כל הזכויות שמורות ©
לשכת רישום המקרקעין – סמכויות, תפקידים ומעמד משפטי
תשובה תמציתית:
לשכת רישום המקרקעין היא גוף מנהלי בעל חשיבות מכרעת בתחום המקרקעין בישראל, האחראי על ניהול מרשם המקרקעין ורישום זכויות במקרקעין. למרשם המקרקעין מעמד מיוחד בדין הישראלי, והוא מהווה ראיה חותכת לתוכנו.
המסגרת הנורמטיבית:
חוק המקרקעין מעגן את מעמדו של מרשם המקרקעין וקובע את כוחו הראייתי. כפי שנקבע בסעיף 125(א) לחוק המקרקעין:
תא (תל אביב) 24201-07-14- י.ב.י.ב. נכסים ואחזקות בע"מ נגד עזבון המנוח שלמה רביקוביץ (ניתן פס"ד ביום 28.4.22). (ניתן ב '2023-12-31') "רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתוכנו"
ניתוח משפטי:
תפקיד ואחריות הרשם
רשם המקרקעין נושא באחריות משמעותית להבטחת אמינות המרשם. כפי שנקבע:
תא (תל אביב) 28137-02-22- עדנה שורקא נגד לשכת רישום המקרקעין פתח תקווה (ניתן ב '2022-06-12') "ברי, כי על רשם המקרקעין מוטלת אחריות נכבדה להתנהל בזהירות מירבית על מנת להבטיח את אמינות המרשם. ראו בספרו של המלומד מוטי בניאן : "דיני מקרקעין עקרונות והלכות", מהדורה שנייה – 2004, הוצאת המכון למחקרי משפט, שם בעמ' 31: "כל המופיע במרשם המקרקעין הינו וודאי, בלעדי ואין בלתו."
איזון בין יעילות לאמינות:
בית המשפט הכיר בצורך לאזן בין יעילות הרישום לבין אמינותו:
תא (תל אביב) 24201-07-14- י.ב.י.ב. נכסים ואחזקות בע"מ נגד עזבון המנוח שלמה רביקוביץ (ניתן ב '2023-12-31') "במישור הכללי, כאשר דנים באחריות לשכת רישום המקרקעין, יש לאזן בין שני אינטרסים נוגדים. מצד אחד, יש לשמר את יעילות פעולת לשכת רישום המקרקעין. רישום מקרקעין הינו פעולה כלכלית חיונית, אשר יש לה השפעה כלכלית חיובית למשק, וראוי להבטיח כי זו תבוצע במהירות ויעילות."
מעמד הרשם בהליכים משפטיים:
חשוב לציין כי לשכת רישום המקרקעין אינה צד למחלוקות קנייניות בין צדדים:
תא (תל אביב) 28137-02-22- עדנה שורקא נגד לשכת רישום המקרקעין פתח תקווה (ניתן ב '2022-06-12') "עוד אציין, כי לטעמי אין גם מקום, או צורך, להשאיר את לשכת רישום המקרקעין כ- "נתבע פורמאלי", מדובר בנוהג פסול, שלצערי השתרש בתביעות שעניינם מקרקעין, וזאת למרות פסיקות רבות של בתי המשפט בנושא."
שיקולים מעשיים:
היקף הפעילות: לשכות הרישום מטפלות במאות פעולות רישום מדי יום.
דרישות הרישום: נדרשת הקפדה על הגשת מסמכים מדויקים ומלאים.
בדיקות נדרשות: הרשם מחויב לבדוק את כשרות העסקה והמסמכים.
פרקטיקה
נהלי עבודה
הגשת בקשות בהתאם לתקנות ולנהלים
המצאת כל המסמכים הנדרשים
תשלום אגרות ומיסים כנדרש
המתנה לבדיקת הבקשה ואישורה
שכת רישום המקרקעין: תפקיד, חשיבות והשפעתה על שוק הנדל"ן
לשכת רישום המקרקעין, הידועה גם בשם "טאבו", היא גוף מרכזי במערכת המשפטית והאדמיניסטרטיבית של מדינת ישראל, האחראי על רישום וניהול זכויות במקרקעין. לשכה זו ממלאת תפקיד קריטי בשמירה על סדר ובעלות על קרקעות, ובכך תורמת ליציבות ולביטחון המשפטי בשוק הנדל"ן. במאמר זה נבחן את תפקידיה העיקריים של לשכת רישום המקרקעין, חשיבותה והשפעתה על שוק הנדל"ן בישראל.
רישום זכויות במקרקעין: התפקיד המרכזי של לשכת רישום המקרקעין הוא לרשום את הזכויות במקרקעין, כולל בעלות, חכירה, משכנתאות, שעבודים וזכויות אחרות. הרישום נועד להבטיח כי כל זכות במקרקעין מתועדת ומפורסמת בצורה רשמית, ובכך למנוע סכסוכים וטענות סותרות.
שמירה על מרשם המקרקעין: הלשכה מנהלת את מרשם המקרקעין, המכיל מידע מפורט על כל חלקת קרקע בישראל, כולל גבולותיה, שטחה, בעליה וכל זכות רשומה הקשורה אליה. מרשם זה נגיש לציבור ומאפשר ביצוע בדיקות בעלות וזכויות לפני רכישת נכס.
ביצוע שינויים בבעלות: הלשכה אחראית על ביצוע שינויים בבעלות על מקרקעין, כגון העברת בעלות בעקבות מכירה, ירושה או מתנה. הליך זה כולל הגשת מסמכים מתאימים ובדיקתם על ידי הלשכה כדי לוודא את חוקיות העסקה.
רישום משכנתאות ושעבודים: הלשכה רושמת משכנתאות ושעבודים על נכסים, ובכך מבטיחה את זכויותיהם של המלווים והנושים. רישום זה מאפשר פיקוח על שעבודים קיימים ומניעת רישום כפול או סתירות.
פתרון סכסוכים: הלשכה מסייעת בפתרון סכסוכים הקשורים לבעלות על מקרקעין, באמצעות בדיקת המסמכים הרשומים והשוואתם לטענות הצדדים. במקרים מסוימים, הלשכה אף מעורבת בהליכים משפטיים הקשורים לסכסוכי מקרקעין.
לשכת רישום המקרקעין מהווה נדבך מרכזי במערכת המשפטית והכלכלית של ישראל. חשיבותה נובעת מכמה היבטים:
ביטחון משפטי: הרישום הרשמי של זכויות במקרקעין מעניק ביטחון משפטי לבעלי הנכסים ולצדדים שלישיים. רישום זה מבטיח כי הבעלות על הנכס מוכרת על ידי המדינה, ומונע סכסוכים וטענות סותרות.
שקיפות ונגישות: מרשם המקרקעין הנגיש לציבור מאפשר לכל אדם לברר את מעמדו המשפטי של נכס, כולל בעלות, משכנתאות ושעבודים. שקיפות זו תורמת ליציבות שוק הנדל"ן ומאפשרת עסקאות בטוחות ויעילות.
עידוד השקעות: ביטחון משפטי ושקיפות הם גורמים מרכזיים בעידוד השקעות בנדל"ן. משקיעים, הן מקומיים והן זרים, יכולים לבצע עסקאות בידיעה כי זכויותיהם יישמרו ויוכרו על ידי המדינה.
מניעת הונאות: הרישום הרשמי של זכויות במקרקעין מסייע במניעת הונאות ועסקאות מרמה. כל שינוי בבעלות או בזכויות חייב להיות מתועד ואושר על ידי הלשכה, ובכך מקטין את הסיכון להונאות.
לשכת רישום המקרקעין משפיעה באופן משמעותי על שוק הנדל"ן בישראל. הביטחון המשפטי שהיא מספקת תורם ליציבות השוק ולגידול בהיקף העסקאות. בנוסף, השקיפות והנגישות למידע על זכויות במקרקעין מאפשרות לרוכשים ולמשקיעים לקבל החלטות מושכלות ולבצע עסקאות בבטחה.
עם זאת, לעיתים מתעוררים אתגרים בניהול לשכת רישום המקרקעין, כגון עומס עבודה, בירוקרטיה ועיכובים ברישום עסקאות. אתגרים אלה יכולים להשפיע על יעילות שוק הנדל"ן ולגרום לעיכובים בביצוע עסקאות. כדי להתמודד עם אתגרים אלה, נעשים מאמצים למודרניזציה של מערכות הרישום, כולל מעבר לרישום דיגיטלי ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות לשיפור השירות.
לשכת רישום המקרקעין היא גוף מרכזי במערכת המשפטית והאדמיניסטרטיבית של ישראל, האחראי על רישום וניהול זכויות במקרקעין. תפקידה המרכזי הוא להבטיח ביטחון משפטי, שקיפות ויציבות בשוק הנדל"ן. באמצעות רישום זכויות, ניהול מרשם מקרקעין ופתרון סכסוכים, תורמת הלשכה ליציבות שוק הנדל"ן ולעידוד השקעות. עם זאת, כדי לשפר את יעילותה, יש להמשיך ולפתח את מערכות הרישום ולהתאים אותן לצרכים המשתנים של שוק הנדל"ן המודרני.
סיכום:
לשכת רישום המקרקעין ממלאת תפקיד מרכזי בשמירה על זכויות במקרקעין בישראל. תפקידה לנהל את המרשם באופן אמין ויעיל, תוך איזון בין הצורך בזהירות ודיוק לבין היעילות התפעולית. חשוב להדגיש כי הרשם אינו צד למחלוקות קנייניות, אלא ממלא תפקיד מנהלי בלבד עורך דין מקרקעין פתח תקווה.
ה"פ (תל-אביב) 15/88- דינה ב"ר שלום נגד אליהו עוזרי ואח
שמות השופטים: קלינג
הגב' דינה בר שלום היתה במשרדי ביום 10.12.87 וסרבה להשאיר את המסמכים הנ"ל במשרדי וטענה, כי עליה להתייעץ בענין זה עם עו"ד מטעמה. ג. לפנים משורת הדין ומתוך רצוני להקל עליכם המלצתי למרשי לוותר על השלב של רישום הנכס על שימכם בלישכת רישום המקרקעין ולשלם לכם סך השווה ל-24,000 ארה"ב שער יציג וזאת בשלב הזה וכנגד קבלת מסמכי הרישום הנ"ל, ואת היתרה הנוספת בסך השווה ל-25,000 לשלם לכם, לאחר שמסמכי הרישום הנ"ל יחתמו על ידי מנהל מקרקעי ישראל ויוחזרו, כשהם חתומים למשרדי, וזאת כמתחייב ע"פ ס' 9 (ג) להסכם שבנדון. (מסמכי הרישום הנ"ל טרם נחתמו על ידי מנהל מקרקעי ישרעל, והם יחתמו על ידי המנהל, לאחר שמרשי יחתמו עליהם, והם יועברו למנהל מקרקעי ישראל). ד. מרשי קיבלו את המלצתי דלעיל והכינו לכם בתאריך 14.12.87 שיק בנקאי ע"ס 37,260 ש"ח שווה ל-24,000 ש"ח לפקודת הגב' דינה בר שלום כמתחייב ע"פ ס' 9 (ד) להסכם שבנדון. ה. מרשי מר אליהו עוזרי פנה עם השיק הנ"ל אל הגב' דינה בר שלום על מנת למסור לה השיק להחתימה על אישור מתאים ולקבל את מסמכי הרישום הנ"ל, אך להפתעתו הרבה של מרשי, סרבה הגב' דינה בר שלום לקבל את התשלום הנ"ל וטענה, כי ברצונה לקבל את מלוא יתרת התמורה. ו. מעשיה הנ"ל של הגב' דינה בר שלום מהווים הפרת הסכם עם כל המשתמע מכך, וכל האחריות לכך תיפול עליכם. ז. לאור האמור לעיל וסירובה של הגב' דינה בר שלום לקבל את השיק הבנקאי הנ"ל עומדים מרשי על קיומו של ההסכם ככתבו וכלשונו, והינכם נדרשים בזאת תוך 7 ימים לעשות את כל הפעולות הנדרשות על מנת לרשום הזכויות בנכס הנ"ל על שימכם בלשכת רישום המקרקעין, כנגד הצגת אישור על רישום הזכויות על שימכם יועבר לכם חסך השווה ל-24,000 כמתחייב ע"פ ס' 9 (ב) להסכם הנ"ל.
פסק דין |26/09/1991 |מחוזי – תל אביבמאזכרים – 0 |עמודים – 8
ת"א (תל-אביב-יפו) 37560-08- הרצל ברנס נגד איתן שמש
שמות השופטים: ת אברהמי
משהגיע התיק לפני עובר לישיבת היום, הוברר כי קיימות כמה וכמה סוגיות אשר טעונות הסדרה או בירור, קודם לכך שניתן יהיה להתחיל בשמיעת העדים והבאת הראיות. סוגיה ראשונה הינה זימונו של עד מטעם לשכת רישום המקרקעין. בענין זה ניתן צו לפי בקשת התובע, בהעדר תגובה של הצד שכנגד. כשהגיע התיק לפני אמש, הוברר כי הוגשה לתיק עמדה מטעם לשכת רישום המקרקעין אשר לא היתה לפני כאשר ניתן הצו (גם אם הוגשה לפני שניתן). נציגי לשכת רישום המקרקעין גם הגיעו לדיון והוסיפו טיעון. ב"כ התובע הבהיר את עמדתו לאחר שמיעת נציג לשכת רישום המקרקעין (מהפרקליטות). לאחר ששמעתי את עמדות הצדדים בענין זה, אני סבורה כי הצו שניתן בעבר ואינו אלא החלטת ביניים, אינו צריך להישאר על כנו. לא שוכנעתי כי יש צורך בנציג של לשכת רישום המקרקעין בדיון זה, וכי מטרות הזימון לא ישורתו בדרך של עיון במידע פומבי וטיעון משפטי. יש לזכור כי הכרעה בסוגיות משפטיות ממילא נתונה בידי ביהמ"ש והיא מתבצעת על יסוד עובדות ולא על יסוד הצהרות של גורם זה או אחר בענין דרך הפעולה. כאשר יובאו בפני ביהמ"ש, ככל שיובאו, נתונים בענין התיק שבלשכת רישום המקרקעין, נהלי הלשכה או כל נתון אחר אשר בעל דין בתיק זה סבור כי הוא רלבנטי להכרעה, ביהמ"ש ישקול את אשר יובא לפניו ויתן החלטה בהתאם. לאור האמור, ולפי שממילא ישיבת היום אינה עומדת בודאי לסיים את העדויות וספק אם להתחיל בהן, אני מוצאת לשחרר את נציגי לשכת רישום המקרקעין מהמשך הדיון, ככל שהם חפצים בכך. סוגיה נוספת העומדת על הפרק הינה בקשת הנתבע מיום 8.11.09 . בקשה זו כוללת בחובה שני סעיפים; האחד בענין צירוף מסמכים והשני בענין עדות של שמאי או מהנדס בענין המסמכים האמורים.
החלטה |23/03/2010 |שלום – תל אביבמאזכרים – 0 |עמודים – 4
ת"א (תל אביב) 37517-10-11- זהר הרטוב נגד יוסף שומרוני
שמות השופטים: יהודה פרגו
במידה ומרשכם יחליט לתקן את רישומי לשכת רישום המקרקעין כמובן שאם ייעשה הדבר בתוך 30 יום מתאריך מכתבנו זה ניתן יהא לקיים ההסכם בכפוף לדחיית מועדי התשלום בהתאמה שכן מרשנו אמור לקבל משכנתא אשר לאור הנסיבות תדחה קבלתה. 10. לפיכך הננו להודיעכם כדלקמן: א. . . . ב. הנכם נדרשים לתקן מיידית את רישומי לשכת רישום המקרקעין וכאמור בסע' 9 לעיל או לחילופין לבטל ההסכם ולהשיב למשרדנו מיידית את התשלום כאמור בס"ק א לעיל על פירותיו". (נספח ו' 1 לכתב התביעה). במכתבו מיום 8/9/2011 משיב עו"ד שיפר ב"כ הנתבע: "2. ראשית, ההסכם הוא למכירת דירה, והדירה נמכרה לאחר שמרשתך ראתה אותה ואף הצהירה בסעיף 4 להסכם המכר, כי בדקה ובחנה את מצבה הפיזי והמשפטי וכי היא מוותרת על כל טענה מחמת אי התאמה וכיו"ב. 33 3. הנסח שהועבר אליכם, הינו נסח שהוצא על ידי המתווך ביום 3.8.11 , נשלח למשרד הח"מ והח"מ שלח אותו אליך. חזקה על מרשתך שבטרם חתמה על החוזה, פעלה בעצמה או באמצעות באי כוחה לבדוק את מצבה המשפטי של הדירה, לרבות אצל רשם המקרקעין ועיריית תל אביב. . . . 6. הדירה שנמכרה היא זו שהוצגה למרשתך, היא ראתה אותה פיזית, והיא יכולה על פי כל דין לשמש אותה כדירת מגורים. ככל שמרשתך מעוניינת לשנות את הרישום בטאבו, ממשרד לדירה, היא תוכל לעשות כן, לאחר שתשלם את מלוא התמורה. . . . 8. עוד מובהר כי מרשנו דוחה את טענתכם כי ההסכם בטל מדעיקרו, אלא אם הוא ידאג לתיקון הרישום בלשכת המקרקעין. למרשנו אין שום כוונה לשנות את הרישום, כאמור, ככל שהקונה יהיה מעוניין לעשות כן, הוא רשאי יהיה לעשות כן לאחר תשלום התמורה".
פסק דין |30/04/2014 |מחוזי – תל אביבמאזכרים – 1 |עמודים – 60
ה"פ (תל אביב) 38277-09-16- יוחנן מנדלשטם מנור נגד מפקח על רישום מקרקעין ת"ל אביב
שמות השופטים: נועה גרוסמן
עמדת רשם המקרקעין: רשם המקרקעין טען, כי הוא אינו בעל דין נכון בתובענה זו וכי ברור שהרשם יבצע כל צו שיינתן ע"י בית המשפט אם וכאשר יינתן. הרשם איננו בעל ריבו של המבקש דכאן. הרשם ירשום כל צו ולחילופין כל פסק דין אשר יינתן ע"י בית המשפט והניתן לרישום בהתאם לזכויות ולהערות הרשומות בספריו וזאת בכפוף לתשלום כל המיסים, האגרות ותשלומי החובה הנדרשים. משכך, סבור רשם המקרקעין כי על המבקש לאתר את המוכר ההיסטורי של הנכס ו/או לצרף ראיות טובות יותר לרישום הנכס על שם המנוחה. בנספח ט' לכתב המרצת הפתיחה ציינה הגב' נועה יחזקאל בשם רשמת מקרקעין: "יש להמציא תצהיר אדם זר". ככל הנראה לאישוש ביצוע פעולת הרכישה ע"י המנוחה. עם זאת, גם לאחר שהמבקש צרף את תצהירה של רעיה רימרמן, בת דודה של המנוחה ילידת 1922 אשר הצהירה כי ידוע לה שהמנוחה רכשה את הדירה הנ"ל מקבלן בנייה והיתה חדשה בעת שרכשה אותה (סעיף 5 לתצהיר) לא היה בכך די. דיון והכרעה: אבחן את הנושא מכמה היבטים : 1. חשיבותו של מרשם המקרקעין. 2. לגיטימיות הפניה לבית המשפט. 3. הכרעה לגוף העניין. להלן אתייחס, אחד לאחד. חשיבותו של מרשם המקרקעין : המרשם במקרקעין המוסדרים הוא רב חשיבות. ראו הוראות סעיף 125(א) לחוק המקרקעין תשכ"ט-1969 : 3 "רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתוכנו". (ההדגשה שלי- נ. ג. ). ברי, כי על רשם המקרקעין מוטלת אחריות נכבדה להתנהל בזהירות מירבית על מנת להבטיח את אמינות המרשם. ראו בספרו של המלומד מוטי בניאן : "דיני מקרקעין עקרונות והלכות", מהדורה שנייה – 2004, הוצאת המכון למחקרי משפט, שם בעמ' 31: "כל המופיע במרשם המקרקעין הינו וודאי, בלעדי ואין בלתו.
פסק דין |16/05/2017 |מחוזי – תל אביבמאזכרים – 7 |עמודים – 7
ת"א (פתח תקווה) 40183-04-16- רעות אבורוס נגד לירן טייכנר דוידוביץ
שמות השופטים: אמיר לוקשינסקי גל
אישור רמ"י: המקרקעין שעליהן נמצאת הדירה הינם בבעלות המדינה (רשות הפיתוח) ולכן מנוהלים על ידי רמ"י. מכאן השלב הראשון באישור רישום זכויות החכירה במקרקעין על שם הנתבעים, הינו אישור רמ"י, הנעשה באמצעות חתימת רמ"י על שטר המכר. מאחר שמדובר במקרקעין שהוכרזו כשיכון ציבורי, הפניות לרמ"י לשם שינוי הרישום, נעשות באמצעות החברה המשכנת שבה רשומות זכויות הנתבעים – גאודע. לכן במסגרת הפעולות שהתבצעו ניתן להבחין בהכתבות ענפה בין עו"ד הלוי מטעם הנתבעים לבין גב' בת-אל שהיא נציגת גאודע אשר טיפלה בשינוי הרישום (להלן: "בת-אל"). אישור רמ"י, כלומר חתימת רמ"י על שטר המכר, ניתן ביום 14.5.15 . ב. אישור רשם המקרקעין: לאחר אישור רמ"י, נדרש אישור רשם המקרקעין, הבא לידי ביטוי בהוספת חתימת הרשם על גבי שטר המכר. בהתאם לסעיף 7(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, העסקה נגמרת במועד אישור הרשם. אישור רשם המקרקעין מסתמך הן על אישור רמ"י והן על בדיקות עצמאיות הנערכות במרשם המקרקעין ובמחלקותיו השונות. 9 אישור רשם המקרקעין ניתן ביום 2.11.15 . להלן אפרט את המסקנות הנגזרות מניתוח הראיות ובפרט ניתוח המסמכים שהוצגו לפניי. 20. נקודת המוצא הינה שעד לתאריך 10.11.14 , הנתבעים פעלו כשורה ובשקידה ראויה. לא בכדי, במועד זה שלח ב"כ התובעים עו"ד תומר צדוק (להלן: "עו"ד צדוק") הודעת דוא"ל לב"כ הנתבעים עו"ד הלוי, שבה החמיא לעו"ד הלוי על יעילותו בעקבות עדכון שקיבל ממנו: "מעולה. אתה יעיל כהרגלך. . . תודה רבה. תומר" (נספח 3 לתצהיר הנתבעת). בכלל זאת, ניתן לציין את האירועים הבאים, שהתרחשו בתקופה שממועד החתימה על ההסכם 20.8.14 , ועד ליום 10.11.14 : א.
פסק דין |19/04/2020 |שלום – פתח תקווהמאזכרים – 0 |עמודים – 25
ת"א (תל אביב) 28137-02-22- עדנה שורקא נגד לשכת רישום המקרקעין פתח תקווה
שמות השופטים: גלעד הס
עוד אציין, כי לטעמי אין גם מקום, או צורך, להשאיר את לשכת רישום המקרקעין כ- "נתבע פורמאלי", מדובר בנוהג פסול, שלצערי השתרש בתביעות שעניינם מקרקעין, וזאת למרות פסיקות רבות של בתי המשפט בנושא. בתי המשפט כבר פסקו באופן חד משמעי, כי כאשר אין יריבות ישירה כנגד לשכת רישום המקרקעין, אלא רק יריבות עם צדדי ג' שהכרעתה תחייב רישום, אין צורך ואין מקום לצרף את לשכת רישום המקרקעין, ואם צורפה, ראוי למחוק אותה על הסף. 5 ר', ה"פ (חי') 4982-03-14 רשם המקרקעין חיפה נ' אחוזת אילן בע"מ ( 8.5.2014 ): "אני דוחה את טענת המבקשת, שנוהל מקובל הוא לצרף את רשם המקרקעין כמשיב ולכן מוצדק לצרפו. אכן, זהו מנהג מקובל של תובעים ומבקשים, המבקשים לעשות קיצורי דרך ברישום המקרקעין על ידי הגשת תביעה הכוללת את רשם המקרקעין. בצדק מסכימים מייד למחיקת רשם המקרקעין או לפטור אותו מהופעה, משום שהוא אינו צד לכל סכסוך, אלא ממלא תפקיד מינהלי ורושם החלטות ופסקי דין של בתי המשפט. כאשר אין שום תביעה או עילה כנגד רשם המקרקעין, אין לצרפו כנתבע או כמשיב רק משום שבסופו של דבר יהיה צורך לרשום את העיסקה בלשכת רישום המקרקעין. " (הדגשה שלי – ג. ה. ) כן ר' דבריו הברורים של בית המשפט בת"א (נצרת) 61611-11-21 יואב כהן נ' מדינת ישראל לשכת רישום המקרקעין ( 24.2.2022 ): "אין הצדקה לצרף את הנתבעת כצד להליך אך בשל העובדה, כי יכול ויהיה צורך לרשום את עסקת המכר בלשכת רישום המקרקעין, ככל שיינתן פסק דין בנדון. כאמור, הנתבעת ממלאת תפקיד מנהלי ואין לה עמדה כלשהי או אינטרס בעניין. במסגרת הבקשה לסילוק על הסף הבהירה הנתבעת, כי ככל שיינתן פסק דין כאמור היא תפעל בהתאם לו.
פסק דין |12/06/2022 |מחוזי – תל אביבמאזכרים – 0 |עמודים – 7
ת"א (תל אביב) 24201-07-14- י.ב.י.ב. נכסים ואחזקות בע"מ נגד עזבון המנוח שלמה רביקוביץ (ניתן פסד ביום 28.4.22 ).
שמות השופטים: גלעד הס
מכאן, עולה השאלה, האם על סמך המידע שהיה בפני לשכת רישום המקרקעין, יכולה הייתה זו למנוע את רישום החלקה בתרמית על שם מר רוני גלאם. ניתן לחלק את הטענות כנגד לשכת רישום המקרקעין בעניין חלקה 71 לשני חלקים, טענות כלליות לגבי ההתנהלות של לשכת הרישום וטענות ספציפיות לגבי הרישום של חלקה 71. 36. במישור הכללי מעלים התובעים, כמו גם חלק מהנתבעים, את הטענה כי לשכת הרישום היא מפזר הנזק היעיל ביותר, ובמקרה זה, כל אשר נדרש ממנה הינה בדיקה פשוטה ברשם לענייני ירושה, בדיקה אשר הייתה מגלה בנקל כי לא ניתן צו קיום צוואה של הגב' קיבל. במישור הספציפי טוענים התובעים, וחלק מהנתבעים, כי ניתן היה להסיק מפגמים שונים במסמכים כי מדובר במסמכים מזויפים, או לכל הפחות, חשודים בזיוף. אדון בטענות אלו. 37. במישור הכללי, כאשר דנים באחריות לשכת רישום המקרקעין, יש לאזן בין שני אינטרסים נוגדים. מצד אחד, יש לשמר את יעילות פעולת לשכת רישום המקרקעין. רישום מקרקעין הינו פעולה כלכלית חיונית, אשר יש לה השפעה כלכלית חיובית למשק, וראוי להבטיח כי זו תבוצע במהירות ויעילות. מכאן, הטלת סטנדרט גבוה מדי על לשכת רישום המקרקעין, בדמות חובת ביצוע שורת בדיקות מקיפות וחקירתיות, תתרום בהכרח לעיכוב בהליכי הרישום ולפגיעה ביעילות הכלכלית. כך, למשל, הצהירה המדינה כי רק בלשכת הרישום בחולון מבוצעות מעל 200 פעולות רישום בממוצע ביום, כך שברור כי הטלת נטל חקירתי על לשכת הרישום לגבי כל פעולה ופעולה תגרום לסחבת משמעותית ברישום ולבסוף לפגיעה במשק ובאזרח. 38. מצד שני, רישום המקרקעין הינו פעולה בעלת משמעות משפטית וכלכלית רבת חשיבות. יש לזכור כי חוק המקרקעין הישראלי מעניק חשיבות של ממש לרישום, ר' לדוגמא ס' 125 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין") הקובע כי הרישום מהווה ראיה מוחלטת לאמיתות תוכנו.
פסק דין |31/12/2023 |מחוזי – תל אביבמאזכרים – 0 |עמודים – 83
6529/96 עא- טקסטיל ריינס בע"מ נגד 1. ענת רייך
שמות השופטים: ט שטרסברג כהןי טירקל,ד ביניש
סוף סוף המינהל הוא גוף סטטוטורי המופקד על ניהול מקרקעי המדינה שרישומיו מהימנים, ועל פיהם מתנהלים בעלי הזכויות" (דברי כבוד השופט צ' טל, שלהם הסכמתי שם, בע"א 954/93 חממה חג'בי נ' ברכה בן יונה, פ"ד נ(1) 417, 421-420). 13. המערערת סמכה ידיה על פסק הדין בע"א 954/93 הנ"ל אולם סברה שמשאלה כמעשה דמי. לפי טענתה יש לראות את מרשם הזכויות המתנהל בספרי המינהל כמרשם בעל תוקף מחייב מבחינת חוק המקרקעין, כמו מרשם המקרקעין, ולפיכך יש לקבוע, כי כל עוד לא נרשמה זכותם של המוכרים בנכס על שם הקונים בספרי המינהל, לא עברה הבעלות בה מהמוכרים לקונים. יצוין, לענין זה, כי במאמרים משפטיים שונים הועלו הצעות לתיקון המצב. בין היתר, הוצע להעניק תוקף מחייב למרשמים "פרטיים" למיניהם שמנהלות החברות המשכנות, לרבות המרשם המתנהל בספרי המינהל, כך שתוקפם של מרשמים כאלה יהיה כתוקף הרישום במרשם המקרקעין (ראו: י' וסרצוג "על זכות במקרקעין לא מוסדרים" הפרקליט לה (תשמ"ג) 94) (לענין הנטייה להחיל הוראות חוק שונות, המתייחסות לזכויות בעלות או חכירה שנרשמו במרשם המקרקעין, גם על התחייבויות להעניק זכויות בעלות או חכירה שטרם נרשמו במרשם המקרקעין, והצורך לנקוט גישה מקלה בענין הרישום, ראו י' ויסמן, שם, 325-324; א' פרוקצ'יה דיני פשיטת רגל והחקיקה האזרחית בישראל (תשמ"ד) 98. כן עיינו הערותי בע"א 3295/94 גיל פרמינגר, עו"ד נ' חוה מור ואח', פ"ד נ(5) 111). הצעה אחרת העלתה המלומדת פרופ' נ' כהן, שהצביעה על הקושי ברכישתן של זכויות בנכסי מקרקעין בלתי רשומים.
פסק דין |
10/03/1999 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 168 |
עמודים – 14
ה"פ (תל אביב) 50824-11-15- שמואל שחר נגד גלעד אחדות
שמות השופטים: גיא הימן
המפקחים על רישום-המקרקעין – גורם-שיפוטי 2. חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 מעגן את המוסד המשפטי של מפקחים על רישום-מקרקעין. הסעיף הראשון לחוק, הוא סעיף ההגדרות, קובע כי מפקח הוא "מפקח שנתמנה לפי סעיף 117 ושבאזור סמכותו נמצאים המקרקעין הנדונים". סעיף 117(א), מצדו, מורה כי "שר המשפטים ימנה אנשים הכשירים להיות שופטי בית משפט שלום למפקחים על רישום מקרקעין ויקבע את אזור סמכותם". למפקחים תפקידים מספר ואחריותם מקפת. היבט חשוב של מלאכתם מעוגן בסעיף 72 לחוק: 3 72. סמכות להכריע בסכסוכים "(א) סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר זכויותיהם או חובותיהם לפי התקנון או לפי סעיפים 58, 59 או 59א עד 59ח, לפי חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס'ח-2008 או לפי סעיפים 6נט עד 6סא, 21ב ו-27ג לחוק הבזק, תשמ"ב-1982 יכריע בו המפקח. (ב) סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר הסגת גבול מצד בעל דירה לגבי דירה אחרת או לגבי הרכוש המשותף, רשאי התובע להביאו, לפי בחירתו, לפני בית משפט מוסמך או לפני המפקח". הנה כי כן, מפקחים על רישום-מקרקעין הם הגוף האמון, מכוחו של חוק המקרקעין, על הכרעה בסכסוך בין בעלי-יחידות בבית-משותף, במגוון היבטים של סכסוך כזה. מהותו של הסכסוך משמיעה אם למפקח סמכות בכלל; אם סמכות ייחודית היא בידיו, או שחולק הוא את סמכותו עם בית-המשפט והבחירה היא לתובע. 3. חוק המקרקעין אינו מציב אך דרישה לכשירותם של מפקחים, היינו, כזו של שופטים של בית-משפט השלום. הוא מוסיף ומציידם באותן סמכויות, הנתונות לשופט-השלום האזרחי.
החלטה |
16/01/2016 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 30 |
עמודים – 27
ת"א (תל אביב) 24201-07-14- י.ב.י.ב. נכסים ואחזקות בע"מ נגד עזבון המנוח שלמה רביקוביץ (ניתן פסד ביום 28.4.22 ).
שמות השופטים: גלעד הס
עוד אציין, כי המחוקק הטיל במסגרת תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תשע"ב-2011 (להלן: "תקנות הרישום"), חובות פרטניות על לשכת רישום המקרקעין לבחינת העסקה ולביקורת על העסקה, וזאת הן בעסקת מכר והן כאשר מדובר ברישום ירושה. ר' בעניין קונפינו לעיל: "מרשם המקרקעין אחראי על ניהולו התקין של רישום זכויות במקרקעין בישראל. המרשם רושם זכויות כאמור על פי הבקשות שמוגשות לו. מי שמבקש לרשום את זכויותיו במרשם רשאי לפנות למרשם במישרין או באמצעות עורך דין. חתימה על מסמכיה של עסקת מקרקעין אשר מוגשים למרשם יכול שתיעשה בפני עורך הדין, ואז עליו תוטל האחריות לאמת את זהות החותמים, לבדוק את המסמכים ואת פרטי העסקה, וכן להסביר לצדדים לעסקה את מהותה (ראו: תקנה 14 לתקנות המקרקעין); או בפני רשם לשכת הרישום – ואז הרשם הוא שחייב לאמת את זהות הצדדים ואת פרטי העסקה (ראו: תקנה 12 לתקנות המקרקעין). ודוק: גם כאשר החתימה על מסמכי העסקה נעשית בפני עורך דין, חייב המרשם – בטרם ייתן גושפנקא לעסקה וירשמה יחד עם השינוי בזכויות – לבחון את שטר העסקה שהוגש בפניו ואת המסמכים הנלווים (ראו: תקנה 14(ד) לתקנות המקרקעין). תקנות המקרקעין קובעות כי בקשות המוגשות למרשם אמורות לעבור בחינה כפולה. בקשות אלו אמורות להיבדק הן על ידי רשם לשכת הרישום והן על ידי הביקורת:" (הדגשה אינה במקור – ג. ה). עוד על אחריות לשכת רישום המקרקעין מכוח תקנות הרישום, ר' ת"א (ת"א) 1502-03-14 הנרי שלוו נ' בני דקל ( 21.8.2018 ) פסקאות 69 עד 72. 31. על בסיס רקע נורמטיבי זה, אבחן את התנהלות לשכת רישום המקרקעין בעניין חלקה 71.
פסק דין |
31/12/2023 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 83
ה"פ (תל אביב) 38277-09-16- יוחנן מנדלשטם מנור נגד מפקח על רישום מקרקעין ת"ל אביב
שמות השופטים: נועה גרוסמן
עמדת רשם המקרקעין: רשם המקרקעין טען, כי הוא אינו בעל דין נכון בתובענה זו וכי ברור שהרשם יבצע כל צו שיינתן ע"י בית המשפט אם וכאשר יינתן. הרשם איננו בעל ריבו של המבקש דכאן. הרשם ירשום כל צו ולחילופין כל פסק דין אשר יינתן ע"י בית המשפט והניתן לרישום בהתאם לזכויות ולהערות הרשומות בספריו וזאת בכפוף לתשלום כל המיסים, האגרות ותשלומי החובה הנדרשים. משכך, סבור רשם המקרקעין כי על המבקש לאתר את המוכר ההיסטורי של הנכס ו/או לצרף ראיות טובות יותר לרישום הנכס על שם המנוחה. בנספח ט' לכתב המרצת הפתיחה ציינה הגב' נועה יחזקאל בשם רשמת מקרקעין: "יש להמציא תצהיר אדם זר". ככל הנראה לאישוש ביצוע פעולת הרכישה ע"י המנוחה. עם זאת, גם לאחר שהמבקש צרף את תצהירה של רעיה רימרמן, בת דודה של המנוחה ילידת 1922 אשר הצהירה כי ידוע לה שהמנוחה רכשה את הדירה הנ"ל מקבלן בנייה והיתה חדשה בעת שרכשה אותה (סעיף 5 לתצהיר) לא היה בכך די. דיון והכרעה: אבחן את הנושא מכמה היבטים : 1. חשיבותו של מרשם המקרקעין. 2. לגיטימיות הפניה לבית המשפט. 3. הכרעה לגוף העניין. להלן אתייחס, אחד לאחד. חשיבותו של מרשם המקרקעין : המרשם במקרקעין המוסדרים הוא רב חשיבות. ראו הוראות סעיף 125(א) לחוק המקרקעין תשכ"ט-1969 : 3 "רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתוכנו". (ההדגשה שלי- נ. ג. ). ברי, כי על רשם המקרקעין מוטלת אחריות נכבדה להתנהל בזהירות מירבית על מנת להבטיח את אמינות המרשם. ראו בספרו של המלומד מוטי בניאן : "דיני מקרקעין עקרונות והלכות", מהדורה שנייה – 2004, הוצאת המכון למחקרי משפט, שם בעמ' 31: "כל המופיע במרשם המקרקעין הינו וודאי, בלעדי ואין בלתו.
פסק דין |
16/05/2017 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 7 |
עמודים – 7
ת"א (ירושלים) 12975/98- מוחמד חוסיין מוצטפא נגד מאהר עבד אלחכים אלמוחתסב
שמות השופטים: יצחק מילנוב
כאשר הסעד המבוקש בתביעה שייך כל כולו למישור הזכויות החוזיות שבין התובעים לחברה, ולא לאישור "זכויות במקרקעין" כמובנן בדין הישראלי, אין התביעה נכנסת בגדרן של "תביעות אחרות הנוגעות למקרקעין" כמובנם בסעיף 51 (א)(3) לחוק בתי המשפט התשמ"ד 1984, ואין מניעה עקרונית, כי בית משפט שלום ידון בה. . " (כב' השופט ת' אור רע"א 7868/95 יו"ש השקעות במקרקעין ופיתוח בע"מ (בפירוק) נ' עזבון המנוח משה קובלר ז"ל ואח', תק-על 97(1), 502 , 503 (1997)). יתרה מכך: בית המשפט העליון אף טרח להבהיר ולהדגיש, כי כוחה של ההלכה הנ"ל יפה גם למקרקעין שאינם רשומים בלשכת רישום המקרקעין, אך רשומים במרשם המתנהל במנהל מקרקעי ישראל, וזאת למרות שהמדובר במרשם שהוא, באופן עקרוני, אמין ומדויק : " לאור המצב החוקי הקיים אין לסטות מהכלל, לפיו זכות קניינית בנכס מקרקעין נרכשת רק עם רישומה במרשם המקרקעין. אם הרישום אינו אפשרי, לא יכולה להירכש זכות קניינית, וזאת על אף רישום הזכות במרשם אחר כלשהו – לרבות המרשם המתנהל בספרי המינהל, שאמינותו רבה – ועל אף קבלת החזקה בנכס. כל שנרכש הוא זכות חוזית לקבל את הזכות הקניינית בעתיד, לכשיתאפשר רישום הנכס והזכויות בו במרשם המקרקעין" (כב' השופט י' טירקל ע"א 6529/96 טקסטיל ריינס בע"מ נ' ענת רייך ואח', פ"ד נג (2), 218, 231-232 (1999)). מן הראוי לציין, כי שאלת הסמכות העניינית התעוררה בפסיקה, גם בקשר לתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין שאינם רשומים בפנקסי רישום המקרקעין. בענין לנצוט נ' לנצוט קבע כב' השופט ש' אלוני, כי זכויות התובעים במקרקעין הן חוזיות בלבד, ולא קנייניות, ועל כן אין המדובר בתביעה לפרוק שיתוף במקרקעין – המסורה לסמכותו של בית משפט השלום מכח הוראת סעיף 51 (א)(3) לחוק בתי המשפט, אלא בתביעה אזרחית רגילה, שהסמכות העניינית בה נקבעת לפי שווי הזכות.
פסק דין |
04/01/2007 |
שלום – ירושלים
מאזכרים – 1 |
עמודים – 13
ת"א (ירושלים) 14595/04- דאוד הלאל נגאר נגד וליד געברי (אבו נביל) ואח
שמות השופטים: יצחק מילנוב
ממילא, בשלב זה, יכול בית המשפט לדון ולהכריע אך ורק בשאלת זכויותיהם החוזיות של התובעים כנגד החברה. כאשר הסעד המבוקש בתביעה שייך כל כולו למישור הזכויות החוזיות שבין התובעים לחברה, ולא לאישור "זכויות במקרקעין" כמובנן בדין הישראלי, אין התביעה נכנסת בגדרן של "תביעות אחרות הנוגעות למקרקעין" כמובנם בסעיף 51 (א)(3) לחוק בתי המשפט התשמ"ד 1984, ואין מניעה עקרונית, כי בית משפט שלום ידון בה. . " (כב' השופט ת' אור רע"א 7868/95 יו"ש השקעות במקרקעין ופיתוח בע"מ (בפירוק) נ' עזבון המנוח משה קובלר ז"ל ואח', תק-על 97(1), 502 , 503 (1997)). יתרה מכך: בית המשפט העליון אף טרח להבהיר ולהדגיש, כי כוחה של ההלכה הנ"ל יפה גם למקרקעין שאינם רשומים בלשכת רישום המקרקעין, אך רשומים במרשם המתנהל במנהל מקרקעי ישראל, וזאת למרות שהמדובר במרשם שהוא, באופן עקרוני, אמין ומדויק : " לאור המצב החוקי הקיים אין לסטות מהכלל, לפיו זכות קניינית בנכס מקרקעין נרכשת רק עם רישומה במרשם המקרקעין. אם הרישום אינו אפשרי, לא יכולה להירכש זכות קניינית, וזאת על אף רישום הזכות במרשם אחר כלשהו – לרבות המרשם המתנהל בספרי המינהל, שאמינותו רבה – ועל אף קבלת החזקה בנכס. כל שנרכש הוא זכות חוזית לקבל את הזכות הקניינית בעתיד, לכשיתאפשר רישום הנכס והזכויות בו במרשם המקרקעין" (כב' השופט י' טירקל ע"א 6529/96 טקסטיל ריינס בע"מ נ' ענת רייך ואח', פ"ד נג (2), 218, 231-232 (1999)). מן הראוי לציין, כי שאלת הסמכות העניינית התעוררה בפסיקה, גם בקשר לתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין שאינם רשומים בפנקסי רישום המקרקעין.
פסק דין |
23/02/2009 |
שלום – ירושלים
מאזכרים – 3 |
עמודים – 16
תמ"ש (אשדוד) 65304-02-19- ג ש נגד ר א
שמות השופטים: עפרה גיא
דיון והכרעה אין מחלוקת כי הסכם מכר הבית נערך בין המוכרים לנתבעים והזכויות בבית רשומות בחלקים שווים על שם הנתבעים וזאת מיום 04/07/2016. בכל הנוגע לרישום הזכויות נקבע בסעיף 125 (א) לחוק המקרקעין התשכ"ט- 1969 (להלן: "חוק המקרקעין") כי: "רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראייה לתוכנו. . . ". 18. על חשיבות המרשם בהתאם להוראות חוק המקרקעין ועקרון הפומביות אין מחלוקת. תכליתה של החזקה הקבועה בסעיף 125 (א) לחוק המקרקעין להגן על אמינות המרשם ויציבותן של זכויות רשומות במקרקעין מוסדרים, כך שהמרשם ישקף באופן סופי את הזכויות הללו. ראו, ה"פ (מרכז) 30380-04-10 אוטיליה קרפ נ' יעקב קרפ; ע"א 4140/97 חברת האוניברסיטה העברית בירושלים נ' הסתדרות נשים ציוניות הדסה באמריקה אינק, פ"ד נג (3) 49 (1999). 9 19. משכך ובשל חשיבותו הרבה של המרשם, נקבע בפסיקה כי ניתן במקרים חריגים לסתור את האמור במרשם. עם זאת, הנטל להוכחת הטענה לפיה הרישום אינו משקף את מצב הזכויות בפועל, רובץ לפתחו של הטוען לכך (ראו ע"א 2576/03 אהובה וינברג נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פורסם במאגרים אלקטרוניים ביום 21/02/2007). 20. אם כן, כאשר נטען כי רישום הזכויות במרשם המקרקעין אינו משקף הבעלות בפועל, על בית המשפט להידרש לשאלות המרכזיות הבאות: א. האם הטוען כי הרישום אינו משקף את הבעלות האמיתית הוא שמימן את רכישת הזכויות. ב. מדוע לא נרשמו הזכויות על שם הטוען למימון רכישת הזכויות. (ראו עמ"ש (מחוזי תל אביב- יפו) 41483-05-13 פלוני נ' פלונית, פורסם ביום 21/09/2015). ג. כך גם יש להידרש לסוגיית ביצוע העסקה ומדוע לא נרשמה.
פסק דין |
30/03/2023 |
משפחה – אשדוד
מאזכרים – 0 |
עמודים – 20
חדלת (תל אביב) 13276-05-20- עורך דין אורי גיל נגד אלון מירקוב
שמות השופטים: חגי ברנר
אשר לקשיים הנובעים מניהול רישום זכויות במקרקעין במודל של "חברה משכנת", ראה דבריו הנוקבים של בית המשפט המחוזי בנצרת, בעניין ה"פ (נצ') 36374-11-14 חנה אודסר נ' רשות מקרקעי ישראל- מחוז צפון, פס' 7-8 (נבו 21.4.2015 )). 22 64. מכל מקום, כאשר מתנהל רישום הזכויות בנכס בלשכת רישום המקרקעין, שהינו מרשם ציבורי ופומבי המתנהל מכוח הדין, ממילא גובר האמור במרשם זה על כל מרשם פרטי אחר. במקרה כגון דא, אין לחייב את המעיין במרשם המקרקעין לפנות לחברה משכנת או למרשמים פרטיים אחרים לצורך בדיקה נוספת. חזקה היא כי המידע המופיע במרשם הרשמי הוא ממצה. ודוק, הכרה בתקפותם של מרשמים נוספים לצד מרשם המקרקעין עשויה לייצר תחרות בלתי רצויה בין המרשמים, תוך גרימת רישום סותר והכבדה ניכרת על המתקשרים בעסקאות מקרקעין. הדבר עומד בניגוד לתכלית ביצור האמון הציבורי במרשם ובאפשרות להסתמך עליו כמרשם סופי, בלעדי ומוחלט. תכלית זו קיבלה ביטוי במספר הוראות חוק, לרבות סעיף 125(א) לחוק המקרקעין הקובע כי הרישום במרשם יהווה ראייה חותכת לתוכנו (ראה ע"א 1559/99 צימבלר נ' תורג'מן פ"ד נז(5) 49, 60 (2003); ראה גם החלטתי בעניין פש"ר (ת"א) 5156-04-15 עו"ד עדי גילה חכמון נ' דזרי סוני בן דוד פס' 30 (נבו 9.4.2018 )). משכך, משהסתמך הנושה המובטח על הפרטים המופיעים במרשם המקרקעין (וגם על תצהירו של אביעד), הרי שהוא פטור מבדיקת כל מרשם אחר, לרבות ספרי החברה המשכנת. מכאן שאי בדיקת רישום הזכויות בדירה במסמכי החברה לא ייחשב כחוסר תום לב אשר מרפא את מחדלו של מירקוב.
החלטה |
22/07/2021 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 3 |
עמודים – 25
ת"א (תל אביב) 1378-03-14- רונן בן צבי נגד אידה אלשיך
שמות השופטים: אסתר נחליאלי חיאט
משכך הנטל על הטוען לזכויות בניגוד למרשם הוא נטל כבד. 23. סעיף 125(א) לחוק המקרקעין קובע את הכלל כי הרישום בפנקסי המקרקעין, לגבי מקרקעין מוסדרים, מהווה "ראיה חותכת לתכנו". יובהר כי סעיף 53 לחוק המקרקעין קובע כי הוראות חוק המקרקעין יחולו בשינויים המחוייבים גם על בית משותף וכן כי רישום בפנקס הבתים המשותפים כמוהו כרישום בפנקסי המקרקעין, ועל כן הכלל הוא כי הרישום בפנקס הבתים המשותפים מהווה אף הוא "ראיה חותכת לתכנו". יאמר כי התובע אף אינו טוען אחרת. 24. על הכלל האמור כבר נאמר כי "העיקרון העומד בבסיס סעיפי חוק אלה הוא עיקרון סופיות המרשם, ולפיו נקודת המוצא היא כי הרישום בפנקס המקרקעין משקף נכוחה את מצב הדברים לאשורו. תכליתו של עקרון זה היא לבצר את אמינות המרשם ואת ודאותו, ולהבטיח את יציבותן של זכויות רשומות במקרקעין מוסדרים. על חשיבותו של עיקרון סופיות המרשם נאמר כי הוא "מהווה את 'הבריח התיכון' של שיטת ההסדר' (עניין דיאב)" (ע"א 7237/13 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח מוסטפא יאסין (עלי ערמוש) ז"ל ( 3.12.2015 ) והאסמכתאות שם). 9 25. המחוקק הותיר למעשה פתח צר בלבד לאפשרות לסתור את נכונות הרישום, כך בסעיף 125(א) לחוק המקרקעין – לצד הקביעה כי המרשם מהווה ראיה חותכת לתוכנו נקבע כי – "אולם אין בכך כדי לגרוע מהוראות סעיפים 93 עד 97 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין , תשכ"ט-1969" (להלן: "פקודת ההסדר"). על פי ההלכה, תיקון לרישום יעשה במקרים חריגים בלבד ויש לפרש בצמצום את הוראות סעיפים 93 עד 97 לפקודת ההסדר (ע"א 7237/13 לעיל), כאשר העילות מנויות בסעיף 93 לפקודת ההסדר ולפיהן ניתן להורות על תיקון המרשם רק אם הוכח "שרישומה של זכות בפנקס הושג במרמה, או שזכות שהיתה רשומה בפנקס קיים הושמטה מן הפנקס החדש או נרשמה בו שלא כשורה".
פסק דין |
01/09/2017 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 3 |
עמודים – 23
ת"א (נצרת) 33898-03-11- מץ פוגל (1988) בע"מ נגד דחאם הייב
שמות השופטים: יונתן אברהם
ממילא, בשלב זה, יכול בית המשפט לדון ולהכריע אך ורק בשאלת זכויותיהם החוזיות של התובעים כנגד החברה. כאשר הסעד המבוקש בתביעה שייך כל כולו למישור הזכויות החוזיות שבין התובעים לחברה, ולא לאישור "זכויות במקרקעין" כמובנן בדין הישראלי, אין התביעה נכנסת בגדרן של "תביעות אחרות הנוגעות למקרקעין" כמובנם בסעיף 51 (א)(3) לחוק בתי המשפט התשמ"ד 1984, ואין מניעה עקרונית, כי בית משפט שלום ידון בה. . " (כב' השופט ת' אור רע"א 7868/95 יו"ש השקעות במקרקעין ופיתוח בע"מ (בפירוק) נ' עזבון המנוח משה קובלר ז"ל ואח', תק-על 97(1), 502 , 503 (1997)). בית המשפט העליון אף הדגיש , כי כוחה של ההלכה הנ"ל יפה גם למקרקעין שאינם רשומים בלשכת רישום המקרקעין, אך רשומים במרשם המתנהל במנהל מקרקעי ישראל ( כמו במקרה דנן ), וזאת למרות שהמדובר במרשם שהוא, באופן עקרוני, אמין ומדויק : " לאור המצב החוקי הקיים אין לסטות מהכלל, לפיו זכות קניינית בנכס מקרקעין נרכשת רק עם רישומה במרשם המקרקעין. אם הרישום אינו אפשרי, לא יכולה להירכש זכות קניינית, וזאת על אף רישום הזכות במרשם אחר כלשהו – לרבות המרשם המתנהל בספרי המינהל, שאמינותו רבה – ועל אף קבלת החזקה בנכס. כל שנרכש הוא זכות חוזית לקבל את הזכות הקניינית בעתיד, לכשיתאפשר רישום הנכס והזכויות בו במרשם המקרקעין" (כב' השופט י' טירקל ע"א 6529/96 טקסטיל ריינס בע"מ נ' ענת רייך ואח', פ"ד נג (2), 218, 231-232 (1999)). ( הדגשה בקו שלי י. א ). ואמנם, בצד ההלכה הרווחת ניתן למצוא אמירות לא מעטות, בהן הביע בית המשפט העליון את מורת רוחו מההבחנה המלאכותית, שנוצרה בין זכויות הנוגעות למקרקעין ואשר רשומות בפנקסי המקרקעין, לבין כאלו שאינן רשומות בפנקסי המקרקעין – הבחנה שהיא תוצר של חקיקה לקויה, החותרת תחת מדיניות שיפוטית רצויה.
החלטה |
31/05/2011 |
מחוזי – נצרת
מאזכרים – 5 |
עמודים – 7
תמ"ש (חיפה) 19053-04-19- י.א.ש. נגד י.א
שמות השופטים: ענבל קצב קרן
גם ע"פ עמדת הסוכנות היהודית כעולה מכתב הגנה מטעמה, מדובר בסכסוך משפחתי , כאשר עילות התביעה והסעדים המבוקשים אינם כלפיה. כן הובהר כי ביום 00.00.2019 שלחה הסוכנות לרמ"י הודעה על מסירת הנחלה להחזקתו של התובע אגב פטירת הוריו. הסוכנות הודיעה כי אינה נוקטת עמדה ביחס לסילוק ידם ופינוים של הנתבעים, כי היא משאירה את ההחלטה בסכסוך לבית המשפט, וכי תכבד כל החלטה בכפוף לכללים ולדין החל במקרקעין. 42. המושב לא הגיש כתב הגנה. דיון והכרעה: המסגרת הנורמטיבית 43. רישיון במקרקעין הוא היתר להחזקה ו/או לשימוש במקרקעין של אחר. הרישיון יכול להיות בתמורה או ללא תמורה; לתקופה מוגדרת מראש או ללא הגבלת זמן; ויכול להתייחס למקרקעין בשלמותם או לחלק מסוים בהם. 44. מוסד הרישיון במקרקעין, הינו מוסד ייחודי המבוסס על תורת ההשתק. תמש (נצ') 5591-09-13 נ. פ נ' ה. פ, ניתן ביום 24.8.15 (פורסם במאגר "נבו"). רישיון במקרקעין נוצר בין אם במפורש ובין אם מכללא. ראה בע"א 32/77 טבוליצקי נ'בית-כנסת ובית-מדרש החסידים, פ"ד לא(3) 210. 10 45. רשות שנותן בעל מקרקעין לאחר, להחזיק או להתגורר בנכס, יכול שתהיה מעוגנת בחוזה ("רשות חוזית") ויכול שתינתן כ"רשות גרידא", ללא כוונה ליצור התחייבות חוזית ומבלי שתצמיח למקבל הרשות זכות כלשהי כלפי בעל המקרקעין. 46. בפסיקה ובספרות הוכר מצב של רשות הדירה בחינם לעשות שימוש במקרקעין, וזאת לנוכח שתיקתו של בעל המקרקעין והימנעותו מלפעול לסילוקו של פלוני מן הנכס או להפסקת השימוש שהוא עושה בנכס, קרי.
פסק דין |
24/03/2022 |
משפחה – חיפה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 18
חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969
סעיף: 135. זכות לחידוש רישום
135. מקרקעין שרישומם הושמד או טושטש, כל התובע זכות בהם וכן היועץ המשפטי לממשלה או נציגו רשאי לבקש חידוש הרישום.
תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016
סעיף: 36. הסכמה והודעה לבעלי זכויות במקרקעין
כמה חוכרים במשותף-בעל רשום או חוכר; (3) בבית משותף, כל בעלי הדירות בבית המשותף או חוכריהן או נציגות הבית המשותף; (4) במקרקעין שאינם רשומים במרשם המקרקעין-מי שחייב עליהם בתשלום מס רכוש וקרן פיצויים לפי הרשום בפנקסים המנוהלים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, או מי שהיה חייב במס כאמור לולא הופטר מתשלומו מכוח כל חוק; (5) במקרקעין שהם מקרקעי ישראל, בין אם הם רשומים במרשם המקרקעין ובין אם לאו, ובעל הזכות אינו אחד מאלה המנויים בפסקאות (1) עד (4), והוא אחד מאלה: (א) בעל חוזה חכירה לדורות עם רשות מקרקעי ישראל אף אם עסקת החכירה כאמור לא נגמרה ברישום; (ב) מי ש רשות מקרקעי ישראל אישרה כי הוא בעל זכות שחתימתו דרושה; אישור כאמור יכול שיינתן לסוגים של בעלי זכויות, סוגים של נכסים או סוגים של בקשות להיתר; (6) בבקשה לבצע עבודה או שימוש שניתן להתירם על ידי בית דין לשכירות לפי סעיף 37(א) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972-גם הדייר, כמשמעותו בחוק האמור, ובלב
חוק מקרקעי ישראל, התש"ך- 1960
סעיף: 2א. הגבלה על הקניה או העברה של זכויות במקרקעין לזרים
לעידוד השקעות הון; (ג) מדינה, בהתאם להתחייבות של מדינת ישראל בהסכם בין–לאומי, לצורך ניהול ענייני אותה מדינה בישראל במסגרת ההתחייבות שניתנה. (ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו גם על הקניה או העברה של זכויות במקרקעין בדרך של מכירת מקרקעין מעוקלים, מימוש משכנתה, ביצוע של פסק דין או של מסמך אחר הניתן לביצוע כפסק דין, או מכירת נכס בידי לשכת ההוצאה לפועל או רשות אחרת על פי דין. (ד) (1) לא יהא תוקף להקניה או להעברה של זכויות במקרקעין או להתחייבות להקניה או להעברה כאמור שנעשו בניגוד להוראות סעיף זה. (2) לא תירשם עסקה בפנקסי המקרקעין בניגוד להוראות סעיף זה. (3) היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, או בעל עניין, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה להצהרה על בטלות עסקה שנעשתה בניגוד להוראות סעיף זה, או בבקשה לסעד אחר המתאים לנסיבות העניין, לרבות מחיקת רישום מפנקסי המקרקעין.
תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011
סעיף: 43. בקשה לרישום ראשון
43. (א) בקשה לרישום ראשון של מקרקעין תוגש למפקח באמצעות הרשם שבתחום לשכתו נמצאים אותם מקרקעין. (ב) לבקשה יצורפו – (1) תשריט המקרקעין שהכין מודד וכן בוקר ואושר לפי הוראות תקנות המודדים, חתום בידי כל בעלי הזכויות במקרקעין הסמוכים, כשהחתימות מאומתות בידי עורך דין; לא עלה בידי מגיש הבקשה להחתים את בעלי הזכויות במקרקעין הסמוכים כאמור, יצרף לבקשה תצהיר מפורט ומנומק בדבר הסיבות לכך; (2) טופס תיאור כללי של הקרקע חתום בידי המרכז למיפוי ישראל, שפורטו בו גבולות המקרקעין, להנחת דעתו של המפקח; (3) העתק מרישום המקרקעין ברישומי מס רכוש וקרן פיצויים, או אישור של מנהל מס רכוש וקרן פיצויים או מטעמו כי המקרקעין אינם רשומים בפנקסיו; הוראות פסקה זו לא יחולו על בקשה המוגשת מטעם המדינה; (4) מסמכים המוכיחים את זכויותיו של המבקש לגבי המקרקעין נושא הבקשה; (5) רשימה שפורטו בה שמו ומענו, ככל שהמען ידוע למבקש, של כל אדם שיש לו זכות במקרקעין סמוכים הטעונה רישום בפנקס; (6) רשימה המפרטת את שמו ומענו, ככל שהמען ידוע למבקש, של כל אדם, זולת המבקש, שיש לו זכות באותם מקרקעין הטעונה רישום בפנקס. (ג) המבקש יגיש כל מסמך אחר הנחוץ, לדעת המפקח, למתן החלטה בבקשה.
תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה), התשנ"ז-1997
סעיף: 2. נושאי הבחינה
היתר בנייה, "הקלה", היתר לשימוש חורג; תעודת גמר ("טופס 4"); (3) זכויות בנייה; (4) שינוי ייעוד; (5) הפקעה; (6) היטל השבחה; (ז) מיסוי מקרקעין: (1) מס שבח; (2) מס רכישה; (3) מס ערך מוסף בעסקאות מקרקעין; (ח) חוזים: (1) הגדרת חוזה; (2) זיכרון דברים; (3) תרופה בשל הפרת חוזה; (4) חוזה מכרמקרקעין; (5) חוזה שכירות מקרקעין; (ט) הצמדת מחירים למדד המחירים לצרכן, למדד תשומות הבנייה, למטבע חוץ; (3) עיקרי פסיקה בנושא תיווך במקרקעין, חוזים ומקרקעין (ב) השר, לאחר התייעצות עם הרשם והוועדה המייעצת, יפרסם באתר האינטרנט של הרשם ויפקיד לעיון בלשכת הרשם את רשימת פסקי הדין, וכן רשאי הוא לפרסם ולהפקיד כאמור את פירושם של העקרונות ומושגי היסוד שימצא לנכון, הכל בנושאים האמורים בתקנת משנה (א)(2). כ"ה בסיון התשנ"ז (30 ביוני 1997)
תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011
סעיף: 67. הוראות כלליות
67. (א) היו המקרקעין שמבוצעת בהם פעולת תכנון או חלוקה החדשה, לפי העניין, מוחכרים או משועבדים במשכנתה או בזיקת הנאה או בזכות קדימה, או כפופים להערה שנרשמה, יפרט הרשם את הפרטים בדבר רישומן של זכויות או הערות כאמור בחלקה או בחלקות שייווצרו לאחר רישום פעולת התכנון או החלוקה החדשה, לפי העניין. (ב) היו המקרקעין שמבוצעת בהם פעולת התכנון או החלוקה החדשה, לפי העניין, רשומים בפנקס הבתים המשותפים, יפרט מפקח את הפרטים בדבר רישומו או תיקונו של צו הרישום בפנקס הבתים המשותפים, והוא רשאי להורות על הגשת תשריט מתוקן של הבית המשותף, בחלקה או בחלקות שייווצרו לאחר רישום פעולת התכנון או החלוקה החדשה, לפי העניין. (ג) הוקצו מקרקעין לפי טבלת הקצאה ואיזון, לפי טבלת הקצאה, או בהתאם לפעולת התכנון, לפי העניין, וקודם לרישום פעולת התכנון או החלוקה החדשה הועברה לאחר הבעלות בהם, כולה או חלקה, ונרשמה בפנקסי המקרקעין, יבוא הבעלים הרשום בפנקסי המקרקעין במקום הבעלים הרשום בטבלאות האמורות, והחלוקה החדשה תירשם בהתאם, וכפי שיורה הרשם. (ד) בכפוף להוראות סימן זה, משראה רשם כי הומצאו כל המסמכים הדרושים לרישום פעולת התכנון או החלוקה החדשה, וכי אין מניעה לרישומה, ירשום את פעולת התכנון או החלוקה החדשה כפי שאושרה.
תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016
סעיף: 36. הסכמה והודעה לבעלי זכויות במקרקעין
הודיעה לגביה שהיא מהמקרים המפורטים להלן, כהודעת רשות מקרקעי ישראל שהיא אינה מתנגדת לבקשה להיתר: (א) בקשה להיתר לשינוי או לתוספת לדירת מגורים קיימת מהוונת בבנייה רוויה; לעניין זה, "בנייה רוויה"-בנייה למגורים של 2 קומות לפחות, שיש בה לא פחות מ-4 דירות-דירה אחת לפחות בכל קומה, הרשומות כבית משותף כהגדר תו בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, או ראויות להירשם כבית משותף לפי סעיף 142 לחוק האמור ; (ב) בקשה להיתר לגבי נכס מקרקעין שניתנה לגביו הודעה של רשות מקרקעי ישראל על כך שהוקנו זכויות הבעלות בו לפי סעיף 4יז לחוק רשות מקרקעי ישראל; (ג) בקשה להיתר לגבי נכס מקרקעין שנרכשו לגביו, במסגרת הליך של מכ רז פומבי, מלוא זכויות הבנייה הקיימות וכן שולמה מלוא התמורה בעד אפשרויות תכנוניות עתידיות בנכס; בפסקה זו, "נכס מקרקעין"-כהגדרתו בסעיף 4יז לחוק רשות מקרקעי ישראל; (7) אין בפסקאות (4) או (6) כדי לגרוע מזכותה של רשות מקרקעי ישראל לפי כל דין, לרבות הזכות לגבות תמורה בעד הבנייה או השימוש בקרקע. (ו) בתקנות אלה, "בעל זכות במקרקעין"-אחד מאלה: (1) במקרקעין הרשומים במרשם המקרקעין ושאינם בית משותף כמשמעותו בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 ((להלן-בית משותף)-הבעל הרשום או חוכרו; (2) במקרקעין הרשומים במרשם המקרקעין ושאינם בית משותף והם בבעלות משותפת או חכורים ל כמה חוכרים במשותף-בעל רשום או חוכר; (3) בבית משותף, כל בעלי הדירות בבית המשותף או חוכריהן או נציגות הבית המשותף; (4) במקרקעין שאינם רשומים במרשם המקרקעין-מי שחייב עליהם בתשלום מס רכוש וקרן פיצויים לפי הרשום בפנקסים המנוהלים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, או מי שהיה חייב במס
תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016
סעיף: 36. הסכמה והודעה לבעלי זכויות במקרקעין
רשות מקרקעי ישראל אישרה כי הוא בעל זכות שחתימתו דרושה; אישור כאמור יכול שיינתן לסוגים של בעלי זכויות, סוגים של נכסים או סוגים של בקשות להיתר; (6) בבקשה לבצע עבודה או שימוש שניתן להתירם על ידי בית דין לשכירות לפי סעיף 37(א) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972-גם הדייר, כמשמעותו בחוק האמור, ובלב ד שהמציא לבעל הנכס העתק מהבקשה ותצהיר כי הוא המחזיק בנכס נושא הבקשה להיתר וכי ניתן להתיר את ביצוע העבודות לפי סעיף 37(א) לחוק האמור, או לבצעם בהסכמתו של בעל הבית; לא ניתנה הסכמתו של מי מבעלי הזכויות במקרקעין, ישלח לו מבקש ההיתר הודעה בדבר הגשת הבקשה להיתר; להודעה יצורפו מסמכי הבקשה להי תר או קישור למסמכי הבקשה להיתר; (7) במקרקעין שחלה עליהם תכנית מאושרת לחלוקה חדשה כאמור בסעיף 121(2) לחוק, וטרם נרשמה החלוקה במרשם המקרקעין כאמור בסעיף 125 לחוק, יהיה בעל הזכות מי שהיה זכאי להירשם כבעל זכות במגרש לפי פסקאות (1) עד (6) אילו נרשמה החלוקה במרשם המקרקעין כאמור, ולא בעלי הזכות האמורים בפסקאות (1) עד (4).
תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011
סעיף: 27. הערה על ייעודם של מקרקעין
27. (א) לפי בקשת יושב ראש מוסד תכנון ירשום רשם הערה על הייעוד או על השימוש שנקבע למקרקעין פלונים מכוח חוק התכנון, או על הוראה של תכנית או תנאי בהיתר שניתנו לפי חוק התכנון. (ב) בוטל הייעוד או השימוש שנרשם כאמור, או שונו הוראות של תכנית או תנאים בהיתר, יורה רשם, לפי בקשת מי שביקש את רישום ההערה, על מחיקתה.
חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969
סעיף: 116. רשמים
116. (א) שר המשפטים ימנה רשם לכל לשכה ורשאי הוא למנות רשם אחד ללשכות אחדות. (ב) שר המשפטים רשאי למנות סגן רשם ללשכה או ללשכות אחדות, ורשאי הוא להסמיך אדם בסמכויות של רשם, כולן או מקצתן.
חוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), התשכ"ד-1964
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה – "בנין" – מבנה של קבע או חלק ממנו; "משתכן" – מי שעל שמו נרשמת, רישום ראשון, בעלות או חכירה בבנין או בחלק מבנין שבשיכון ציבורי לאחר שהרישום הותר מכוח חוק זה; "פעולת רישום" – אחת מאלה: (1) רישום עסקה במקרקעין שאושרו כשיכון ציבורי לזכות מי שאינו משתכן, לרבות רישום זיקת הנאה, איחוד, חלוקה או פיצול, רישום בית בפנקס הבתים המשותפים, רישום תקנון של בית משותף לפי הוראות חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן – חוק המקרקעין), ובלבד שרישום זה נעשה לשם מילוי התחייבות של המדינה או של מי שפועל מטעמה או ביזמתה; (2) רישום עסקה במקרקעין לזכות משתכן ורישום משכנתה להבטחת תשלום הלוואה שניתנה על ידי המדינה, או על פי הסכם עם המדינה, לשם מימון הקמת השיכון הציבורי, ובלבד שרישום המשכנתה נעשה אגב רישום בעלות או שכירות לזכות המשתכן.
תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות), התשס"ד-2004
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלה – "אישור זכויות" – אישור מאת המינהל המעיד על זכויות בקשר למקרקעי ישראל, המבוסס על תיק הזכויות המתנהל במינהל, שזכויות החכירה לגביהם אינן רשומות בפנקסי המקרקעין: "גוף ציבורי" – כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981; "המינהל" ו "מנהל המינהל" – כמשמעותם בסעיף 2 לחוק; "מאגר המידע" – כמשמעותו בסעיף 4טו לחוק; "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "מידע מוקדם" – מידע הניתן למבקש בדבר גובה תשלום דמי הסכמה, דמי היתר, או דמי היוון שיידרשו לביצוע עסקה עם המינהל; "מקרקעי ישראל" – כמשמעותם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל; "עסקה פטורה ממכרז" – התקשרות עם המינהל לביצוע עסקה במקרקעי ישראל הפטורה מחובת מכרז לפי תקנות חובת המכרזים, התשנ"ב-1992; "פלט מחשב" – פלט מחשב שהופק ממאגר המידע על פי בקשה לפי תקנה 3(ב) לתקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע), התשס"ד-2004; "פנקסי המקרקעין" – הפנקסים המנוהלים לפי סעיף 123 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן – חוק המקרקעין).
תקנות המקרקעין (אגרות), התשל"ה-1974
סעיף: 15. ,16. מדינות חוץ
15. (א) אישר המנהל הכללי של משרד החוץ, כי מדינת חוץ פלונית היא צד לאמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים מיום 18 באפריל 1961, ונוהגת כלפי ישראל בהתאם להוראות האמנה האמורה, תהיה אותה מדינת חוץ פטורה מכל אגרה בעד רישום בשמה של שכירות או משכנתה במקרקעין המשמשים, או המיועדים לשמש, משרד לנציגות הדיפלומטית של מדינת החוץ או מקום מגורים לראש הנציגות. (ב) המנהל הכללי רשאי, על פי המלצת המנהל הכללי של משרד החוץ, לפטור מאגרה כאמור בתקנת משנה (א), כולה או מקצתה, מדינת חוץ שאינה צד לאמנה האמורה, או לדחות תשלומה, אם אותה מדינה גומלת כך לישראל. (ג) המנהל הכללי רשאי, על פי המלצת המנהל הכללי של משרד החוץ, לפטור מאגרה, כולה או מקצתה, רישום שכירות או משכנתה במקרקעין על שם מדינת חוץ, או לדחות תשלומה, בין אם אותה מדינה היא צד לאמנת וינה ובין אם אינה צד לה, ובלבד שהיא גומלת כך לישראל ונתמלא אחד התנאים האלה: (1) המקרקעין משמשים, או מיועדים לשמש, מקום מגורים לחברי הסגל הדיפלומטי, או משרד או מקום מגורים לנציגות הקונסולרית של מדינת החוץ והסגל שלה; (2) המקרקעין והכנסותיהם מיועדים לצרכי דת, תרבות, חינוך, מדע או טיפול רפואי. 16. הממונה רשאי, אם שוכנע כי בנסיבות המקרה מן הצדק לעשות כן, לפטור מאגרה, כולה או מקצתה, רישום העברת שכירות או משכנתה במקרקעין – (1) מתאגיד שהוקם על פי דין אחד לתאגיד שהוקם על פי דין אחר, אם הוכח להנחת דעתו כי שני התאגידים זהים באפיים, במטרותיהם ובפעולותיהם, כי לא חל שינוי יסודי בשליטה בהם וכי לא ניתנה כל תמורה בעד ההעברה האמורה; (2) מכל תאגיד לכל תאגיד, אם הוכח להנחת דעתו כי שני התאגידים נתמזגו, או כי התאגיד הנעבר הוקם על-ידי מיזוג התאגיד המעביר עם תאגידים אחרים, וכי ההעברה נעשית אגב העברת השכירות במקרקעין של כל התאגידים המתמזגים לתאגיד הנעבר, או אגב העברה של כל המשכנתאות הרשומות בשמם.
תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011
סעיף: 4. הרשם
4. אלה סמכויותיו ותפקידיו של רשם, נוסף על אלה שנקבעו לו לפי החוק: (1) ניהול הפנקסים בלשכת הרישום שעליה נתמנה; (2) פיקוח על עבודת עובדי לשכת הרישום; (3) ביצוע כל תפקיד שיטיל הממונה, בין על הרשמים כולם ובין עליו אישית.
חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012
סעיף: 102. רישום נכסי מקרקעין
102. (א) הממונה על הנכסים יגיש לרשם המקרקעין בקשה לרישום זכויות המדינה במקרקעין הרשומים בפנקסי המקרקעין, ואשר הוקנו למדינה לפי סעיף 101, בהתאם לטופס שקבע שר המשפטים; הבקשה תוגש בתוך 90 ימים מיום כינון הרשות, ובלבד שחלף המועד שנקבע בסעיף 101(א)(4) להגשת הבקשה לשר האוצר; היתה הבקשה לרישום זכות רשומה על שם רשות מקומית או על שם איגוד ערים, במקרקעין הרשומים בפנקסי המקרקעין, תצורף לבקשה רשימת הממונה. (ב) הוגשה בקשה לשר לפי סעיף 101(א)(4), יגיש הממונה על הנכסים לרשם המקרקעין בקשה לרישום זכויות המדינה במקרקעין כאמור בסעיף קטן (א), רק לאחר ששר האוצר נתן החלטה בעניין. (ג) רשם המקרקעין ירשום בפנקסי המקרקעין לפי בקשה כאמור בסעיף קטן (א), את זכויות המדינה במקרקעין, ולא יידרשו כתנאי לרישום הזכות כאמור מסמכים או אישורים נוספים על הבקשה לרישום, ובכלל זה שטר עסקה, ייפוי כוח מאת הרשות המקומית או איגוד הערים, וכל מסמך או אישור המהווה הוכחה לכך ששולמו תשלומי חובה.
כל הזכויות שמורות ©