כל מי שכורע תחת נטל ההלוואות, המינוס שלא נגמר והחובות שממשיכים להצטבר, שמח בוודאי לשמע צמד המילים "מחיקת חובות". עם זאת, חשוב לזכור שרק עם ייצוג משפטי איכותי תוכלו לייעל את תהליך העבודה שלכם ולהתמודד עם האתגרים השונים בצורה טובה אמת. אם כן, לצורך השלמת הליך של מחיקת חובות בהוצאה לפועל עורך דין ברמת גן המנוסה במצבים מהסוג הזה, הוא בדיוק האדם שאתם צריכים לצדכם. בתום ההליך הזה תוכלו סופסוף לנשום לרווחה, להיפרד מהחובות ולצאת לדרך נקייה.
החשיבות של מחיקת חובות בהוצאה לפועל – עורך דין ברמת גן
כשאתם בוחרים לפעול לצורך מחיקת חובות בהוצאה לפועל, עורך דין ברמת גן המתמחה בתחום הזה יוכל לעזור לכם להשיג את היעד. הצעד הזה בהחלט חיוני כדי שתוכלו להתנקות גם ממגבלות אחרות שהוטלו עליכם, לרבות מגבלות על יציאה מהארץ, עיקול שהוטל על חשבון הבנק ואף הגבלה על רישיון הנהיגה שלכם. אין ספק שהגיע הזמן לשנות את המצב הקיים ולהתחיל מחדש.
מחיקת חובות בהוצאה לפועל
מחיקת חובות במסגרת הוצאה לפועל ברמת גן היא סוגיה מורכבת הדורשת עמידה בתנאים משפטיים ברורים. רשם ההוצאה לפועל מוסמך להפחית ריביות מטעמים מיוחדים, אך מחיקת חוב מלאה מחייבת לרוב הליך חדלות פירעון או אישור ועדה מיוחדת.
המסגרת הנורמטיבית למחיקת חובות
סמכות להפחתת ריביות
סעיף 81א(4) לחוק ההוצאה לפועל מסמיך את רשם ההוצאה לפועל להפחית ריביות במקרים מיוחדים:
תיק הוצל"פ 1-99650-96-7 (10/12/2024) – "רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב ולאחר שנתן לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו, להפחית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, את תוספת הריביות הנצברות בתיק ההוצאה לפועל."
מחיקת חובות בעיריית רמת גן
במקרה של חובות לעיריית רמת גן, מחיקה אינה חלק מסמכותו של הרשם אלא מצריכה אישור ועדה מיוחדת:
תיק הוצל"פ 500923-02-18 (21/03/2023) – "לטענת עמידר החברה הלאומית לשיכון עולים, החברה הינה חברה ציבורית מדווחת ואין באפשרותה לאשר מחיקת חובות או הפחתת חובות, אולם באפשרות החייב לעתור בבקשה שתבחן על ידי וועדה משרדית."
ניתוח משפטי: הפחתת ריביות מול מחיקת חובות
שיקולים להפחתת ריביות
רשם ההוצאה לפועל עשוי להפחית ריביות בהתבסס על:
תיק הוצל"פ 1-99650-96-7 (10/12/2024) – "השאלה מהי טעמים מיוחדים נותרה פתוחה בפסיקה, ולמעשה לא קיימת רשימה סגורה."
שיקולים למחיקת חובותכאשר מדובר במחיקת חוב מלאה, לרוב יש לפנות להליך חדלות פירעון:
חדלפ 65971-06-23 (03/11/2024) – "הפטר ניתן בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי ולא במסגרת תיק איחוד."
שיקולים מעשיים למחיקת חובותהליך חדלות פירעון ושיקום כלכליבמקרים של חובות משמעותיים, המסלול המומלץ הוא פנייה להליך חדלות פירעון, שבו ניתן לקבל הפטר מחובות בהתאם להחלטת הממונה על חדלות פירעון.
פנייה לוועדת מחיקת חובות ברשות המקומיתבמקרה של חובות עירוניים, ניתן לפנות לוועדה מיוחדת לבחינת האפשרות למחיקת חובות, בהתאם לקריטריונים שקובעת הרשות.
רשם ההוצאה לפועל מוסמך להפחית ריביות בלבד במקרים מיוחדים.
מחיקת חובות מלאה מצריכה פנייה להליך חדלות פירעון או לוועדה מיוחדת בעירייה.
יש לבחון את נסיבות החייב ואת מצבו הכלכלי לפני קבלת החלטה על המסלול המשפטי הנכון.
מומלץ לפנות ל ייעוץ משפטי מקצועי לצורך בחינת האפשרויות המשפטיות העומדות לרשות החייב.
תקנות ההוצאה לפועל (תל אביב) 500923-02-18- עיריית רמת גן רשויות מקומיות נגד
שמות השופטים: יניב דיין
בנסיבות האישיות של החייבת, וממילא משאין בידי בני המשפחה נכס מקרקעין ממנו ניתן להיפרע ולמעשה כל נכסיה הפיננסים של החייבת ממומשים לטובת ההסדר ומומשו זה מכבר לטובת ההסדר הקודם, הרי שאין כל טעם בהפניית החייבת להליך חדל"פ. אני מורה על מימוש כספי הפיצויים. . . לאחר קבלת מלוא כספי הפיצויים לתיק ההוצאה לפועל, המזכירות תיישם את ההחלטה". 9. לאחר מימוש הכספים לטובת ההסדר, ניתנה ביום 22.02.2022 החלטתי לחלוקת הכספים ולסגירת תיקיה של החייבת. 10. יצוין שכל ההחלטות הנ"ל, הינן החלטות חלוטות, עליהן לא הגישה הזוכה ערעור או בקשת רשות ערעור במסגרת הזמנים הקבועה בהוראות הדין. 11. בחודש אוקטובר 2022 פנו החייבים בבקשה להורות לזוכה ליתן אישור על העדר חובות, לצורך מיצוי זכויותיהם מול חברת עמידר, וזאת לאחר שהזוכה סירבה לעשות כן כאשר החייבים פנו אליה. 12. ביום 02.11.2022 ביקשה הזוכה לפתוח מחדש את תיקי ההוצאה לפועל נגד החייבים (כשנה וחצי לאחר שנסגרו תיקיה). לפיכך, נקבע מועד לדיון, ביום 21.12.2022 . 13. במסגרת הדיון שנערך ביום 21.12.2022 תיארו החייבים את התנהלות הזוכה ואת מצבם. החייב טען כי: "איך שהלכנו לעירייה וביקשנו את הטופס שאין לנו חובות. . . אנחנו גרים בדירת עמידר ורצינו לשמור על הזכויות". החייבת טענה כי: "הגעתי לגב' סימה לעירייה עם ההחלטה של כב' הרשם. היא לא הסכימה, כי עוה"ד אמר שהיא לא נותנת לי את האישור עד שלא נשלם את החוב". החייב הוסיף על כך כי: "הגב' דיברה עם עוה"ד והוא שאל למה אנחנו רוצים את האישור הזה, אז אמרתי לעמידר, אז הוא שואל אם אנחנו רוצים לרכוש את הדירה".
חוק חדלות פירעון (תל אביב) 65971-06-23- מנחם פרנקל נגד ' שרונה גמזו לטובה
שמות השופטים: רון גולדשטיין
לצפייה בפסק הדין
היחיד טען, בין היתר, כי הוא "מרושש" (תמליל, עמ' 34, ש' 13), וכאשר נשאל מה היקף חובותיו הנוספים השיב תשובות פתלתלות ומתחמקות, אך ידע לומר, כי לכל הפחות חייב סך של 400,000 ש"ח נוספים לעיריית רמת-גן, ואפשר שגם לנושים נוספים: "ש. בכמה מסתכמים כיום כלל החובות שלך לנושים בחוץ? ת. אני לא יודע יש, ש. מאות אלפים, מליונים? ת. לא יודע. ש. לא יודע? אדם לא יודע אם הוא חייב מליונים? ת. לא. יש כאלה כמוך שטוענים שאני חייב 400,000, עיריית רמת גן, בוא אני אגיד, ש. תוציא אותי החוצה. כמה כסף אתה חייב לנושים בחוץ? ת. לא איזה סכומים, אני אגיד לך למה. יש סכום אחד עיריית רמת גן למשל על ארנונה [. . . ] של דירה שלא הייתי שם שנים [. . . ] יש שם איזה עו"ד [. . . ], אני לא טיפלתי בזה, אני צריך לטפל בזה. ש. או-קיי, חוץ מזה? ת. חוץ מזה, אתה. ש. זהו? ת. לא, יכול להיות שיש עוד כמה דברים. ש. איזה? ת. לא זוכר. ש. אתה זוכר את עיריית רמת גן אבל אתה לא זוכר אנשים פרטיים שאתה חייב להם כסף? ת. אני זוכר עירית רמת גן שזה על פניו ברור זה הסכום, החוב הכי גדול (תמליל, עמ' 34, ש' 36/14). דומה אפוא כי ליחיד חובות שונים, לנושים שונים, שבהם הודה, בסך כולל העולה על הסכום הקבוע לצורך הוכחת חזקה של חדלות פירעון. כך או אחרת, וגם אם אין מקום לבחון לעניין התקיימותה של חזקה של חדלות פירעון חובות נוספים כגון אלה לעיריית רמת גן (וראו בהקשר זה גישת מאור ודגני, שלפיה "לדעתנו נושה אחד אינו רשאי לעשות שימוש בחוב של אחר אלא אם הצטרף אליו לפי סעיף 110(ד)"; שם, בעמ' 150), ממילא לא נסתרה בענייננו על-ידי היחיד טענת המבקשים-הנסמכת על גובה החוב העדכני בלשכת ההוצאה לפועל-כי חובו של היחיד למבקשים עצמם עולה על הסכום הקבוע בסעיף 110(א) לחוק, משלא הוצגו על-ידו כל אסמכתאות המלמדות על תשלום סכומים נוספים מעבר לאלה שצוינו לעיל.
הוצל"פ (תל אביב) 1-99650-96-7- עמידר נגד ' יעקב לוי
שמות השופטים: חן לוי
לאחר קבלת התגובות אשקול זימון דיון במעמד הצדדים למציאת מתווה של פתרון בעניינו של החייב. כן, החייב יבהיר מדוע נפתח נגדו תיק חדש ומדוע צובר חובות חדשים, ומדוע לא פנה כל השנים להליך חדלות פירעון. תגובות הזוכים והחייב בתוך 20 ימים (פגרה אינה במנין). התיק יעלה לעיוני לאחר 22 ימים ובהיעדר תגובות. " 3. ביום 2.12.2024 ניתנה החלטה נוספת: "הזוכים טרם פעלו בהתאם להחלטה קודמת בתיק. כאמור, החייב יליד 1936 משלם בתיק האיחוד תשלום רציף משנת 1996 בסך של 200 ש"ח. לפנים משורת הדין, לזוכים 14 ימים נוספים להגיש בתיק תגובה, בצירוף תצהיר מטעמם וככל שמיוצגים יפוי כח עדכני. בהיעדר האמור-יופחתו כלל הריביות בתיקים וכן בתיקים בהם לא מוגש תצהיר טעם הזוכים כי הם עומדים על גביית החוב-ייסגרו התיקים. התיק יעלה לעיוני לאחר יישום ההחלטה. " 4. לאחר החלטה זו הוגשה תגובת בנק לאומי בה פירט את החוב בתיק, אך הותיר הבנק את ההחלטה לשיקול דעתי, וזאת בשים לב לנסיבות שהוצגו. 5. כן, לטענת עמידר החברה הלאומית לשיכון עולים, החברה הינה חברה ציבורית מדווחת ואין באפשרותה לאשר מחיקת חובות או הפחתת חובות, אולם באפשרות החייב לעתור בבקשה שתבחן על ידי וועדה משרדית. 6. סעיף 81א(4) לחוק ההוצאה לפועל קובע כך: "רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב ולאחר שנתן לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו, להפחית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, את תוספת הריביות הנצברות בתיק ההוצאה לפועל. " כלומר, סעיף 81א(4) לחוק ההוצאה לפועל מסמיך את רשם ההוצאה לפועל להפחית את הריביות שנצברו בתיק מטעמים מיוחדים שיירשמו. 7. השאלה מהי טעמים מיוחדים נותרה פתוחה בפסיקה, ולמעשה לא קיימת רשימה סגורה.
הוצל"פ (תל אביב) 503691-05-18- כב' הרשמת חן לוי נגד ' ***
שמות השופטים: חן לוי
הפחתת ריביות אימתי? סעיף 81א(4) לחוק ההוצאה לפועל קובע כך: "רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב ולאחר שנתן לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו, להפחית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, את תוספת הריביות הנצברות בתיק ההוצאה לפועל. " כלומר, סעיף 81א(4) לחוק ההוצאה לפועל מסמיך את רשם ההוצאה לפועל להפחית את הריביות שנצברו בתיק מטעמים מיוחדים שיירשמו. השאלה מהי טעמים מיוחדים נותרה פתוחה בפסיקה, ולמעשה לא קיימת רשימה סגורה. על רשם ההוצאה לפועל לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבות התיק שבפניו. בהקשר זה, ניתן פסק דינו של כב' הש' טל חבקין (ר' רער"צ 50023-03-22 פלוני נ' מגה קמעונאות (ניתן ביום, 3.5.2022 )). כב' הש' חבקין התייחס לתיבה "טעמים מיוחדים" כך: "הרשמת קבעה שאין מקום לשקול בגדרי בקשה להפחתת ריביות מכח סעיף 81א(4) לחוק ההוצאה לפועל את נסיבותיו האישיות של החייב, לרבות מצבו הרפואי והנפשי. מאחר שדין הערעור להתקבל על סמך שיהוי שדבק בהתנהלות המשיבה בגביית החוב כגורם בלבדי, איני נדרש להכריע בסוגיה זו. עם זאת אוסיף דומה שמסקנת הרשמת אינה מתחייבת, וכשלעצמי אני נוטה לדעה הפוכה. [ . . . [הנסיבות שנמנו בעניין מור כמצדיקות הפחתת ריביות, שהניעו את המחוקק לחוקק סעיף זה (ואת גלגוליו הקודמים של הסעיף. לרקע חקיקתו ראו: רער"ץ (שלום ת"א) 21279-08-20 אילן נ' הפסטוס אקוויטי בע"מ, פסקות 8-12 ( 2.9.2020 ), קרי: שיהוי בגביית החוב או חוסר תום לב שדבק בהתנהגות הזוכה, אינן נמנות בסעיף.
תקנות ההוצאה לפועל (חיפה) 801444-08-23- חמוד כמאל נגד
שמות השופטים: לילך לגזיאל אורבך
סמכות רשם ההוצאה לפועל להפחית ריביות, קבועה בסעיף 81א(4) לחוק ההוצאה לפועל: "רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב ולאחר שנתן לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו, להפחית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, את תוספת הריביות הנצברות בתיק ההוצאה לפועל. " 23. השאלה מהם טעמים מיוחדים נותרה פתוחה בפסיקה, ולמעשה לא קיימת רשימה סגורה. על רשם ההוצאה לפועל לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבות התיק שבפניו. נקבע כי נימוק כללי שמסתמך על מדיניות שיפוטית או ציבורית, איננו יכול לשמש סימן דרך בלעדי בתהליך קבלת החלטתו של רשם ההוצאה לפועל, בבואו לדון בבקשה להפחתת ריבית. ככלל, על הרשם לבדוק האם קיימים טעמים מיוחדים, לגופו של עניין, המצדיקים הפחתת הפרשי הצמדה וריבית או ריבית בלבד, ואין די בהבאת נימוקים כלליים ועקרוניים לדחיית הבקשה. על רשם ההוצאה לפועל לברר את טיעוניו של המבקש לגופם, ולקבוע אם נימוקים אלה עולים כדי טעמים מיוחדים ומהווים תשתית למתן הסעד המבוקש (ר' פסק דינה של כב' הש' יהודית שטופמן בע"א (מחוזי ת"א) 2863/03 עיריית תל אביב נ' מור תמר (נבו, 24.1.2006 ) (להלן "עניין מור תמר"); בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שישית, עמ' 721). 24. בהקשר זה, ניתן פסק דינו של כב' הש' טל חבקין (ר' רער"צ 50023-03-22 פלוני נ' מגה קמעונאות (ניתן ביום, 3.5.2022 ) (להלן – "עניין מגה"). כב' השופט חבקין התייחס לתיבה "טעמים מיוחדים" כך: "הרשמת קבעה שאין מקום לשקול בגדרי בקשה להפחתת ריביות מכח סעיף 81א(4) לחוק ההוצאה לפועל את נסיבותיו האישיות של החייב, לרבות מצבו הרפואי והנפשי.
תקנות ההוצאה לפועל (חיפה) 803062-05-23- אבנאן סאלם נגד
שמות השופטים: לילך לגזיאל אורבך
כאמור לעיל, במסגרת תיק זה, נתבקשו הנושים ליתן תגובתם לסוגיית הפחתת ריביות בתיקים הפרטניים, אך עד לכתיבת שורות אלו לא הוגשה עמדתם, ומשכך אני רואה אותם כמי שהותירו את ההחלטה לשיקול דעתי. הפחתת ריביות אימתי 18. סמכות רשם ההוצאה לפועל להפחית ריביות, קבועה בסעיף 81א(4) לחוק ההוצאה לפועל: "רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב ולאחר שנתן לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו, להפחית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, את תוספת הריביות הנצברות בתיק ההוצאה לפועל. " 19. השאלה מהם טעמים מיוחדים נותרה פתוחה בפסיקה, ולמעשה לא קיימת רשימה סגורה. על רשם ההוצאה לפועל לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבות התיק שבפניו. נקבע כי נימוק כללי שמסתמך על מדיניות שיפוטית או ציבורית, איננו יכול לשמש סימן דרך בלעדי בתהליך קבלת החלטתו של רשם ההוצאה לפועל, בבואו לדון בבקשה להפחתת ריבית. ככלל, על הרשם לבדוק האם קיימים טעמים מיוחדים, לגופו של עניין, המצדיקים הפחתת הפרשי הצמדה וריבית או ריבית בלבד, ואין די בהבאת נימוקים כלליים ועקרוניים לדחיית הבקשה. על רשם ההוצאה לפועל לברר את טיעוניו של המבקש לגופם, ולקבוע אם נימוקים אלה עולים כדי טעמים מיוחדים ומהווים תשתית למתן הסעד המבוקש (ר' פסק דינה של כב' הש' יהודית שטופמן בע"א (מחוזי ת"א) 2863/03 עיריית תל אביב נ' מור תמר (נבו, 24.1.2006 ) (להלן "עניין מור תמר"); בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שישית, עמ' 721). 20. בהקשר זה, ניתן פסק דינו של כב' הש' טל חבקין (ר' רער"צ 50023-03-22 פלוני נ' מגה קמעונאות (ניתן ביום, 3.5.2022 ) (להלן – "עניין מגה").
תקנות ההוצאה לפועל (חיפה) 800662-04-23- אמנה מחאמיד נגד
שמות השופטים: לילך לגזיאל אורבך
סמכות רשם ההוצאה לפועל להפחית ריביות, קבועה בסעיף 81א(4) לחוק ההוצאה לפועל: "רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב ולאחר שנתן לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו, להפחית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, את תוספת הריביות הנצברות בתיק ההוצאה לפועל. " 17. השאלה מהם טעמים מיוחדים נותרה פתוחה בפסיקה, ולמעשה לא קיימת רשימה סגורה. על רשם ההוצאה לפועל לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבות התיק שבפניו. נקבע כי נימוק כללי שמסתמך על מדיניות שיפוטית או ציבורית, איננו יכול לשמש סימן דרך בלעדי בתהליך קבלת החלטתו של רשם ההוצאה לפועל, בבואו לדון בבקשה להפחתת ריבית. ככלל, על הרשם לבדוק האם קיימים טעמים מיוחדים, לגופו של עניין, המצדיקים הפחתת הפרשי הצמדה וריבית או ריבית בלבד, ואין די בהבאת נימוקים כלליים ועקרוניים לדחיית הבקשה. על רשם ההוצאה לפועל לברר את טיעוניו של המבקש לגופם, ולקבוע אם נימוקים אלה עולים כדי טעמים מיוחדים ומהווים תשתית למתן הסעד המבוקש (ר' פסק דינה של כב' הש' יהודית שטופמן בע"א (מחוזי ת"א) 2863/03 עיריית תל אביב נ' מור תמר (נבו, 24.1.2006 ) (להלן "עניין מור תמר"); בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שישית, עמ' 721). 18. בהקשר זה, ניתן פסק דינו של כב' הש' טל חבקין (ר' רער"צ 50023-03-22 פלוני נ' מגה קמעונאות (ניתן ביום, 3.5.2022 ) (להלן – "עניין מגה"). כב' השופט חבקין התייחס לתיבה "טעמים מיוחדים" כך: "הרשמת קבעה שאין מקום לשקול בגדרי בקשה להפחתת ריביות מכח סעיף 81א(4) לחוק ההוצאה לפועל את נסיבותיו האישיות של החייב, לרבות מצבו הרפואי והנפשי.
תקנות ההוצאה לפועל (ירושלים) 16-18789-10-3- מדינת ישראל משרד קליטה נגד ילנה סטוצקי
שמות השופטים: לילך לגזיאל אורבך
ביום 12/09/22 הגיש הזוכה תגובה מטעמו בה חזר על התנגדותו לבקשת החייבת וטען בין היתר, כי ביום 28/11/18 בוצעה הקטנת חוב בתיק בסך של 10,478 בגין שכ"ט וזאת נוכח העברת התיק למנהל הגביה הממשלתי. 11. הזוכה אף טען כי ננקטו הליכים רבים ומגוונים כנגד החייבת לרבות הגבלות מכוח סעיף 66 לחוק ההוצאה לפועל. 12. יתרה מכך, ציין הזוכה כי החייבת חתמה על הסכם הלוואה ולפיכך דוחה את טענתה כי אינה מודעת לחוב כאמור. 13. על אף התנגדות הזוכה לבקשת החייבת להפחתת ריביות, בסייפא של תגובתו ציין כי לפנים משורת הדין נותן הסכמתו להפחית מחצית מהריבית שנצברה בתיק מיום 01/02/12, ממועד סיום טיפולו של משרד עו"ד פדר בתיק דנא ועד להעברתו לטיפול מנהל הגביה הממשלתי ביום 01/02/22, ובסך הכל נותן הסכמתו להפחית הסך של 9,735 . 14. זה המקום לציין כי סוגיית הפחתת הריביות הינה שאלה משפטית שלמעשה ניתן להכריע בה ללא דיון שעה שטענות הצדדים עולות מכתבי הטענות. 15. לפיכך, עומדת בפניי השאלה האם מתקיימים טעמים מיוחדים להפחתת ריביות. דיון והכרעה 16. סעיף 81א(4) לחוק ההוצאה לפועל קובע כך: "רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב ולאחר שנתן לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו, להפחית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, את תוספת הריביות הנצברות בתיק ההוצאה לפועל. " כלומר, סעיף 81א(4) לחוק ההוצאה לפועל מסמיך את רשם ההוצאה לפועל להפחית את הריביות שנצברו בתיק מטעמים מיוחדים שיירשמו. 17. נקבע, כי עקרון תום הלב מחייב את הזוכה בתיק ההוצאה לפועל, לפעול, באופן סביר, לקבלת סעד המימוש ואין הוא יכול לישון על זכותו.
הוצל"פ (חיפה) 511975-05-22- חנן דנינו נגד ' ***
שמות השופטים: עיסאם חאיק
באשר לטענת העדר הסמכות של הנושה המתנגד אבהיר כי סעיף 81א4 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי: "רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב ולאחר שנתן לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו, להפחית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, את תוספת הריביות הנצברות בתיק ההוצאה לפועל". (ההדגשה אינה במקור).
14. קרי, הסמכות להפחתת ריביות מטעמים מיוחדים רחבה במיוחד, ומקנה סמכות לרשמי ההוצאה לפועל לנקוט בהפחתה אף מיוזמתם, בהתאם לשיקול דעתם השיפוטי (המעוגן בס' 3א לחוק ההוצאה לפועל).
15. בהמשך לכך, הפסיקה מבארת ששיקול הדעת הנתון לרשמי ההוצאה לפועל בעניין הפחתת ריביות מכוח ס' 81א4 לחוק ההוצאה לפועל נרחב אף ביחס לקביעת הטעמים עצמם, כשהטעמים המיוחדים נגזרים מנסיבותיו השונות של כל תיק, בבחינת כל מקרה לגופו.
16. בע"א (מחוזי ת"א) 2836/03 עיריית תל אביב נ' מור (נבו 24.01.2006 ) (להלן: "עניין מור") כבוד השופטת שטופמן קבעה כי: "אשר להיקפם של הטעמים המיוחדים, הרי שבעוד שבעבר הוכר טעם מיוחד רק בנסיבות חריגות ומיוחדות, הרי שכיום מסתמן שינוי בפסיקה, המכיר בקיומו של טעם מיוחד, גם אם מצטברים טעמים שונים במאוחד".
17. ברער"צ (שלום ת"א) 50023-03-22 פלוני נ' מגה קמעונאות בע"מ (נבו 03.05.2022 ) כבוד השופט חבקין, סגן הנשיא של בית המשפט השלום בתל אביב , קבע כי: "התיבה "טעמים מיוחדים שיירשמו" מסמיכה את הרשם להביא בחשבון את כלל השיקולים הרלוונטיים להפחתת ריביות. בהקשר זה יש לזכור שריבית פיגורים נועדה לתמרץ את החייב לפרוע את החוב בהקדם האפשרי (ע"א 330/78 המהפך אגודה שיתופית בע"מ נ' פקיד השומה למס הכנסה, פ"ד לה(2) 499, 504-503 (1981), בג"ץ זנדברג נ' רשות השידור, פ"ד נ(2) 793, 807 (1996), רע"א 7777/09 בראנץ נ' כנפי, פסקה 16 ( 7.1.2013 ).
תקנות ההוצאה לפועל (תל אביב) 1-57052-99-2- שמעון אואנונו נגד xxx
שמות השופטים: יניב יחזקאל
המסגרת הנורמטיבית למנגנון הפחתת הריבית בחוק ההוצאה לפועל קבועה במסגרת תיקון 63 לחוק במסגרתו תוקן סעיף 81א4 לחוק וזו לשונו: "רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב ולאחר שנתן לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו, להפחית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, את תוספת הריביות הנצברות בתיק ההוצאה לפועל". 43. תכליתו של התקנת סעיף 81א4 לחוק אשר החליף את סעיף 81א(3ה) לחוק הינה שמטעמים מיוחדים, רשאי רשם ההוצאה לפועל לפעול למחיקת חלק מהריביות באשר תיק הוצאה לפועל איננו תכנית חיסכון אשר ממתינה עד אין קץ ללא נקיטת הליכים תוך צבירת ריבית והצמדה (ראי והשווי: ע"א 2836/03 עיריית תל אביב נ' תמר מור, מתוך המאגר המשפטי "נבו") (להלן: "עניין תמר מור"). 44. בהקשר זה אעיר כי עוד קודם לחקיקתו של סעיף 81א4 לחוק, הפסיקה השתיתה את סמכות הרשם להפחתת ריביות בעיקר על התנהלות הזוכה בעוד, במסגרת הדיון בסעיף 81א4 ובשים לב כי הסעיף אינו נוקט במונח "שיהוי" כטעם להפחתת הריביות, רשאי רשם ההוצאה לפועל להביא בחשבון את כלל השיקולים הרלוונטיים ליישום תוצאה זו, ובלשונו של כבוד השופט ט' חבקין בעניין בעניין רער"צ 50023-03-22 פלוני נ' מגה קמעונאות בע"מ ( 03.05.2022 ) (מתוך המאגר המשפטי "נבו") במסגרתו נקבע כי: "הנסיבות שנמנו בעניין מור כמצדיקות הפחתת ריביות, שהניעו את המחוקק לחוקק סעיף זה (ואת גלגוליו הקודמים של הסעיף. לרקע לחקיקתו ראו: רער"ץ (שלום ת"א) 21279-08-20 אילן נ' הפסטוס אקוויטי בע"מ, פסקות 12-8 ( 2.9.2020 )), קרי: שיהוי בגביית החוב או חוסר תום לב שדבק בהתנהגות הזוכה, אינן נמנות בסעיף.
הוצל"פ (תל אביב) 1-94108-98-4- עיריית ת"ל אביב- יפו רשויות נגד ' ***
שמות השופטים: יניב דיין
בפרט, בכל הנוגע להפחתת ריביות מטעמים מיוחדים, בהתאם לנוסח החוק וכפי שבואר בפסיקה, הוראת המחוקק בסעיף 81א4 לחוק ההוצאה לפועל מקנה לרשמי ההוצאה לפועל סמכות נרחבת בקביעת הנסיבות שיעלו לכדי "טעמים מיוחדים". ג. סעיף 81א4 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי: "רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב ולאחר שנתן לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו, להפחית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, את תוספת הריביות הנצברות בתיק ההוצאה לפועל" (ההדגשה אינה במקור – הח"מ). קרי, הסמכות להפחתת ריביות מטעמים מיוחדים רחבה במיוחד, ומקנה סמכות לרשמי ההוצאה לפועל לנקוט בהפחתה אף מיוזמתם, בהתאם לשיקול דעתם השיפוטי (המעוגן בס' 3א לחוק ההוצאה לפועל). ד. בהמשך לכך, הפסיקה מבארת ששיקול הדעת הנתון לרשמי ההוצאה לפועל בעניין הפחתת ריביות מכוח ס' 81א4 לחוק ההוצאה לפועל נרחב אף ביחס לקביעת הטעמים עצמם, כשהטעמים המיוחדים נגזרים מנסיבותיו השונות של כל תיק, בבחינת כל מקרה לגופו. בע"א (מחוזי ת"א) 2836/03 עיריית תל אביב נ' מור (נבו 24.01.2006 ) (להלן: "עניין מור") כבוד השופטת שטופמן קבעה כי: "אשר להיקפם של הטעמים המיוחדים, הרי שבעוד שבעבר הוכר טעם מיוחד רק בנסיבות חריגות ומיוחדות, הרי שכיום מסתמן שינוי בפסיקה, המכיר בקיומו של טעם מיוחד, גם אם מצטברים טעמים שונים במאוחד". ברער"צ (שלום ת"א) 50023-03-22 פלוני נ' מגה קמעונאות בע"מ (נבו 03.05.2022 ) כבוד השופט חבקין, סגן הנשיא של בית המשפט השלום בתל אביב , קבע כי: "התיבה "טעמים מיוחדים שיירשמו" מסמיכה את הרשם להביא בחשבון את כלל השיקולים הרלוונטיים להפחתת ריביות.
הוצל"פ (תל אביב) 1-99924-11-0- משה צפריר נגד ' ***
שמות השופטים: חן לוי
כלומר, סעיף 81א(4) לחוק ההוצאה לפועל מסמיך את רשם ההוצאה לפועל להפחית את הריביות שנצברו בתיק מטעמים מיוחדים שיירשמו. 5. השאלה מהי טעמים מיוחדים נותרה פתוחה בפסיקה, ולמעשה לא קיימת רשימה סגורה. על רשם ההוצאה לפועל לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבות התיק שבפניו. בהקשר זה, ניתן פסק דינו של כב' הש' טל חבקין (ר' רער"צ 50023-03-22 פלוני נ' מגה קמעונאות (ניתן ביום, 3.5.2022 )). כב' הש' חבקין התייחס לתיבה "טעמים מיוחדים" כך: "הרשמת קבעה שאין מקום לשקול בגדרי בקשה להפחתת ריביות מכח סעיף 81א(4) לחוק ההוצאה לפועל את נסיבותיו האישיות של החייב, לרבות מצבו הרפואי והנפשי. מאחר שדין הערעור להתקבל על סמך שיהוי שדבק בהתנהלות המשיבה בגביית החוב כגורם בלבדי, איני נדרש להכריע בסוגיה זו. עם זאת אוסיף דומה שמסקנת הרשמת אינה מתחייבת, וכשלעצמי אני נוטה לדעה הפוכה. [ . . . [הנסיבות שנמנו בעניין מור כמצדיקות הפחתת ריביות, שהניעו את המחוקק לחוקק סעיף זה (ואת גלגוליו הקודמים של הסעיף. לרקע חקיקתו ראו: רער"ץ (שלום ת"א) 21279-08-20 אילן נ' הפסטוס אקוויטי בע"מ, פסקות 8-12 ( 2.9.2020 ), קרי: שיהוי בגביית החוב או חוסר תום לב שדבק בהתנהגות הזוכה, אינן נמנות בסעיף. אלה נסיבות שהפסיקה הכירה בהן. התיבה "טעמים מיוחדים שיירשמו" מסמיכה את הרשם להביא בחשבון את כלל השיקולים הרלוונטיים להפחתת ריביות. בהקשר זה יש לזכור שריבית פיגורים נועדה לתמרץ את החייב לפרוע את החוב בהקדם האפשרי (ע"א 330/78 המהפך אגודה שיתופית בע"מ נ' פקיד השומה למס הכנסה, פ"ד לה(2) 499, 503-504 (1981); בג"ץ זנדברג נ' רשות השידור, פ"ד נ(2) 793, 807 (1996); רע"א 7777/09 בראנץ נ' כנפי, פסקה 16 ( 7.1.2013 ).
הוצל"פ (עכו) 8-25112-11-5- עזבון נגאר בהאי אמסלם ז"ל נגד ' ***
שמות השופטים: איה חרב דבור
באשר לסמכותי להפחתת ריביות בהתאם להוראות סעיף 81א4 לחוק ההוצאה לפועל- סמכות הרשם להפחתת ריביות מעוגנת בסעיף 81א4 לחוק: "רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב ולאחר שנתן לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו, להפחית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, את תוספת הריביות הנצברות בתיק ההוצאה לפועל". 19. כבוד השופטת שטופמן (בדימוס) בע"א (מחוזי ת"א) 2836/03 עיריית תל אביב נ' מור תמר (פורסם בנבו, 24.1.2006 ) (להלן: "פס"ד מור תמר") דנה בסוגיית הטעמים המיוחדים וקבעה: "אשר להיקפם של הטעמים המיוחדים, הרי שבעוד שבעבר הוכר טעם מיוחד רק בנסיבות חריגות ומיוחדות, הרי שכיום מסתמן שינוי בפסיקה, המכיר בקיומו של טעם מיוחד, גם אם מצטברים טעמים שונים במאוחד". 20. כבוד השופט טל חבקין, סגן הנשיא בבית משפט השלום בתל אביב, נתן גם הוא דעתו לסוגיית "הטעמים המיוחדים" ברער"צ 50023-03-22 פלוני נ' מגה קמעונאות בע"מ (פורסם בנבו, 3.5.2022 ) וציין כך: "התיבה "טעמים מיוחדים שיירשמו" מסמיכה את הרשם להביא בחשבון את כלל השיקולים הרלוונטיים להפחתת ריביות. בהקשר זה יש לזכור שריבית פיגורים נועדה לתמרץ את החייב לפרוע את החוב בהקדם האפשרי (ע"א 330/78 המהפך אגודה שיתופית בע"מ נ' פקיד השומה למס הכנסה, פ"ד לה(2) 499, 504-503 (1981), בג"ץ זנדברג נ' רשות השידור, פ"ד נ(2) 793, 807 (1996), רע"א 7777/09 בראנץ נ' כנפי, פסקה 16 [פורסם בנבו] ( 7.1.2013 )). חיוב בריבית פיגורים אינו משיג את מטרתו כאשר הוכח בבירור שהחייב אינו יכול לפרוע את חובותיו מטעמים שאינם תלויים בו כגון עקב מחלה קשה או מניעות אובייקטיבית אחרת.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 81א4. סמכות רשם ההוצאה לפועל להפחית ריביות ודמי פיגורים
like
dislike
copy
enlarge
81א4. רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב ולאחר שנתן לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו, להפחית את תוספת הריביות ודמי הפיגורים הנצברים בתיק ההוצאה לפועל, ובלבד שריבית הבסיס כהגדרתה בסעיף 69ב2 וריבית לפי סעיף 2(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה לא יופחתו אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.
שחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 69ב20. הוראות לעניין הפחתת ריבית וסייג לעניין הוספת דמי פיגורים
(ו) (1) על אף האמור בסעיף זה, בתיק שבו הריבית המתווספת לחוב היא ריבית מכוח הסכם והפחתת החוב כאמור בסעיף קטן (א)(1) תפחית את סך הריביות שהיו נצברות על החוב אילו הייתה חלה על החוב ריבית הבסיס שנקבעה בהסכם שמכוחו נגבית הריבית, רשאי הזוכה להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה להקטין את שיעור ההפחתה. (2) בבקשה לפי פסקה (1) יפרט הזוכה את שיעור ההקטנה המבוקש על ידו; שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי ההפחתה תפחית את סך הריביות שהיו נצברות על החוב אילו הייתה חלה על החוב ריבית הבסיס, יקבע את שיעור ההפחתה. (3) קבע רשם ההוצאה לפועל שיעור הפחתה שונה משיעור ההפחתה לפי סעיף קטן (א)(1), כאמור בפסקה (2), יחול שיעור ההפחתה שקבע על כלל רכיבי החוב בתיק, אלא אם כן קבע הרשם אחרת. (ז) סבר רשם ההוצאה לפועל כי החייב עשה שימוש לרעה בהוראות סעיף זה, רשאי הוא, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לקבוע כי הוראות סעיף זה לא יחולו על החייב לתקופה שיקבע.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 69ב20. הוראות לעניין הפחתת ריבית וסייג לעניין הוספת דמי פיגורים
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), דיווח זוכה למערכת ההוצאה לפועל, לאחר שהתווספו לחוב דמי פיגורים, על תשלום ששילם חייב, ובשל כך לא הופחת החוב או התווספו לחוב דמי פיגורים, לפי העניין, יחולו הוראות אלה: (1) אם התווספה לחוב ריבית שלא לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה-יופחת החוב כאמור בסעיף קטן (א)(1); (2) אם התווספו לחוב דמי פיגורים-יופחת החוב בסכום השווה לדמי הפיגורים שהתווספו. (ה) (1) בתיק שבו כמה חייבים החבים יחד ולחוד בחוב, ולגבי אחד מהם מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (א), יופחת החוב או לא יתווספו דמי פיגורים כאמור בסעיף זה, לפי העניין, לחוב כולו. (2) שילמו כמה מהחייבים כאמור בפסקה (1), לא יופחת החוב בסכום העולה על הסכום כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין. (ו) (1) על אף האמור בסעיף זה, בתיק שבו הריבית המתווספת לחוב היא ריבית מכוח הסכם והפחתת החוב כאמור בסעיף קטן (א)(1) תפחית את סך הריביות שהיו נצברות על החוב אילו הייתה חלה על החוב ריבית הבסיס שנקבעה בהסכם שמכוחו נגבית הריבית, רשאי הזוכה להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה להקטין את שיעור ההפחתה.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 9. אגרות והוצאות
9. (א) האגרות וההוצאות המשוערות לנקיטת הליך ישולמו על ידי הזוכה לפני נקיטתו, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל להרשות מתן ערובה במקום התשלום, כולו או מקצתו. (ב) האגרות וההוצאות לנקיטת ההליכים יחולו על החייב, ודינן לענין ההוצאה לפועל כדין החוב הפסוק, זולת אגרות והוצאות של הליכים שלדעת רשם ההוצאה לפועל ביקש הזוכה את נקיטתם שלא בתום-לב. (ג) ההוצאות לענין סעיף זה יהיו כפי שנקבעו בתקנות, ואם לא נקבעו בתקנות, כפי שאישר מנהל לשכת ההוצאה לפועל. (ד) (1) על אף האמור בסעיף 2(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, לחוב בשל אגרות ולחוב בשל הוצאות לפי סעיף זה תתווסף ריבית שקלית החל ביום הוצאתן ועד יום תשלומן על ידי החייב, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 4א(א) לאותו חוק. (2) לחוב בשל האגרה הראשונה ששולמה בתיק או בשל ההוצאה הראשונה שהוצאה בתיק, לפי העניין, יצורף סך הריביות השקליות היומיות במועד כאמור בסעיף 4א(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה (בסעיף קטן זה – מועד הצירוף). (3) על אף האמור בסעיף 4א(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, לחוב בשל אגרות נוספות ששולמו בתיק או הוצאות נוספות שהוצאו בתיק, לפי העניין, יצורף סך הריביות השקליות היומיות במועד הצירוף, אף אם טרם חלפו 12 חודשים מהמועד שבו התווספו הריביות האמורות לחוב. (ה) לאגרות ולהוצאות לפי סעיף זה יתווספו דמי פיגורים בעד התקופה שמיום הוצאתן עד יום תשלומן על ידי החייב; ואולם, על אף האמור בסעיף 5א(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה – (1) אם הוראות החוק האמור חלות על החוב שבשלו נפתח התיק, יתווספו דמי פיגורים על האגרות וההוצאות במועד שבו מתווספים דמי פיגורים לחוב, ובלבד שנמסרה לחייב אזהרה לפי סעיף 7; (2) אם הוראות החוק האמור אינן חלות על החוב שבשלו נפתח התיק, יחל מניין שלושת החודשים להתווספות דמי פיגורים על האגרות או ההוצאות לפי סעיף 5א האמור, במועד מסירת האזהרה לחייב לפי סעיף 7.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 66ז. מחיקת חייב ממרשם החייבים המשתמטים ורישום חוזר
66ז. (א) רישום פרטיו של החייב במרשם החייבים המשתמטים יימחק משפרע את חובו. (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לבקשת חייב, להורות על מחיקת רישום פרטיו של חייב ממרשם החייבים המשתמטים, ורשאי הוא להתנות את המחיקה כאמור במתן ערובה להנחת דעתו, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין. (ג) (1) רשם ההוצאה לפועל יורה על מחיקת רישום פרטיו של חייב ממרשם החייבים המשתמטים, אם נוכח כי החייב מקיים הוראות של צו תשלומים או הוראות הסכם בינו לבין הזוכה לעניין פירעון החוב. (2) נמחקו מהמרשם פרטי רישומו של חייב כאמור בפסקה (1), רשאי רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לצוות כי החייב יירשם שוב במרשם החייבים המשתמטים, אם נוכח כי החייב הפסיק לקיים את הוראות צו התשלומים או ההסכם האמור בפסקה (1) (בסעיף זה – רישום חוזר). (3) על רישום חוזר לא יחולו הוראות סעיפים 66ה(א)(3)(ב)(2) ו–66ה(ב) לעניין משלוח הזמנה לדיון ומשלוח התראה, ואולם תישלח לחייב הודעה על רישומו החוזר במרשם החייבים המשתמטים.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 36ג. תיקון מחיקת מידע שבמרשם
36ג. (א) בקשת חייב, לפי סעיף 69ה(ה) לחוק, לתיקון או למחיקת מידע שגוי המצוי לגביו במרשם, תוגש בכתב ויפורטו בה המידע השגוי, מהות התיקון או המחיקה המבוקשים ונימוקי הבקשה. (ב) לפני שיחליט מנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה, יבקש תגובתם של הזוכים הנוגעים בדבר. (ג) הסכים מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה, יבצע התיקון או המחיקה המבוקשים במרשם, תוך שבעה ימים מיום שהסכים לבקשה. (ד) בוצעו תיקון או מחיקה במרשם, תישלח על כך הודעה לכל מי שבתוך שלושת החודשים שקדמו לתיקון או למחיקה, קיבל את המידע השגוי מן המרשם, ככל הידוע למנהל לשכת ההוצאה לפועל. (ה) הודעה על סירוב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לתקן או למחוק מידע המצוי במרשם, תישלח למבקש בדואר בתוך שלושה ימים מיום ההחלטה על סירוב.
כללי אתיקה לרשמי ההוצאה לפועל, התשע"ו-2016
סעיף: 14. מניעה משבת בדין
14. (א) רשם ההוצאה לפועל לא ישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך. (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשם ההוצאה לפועל לא ישב בדין ביודעו שמתקיים אחד מאלה: (1) צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של רשם ההוצאה לפועל או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת; (2) יש לרשם ההוצאה לפועל עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה של הרשם יש עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו; (3) בטרם התמנה לתפקיד היה רשם ההוצאה לפועל מעורב באותו עניין הנדון בהליך שלפניו בתור בא כוח, בורר, מגשר, עד, יועץ מקצועי, מומחה או בדרך דומה אחרת; (4) בעל דין או עד מרכזי היה לקוחו של רשם ההוצאה לפועל קודם מינויו לכהונתו, ולא חלפו לפחות חמש שנים מאז הטיפול בעניינו של אותו בעל דין או אותו עד; (5) עורך דין המייצג בעל דין היה שותפו של רשם ההוצאה לפועל ולא חלפו לפחות חמש שנים מאז היותם שותפים; (6) עורך דין המייצג בעל דין מטפל בעניין של רשם ההוצאה לפועל או של בן משפחתו; (7) בן משפחה של רשם ההוצאה לפועל הוא עורך דין, שותף או שכיר, במשרד עורכי דין המייצג בעל דין. (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), רשאי רשם ההוצאה לפועל לשבת בדין אם מפאת דחיפות העניין לא ניתן לקיים את ההליך לפני רשם הוצאה לפועל אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בעניין. (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב)(2) רשם ההוצאה לפועל רשאי לשבת בדין אם העברת העניין לכל רשם הוצאה לפועל אחר לא תשנה את עילת הפסלות. (ה) האמור בסעיף קטן (ב) יחול גם על קרוב משפחה שאינו בן משפחה כהגדרתו בכללים אלה, אם סבר רשם ההוצאה לפועל כי יחסו אל אותו קרוב משפחה מונע אותו משבת בדין. (ו) אין באמור בכלל זה כדי למעט משיקול דעתו של נשיא בית משפט השלום, או שופט אחר שהנשיא קבע לכך, הדן, על פי סעיף 3ב לחוק, בערעור על החלטה של רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984
תקנות נתוני אשראי, התשע"ח-2017
סעיף: 20. עדכון סכומים
2.10 הוצאה לפועל (א) סוג תיק (פסק דין כספי, שטר, תיק איחוד, תביעה על סכום קצוב, משכון, משכנתה, כביש אגרה, הרשאה לפי פקודת המסים (גבייה), צו תשלומים, גובה החוב לרבות הקטנות החוב, נתונים לגבי חייב מוגבל באמצעים, הפטר, איחוד תיקים, נתונים בדבר סגירת התיק (בין השאר, סיבת הסגירה, תאריך הסגירה). (ב) נתונים לעניין הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – פתיחת הליכים, לרבות בקשה לצו לפתיחת הליכים ודחיית בקשה כאמור, גובה החוב כפי שהכריע הנאמן, צו לשיקום כלכלי, ביטול של הצו לפתיחת הליכים וסיבת הביטול, הפטר, לרבות הפטר לאלתר וביטול ההפטר, העברת ההליך לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, סיום ההליך וסיבת סיום ההליך; לעניין פרט משנה (א) – "תיק איחוד" – כמשמעותו בפרק ז 3 בחוק ההוצאה לפועל; "חייב" – כהגדרתו בחוק ההוצאה לפועל; "חייב מוגבל באמצעים" – כמשמעותו בסעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל; "פסק דין" – פסק דין כספי שאינו חיוב במזונות, וכן שטר משכון או משכנתה. פרטי המידע כאמור בפרט משנה (א) יועברו בכל אחד מהמקרים האלה: (1) עברו 60 ימים לפחות ממועד המצאת האזהרה לחייב לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל ולא ניתן צו עיכוב הליכים בתיק במסגרת אותם 60 ימים ממועד המצאת האזהרה כאמור, למעט אם ניתן צו לעיכוב הליכים בשל צירוף התיק לתיק איחוד; (2) תיק איחוד, מהמועד שבו נפתח התיק. פרטי המידע כאמור בפרט משנה (א) יועברו בכל אחד מהמקרים האלה: (1) עברו 60 ימים לפחות ממועד המצאת האזהרה לחייב לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל ולא ניתן צו עיכוב הליכים בתיק במסגרת אותם 60 ימים ממועד המצאת האזהרה כאמור, למעט אם ניתן צו לעיכוב הליכים בשל צירוף התיק לתיק איחוד; (2) תיק איחוד, מהמועד שבו נפתח התיק.
כל הזכויות שמורות document.getElementById("year").innerHTML = new Date().getFullYear() ©
