הגבלת חשבון בנק

ע"א 439-88- מדינת ישראל נגד 1. ונטורה משה

שמות השופטים: ג בך,י קדמי,ט שטרסברג כהן

(א1) סורבו שיקים בחשבון במספר שנקבע בתקנות, ישלח הבנק התראה לכל אחד מבעלי החשבון, ממיופי הכוח או ממורשי החתימה, הכל כפי שנקבע בתקנות. . . . . 3. (א) מי שהתקיים בו אחת מאלה הוא לקוח מוגבל בנסיבות מחמירות (להלן-לקוח מוגבל חמור): (1) לקוח מוגבל שחשבון נוסף שלו הוגבל. (2) מי שהיה לקוח מוגבל וחשבונו הוגבל שנית תוך שלוש שנים מיום שנסתיימה התקופה שבה היה לקוח מוגבל. (ב) מי שהוא לקוח מוגבל חמור, יוגבלו כל חשבונותיו, וכן החשבונות המשותפים לו ולאחרים והחשבונות שבהם הוא מיופה כוח, למעט החשבונות שבהם הוא מורשה חתימה. . . . . . . " בסעיף 3א לחוק נקבעה חובת מתן הודעה על ההגבלה למפקח על הבנקים, לבעל החשבון, למיופה הכוח ולמורשי החתימה, וניתנה סמכות למפקח להודיע על ההגבלה לכל הבנקים. סעיף 10 לחוק מקנה זכות ערעור לבית המשפט על ההחלטה להגביל חשבון כאמור. וכאן מגיעים אנו לנקודה הרלבנטית ביותר לענייננו באשר לאמצעים שניתן לנקוט בהם כנגד מפיצי המחאות ללא כיסוי, הרי היא ההוראה הנוגעת לפירסום מידע בנושא זה: סעיף 14 לחוק שיקים ללא כיסוי קובע הסדר לפרסום מספרי החשבונות המוגבלים וכן שמות בעלי החשבונות בהתקיים תנאים מפורטים כדלקמן: "14. (א) בנק ישראל רשאי לפרסם את מספרי החשבונות המוגבלים, עם ציון שם הבנק שבו מתנהל כל חשבון ותאריך סיום ההגבלה. (ב) בנק ישראל רשאי לפרסם את שמות הלקוחות המוגבלים החמורים, בציון פרטי הזיהוי כפי שנקבעו בתקנות ואת תאריך סיום ההגבלה, בהתקיים אחת מאלה: (1) עברו ששים ימים מיום משלוח ההודעה לפי סעיף 3א(ב) ובתקופה זו לא הודיע בעל החשבון לבנק ישראל בדואר רשום על הגשת ערעור בצירוף העתק ממנו; (2) הערעור בוטל, נמחק או נדחה.

פסק דין |27/07/1994 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 203 |עמודים – 25

ת"צ (תל אביב) 25774-01-17- אילן להב נגד בנק הפועלים בעמ

שמות השופטים: רחל ברקאי

סעיף 4 לחוק שיקים ללא כיסוי מגדיר את מהות ההגבלה וקובע את המגבלות החלות על לקוח אשר הופך מוגבל, ואלו הן: הלקוח לא יפתח חשבון, לא ימשוך אדם שיק על חשבון מוגבל, לקוח מוגבל חמור לא ימשוך שיק על שום חשבון. 10 סעיף 5 לחוק שיקים ללא כיסוי קובע, כי "הבנק לא יפרע שיק שנמשך על חשבון מוגבל". וכן לא יספק טפסי שיקים למשיכה מחשבון מוגבל ולא יפתח חשבון ללקוח מוגבל. הוראות אלו הינן הוראות קוגנטיות שאינן נתונות לשיקול דעתו של הבנק ועל כן מכח הוראות חוק, כאשר מדובר בחשבון מוגבל חל איסור חוקי על הבנק לפרוע השיק בחשבון זה, תהיינה הנסיבות אשר תהיינה, לרבות קיומה של יתרת זכות בחשבון. 20. בשורה של פסקי דין חזרו ושנו בתי המשפט, כי לקוח המושך שיקים מחשבונו, מקבל אשראי מהבנק, אותו עליו לכבד. עוד נקבע, כי לבעל החשבון אחריות רבה בגין השיקים שהוא מוסר, הן כלפי הבנק והן כלפי הצד המקבל ועליו לפעול על מנת לוודא כי השיקים הללו יכובדו. 21. על רקע דברים אלו יש לבחון את טענת המבקש ולפיה העמלה בגין החזרת שיק הנגבית בהתאם להוראת סעיף 9 לתעריפון העמלות אינו מתיר גביה של עמלה בגין החזרת שיקים אך מהטעם של הגבלת חשבון, אלא חייבים להתקיים לפחות שני תנאים מצטברים כאשר התנאי הראשון של 'אין כיסוי מספיק' הינו תנאי חובה בלעדיו אין, כשלצדו נדרש להתקיים אחד מהתנאים הבאים והם כי החשבון 'מוגבל', או 'מעוקל' או 'צו משפטי'. 22. חזרתי והפכתי בטענות המבקש ולאחר בחינה מעמיקה של הוראות החוק והכללים השונים לרבות הבנת המטרות העומדות כבסיס להוראות, לא ראיתי לנכון לקבל עמדתו בכל הנוגע לניתוח המשפטי ו/או לשוני, אותו הציג. אפרט: 23. אשר לטענה ולפיה משהוגבל החשבון, הבנק כבר אינו נותן שירות בגינו ניתן לגבות עמלה – אין לקבל פרשנות זו אותה הציג המבקש, מאחר ולטעמי גם כאשר חשבון הבנק נכנס להגבלה, ממשיך הבנק לתת שירותים ללקוח, הן בתקופת ההגבלה והן מיד לאחר מכן.

פסק דין |21/02/2019 |מחוזי – תל אביבמאזכרים – 2 |עמודים – 14

ה"פ 5020-06- אטיקט אינטרנשיונל בע"מ נגד 1. בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ

שמות השופטים: מ שידלובסקי אור

1. בפניי בקשה מטעמו של בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן – הבנק), למחיקת המרצת הפתיחה שהוגשה על-ידי חברת אטיקט אינטרנשיונל בע"מ (להלן – אטיקט) ולחילופין להעברתה לפסים של תביעה רגילה, זאת מכוח תקנה 258 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – תקסד"א) הרקע לבקשה 2. ביום 17.1.06 הגישה אטיקט בקשה בדרך של המרצת פתיחה, במסגרתה עתרה לסעד אשר יצהיר, כי החל מיום 10.2.00 החשבון אותו ניהלה בסניף 645 של הבנק ומספרו 298530 (להלן – החשבון) לא היה מוגבל ולא היה מוגבל בנסיבות מחמירות לפי חוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א-1981. בצד בקשה זו הגישה אטיקט בקשה לסעד הצהרתי זמני (בש"א 317/06). 3. הוראות חוק שיקים ללא כיסוי קובעות את התנאים להגבלת חשבון בנק של לקוח. בתמצית, כרקע בלבד, אציין כי על-פי סעיף 2(א) לחוק, חשבון ולקוח יהיו מוגבלים, אם במשך תקופה של 12חודשים סורבו 10 שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות 15 ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון. תקופת ההגבלה היא שנה. סעיף 3(א) לחוק קובע, כי לקוח מוגבל חמור יהיה לקוח מוגבל שחשבון נוסף שלו הוגבל, או מי שהיה לקוח מוגבל וחשבונו הוגבל שנית תוך 3 שנים מיום שנסתיימה התקופה שבה היה לקוח מוגבל. תקופת ההגבלה של לקוח מוגבל חמור היא שנתיים. סעיף 4 מגדיר את מהות ההגבלה לקוח מוגבל לא יפתח חשבון בנק, אדם לא ימשוך שיק על חשבון מוגבל ולקוח מוגבל חמור לא ימשוך שיק על שום חשבון. סעיף 10 לחוק קובע מנגנון ערעור, במסגרתו רשאי לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור לפנות לבית-משפט השלום בבקשה לבטל הבאת שיק במניין השיקים שסורבו (גריעת שיקים) בהתקיים אחת העילות בחוק.

פסק דין |05/04/2006 |מחוזי – ירושליםמאזכרים – 1 |עמודים – 7

עש"א (ראשון לציון) 48735-06-17- חאלד אבו סיאם נגד בנק לאומי בעמ-סניף 936

שמות השופטים: רפי ארניה

ב"כ עו"ד שמעוני פסק דין לפני ערעור על הגבלת חשבון בנק שמספרו 162400/56 (להלן: "חשבון הבנק"), המתנהל על שם המערער אצל המשיב וזאת על ידי גריעת שיק בסך 3,250 שקל שסורב על ידי המשיב בתאריך 20.4.2017 , מתוך מניין השיקים שסורבו על ידי המשיב. הערעור הוגש בהתאם לסעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק"). יחד עם הערעור הוגשה גם בקשה למתן צו מניעה זמני, לפי סעיף 10א לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, שימנע את תחילת ההגבלה שהוטלה על ידי המשיב בחשבונם של המבקשים. ביום 4.7.2017 ניתן צו זמני למניעת תחילתה של ההגבלה אשר יעמוד בתוקף עד להחלטה בבקשה העיקרית, בכפוף להפקדת סך של 2,000 בקופת בית המשפט. מבוא 1. מר אבו סיאם חאלד (להלן – "המערער") מנהל חשבון עו"ש מספר 162400/56 (להלן – "החשבון"), בבנק לאומי סניף רמלה (להלן – "המשיב"). 2 2. במועדים שונים, במהלך תקופה של פחות משנים עשר חודשים, סירב הבנק לפרוע שיקים אשר נמשכו על ידי המערער, עקב העדר כיסוי מספיק בחשבון, ולכן הוגבל חשבונו של המערער, בהתאם להוראת סעיף 2 לחוק. רשימת השיקים שסורבו על-ידי המשיב צורפה כנספח א' לכתב התשובה של המשיב. 3. משהגיעה רשימת השיקים המסורבים ל- 10 בתקופה של פחות מ- 12 חודשים, והוטלו על המערער מגבלות בהתאם להוראות החוק, אזי הגיש המערער ערעור זה. במסגרת הערעור, הגיעו הצדדים לכלל הסכמה דיונית, ולפיה ההכרעה בערעור תעשה על יסוד האמור בכתבי הטענות של הצדדים, וללא חקירות נגדיות. 4. המערער מסתמך בהודעת הערעור על העילה המנויה בסעיף 10(א)(3) לחוק, דהיינו שהיה לו יסוד סביר להניח שהייתה למשיב חובה לפרוע את השיק הן בשל כך שהייתה יתרה מספקת בחשבון והן מכוח הסכם בינו לבין המשיב.

פסק דין |11/12/2017 |שלום – ראשון לציוןמאזכרים – 1 |עמודים – 6

ע"א (נתניה) 249/02- חוף נעורים בע"מ נגד בנק מסד בעמ-סניף נתניה

שמות השופטים: הדס עובדיה

בסעיף 2 לחוק נקבע האמור להלן: "חשבון יהיה מוגבל (להלן – חשבון מוגבל) ובעליו יהיה מוגבל (להלן – לקוח מוגבל) אם סורבו במשך שנים עשר חודשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון" החוק מבחין בין החשבון ובעלי החשבון, אך אינו מצמצם את תחולת ההגבלה אך ורק למקרים בהם כל עשרת השיקים שסורבו במשך 12 חודשים, נמשכו על ידי אותם בעלים בחשבון. לו התקבלה פרשנות מאולצת זו לחוק ניתן היה לפזר שיקים ללא כיסוי ללא כל הגבלה בטכניקה של החלפת בעלים בחשבון. ביחס למטרת התיקון לסעיף 10 לחוק, בו הוסף פירוט של עילות הביטול בפרט, וביחס למטרת החוק בכלל, נפסק האמור להלן: "תכליתה של הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון מס' 2), התשנ"ב – 1992 אשר הביאה לביקונו של סעיף 10 על ידי הוספת פירוט עילות הביטול היתה לצמצם את תופעת השיקים ללא כיסוי, כדי לשפר את אמינותו של השיק כאמצעי נפוץ וחשוב. תופעת השימוש בשיקים ללא כיסוי כאמצעי תשלום, היתה, אז, כמו גם היום, תופעה הגורמת נזק רב אותו ציבור המשתמשים באמצעי תשלום זה ומכבדים אותו, כמו גם למערכת המשפטית ולמערכת ההוצאה לפועל, אך בעיקר נגרם נזק רב לחיי המסחר התקינים. " ר' ע"א 583/94 (חי') ש. א דפוס אופסט תפן בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, דינים מחוזי, כרך כו (3), 108. ר' בנוסף ע"א 4305/98 (י-ם) מ. צ. י. ג. ה. בנין והשקעות בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ דינים מחוזי, כרך לב (3), 978. בסעיפים 6 ו 7 לתקנות נקבעו הוראות בדבר משלוח התראה לבעל החשבון ובדבר תוכן ההתראה.

פסק דין |19/02/2003 |שלום – נתניהמאזכרים – 2 |עמודים – 5

ת"א (תל אביב) 2888-01-10- עמ"י אוחיון נגד בנק דיסקונט לישראל בעמ

שמות השופטים: חנה ינון

הגבלת חשבון והגבלת לקוח (א) חשבון יהיה מוגבל (להלן – חשבון מוגבל) ובעליו יהיה מוגבל (להלן – לקוח מוגבל) אם סורבו במשך שנים עשר חדשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון . (א1) סורבו שיקים בחשבון במספר שנקבע בתקנות, ישלח הבנק התראה לכל אחד מבעלי החשבון, ממיופי הכוח או ממורשי החתימה, הכל כפי שנקבע בתקנות. " 38. הנתבע, בנק דיסקונט בע"מ, אמור לדווח לבנק ישראל על אי כיבודם של עשרה שיקים, בהתאם לחוק, ובנק ישראל הוא המוציא הודעת ההגבלה ולא הנתבע. 8 39. עת קיבלו התובעים הודעה על הגבלת חמישה שיקים, היה עליהם לדאוג מבעוד מועד להסדרת העניין והבהרתו מול הנתבע. הבנק לא יכול היה לדעת, באמצעיו שלו, כי הועד הישן רוקן מכספים ודמי הארנונה שנגבתה הועברה לועד החדש, ובכוח הסבר מיידי זה נמנע היה הדיווח על פי חוק של הנתבע לבנק ישראל. 40. לעניין זה נקבע בת"א (י-ם) 8091/06 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' רפואה שיווק תוצרת חקלאית בע"מ, כדלקמן: "שיקולי הבנק אם להעניק אשראי או לחדשו, או לצמצם או להפסיק את האשראי שניתן ללקוח, הם שיקולים עסקיים טהורים שבבסיסם היחסים עם הלקוח הספציפי. שיקולים אלו יכולים להשתנות מעת לעת, בהתאם להערכת הבנק את מצבו של הלקוח בכל זמן נתון. הערכה זו מורכבת משיקולים רבים ומגוונים שהבנק משקלל: עברו העיסקי של הלקוח, תזרים המזומנים ו'המחזור' של העסק, הערכת מצבו של הלקוח בהווה והצפי באשר לעתיד, טיבו של העסק ומצב השוק הרלוונטי, גובה האשראי המבוקש, רצון לסייע ללקוח הנמצא בקשיים זמניים, גביית ריבית גבוהה יותר בגין חריגה ממסגרת אשראי, היקפם וטיבם של הביטחונות שהלקוח העמיד או יכול להעמיד לזכות הבנק וכיו"ב שיקולים – יצחק עמית 'חוק שיקים ללא כיסוי' הפרקליט מד (1999) 449 עמ' 469.

פסק דין |14/07/2014 |שלום – תל אביבמאזכרים – 1 |עמודים – 11

עש"א (עכו) 68168-01-24- זבולון פארם (2005) בע"מ נגד בנק מרכנתיל דיסקונט סניף מעיליא

שמות השופטים: עמית רוזינס

מרכנתיל דיסקונט סניף מעיליא החלטה 1. המבקשת הגישה ערעור על הגבלת חשבון הבנק שלה אצל המשיב, לפי סעיף 10 לחוק שקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק") והיא מבקשת להורות על מניעת תחילת ההגבלה על פי סעיף 10א' לחוק, באופן דחוף, במעמד צד אחד בלבד. 2. הבקשה לוקה בליקויים מהותיים אשר מצדיקים דחייתה על הסף – לא צורפה לבקשה הודעה על הגבלה לפי סעיף 3א' לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, ואין לדעת מהבקשה, אם בכלל ניתנה הודעה כזאת, מתי התקבלה אצל המבקשת, האם הבקשה והערעור הוגשו במסגרת המועדים הקבועה בתקנות והאם ההגבלה כבר נכנסה לתוקף אם לאו. הבקשה מתייחסת לאחד עשרה שקים בלבד שסורבו כולם ביום 25/1/24, מבלי לפרט ואף מבלי להתייחס בכלל, למספר הכולל של השקים שסורבו במהלך תקופה של שנה. לפי סעיף 2(א) לחוק, הגבלת חשבון מתרחשת רק אם חלפו 15 ימים לפחות בין השיק המסורב הראשון לאחרון. די בכל אחד מאלה כדי לדחות את הערעור על הסף, לא כל שכן צירוף כל הפגמים יחדיו. למרות זאת, כמפורט להלן, לא הסתפקתי במחדלי הבקשה והגעתי למסקנה שיש לדחות אותה גם לגופה. 3. המבקשת לא טוענת, כי איזה מן השקים שסורבו, סורב על אף שמסגרת האשראי בחשבונה אפשרה את פירעון השיק. עם זאת, לטענת המבקשת, נוכח העובדה שהבנק נהג בעבר לכבד שקים שמשך, על אף קיום יתרות חובה חריגות, נוצר הסכם מכללה בין הצדדים, לפיו על הבנק לכבד גם שקים בחריגה ממסגרת האשראי, דבר שהקים לה יסוד סביר להניח שהשקים המסורבים יכובדו. טענה זאת, איננה עולה בקנה אחד עם הדין. יפים לעניין זה דברים שנכתבו במאמרו של כבוד השופט י' עמית, חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, הפרקליט מד עמ' 471: "החזרת שיקים על-ידי הבנק בעבר היא כשלעצמה יכולה לסתור את טענת הלקוח, כי נוצר חוזה חדש בין הצדדים.

החלטה |30/01/2024 |שלום – עכומאזכרים – 0 |עמודים – 5

בש"א (חיפה) 4845/07- גולדברג קוזוקורו ורוניק שרה נגד בנק לאומי לשיראל בע"מ סניף הגליל

שמות השופטים: יעקב וגנר

בעל חשבון שהוגבל הופך ללקוח מוגבל, ונאסר עליו למשוך שיקים על החשבון שהוגבל או לפתוח חשבונות נוספים במהלך תקופת ההגבלה, שתוקפה הוא שנה. ישנם שני פרמטרים להגבלת חשבון: מספר השיקים ללא כיסוי ומשך התקופה בה סורבו. סירוב של עשרה שיקים או יותר בתקופה של שניים עשר חודשים יוצר את ההגבלה. ההגבלה היא בעלת מאפיין של אוטומט, כלומר, ההגבלה מופעלת בקרות ארוע ההגבלה המוגדר בחוק. 7. סעיף 2 לחוק השיקים קובע: ". . . (א) חשבון יהיה מוגבל (להלן – חשבון מוגבל) ובעליו יהיה מוגבל (להלן – לקוח מוגבל) אם סורבו במשך שנים עשר חדשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון. (א1) סורבו שיקים בחשבון במספר שנקבע בתקנות ישלח הבנק התראה לכל אחד מבעלי החשבון, ממיופי הכוח או ממורשי החתימה, הכל כפי שנקבע בתקנות. (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את מספר השיקים והתקופות הקבועים בסעיף קטן (א). . . " הבנק אינו רשאי להגביל חשבון מיוזמתו ואף אינו רשאי להתנות על סעיפי החוק בהיות הוראותיו קוגנטיות. יוצא, אם כן, שהטלת ההגבלה אינה כשלעצמה פעולה בעלת מאפיין שילטוני והיא אינה מותנית ברצונו או בחרותו של הבנק המסחרי, שכן הוא אינו חופשי או בעל רצון אוטונומי בהטלתה ואף אינו רשאי לסגת ממנה. חוק השיקים קוצב לבנק דרכי פעולה כפויות ותוויות מראש. עם קרות אירוע ההגבלה מחויב הבנק לפעול במספר מישורים. על הבנק להודיע ללקוח, למיופי הכוח ולמורשי החתימה על ההגבלה וכן לבנק ישראל. סעיף 3א לחוק השקים קובע כדלקמן: ".

החלטה |22/10/2007 |שלום – חיפהמאזכרים – 1 |עמודים – 7

עש"א (בית שמש) 35914-10-14- גדול המעצבים בנייה ופיתוח בע"מ נגד בנק לאומי לישראל בע"מ סניף 916

שמות השופטים: מוחמד חאג יחיא

בנוסף, ניתן למערערים זמן התארגנות שארך כארבעה חודשים לפחות לאחר דבר פרסום החשדות להלבנת הון בחברה הקבלנית הנוספת. על כן, הגבלת החשבון לא ניתנה באופן פתאומי. 14) המשיב טוען כי חשבון המערערים הוגבל לפי דין וכי אין בפי המערערים עילה משפטית שמצדיקה התערבות בהודעת ההגבלה. צו ארעי 15) בד בבד עם הגשת הודעת הערעור, הגישו המערערים בקשה דחופה למתן צו ארעי המורה על עיכוב בתחילת ההגבלה ועד תום בירור הערעור. ביום 23.10.14 , מכוח הסמכות שבהוראת סעיף 10א בחוק שיקים ללא כיסוי, ניתן צו ארעי כמבוקש, והמעיין יעיין בהחלטה האמורה. 4 דיון והכרעה 16) לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים, הן בכתובים והן בעל-פה, ולאחר שעיינתי במכלול החומר הקיים בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות, כפי שיפורט להלן. 17) ממכלול טענות הצדדים, בפרט, מטענות המערערים עולה כי ערעורם מושתת על הטענה העיקרית לפיה, היה להם יסוד סביר להניח שהייתה חובה על הבנק לפרוע את השיקים שנמשכו מהחשבון, וזאת מכוח הסכם אתו. 18) הוראת סעיף 10 בחוק שיקים ללא כיסוי, מורה כלהלן: "(א) לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה: (1) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות; (2) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שנים אלה: השיק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרעו במשך ששים הימים האמורים בסעיף 2א; (3) ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו; (4) נבצר מהלקוח לטפל בענייניו מחמת פגיעה, בו או ברכושו, בפעולת

פסק דין |02/06/2015 |שלום – בית שמשמאזכרים – 1 |עמודים – 11

בש"א (חדרה) 2811/07- חכמת מחאמיד נגד בנק הפועלים בעמ- סניף אום אל פחם

שמות השופטים: אהוד קפלן

אגב: ב"כ המבקש הצביע על כך שהתגובה אינה נתמכת בתצהיר, וסבר שעובדה זו רלוונטית, ולא היא: בהתאם לתקנה 6 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי-דין) תשמ"ב – 1981, אין צורך להגיש תצהיר בתמיכה לתשובת הבנק לבקשה. 7. בדיון התבררו העובדות הבאות: א. שני החשבונות הוגבלו על ידי המשיבה, ובסה"כ כ- 200 שיקים הוחזרו בטענת חוסר כיסוי – שלוש "הגבלות" בתקופה של שנה וחצי. ב. החשבון הראשון ממילא אמור להחשב כ"מוגבל" על פי ההסכמה מיום 30/05/2007. ג. השיקים שסורבו בחשבון השני, סורבו גם משום שלא היה להם כיסוי, כפי שעולה מדפי החשבון (וראה הגדרת "שיק שסורב" בסעיף 1 לחוק:". . . ואין נפקא מינה אם היתה סיבה אחרת לסירוב"). ד. המבקש לא הראה את חובת הבנק לכבד את אותם שיקים שלא כובדו בחשבון השני. ה. אי-מניין שיקים שסורבו בחשבון הראשון לפני 30/05/07, לא יהיה בו להשפיע על התוצאה של הגבלת החשבון השני וההכרזה על "מוגבל-חמור", לאור המספר העצום של השיקים שחזרו לאחר 30/05/07. 8. בין הצדדים מחלוקת משפטית לגבי פרשנותו הנכונה של סעיף 3 א' (2) לחוק, שקובע כי לקוח-מוגבל-חמור הוא מי שהתקיימה בו אחת משתי החלופות: "1) לקוח מוגבל שחשבון נוסף שלו הוגבל. 2) מי שהיה לקוח מוגבל וחשבונו הוגבל בשנית תוך שלוש שנים מיום שהסתיימה התקופה שבה היה לקוח מוגבל" 9.

החלטה |25/10/2007 |שלום – חדרהמאזכרים – 2 |עמודים – 3

עש"א (קריות) 42356-06-24- מואפק חמודה נגד ' בנק לאומי לישראל בעמ

שמות השופטים: שרונה צור גינור

בפני בקשת המשיב לסילוק ערעור שהוגש בהתאם לסעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק") על הסף ביחס להגבלת חשבון בנק המערער ו"מוכתאר2 ליבוא ושיווק". רקע וטענות הצדדים 1. ביום 19/6/24 הגיש המערער, ערעור לפי סע' 10 לחוק, במסגרתה ביקש לגרוע 19 שיקים שסורבו בגין העדר כיסוי מספיק (אכ"מ) וכן הגיש בקשה לסעד זמני למניעת תחילת הגבלת החשבון. 2. המשיב הגיש תגובתו לערעור ובקשה לסילוק על הסף בטענה כי הפך תיאורטי לאור משיכות חוזרות ללא כיסוי. בתגובה פירוט של 36 שיקים ללא כיסוי. 3. המשיב דוחה מכל וכל את טענת המערער בדבר הסכם מכללא כי יכובדו שיקים ללא כיסוי וממילא טענה זו נטענה באופן סתמי ללא כל ביסוס. 4. המערער טען כי הבנקים פעלו בניגוד להנחיית משרד המשפטים ובנק ישראל וכן כי עד הסירוב האחרון המשיב נהג לכבד את השיקים שמשך מחשבונו, גם כאשר הביאו לחריגה משמעותית, וזאת בידיעה כי המערער מפקיד הכספים ימים מספר לאחר מכן. לכן, לגבי השיקים נשוא הערעור היה למערער יסוד סביר להניח כי גם הם יפרעו כפי שקרה עד כה. לטענת המערער, המשיב סירב לפרוע שיקים שנמשכו מחשבונו, לאחר הטלת הגבלה על חשבונו וזאת שלא כדין. דיון והכרעה 5. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושקלתי את טענות הצדדים, דין הבקשה להתקבל. 6. סע' 2 לחוק קובע כי חשבון מוגבל יהא כזה, "אם סורבו במשך שנים עשר חדשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון. . . ".

החלטה |04/08/2024 |שלום – קריותמאזכרים – 0 |עמודים – 3

ע"ש (קרית-גת) 72/96- גבאי מרגלית נגד הבנק הבינלאומי

שמות השופטים: רחל ברקאי

מדפים אלו ניתן ללמוד על כל תנועת השיקים נשוא הערעור. דהיינו, כבר ביום זה ידע מר גבאי, כי כל השיקים שהוצגו לחשבון, סורבו על ידי הבנק. 9. חוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א-1981 (להלן:"החוק"), קובע בסעיף 10 לחוק את עילת הערעור, כדלקמן: "(א) לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מבית משפט השלום, שיבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה: (1) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות. (2) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון. . . (3) ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו. (ב) לא יהוו עילה לערעור או לביטול הבאת שיקים במנין השיקים שסורבו – (1) פגם שנפל בהתראה. (2) אי קבלת התראה, ובלבד שהבנק שלח התראה". בנסיבות הענין, אין המערערת עונה על הקריטריון הראשון שבסעיף קרי – היותה לקוחה מוגבלת. הודעת ההגבלה מלמדת, כי המערערת היתה לקוחה מוגבלת בין ה- 13.1.95 ועד 13.1.96 וביום הגשת הערעור אין היא עוד לקוחה מוגבלת ולכן אין לה כל זכות עמידה כיום. גם לגופו של ענין, לא שוכנעתי מדברי המערערת ובעלה, כי בנסיבות הענין, היתה חובה על הבנק לפרוע את השיקים. המערערת הודתה, כי חשבון זה לא היה פעיל כ- 10 שנים ונחשב הוא כחשבון סגור. העובדה שבעלה אשר היה מיופה כוח בחשבון, החליט בוקר בהיר אחד למסור שיקים, לכאורה וכטענתו "לבטחון" מבלי ליידע אותה, לא הטילו כל חובה על הבנק "להפעיל" את החשבון מבלי שהמערערת עשתה את כל הפעולות הנדרשות לצורך חידוש הפעלת החשבון ופתיחתו מחדש.

פסק דין |02/12/1996 |שלום – קרית גתמאזכרים – 2 |עמודים – 4

עש"א (חדרה) 11176-07-08- מייקו (חברה לחקלאות מודרנית 2007) בע"מ נגד ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (סניף חדרה)

שמות השופטים: חננאל שרעבי

1. עסקינן בערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א – 1981. (להלן:"החוק"). 2. המערערת, חברה בע"מ, ניהלה חשבון בבנק המשיב, בסניף חדרה, שמספרו 4301 (להלן:"החשבון"). 3. על החשבון הוטלה הגבלה החל מיום 17.7.08 ועד ליום 16.7.09 לאחר שסורבו בחשבונה הנ"ל של המערערת, בגלל חוסר כיסוי, יותר מ-10 שיקים בתקופה שמיום 12.5.08 ועד ליום 30.6.08 . 4. טוענת המערערת בערעורה כי כל השיקים שסורבו, ולפחות אלה שמיום 25.6.08 ואילך, ניתן לבטל את הבאתם במניין השיקים שסורבו מהטעמים הבאים: א. הוסכם בין הצדדים, וכך גם נהגו, כי סניף בנק המשיב (להלן:"הבנק"), יכבד שיקים וחיובים של המבקשת עד ליתרת חובה של 260,000 . היינו מסגרת אשראי של 260,000 . ב. היות וכך נהג הבנק לאורך תקופה ארוכה הרי שהיה למערערת יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק. 5. טענה נוספת טוענת המערערת לביטול ההגבלה והיא, שהבנק לא שלח לה הודעה על ההגבלה בטרם החלה ההגבלה, אלא ההודעה נמסרה לה רק בתאריך 20.7.08 , כשההגבלה החלה כבר ביום 17.7.08 . 6. המשיב הגיש כתב תשובה לערעור בו ציין כדלקמן: א. כל החזרות השיקים היו כדין. ב. הודעת על הגבלת החשבון נשלחה למערערת כדין בדואר. משהתלונן מנהל התובעת בסניף הבנק המשיב כי לא קיבל את ההודעה, נמסרה לו ההודעה על ידי אחד מפקידי הסניף. אין בכך בכדי לגרוע מהעובדה שההגבלה נעשתה וההודעה נשלחה כדין. ג. בניגוד לנטען ע"י המערערת, מסגרת האשראי, כפי שסוכם עליה בכתב בין הצדדים, הינה סך של 160,050 . ד. אמנם המערערת ביקשה הגדלת המסגרת, אך זו לא אושרה לה נוכח מידע שהגיע לבנק על פיו הוטל עיקול על המערערת מטעם המוסד לביטוח לאומי סניף חדרה, הוטל עיקול על חשבון הבעלים של התובעת ע"י צד ג' והוברר כי עוד בשנת 2006 הוגבל חשבון של חברה אחרת בשליטתו של הבעלים של המערערת.

פסק דין |21/01/2009 |שלום – חדרהמאזכרים – 1 |עמודים – 5

בש"א (חיפה) 14317/06- חום שטיינר בע"מ נגד בנק לאומי סניף הכרמל

שמות השופטים: י רטנר

1. בפניי בקשה (ערעור) לפי סעיף 10 (א) (3) לחוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א 1981 (להלן: "החוק"). 2. המבקשת בעלת חשבון עסקי מס' 00***70/64 (להלן: "החשבון") המנוהל בבנק המשיב בסניף מרכז הכרמל 891 (להלן: "הבנק"). 3. בשל 12 שיקים שנמשכו ללא כיסוי, הודע הבנק על הגבלת החשבון על פי החוק. בקשה זו הינה לגריעת 4 שיקים אשר לא כובדו בימים 29.8.06 ו- 30.8.06 , ולביטול ההגבלה בחשבון, כתוצאה מכך. טענות המבקשת 4. בחודש ינואר 2006 אישר הבנק לבקשת המבקשת מסגרת אשראי בסך 500,000 , תוקף המסגרת היה עד ל- 20.11.06 . 5. ביום 30.8.06 נמסר למבקשת כי חשבונה הוגבל בשל 12 שיקים שנמשכו ללא כיסוי. 6. המבקשת טוענת כי דין ההגבלה להתבטל שכן ע"פי מסגרת האשראי, שהיתה מוסכמת וידועה למבקשת, היה לה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את ארבעת השיקים הנ"ל מכוח הסכם או משום שהיתה יתרה מספקת. 7. טוענת המבקשת כי מן הדין לקבל את בקשתה, משום שלאור התנהגות הבנק כלפיה, במהלך הזמן בו ניהלה חשבונותיה אצל הבנק, ולאור העובדה כי אושר לה בפועל ובאופן תדיר לחרוג ממסגרת האשראי הפורמאלית, היה לה יסוד סביר להניח כי כל השיקים יכובדו כנדרש ע"פ סעיף 10 (א) (3) לחוק. טענות הבנק 8. יש לדחות את הבקשה מהטעם שהמבקשת לא פנתה לבנק טרם הגשת בקשה זו, שכן זו דרישה מהותית לפי התקנות. במידה ופנתה לבנק, לא צורף העתק מפנייתה. עם זאת ולגופו של עניין, המבקשת לא העלתה טענה חוקית שתאפשר להיעתר לבקשה. 9. ביום 23.8.06 הוקטנה המסגרת בחשבון לסך 400,000 , נוכח שחרור פיקדון בסכום 117,535 שהיה לטובת החוב בחשבון העו"ש.

החלטה |01/02/2007 |שלום – חיפהמאזכרים – 1 |עמודים – 3

בש"א (טבריה) 649/98- סאלח ריזק נגד בנק לאומי לישראל בעמ

שמות השופטים: רון שפירא

הנשיא השופט רון שפירא1. ההליך והמחלוקת בתמצית זהו ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, (להלן יקרא: "החוק") על הגבלת חשבון הבנק של המבקש על ידי הבנק המשיב. לקוח מוגבל רשאי לבקש מבית המשפט שיבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מן החלופות המנויות בסעיף. לטענת המבקש הגבלת החשבון על ידי הבנק נעשתה שלא כדין, כשהוא מתבסס בטענתו על הודעות שקיבל מאת בנק ישראל בדבר הכרזתו כמוגבל בנסיבות מחמירות וביטולה של הגבלה זו. לחילופין, טוען המבקש כי את השיקים מס' 1 עד 8 לרשימת השיקים שסורבו יש למחוק מן הרשימה כשעילתו המרכזית הינה כי למבקש היה יסוד סביר להניח כי היתה על המשיב חובה לפרוע את השיקים הנ"ל מכח הסכם בין המבקש לבין פקידי המשיב. לטענת המשיב, דין הערעור להידחות על הסף היות והמבקש לא צירף לבקשה את פירוט השיקים שסורבו על ידי המשיב, נשוא ההודעה על הטלת ההגבלה על חשבון המשיב. לגופו של ענין טוען ב"כ המשיב כי ההכרזה על המבקש כלקוח מוגבל נעשתה כדין, כמו כן, לענין שיקים 1-8 טוען ב"כ המשיב כי נמנע מלכבדם היות וחשבונו של המבקש נמצא ביתרת חובה החורגת מכל מסגרת אשראי קבועה או זמנית אשר הוקצתה לו על ידי המשיב. 2. הטענה המקדמית המבקש לא צירף לבקשתו את פירוט השיקים אשר סורבו על ידי המשיב ואשר בעטים הוטלה על המבקש ההגבלה הנוכחית. המבקש צירף אך ורק את ההודעה מבנק ישראל בדבר ההגבלה בנסיבות מחמירות אשר באה למעשה בעקבות ההגבלה שהוטלה על ידי המשיב, ואין בה כל פירוט של השיקים אלא אך פירוט של ההגבלות השונות שהוטלו על המבקש ואשר בעקבותיהן הוטלה ההגבלה החמורה על ידי בנק ישראל . לטענת ב"כ המשיב יש לדחות את הערעור על הסף עקב מחדלו זה של המבקש. תקנה 2)4) לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), תשמ"ב-1981, קובעת כי לבקשה לפי סעיף 10 יצורפו, בין היתר, "העתק של מסמך או של כל ראיה אחרת שעליהם מסתמך המבקש".

פסק דין |17/01/1999 |שלום – טבריהמאזכרים – 5 |עמודים – 3

ה"פ (פתח-תקוה) 15145/96- גווילי יצחק נגד בנק דיסקונט

שמות השופטים: נ דסקין

דיון: המשיב טען טענות טרומיות ולפיהן דין הבקשה להדחות מכיון שהוגשה באחור, ומאחר שלא הוגשה בדרך הראויה. סעיף 5 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין) התשמ"ב 1981 קובע: "הבקשה תוגש תוך עשרים ימים מיום ההמצאה של הודעה לפי סעיף 3א(א) לחוק. . . " ההודעה על החלת הגבלה נושאת את התאריך: 4/8/96. הבקשה שבפני הוגשה ביום .2/12/96 קיימת מחלוקת בין בעלי הדין אם ההודעה נשלחה אל המבקש אם לאו. אינני נדרשת להכרעה בענין זה. אפילו תמצא לומר כי חלף המועד להגשת הבקשה שבפני, לא מטעם של אחור בהגשתה אדחה אותה על הסף. אשר לדרך הגשת הבקשה. אינני משוכנעת כלל כי נפל פגם בהגשת הבקשה על דרך של המרצת פתיחה, ולא על דרך של בקשה בדרך המרצה. עם זאת, גם לשאלה זו אינני נדרשת, וזאת משום שהבקשה ממלאת אחר כל דרישות סעיף 2 (ב) לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), ודייני בכך. עוד טען המשיב כי ממילא חשבונו של המבקש אצל המשיב נסגר זה מכבר, ועל כן אין טעם בקיום הדיון שבפני. אינני מקבלת טענה זו. הטלת ההגבלה על חשבון בנק של המבקש חוסמת דרכו, בין היתר, לפתוח חשבון בנק בכל בנק אחר. (סעיף 4 לחוק השיקים). פרט לכך, על פי הוראות סעיף 3 לחוק השיקים, לקוח מוגבל אשר חשבון נוסף שלו הוגבל, או לקוח מוגבל אשר חשבונו הוגבל שנית תוך שלוש שנים מיום שנסתיימה התקופה שבה היה לקוח מוגבל, הינו לקוח מוגבל חמור. מכאן שלבקשה שבפני נפקות לא רק לחשבון הבנק אשר הוגבל, אלא שיש לה משמעות מעבר לו. בדיון שנערך בפני נחקר המבקש בחקירה נגדית. טוען ב"כ המבקש כי מאחר שהמבקש לא נחקר בחקירה נגדית על האמור בתצהירו לגבי שיקים מס' 1,3,4, יש לקבל האמור בתצהיר מבקש ככל שהדבר נוגע לשיקים אלו.

פסק דין |01/09/1997 |שלום – פתח תקווהמאזכרים – 1 |עמודים – 5

בש"א (נצרת) 4449/03- אבו נאגי פריד נגד בנק מרכנתיל דיסקונט סניף נצרת

שמות השופטים: כתילי תאופיק

כללי 1. לפני בקשה לסעד לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981 (להלן – "החוק"). 2. להלן פירוט האירועים שברקע הבקשה: (א) ביום 29.10.03 שלח המשיב למבקש, הודעת הגבלה על חשבון המבקש, בה הודיע לו כי חשבונו יהיה מוגבל מיום 15.11.03 ועד 14.11.04 . ההגבלה נסובה על 18 שיקים כאשר הראשון שבהם ביום 30.5.03 וה- 17 הנוספים בין התאריכים 23.10.03 עד ליום 29.10.03 . ביום 10.11.03 הגיש המבקש בקשות, בש"א 4450/03 ובש"א 4449/03, לסעדים לפי סעיף 10 לחוק. הבקשה התקבלה בתנאים המפורטים בגוף ההחלטה מיום 12.11.03 (להלן – "הגבלה ראשונה"). (ב) ביום 17.12.03 שלח המשיב הודעת הגבלה נוספת למבקש, בה הודיע לו כי חשבונו יהיה מוגבל מיום 19.12.03 ועד 18.12.04 . ההגבלה נסובה על 14 שיקים אחרים כאשר הראשון שבהם סורב ביום 17.11.03 והאחרון שבהם ביום 2.12.03 . ביום 17.12.03 הגיש המבקש בקשה נוספת, בש"א 4801/03, לעיכוב תחילת ההגבלה. גם בקשה זו התקבלה בתנאים המפורטים בהחלטה מיום 17.12.03 (להלן – "הגבלה שנייה"). (ג) ביום 16.2.04 הטיל המשיב הגבלה נוספת על חשבון המבקש. בהגבלה נקבע כי חשבון המבקש יהיה מוגבל מיום 11.3.04 ועד ליום 10.3.05 . הגבלה כללה 10 שיקים שסורבו בין התאריכים 26.12.03 ועד ליום 23.2.04 (להלן – "הגבלה שלישית"). 3. מהאמור לעיל עולה שסורבו על ידי המשיב 42 שיקים של המבקש. הצדדים בסיכומיהם התייחסו לשלושת ההגבלות ול-42 השיקים הנ"ל. טענות המבקש 4. המבקש טוען כי מזה 3 שנים מנהל את חשבונו בשיתוף מלא עם המשיב, תוך שמירת יחסי אמון הדדיים כאשר כל הכנסות עסקו, שהסתכמו בכ- 300,000 לחודש הופקדו בחשבון הבנק אצל המשיב. המבקש טוען כי מסגרת האשראי שהוקצתה לו בפועל הינה 300,000 ואף הגיעה ליתרת חובה העולה על 300,000 כאשר לעיתים אף ל- 450,000 ויותר.

החלטה |06/02/2005 |שלום – נצרתמאזכרים – 1 |עמודים – 6

עש"א (חדרה) 41535-03-15- לויטל גרוסמן נגד בנק מזרחי טפחות בעמ

שמות השופטים: יעקב גולדברג

סעיף 2 לחוק שיקים ללא כיסוי קובע כי חשבון יהיה חשבון מוגבל ובעליו יהיה לקוח מוגבל אם סורבו במשך שנים עשר חודשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו מהחשבון, ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון. תכלית ההוראה היא לצמצם את תופעת השיקים ללא כיסוי כדי לשפר את אמינותו של השיק כאמצעי תשלום נפוץ וחשוב (ר' ע"א (חי') 538/94 ש. א. דפוס אופסט תפן בע"מ נ' בנק לאומי לישראל; ע"א (י-ם) 4305/98 מ. צ. י. ג. ה בניין והשקעות נ' בנק לאומי לישראל). אמנם בשנים שמאז נחקק החוק ירדה קרנו של השיק כאמצעי תשלום חשוב ונפוץ אולם גם כיום השיק הינו אמצעי תשלום מוכר ונפוץ למדי, תופעת פיזור שיקים ללא כיסוי טרם חלפה מן העולם וטרם קהה עוקצה המכוון כלפי חיי העסקים והציבור. 4 9. במאמרו "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981", הפרקליט מד 449, בעמ' 452 ואילך הצביע המלומד (כיום שופט בית המשפט העליון) יצחק עמית על כך שחובת הייצוג של אינטרס הציבור בבית המשפט נכפתה על הבנקים, המצויים בניגוד עניינים בין מילוי החובה שהוטלה עליהם בחוק לבין שיקוליהם העסקיים ובכלל זה הרצון לשמור על קשרים עסקיים עם הלקוח. נוכח האינטרס הציבורי שהחוק מגלם, הסביר המחבר, על בית המשפט הדן בערעור מסוג זה לחרוג מתפקידו המסורתי על פי השיטה האדוורסרית, ו'ללחום את מלחמתו של הציבור'. במקרים מעין אלה מוטל עיקר התפקיד של הגנת הציבור על בית המשפט. 10. במאמרו עמד עמית על פגיעתה הקשה של סנקציית הגבלת החשבון העלולה לגרום נזק כבד ללקוח שחשבונו הוגבל. במקרים שבהם הלקוח נעדר אשם, הפעלת הסנקציה אינה מקדמת את תכלית החוק ואינה מגינה על הציבור מפני פיזור שיקים ללא כיסוי.

פסק דין |25/05/2015 |שלום – חדרהמאזכרים – 2 |עמודים – 7

ה"פ (ירושלים) 68050-06-20- אליעזר קהאן נגד בנק הפועלים בעמ

שמות השופטים: אוהד גורדון

לטענת המבקש, הבנק כיבד שיקים גם בהעדר כיסוי וזאת "על יסוד סכומי כסף ושיקים אחרים שהופקדו ביום העוקב להפקדת השיק לצורך כיבוד השיק" (פיסקאות 9-10 להמרצת הפתיחה). על יסוד סעיף 10(א)(3) לחוק שיקים ללא כיסוי, טען המבקש כי היה לו "יסוד סביר להניח שהייתה חובה על הבנק מכוח הסכם אתו" לכבד את השיקים הנדונים, ועל כן הם סורבו שלא כדין. המבקש עתר לסעד הצהרתי, לפיו שבעת השיקים "הוחזרו שלא כדין ובניגוד לסעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי. . . ". עוד עתר לצו עשה המורה למשיב 2 למחוק את המידע שנרשם במאגר נתוני האשראי מטעמו בגין הליך ההגבלה. 3. המשיב 1, כך בתמצית, הכחיש קיומו של "הסכם מכללא" וטען שהשיקים סורבו כדין בהעדר כיסוי. עוד טענו המשיבים כי אין לאפשר למשיב לתקוף הגבלת חשבון לפי חוק שיקים ללא כיסוי בחלוף התקופה המנויה בחוק זה לערעור, בדרך של המרצת פתיחה. טענות נוספות של הצדדים יובאו בגוף הדיון. ב. דיון 4. כל אחד משני הערוצים שיפורטו בפרקים הבאים מביא לדחיית המרצת הפתיחה: ב.1. סעד הצהרתי כ"תחליף" לערעור לפי חוק שיקים ללא כיסוי 3 5. לפי חוק שיקים ללא כיסוי, הגבלת חשבון בנק מוטלת לאחר שסורבו עשרה שיקים או יותר בתקופה של שנה, ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון (סעיף 2(א) לחוק). ללקוח שחשבונו הוגבל הוענקה, בסעיף 10 לחוק, זכות לערער בפני בית המשפט. הסעיף מסמיך את בית המשפט לבטל את הבאתו במניין של שיק שסורב, ממניין השיקים מושא ההגבלה – וכך יכול מערער המוכיח ששיק סורב שלא כדין להביא לביטול ההגבלה.

פסק דין |21/09/2020 |שלום – ירושליםמאזכרים – 3 |עמודים – 15

ע"א (רמלה) 28/04- סבוני יצחק נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (סניף רמלה)

שמות השופטים: אסתר נחליאלי חיאט

בפני ערעור על פי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981, (להלן: "החוק") בגין סירוב של 10 שיקים. כתב הערעור מבקש מבית המשפט להורות על ביטול ההגבלה שהטיל המשיב (להלן: "הבנק") על חשבון מספר 266994/54 (להלן: "החשבון") המתנהל בסניף רמלה של הבנק, באופן שיגרעו כל השיקים ו/או חלקם מרשימת השיקים המסורבים. טענתו העיקרית של המערער הינה כי מכוח נוהג בינו לבין הבנק, נוהג שהתפתח בתקופה של למעלה מ-10 שנים שבהן ניהל המערער את חשבונו אצל המשיב, היה לו יסוד סביר להניח שהבנק יפרע את כל השיקים שסורבו, וכי אסור היה לבנק לפעול באורח חד צדדי ולבטל את הנוהג האמור. הערעור שבפני מכיל את הבקשה, את התצהיר ואת הנספחים לביסוס הערעור. הצדדים הניחו בפני הסכמות לפיהן, מוותר המערער על טענות כלשהן לרבות שיקול דעת הבנק בהגבלת החשבון, והצדדים הותירו את ההחלטה בערעור לשיקול דעת בית המשפט להחליט בהתאם לאמור בטענות המערער. יודגש כי נתבקשתי להכריע בערעור אך ורק לפי האמור בו ובהסכמות, אותן אימצתי. מאחר שהיה בפני היה אך ורק הערעור, ללא תצהיר מפי המשיב, תהא החלטה זו מבוססת על עובדות העולות בתצהיר המערער. העובדות הצריכות לעניננו 1. המערער ניהל את חשבונו הפרטי בבנק במשך תקופה של מעל 10 שנים, מעת היותו חייל. 2. למערער היתה מסגרת אשראי של 5,000 . 3. כאשר פתח המערער את עסקיו, היתה הסכמה בינו לבין הבנק כי המערער יוכל לנהל את עסקיו תוך חריגה מהאשראי, אולם יהא עליו להפקיד שיקים או כסף מזומן כנגד החריגה. 4. מדפי החשבון שצורפו לערעור עולה כי בזמנים הרלוונטיים לערעור היה החשבון ביתרת חובה מעבר למיסגרת האשראי המאושרת. לא ראיתי בדפי החשבון שצורפו עדות לכך שבמהלך התקופה שקדמה להגבלה, כיבד הבנק שיקים מעבר לחריגה ממסגרת האשראי המוסכמת, ולמעשה לא ראיתי חריגה ממסגרת האשראי המוסכמת שלא בתקופה הרלוונטית לערעור.

פסק דין |05/12/2004 |שלום – רמלהמאזכרים – 1 |עמודים – 6

בש"א (תל-אביב-יפו) 100910/02- איציק ישראלוב נגד בנק הפועלים בע"מ (סניף 657)

שמות השופטים: אליהו בכר

1. בפני בקשה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א – 1981 (להלן: "החוק"), להורות על ביטול ההגבלות שהוטלו על חשבונו של המבקש בסניף המשיב לגבי כל השיקים שסורבו. תחילה אציין, כי סעיף 10 הנ"ל אינו מאפשר ערעור על הגבלת החשבון, אלא מאפשר אך גריעת שיק או שיקים מסויימים במניין השיקים המסורבים. אם בעקבות גריעה זו יפחת מספר השיקים שסורבו אל מתחת ל-10 שיקים בתקופה של שנה, באופן אוטומטי תבוטל הגבלת החשבון. הבקשה מתייחסת ל-59 שיקים שסורבו כדלהלן: שני שיקים שסורבו ביום ה-20/8/01, חמישה שיקים שסורבו בין התאריכים 23/9/01/21, שלושים וארבעה שיקים שסורבו בין התאריכים 30/11/01/23 ושמונה עשר שיקים שסורבו בין התאריכים 12/12/01-2. לטענת המבקש, השיקים כאמור לעיל סורבו ע"י הבנק (יכונה להלן: "המשיב" או "הבנק") שלא כדין ובניגוד להסכם מכללא שנוצר בין הצדדים. 2. כפי שאפרט להלן, שתי מחלוקות עומדות לדיון: א. מחלוקת ראשונה עוסקת בשאלה, האם המשיב היה מחוייב לפרוע את השיקים נשוא הבקשה, מכח זה שנוצר הסכם מכללא או הסכם שבעל-פה בין הצדדים, לפיו הקצה המשיב למבקש מסגרת אשראי העולה על מסגרת האשראי הפורמלית שביניהם בסך 100,000 ואשר הגיעה עד ל-200,000 . יש לציין, כי במידה ואקבע כי אכן קיים הסכם כאמור, המשיב מחוייב היה לפרוע את כל השיקים נשוא הבקשה שבפני, ופרעונם, כאמור, היה מותיר את חשבון העו"ש במסגרת הדביטורית המאושרת. ב. המחלוקת השנייה מתייחסת לסירוב המשיב לקזז בין חשבונותיו השונים של המבקש, בין יתרות הזכות שבחשבונות הפקדונות לזמן קצוב, תוכניות החיסכון ושיקים למשמורת (להלן: "החשבונות האחרים") ליתרות החובה שבחשבון העסקי, והאם הסירוב מנע יתרת הזכות בחשבון.

פסק דין |15/07/2002 |שלום – תל אביבמאזכרים – 1 |עמודים – 8

בש"א (תל אביב) 162687-07- זילכה רון נגד בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ סניף רוטשילד

שמות השופטים: סיגל רסלרזכאי

בפני ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי תשמ"א-1981 (להלן""החוק"). ביום 17 מאי 2007 ניתן על ידי כב' הש' אבי פורג צו מניעה זמני למניעת תחילת ההגבלה. ביום 24 ביוני 2007 התקיים דיון במעמד הצדדים, במהלכו לא נחקרו מצהירים. טענות מקדמיות:- 1. המערער טען כי לא התקבלה אצלו הודעת ההגבלה. המשיב טען כי למערער תיבה בסניף (אשר מספרה 116), טענה שלא נסתרה, וכי הודעת ההגבלה הושמה בתיבה. לטענת המשיב דין מסירה בתיבת הדואר כדין מסירה. הגם שמקובלת עלי עמדת הבנק לענין המסירה, סעיף 10 (ב) (2) לחוק קובע כי אין באי קבלת ההודעה משום עילה לביטול ההגבלה ובלבד שזו נשלחה. אשר על כן טענה מקדמית זו נדחית. 2. עוד טען המערער כי מספר החשבון שלו הוחלף בשנת 2006 והפך ממס' חשבון 2771 לחשבון מס' 1002777 וכי בבדיקה באתר האינטרנט של בנק ישראל לפי מספר חשבונו העדכני נמסר לו כי חשבונו אינו מוגבל. לטענת המשיב, מספרו החדש של חשבון המערער התווסף, ע"ג דפי הבנק למספר החשבון הישן. אין המשיב אחראי למידע המתפרסם באתר בנק ישראל ויתרה מכך, עוד לפני מועד הבירור באתר בנק ישראל, ביום 25 בינואר 2007, הוחזרה למערער המחאה שסורבה בגין חשבון מוגבל ומכאן שהיה על המערער לדעת כי המידע באתר אינו מוזן וכי חשבונו הוגבל כאמור. איני מקבלת את טענת המערער, אשר יש בה משום היתממות והתעלמות ממצב עובדתי נוכח מצבו של המערער בחשבונו האישי. 3. המשיב, מנגד טען כי לא בוצעה פנייה מוקדמת אליו על ידי המערער וכי די בכך כדי להביא לדחייה על הסף של הערעור. לענין זה הפנה המשיב לפס"ד של כב' הש' וינוגרד בבהמ"ש השלום בירושלים בבש"א 95618/04 וולס נ' בנק מרכנתיל דיסקונט (טרם פורסם) לפיו דרישת ההודעה המוקדמת היא מעין דרישה בג"צית ומחייבת מיצוי הליכים בטרם פנייה לערכאות וכי די באי מילוייה בכדי להביא לדחיית הערעור.

פסק דין |03/07/2007 |שלום – תל אביבמאזכרים – 5 |עמודים – 6

ע"א (כפר סבא) 37-07- טיבי מועתסם עורך דין נגד בנק לאומי לישראל בעמ

שמות השופטים: ניצה מימון שעשוע

בפני בקשה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א 1981 (להלן: החוק). המבקש הינו בעל חשבון שמספרו 2318758 (להלן: החשבון) בבנק המשיב, סניף טייבה (951) (להלן: הבנק). הבקשה היא לגריעת 11 שיקים, שמספריהם 1-11 ברשימת ההגבלה דלהלן: מס"ד מס' שיק סכום השיק בש"ח תאריך סירוב 1 5000068 55,000 06/04/07 2 5000040 7,500 06/04/07 3 5000038 12,000 15/04/07 4 5000084 6,000 03/05/07 5 5000138 5,000 10/06/07 6 5000134 11,000 01/07/07 7 5000176 25,000 10/07/07 8 5000178 25,000 13/07/07 9 5000157 10,800 16/07/07 10 5000187 18,600 16/07/07 11 5000186 25,000 18/07/07 טענות המבקש לטענת המבקש, ביום 22/07/07 נודע לו באקראי כי חשבונו המתנהל אצל המשיב הוגבל, וזאת מבלי שקיבל הודעה כנדרש בחוק. לטענתו לא קיבל מכתב התראה כדין לאחר סירובם של חמשת השיקים הראשונים ולא קיבל כל הודעה או התראה על הגבלת חשבונו. בבירור שערך המבקש עם פקיד הבנק, נמצא כי אכן סורבו שיקים. המבקש קיבל לידיו מפקיד הבנק מסמך מיום ה-22/07/07 בו מפורטת רשימת השיקים שסורבו כאמור. לטענתו, המסמך אשר נמסר לו והוגש כנספח א' לבית המשפט, אינו עונה על דרישות החוק וההלכה הפסוקה. לאור האמור, פנה המבקש בכתב למשיב ביום ה-25/07/07 בבקשה לגריעת השיקים וביטול ההגבלה. לטענתו בשיחה טלפונית נענה בשלילה ע"י נציג הבנק בשם מוחמד והובטח לו כי תשלח אליו תשובת הבנק באופן מסודר באמצעות הפקס. לטענתו, עד למועד הגשת הבקשה, לא קיבל תשובה בכתב לפנייתו. המבקש טוען כי לאור אופי היחסים שנרקמו בינו לבין הבנק, נהג הבנק לכבד שיקים על אף חריגה ממסגרת האשראי, ולעתים פנה נציגו טלפונית למבקש וכיבוד השיקים הוסדר כנגד התחייבות המבקש להפקיד סכומים במזומן המבקש ציין כדוגמא שני מקרים בחודשים יוני-יולי 2007.

החלטה |07/10/2007 |שלום – כפר סבאמאזכרים – 1 |עמודים – 6

ע"א (חיפה) 64982-09-16- משה פרי נגד בנק דיסקונט לישראל בעמ

שמות השופטים: ברכה בר זיו [אבד],חננאל שרעבי,עפרה אטיאס

ביום 3.11.2007 שלח הבנק למערער הודעה על הגבלת חשבונו לאחר שסורבו 12 שיקים שנמשכו מן החשבון ללא כיסוי מספיק. ההגבלה התבררה כהגבלה חמורה הואיל ובעטיה הוגבל גם חשבונו החדש של המערער בבנק מרכנתיל דיסקונט אשר הוא זה שהודיע למערער אודות ההגבלה. 6. המערער הגיש ביום 19.12.2007 , במסגרת בש"א (שלום חי') 20327/07, ערעור לפי סעיף 10(א)(2) לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, שנדון לפני כב' השופט רמזי חדיד, שבו ביקש המערער לגרוע שיקים מרשימת 12 השיקים שברשימת ההגבלה. 7. הבנק הותיר לשיקול דעתו של בית המשפט שדן בערעור, את ההכרעה אם לגרוע מרשימת השיקים את השיקים שחוללו לאחר מסירת ההודעה על סגירת החשבון, וניתנה החלטה לפיה, ייגרעו מרשימת השיקים שסורבו, כל השיקים שסורבו לאחר 4.9.07 , המועד בו, כזכור, הודיע המערער למנהל הסניף על סגירת החשבון, וההגבלה בוטלה. 8. המערערים טענו לפני בית המשפט קמא כי הבנק לא פעל בהתאם להוראת המערער לסגור את חשבונו, ואילו היה עושה כן, היו השיקים מסורבים מחמת "חשבון סגור", ולא בשל אי כיסוי מספיק. לשיטתם, הסרת ההגבלה מחשבונו של המערער, לאחר שנגרעו מרשימת השיקים 4 שיקים שסורבו, מעידה על התנהלות רשלנית מצד הבנק. המערערים טענו כי בשל התנהלות הבנק, הוחלה הגבלה חמורה גם ביחס לחשבון החדש שנפתח בבנק מרכנתיל, באופן שהסב להם נזקים חמורים. עוד טענו המערערים כי הבנק פעל באופן לא עקבי, כאשר מפעם לפעם אישר חריגות בחשבון למרות העדרה של מסגרת אשראי מאושרת. 3 9. הבנק מצדו, טען כי החשבון הוגבל כדין, ובהתאם להוראות סעיפים 1 ו- 2 לחוק שיקים ללא כיסוי, וכי השיקים סורבו בשל אי קיומה של יתרה מספקת בחשבון, כאשר העובדה שהחשבון סגור, מהווה אך סיבה נוספת לאי כיבוד השיק.

פסק דין |30/01/2017 |מחוזי – חיפהמאזכרים – 2 |עמודים – 13