תביעה לפינוי מושכר תקנות חדשות

תפמ (כפר סבא) 66507-08-21- אור אם.אי בע"מ נגד משתלבות השומרון

שמות השופטים: איתי רגב

ברע"א (מחוזי מרכז) 13892-10-21 לה ריין יזמות ואירועים בע"מ נ' אייסוניק קיד מערכות בע"מ (כב' הש' ר' אמיר), 2.22.21 ) נקבע: "המסלול הדיוני המהיר לפינוי מושכר (פרק ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ותקנות 78 ו-81 לתקנות סדר הדין החדשות) נועד להתמודד עם תופעה בה שוכרים שאינם משלמים דמי שכירות מנצלים לרעה את התמשכות ההליך המשפטי בסדר דין רגיל. מסלול זה הורחב בפסיקה גם לנכסים מסחריים, ובעת תיקון תקנות סדר הדין בחר מחוקק המשנה לאמץ את ההסדר הקיים ולא החריג נכסים מסחריים. מכאן שהכלל הוא כי תובענות לפינוי מושכר – בוודאי בשל אי-תשלום דמי שכירות – יתבררו בסדר דין מהיר, והעברתן לסדר דין רגיל היא החריג. " והוסיף – "אכן, במקרים רבים הדיון בפינוי נכס עסקי הוא מורכב ומחייב העברה למסלול דיוני רגיל, אך מדובר בסמכות שברשות, וכאשר נמצא שמדובר בעניין פשוט יחסית ההליך ינוהל בסדר דין מהיר גם אם הנכס הוא מסחרי וההתקשרות עסקית". 7. בתפ"מ (שלום י-ם) 15027-05-21 נוקדים (אל-דוד) כפר שיתופי בע"מ נ' יאס מיקי ובנו בע"מ (כב' הש' ק' אזולאי, 10.9.21 ) נקבע: 3 "ככלל יידונו בהליך מהיר של תביעה לפינוי מושכר הליכים שבהם אין מורכבות עובדתית או ראייתית מיוחדת, והיקף החקירות צפוי להיות מצומצם", ובית המשפט הזכיר עוד כי "לא בכדי נקבעו הוראות מיוחדות לדיון בתביעה זו. כך, למשל, נקבע כי תובע לא רשאי לצרף לתביעה לפינוי מושכר סעדים נוספים (סעיף 81(א) לתקנות); וכן נקבע כי על הנתבע להגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים ממועד המצאת כתב התביעה (סעיף 81(ב)), ונאסר עליו להגיש תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי (סעיף 81(ג)).

החלטה |
01/02/2022 |
שלום – כפר סבא

תפמ (כפר סבא) 44735-03-22- שרלה פוגץ נגד פתוח השרון בעמ

שמות השופטים: איתי רגב

• ברע"א (מחוזי מרכז) 13892-10-21 לה ריין יזמות ואירועים בע"מ נ' אייסוניק קיד מערכות בע"מ (כב' הש' ר' אמיר), 2.22.21 ) נקבע: "המסלול הדיוני המהיר לפינוי מושכר (פרק ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ותקנות 78 ו-81 לתקנות סדר הדין החדשות) נועד להתמודד עם תופעה בה שוכרים שאינם משלמים דמי שכירות מנצלים לרעה את התמשכות ההליך המשפטי בסדר דין רגיל. מסלול זה הורחב בפסיקה גם לנכסים מסחריים, ובעת תיקון תקנות סדר הדין בחר מחוקק המשנה לאמץ את ההסדר הקיים ולא החריג נכסים מסחריים. מכאן שהכלל הוא כי תובענות לפינוי מושכר – בוודאי בשל אי-תשלום דמי שכירות – יתבררו בסדר דין מהיר, והעברתן לסדר דין רגיל היא החריג. " והוסיף – "אכן, במקרים רבים הדיון בפינוי נכס עסקי הוא מורכב ומחייב העברה למסלול דיוני רגיל, אך מדובר בסמכות שברשות, וכאשר נמצא שמדובר בעניין פשוט יחסית ההליך ינוהל בסדר דין מהיר גם אם הנכס הוא מסחרי וההתקשרות עסקית". 15. בתפ"מ (שלום י-ם) 15027-05-21 נוקדים (אל-דוד) כפר שיתופי בע"מ נ' יאס מיקי ובנו בע"מ (כב' הש' ק' אזולאי, 10.9.21 ) נקבע: "ככלל יידונו בהליך מהיר של תביעה לפינוי מושכר הליכים שבהם אין מורכבות עובדתית או ראייתית מיוחדת, והיקף החקירות צפוי להיות מצומצם", ובית המשפט הזכיר עוד כי "לא בכדי נקבעו הוראות מיוחדות לדיון בתביעה זו. כך, למשל, נקבע כי תובע לא רשאי לצרף לתביעה לפינוי מושכר סעדים נוספים (סעיף 81(א) לתקנות); וכן נקבע כי על הנתבע להגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים ממועד המצאת כתב התביעה (סעיף 81(ב)), ונאסר עליו להגיש תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי (סעיף 81(ג)).

החלטה |
17/12/2022 |
שלום – כפר סבא

תפמ (כפר סבא) 57577-03-22- אמנון מנדלבאום נגד צילי ארליך

שמות השופטים: איתי רגב

• ברע"א (מחוזי מרכז) 13892-10-21 לה ריין יזמות ואירועים בע"מ נ' אייסוניק קיד מערכות בע"מ (כב' הש' ר' אמיר), 2.22.21 ) נקבע: 3 "המסלול הדיוני המהיר לפינוי מושכר (פרק ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ותקנות 78 ו-81 לתקנות סדר הדין החדשות) נועד להתמודד עם תופעה בה שוכרים שאינם משלמים דמי שכירות מנצלים לרעה את התמשכות ההליך המשפטי בסדר דין רגיל. מסלול זה הורחב בפסיקה גם לנכסים מסחריים, ובעת תיקון תקנות סדר הדין בחר מחוקק המשנה לאמץ את ההסדר הקיים ולא החריג נכסים מסחריים. מכאן שהכלל הוא כי תובענות לפינוי מושכר – בוודאי בשל אי-תשלום דמי שכירות – יתבררו בסדר דין מהיר, והעברתן לסדר דין רגיל היא החריג. " 11. בתפ"מ (שלום י-ם) 15027-05-21 נוקדים (אל-דוד) כפר שיתופי בע"מ נ' יאס מיקי ובנו בע"מ (כב' הש' ק' אזולאי, 10.9.21 ) נקבע: "ככלל יידונו בהליך מהיר של תביעה לפינוי מושכר הליכים שבהם אין מורכבות עובדתית או ראייתית מיוחדת, והיקף החקירות צפוי להיות מצומצם", והוסיף: "לא בכדי נקבעו הוראות מיוחדות לדיון בתביעה זו. כך, למשל, נקבע כי תובע לא רשאי לצרף לתביעה לפינוי מושכר סעדים נוספים (סעיף 81(א) לתקנות); וכן נקבע כי על הנתבע להגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים ממועד המצאת כתב התביעה (סעיף 81(ב)), ונאסר עליו להגיש תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי (סעיף 81(ג)). טיבו של ההליך גם מחייב את בית המשפט לקיים דיון מהיר, ועל כן נקבע בתקנות כי בתביעה לפינוי מושכר לא תתקיים ישיבת קדם משפט, וכי דיון בתביעה יתקיים לא יאוחר משלושים ימים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון (סעיפים 81(ד) ו-(ה) בהתאמה).

החלטה |11/05/2022 |שלום – כפר סבא

תפמ (כפר סבא) 63514-12-22- עיריית הוד השרון נגד רפאל סירי

שמות השופטים: איתי רגב

• 1. התובעת הגישה תביעה לפינוי מושכר לטענתה, תמה תקופת השכירות של המושכר ששכר ממנה הנתבע ועליו לפנותו. הנתבע עתר להורות על העברת הדיון בתביעה לסדר דין רגיל. 2. התביעה הוגשה כתביעה לפינוי מושכר ובהתאם להוראות ת' 78(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי הוכתרה כתביעה בדיון מהיר. ס"ק ג' לתקנה 78 האמורה קובע, עם זאת, כי "בית משפט רשאי בכל עת, להורות כי תביעה או תביעה שכנגד במסלול דיון מהיר תועבר למסלול דיון רגיל, אם מצא כי היא אינה מתאימה להתנהל בדיון מהיר". דיון 3. ברע"א (מחוזי מרכז) 13892-10-21 לה ריין יזמות ואירועים בע"מ נ' אייסוניק קיד מערכות בע"מ (נבו 02.11.2021 ) נקבע: "המסלול הדיוני המהיר לפינוי מושכר (פרק ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ותקנות 78 ו-81 לתקנות סדר הדין החדשות) נועד להתמודד עם תופעה בה שוכרים שאינם משלמים דמי שכירות מנצלים לרעה את התמשכות ההליך המשפטי בסדר דין רגיל. מסלול זה הורחב בפסיקה גם לנכסים מסחריים, ובעת תיקון תקנות סדר הדין בחר מחוקק המשנה לאמץ את ההסדר הקיים ולא החריג נכסים מסחריים. מכאן שהכלל הוא כי תובענות לפינוי מושכר – בוודאי בשל אי-תשלום דמי שכירות – יתבררו בסדר דין מהיר, והעברתן לסדר דין רגיל היא החריג. " 4. ועוד נכתב שם: "אכן, במקרים רבים הדיון בפינוי נכס עסקי הוא מורכב ומחייב העברה למסלול דיוני רגיל, אך מדובר בסמכות שברשות, וכאשר נמצא שמדובר בעניין פשוט יחסית ההליך ינוהל בסדר דין מהיר גם אם הנכס הוא מסחרי וההתקשרות עסקית" 5. בתפ"מ (שלום י-ם) 15027-05-21 נוקדים (אל-דוד) כפר שיתופי בע"מ נ' יאס מיקי ובנו בע"מ (נבו 10.09.2021 ) נכתב: "ככלל יידונו בהליך מהיר של תביעה לפינוי מושכר הליכים שבהם אין מורכבות עובדתית או ראייתית מיוחדת, והיקף החקירות צפוי להיות מצומצם .

החלטה |19/06/2023 |שלום – כפר סבא

תפמ (כפר סבא) 27942-06-22- ע"ד העצם אקספרס בע"מ נגד ניסים צפירה

שמות השופטים: איתי רגב

• כך, למשל, נקבע כי תובע לא רשאי לצרף לתביעה לפינוי מושכר סעדים נוספים (סעיף 81(א) לתקנות); וכן נקבע כי על הנתבע להגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים ממועד המצאת כתב התביעה (סעיף 81(ב)), ונאסר עליו להגיש תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי (סעיף 81(ג)). טיבו של ההליך גם מחייב את בית המשפט לקיים דיון מהיר, ועל כן נקבע בתקנות כי בתביעה לפינוי מושכר לא תתקיים ישיבת קדם משפט, וכי דיון בתביעה יתקיים לא יאוחר משלושים ימים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון (סעיפים 81(ד) ו-(ה) בהתאמה). משמעות הדברים היא כי סדר הדין המיוחד של תביעה לפינוי מושכר נועד לבירור תביעות שאינן מורכבות, ובירורן צפוי להתקיים בישיבה אחת. " 4 14. כפי שמצא בית המשפט באותו עניין, גם במקרה דנן לא שוכנעתי שהעניין הנוכחי מתאים לבירור במסגרת של הליך מהיר לפינוי מושכר. 15. על פי הנטען בכתב התביעה הסכם השכירות בין הצדדים נכרת עוד במאי 2016 והמבקשת 1 (להלן: המבקשת) מחזיקה בנכס מזה למעלה משש שנים. 16. ההסכם, כאמור, הוא בין המשיב למבקשת וכפי שנטען על ידי המבקשים – ספק אם למשיב עילת תביעה בהליך של פינוי מושכר נגד המבקש, שהטענות כלפיו מתבססות על כך שחתם על כתב ערבות להבטחת התחייבויות המבקשת מכח ההסכם. 17. אין בכתב התביעה טענה כי המבקש, בעצמו, הוא המחזיק בנכס וספק אם ניתן להורות על פינויו שלו, באופן אישי, מהנכס במסגרת ההליך שלפני. לא מן הנמנע כי את הטענות שיש למשיב נגד המבקש יהיה עליו לברר בהליך נפרד. 18. בהקשר זה רשמתי לפני אף את הטענות לעניין סעד מינוי הכונס, ואת עמדת המשיב בקשר לכך. 19. גם השיהוי בנקיטת ההליכים מצדו של המשיב מלמד על כך שההליך לא מתאים לבירור במסגרת הליך מהיר.

החלטה |18/07/2022 |שלום – כפר סבא

תפמ (תל אביב) 38732-10-22- רום כנרת נכסים והשקעות בע"מ נגד תדהר הראל מניבים הפרויקט בעמק ברכה- שותפות מוגבלת

שמות השופטים: כרמלה האפט

• בתקנה 78(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 נקבע כי "בית משפט רשאי בכל עת, להורות כי תביעה או תביעה שכנגד במסלול דיון מהיר תועבר למסלול דיון רגיל, אם מצא כי היא אינה מתאימה להתנהל בדיון מהיר". 11. ברע"א (מחוזי מרכז) 13892 לה ריין יזמות ואירועים בע"מ נ' אייסוניק קיד מערכות בע"מ (כב' השופט ר' אמיר), מיום 22/2/2021, נקבע: "המסלול הדיוני המהיר לפינוי מושכר (פרק ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ותקנות 78 ו-81 לתקנות סדר הדין החדשות) נועד להתמודד עם תופעה בה שוכרים שאינם משלמים דמי שכירות מנצלים לרעה את התמשכות ההליך המשפטי בסדר דין רגיל. מסלול זה הורחב בפסיקה גם לנכסים מסחריים, ובעת תיקון תקנות סדר הדין בחר מחוקק המשנה לאמץ את ההסדר הקיים ולא החריג נכסים מסחריים. מכאן שהכלל הוא כי תובענות לפינוי מושכר – בוודאי בשל אי-תשלום דמי שכירות – יתבררו בסדר דין מהיר, והעברתן לסדר דין רגיל היא החריג. . . אכן, במקרים רבים הדיון בפינוי נכס עסקי הוא מורכב ומחייב העברה למסלול דיוני רגיל, אך מדובר בסמכות שברשות, וכאשר נמצא שמדובר בעניין פשוט יחסית ההליך ינוהל בסדר דין מהיר גם אם הנכס הוא מסחרי וההתקשרות עסקית". יפים גם הדברים שנקבעו בבתפ"מ (שלום י-ם) 15027-05-21 נוקדים (אל-דוד) כפר שיתופי בע"מ נ' יאס מיקי ובנו בע"מ (כב' השופט ק' אזולאי, מיום 10.9.21 ): "ככלל יידונו בהליך מהיר של תביעה לפינוי מושכר הליכים שבהם אין מורכבות עובדתית או ראייתית מיוחדת, והיקף החקירות צפוי להיות מצומצם. . . לא בכדי נקבעו הוראות מיוחדות לדיון בתביעה זו. כך, למשל, נקבע כי תובע לא רשאי לצרף לתביעה לפינוי מושכר סעדים נוספים (סעיף 81(א) לתקנות); וכן נקבע כי על הנתבע להגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים ממועד המצאת כתב התביעה (סעיף 81(ב)), ונאסר עליו להגיש תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי (סעיף 81(ג)).

החלטה |23/03/2023 |שלום – תל אביב

תפמ (ירושלים) 52341-01-23- טרזורו בע"מ נגד משה כהן

שמות השופטים: בלהה יהלום

• תקנה 78(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018, קובעת כי תביעה לפינוי מושכר תתברר בהליך מהיר ואילו תקנה 81 קובעת הוראות מיוחדות, מזורזות אף יותר, בתביעה לפינוי מושכר: תביעה לפינוי מושכר – הוראות מיוחדות 81 (א) תביעה לפינוי מושכר לפי פרק זה לא תכיל סעדים נוספים והתובע רשאי לתבוע בהליך נפרד, בלא צורך בקבלת רשות מבית המשפט, סעדים נוספים בשל אותה עילה; אם הוגשה תביעה נוספת, יודיע על כך התובע לבית המשפט ויידרש לציין אם מתקיימים בתביעה התנאים הנדרשים לצורך קיום דיון בה במסלול של דיון מהיר. (ב) כתב הגנה בתביעה לפינוי מושכר יוגש בתוך שלושים ימים ממועד המצאת כתב התביעה. (ג) נתבע בתביעה לפינוי מושכר אינו רשאי להגיש תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי. (ד)בתביעה לפינוי מושכר לא תתקיים ישיבת קדם-משפט וההוראות לעניין ישיבה כאמור לא יחולו על הליך מסוג זה. (ה) בית המשפט יורה על מועד לדיון בתביעה לפינוי מושכר שלא יהיה מאוחר משלושים ימים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון. 9. מדובר בהליך מהיר מאוד, שמתאים לבירור טענות עובדתיות פשוטות וברורות ולא מצריך זמן שיפוטי רב. בהינתן שכך הם הדברים, לא כל הליך של תביעה לפינוי מושכר מתאים להתברר בדרך זה, ובתקנה 78(ג) לתקנות נקבע כי: "בית משפט רשאי בכל עת, להורות כי תביעה או תביעה שכנגד במסלול דיון מהיר תועבר למסלול דיון רגיל, אם מצא כי היא אינה מתאימה להתנהל בדיון מהיר". 10. בפסיקה נקבעו השיקולים המנחים את בית המשפט בהסבת תביעה בסדר דין מהיר לסדר דין רגיל: "ענייננו אינו בתיק הקלאסי של פינוי מושכר שהינו מסוג של דירת מגורים, של בעל בית המשכיר את דירתו ובעיניים כלות רואה ששוכר הדירה מנצל את העומס על המערכת השיפוטית למניעת פינויו מהדירה.

החלטה |12/03/2023 |שלום – ירושלים

תפמ (פתח תקווה) 38669-01-24- מאיר סיני נגד ' משה כהן

שמות השופטים: עדנה יוסף קוזין

• 1. לפני בקשת הנתבע להעברת הדיון בתביעה לסדר דין רגיל התביעה הוגשה כתביעה לפינוי מושכר בסדר דין מהיר. לטענת הנתבע, יש להעביר את ההליך לפסים של סדר דין רגיל לאור יחסי השכירות ארוכי הטווח שהתקיימו בין הצדדים, והכחשתו הגורפת של התובע של מסמכים החתומים על ידו בטענת זיוף. 2. תקנה 78(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 קובעת: "בית משפט רשאי בכל עת, להורות כי תביעה או תביעה שכנגד במסלול דיון מהיר תועבר למסלול דיון רגיל, אם מצא כי היא אינה מתאימה להתנהל בדיון מהיר. " סמכות זו של בית משפט מאזנת בין האינטרס בשמיעת תביעות פינוי ללא דיחוי מיותר מצד אחד, ומנגד עשיית הצדק מקום שההליך המהיר אינו מתאים למקרה הנדון. אם במהלך הדיון מתעורר הצורך בשמיעת עדים נוספים או הצגת ראיות נוספות הרי שבסמכותו ואף מחובתו של בית משפט להעביר את הדיון לפסים רגילים. (רע"א (ת"א) 14055-02-20 דיסקברי רכב ציוד ואחזקות בע"מ נ' פי גלילות מסופי נפט וצנורות בע"מ ( 10.2.2020 )). פינוי נכס מסחרי עשוי להיות מורכב. עם זאת, העובדה כי מדובר בנכס עסקי-מסחרי אין בה, כשלעצמה, הצדקה להעברת ההליך לסדר דין רגיל. כל מקרה נבחן לגופו ובהתאם לנסיבותיו. (רע"א (מחוזי מרכז) 13892-10-21 לה ריין יזמות ואירועים בע"מ נ' אייסוניק קיד מערכות בע"מ ( 2.11.2021 )). 3. בהליך זה השאלות העיקריות העומדות להכרעה הן: האם קיים הסכם שכירות בתוקף בין התובע לנתבע; מה זכויות התובע במושכר, לאחר שהוצג הסכם מכר לגביו; ככל שקיים הסכם שכירות בתוקף על פיו הנתבע זכאי להחזיק במושכר, האם הסכם השכירות הופר על ידי הנתבע, והאם לתובע זכאות לביטולו ופינוי הנתבע מהמושכר.

החלטה |15/09/2024 |שלום – פתח תקווה

תפמ (רמלה) 16733-12-22- גני שפע איילון בע"מ נגד סופר גני יער בעמ

שמות השופטים: זיוון אלימי

• יצויין, כי בחודש יולי 2021, זמן רב לפני הגשת התביעה דנן, הגישה הנתבעת לבית משפט השלום בראשון לציון תביעה נגד התובעת כאן (בת"א 43629-07-21), במסגרתה עתרה להשבת דמי ניהול אשר שולמו על ידה ביתר לטענתה, לפיצוי בגין הפרת הסכם השכירות על ידי התובעת כאן ולפיצוי בגין אובדן רווחים עתידיים. 11. במסגרת ניהול ההליך התקיימו בפניי שלושה דיונים, אשר הוקדשו במידה רבה לניסיון להביא את הצדדים להסכמה אשר תאפשר את המשך השכירות תוך קביעת תנאיה, ותייתר את המשך ניהול ההליך. למרבה הצער ניסיונות אלו לא צלחו. 12. במסגרת בקשתה טוענת הנתבעת כי מורכבות ההליך ומארג היחסים החוזיים שבין הצדדים אינם מתאימים לדיון בהליך מקוצר, וכי ראוי להעביר את הדיון בתביעה לסדר דין רגיל. 13. התובעת מתנגדת מן הסתם לבקשה. דיון והכרעה 14. תקנה 78(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת: "בית משפט רשאי בכל עת, להורות כי תביעה או תביעה שכנגד במסלול דיון מהיר תועבר למסלול דיון רגיל, אם מצא כי היא אינה מתאימה להתנהל בדיון מהיר". 15. לא בכדי מהווה התביעה לפינוי מושכר חלק מן הפרק העוסק בדיון מהיר, ונקבעו הוראות מיוחדות לדיון בתביעה זו. 16. בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי בתביעה לפינוי מושכר לא תתקיים ישיבת קדם משפט, והדיון בתביעה יתקיים לא יאוחר משלושים ימים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון (סעיפים 81(ד) ו- (ה) לתקנות סדר הדין האזרחי). 17. סדר הדין המיוחד של תביעה לפינוי מושכר נועד לבירור תביעות שאינן מורכבות, ובירורן צפוי להתקיים בישיבה אחת. 18.

החלטה |07/06/2023 |שלום – רמלה

תפמ (חיפה) 14181-07-23- אדומים סולאר בע"מ נגד נוף קדמת תפן בעמ

שמות השופטים: עינב נהרי סנדלר

• קדמת תפן בע"מ 2. קלי"ה גליל השקעות בע"מ החלטה 1. בהתאם להחלטת כב' הנשיאה, השופטת ש. אייזנברג, מיום 24.8.23 , תיק זה הועבר לטיפולי. 2. בפני בקשה שהגישה המבקשת-הנתבעת לעיכוב ההליכים בתיק זה – תביעה לפינוי מושכר – עד להכרעה בהליך הנוסף המתנהל בין הצדדים, אותו הגישה המבקשת כנגד המשיבות, הקבוע אף הוא בפני ומתנהל במסגרת ת. א. 31872-03-22 ובו עותרת המבקשת לקבלת סעד הצהרתי וצווי עשה כנגד המשיבות (להלן: "ההליך המקביל"). לחילופין, מבקשת הנתבעת להורות על איחוד הדיון בתביעה כאן לפינוי המושכר ביחד עם התביעה בהליך המקביל (להלן: "הבקשה"). 3. ראשית, אפתח ואציין, באשר לעתירה החילופית המתבקשת בבקשה – לאיחוד הדיון בתביעות, כי תביעה לפינוי מושכר הינו הליך המתנהל בסדר דין מהיר ויוחדו לו הוראות וסדרי דין מיוחדים במסגרת תקנה 81, בפרק יב', בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"). מטבע הדברים אין זה נכון או אפשרי לאחד את הדיון בתביעה לפינוי מושכר ביחד עם תביעה אזרחית מורכבת אחרת, המתנהלת בסדר דין רגיל, הגם במקרה, כבענייננו, בו מדובר באותם צדדים ובנסיבות רקע זהות, זאת נוכח תכליותיה המיוחדות וסדרי הדין המיוחדים שנקבעו לצורך ניהול תביעה לפינוי מושכר. הדבר אף נלמד בהיקש מתוכן הוראת תקנה 81(א) לתקנות. 4. אם כן, במסגרת הבקשה אשר לפני, יש לבחון את העתירה העיקרית המתבקשת ולשקול האם ראוי לעכב את התביעה כאן לפינוי המושכר עד להכרעה בהליך המקביל – כפי המתבקש בסעד העיקרי בבקשה, או שיש לברר את התביעה לפינוי מושכר במקביל לניהול ההליך המקביל. 5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בבקשה ובתשובת המשיבות לבקשה שהוגשה לתיק ביום 16.8.23 , ולאחר שבחנתי את הטענות בכתב התביעה כאן, על רקע המחלוקות והפלוגתאות בין הצדדים המתבררות בהליך המקביל, נחה דעתי כי, נכון לעת הזו, יש לקבל את הבקשה ולהורות על עיכוב ההליך כאן לפינוי מושכר עד להכרעה בהליך המקביל.

החלטה |03/09/2023 |שלום – חיפה