צ'קים חוזרים

אודות המחבר


אריק חכים

עו"ד אריק חכים

התקשרו אליך מהבנק בכדי למסור לך ששלושת הצ'קים שהפקדת לפני יומיים בנקט לא כובדו.

אין ספק שמודבר בהודעה לא נעימה ולמרבית הצער, בעקבות הסנקציות המתירניות יחסית שהחוק במדינת ישראל מטיל על מפזרי צ'קים ללא כיסויי למיניהם, מדובר בתרחיש שאינו נדיר כלל וכלל.

מה הסיבות האפשריות לכך שהצ'ק לא אושר, מה ניתן וכדאי לעשות במצב ביש שכזה ואיך נמזער סיכויים שתרחישים שכאלו לא יקרו "במשמרת שלנו" (או לפחות שיתמעטו)?

כל התשובות לפנינו:

סיבות אפשריות לכך שהצ'ק חזר:

  • אין כיסוי בחשבון של בעל הצ'ק. כלומר, סכום הצ'ק הנקוב גבוה מהיתרה/מסגרת בחשבונו.

  • בעל הצ'ק הוזן במערכת הבנקאית כלקוח עם חשבון מוגבל

  • ישנם הליכי גביה פעילים נגד בעל הצ'ק באמצעות רשות האכיפה והגביה

  • הצ'ק הוברר כמזויף או גנוב.

  • סיבות טכניות: חתימה מוזרה, תאריך שגוי, שינוי שמו של המוטב או ביטול הצ'ק ע"י בעליו.

אמצעי זהירות שמוטב לנקוט בכדי להימנע מתקריות שכאלו:

    • לבדוק שהצ'ק מכיל את כל הפרטים הנדרשים: תאריך, חתימה, שם מוטב נכון.

במקרה שאיננו מכירים את האדם היטב, לבקש ממנו שיציג תעודה מזהה על מנת לאמת את הפרטים שרשם.

    • במקרה שהצ'ק נרשם על סכום גבוה, מומלץ ואף הדבר מקובל, לדרוש צ'ק בנקאי על הסכום. צ'ק בנקאי משמעותו כמזומן. לא ניתן לבטל אותו והוא בעצם אישור של הבנק למתן הסכום הנקוב במקרה של הצגה בבנק.

    • רישום ערבים על הסכום במקרה של אי יכולת פירעון.

    • כדאי לרחרח מדוע הוא משלם בצ'ק ולנסות לעמת אותו עם אפשרויות אחרות. לבדוק האם ישנה סיבה מחשידה לכך שהוא מתעקש על תשלום בצ'ק.

מה ניתן לעשות במקרה שהצ'ק חזר:

אמצעי הזהירות שנקטתם לא צלחו? לא הכרתם אמצעים אלו והצ'ק חזר?

אכן מדובר בתרחיש לא נעים ומקומם ביותר, אבל אל דאגה. אתם לא הראשונים שנתקלתם בצ'קים חוזרים ואם תכלכלו צעדיכם נכונה, אפשר בהחלט לקוות לטוב ולהישאר אופטימיים.

חשוב שתבין שהצ'ק שאתה מחזיק בידך הוא שווה ערך הרבה יותר מסתם "חתיכת נייר".

כשאתה מחזיק צ'ק הרשום בו שפלוני חייב לך כך וכך כסף, חובת ההוכחה עליו כמובן. מבחינתך ומבחינת רשויות החוק, הגביה וההוצאה לפועל, מדובר בשטר חוב המוכיח את תביעתך ומעביר את הכדור לידי החייב אל מול רשויות החוק.

למרות זאת, הליך הגביה אל מול רשויות ההוצאה לפועל עלול להימשך זמן מה ואתה בזמן הזה זקוק לכסף. בדיוק בשביל לתת מענה לבעיה זו, קמו חברות פרטיות שמשלמות לך עבור הצ'ק, אולם, מדובר בתשלום עבור הצ'ק בניכוי די גבוה עבור הטיפול שלהם. לרוב מדובר בסכום המגיע לעשרות אחוזים מערכו הנקוב בצ'ק.


ההמלצה שלנו: עו"ד.

ניתן לפנות לעורך דין על מנת לשגר דרכו מסמך התראה חתום בחתימת עורך דין.

התראה זו לא מבטיחה שהחייב אכן ישלם, אך אין ספק שמכתב רשמי החתום בפלומבה משפטית מרתיע רבים ועלול להוות זרז רציני ותוספת משמעותית לשיחות הגביה שלך מולו.

באם הליך זה לא יניב תוצאות, ניתן להתקדם דרך ההליך המשפטי במהירות יחסית כשמגיעים דרך עורך דין המתמצא בתחום ובמקרה הצורך, ניתן יהיה להוציא נגדו צווי עיקול, יציאה מהארץ ואמצעי אזהרה וגביה נוספים.

סימוכין

ת"ט (נצרת) 18250-09-09- חנא עבאיא נגד יוסף עמרה

שמות השופטים: אינעאם שרקאוי

  1. הייתכן כי הנתבע רצה לעזור לאבו כליב עד כדי משיכת צ'קים מחשבון פרטי, כאשר הוא יודע כי אין בחשבון זה כספים אשר יש בהם כדי לכסות את אותם צ'קים, ובמיוחד כשמשיכת צ'ק ללא כיסוי, תוך ידיעה, הינה עבירה פלילית לכל דבר ועניין
  2. אומר עתה כי ניסיונו העסקי של הנתבע אינו הולך בכפיפה אחת עם תמימות הלב וחוסר הידיעה בתחום העסקים, לרבות דרך השימוש בצ'קים, אשר ניסה הנתבע להראות לבית המשפט. כל בר דעת יודע כי צ'ק כמוהו ככסף מזומן וברגע שמושכים את הצ'קים ומוציאים אותו לידי צד אחר, ולא מגבילים את סחירותו, ברור הוא כי צ'ק זה יסוחר לידי צדדי ג'.
  3. הנתבע הדגיש כמה פעמים בחקירתו כי באותו שבוע שמסר את הצ'קים לאבו כליב, פנה אליו על מנת שיחזיר לו את הצ'קים לאחר שהפר את ההסכם בין שני הצדדים (מתן ההלוואה בכפוף למתן ערבות של שני ערבים, כפי שנרשם בתצהיר הנתבע), ולאחר שנמסר לו ע"י אבו כליב כי הצ'קים אינם בידו, הוא פנה לבנק ונתן הוראת ביטול. בניגוד לטענת הנתבע, ומעיון בצ'קים נשוא תביעה זו, למדים אנו כי על חלק מהצ'קים נרשמה הערה של "אין כיסוי מספיק" ועל החלק האחר ניתנה הוראת ביטול. נהפוך הוא, הנתבע אישר בחקירתו בפני כי צ'ק אחד מבין סדרת הצ'קים ע"ס של כ- 50,000 כן נפרע. וכשנשאל הנתבע, מדוע לא דרך את כספיו בחזרה, טען כי הוא היה מוכן לוותר על סכום זה לשם סיום כל הפרשה.
  4. הנתבע טען בחקירתו כי הוא מסר את כל הצ'קים לאבו כליב במכה אחת, אך במהלך חקירתו התברר כי קיימת עוד סדרת צ'קים הקשורים לאותן נסיבות של מתן הלוואה, לשיטת הנתבע, אשר טרם הוגשה לביצוע, וכשנשאל הנתבע לעצם מתן צ'קים משתי סדרות, טען הנתבע כי ייתכן והוא השתמש בצ'קים למטרות אישיות, כמו תשלום לגן או בית ספר.

ת"ק (חיפה) 21636-03-14- שמעון צ"ח נגד בנק דיסקונט לישראל בע"מ סניף בית הקרנות

שמות השופטים: גילה ספרא ברנע

  •  התובע לא דייק בטענתו בכתב התביעה, לפיה הסתמך על כך ולא ביצע כל פעולה לפני חלוף שלושה ימים. כעת טענתו לפיה הסתמך על כך שהצ'ק השני לא יחזור, לאחר שחלפו שלושה ימים מהפקדתו התערערה, והקשר בין מחדל הבנק לבין נזקו של התובע נחלש. אני מקבלת את טענת הבנק לפיה לתובע תרומת רשלנות משמעותית בקבלת הצ'קים בנסיבות חריגות, שאינו מכיר, וביצוע העבודה ללא בטחון ווידוא קבלת שכרו בצ'קים, ומשיתה על התובע מחצית מאחריות שאני משיתה על הנתבע, והכל רק ביחס לצ'ק השני. אני מאמינה כי התובע לא קיבל מהלקוח או מצד ג' את תמורת הצ'קים או חלקם, וכי לא היה זה יעיל לנקוט בהליכים נגד הלקוח, שהתגלה כנוכל או נגד שותפו. התוצאה הינה שאני קובעת כי הצדדים אחראים לנזקו של התובע בגין הצ'ק השני כדלהלן: הנתבע בשני שלישים והתובע בשליש. הנתבע ישלם לתובע את הסכום 12,000 , לסילוק התביעה. המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי הוא 15 יום מיום מתן פסק הדין.

ת"א (תל אביב) 7627-09-11- תשעה חודשים בע"מ נגד בנק דיסקונט בעמ

שמות השופטים: יהודה פרגו

  •  52 כב' השופט: הוא אומר לך במילים אחרות שהשש"כ שאתה כל כך נתלית בו לא שווה שום דבר. זה לא ביטחון מספיק כי הנה אתה מכרת את זה, לא עשית שום דבר, עו"ד שפלר: עכשיו אדוני מבין למה אני ממש בוכה" (עמ' 97,96) במצב עובדתי זה, נוכח מצבה הכלכלי של החברה, שעל פי חוות דעת המומחה היה נכון וראוי ליתן לגביה אזהרת/התראת עסק חי, החלטתו של הבנק לצמצם את מסגרת האשראי ולדרוש מהחברה להקטין באופן הדרגתי את החוב לתחום מסגרת זו והביטחונות הבטוחים/הנזילים, הייתה נכונה, צודקת, בזמנה, ונעשתה כדין, תוך שהבנק ממשיך לתמוך ולסייע לתובעת בהמשך פעילותה, על מנת לאפשר לה בצורה מסודרת והדרגתית, לעמוד בכך. הבנק המשיך לכבד את התחייבויותיה של החברה (למעט החזרת שני שיקים אשר חרגו מן המסגרת המאושרת), והמשיך להעניק לחברה הלוואות לצורך כך ולהמשך פעילותה השוטפת (ראה נספחים 71, 72). בעדותה אומרת רחל בר נתן: "ש: נטען כנגד הבנק שהוא התחיל להחזיר צ'קים. בכתב התביעה מתייחסים לשני צ'קים, צ'ק אחד על 500 שקל וצ'ק אחד כ-48,000 שקל, מה עמדתך לגבי הטענה הזאת, החזרת צ'קים. ת: הצ'קים הוחזרו בגלל שהם חרגו ממסגרת האשראי לא בגלל שהחלטנו לקצץ להם כנפיים. ש: כמה צ'קים ידוע לך שהוחזרו ת: שניים. " (עמ' 142) שיקים אלו הוחזרו לאחר שהתובעים הוזהרו, שאם יחרגו ממסגרת האשראי הקיימת, יוחזרו השיקים. לא הייתה כל חובה על הבנק לכבד שיקים אלו, בוודאי נוכח יתרות החובה הגבוהות בחשבונה של החברה. בעדותו אומר מוטי גיא: "עד: באותו מעמד אפילו אושרה הגדלת אשראי של איזה שהוא סכום כדי שהם יוכלו להמשיך לעבוד. לא סגרנו את הפעילות.

ת"א (חיפה) 45762-08-18- שתית בע"מ נגד על הדרך יזמות ובניה בעמ

שמות השופטים: אבישי קאופמן

  • אני צריך לבדוק, זה היה לפני שנתיים, אבל אני יודע שברגע שחתמנו על ההסכם קיבלתי את הצ'קים הדחויים שאלה הצ'קים שהגשנו בעכו. יכול להיות שהם הטעו אותי או שהייתי איזה פראייר או שאמרו לי שאחזיר את הצ'קים שקיבלתי ובמקומם ייתנו לי צ'קים אחרים. אם ביהמ"ש אומר לי שאמרתי עכשיו שהחזירו לי את הצ'קים אני אומר שאני באמת לא זוכר, זה היה לפני שנתיים וחצי ואני לא יכול לזכור. אני כן זוכר שאמרו לי שיתנו לי את מה שמגיע לי, או שיחליפו את הצ'קים או שיעשו מה שיעשו. ש. אתה הגעת לפגישה בעקבות מכתב התראה שקיבלת בתאריך 7.3.18 במייל, ואז קבעתם פגישה והגעת למשרדים, נכון ת. לא נכון. לא היה ולא נברא. לאחר שאתה מראה לי שוב את המייל אני אומר שנכון, זה נשלח אלי בוואטסאפ. הנתבעים פעלו להטלת עיקולים נרחבים על חשבונות התובעת ועל כלי רכב שבבעלותה, למרות התחייבותם. יותר מכך, הנתבעים לא טרחו לעדכן את עורך דינם בהחלפת כתובת התובעת, למרות שידעו על מעבר משרדיה מנשר לטירת כרמל.

תא"מ (תל אביב) 14303-11-19- גילה סקיזדה נגד צבי וייס

שמות השופטים: ורדה שוורץ

  • " (עמ' 35 בפרוטוקול שורה 19) "היות והוא כל פעם על כל עבודה שעשיתי לו, בערך על כל עבודה כי לא תמיד לקחתי לו אז הוא היה נותן לי צ'קים, והצ'ק למשל 200 500, היו חוזרים,. . כאשר נשאלה על שני השקים על סך 370 ציינה כי הם אינם קשורים לשכרה בגין הטיפול בחובות הבת ציפי (עמ' 35 בפרוטוקול שורות 16/26) ולא הבהירה בגין מה נמסרו לה שקים אלו. כאשר נשאלה האם השקים נמסרו בגין שירות שניתן בעבר ענתה: "כן היות והוא שילם לי בצ'קים שחזרו היות והוא שילם לי בצ'קים" (עמ' 36 בפרוטוקול שורות 8-9). כאשר נשאלה איזה שקים ניתנו לה ענתה: "כן. כן. עשרה צ'קים. אני כבר לא זוכרת," (עמ' 36 בפרוטוקול שורות 15/19) "עבודות עשיתי בדיעבד. אפילו נתתי צ'ק לגל גפן נשבעת חזר שילמתי במזומן מהכיס שלי את הפרסום שעשיתי והצ'ק שלו חזר. " עמ' 37 בפרוטוקול שורות 5-6). למרות האמור בהסכם הזמני שנכתב על ידה, כאשר נשאלה כמה היא תובעת ענתה: "ה-30 אלף וה-10 אלף. " (עמ' 47 בפרוטוקול שורות 34/35). כאשר הופנתה תשומת ליבה לאמור בהסכם הזמני הכולל בחובו גם את החוב הנטען בסך 10,000 אמרה: " אני לא יודעת יש מצב. " (עמ' 48 בפרוטוקול שורות 12/16). לבסוף הודתה: "אני לא יודעת, יש בלגן עם הצ'קים" (עמ' 62 בפרוטוקול שורה 1). כלומר אין כל הצדקה במסירתם לתובעת והיא משכה מהנתבע שקים ככל יכולתה ובכל הזדמנות שנקרתה בידה תוך מתן תירוצים חסרי בסיס במציאות כדי להוציאם מידו של הנתבע. 10. עצה טובה הייתה לנתבע ואשתו לו הייתה התובעת מפנה אותם לעורך דין ללא עלות לו הם זכאים מכוח נכותם מהלשכה לסיוע משפטי במקום לנסות לקשר בינם לבין נושיהם ונושי בתם בתמורה כספית.

ת"א (הרצליה) 14705-12-20- אחמד סאלם נגד גדעון דיקר

שמות השופטים: אילת הרנוף

  1. גם אם נניח שהתובע נפגש עם הנתבע ארבע – חמש פעמים, לא ברור מדוע באותן ארבע או חמש פגישות מסר הנתבע לתובע 11 צ'קים. כזכור, מדובר בצ'קים של הנתבע שהוא עצמו משך במיוחד עבור ה"עסקה/עסקאות" האלה (ולא בצ'קים של צד ג' שהיו בידי הנתבע שאותם הוא סיחר), ומשכך מצופה היה שבכל מפגש הנתבע ימסור לתובע צ'ק על הסכום שהוא מבקש לקבל על מנת שהתובע יפרוט אותו וימסור לו כסף מזומן תמורתו. זאת במיוחד כאשר בחקירתו הנגדית של התובע התברר שאת כל הצ'קים הוא פרט אצל אותו חלפן (לסוגיה זו אתייחס בהמשך). התובע לא הציג הסבר מניח את הדעת לכך שהנתבע מסר לו, לטענתו, 11 צ'קים ב- 5 פגישות.
  2. אם כן, סכומי הצ'קים, מספר הצ'קים, מועדי הפרעון – אינם מתיישבים עם גירסת התובע, ומתיישבים יותר עם גירסת הנתבע שלפיה מדובר בהתחשבנות כוללת בינו ובין ציוני, שכוללת גם ריביות, וסוכמת את סכום החוב של הנתבע לציוני כולל ריביות במועד רישום הצ'ק.
  3. לסיכום עד כאן – בהעדר הוכחה לכך שהנתבע מסר את הצ'קים לתובע, שהתובע קיבל 905,711 במזומן מהחלפן, ושהתובע מסר 905,711 במזומן לנתבע, נוכח עדותו הלא מהימנה של התובע, ונוכח הצ'קים, אינני מקבלת את גירסת התובע באשר לשלב הראשון (קבלת הצ'קים מהנתבע, פריטתם למזומן והעברת המזומן לנתבע). גירסת התובע -שלב שני תשלום 905,000 במזומן לחלפנים
  4. בכתב התביעה טען התובע, כי הבעיות התחילו כאשר צ'קים של הנתבע התחילו לחזור: "הנתבע החל להחליף שיק בשיק; כלומר: הגיע מועד פרעון השיק, ביקש הנתבע מהתובע לפנות לחלפנים ולבקש להמירו בשיק מאוחר יותר. בתחילת חודש ספטמבר 2016, החלו שיקים של הנתבע "לחזור" מסיבות שונות.

פסיקה רלוונטית

רע"א 7934/23- בנק דיסקונט לישראל בע"מ נגד ' רון סמוחה

שמות השופטים: ע גרוסקופף

  1. אעיר בפתח הדברים, כי לצד בקשת האישור בעניין דיסקונט הוגשו בקשות אישור דומות נגד בנק מזרחי טפחות בע"מ (ת"צ 21654-12-18), בנק הפועלים בע"מ (ת"צ 21718-12-18, שהוגשה על ידי התובע המייצג) ובנק אגוד לישראל בע"מ (ת"צ 6166-06-19), אשר בית המשפט קמא דן בהן במאוחד וההחלטה מושא בקשת רשות הערעור עוסקת בכולן (להלן: בקשות האישור הנוספות). אולם, מכיוון שבקשת רשות הערעור דנן עוסקת, מטעמים שיובהרו בהמשך, בבקשת האישור בעניין דיסקונט בלבד, החלטה זו תתמקד בה, ותידרש לבקשות האישור הנוספות לפי הצורך.
  2. עניינה של בקשת האישור בעניין דיסקונט (כמו גם של בקשות האישור הנוספות) בסכומים הנגבים על ידי הבנק מלקוחותיו בעבור מסחר בניירות ערך זרים הנעשה באמצעות צדדים שלישיים מחוץ לארץ. המדובר בהוצאות ישירות שנגבות על ידי הבנק ומועברות לצד שלישי בעבור השירותים שאותו גורם מספק לבנק וללקוחותיו. את ההוצאות ניתן לחלק לשני סוגים: הוצאת ברוקר (broker) – הנגבית בעבור שירותי מסחר בניירות הערך הזרים, והוצאת קסטודיאן (custodian) – הנגבית בעבור שירותי סליקה ומשמורת לניירות הערך הזרים (להלן: הוצאת ברוקר ו-הוצאת קסטודיאן, בהתאמה; ויחדיו: ההוצאות). בבצעו פעולות בנירות ערך זרים בעבור לקוחותיו הישראליים פועל בנק דיסקונט במרבית המקרים מול קבוצת חברות אחת המתפקדת הן כברוקר והן כקסטודיאן – בנק ההשקעות הבינלאומי citibank וחברות בנות שלו (להלן: קבוצתסיטי).
  3. בקשת האישור מעלה שורה של טענות ביחס להתנהלות הבנק בגביית הוצאות אלו. ראשית, נטען כי ההוצאות לא מופיעות בתעריפון הבנק, ובכך מפר הבנק את חובות הגילוי המוטלות עליו מכוח סעיף 5 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 (להלן: חוק הבנקאות), סעיף 26א לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב-1992 וסעיף 8(1) לחוק השליחות, התשכ"ה-1965(להלן: טענת היעדר הגילוי).

ע"א (תל אביב) 21637-03-19- בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ נגד אלקטרוניקה רייבי (2002) בעמ

שמות השופטים: אביגיל כהן

  1. כמו כן נטען, כי הבנק לא נתן תמורה בגין הצ'קים וכי לא הרים את הנטל המוטל עליו לסתור את טענת כישלון התמורה.
  2. קביעות בית משפט קמא בפסק הדין היו כדלקמן: א) הצ'קים תקינים ושלמים על פי מראם. ניטלו בתום לב. ב) הצ'קים נמסרו על ידי הנתבעת לשי שירותים ביום 20/8/14 והופקדו בבנק על ידי שי שירותים ביום 21/8/14. הצ'קים חוללו לאחר הפקדתם בינואר 2015 – המועד שיועד לפרעונם. ג) הנתבעת – המשיבה והבנק הם צדדים רחוקים לשטר. ד) באשר למערכת היחסים בין הנתבעת ושי שירותים: היתרה לזכותה של הנתבעת אצל שי שירותים היא 248,983 נכון ליום 9/12/14. לא ניתן לקבוע כי בגין 10 הצ'קים בסך כולל של 200,000 שהופקדו ביום 20/8/14 (ובכללם שני הצ'קים נשוא התובענות קמא) ניתנה תמורה. 3 ה) באשר למערכת היחסים שבין הבנק ושי שירותים: לא הובא מסמך שיבסס את טענת הבנק כי מסגרת העו"ש בסך 1,000,000 שניתנה לשי שירותים, ניתנה על סמך הצ'קים המופקדים נשוא התביעה. גם כשהיו חריגות ממסגרת של מיליון , כובדו צ'קים ובשים לב למסגרת האשראי "עולה כי יכול וישנן ו/או היו בטוחות אחרות ו/או שונות למסגרת זו. . . " נקבע, כי הבנק לא הוכיח כי כנגד צ'קים ספציפיים אלו ניתן ערך. לפיכך נדחו התביעות.
  3. תמצית טענות הבנק בערעור: הערעור מופנה ביחס לקביעת בית משפט קמא ולפיה הבנק לא הוכיח כי נתן תמורה בגין הצ'קים. סעיף 26 לפקודת השטרות והלכות בית משפט העליון וביניהן ע"א 569/70 דוד סלמה נ' בנק הפועלים בע"מ, ע"א 389/67 בנק דיסקונט פ. ק. או נ' יוסף קיבוביץ. ע"א 2790/07 בנק דיסקונט נ' מרדכיוב גרשון וכן ע"א (ת"א) 4048/98 בנק לאומי נ' מיה תבליני החיים ירושלים בע"מ (20/2/2000) תומכים חד משמעית בגרסת הבנק ולפיה מקום שבו הצ'קים שהופקדו נועדו להקטין את מסגרת האשראי, אזי האחיזה היא בעד ערך ויש בה כדי להקים חבות של מושך הצ'ק כלפי הבנק.

ת"א (חיפה) 49052-06-23- ס.ע. טופ השקעות בע"מ נגד בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ

שמות השופטים: לובנה שלאעטה חלאילה

  • כך הפסיקה התייחסה לסירוב סביר במצבים שבהם פעילות הלקוח אינה עולה בקנה אחד עם ציפיותיו של הבנק לגבי הפעילות בחשבון או אופיו של החשבון (ת"א (מחוזי ת"א) 29979-08-14 רינסנס בית ספר בע"מ נ' בנק מסד בע"מ ( 2.8.17 )), מצב של הפקדות במזומן בסכומים גבוהים ומשיכות כעבור מספר ימים, ללא מתן הסברים ואסמכתאות באשר למקור הכספים או למה הם משמשים או כאשר קיים חשש שהגורם האמתי העומד מאחורי הלקוח מוסתר מהבנק (ת"א (מחוזי נצ') 18576-08-18 א. ל-צ'יק צ'ק השקעות ושירותים פיננסיים בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט חיפה ( 19.12.19 )). על בסיס דברים אלה תיבחן הבקשה שלפנינו. דיון ומסקנות סיכויי התביעה 38. כאמור, הנטל להראות סבירות של הסירוב למתן שירות, מוטל על הבנק. מדובר בנטל מופחת ורמת ההוכחה המוטלת על הבנק, נמוכה ממאזן ההסתברות. זאת ועוד, החלטת הבנק נבחנת בדומה לביקורת על החלטה המתקבלת על ידי רשות מנהלית במסגרת שיקול הדעת המוקנה לה כדין (עניין איעמאר, רע"א 6685/17 הר של הצלחה וברכה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ). בהינתן התפקיד שהוטל על הבנק בהקשר זה והחשיפה שלו לסנקציות פליליות ומשפטיות, יש לאפשר לבנק להפעיל את שיקול דעתו, בהסתמך על הגורמים המקצועיים שלו; בית המשפט אינו שם את עצמו תחת הבנק ואינו מפעיל שיקול דעתו תחת שיקול הדעת שהוקנה לבנק עפ"י דין, אלא בוחן אם יש מקום להתערב בהחלטה שניתנה. כל עוד הסירוב ליתן שירות הוא בתוך מתחם סבירות רחב, אין מקום שבית המשפט יחליף את שיקול הדעת המקצועי של הבנק בשיקול דעתו (תא (ת"א) 34897-03-19 ישראל זיו נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ( 31.3.19 ), רע"א 2407/19, ישראל זיו נ' בנק לאומי לישראל, ת"א (באר שבע) 40435-04-22 סיריוס שירותי רשת בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ) ( 26.10.23 ), ה"פ (מחוזי נצרת) 20680-02-13 צקר בונה הצפון לעבודות בניה ושיפוצים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ ( 21.2.13 )).

ת"א (חיפה) 49052-06-23- ס.ע. טופ השקעות בע"מ נגד בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ

שמות השופטים: לובנה שלאעטה חלאילה

  1. כך הפסיקה התייחסה לסירוב סביר במצבים שבהם פעילות הלקוח אינה עולה בקנה אחד עם ציפיותיו של הבנק לגבי הפעילות בחשבון או אופיו של החשבון (ת"א (מחוזי ת"א) 29979-08-14 רינסנס בית ספר בע"מ נ' בנק מסד בע"מ ( 2.8.17 )), מצב של הפקדות במזומן בסכומים גבוהים ומשיכות כעבור מספר ימים, ללא מתן הסברים ואסמכתאות באשר למקור הכספים או למה הם משמשים או כאשר קיים חשש שהגורם האמתי העומד מאחורי הלקוח מוסתר מהבנק (ת"א (מחוזי נצ') 18576-08-18 א. ל-צ'יק צ'ק השקעות ושירותים פיננסיים בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט חיפה ( 19.12.19 )). על בסיס דברים אלה תיבחן הבקשה שלפנינו. דיון ומסקנות סיכויי התביעה 38. כאמור, הנטל להראות סבירות של הסירוב למתן שירות, מוטל על הבנק. מדובר בנטל מופחת ורמת ההוכחה המוטלת על הבנק, נמוכה ממאזן ההסתברות. זאת ועוד, החלטת הבנק נבחנת בדומה לביקורת על החלטה המתקבלת על ידי רשות מנהלית במסגרת שיקול הדעת המוקנה לה כדין (עניין איעמאר, רע"א 6685/17 הר של הצלחה וברכה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ). בהינתן התפקיד שהוטל על הבנק בהקשר זה והחשיפה שלו לסנקציות פליליות ומשפטיות, יש לאפשר לבנק להפעיל את שיקול דעתו, בהסתמך על הגורמים המקצועיים שלו; בית המשפט אינו שם את עצמו תחת הבנק ואינו מפעיל שיקול דעתו תחת שיקול הדעת שהוקנה לבנק עפ"י דין, אלא בוחן אם יש מקום להתערב בהחלטה שניתנה. כל עוד הסירוב ליתן שירות הוא בתוך מתחם סבירות רחב, אין מקום שבית המשפט יחליף את שיקול הדעת המקצועי של הבנק בשיקול דעתו (תא (ת"א) 34897-03-19 ישראל זיו נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ( 31.3.19 ), רע"א 2407/19, ישראל זיו נ' בנק לאומי לישראל, ת"א (באר שבע) 40435-04-22 סיריוס שירותי רשת בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ) ( 26.10.23 ), ה"פ (מחוזי נצרת) 20680-02-13 צקר בונה הצפון לעבודות בניה ושיפוצים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ ( 21.2.13 )).

עש"א (נצרת) 17671-12-23- עבד אלראוף חסניין נגד ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ

שמות השופטים: אדהם ספדי

  1. בנק הינו גוף מסחרי והוא בוחר את סיכוניו בהתאם ללקוח הספציפי ונסיבותיו, מתן חריגה בעבר של הבנק למערערת איננו מהווה בהכרח זכות עתידית לחריגה" (שם, פסקה 5) ראו גם: רע"א 10683/07 מטאניס מיכאל חב' לבניין ועב' אבן בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (סניף 099) ( 23.12.2007 ), פסקה ו(3); ה"מ (שלום י-ם) 2025/98 ש. י. א. ת. חברה להשקעות בניין ופיתוח בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ ( 15.5.1998 )].
  2. נקבע, כי על הטוען לשינוי החוזה בכתב עם הבנק, להוכיח דפוס התנהגות מתמשך להבדיל מהתנהגויות אקראיות שאין בהן כדי לבסס הסכם בין הצדדים. החזרת שיקים בעבר על ידי הבנק יש בה כדי לסתור את טענת הלקוח כי נוצר חוזה חדש בין הצדדים. כך גם העובדה שבעל החשבון לא מחה על סירוב השיק כמצופה, ונזכר להעלות את הטענה כי נוצר הסכם חדש לעניין מסגרת האשראי רק לאחר קבלת הודעת ההגבלה, פועלת לחובתו (עמית, בעמ' 469; עניין מטאניס לעיל, פסקה ו(3)). ערעור תיאורטי-החזרת שיקים נוספים
  3. לסיכומי המשיב צורף תדפיס עדכני ובו פירוט השיקים שסורבו בחשבון המערער (שעל נכונותו לא חלק המערער על אף שניתנה לו הזדמנות לעשות כן), שממנו עולה כי לאחר הגשת הערעור מושא התיק דנן, סורבו בחשבון המערער עוד 13 שיקים.
  4. במאמרו הנזכר לעיל, מציין כב' השופט עמית כי "שיקים נוספים של הלקוח, שסורבו שעה שערעורו תלוי ועומד בפני ביתהמשפט, נכללים אף הם במניין השיקים המסורבים. לעניין זה אין נפקא מינה, אם סורבו השיקים בתקופה שבה ניתן סעד זמני המעכב תחילת ההגבלה. דהיינו הליכי הערעור ועיכוב ההגבלה אינם מקנים ללקוח "חסינות" מפני סירוב שיקים נוספים.

ת"א (נצרת) 3047/03- שלופה תאופיק- עורך דין נגד בנק דיסקונט סניף אוניברסיטת ת"א ואח

שמות השופטים: עאטף עיילבוני

  • בסיכומיו, דרש התובע לחייב את בנק דיסקונט לזכות חשבונו בסך 8,713.75 , ולחייב את בנק מרכנתיל לזכות את בנק דיסקונט באותו סכום, לחלופין, לפי נוסח התובע: "ליתן כל פסק דין שייראה לנכון בנסיבות העניין". יוצא איפוא, שהתובע דורש סכום הזיכוי המורכב מסכום השיק, -.8,700 , ועמלת החזרת השיק, 13.75 , זה ותו לא, כאשר מעבר לכך הוא אומנם טען לנזקים אבל לא טרח להוכיח נזק כלשהו שנגרם לו כפי טענתו. השאלה שבמחלוקת: כאמור, סירוב השיק נעשה כדין לפי הוראות המסלקה, ועל כך כבר אין חולקין. יוצא איפוא שהשאלה שנותרה במחלוקת היא האם החזרת החיוב ביום 11/5/03 נעשתה כדין או שמא, כטענת התובע, נוגדת את הוראות המסלקה משעברו יותר משלושה ימי עסקים ולפיכך יהא על הנתבע מס' 2 לשלם את סכום החיוב לתובע. דיון: מהמקובץ לעיל עולות שתי עובדות חשובות לענייננו; האחת: שהחזרת השיק ביום 28/4/03 על ידי בנק מרכנתיל נעשתה כדין, לפי הוראות המסלקה, והשניה: שהעברת החיוב אל בנק מרכנתיל בחוזר, ביום 29/4/03, מקורה בטעות משום שגם התובע וגם בנק דיסקונט סברו כי סירוב השיק נעשה שלא כדין, לאחר חלוף יותר משלושה ימים עסקיים, ולא היא. החיוב שהועבר לבנק מרכנתיל לאחר סירוב השיק לא היה הפקדה מחדש של השיק החוזר, אילו כך, סכום הזיכוי בחשבון התובע היה סכום השיק ללא עמלת ההחזרה – מה גם שהעובדות המפורטת בכתב התביעה מלמדות שלא היתה הפקדה חוזרת של השיק, אלא בנק דיסקונט החזיר את החיוב עצמו אל בנק מרכנתיל וחשבון התובע זוכה בסכום השיק יחד עם עמלת החזרת השיק.

ת"א (תל אביב) 5841-01-12- תדיראן גרופ בע"מ נגד ש.א.מ. מצנני מדבר בעמ- בפירוק

שמות השופטים: יהודה פרגו

  • מניסיוני, כאשר הבנק נוקט בהחזרת צ'קים מסיבה זו, הווי אומר אי כיסוי מספיק בחשבון הלקוח, מדובר בנסיבות בהן הבנק בוחר שלא לנסות ולגשר על החריגה מהמסגרת המאושרת ולו רק לטובת הנראות של הלקוח כלפי גורמי חוץ כגון ספקים ולקוחות. יתר על כן, העובדה שהבנק הבינלאומי אשר הינו בין הנושים העיקריים של הנתבעת, החליט שלא לאפשר לחברה לגשר על פערי התזרים כאמור, מלמדת על רמת אמונו של הבנק בעתיד החברה וביכולתה להחזיר לו את חובותיה כעסק חי. עובדה זו מלמדת על המצוקה התזרימית של החברה לפני מועד העיקול, חרף דבריו של מר אודי רוזנפלד, אשר טען בשורה 21 לעמוד 5 בפרוטוקול חקירתו במסגרת הבקשה לביטול צו זמני בתיק זה, המובא ומסומן כנספח הי לחוות דעתי, כי "במשך אוקטובר, נובמבר ודצמבר כול הצ'קים נפרעו ומצב החברה היה טוב מאוד עד שהוטל העיקול. . . ". דוח התזרים מטעם הנתבעת נבנה בהנחה כי לא היו חוזרים צ'קים, היות ולדידם של מחבריו הצ'קים חזרו אך ורק היות והחשבון עוקל. הנחה זו כי לא היו חוזרים ציקים איננה מדויקת, שכן בראייתי נדרש לבדוק ברמה יומית בתזרים המזומנים כי לא היו חריגות מהמסגרת המאושרת, ובאם נוצרו, יש להתחשב בצ'קים החוזרים בתזרים המזומנים החזוי. זאת ועוד, במרבית המקרים כאשר נודע לספקים כי הצ'קים של החברה חוזרים, ספקי החברה ונותני השירותים יעדיפו שלא לעבוד עם החברה ובמקרה הטוב ידרשו תשלום מזומן עבור רכישות סחורה ואספקת שירותים. על כן, בבניית תזרים המזומנים יש להתחשב בהרעת תנאי ספקי החברה מהמועד הראשון בו החלו לחזור הציקים, אשר נהיר לכל בר בי רב כי תביא לפגיעה בתזרים המזומנים. ג. עיקול חשבון בבנק הבינלאומי – מעיון בדפי החשבון של החברה בבנק הבינלאומי, עולה כי לא נרשם עיקול בפועל על חשבון החברה בבנק זה בתקופה הנידונה.

ת"א (תל אביב) 29246-01-11- גנרל מהנדסים סחר בע"מ נגד אורי נוי שווק ואספקה בעמ

שמות השופטים: יאיר דלוגין

  • גם אין מחלוקת כי בשלב כלשהוא העבירה הנתבעת לתובעת צ'קים של הבנק הבינלאומי, בסכום של כ-97,000 , כשלטענת הנתבעת שיקים אלה הועברו בגין מוצרי מיתוג שנרכשו ולא מוצרי תאורה. אין מחלוקת כי הבנק הבינלאומי היה בנק חדש שהנתבעת החלה לפעול באמצעותו, במסגרת מהלך שיזמה להעביר את מלוא או חלק מהפעילות שלה מבנק לאומי, עמו עבדה הנתבעת שנים ארוכות. משלא הועברו צ'קים חלופיים כנגד השיקים המקוריים שנמסרו בסוף שנת 2009, כך לגרסת התובעת, פנתה היא ביום 22.12.10 אל הנתבעת באמצעות באי כוחה, בדרישה לסילוק חובה של הנתבעת תוך שבעה ימים, אשר הצטבר לאותו המועד לסכום של 529,361 . ביום 29.12.10 הפקידה התובעת בחשבונה 9 צ'קים מתוך סדרת הצ'קים שהתקבלה אצלה בזמנו. כל הצ'קים הנ"ל לא כובדו ע"י הבנק של הנתבעת והוחזרו בו ביום. בעקבות כך, פתחה התובעת ביום 5.1.11 תיק הוצל"פ לגביית הצ'קים הנ"ל. הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע הצ'קים. הנתבעת טענה, בין היתר, כי הגשת הצ'קים לביצוע נוגדת את ההסכם שבין הצדדים, כי התובעת נמנעה מלערוך עמה התחשבנות מחודשת, כי הפקדת הצ'קים בניגוד להסכם הפכה את הנתבעת ללקוח מוגבל בבנק, דבר שגרם לה נזק אדיר, המוערך בסכום של כ-300,000 ואשר אותו היא מקזזת מתביעת התובעת. כמו כן, נטען כי נגרם נזק נוסף לנתבעת, המוערך בסכום של 200,000 , עקב הצורך להחזיר באופן מאסיבי ציוד, לרבות בתחום המיתוג, עקב הפסקת הזיכיון והעדר יכולת לקבל אספקה סדירה של סחורה. כמו כן, נטען כי התובעת נהגה בחוסר תום לב, עת לא הודיעה לנתבעת, בסמוך לאחר שנודע לתובעת על כך, על הפסקת הזיכיון.

תא"מ (תל אביב) 62245-09-16- ארומט תעשיות בישום בע"מ נגד בנק הפועלים בעמ

שמות השופטים: נמרוד אשכול

  1. לטענת הנתבע, לא הוצגה כל ראייה, חשבונית ו/או תעודת משלוח ו/או מסמך כלשהו אחר המוכיחים שהתובעת ספקה סחורה כנגד השיקים. כמו כן, בתרשומת שניהל נציג הנתבע (נספח ג' לסיכומי הנתבע) בעניין השיחה עם הלקוח (התובע 2), לאחר שנמסר לו עדכון כי השיקים הוחזרו מאחר שהם שיקים מזויפים נכתב: ". . . אמר שטרם סיפק את הסחורה, וביקש נחצ לשבוע. . . ". לסיכום נושא זה טען הנתבע, כי עסקת היסוד לא בוצעה והתובעת לא הוכיחה כל נזק שנגרם לה בנסיבות העניין (סעיף 26 לסיכומים).
  2. לעניין הדוא"ל שנשלח על ידי נציגת הבנק, טוען הנתבע שגרסת התובעים לסיבת השליחה של אותו דוא"ל התבררה כלא נכונה. הדוא"ל נשלח במענה לבקשת התובעים מיום 7.01.2016 לביצוע העברת כספים יום אחד בלבד לאחר הפקדת השיק. הבנק מוסיף, כי התובעת "הייתה מודעת לבעייתיות השיק ולא סיפקה כל סחורה". הבנק טוען כי אין כל יסוד לטענות התובעים, לפיהן, בעקבות החזרת השיקים נאלצה התובעת לסגור חשבונה ולעבור לבנק הבינלאומי. בפועל, כעולה מדפי החשבון שצורפו ומהעדויות בתיק, חשבון התובעת בסניף הבנק המשיך להתנהל במשך חודשים נוספים לא מעטים, לא ננקטו כל הליכים נגד התובעים והם לא אולצו לסגור את חשבונם אצל הנתבע ו/או לעבור לבנק אחר. בנוגע לחריגה בחשבון התובעת 1, טוען הנתבע, כי היא נוצרה על ידי תובע מס' 2, עת העביר לחשבונו הפרטי, ביום 10.01.2018 , סך של 20,000 מחשבון התובעת.
  3. בכל הנוגע למסגרת הנורמטיבית לדיון, מציין הנתבע את סעיף 6 להוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים), תשנ"ב-1992, הקובע במפורש, כי אין בקביעת מועדי חיוב וזיכוי כדי לקבוע זכויות הצדדים אם הוברר בדיעבד כי השיק זויף.

ת"צ (תל אביב) 7685-07-23- אהרון כהן נגד ' צ.פ. חברה לבנין בע"מ

שמות השופטים: לימור ביבי

מבלי להודות ו/או להכיר באיזו מן הטענות ו/או הדרישות שהועלו על ידי מי מהצדדים ומבלי להודות בזכות כלשהי, הוסכם בין הצדדים כי המשיבה תשיב לחברי הקבוצה סך כולל של 89,640 ₪ (להלן: "סכום הפיצוי"). סכום הפיצוי, מהווה 70% מההפרש בערכו הנומינלי בין הסכום ששילמו 12 לקוחות שעונים על הגדרת הקבוצה בגין השתתפות בהוצאות משפטיות ובין הסכום שנקבע בהתאם לחוק מכר דירות והתקנות על פיו ונוסף על כך את מלוא סכום ההפרש בערכו הנומינלי עבור המבקש, לאור העובדה שפנה באופן עצמאי קודם להגשת בקשת האישור ופעל עבור הקבוצה. צוין, כי סכום ההפרש המלא עומד על 124,547 ₪ (להלן: "סכום ההפרש"). עוד סוכם, כי סכום הפיצוי יועבר בתוך 90 יום ממועד מתן פסק הדין המאשר את בקשת ההסתלקות ללקוחות שעונים על הגדרת הקבוצה, כמפורט להלן:

  1. בתוך 15 ימים ממועד מתן פסק הדין, תשלח המשיבה הודעת sms למספרי הטלפון והודעת דואר אלקטרוני לכתובות דואר אלקטרוני שנמסרו לה על ידי לקוחותיה הזכאים בעת ההתקשרות, ככל שנמסרו, בהן היא תודיע על זכאות הלקוח להשבה ובהן יהיה קישור לדף נחיתה שבו יוכל הלקוח להזין את פרטי חשבון הבנק שלו לצורך קבלת ההחזר או להזין את כתובתו לצורך מסירת שיק בדואר רשום לכתובת שיעדכן.
  2. מהיום ה-15 ועד 30 יום ממועד מתן פסק הדין תשלח המשיבה הודעות פעם נוספת, וככל שנדרש (ללקוחות שלא השיבו להודעה הראשונה).
  3. החל מ-30 יום ממועד פסק הדין, ללקוחות תעמוד תקופה של 30 ימים למסור את פרטי חשבון הבנק שלהם לצורף קבלת סכום ההחזר.
  4. ההחזר יבוצע עד 90 יום ממועד מתן פסק הדין. ה. ככל שיהיה יותר מלקוח אחד שלא יפנה בתוך התקופה שהוקצבה לעיל לצורך קבלת ההטבה, תעביר המשיבה את סכום הפיצוי שלא הועבר לאותם לקוחות כתרומה לקרן לניהול וחלוקת כספים שנפסקו כסעד לפי סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות (להלן: "הקרן").

חקיקה רלוונטית

חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981

סעיף: 13ד1. החזר בשל חיוב בסכום עודף בעסקה מתמשכת

  • 13ד1. (א) בעסקה מתמשכת שבה מחייב העוסק את חשבונו של הצרכן בתשלומים לפי הרשאה לחיוב – (1) טען צרכן כי העוסק גבה ממנו סכום נוסף על הסכום שהוא רשאי לגבות בהתאם לתנאי ההתקשרות (בסעיף זה — סכום עודף), יברר העוסק את טענתו בתוך עשרה ימי עסקים; (2) מצא העוסק כי גבה מהצרכן סכום עודף, ישיבו לצרכן בתוך ארבעה ימי עסקים, בתוספת הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, מיום הגבייה ובתוספת תשלום בשל הוצאות הצרכן בסכום של 16 שקלים חדשים (בסעיף זה — סכום ההחזר); היה סכום ההחזר נמוך מחמישים שקלים חדשים, רשאי העוסק לזכות את הצרכן בסכום ההחזר במועד החיוב הבא, ובלבד שהודעת התשלום לעניין אותו חיוב נשלחת לצרכן בתוך 30 ימים מתום התקופה האמורה בפסקה (1). (ב) עוסק ישלח לצרכן תשובה מנומקת בכתב על ממצאי הבירור, כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 21 ימי עסקים מיום פנייתו. (ג) הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) יעודכנו ב–1 בינואר בכל שנה, החל ביום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013), בהתאם לשיעור השינוי בין המדד שפורסם בחודש דצמבר בשנה שקדמה למועד העדכון לבין המדד שפורסם בחודש דצמבר בשנה שקדמה לכך; בסעיף זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (ד) שר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין ושירותים שלגביהם יהיה עוסק רשאי לברר את טענת הצרכן או להשיב לו את הסכום העודף בתקופה ארוכה מהאמור בסעיף זה, כפי שיקבע.

חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017

סעיף: 9. הגבלות בתקופת המעבר לעניין בנק המנפיק כרטיסי חיוב

  • הנפקה לכרטיסי אשראי חדשים שהבנק מנפיק ללקוחותיו כאמור בסעיף קטן (ב), תיעשה לאחר עריכת הליך המקנה לכל חברה מתפעלת הזדמנות נאותה והוגנת להציע את שירותיה; (2) על בנק בעל היקף פעילות רחב, שערב יום התחילה של תקנות בנק בעל היקף פעילות רחב שלט או החזיק אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב, והמנפיק כרטיסי חיוב (להלן – בנק מחזיק), יחולו, נוסף על הוראות פסקה (1), הוראות פסקאות משנה (א) עד (ג) להלן, ועל בנק בעל היקף פעילות רחב המנפיק כרטיסי חיוב שאינו בנק מחזיק יחולו, נוסף על הוראות פסקה (1), הוראות פסקאות משנה (ב) ו-(ג) להלן: (א) חלוקת הכנסות הנובעות מתפעול ההנפקה של כרטיסי חיוב ומ פעילות הלקוחות בכרטיסי חיוב, בין הבנק לבין חברת כרטיסי החיוב שערב יום התחילה של תקנות בנק בעל היקף פעילות רחב נשלטה על ידי בנק בעל היקף פעילות רחב (להלן – חלוקת ההכנסות), תהיה בהתאם להוראות שנקבעו לעניין זה בהסכם ההתקשרות ביניהם שהיה בתוקף ביום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) (בסעיף זה – המועד הקובע), אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהוראות ניהול בנקאי תקין; לא היה הסכם התקשרות בין הבנק לבין חברת כרטיסי החיוב שערב יום התחילה של תקנות בנק בעל היקף פעילות רחב נשלטה על ידי בנק בעל היקף פעילות רחב במועד הקובע, תהיה חלוקת ההכנסות בהתאם להסכמת הצדדים, אלא אם כן הורה המפקח אחרת; (ב) הבנק רשאי לפנות ללקוח בעניין חידוש כרטיס אשראי רק בתוך 45 ימי העבודה שלפני המועד לסיום חוזה כרטיס האשראי, ואולם רשאי הבנק לפנות ללקוח לפני התקופה האמורה בהתקיים אחד מאלה: (1) חל שינוי מהותי במצבו הכלכלי של הלקוח, ובלבד שהבנק יתעד את פנייתו ללקוח ואת הנימוקים לה כפי שיורה המפקח בהוראות ניהול בנקאי תקין; (2) קיימת מניעה לשימוש בכרטיס האשראי הקיים; הנפיק הבנק כרטיס אשראי חדש לפי פסקת משנה זו, יהיו תנאי חוזה כרטיס

הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים), התשנ"ב-1992

סעיף: 6. שמירת זכויות

  • 6. אין בקביעת מועדי חיוב וזיכוי כדי לקבוע, לענין עילות אחרות שבדין, את זכויות הלקוח, הצדדים לשיק, הבנק הגובה או הבנק הנמשך, זה כלפי זה, אם הוברר בדיעבד כי השיק זויף או כי הבנק הנמשך היה מנוע מסיבה אחרת מלחייב את חשבון הלקוח או שהצגתו של השיק לגביה היתה שלא כדין או בהפרת הסכם.

תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע"ז-2017

סעיף: 24ח. מסמכים ומידע שיצורפו להצעת איגרות חוב באופן מבוזר

  • 24 ח. בהצעה של איגרות חוב באופן מבוזר יצרף רכז ההצעה את המסמכים האלה ואת המידע המפורט בתקנה זו בלבד: (1) אפשרות ביטול ההזמנה והמנגנון לביטול כאמור בתקנה 24ב(א)(5); (2) מידע בדבר שיטות ההערכה לדירוג שעליהן החליט ושלפיהן הוא פועל, כאמור בתקנה 5(8); (3) מידע בדבר מודל פיזור הסיכון למשקיעים שקבע רכז ההצעה ואופן הקצאת כספי המשקיעים על ידי רכז ההצעה לפי מודל הפיזור האמור, כאמור בתקנה 24ב(א)(1) ו–(2); (4) ממוצע שיעורי החובות שלא נפרעו במועדם על ידי חברות מציעות באמצעות רכז ההצעה, לתקופת עבר של 5 שנים מלאות או מרגע תחילת הפעילות של רכז ההצעה, תוך אזהרה כי אין כל בטוחה שנתוני העבר יתקיימו בשנית; (5) פירוט על אודות התשואה האפקטיבית באיגרות חוב של חברות מציעות באמצעות רכז ההצעה במהלך 12 החודשים האחרונים וכן היחס שלהן לעומת התחזיות שפרסם רכז ההצעה בעבר; (6) מידע בדבר האמצעים שאותם נוקט רכז ההצעה כדי לגבות את תשלומי הקרן או הריבית הנובעים מאיגרות חוב שלא נפרעו כאמור בתקנה 24ב(א)(3), ובכלל זה פרטים בדבר מועד נקיטת האמצעים, סוג האמצעים שינקטו, נותני השירותים שבהם נעזר רכז ההצעה, התנאים שעליהם הורה רכז ההצעה כאמור בתקנה 24ב(א)(4) והמועד שבו יועברו פרטי המידע של החברות המציעות למשקיעים, כאמור בתקנה 24ב(א)(4); (7) מידע בדבר הקמתה או אי–הקמתה של קרן להחזר חובות ואם הוקמה קרן להחזר חובות כאמור, גם מידע בדבר מטרות השימוש בקרן להחזר חובות, אופן השימוש בה, ההיקף הכספי שכל משקיע נדרש להפריש לטובת הקרן, התנאים שבהתקיימם יהיה משקיע זכאי לקבלת החזר מקרן להחזר חובות והסיכונים הכרוכים בהשקעה גם בהתקיים קרן להחזר חובות; (8) המידע והאזהרות המפורטות בתקנה 19(א)(13)(ב) עד (ד) ו–(ו); (9) פירוט בדבר הסיכונים הכרוכים ברכישת איגרות החוב של החברות המציעות, בין השאר עקב הסיכון לחדלות פירעון של החברות המציעות ואפשרות אובדן כספי ההשקעה כולה.

חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981

סעיף: 5ב1. העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים

  • 5ב1. (א) בסעיף זה – "בנק" ו "סניף" – כמשמעותם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981; "בנק בעל היקף פעילות קטן" – בנק ששווי נכסיו אינו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל או על שיעור אחר משווי הנכסים כאמור שקבע הנגיד, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת; לעניין הגדרה זו, "שווי הנכסים", של בנק – שווי נכסיו של הבנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו; "בנק מקוון" – בנק שלפי תכנית הפעולה שלו נותן שירות ללקוחותיו באמצעים מקוונים, ואינו מקיים מערך סניפים לקבלת קהל; "לקוח" – יחיד וכן תאגיד מסוג שקבע ה נגיד בכללים; "המועד הקובע" – יום תחילתו של פרק ב' לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018; "פעילות פיננסית" – שירותים ומוצרים שבנק מציע ללקוח, ובכללם סוגי זיכויים עתידיים וסוגי חיובים עתידיים, שהנגיד קבע בכללים ובתנאים שקבע. (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף 5ב, ביקש לקוח להעביר את הפעילות הפיננסית שלו מהבנק שבו היא מתנהלת לבנק אחר (בסעיף זה – בנק קולט), יבצעו הבנק שבו מתנהלת הפעילות הפיננסית של הלקוח, לרבות כל בנק שבו התנהלה בעבר, במועד הקובע או לאחריו, אותה פעילות פיננסית ושממנו הועברה לפי הוראות סעיף זה (בסעיף זה – הבנק המקורי), והבנק הקולט את הפעולות הנדרשות כדי לאפשר ללקוח להעביר את הפעילות הפיננסית לבנק הקולט באופן מקוון, נוח, אמין, מאובטח ובלא גביית תשלום מהלקוח בעד הליך העברת הפעילות הפיננסית כאמור, בתוך שבעה ימי עסקים מהמועד שבו הבנק המקורי קיבל הודעה על אישור בקשתו של הלקוח בידי הבנק הקולט או בתוך מועד אחר שקבע הנגיד בהסכמת שר האוצר.

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של זירת סוחר לחשבונו העצמי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ו-2015

סעיף: 1. הגדרות

  • לקוח, חוזי לקוח ונכסי לקוח; "חשבון אחר" – חשבון בתאגיד בנקאי או חשבון בבנק מחוץ לישראל, הרשום על שם מי שהוא בעל החשבון בחשבון העברות; "חשבון במערכת סגורה" – חשבון שמקורם של הכספים הרשומים בו הוא בחשבון מקור ובלבד שהכספים הרשומים בחשבון מועברים חזרה לחשבון המקור בלבד; "חשבון העברות" – חשבון שמקורם של הכספים הרשומים בו הוא בחשבון אחר או שהכספים הרשומים בו מועברים אליו באמצעות כרטיס אשראי או כרטיס בנק המשויך לחשבון האחר ורשום על שם בעל החשבון בלבד, ושהתאגיד הבנקאי או חברת כרטיסי אשראי מנפיקים; "חשבון כספי לקוחות מחוץ לישראל" – חשבון כספי לקוחות המתנהל במוסד כספי מחוץ לישראל, לפי תקנה 21 לתקנות זירות מסחר; "חשבון מקור" – חשבון בתאגיד בנקאי הרשום על שם מי שהוא בעל החשבון בחשבון במערכת סגורה; "יחיד" – מי שאינו תאגיד או שאינו מוסד ציבורי או שאינו תאגיד שהוקם בחיקוק מחוץ לישראל; "כספי לקוח", "חוזה לקוח" ו "נכס לקוח" – כהגדרתם בתקנות זירות מסחר; "כרטיס אשראי", "כרטיס בנק" – כהגדרתם בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 ; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981; "מוסד ציבורי" – משרדי הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, רשויות מקומיות וכן רשויות, תאגידים או מוסדות אחרים שהוקמו בישראל בחיקוק; "מורשה חתימה" – מי שבעל החשבון ייפה את כוחו לפעול בחשבון, בין אם בעל החשבון הוא יחיד ובין אם לאו, ובלב ד שהוא רשום אצל החברה כמי שרשאי לפעול בחשבון; "מסמך רשמי" – תדפיס או מכתב, הנושא את שם הבנק או חברת האשראי, לפי העניין; "מספר זהות" – כל אחד מאלה:
  •   (1) ביחיד שהוא תושב – מספר זהותו במרשם האוכלוסין;
  •  (2) ביחיד שהוא תושב חוץ – מספר דרכון או מספר תעודת מסע ושם המדינה שבה הוצא הדרכון או תעודת המסע; אם היחיד

חוק סליקת שיקים, התשע"ו-2016

סעיף: 5ב. העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים

  • 5ב. 2 (א) הועברה פעילות פיננסית של לקוח מבנק מקורי לבנק קולט לפי הוראות סעיף 5ב1 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), יחולו לגבי ההעברה ההוראות שלהלן, עד תום התקופה שקבע הנגיד לעניין פעילות בשיק ובשיק ממוחשב לפי סעיף 5ב1(ג) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח): (1) (א) על אף האמור בסעיפים 3 ו-73 לפקודת השטרות, הוצג לפירעון שיק המשוך על החשבון של אותו לקוח בבנק המקורי, יראו את הבנק הקולט לעניין כל דין, ממועד העברת הפעילות, כאילו היה הבנק הנמשך; (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), הבנק הקולט רשאי לסרב לפרוע במזומן שיק שמתקיים לגביו האמור באותה פסקת משנה, שאינו משורטט; (2) על אף האמור בסעיף 2(א), בנק קולט רשאי להציג לפירעון שיק כאמור באותו סעיף, אף אם השיק הופקד לגבייה בבנק המקורי או אם השיק הממוחשב הועבר לגבייה בבנק המקורי. (ב) הנגיד, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע בכללים התאמות נוספות הנדרשות לשם העברת הפעילות הפיננסית של לקוח בין בנקים כאמור בסעיף קטן (א), שיחולו לגבי העברה כאמור. (ג) בסעיף זה, "בנק מקורי" ו"בנק קולט" – כמשמעותם בסעיף 5ב1(ב) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח).

חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981

סעיף: 5א2. שינוי תכנית הטבות שאינן הטבות בנקאיות או סיומה

  • 5 א 2. (א) בסעיף זה – "עוסק" – מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן; "שינוי" – צמצום בהטבות או בזכויות הניתנות ללקוח במסגרת תכנית הטבות, בערכן, באפשרות מימושן או במשך התקופה שבה ניתן לממשן; "התכנית", "תכנית הטבות" – התקשרות מתמשכת בין לקוח לבין מנפיק, שבה הלקוח מוסר את פרטיו לשם הצטרפות לתכנית מסוג מועדון לקוחות שמפעיל המנפיק, ומהותה היא קבלת הטבות שאינן הטבות בנקאיות או צבירת זכויות, מהמנפיק או מעוסק, בין שההצטרפות לתכנית כרוכה בתשלום ובין שאינה כרוכה בתשלום; לעניין זה, "הטבות בנקאיות" – הטבות הנוגעות לשיעור של ריבית או של עמלה או לסכום של עמלה; "תנאי התכנית" – תנאי תכנית הה טבות שנקבעו במועד ההתקשרות בין המנפיק שמפעיל את התכנית ובין הלקוח או במועד מאוחר יותר. (ב) ביקש מנפיק המפעיל תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה לערוך שינוי בתכנית או לסיימה – (1) ישלח ללקוח הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שלושה לארבעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין; (2) יאפשר ללקוח לממש את ההטבות בהתאם לתנאי התכנית, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1?) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביקש המנפיק לערוך שינוי בתכנית כאמור באותו סעיף קטן הכוללת צבירת זכויות או לסיים תכנית כאמור – (1) ישלח ללקוח הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שמונה לתשעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין; בהודעה כאמור יציין המנפיק גם את זכותו של הלקוח לממש את הזכויות שצבר לפי הוראות פסקה (2); (2) יאפשר ללקוח לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי התכנית, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.

תקנות סליקה אלקטרונית של שיקים (החלת הוראות לעניין מוסד פיננסי זר), התשע"ח-2017

סעיף: תחולת הוראות לעניין הצגה לפירעון בידי מוסד פיננסי זר לבנק נמשך

  • 2. הוראות לפי החוק המפורטות להלן יחולו לעניין שיק הנקוב במטבע ישראלי המוצג לפירעון בידי מוסד פיננסי זר, בעצמו או באמצעות בנק מייצג, לבנק נמשך, בהתאמות הקבועות להלן, אם נקבעו: (1) ההצגה לפירעון של השיק האמור יכול שתיעשה באמצעות הצגת שיק ממוחשב בתקשורת מחשבים, בהתאם לסעיף 2(א) לחוק, ובלבד שהסריקה הממוחשבת של השיק לצורך הצגתו לפירעון כאמור תבוצע בידי הבנק המייצג; (2) סעיף 2(ב) ו–(ג) לחוק – לעניין חובות הבנק הנמשך, ואולם אם הוצג השיק לפירעון באמצעות בנק מייצג ישלח הבנק הנמשך את המסר האלקטרוני שבו מצוינת סיבת הסירוב לבנק המייצג; (3) סעיף 3(א) לחוק; (4) סעיף 5 לחוק, ואולם הבנק המייצג לא יהיה אחראי לפי הסעיף האמור כלפי המוסד הפיננסי הזר ולקוחות אותו מוסד; (5) כללי סליקה אלקטרונית של שיקים (שמירת שיקים), התשע"ו-2016 ((להלן – כללי שמירת שיקים), ואולם חובות הבנק הגובה יחולו על הבנק המייצג; (6) סעיפים 1 ו–2 לכללי סליקה אלקטרונית של שיקים (סריקה, שמירה והפקת פלט של שיק ממוחשב), התשע"ז-2016 ((להלן – כללי סריקת שיקים), ואולם חובות הבנק הגובה יחולו על הבנק המייצג; סעיף 3(א) לכללים האמורים, ואולם חובות הבנק הגובה יחולו על הבנק המייצג, לבקשת מוסד פיננסי זר.

תקנות סליקה אלקטרונית של שיקים (החלת הוראות לעניין מוסד פיננסי זר), התשע"ח-2017

סעיף: תחולת הוראות לעניין הצגה לפירעון בידי מוסד פיננסי זר לבנק נמשך

  • 2. הוראות לפי החוק המפורטות להלן יחולו לעניין שיק הנקוב במטבע ישראלי המוצג לפירעון בידי מוסד פיננסי זר, בעצמו או באמצעות בנק מייצג, לבנק נמשך, בהתאמות הקבועות להלן, אם נקבעו: (1) ההצגה לפירעון של השיק האמור יכול שתיעשה באמצעות הצגת שיק ממוחשב בתקשורת מחשבים, בהתאם לסעיף 2(א) לחוק, ובלבד שהסריקה הממוחשבת של השיק לצורך הצגתו לפירעון כאמור תבוצע בידי הבנק המייצג; (2) סעיף 2(ב) ו–(ג) לחוק – לעניין חובות הבנק הנמשך, ואולם אם הוצג השיק לפירעון באמצעות בנק מייצג ישלח הבנק הנמשך את המסר האלקטרוני שבו מצוינת סיבת הסירוב לבנק המייצג; (3) סעיף 3(א) לחוק; (4) סעיף 5 לחוק, ואולם הבנק המייצג לא יהיה אחראי לפי הסעיף האמור כלפי המוסד הפיננסי הזר ולקוחות אותו מוסד; (5) כללי סליקה אלקטרונית של שיקים (שמירת שיקים), התשע"ו-2016 ((להלן – כללי שמירת שיקים), ואולם חובות הבנק הגובה יחולו על הבנק המייצג; (6) סעיפים 1 ו–2 לכללי סליקה אלקטרונית של שיקים (סריקה, שמירה והפקת פלט של שיק ממוחשב), התשע"ז-2016 ((להלן – כללי סריקת שיקים), ואולם חובות הבנק הגובה יחולו על הבנק המייצג; סעיף 3(א) לכללים האמורים, ואולם חובות הבנק הגובה יחולו על הבנק המייצג, לבקשת מוסד פיננסי זר.

אודות המחבר


אריק חכים

עו"ד אריק חכים

לייעוץ מקצועי ללא עלות:


תחומי התעסקות:
פשיטת רגל

מאמרים נוספים:

עורך דין חדלות פרעון בירושלים

עורך דין חדלות פרעון בירושלים שתוכלו לסמוך עליו בטיפול חובות: כינוס נכסים, הסדרי חוב, מימוש בטוחות, קבלת הפטר ועוד. לייעוץ וטיפול עורך דין חובות בירושלים.. קרא עוד

עורך דין שכירות תל אביב הסכם

מהו חשיבותו של עורך דין חוזה שכירות בתהליך? חתימה על חוזה שכירות נראית כדבר פעוט ופשוט. אך אם נדע את ההשלכות הנגרמות לאחר כתיבת חוזה.. קרא עוד

עורך דין בתל אביב קניין רוחני

מדוע חשוב לרשום סימן מסחר? עורך דין קניין רוחני פועל בשוק המקומי והגלובאלי בו התחרות המתמדת הפכה את היכולת של בעלי עסק לייחד ולמתג את.. קרא עוד
פרטים נוספים

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

מלאו פרטים ונחזור אליכם