אם אתה עורך דין העוסק בדיני מקרקעין, ייתכן שאתה נתקל בבקשות לרישום הערת אזהרה. מדובר בכלי משפטי חשוב המגן על זכויותיהם של צדדים לעסקאות מקרקעין. במאמר זה נסביר מהי הערת אזהרה, מתי יש להגיש בקשה לרישומה, וכיצד ניתן לעשות זאת בצורה נכונה ויעילה רצויי להתייעץ עם עורך דין עם ניסיון רב בתחום .
הערת אזהרה היא רישום בטאבו (לשכת רישום המקרקעין) המתריע בפני צדדים שלישיים כי קיימת תביעה או טענה לגבי נכס מסוים. רישום הערת האזהרה מונע העברת זכויות בנכס ללא ידיעת המבקש, ובכך שומר על זכויותיו עד להכרעה משפטית סופית.
רישום הערת אזהרה הוא הליך משפטי מורכב הדורש ידע וניסיון בדיני מקרקעין. עורך דין מנוסה יוכל לסייע בניסוח הבקשה, איסוף המסמכים הנדרשים וייצוג המבקש בפני בית המשפט. כמו כן, עורך דין יוכל לייעץ לגבי האסטרטגיה המשפטית הטובה ביותר להגנה על זכויות הלקוח.
רישום הערת אזהרה הוא כלי משפטי רב עוצמה להגנה על זכויות במקרקעין. אם אתה עורך דין העוסק בתחום, חשוב להכיר את ההליך לעומק על מנת לספק ללקוחותיך שירות מקצועי ויעיל.
צור קשר עוד היום לייעוץ מקצועי בנושא רישום הערת אזהרה וסכסוכי מקרקעין.
ת"א (תל אביב) 17301-09-12- ליאור בן שיטרית נגד גלעד פרי
שמות השופטים: יונה אטדגי
שנית, בהתאם לסעיף 126(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן – חוק המקרקעין), הערת האזהרה יכולה להירשם גם על פי בקשת מי שזכאי לפי ההתחייבות שניתנה. מכאן, שגם אם נכונה טענתו של הנתבע כי הוא לא התחייב לרשום את הערת האזהרה, התחייבות הנזכרת במפורש רק בהסכם ב', הרי שהתובע היה זכאי לרשום את הערת האזהרה לפי התחייבות הנתבע כלפיו בהסכם א' לרשום את המשכנתא לטובתו. 20. שלישית, בהתאם לסעיף 126(א) הנ"ל, ההתחייבות, שבקשר אליה ניתן לרשום הערת אזהרה, איננה חייבת לעלות מתוך הסכם מפורש, אלא גם מתוך "מסמך אחר". בענייננו, הנתבע הודה, כאמור (סעיף 8 לתצהירו ועמ' 17 לפרו'), כי חתם על הבקשה לרישום הערת האזהרה (נספח 1 לתצהיר התובע), וכך העיד גם עו"ד עזרא יהודה שאימת את חתימתו של הנתבע באותה בקשה (סעיף 3 לתצהירו). די בהסכמתו שבבקשתו זו לרישום הערת האזהרה לטובת התובע על זכויותיו בדירה, כדי לתת תוקף להערת האזהרה (ראו: פרופ' מיגל דויטש, קנין, כרך ד', עמ' 27, 37, 51/52). 8 21. יתירה מזו, בחקירתו בבית משפט השלום תל-אביב-יפו בתביעה אחרת (ת. א. 38806-02-12) שהתנהלה בין אביו של הנתבע ובין אחיו של התובע בהקשר דומה, שעוד אתייחס אליה בהמשך, אישר הנתבע כי הוא עצמו דאג לרישום הערת האזהרה בלשכת רישום המקרקעין (עמ' 23 לפרו', מוצג ת/3). ככל הנראה נעשה הדבר כדי להראות לתובע שהערת האזהרה נרשמה ולקבל את כספי ההלוואה, כפי שאפרט בהמשך. אם הנתבע עצמו דאג לרישום הערת האזהרה, כיצד הוא יכול להתכחש לתוקפה שאלת מסירת כספי ההלוואה לנתבע והקשר של הנתבע לסבח 22.
פסק דין |07/12/2015 |מחוזי – תל אביב
ת"א (חיפה) 8952-12-09- רבקה בוטבול נגד ד.ר. נופרים וא. חן בעמ
שמות השופטים: ר למלשטריך לטר
ב"כ המשיבה תודיע מדוע עולה צורך לרישום תשריט בשלב זה ואם ניתן לוותר על כך. את העמדה לענין התשריט יש להגיש בתצהיר מטעם המשיבה. 3. לא התקבלה עד כה כל בקשה לפסיקתא בנושא רישום הערת אזהרה לטובת המשיבה על זכויות הבניה, (על אף שנאמר שהוגשה כזו) ואם לא תתקבל עד מחר, 11.4.16 בשעה 11:00 בקשה כזו, לא אדון בה במקביל לרישום הזכויות על שם התובעת. כמו כן יש לציין אם כל המסמכים בענין הערת האזהרה הושלמו ונחתמו. 4. ביום 13.4.16 , לאחר שאקבל עמדות הצדדים ואת הודעתו של עו"ד גרי אביבי, אשקול שוב את נושא מינוי הנאמן להשלמת ביצוע הרישום בטאבו. 3 5. המזכירות תודיע לצדדים. ב"כ המשיבה יידע את עו"ד גרי אביבי לגבי החלטה זו. 6. התיק אלי למעקב ביום13.4.16
החלטה |09/04/2016 |מחוזי – חיפה
ת"א (חיפה) 46849-07-15- ליאן נחימובסקי נגד מזל קרן
שמות השופטים: תמי לוי יטח
סעיף 126 לחוק המקרקעין, תשכ"ט- 1969, קובע כי הערת אזהרה יכולה להירשם הן על ידי המוכר והן על ידי הקונה, כמפורט להלן: "(א) הוכח להנחת דעתו של הרשם כי בעל מקרקעין, או בעל זכות שכירות, שאילה, זיקת הנאה, זכות קדימה או משכנתה, התחייב בכתב לעשות בהם עסקה, או להימנע מעשות בהם עסקה, ירשום הרשם, על פי בקשת מי שהתחייב או מי שזכאי לפי ההתחייבות (להלן – הזכאי), הערה על כך; לענין זה אין נפקא מינה אם ההתחייבות היתה בהסכם, בהרשאה בלתי חוזרת או במסמך אחר, ואם היתה מפורשת או משתמעת, מוחלטת או מותנית. (ב) נרשמה ההערה על-פי בקשת הזכאי בלבד, יודיע הרשם מיד על רישומה למי שהתחייב כאמור. " 24 142. צא ולמד, כי בניגוד לטענת התובעת ומר נחימובסקי, לא הייתה כל מניעה, הן על פי זכרון הדברים והן על פי הדין, כי תרשם הערת אזהרה לטובת התובעת. רישום הערת האזהרה יכול היה להתבצע על ידי התובעת, ככל שהיתה טורחת להגיש ללשכת רישום המקרקעין, טופס סטנדרטי בחתימתה של בקשה לרישום הערת אזהרה, בצירוף זכרון הדברים. כמו כן, רישום הערת האזהרה היה יכול אף להתבצע על ידי מר נחימובסקי, ככל שאכן הוא שימש כמיופה כוחה של התובעת, וזאת ככל שהתובעת היתה מוסרת בידיו יפוי כח נוטריוני לשם ביצוע פעולת הרישום. רישום הערת האזהרה היה יכול להתבצע גם על ידי עורכת דין של מר נחימובסקי, אודותיה פירט בהתכתבויות עם הנתבעת (ר' לדוגמא נספח ד' לכתב התביעה). 143. מר נחימובסקי העיד בחקירתו כי לא היה מודע בעת החתימה על זכרון הדברים כי התובעת יכולה לרשום הערת אזהרה לטובתה: "ש.
פסק דין |17/07/2019 |שלום – חיפה
ת"א (חיפה) 15083-04-20- פלונית נגד המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות
שמות השופטים: מנחם רניאל
אני דוחה את טענת התובעת כאילו הערת האזהרה אמנם נרשמה שלא כדין, אך לאחר מכן משניתן היה לרשום הערת אזהרה בתום ההליך שבמסגרתו ניתן מניעה מוסכם, הפכה הערת האזהרה לבעלת תוקף. הערת אזהרה שנרשמה בחוסר תום לב ובניגוד לצו מניעה אינה הופכת לאחר מכן להערת אזהרה בעלת תוקף אלא אם נרשמה לאחר שצו המניעה בוטל. מועד הרישום הוא רכיב חשוב ביותר בהערת האזהרה, והרכיב הנוסף הקיים בהערת אזהרה הוא הפנייה לזכויות שמכוחן נרשמה הערת האזהרה. זכויות אלה היו בידי התובעת לאחר שצו המניעה בוטל, והיה בידה לרשום מכאן ואילך הערת אזהרה, אבל אין בכך כדי להכשיר בדיעבד את הערת האזהרה שנרשמה קודם לכן שלא כדין. אין לתובעת אלא להלין על עצמה שלא רשמה הערת אזהרה כדין לאחר שבוטל צו המניעה וקודם שהוטלו השעבודים. 30. אני דוחה את טענתו של הנתבע 2 כאילו השתהו הנתבעים 1, 3 בהטלת השעבודים על הדירה.
פסק דין |30/04/2022 |מחוזי – חיפה
ע"א 624/13- המערערות 1. אסתר מורדכיוב נגד 1. שלמה מינץ
שמות השופטים: א רובינשטיין,ח מלצר,א שהם
הנוהל נוצר כדי לאפשר למעיין במרשם לקבל מידע מפורט יותר בדבר הנכס, וההתחייבות שהובילה לרישום הערת אזהרה בגינה. הנוהל איפשר רישום הערת אזהרה במקרים בהם הבעלים הרשום אינו צד ישיר לעסקה, וזאת בכפוף למתן הסכמתו. נוהל זה עוגן בתקנה 21 לתקנות המקרקעין אשר נכנסו לתוקף ביום 1.1.12 . הטופס לרישום הערת אזהרה בהסכמת כל הצדדים מפורסם באתר משרד המשפטים, ולהלן לשונו: רישום הערת אזהרה 21(א) רישום הערת אזהרה לפי סעיף 126 לחוק יהיה על פי בקשה חתומה על ידי המתחייב או הזכאי, המאומתת בידי עורך דין או רשם, בדרך שמאמתים שטר עסקה; הבקשה תוגש לרישום בלשכה שרשומים בה המקרקעין שלגביהם מבוקש רישום ההערה. (ב) לבקשה יצורפו מסמכים אלה: (1) התחייבות בכתב כמשמעותה בסעיף 126 לחוק; הוגשה הבקשה בידי המתחייב והזכאי יחד, רשאי הממונה לפטור את המבקשים מן החובה לצרף התחייבות כאמור בפסקה זו, בתנאים שקבע; (2) אין המתחייב בעל הזכות הרשומה – כתב הסכמה לרישום ההערה, בחתימת בעל הזכות הרשומה, המאומת בידי עורך דין או רשם; (3) מסמכים המוכיחים את זהות כל מי שחתם על ההתחייבות, לרבות מסמכי תאגיד כאמור בתקנה 10, לפי העניין. (הדגשות הוספו – א"ר) 28 28 רישום הערת אזהרה בהסכמת כל הצדדים, כפי שעוגן בתקנה, מעניק אפשרות, שלא היתה בנמצא בעבור הרוכשים בפרשה דנא, לרשום הערה בגין התחייבויות שערך מוכר שזכותו טרם נרשמה. קונה הפועל לרישומה של הערת אזהרה בגין העסקה נדרש ליצור קשר ישיר עם בעל הזכות הרשומה, לשם קבלת הסכמתו וחתימתו. אין בכך כדי לומר כי קונה אשר יפעל לרישומה של הערת אזהרה בהסכמת הצדדים יקבל אוטומטית (כמובן לאחר שיירשם כבעלים) את הגנתה של תקנת השוק, אך כיום כך נדמה, אי רישומה של "הערת אזהרה מפורטת" בעסקה עם מוכר שאינו הבעלים הרשום, עלול להיזקף לחובתו של הקונה בגדרי בחינת הסתמכותו על המרשם.
פסק דין |03/08/2014 |בית המשפט העליון
ע"א 3042/19- עורך דין אביחי ורדי נגד ' אלימלך רייכמן
שמות השופטים: י עמית,ע ברון,ד מינץ
ברם, המערער סבור כי נוכח טיבה של הערת האזהרה, אין בה די כדי להקנות למשיב מעמד של נושה מובטח. 21. ההוראה המכירה באפשרות לרשום הערת אזהרה מעוגנת בסעיף 126(א) לחוק המקרקעין הקובע כך: "הוכח להנחת דעתו של הרשם כי בעל מקרקעין, או בעל זכות שכירות, שאילה, זיקת הנאה, זכות קדימה או משכנתה, התחייב בכתב לעשות בהם עסקה, או להימנע מעשות בהם עסקה, ירשום הרשם, על פי בקשת מי שהתחייב או מי שזכאי לפי ההתחייבות (להלן – הזכאי), הערה על כך; לענין זה אין נפקא מינה אם ההתחייבות היתה בהסכם, בהרשאה בלתי חוזרת או במסמך אחר, ואם היתה מפורשת או משתמעת, מוחלטת או מותנית. " סעיף 127 לחוק המקרקעין קובע מה הנפקות של רישום הערת אזהרה: (א) נרשמה הערת אזהרה וכל עוד לא נמחקה, לא תירשם עסקה הסותרת את תוכן ההערה, אלא בהסכמת הזכאי או לפי צו בית המשפט. (ב) נרשמה הערת אזהרה ולאחר מכן הוטל עיקול על המקרקעין או על הזכות במקרקעין נשוא ההערה, או שניתן צו לקבלת נכסים בפשיטת רגל או צו פירוק נגד בעל המקרקעין או בעל הזכות במקרקעין, או שנתמנה כונס נכסים על רכושו, הרי כל עוד לא נמחקה ההערה, לא יהיה בכל אלה כדי לפגוע בזכויות הזכאי הנובעות מההתחייבות נשוא ההערה, ובלבד שטענה לביטול העסקה מחמת פשיטת הרגל או הפירוק שהיתה עומדת אילו בוצעה העסקה במועדה, תעמוד גם נגד ההתחייבות האמורה. לפי תורת הפרשנות המקובלת, נדרשים אנו בראש ובראשונה ללשון החוק והמשמעויות אותן היא יכולה לשאת. הלשון היא זו הקובעת את גבולות פרשנות דבר החקיקה (רע"א 7451/19 עזבון המנוח גבריאל אסולין נ' דרויש, פסקה 6( 12.10.2020 ); ע"א 8511/18 פקיד שומה נתניה נ' דלק הונגריה בע"מ, פסקה 27 ( 26.1.2020 ); רע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ בשם מגדל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 18 ( 26.2.2012 ); אהרן ברק פרשנות במשפט – פרשנות החקיקה, 97 (1993)).
פסק דין |28/12/2020 |בית המשפט העליון
ע"א 467/14- שרה דול שטינברג נגד חברת לילינבלום 13 בעמ
שמות השופטים: י דנציגר,ד ברק ארז,מ מזוז
סעיף 126 לחוק זה מורה כי רישום של הערת אזהרה ייעשה בהמשך להתחייבות של מי שהוא בעל זכות במקרקעין (מהזכויות המפורטות בסעיף זה) לעשות "בהם" עסקה. אם כן, לפי פשוטו של הסעיף הערת אזהרה תירשם רק על התחייבות לעשות עסקה במקרקעין עצמם (ראו: ע"א 2590/90 ניסים נ' דניאלי, פ"ד מח(3) 846, 855 (1994); ע"א 643/14 מנהל העיזבון יחזקאל שבו נ' ג'ראיסי, פסקה 11 ( 27.5.2015 ); רייכמן, בעמ' 317; דויטש, כרך ד', בעמ' 41). בניגוד לכך, במקרה של עסקה הנסבה על ניוד של זכויות בנייה זכויות אלה אמורות להתממש במקרקעין אחרים (ראו: עניין דואר ישראל, בפסקה 36). מפרספקטיבה זו נחלשת ההצדקה ככל שהייתה קיימת להכרה ברישום הערת אזהרה גם בגין זכויות בנייה במצבים הראשון והשני (מאחר שבכל מקרה רישום המקרקעין לא יוכל לכלול הערות אזהרה אלא לגבי חלק מן המקרים של עסקאות בזכויות בנייה). 43. למעלה מן הצורך, ניתן להוסיף במבט הצופה פני עתיד כי תומך במסקנה זו גם נוסחו של ההסדר המוצע בקודקס האזרחי החדש (כפי שפורסם בהצעת חוק דיני ממונות, התשע"א-2011). סעיף 669(א) להצעה זו קובע כי הערת אזהרה תירשם במקרה שבו "שוכנע הרשם כי בעל זכות במקרקעין הרשומה בפנקסי המקרקעין, מסוג בעלות, שכירות, שאילה, זיקת הנאה, זכות קדימה או משכנתה, התחייב בכתב לעשות עסקה בזכותו או להימנע מלעשות בה עסקה". זכויות בנייה אינן רשומות במרשם המקרקעין (בכל שלושת העסקאות שפורטו לעיל), ועל כן, לפי נוסחו של סעיף זה, לא ניתן יהיה לרשום הערת אזהרה בגינן. 44. שיקולי מדיניות בהמשך לדיון בנוסח החוק, יש לעמוד גם על שיקולי המדיניות המוליכים למסקנה זהה.
פסק דין |08/09/2015 |בית המשפט העליון
ע"א 68-76- יהושע אטיאס נגד הממונה על המרשם לפי חוק המקרקעין
שמות השופטים: לנדוי ח כהן,שמגר
"; ואם נאמרו הדברים לגבי ההערה כפי שפעלה לפני תיקון החוק, עתה משתוקן החוק (בשנת תשל"ג1973-) וניתנה להערת האזהרה עדיפות על-פני עיקולים וצווי-קבלת-נכסים וצווי-פשיטת-רגל וצווי-פירוק, לאכל-שכן שהערת האזהרה אמנם משקפת "זכות" של ממש, אם לא קנינית כי אז על-כל-פנים מעין-קנינית. אלא צריך הדבר עיון אם, בנקטו לשון "בעל זכות במקרקעין" בסעיף 126, התכוון המחוקק להרחיב את היריעה ולכלול גם את בעל הזכות הנובעת מרישום הערה, או שמא פירושו הנכון של החוק הוא שאין לרשום הערת אזהרה על גבי הערת אזהרה. אלה יגידו, שאם לא תאמר כן, אין לדבר סוף; ואלה יגידו, חזקה על המחוקק שהתכוון להגדיל ישועות ולהרבות סעדים. 4. לפי הנוסח המקורי של סעיף 127 (א) לחוק המקרקעין, יכול והבקשה לרישום הערה תוגש "על ידי בעל המקרקעין או בעל הזכות בהם, או על ידי הזכאי כשנקבע בהתחייבות שרישום ההערה יוכל להיעשות לפי בקשתו". התיקון משנת תשל"ג1973- הסיר את הצורך בקביעה מפורשת בתוך ההתחייבות, שיש בה כדי להסמיך את הזכאי לבקש רישום ההערה; עתה יוכל הזכאי על-פי ההתחייבות לבקש רישום ההערה, בין אם הוסמך לכך בהתחייבות ובין אם לאו. אך עדיין יכול ובעל המקרקעין יסמיך, בהתחייבות כלפי פלוני לעשות עסקה במקרקעין, את פלוני או את פלמוני לרשום הערת אזהרה על מקרקעיו – פלוני, שהרי ההתחייבות היא כלפיו, והוא הזכאי המידי על-פיה; ופלמוני, מקום שההתחייבות כלפי פלוני נעשית על-מנת שפלוני יתחייב כלפי פלמוני להעניק לו, כאילו מטעם בעל המקרקעין, זכות במקרקעין אלה.
פסק דין |12/07/1976 |בית המשפט העליון
ע"א 449-85- היועץ המשפטי לממשלה נגד 1. גד חברה לבניין בעמ
שמות השופטים: מ שמגרד לוין,י מלץ
ב"כ המבקשים מצדיק את שלילת זכות הקונה לרישום הערת אזהרה בכך שבשלב רכישת הדירה עדיין אין חלוקה, והערת האזהרה נרשמת על הקרקע בשלמותה. רישום כזה כובל את ידי המוכר, מונע ממנו עיסקות בקרקע כולה ומקשה על השגת מימון להמשך הבנייה. במאזן האינטרסים בין הקבלן המעוניין להשיג מימון ולפעול בחופשיות לגבי כל הקרקע לבין עניינו של רוכש הדירה, קובעים אנו כי ניתן להסיר את יסוד הקיפוח מסעיף 9 על ידי שינוי ניסוחו כך: 'הקונה לא יהא רשאי לרשום הסכם זה כהערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין כל עוד לא בנו המחיצות החיצוניות של הדירה שרכש'". סעיף 126 לחוק המקרקעין, התשכ"ט1969-, מאפשר רישומה של הערת אזהרה על התחייבותו של בעל זכות במקרקעין כלפי אדם אחר, לעשות בהם עיסקה. ההערה על ההתחייבות יכולה להירשם על פי בקשתו של המתחייב או על פי בקשת הזכאי על פי ההתחייבות (שאז יודיע הרשם על כך מייד למתחייב). פועלה של הערת האזהרה הוא במניעת רישומה של עיסקה הסותרת את תוכן ההערה, כאמור בסעיף 127 לחוק המקרקעין הנ"ל. קיימות דעות שונות בדבר סיווגה של הערת אזהרה – כזכות קניינית עצמאית או כזכות שלילית חוסמת, אך אין חולקין כי הערת האזהרה משמשת מכשיר חשוב להבטחת זכויותיו של הזכאי על פי ההתחייבות, בכך שיש בה כדי לעבות את ההתחייבות החוזית המעוגנת בהסכם המכר ולשריין אותה בפני פגיעה כלפי צדדים שלישיים. כך נפסק לאחרונה (ע"א 813/85, 81/86, 117, יהושע נחשון ואח' נ. שי ואח', פד"י מ"ב(1), 340), כי בעיסקת קומבינציה מקום שנרשמה הערת אזהרה להבטחת זכויותיהם של רוכשי הדירות (מכוח התחייבותו של בעל המקרקעין לעשות כן המעוגנת בהסכם הקומבינציה שערך עם הקבלן), ביטולו של ההסכם שבין בעל המקרקעין לבין הקבלן, אינו גורר, באופן אוטומטי, את מחיקתה של הערת האזהרה.
פסק דין |26/03/1989 |בית המשפט העליון
רע"א 7060/12- מדינת ישראל נגד unitet israel appeal inc
שמות השופטים: מ נאור,נ הנדל,י עמית
סעיף 126(א) לחוק , התשכ"ט-1969 (להלן: החוק), שכותרתו "הערת אזהרה", קובע: "הוכח להנחת דעתו של הרשם כי בעל מקרקעין, או בעל זכות שכירות, שאילה, זיקת הנאה, זכות קדימה או משכנתה, התחייב בכתב לעשות בהם עסקה, או להימנע מעשות בהם עסקה, ירשום הרשם, על פי בקשת מי שהתחייב או מי שזכאי לפי ההתחייבות, הערה על כך". 4 עם התמלאות תנאי סעיף 126(א), ירשום רשם המקרקעין הערת אזהרה בהתאם לבקשה מן הגורם המתאים. המחלוקת הפרשנית אשר נפלה בין הצדדים בענייננו היא זו: האם הדיבר "בעל מקרקעין" כולל בעלות מן הסוג שיש לעירייה בנסיבות הנוכחיות. לשיטת העירייה והמשיבה, גם בעלות שאיננה רשומה לכל הפחות במקרים של הפקעה באה בכלל הסעיף. לחלופין, נטען כי רישום ההערה על ההפקעה עונה על דרישת הרישום בהקשר הנוכחי. מנגד, טוענת המדינה כי "בעל מקרקעין" צריך לרשום את בעלותו על מנת לבוא בכלל הסעיף, וכי בעלותה של העירייה אינה רשומה כדין. כך תהא דרך הילוכנו במלאכת ההכרעה: נפתח בשאלה האם ניתן להגדיר את בעלותה של העירייה כבעלות רשומה. היה והתשובה לכך תענה בחיוב, הרי שעומדת למשיבה זכות לרישום הערת אזהרה. מנגד, אם נמצא שהתשובה לכך שלילית, יהיה עלינו לבחון את סוגיית רישום הערת האזהרה המבוקשת חרף העדרו של רישום בעלות העירייה. מעמד "הערת ההפקעה" 4. סעיף 19(2) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן: הפקודה) קובע כך: "לאחר שתתפרסם ברשומות הודעה לפי סעיף קטן (1) תוקנה הקרקע לשר האוצר בהתאם לכך, חפשית מכל נטל, ומנהל אגף רישום והסדר הקרקעות יגרום שתיערכנה הרשומות הנאותות בספרי האחוזה".
פסק דין |29/04/2015 |בית המשפט העליון
ת"א (תל אביב) 38157-06-17- שירה וילנצוק נגד שמעון יוחאי
שמות השופטים: דורון חסדאי
ההוראה המכירה באפשרות לרשום הערת אזהרה מעוגנת בסעיף 126(א) לחוק, הקובע כך: הוכח להנחת דעתו של הרשם כי בעל מקרקעין, או בעל זכות שכירות, שאילה, זיקת הנאה, זכות קדימה או משכנתה, התחייב בכתב לעשות בהם עסקה, או להימנע מעשות בהם עסקה, ירשום הרשם, על פי בקשת מי שהתחייב או מי שזכאי לפי ההתחייבות (להלן – הזכאי), הערה על כך; לענין זה אין נפקא מינה אם ההתחייבות היתה בהסכם, בהרשאה בלתי חוזרת או במסמך אחר, ואם היתה מפורשת או משתמעת, מוחלטת או מותנית. סעיף 127 לחוקקובע מה הנפקות של רישום הערת אזהרה: 11 (א) נרשמה הערת אזהרה וכל עוד לא נמחקה, לא תירשם עסקה הסותרת את תוכן ההערה, אלא בהסכמת הזכאי או לפי צו בית המשפט. (ב) נרשמה הערת אזהרה ולאחר מכן הוטל עיקול על המקרקעין או על הזכות במקרקעין נשוא ההערה, או שניתן צו לקבלת נכסים בפשיטת רגל או צו פירוק נגד בעל המקרקעין או בעל הזכות במקרקעין, או שנתמנה כונס נכסים על רכושו, הרי כל עוד לא נמחקה ההערה, לא יהיה בכל אלה כדי לפגוע בזכויות הזכאי הנובעות מההתחייבות נשוא ההערה, ובלבד שטענה לביטול העסקה מחמת פשיטת הרגל או הפירוק שהיתה עומדת אילו בוצעה העסקה במועדה, תעמוד גם נגד ההתחייבות האמורה. 52. בע"א 3042/19 אביחי ורדי, נאמן לנכסי י' יפה נ' רייכמן (פורסם בנבו, 29.12.20 ) נפסק על ידי כב' השופט ד' מינץ, בין היתר, כי: קריאה פשוטה של סעיף 127(ב) לחוק המקרקעין מגלה כי הוא אינו עורך כל הבחנה בין הערת אזהרה שלילית לבין הערת אזהרה חיובית. הוא חל על כל סוגי הערות האזהרה המפורטות בסעיף 126 לאותו חוק.
פסק דין |24/08/2021 |מחוזי – תל אביב
עש"א (מרכז) 39739-05-17- עדי טמיר נגד עורך דין אופיר פדר
שמות השופטים: עירית וינברג נוטוביץ
סעיף 126 לחוק המקרקעין קובע: "126(א) הוכח להנחת דעתו של הרשם כי בעל מקרקעין או בעל זכות שכירות, שאילה, זיקת הנאה, זכות קדימה או משכנתה, התחייב בכתב לעשות בהם עיסקה, או להימנע מעשות בהם עיסקה, ירשום הרשם, על פי בקשת מי שהתחייב או מי שזכאי לפי ההתחייבות (להלן: "הזכאי") הערה על כך. . . " עולה מהאמור בסעיף 126(א) הנ"ל כי הערת אזהרה תירשם מקום בו בעל זכות במקרקעין התחייב בכתב לעשות במקרקעין עיסקה או להימנע מעשות במקרקעין עיסקה. ג. עיסקה במקרקעין מוגדרת בסעיף 6 לחוק המקרקעין כך: "עיסקה במקרקעין היא הקנייה של בעלות או של זכות אחרת במקרקעין לפי רצון המקנה. . . ". יוצא כי רק הקנייה של זכות במקרקעין או התחייבות להימנע מעשיית עיסקה במקרקעין יכול שתהא מושא לרישום הערת אזהרה. ד. סעיף 127 לחוק המקרקעין שעניינו: "תוצאות של הערת אזהרה" קובע: "127(א) נרשמה הערת אזהרה וכל עוד לא נמחקה, לא תירשם עיסקה הסותרת את תוכן ההערה. . . (ב) נרשמה הערת אזהרה לאחר מכן הוטל עיקול על המקרקעין או על הזכות במקרקעין נשוא ההערה, או שניתן צו לקבלת נכסים בפשיטת רגל או צו פירוק נגד בעל המקרקעין או בעל הזכות במקרקעין, או שהתמנה כונס נכסים על רכושו, הרי כל עוד לא נמחקה ההערה, לא יהיה בכל אלה כדי לפגוע בזכויות הזכאי הנובעות מההתחייבות נשוא ההערה. . . . ". 13 (ההדגשה הוספה- ע. ו. נ). מהן, אם כן, זכויות המערער הנובעות מההתחייבות נשוא ההערה, בעניין שבפני ה.
פסק דין |26/11/2018 |מחוזי – מרכז
ע"א 1260-08- משה וייס נגד ורה גוטמן
שמות השופטים: ישעיהו שנלר
" (הפתיחה לבקשה) ; "המבקש יציין כי רישום הערת האזהרה נועד אך ורק להזהיר צדדי ג' בעניין הערעור ותו לא" (סעיף 10 לבקשה) ; ובהמשך שם "יתירה מזו, אין ולא יכולה להיות שום פגיעה במשיבה אם תירשם הערת האזהרה, כמו שאין ברישומה כדי לפגוע בזכויותיה הקנייניות, מהטעם הפשוט שגם אם יזכה המבקש בערעורו, לא תירשם לזכותו זכות קניינית כלשהיא" (סעיף 11 לבקשה); "טעה איפוא בית משפט קמא בכך שלא ציווה על רישומה של הערת האזהרה בדבר הערעור התלוי ועומד" (סעיף 13 לבקשה). 16. יחד עם דבריו אלה טוען המבקש כי רישומו של הערעור בפנקס המקרקעין "דרוש במידה והערעור יתקבל והמשיבה תצווה ליתן למבקש חנות מוגנת בחזית בקומת החנויות. מאחר ויתכן והבעלות תעבור לאחר או תמכרנה הזכויות כולן ואו חלקן, ואו יוטל עיקול ואו כי הנכס ימכר על דרך הכינוס. עלול להיווצר מצב לפי פס"ד שינתן בערכאת הערעור לא יהיה בר אכיפה" (הטעויות במקור, י. ש. ; סעיף 3 לבקשה). 17. הסעד המבוקש אינו ברור. סעיף 126 לחוק המקרקעין התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין") העוסק בהערת אזהרה קובע כי ניתן לרשום הערת אזהרה על התחייבות של בעל מקרקעין או בעל זכות קניינית במקרקעין בכתב לעשות עסקה או להימנע מלעשות עסקה על-פי בקשה של המתחייב או הזכאי. אחת התוצאות של רישום הערת אזהרה על-פי סעיף 127 לחוק המקרקעין הינה כי "לא תירשם עסקה הסותרת את תוכן ההערה, אלא בהסכמת הזכאי או לפי צו בית המשפט". על-פי האמור לעיל אין זה המצב בענייננו. 18. בענייננו נראה כי הסעיף הנכון הוא סעיף 130 לחוק המקרקעין הקובע כי "בית משפט רשאי, בכל הליך שלפניו בענין זכות במקרקעין, להורות על רישום הערה כפי שיקבע", והתוצאה של רישום הערה הינה כי "לא תירשם עסקה הסותרת את תוכן ההערה, כל עוד לא נמחקה ההערה" (סעיף 131 לחוק המקרקעין).
החלטה |03/02/2009 |מחוזי – תל אביב
ע"ש (ירושלים) 117/96- ההסתדרות המדיצינית נגד הממונה על
שמות השופטים: אילה פרוקציה
אם לא ניתן לרשום הערת אזהרה בדבר דיירות מוגנת במסגרת סעיף 126, האם ניתן וראוי לרשום הערה כזו במסגרת רישום אחרת על פי חוק המקרקעין נבחן שאלות אלה: מהותה ותכליתה של הערת האזהרה: יסודות הערת האזהרה רישומה של הערת האזהרה מכח סעיף 126 לחוק מוסדר בחוק בזו הלשון: "(א) הוכח להנחת דעתו של הרשם כי בעל המקרקעין או בעל זכות שכירות, שאילה, זיקת הנאה, זכות קדימה או משכנתא, התחייב בכתב לעשות בהם עיסקה או להימנע מעשות בהם עיסקה, ירשום הרשם על פי בקשת מי שהתחייב או מי שזכאי לפי ההתחייבות (להלן – הזכאי) הערה על כך. לענין זה, אין נפקא מינה אם ההתחייבות היתה בהסכם, בהרשאה בלתי חוזרת או במסמך אחר ואם היתה מפורשת או משתמעת, מוחלטת או מותנית". המתבונן בלשון סעיף 126, יבחין ביסודות הבאים המאפיינים את הערת האזהרה המוסדרת על פיו: 1. בעל זכות המקרקעין – בעלים או בעל זכות קנין פחותה מבעלות. 2. התחייב בכתב- פירושו, כי בעל זכות הקנין התחייב בכתב בעסקה רצונית לעשות עסקה. אין מדובר כאן בחיוב מכח חוק להקנות לאחר זכות במקרקעין בניגוד לרצון הבעלים. (ראה פרופ' א. רייכמן "הערת אזהרה – מהות, יצירה והגנה, כנגד עסקאות נוגדות" עיוני משפט י', 1984, עמ' 319 ,297). 3. לעשות "בהם" (במקרקעין) עיסקה – יסוד זה מפנה במשתמע להגדרת המושג "עיסקה במקרקעין" שבסעיף 6 לחוק המקרקעין המגדיר "עיסקה במקרקעין" כהקנייה של "בעלות או של זכות אחרת במקרקעין לפי רצון המקנה". הוא איננו עוסק בעיסקה שאיננה עיסקה בעלת אופי קנייני ושאיננה טעונה רישום או ניתנת לרישום בהתאם לחוק המקרקעין.
פסק דין |05/07/1998 |מחוזי – ירושלים
חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969
סעיף: 127. תוצאות של הערת אזהרה
127. (א) נרשמה הערת אזהרה וכל עוד לא נמחקה, לא תירשם עיסקה הסותרת את תוכן ההערה, אלא בהסכמת הזכאי או לפי צו בית-המשפט. (ב) 9 נרשמה הערת אזהרה ולאחר מכן הוטל עיקול על המקרקעין או על הזכות במקרקעין נשוא ההערה, או שניתן צו לקבלת נכסים בפשיטת-רגל או צו-פירוק נגד בעל המקרקעין או בעל הזכות במקרקעין, או שנתמנה כונס נכסים על רכושו, הרי כל עוד לא נמחקה ההערה, לא יהיה בכל אלה כדי לפגוע בזכויות הזכאי הנובעות מההתחייבות נשוא ההערה, ובלבד שטענה לביטול העיסקה מחמת פשיטת הרגל או הפירוק שהיתה עומדת אילו בוצעה העיסקה במועדה, תעמוד גם נגד ההתחייבות האמורה. (ב1) 10 הערת אזהרה שנרשמה כאמור בסעיף 126, אינה טעונה רישום בכל מרשם או פנקס אחר המתנהל על-פי דין. (ג) עסקה המקנה חלק ממקרקעין, בבעלות או בחכירה לדורות, לרשות מקומית למטרת דרכים או מדרכות או הרחבתם, המתחייבת מתכנית שאושרה לפי חוק התכנון והבנייה, לא יראו כעסקה הסותרת הערת אזהרה, ובלבד ששלושים יום לפני רישום העסקה נשלחה הודעה על כך לזכאי על פי הערת האזהרה.
חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969
סעיף: 126. הערת אזהרה
126. (א) הוכח להנחת דעתו של הרשם כי בעל מקרקעין, או בעל זכות שכירות, שאילה, זיקת הנאה, זכות קדימה או משכנתה, התחייב בכתב לעשות בהם עיסקה, או להימנע מעשות בהם עיסקה, ירשום הרשם, על פי בקשת מי שהתחייב או מי שזכאי לפי ההתחייבות (להלן – הזכאי), הערה על כך; לענין זה אין נפקא מינה אם ההתחייבות היתה בהסכם, בהרשאה בלתי חוזרת או במסמך אחר, ואם היתה מפורשת או משתמעת, מוחלטת או מותנית. (ב) נרשמה ההערה על פי בקשת הזכאי בלבד, יודיע הרשם מיד על רישומה למי שהתחייב כאמור.
תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011
סעיף: 21. רישום הערת אזהרה
21. (א) רישום הערת אזהרה לפי סעיף 126 לחוק יהיה על פי בקשה חתומה על ידי המתחייב או הזכאי, המאומתת בידי עורך דין או רשם, בדרך שמאמתים שטר עסקה; הבקשה תוגש לרישום בלשכה שרשומים בה המקרקעין שלגביהם מבוקש רישום ההערה. (ב) לבקשה יצורפו מסמכים אלה: (1) התחייבות בכתב כמשמעותה בסעיף 126 לחוק; הוגשה הבקשה בידי המתחייב והזכאי יחד, רשאי הממונה לפטור את המבקשים מן החובה לצרף התחייבות כאמור בפסקה זו, בתנאים שקבע; (2) אין המתחייב בעל הזכות הרשומה — כתב הסכמה לרישום ההערה, בחתימת בעל הזכות הרשומה, המאומת בידי עורך דין או רשם; (3) מסמכים המוכיחים את זהות כל מי שחתם על ההתחייבות, לרבות מסמכי תאגיד כאמור בתקנה 10, לפי העניין.
תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011
סעיף: 22. מחיקה של הערת אזהרה
22. (א) בקשה למחיקת הערת אזהרה כאמור בסעיף 132(א)(1) לחוק, תוגש ללשכה שרשומה בה ההערה שאותה מבקשים למחוק, והיא תאומת בידי עורך דין או רשם בדרך שמאמתים שטר עסקה. (ב) לבקשה כאמור בתקנת משנה (א) יצורפו מסמכים כאמור בתקנה 21(ב)(3).
תקנות המקרקעין (אגרות), התשל"ה-1974
סעיף: [תיקונים: התשס"ח (מס' 2), התשס"ט, התש"ע, התש"ע (מס' 2), (מס' 3), התשע"א, התשע"ב, התשע"ג, התשע"ד, התשע"ה, התשע"ו, התשע"ו (מס' 2), התשע"ז, התשע"ז (מס' 2), התשע"ח, התשע"ט, התשפ"א, התשפ"ב, התשפ"ג, התשפ"ד]
ביצוע שירות מחוץ ללשכת רישום המקרקעין-(א) אם מבצע השירות הוא עובד אחד-319 שקלים חדשים; אם משתתפים בביצוע יותר מעובד אחד-תוספת של 319 שקלים חדשים בעד כל עובד נוסף. (ב) אם השירות מבוצע במקומות אחדים או בתיקים אחדים-תיגבה מלוא האגרה לגבי כל מקום וכל תיק. 11. רישום זיקת הנאה-(א) בעד רישום זיקת הנאה-160 שקלים חדשים, בעד כל רישום לגבי החלקה הכפופה ובעד כל רישום לגבי החלקה הזכאית. (ב) בעד מחיקת רישום זיקת הנאה-בעד כל מחיקת רישום לגבי החלקה הכפופה ובעד כל מחיקת רישום לגבי החלקה הזכאית-100 שקלים חדשים. 12. רישום ראשון של מקרקעין או של זכות במקרקעין-2% משוויים של המקרקעין או של הזכות. 13. הערת אזהרה-(א) בעד רישום הערת אזהרה-(1) בעד כל רישום-183 שקלים חדשים. (2) היה נושא הערת אזהרה דירה בבית העתיד להירשם בפנקס הבתים המשותפים והבית נבנה על מספר חלקות-183 שקלים חדשים בעד רישום הערת האזהרה על כל החלקות. (3) היה נושא הערת האזהרה דירה בבית מתוך מספר בתים שהוקמו או יוקמו על מספר חלקות-183 שקלים חדשים, ובלבד שהמבקש את הרישום ייחס את ההערה לחלקה או לחלקות שעליהן ייבנה הבית. (ב) בעד מחיקת הערת אזהרה, על פי בקשת הצדדים-124 שקלים חדשים. 14. הערה על הגבלת כשרות-בעד רישום הערה בדבר הגבלת כשרות, בעד כל רישום-183 שקלים חדשים. 15. הערה על הצורך בהסכמה-(א) בעד רישום הערה על הצורך בהסכמה, בעד כל רישום-183 שקלים חדשים. (ב) בעד מחיקת הערה על הצורך בהסכמה, בעד כל מחיקה-124 שקלים חדשים. 15א. הערה בדבר מקלט ומחסה-רישום הערה לפי תקנה 28 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011-פטור מכל אגרה.
חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960
סעיף: 4יז. הקניית בעלות בנכס מקרקעין
מטעמו; "תעסוקה" – כהגדרתה בחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960; "תשלומי החובה" – מסים, אגרות, היטלים, ארנונות או תשלומי חובה אחרים המגיעים למדינה, לרשות מקומית, או למוסד תכנון כהגדרתו בחוק התכנון והבניה. (ב) הרשות תשלח לכל חוכר של נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום, הודעה, בדואר רשום, על כוונתה להקנות לו בעלות בנכס בלא תמורה (בסעיף זה – הודעה לחוכר הפטור מתשלום), ויחולו לעניין זה הוראות אלה: (1) הסכים החוכר בכתב להקניית הבעלות על סמך ההודעה לחוכר הפטור מתשלום (בסעיף זה – כתב הסכמה), או לא הודיע לרשות, בתוך 60 ימים מיום משלוח ההודעה האמורה, על התנגדותו להקניה כאמור, וזכותו בנכס נרשמה בפנקסי המקרקעין ביחס לכל המקרקעין או לחלק בלתי מסוים מהם, תגיש הרשות ללשכת הרישום בקשה, בחתימת נציג הרשות, לרישום הבעלות על שם החוכר על סמך ההודעה לחוכר הפטור מתשלום (בסעיף זה -ב קשה לרישום); היתה זכות החוכר בנכס רשומה בחלק מסוים מהמקרקעין, או שלא היתה רשומה כלל, תוגש הבקשה לרישום במועד שבו יהיה ניתן לרשום את זכות הבעלות בשל אותה חכירה, ובלבד שהרשות תהא רשאית להגיש בקשה לרישום זכות הבעלות כאמור, לפי כל דין; (2) הגישה הרשות ללשכת רישום בקשה לרישום לפי הוראות פסקה (1) יחולו הוראות אלה : (א) הרשם ירשום בפנקסי המקרקעין את הבעלות בנכס על שם החוכר, ובלבד שבבקשה לרישום ייכלל אישור מאת הרשות ולפיו נשלחה הודעה לחוכר הפטור מתשלום, והחוכר הסכים להקניית הבעלות או לא הודיע לרשות על התנגדותו להקניה כאמור בתוך התקופה האמורה בפסקה (1); (ב) לא יידרשו, כתנאי לרישום
חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965
סעיף: 254יא. רישום הערות בפנקסי המקרקעין
254יא. (א) הוגש לבית המשפט כתב אישום בעבירה לפי סימן ו', שההרשעה בה עלולה לגרור אחריה מתן צו כאמור בסעיף 254ב, ירשום רשם המקרקעין, בפנקסי המקרקעין, הערה בדבר הגשת כתב האישום, אם ביקשה זאת הרשות האוכפת; חלפה העילה לרישום הערה כאמור, בין בשל כך שהנאשם זוכה, שכתב האישום בוטל או מסיבה אחרת, ימחק רשם המקרקעין את ההערה לפי בקשה שתגיש לו הרשות האוכפת שמטעמה הוגש כתב האישום. (ב) נתן בית המשפט צו לפי סעיף 239 או 254ב, יורה על רישום הערה בדבר מתן הצו האמור בפנקסי המקרקעין; הערה שנרשמה כאמור, תימחק על פי צו של בית משפט. (ג) ניתן צו הריסה מינהלי לפי סעיף 221, ירשום רשם המקרקעין, בפנקסי המקרקעין, הערה בדבר מתן הצו, אם ביקשה זאת הרשות האוכפת; חלפה העילה לרישום הערה כאמור, בין בשל כך שהצו בוטל, שהצו בוצע או מסיבה אחרת, ימחק רשם המקרקעין את ההערה לפי בקשה שתגיש לו הרשות האוכפת שמטעמה ניתן הצו. (ד) נרשמה הערה לפי סעיף זה, תצרף הרשות האוכפת את העתק ההערה וכן את כתב האישום או את הצו שבשלו נרשמה, לתיק הבניין המתנהל בוועדה המקומית לגבי המקרקעין שעליהם נרשמה ההערה. (ה) בקשה לרישום או למחיקה של הערות לפי סימן זה, למעט לפי סעיף קטן (ב), תוגש לפי טופס שיקבע שר המשפטים.
פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט-1969
סעיף: 85. רישום אזהרה או איסור עסקה
85. רשאי כל בית-משפט, על פי בקשת אדם מעוניין, להורות לרשם לרשום בפנקס אזהרה או איסור על עיסקה בחלקה עד למתן החלטה במשפט שהוגש באותו בית-משפט.
תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016
סעיף: 36. הסכמה והודעה לבעלי זכויות במקרקעין
36. (א) לא תוגש בקשה להיתר אלא אם כן ניתנה הסכמתם של כל בעלי הזכויות במקרקעין; הסכמת בעל זכויות במקרקעין תינתן בדרך של אשרור מקוון לבקשה או אישור החתום בידו, לאחר שניתנה לו זכות עיון בפרטיה ובצרופותיה; לצורך מתן זכות עיון בבקשה ישלח מבקש ההיתר את פרטי הזיהוי המקוונים של הבקשה, אל כתובת דואר אלקטרוני שמסר לו בעל הזכויות או אל מענו כאמור בתקנת משנה (ג) (ב) לא ניתנה הסכמתו של מי מבעלי הזכויות במקרקעין, ישלח לו מבקש ההיתר הודעה בדבר הגשת הבקשה להיתר; להודעה יצורפו מסמכי הבקשה להיתר או קישור למסמכי הבקשה להיתר, תצוין בה האפשרות להתנגד לבקשה להיתר בתוך 15 ימים ממועד מסירת ההודעה וכתובת רשות הרישוי לשליחת התנגדות. (ג) הודעה לפי סעיף זה תישלח במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה למענו של בעל הזכויות במקרקעין, וכן לכתובת דואר אלקטרוני שמסר בעל הזכות במקרקעין למבקש לצורך קבלת הודעות הנוגעות למקרקעין לפי תקנות אלה. (ד) בהעדר מען של בעל זכות במקרקעין-(1) יצהיר מבקש ההיתר כי מענו של בעל הזכות במקרקעין אינו ידוע לו וכי עשה מאמץ סביר להשיגו; (2) יערוך פרסום בעיתון כאמור בסעיף 1א לחוק, שיפורטו בו עיקרי הבקשה להיתר, פרטי הזיהוי המקוונים של הבקשה להיתר, המקום שבו ניתן לעיין בבקשה, המועד שבו תוגש וכן האפשרות להתנגד לבקשה בתוך 15 ימים ממועד ההגשה. (ה) על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ד), היו המקרקעין מקרקעי ישראל, יחולו לעניין הסכמת רשות מקרקעי ישראל הוראות אלה: (1) במקרקעי ישראל לא יינתן היתר אלא בהסכמת רשות מקרקעי ישראל לפי תקנת משנה זו; (2) עורך הבקשה יפנה לרשות מקרקעי ישראל לקבלת הסכמתה למתן היתר בצירוף מסמכי הבקשה להיתר והחלטת
תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011
סעיף: 67. הוראות כלליות
67. (א) היו המקרקעין שמבוצעת בהם פעולת תכנון או חלוקה החדשה, לפי העניין, מוחכרים או משועבדים במשכנתה או בזיקת הנאה או בזכות קדימה, או כפופים להערה שנרשמה, יפרט הרשם את הפרטים בדבר רישומן של זכויות או הערות כאמור בחלקה או בחלקות שייווצרו לאחר רישום פעולת התכנון או החלוקה החדשה, לפי העניין. (ב) היו המקרקעין שמבוצעת בהם פעולת התכנון או החלוקה החדשה, לפי העניין, רשומים בפנקס הבתים המשותפים, יפרט מפקח את הפרטים בדבר רישומו או תיקונו של צו הרישום בפנקס הבתים המשותפים, והוא רשאי להורות על הגשת תשריט מתוקן של הבית המשותף, בחלקה או בחלקות שייווצרו לאחר רישום פעולת התכנון או החלוקה החדשה, לפי העניין. (ג) הוקצו מקרקעין לפי טבלת הקצאה ואיזון, לפי טבלת הקצאה, או בהתאם לפעולת התכנון, לפי העניין, וקודם לרישום פעולת התכנון או החלוקה החדשה הועברה לאחר הבעלות בהם, כולה או חלקה, ונרשמה בפנקסי המקרקעין, יבוא הבעלים הרשום בפנקסי המקרקעין במקום הבעלים הרשום בטבלאות האמורות, והחלוקה החדשה תירשם בהתאם, וכפי שיורה הרשם. (ד) בכפוף להוראות סימן זה, משראה רשם כי הומצאו כל המסמכים הדרושים לרישום פעולת התכנון או החלוקה החדשה, וכי אין מניעה לרישומה, ירשום את פעולת התכנון או החלוקה החדשה כפי שאושרה.
כל הזכויות שמורות ©
