצא מנקודת הנחה – לטובת המערער – כי במקרה זה אין חובה להפעיל את ההשעיות על תנאי התלויות ועומדות בעניינו של המערער. בית הדין התחשב מצד אחד – לחובת המערער – בכמות ההרשעות הקודמות שהיו לו ובעובדה שיש ביניהן דמיון, אם לא מכנה משותף, כאשר רובן "עוסקות בהזנחה של טיפול בלקוחות המתלוננים, תוך התחמקות בפועל מן הלקוחות, לעיתים עד כדי ניתוק הקשר עימם" (סעיף 22 לגזר הדין של בית הדין). מנגד הביא בית הדין בחשבון את שיקולי הענישה הכלליים ובהם את חובת ציבור עורכי הדין כלפי לקוחותיהם, את החובה לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ואת הנזק הרב שנגרם למקצוע עריכת הדין ולמרקם היחסים בין עורך הדין ללקוח. בית הדין הביא בחשבון כי מתחייבת ענישה של השעיה בפועל, במיוחד כאשר מדובר במקרה בו התופעה של הזנחת הטיפול בלקוח חוזרת על עצמה בתדירות כה גבוהה ובאה לידי ביטוי בכמות כה משמעותית של הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג. בית הדין התחשב לקולא בעובדה שבעבירה המשמעתית בה הורשע המערער אין פגיעה בטוהר המידות, בחרטה הכנה שהביע המערער ובשיקול השיקומי. על בסיס מכלול השיקולים האלה ראה לנכון בית הדין להשית על המערער עונש של השעיה בפועל לתקופה קצרה יותר מזו שסברה דעת המיעוט בבית הדין המשמעתי במחוז חיפה.
פסק דין |30/05/2009 |מחוזי – ירושלים
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 2. חובת עורך דין
2. עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 11ב. איסור מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים
11ב. (א) עורך דין לא ייתן שירות משפטי ללקוח, שהפנה אליו גוף – שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין – הפועל למטרת רווח ולמטרה זו מפרסם ברבים מתן שירותים משפטיים. (ב) עורך דין המועסק על ידי מי שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין (להלן – המעסיק) לא ייתן שירות משפטי למי שאינו מעסיקו אם המעסיק פועל למטרת רווח וגובה תמורה בעד אותו שירות משפטי. (ג) הועד המרכזי, בהתייעצות עם ועד מחוז, רשאי להתיר, מטעמים מיוחדים שבטובת הציבור, חריגה מהוראות אלה, בתנאים ולתקופה שיקבע.
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 10. עניינים שבהם יינתן סעד משפטי
10. סעד משפטי יינתן בעניינים שלהלן: (1) עניני משפחה כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995; (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק–יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר, למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך; (3) עניינים כספיים, למעט תובע בתביעות נזיקין ולמעט עניינים לפי פקודת מס הכנסה 6, חוק מס ערך מוסף, התשל”ו-1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ”א-1961, או חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963; (4) עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים; (5) תביעות בכל עניין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים; (6) תביעות לפי חוק השבות, התש”י-1950, חוק האזרחות, התשי”ב-1952, חוק מרשם האוכלוסין, התשכ”ה-1965; (7) ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 14. ניגוד אינטרסים
14. (א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת. (ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין. (ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין. (ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015
סעיף: 17. מינוי עורך דין לנקבל
17. (א) בית הדין רשאי, לאחר ששמע את עמדות הצדדים, אם מצא שניהול הדיון מצדיק כי הנקבל יהיה מיוצג ושאין לנקבל יכולת להעמיד לעצמו ייצוג, למנות לנקבל עורך דין שייצגו בדיון; ואולם לא ימנה בית הדין עורך דין שהוא חבר ועד מרכזי, חבר ועד מחוזי, חבר ועדת האתיקה הארצית, חבר ועדת אתיקה מחוזית, פרקליט ועדת אתיקה, עוזר פרקליט ועדת אתיקה, או חבר בית דין משמעתי של הלשכה; שכרו של עורך הדין שימונה ייקבע בידי בית הדין והלשכה תשלמו. (ב) התנגד הנקבל למינוי עורך דין כאמור, ימנה בית הדין עורך דין שייצגו בדיון כאמור בסעיף קטן (א) רק אם מצא שניהול הדיון מחייב זאת, בשל חומרת העבירה שבה הואשם הנקבל או אם קיים חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי. (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו אף בערעור בבית הדין המשמעתי הארצי, בין אם מי שהיה הנקבל בדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי הוא המערער ובין אם הוא המשיב בערעור.
כללי החברות הממשלתיות (מינוי יועצים משפטיים ושכרם), התשנ"ב-1992
סעיף: 4. שיקולי הוועדה
4. (א) הוועדה תשקוד על חלוקת עבודת הייעוץ המשפטי לחברות ממשלתיות בין מספר עורכי דין גדול, ככל האפשר, ובבואה להמליץ המלצותיה תיתן דעתה, בין היתר, לאלה: (1) צרכי החברה בייעוץ משפטי; (2) הכישורים והנסיון של עורך הדין או עורכי דין אחרים במשרדו בתחומי פעילותה של החברה, ואפשרויותיהם להעניק לחברה את השירותים שהיא זקוקה להם במועדים הנדרשים; (3) היות עורך הדין או עורך דין אחר במשרדו יועץ משפטי של חברה ממשלתית אחת או יותר; (4) האפשרות לחלק את עבודת היועץ המשפטי בחברה אחת בין מספר עורכי דין; (5) הצורך לרענן את עבודת הייעוץ המשפטי בחברה ממשלתית בהתחשב מחד גיסא במספר השנים שעורך הדין משמש יועץ משפטי של חברה, ומאידך גיסא בנסיבות מיוחדות המחייבות או המצדיקות המשך עבודתו בחברה; (6) האפשרות להרחיב את מספר משרדי עורכי הדין המטפלים בחברות ממשלתיות; (7) היות המועמד יועץ משפטי של אחד מבעלי המניות בחברה או של אדם או תאגיד אחרים המקיימים קשרי עסקים עם החברה; (8) שכר הטרחה שמציעה החברה, בהתחשב במומחיות ובהיקף העבודה הנדרשים לטיפול בעניניה, בין בדרך כלל ובין לענין ספציפי, ובתעריפי שכר הטרחה שקבעה לשכת עורכי הדין; (9) אפשרות קיומם של גורמים אחרים העלולים להשפיע על עבודתו של עורך הדין בחברה. (ב) לא תמליץ הוועדה על אישור של מינוי אם, לדעתה, עלולים עיסוקיו האחרים של עורך הדין ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כיועץ משפטי של החברה. (ג) בבואה להמליץ בדבר שכרו של היועץ המשפטי תשקול הוועדה בין היתר את אלה: (1) מהות הענינים; (2) המומחיות שנדרשת לטיפול בעניניה של החברה; (3) העבודה הכרוכה בטיפול בעניניה של החברה; (4) תעריפי שכר הטרחה שקבעה לשכת עורכי הדין.
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 18א. נושאי הבחינה
18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 60א. חוות דעת מקדימה
60א. (א) ועדת האתיקה הארצית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים. (ב) ועדת אתיקה מחוזית רשאית לתת חוות מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין לפי פנייה של עורך דין הרשום באותו מחוז, בעניין הנוגע אליו. (ג) חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 60א. חוות דעת מקדימה
60א. 9 (א) ועדת האתיקה הארצית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים. (ב) ועדת אתיקה מחוזית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין לפי פנייה של עורך דין הרשום באותו מחוז, בעניין הנוגע אליו. (ג) חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 37. מגע עם עדים
37. (א) עורך דין רשאי לבוא בדברים עם אדם העשוי להעיד מטעם לקוחו. (ב) לא יבוא עורך דין בדברים עם אדם העומד, לפי ידיעתו, להעיד במשפט מטעם הצד שכנגד, בענין הקשור לעדותו, אלא בהסכמת הצד שכנגד, ואם הוא מיוצג – בהסכמת בא כוחו. (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו כאשר עומד עורך הדין להזמין לעדות מטעם לקוחו (להלן – הלקוח) אדם שהוזמן להעיד מטעם צד אחר, אם נתקיים בו אחד מאלה: (1) העד הוא הלקוח, ואם הלקוח הוא תאגיד – יושב ראש הדירקטוריון, יושב ראש ההנהלה או המנהל הכללי מטעמו; (2) בית המשפט או הועד המחוזי או מי שהועד המחוזי הסמיכו לכך, נתן היתר, ורשאי המתיר לקבוע תנאים בהיתר; (3) במשפט אזרחי – העד פעל מטעמו של הלקוח בענין נושא המשפט.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 98ב. מתן שירותים משפטיים בעניין דין זר בידי עורך דין זר
98ב. (א) על אף הוראות סעיף 20, עורך דין זר רשאי לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר. (ב) הוראות סעיפים 50, 51 ו–52 יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: כל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכרת פרישה מהלשכה, פקיעת חברות או הוצאה מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר במחיקה של רישומו מהמרשם, וכל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכר חידוש חברות תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר בחידוש הרישום במרשם. (ג) ההוראות לפי פרק שישי, וכן ההוראות לפי כל דין לעניין שכר טרחת עורכי דין וחיסיון עורך דין-לקוח, יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) כל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת השעיה של עורך דין מחברותו בלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר בהתליה של רישומו במרשם, וכל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת הוצאה של עורך דין מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר במחיקה של רישומו מהמרשם; (2) על אף הוראות סעיף 62, עורך דין זר ייתן את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה, רק בהתקיים אחד מאלה: (א) עבירת המשמעת נעברה, כולה או חלקה, בישראל; (ב) עבירת המשמעת נעברה כולה מחוץ לישראל, והיא נוגעת לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל; (3) על אף הוראות סעיף 64, הדיון בעבירת משמעת שעבר עורך דין זר יהיה לפני בית דין משמעתי במחוז שבו מתקיים מרכז פעילותו בישראל; (4) סעיף 75 יחול גם לגבי פסקי דין שניתנו מחוץ לישראל. (ד) חדל להתקיים לגבי עורך דין זר התנאי האמור בסעיף 98ו(א)(1), לא יהיה רשאי עורך הדין הזר לתת שירותים משפטיים בענייו דין זר לפי סעיף קטן (א) החל במועד שבו חדל להתקיים לגביו התנאי האמור, אף אם טרם נמחק רישומו מהמרשם או הותלה רישומו במרשם בהתאם להוראות סעיף 98ז.
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 15. חובות עורכי דין
15. (א) עורך דין שמונה לפי סעיף 3, מוטלות עליו, בשינויים המחויבים, כל החובות וההתחייבויות הקבועות בחוק ובתקנות ובכללים שהותקנו לפיו. (ב) עורך דין שהתמנה כאמור, יעביר לממונה מחוז, אחת לשלושה חודשים, או במועד אחר שקבע ממונה מחוז לעניין פלוני, דין וחשבון על המשך טיפולו בכל עניין שנמסר לטיפולו לפי כללים אלה.
כל הזכויות שמורות ©