כל הזכויות שמורות ©
פשיטת רגל היא הליך משפטי המאפשר לחייבים המתמודדים עם חובות כבדים "לפתוח דף חדש" בחייהם הכלכליים. במאמר זה נסקור את התהליך המשפטי של פשיטת רגל בתל אביב, תוך התמקדות בשינויים שחלו בחקיקה בשנים האחרונות, בפסיקה עדכנית, ובטיפים מעשיים שיסייעו לחייבים להתמודד עם ההליך בצורה מיטבית.
פשיטת רגל היא הליך משפטי המתנהל בבית המשפט המחוזי (עד לכניסת חוק חדלות פירעון לתוקף בספטמבר 2019). מטרת ההליך היא לאפשר לחייב להתחיל מחדש תוך הסדרת חובותיו באופן שוויוני בין נושיו.
הליך פשיטת הרגל מאזן בין שני אינטרסים מרכזיים:
המסגרת החוקית של הליכי פשיטת רגל בישראל עברה שינוי משמעותי בשנים האחרונות:
השינוי בחקיקה הביא עמו שינויים פרוצדורליים משמעותיים והתאמות לעידן המודרני, אך העקרונות הבסיסיים של ההליך נותרו דומים.
הליך פשיטת הרגל מורכב ממספר שלבים מרכזיים:
השלב הראשון מתחיל עם מתן צו כינוס נכסים על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב. צו זה מעניק לחייב הגנות משפטיות חשובות:
לאחר בחינה מעמיקה של התנהלות החייב והתקיימות התנאים הנדרשים בחוק, בית המשפט מכריז על החייב כפושט רגל. בשלב זה:
השלב הסופי והמיוחל בהליך הוא קבלת ה"הפטר" – שחרור מחובות. ההפטר ניתן לאחר שהחייב:
הפסיקה בתחום פשיטת הרגל ממשיכה להתפתח ולהבהיר סוגיות חשובות:
בעתמ (תל אביב) 62638-07-21 אמיר רובינשטיין חיון נ' עיריית תל-אביב-יפו (ניתן ב-26/07/22), דן בית המשפט בהליכי פשיטת רגל שהתנהלו בין השנים 2011-2020, כולל חובות ארנונה לעיריית תל אביב. פסק הדין המחיש את חשיבות עיכוב ההליכים כחלק אינטגרלי מהגנת החייב.
בפשר (תל אביב) 6970-08-17 שמואל פורטה נ' עורך דין אסף שמרת (ניתן ב-06/12/20), הדגיש בית המשפט את האיזון העדין בין תכליות ההליך:
"בית המשפט הדן בבקשה למתן הפטר, מופקד על עריכת האיזון בין שתי התכליות האמורות, שלעתים אינן עולות בקנה אחד זו עם זו… הראשונה מתמקדת בנושים – כינוס נכסיו של החייב מתוך מטרה לפרוע את חובותיו בדרך יעילה, שוויונית ומהירה; השנייה מתמקדת בחייב – לאפשר לו 'לפתוח דף חדש' באמצעות מתן הפטר"
בפשר (מרכז) 13570-02-17 אינסל יניב נ' כונס נכסים רשמי תל אביב (ניתן ב-08/07/20), הדגיש בית המשפט את חובת תום הלב המוטלת על החייב:
"הליך פשיטת רגל הוא 'חסד המחוקק', וחייב אשר יזם את ההליך נדרש לקיים את חובות ההליך, וכחלק מחובת תום הלב עליו לשלם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו לקופת פשיטת הרגל וכן להגיש דוחות, לשתף פעולה עם בעל התפקיד ולחשוף מידע הנדרש להערכת היקף נכסיו וכושר השתכרותו"
ברעא 6553/20 עיריית תל אביב יפו נ' כונס הנכסים הרשמי (ניתן ב-29/07/21), קבע בית המשפט העליון מגבלות על הליכי גבייה נגד חייב בפשיטת רגל:
"בית משפט זה עמד על כך גם בעניין עיריית תל אביב, בהתייחסו להליכי גבייה הננקטים על-ידי נושה נגד החייב בגין חוב שאינו בר תביעה. צוין כי אף אם נתונה בידי נושה בחוב שאינו בר תביעה האפשרות לנקוט בהליך משפטי נגד חייב, אין הוא רשאי לנקוט הליכי גבייה על נכסיו מבלי שניתן אישורו של בית המשפט לכך"
ברעא 2324/22 פנחס פיגומים 88 בע"מ נ' עורך דין פדר אופיר (ניתן ב-14/11/22), חיזק בית המשפט העליון את העיקרון של ריכוז הליכים:
"נפסק לא אחת על ידי בית משפט זה כי 'נקודת המוצא חייבת להיות כי הליכים בקשר למסה של נכסי החייב צריכים להתנהל בבית המשפט בו מתנהלים הליכי פשיטת הרגל', זאת על מנת למנוע מצב בו אחד הנושים יגיש תביעה רגילה נגד החייב העלולה לדלדל את קופת הכינוס"
מניסיון מצטבר בליווי חייבים בהליכי פשיטת רגל בתל אביב, אלו הטיפים המרכזיים להצלחה בהליך:
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנכנס לתוקף בספטמבר 2019, הביא עמו מספר שינויים משמעותיים:
| נושא | פקודת פשיטת הרגל (עד 2019) | חוק חדלות פירעון (מ-2019) |
|---|---|---|
| מוסד שיפוטי | בית המשפט המחוזי | הליכים בסכומים נמוכים – רשם ההוצל"פ <br> הליכים מורכבים – בית המשפט המחוזי |
| משך ההליך | בד"כ 4-8 שנים | מסלול מקוצר של 3 שנים למקרים פשוטים |
| צווי הגבלה | לשיקול דעת בית המשפט | נקבעים באופן אוטומטי עם פתיחת ההליך |
| הפטר חלקי | נדיר ביותר | אפשרות מובנית בחוק למתן הפטר חלקי |
הליך פשיטת הרגל הוא הליך מורכב ורגיש, המחייב מומחיות וניסיון. הצלחה בהליך תלויה בהבנה מעמיקה של החוק, הפסיקה העדכנית, והתנהלות נכונה מול בית המשפט ובעלי התפקיד.
ההחלטה לפנות להליך פשיטת רגל היא צעד משמעותי, המחייב שיקול דעת וליווי מקצועי. עם זאת, עבור חייבים רבים בתל אביב והסביבה, זוהי הדרך היחידה לצאת ממעגל החובות ולהתחיל פרק חדש בחיים הכלכליים.
יש לזכור כי כל מקרה הוא ייחודי, וחשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום חדלות פירעון לקבלת מענה מותאם אישית למצבך הספציפי.
לא. ישנם חובות שאינם ברי מחיקה גם בהליך פשיטת רגל, כגון מזונות, קנסות פליליים, וחובות שנוצרו במרמה.
בדרך כלל נכסים משמעותיים, כולל דירת מגורים, עשויים להימכר לטובת פירעון החובות. עם זאת, במקרים מסוימים ניתן להגיע להסדר לשימור הדירה.
תחת החוק החדש, הליך סטנדרטי אמור להימשך כ-3 שנים. במקרים מורכבים ההליך עשוי להתארך.
כן, אך מדובר בחשבון מוגבל תחת פיקוח הנאמן. כל הכנסה חייבת לעבור דרך חשבון זה.
כן. פשיטת רגל נרשמת במאגרי המידע הפיננסיים ומשפיעה לרעה על דירוג האשראי למשך שנים רבות.
הסדר נושים הוא הליך מקדים ופחות פורמלי, שבו החייב מציע לנושיו הסדר לפריסת או הפחתת החוב, ללא הכרזה רשמית על פשיטת רגל.
רע"א 5878/19- קלאודיו דניאל שטרייחר נגד ' עורך דין ערן קאופמן- הנאמן לנכסי
שמות השופטים: ע גרוסקופף
אביב-יפו מיום 27.6.2019 בפש"ר 3182/09 שניתנה על ידי השופטת רחל ערקובי בשם המבקש: עו"ד יורם פלץ החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כבוד השופטת רחל ערקובי) בפש"ר 3182/09 מיום 27.6.2019 , במסגרתה הוחלט לשנות את תנאי ההפטר המותנה שקיבל המבקש. רקע 1. ביום 1.12.2009 ניתן צו כינוס על נכסי המבקש, לפי בקשתו (להלן: "צו הכינוס"). כשנתיים לאחר מכן, ביום 7.9.2011 הוכר המבקש כפושט רגל, והמשיב 1, עו"ד ערן קאופמן, מונה כנאמן על נכסיו (להלן: "הנאמן"). במסגרת הליך פשיטת הרגל, הוגשו נגד המבקש 24 תביעות חוב, מתוכן אישר הנאמן 19 תביעות חוב בסכום כולל של 843,535 ש"ח (להלן: "סכום תביעות החוב המאושרות"). 2. ביום 2.8.2016 התקיים דיון בבית המשפט של פשיטת רגל (השופט חגי ברנר), במהלכו הגיעו הצדדים למתווה מוסכם למתן הפטר מותנה, לפיו על החייב להעמיד את קופת פשיטת הרגל על סכום של 600,000 ש"ח (כ-71% מסכום תביעות החוב המאושרות), תוך פרק זמן של 48 חודשים מיום מתן ההחלטה, כנגד קבלת הפטר (להלן: "תכנית הפירעון"). מתווה זה אושר על ידי בית המשפט. 3. שנתיים לאחר מכן, ביום 13.12.2018 הגיש הנאמן בקשה למתן הוראות (להלן: "בקשת הנאמן"), במסגרתה ביקש מבית המשפט קמא להפעיל את סמכותו מכוח סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), ולשנות את תנאי ההפטר המותנה של המבקש כך שיהיה עליו לשלם את מלוא סכום תביעות החוב המאושרות. הנאמן נימק את בקשתו בכך שהכנסתו החודשית של המבקש גדלה באופן משמעותי ממועד מתן ההפטר המותנה-מסכום חודשי ממוצע של כ-45,000 ש"ח לסכום חודשי ממוצע של כ-79,000 ש"ח. עוד הוסיף הנאמן כי מיום מתן ההפטר המותנה ועד למועד הגשת הבקשה (תקופה של 28 חודשים), הפריש המבקש סכום של 60,000 ש"ח בלבד לקופת פשיטת הרגל, בעוד שבתקופה זו הסתכמו הכנסותיו בכ-2 מיליון ש"ח נטו; וכי לאורך תקופה זו לא הגיש המבקש דו"חות חודשיים המפרטים את הכנסותיו והוצאותיו, כנדרש על-פי צו הכינוס.
החלטה |09/11/2019 |בית המשפט העליון
פשר (מרכז) 13570-02-17- אינסל יניב נגד כונס נכסים רשמי ת"ל אביב
שמות השופטים: רמי חיימוביץ
מיוחד), ת"ז מספר זיהוי צד א' (להלן "החייב/ת") מבקש: אינסל יניב (מנהל מיוחד) נגד משיבים: 1. כונס נכסים רשמי תל אביב 2. נאור אגבבה (חייב) פסק דין בקשת המנהל המיוחד לביטול ההליך בשל ניצולו לרעה ומשום שאין בו כל תועלת לנושים או לשיקומו הכלכלי של החייב. הבקשה מתקבלת. 1. הליך פשיטת רגל הוא "חסד המחוקק", וחייב אשר יזם את ההליך נדרש לקיים את חובות ההליך, וכחלק מחובת תום הלב עליו לשלם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו לקופת פשיטת הרגל וכן להגיש דוחות, לשתף פעולה עם בעל התפקיד ולחשוף מידע הנדרש להערכת היקף נכסיו וכושר השתכרותו (ע"א 2063/07 יצחקי נ' כנ"ר (31/7/08); ע"א 7994/08 גוטמן נ' כנ"ר (1/2/11); ע"א 3382/17 צימבר נ' סמט (29/8/18)); ע"א 7375/18 גל נ' בן ארצי (2/10/19); ע"א 6892/18 רפאל נ' זיסמן (18/12/19)). 2. ההליך הנוכחי מתנהל למכעלה משלוש שנים והתאפיין בהפרות חוזרות ונשנות של החייב שלא תוקנו למרות התראות והזדמנויות שניתנו לו (5/11/19; 22/4/20). בכלל זה נמצא כי החייב אינו עושה דבר לקידום ההליך, אינו מגיש דוחות מתחילת ההליך, אינו מגלה מידע על הכנסותיו ונכסיו, ומשלם את צו התשלומים הנמוך שנקבע באופן חלקי ביותר. 2 3. ניכר אפוא כי החייב מנצל את ההליך לרעה שכן הוא זוכה להגנות ההליך תקופה ארוכה אך מפר את חובות ההליך, ובעיקר את חובות הגילוי, באופן שיטתי, חרף מספר התראות והחלטות. בנסיבות אלו יש לבטל ההליך. 4. בתשובתו – שלא גובתה בתצהיר ובאסמכתאות – החייב אינו מכחיש את ההפרות הנטענות אלא מעלה החייב שתי טענות המצדיקות, לטעמו, השארת ההליך על כנו.
פסק דין |07/07/2020 |מחוזי – מרכז
פשר (תל אביב) 6970-08-17- שמואל פורטה נגד עורך דין אסף שמרת
שמות השופטים: חגי ברנר
2. כונס נכסים רשמי תל אביב ע"י ב"כ עו"ד מורין אופיר פסק דין מבוא 1 לפניי בקשת חייב למתן הפטר. 2. הליכי פשיטת הרגל נגד החייב נפתחו בחודש אוגוסט 2017. ביום 3.9.2017 ניתן נגדו צו כינוס נכסים. 3. החייב הוא בן 50. עד לפרוץ משבר הקורונה הוא הועסק בחברת בניה תמורת שכר חודשי בסך של כ- 7,000 . בחודש מרץ שנה זו הוא הוצא על ידי מעבידו לחל"ת ומתקיים מאז מדמי אבטלה בסך של כ- 5,000 . רעייתו עובדת כמנהלת לשכה בחברת תנובה ושכרה החודשי הינו סך של כ- 11,000 . מכאן שעד חודש מרץ 2020 עמדה הכנסת התא המשפחתי על סך של כ- 18,000 לחודש, ומאז חודש מרץ 2020 היא פחתה ועומדת כעת על סך חודשי של כ- 16,000 . 4. החייב משלם לנושיו תשלום חודשי בסך של 1,500 . לחייב שלושה ילדים המתגוררים עימו. אחת מהן היא תלמידת תיכון. בן אחר שלו הוא חייל בשירות סדיר ובנו הבכור הינו סטודנט. 2 5. החייב, יחד עם אביו, ניהלו בשעתו חברות שעסקו בגידול ובשיווק עופות, וקרסו. גם אביו של החייב נקלע להליכי פשיטת רגל אך הוא סיים אותם זה מכבר, לאחר שניתן לו הפטר. 6. נגד החייב אושרו תביעות חוב בסכום כולל של כ- 21.8 מליון . 7. החייב מציע להוסיף לקופת פשיטת הרגל סך של 81,000 , ב- 54 תשלומים בני 1,500 כל אחד, בתמורה למתן הפטר. 8. יצויין כי אשת החייב פורעת כיום הלוואה משותפת לטובת צד שלישי, והתשלום החודשי שהיא משלמת הינו סך של 2,500 . ההלוואה צפוייה להפרע בשלמותה בתוך 8 חודשים. 9. יצויין כי באופן חריג נערכו בתיק זה לא פחות משלושה דיונים בסוגיית ההפטר.
פסק דין |05/12/2020 |מחוזי – תל אביב
עת"מ (תל אביב) 62638-07-21- אמיר רובינשטיין חיון נגד עיריית תל-אביב-יפו
שמות השופטים: הדס עובדיה
" בחודש יולי 2021 קיבל העותר הודעה על כוונת עירייה לפנות לראש ההוצאה לפועל ולבקשו לפתוח בהליכים לשם מכירת הנכס לכיסוי חוב הארנונה, ובהמשך לכך הוגשה עתירתו זו. 6. בין השנים 2011-2020 התנהל העותר בגדרי הליך פשיטת רגל בגין חובות העותר ובכללם חוב הארנונה (פש"ר 1338-10-11). העותר טען במסגרת הליך פשיטת הרגל כי הוא מחזיק בדירה בנאמנות עבור אחותו וטענה זו נדחתה, ולטענת העותר עקב כך, ולאור טענת הנאמן על ניצול לרעה של ההליך שהתקבלה בוטל ביום 17.9.2020 הליך פשיטת הרגל. טענות הצדדים בתמצית העותר 3 7. הימנעות העירייה מלהפנות הנושא לוועדת ההנחות והפגיעה בזכות להליך הוגן לא נעשתה כדין. העובדה כי העותר, נכה בשיעור 85, הוא בעל נכס, אינה פוטרת אותה מלהעביר בקשתו לוועדת הנחות על פי הוראות נוהל מחיקת חובות ותקנות ההנחות. סירובה הסתמי של העירייה להעביר את עניינו לוועדת ההנחות מצביעה על כשל בקבלת החלטותיה לקיומו של פגם מנהלי ועל העדרו של הליך מנהלי הוגן, ונחזה להיראות כאילו ביקשה להעניש שלא בצדק את העותר לנוכח ביטול הליך פשיטת הרגל. כוונת העיריה לנקוט בהליך מימוש נכס על מנת להיפרע סכום של כ-100,000 אינו מוצדק וחוטא לעיקרון מס אמת, הינו מתן פרס להתנהלות דורסנית של העירייה העולה כדי פגיעה חוקתית וקניינית בזכויות הבסיסיות של העותר, המשתייך לאוכלוסייה מוחלשת ומתקיים בדוחק מקצבאות ביטוח לאומי. אין במתן הנחה לה זכאי העותר כדי לפגוע בתקציב הרשות ו/או להכביד כל תקציב הרשות, ולא ייגרם כל נזק לתושבי תל אביב, בשל מתן הנחה לעותר. 8. על פי נוהל מחיקת חובות של משרד הפנים, קיימת אפשרות למחיקת חובות לכאורה שאינם אבודים מטעמים אחרים.
פסק דין |25/07/2022 |בימ"ש לעניינים מינהליים – תל אביב
רע"א 2324/22- פנחס פיגומים 88 בע"מ נגד עורך דין פדר אופיר
שמות השופטים: ג כנפי שטייניץ
ואולם, יש ממש בקביעת בית המשפט המחוזי, כמו גם בטענות הנאמן והכנ"ר, ולפיהן אישורו של בית המשפט של פשיטת רגל נדרש לשם ניהול התביעה האזרחית, בהיותה תובענה העשויה להשפיע על מסת נכסי החייב. נפסק לא אחת על ידי בית משפט זה כי "נקודת המוצא חייבת להיות כי הליכים בקשר למסה של נכסי החייב צריכים להתנהל בבית המשפט בו מתנהלים הליכי פשיטת הרגל", זאת על מנת למנוע מצב בו אחד הנושים יגיש תביעה רגילה נגד החייב העלולה לדלדל את קופת הכינוס (ראו: רע"א 6170/13 תנעמי נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 4 ( 5.6.2014 ); רע"א 5306/04 ביאעה נ' אחים בולוס חברה לבנין ושיכון 1978 בע"מ, פסקה 5 ( 17.3.2005 ); רע"א 6341/16 עזרא נ' אהרון, פסקה 10 ( 11.9.2016 ); רע"א 2135/19 תדמור נ' שירן השקעות בע"מ, פסקה 18 ( 24.6.2019 )). בית משפט זה עמד על כך גם בעניין עיריית תל אביב, בהתייחסו להליכי גבייה הננקטים על-ידי נושה נגד החייב בגין חוב שאינו בר תביעה. צוין כי אף אם נתונה בידי נושה בחוב שאינו בר תביעה האפשרות לנקוט בהליך משפטי נגד חייב, אין הוא רשאי לנקוט הליכי גבייה על נכסיו מבלי שניתן אישורו של בית המשפט לכך (ראו: עניין עיריית תל אביב, בפסקאות 21/15). זאת מאחר שנכסי פושט הרגל מוקנים כולם לנאמן כבר למן מועד מעשה פשיטת הרגל ועד למתן צו ההפטר (ראו: סעיף 5 וכן סעיפים 42 ו-84(א) לפקודה; ע"א 1656/90 זילברמן נ' הנאמן בפשיטת רגל לנכסי החייב חיים גושן, פ"ד מו(3) 854, 858-857 (1992)). במצב דברים זה, "בהתחשב בנקודת המוצא על פיה הליכים בקשר לכלל מסת נכסי החייב מתבררים בבית המשפט בו מתנהלים הליכי פשיטת הרגל ", בהתחשב בסמכותו הרחבה של בית משפט לפשיטת רגל, ובשים לב לכך "שנקיטת הליך נגד החייב בלא כל פיקוח עלולה להשפיע גם על מסת נכסי החייב ועל קופת פשיטת הרגל", נקבע כי נדרש אישורו של בית משפט של פשיטת רגל לנקיטת הליכי גבייה נגד החייב בגין חוב שאינו בר תביעה(עניין עיריית תל אביב, בפסקאות 20/18).
החלטה |13/11/2022 |בית המשפט העליון
פשר (תל אביב) 6970-08-17- שמואל פורטה נגד עורך דין אסף שמרת
שמות השופטים: חגי ברנר
. " (ע"א 6416/01 דני בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 204 (2003)). 22. בית המשפט הדן בבקשה למתן הפטר, מופקד על עריכת האיזון בין שתי התכליות האמורות, שלעתים אינן עולות בקנה אחד זו עם זו. וכפי שנפסק בע"א 4260/15 אלעזר נ' עירית הוד השרון, פס' 15 (פורסם בנבו, 11.04.2018 ): "כידוע, בבסיסם של דיני פשיטת הרגל עומדות שתי תכליות, אשר עלולות לעיתים לסתור האחת את השנייה: הראשונה מתמקדת בנושים – כינוס נכסיו של החייב מתוך מטרה לפרוע את חובותיו בדרך יעילה, שוויונית ומהירה; השנייה מתמקדת בחייב – לאפשר לו "לפתוח דף חדש" באמצעות מתן הפטר . . . ". אגב מלאכת האיזון בין הערכים הללו, נבחנות נסיבותיו האישיות של החייב, לרבות אופן יצירת החובות, היקפם, גילם, התנהלותו של החייב בהליך פשיטת הרגל, תום ליבו, גילו, מצב בריאותו, כושר השתכרותו, פרק הזמן בו נמשך הליך פשיטת הרגל ומידת התוחלת בהמשך הליך פשיטת הרגל מבחינת נושי החייב. 23. נחזור ונזכיר כי גם לפי הדין שחל במקרה דנן, לאמור, הדין שקדם לכניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018, הליך פשיטת הרגל נושא גם אופי שיקומי, ולא מדובר בהליך עונשי (מחוזי ת"א) 5156-04-15 דזרי סוני בן דוד נ' כונס נכסים רשמי תל אביב (פורסם בנבו, 15.07.2019 ); ראה גם פש"ר (מחוזי ת"א) 4389-12-09 עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב אייל סלור (בפשיטת רגל) נ' אביבה סלור (פורסם בנבו, 18.03.2018 ); פש"ר (מחוזי ת"א) 11571-01-16 יוסי פוס נ' עו"ד חן גראופמן, נאמן לנכסי יוסי פוס )פורסם בנבו, 03.08.2020 ).
פסק דין |05/12/2020 |מחוזי – תל אביב
ע"א 6553/20- עיריית ת"ל אביב יפו נגד ' כונס הנכסים הרשמי
שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,ד מינץ
" (שם, בעמ' 455). משמעותה המעשית של הוראת עיכוב ההליכים היא כי החל ממועד מתן צו הכינוס, ניתן לתבוע ולגבות חוב בר-תביעה רק באמצעות השתתפות בהליכי פשיטת הרגל על ידי הגשת תביעת חוב לפי סעיף 71 לפקודה (וראו: עניין עיריית תל אביב, פסקה 25). עיכוב ההליכים נועד להגשים מספר מטרות, וביניהן בעיקר, מניעת פגיעה בשוויון בין הנושים. זאת מפני שדיני חדלות הפירעון שואפים להביא לשוויון בין נושי החייב בעלי אותו מעמד, בין היתר באמצעות שלילת זכויות תביעה אינדיווידואליות של נושים (ראו גם: ע"א 10650/08 אלישיוב נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 81 ( 14.11.2010 )). על כן נשללת האפשרות כי נושה (שאינו נושה מובטח) יפעל באופן עצמאי ויגבה את חובו, בעוד שהנושים האחרים המשתתפים בהליך יסתפקו בדיבידנד רק לאחר שתאושרנה תביעות החוב שהגישו במסגרתו. פגיעה נוספת בעיקרון השוויון עשויה לנבוע מכך שתביעתו של נושה הפועל באופן עצמאי תתברר בבית משפט, בעוד שיתר הנושים ייאלצו להביא את תביעתם לבירור לפני הנאמן (שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל, 118 (מהדורה שלישית, 2010) (להלן: פשיטת רגל)). קשה אפוא להפריז בחשיבותו של סעד עיכוב ההליכים, שהוא הכרחי וחיוני על מנת למנוע מנושים לנקוט הליך עצמאי נגד חייב כדי לזכות ביתרון על פני נושים אחרים. לכך מצטרפות תכליות נוספות העומדות בבסיסו של סעד עיכוב ההליכים: ריכוז התביעות בהליך אחד באופן שיקל על חלוקת הנכסים באופן שוויוני, מהיר ויעיל; וחיסכון בזמן של בתי המשפט השונים (רע"א 7205/18 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' אסולין, פסקה 12 ( 2.1.2019 ) (להלן: עניין מנורה מבטחים); רע"א 5976/14 ביטקובר נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 2 ( 16.12.2014 )).
פסק דין |28/07/2021 |בית המשפט העליון
ע"א 4836/22- שלמה קוליש נגד עורך דין שמואל מיכאל
שמות השופטים: י עמית,ד מינץ,י וילנר
אחד מהאמצעים החשובים ליישב בין התכליות השונות הפועלות בהליכי פשיטת רגל, מתמקד בדרישה לתום לב מצד החייב, השזורה לכל אורכו של ההליך, מתחילתו ועד סופו (ע"א 4174/21 חוסין נ' עו"ד גבריאלי עופר, פסקה 6 ( 22.6.2021 ); עניין דמרי, פסקה 11; דרישה זו עומדת בעינה גם בהליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, וראו למשל: ע"א 6892/18 רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן – מנהל מיוחד, פסקה 9 ( 18.12.2019 ); עניין ברק, פסקה 19). הנחת היסוד היא כי "אין כל הצדקה לתת 'קרש הצלה' לחייב אשר בא לבית-המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר" (רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 814 (2004)). ויודגש, הדרישה הקפדנית להתנהגות בתום לב מתפרשת לא רק על שלבי ההליך, כי אם גם על שלב יצירת החובות (ע"א 893/21 אברהם נ' עו"ד יניב אינסל – המנהל המיוחד, פסקה 4 ( 25.4.2021 ); ע"א 3414/19 יגיל נ' עו"ד הראל אורן – המנהל המיוחד, פסקה 8 ( 23.2.2020 ); עניין ברק, פסקה 19). לא למותר לציין כי מקום שבו נהג החייב בחוסר תום לב, הדבר יעמוד לו לרועץ בעת שיבקש להותיר את ההליך על כנו חרף היעדר תועלת בהמשך קיומו (ע"א 3631/21 בן אהרון שר נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב, פסקה 17 ( 7.12.2021 ); ע"א 7708/21 לנקרי נ' עו"ד איהאב סבאח – הנאמן לנכסי החייב, פסקה 11 ( 12.12.2021 )). 13. בענייננו, בהתחשב במכלול נסיבות העניין, אינני סבור כי האיזון בין התכליות השונות אליו הגיע בית המשפט המחוזי מצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור.
פסק דין |10/12/2022 |בית המשפט העליון
ע"א 7708/21- יוחנן לנקרי נגד עורך דין איהאב סבאח- הנאמן לנכסי
שמות השופטים: י עמית,ד מינץ,י וילנר
וכפי שציינתי לאחרונה ממש בעניין ע"א 3631/21 שר נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב, פסקה 11 ( 7.12.2021 ): " חובת תום הלב אינה מהווה תנאי להליכים שנפתחו לבקשת נושה, וככלל אין בהפרתה כדי להביא לביטולם, כל עוד קיימת תועלת מהותרת ההליך על כנו. אלא שחרף האמור אין החייב "פטור" מלנהוג בתום לב במסגרת הליך שנפתח לבקשת נושיו. זאת, שכן מקום בו נהג החייב בחוסר תום לב במסגרת ההליך, הדבר יעמוד לו לרועץ בעת שיבקש הפטר או בעת שיבקש להותיר את ההליך על כנו חרף היעדר תועלת לנושים מקיומו. במצבים אלה, בהם מבקש החייב ליהנות מהיתרונות הגלומים בהליכי פשיטת הרגל אף שהם לא נפתחו לבקשתו, שוב מתעוררת התכלית שביסוד הטלת חובת תום הלב על החייב – ש"לא יהא חוטא נשכר". כאמור, אין כל הצדקה להושיט יד לחייב שהתנהל במסגרת ההליך בחוסר תום לב, ואף אין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע לחייב שכזה . אדרבה, הליכים הנפתחים לבקשת נושה אינם מותנים בתום לב של החייב בעת יצירת חובותיו ובמרבית המקרים אף כרוכים בכך. על כן, אי זקיפת התנהלות חסרת תום הלב של החייב עובר לכניסתו להליך, מדגישה את הצורך שיוכיח ביתר שאת את היותו ראוי ליתרונות הגלומים בהליך פשיטת הרגל. " (לעניין חובת תום הלב המוטלת על החייב בהליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון), ראו שם, פסקאות 22/18). על רקע האמור, משעה שמדובר בענייננו בהליך פשיטת רגל שנפתח לבקשת נושה, בצדק קבע בית המשפט כי לאור מחדלי החייב ולאור הקביעה כי אין עוד תועלת בהמשך קיום ההליך, יש להורות על ביטולו.
פסק דין |11/12/2021 |בית המשפט העליון
רע"א 663/21- שייח יוסף מנאר נגד ' הממונה על הליכי חדלות פירעון- מחלקת ערעורים
שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,ד מינץ
מה גם, בעבר ציינתי כי קיים בסיס לסברה כי המחוקק לא חפץ כלל להעניק רשות ערעור נוספת, ב"גלגול שלישי" או "בגלגול רביעי" לפי חוק חדלות פירעון (רע"א 7155/20 לפידות נ' ברכר ( 22.10.2020 )). אולם, חרף האמור, בנסיבות יוצאות דופן אלו וכדי להעמיד הלכה על מכונה, נדון בבקשות כאילו ניתנה בהן רשות והוגשו ערעורים לפי הרשות שניתנה. בהמשך לכך נדחה את הערעורים לגופו של עניין. 14. אכן, "תקופת צינון" בין הליך פשיטת רגל שבוטל לבין פתיחת הליך חדלות פירעון חדש או בין הליך חדלות פירעון אחד לבין הליך חדלות פירעון אחר, איננה קבועה במסגרת החוק וגם לא ניתן לה ביטוי בעבר במסגרת הפקודה. הלכת אלקצאצי הביאה לידי ביטוי פרקטיקה שהשתרשה, לפיה לא ניתן להשלים עם מתן אפשרות לחייבים לפתוח בהליך חדלות פירעון חדש, מיד בסמוך לאחר שבוטל הליך קודם בשל מחדליהם. לא בכדי, בשורה ארוכה של פסקי דין שניתנו בערכאות הדיוניות, מאז נכנס חוק חדלות פירעון לתוקף, הוחלה הלכה זו גם על הליכים המתנהלים לפי החוק (ראו למשל: פש"ר (מחוזי מר') 67349-09-16 מגור נ' כונס נכסים רשמי מחוז תל אביב ( 11.12.2019 ); פש"ר (מחוזי ת"א) 36106-05-17 בן דוד נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ( 1.1.2020 ); פש"ר (מחוזי חי') 33929-03-19 פנזין נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ( 7.1.2020 ); פש"ר (מחוזי ת"א) 32941-04-17 ישר נ' כונס הנכסים הרשמי תל-אביב ( 20.7.2020 ) (להלן: עניין ישר); חדל"פ (שלום חי') 50668-06-20 קיבו נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – מחוז חיפה ( 24.8.2020 ); עחדל"פ (שלום ב"ש) 51984-01-20 ווקנין נ' הממונה על חדלות פירעון – מחוז באר שבע והדרום ( 2.9.2020 ); פש"ר (מחוזי חי') 3613-02-15 ריסנברג נ' הכונס הרשמי מחוז חיפה (
פסק דין |19/06/2021 |בית המשפט העליון
רע"א 2324/22- פנחס פיגומים 88 בע"מ נגד עורך דין פדר אופיר
שמות השופטים: ג כנפי שטייניץ
ואולם, יש ממש בקביעת בית המשפט המחוזי, כמו גם בטענות הנאמן והכנ"ר, ולפיהן אישורו של בית המשפט של פשיטת רגל נדרש לשם ניהול התביעה האזרחית, בהיותה תובענה העשויה להשפיע על מסת נכסי החייב. נפסק לא אחת על ידי בית משפט זה כי "נקודת המוצא חייבת להיות כי הליכים בקשר למסה של נכסי החייב צריכים להתנהל בבית המשפט בו מתנהלים הליכי פשיטת הרגל", זאת על מנת למנוע מצב בו אחד הנושים יגיש תביעה רגילה נגד החייב העלולה לדלדל את קופת הכינוס (ראו: רע"א 6170/13 תנעמי נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 4 ( 5.6.2014 ); רע"א 5306/04 ביאעה נ' אחים בולוס חברה לבנין ושיכון 1978 בע"מ, פסקה 5 ( 17.3.2005 ); רע"א 6341/16 עזרא נ' אהרון, פסקה 10 ( 11.9.2016 ); רע"א 2135/19 תדמור נ' שירן השקעות בע"מ, פסקה 18 ( 24.6.2019 )). בית משפט זה עמד על כך גם בעניין עיריית תל אביב, בהתייחסו להליכי גבייה הננקטים על-ידי נושה נגד החייב בגין חוב שאינו בר תביעה. צוין כי אף אם נתונה בידי נושה בחוב שאינו בר תביעה האפשרות לנקוט בהליך משפטי נגד חייב, אין הוא רשאי לנקוט הליכי גבייה על נכסיו מבלי שניתן אישורו של בית המשפט לכך (ראו: עניין עיריית תל אביב, בפסקאות 21/15). זאת מאחר שנכסי פושט הרגל מוקנים כולם לנאמן כבר למן מועד מעשה פשיטת הרגל ועד למתן צו ההפטר (ראו: סעיף 5 וכן סעיפים 42 ו-84(א) לפקודה; ע"א 1656/90 זילברמן נ' הנאמן בפשיטת רגל לנכסי החייב חיים גושן, פ"ד מו(3) 854, 858-857 (1992)). במצב דברים זה, "בהתחשב בנקודת המוצא על פיה הליכים בקשר לכלל מסת נכסי החייב מתבררים בבית המשפט בו מתנהלים הליכי פשיטת הרגל ", בהתחשב בסמכותו הרחבה של בית משפט לפשיטת רגל, ובשים לב לכך "שנקיטת הליך נגד החייב בלא כל פיקוח עלולה להשפיע גם על מסת נכסי החייב ועל קופת פשיטת הרגל", נקבע כי נדרש אישורו של בית משפט של פשיטת רגל לנקיטת הליכי גבייה נגד החייב בגין חוב שאינו בר תביעה(עניין עיריית תל אביב, בפסקאות 20/18).
החלטה |13/11/2022 |בית המשפט העליון
רע"א 13555-08-24- אדם שמסי נגד ' מוחמד שמסי
שמות השופטים: עופר גרוסקופף
את סעיף 178(ג) לפקודה יש לקרוא כחלק מהוראות הפקודה שמקנות לבית משפט של פשיטת רגל סמכויות החורגות מגבולות הליך הפש"ר שלפניו. בעיקר, יש לקוראו לצד סעיף 22(א) לפקודה, לפיו משהוגשה בקשה לפשיטת רגל, בית המשפט של פשיטת הרגל רשאי "לעכב כל תובענה, הוצאה לפועל ואמצעי אחר על פי דין נגד החייב" (על הקשר הקרוב בין הסמכות שעניינה "העברת תובענות" לבין הסמכות שעניינה "עיכוב הליכים", ראו למשל רע"א 630/19 עו"ד עופר שפירא רז מנגל-מנהלי העזבון נ' אגף מס הכנסה-פקיד שומה תל אביב 3, פסקה 15 ( 29.8.2019 ) (להלן: עניין מנגל); רע"א 2324/22 פנחס פיגומים 88 בע"מ נ' עו"ד פדר אופיר, המנהל המיוחד לחייב דוד ברניקר, פסקה 34 ( 14.11.2022 ) (להלן: עניין פנחס פיגומים); כן ראו דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ה"ח 604, 738, ביחס לקביעת סמכויות אלו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018). כפי שנקבע לא אחת, פרישת כנפיו של בית משפט של פשיטת רגל על הליכים אחרים הנוגעים לעניינו של החייב, למשל בהתאם לסעיפים 178(ג) ו-22(א) לפקודה, נועדה לרכז את בירור התביעות נגד מסת נכסי החייב לכדי הליך אחד, מהיר ויעיל; למנוע פגיעה בשוויון בין הנושים; ולחסוך בזמן שיפוטי (ראו והשוו: רע"א 5976/14 ביטקובר נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 2 ( 16.12.2014 ); רע"א 7205/18 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' אסולין, פסקה 12 ( 2.1.2019 ); עניין מנגל, בפסקה 17; עניין פנחס פיגומים, בפסקה 34; שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 119-118 (מהדורה שלישית 2010)).
החלטה |24/12/2024 |בית המשפט העליון
פשר (תל אביב) 35004-09-19- סרגיי ירוחימוביץ נגד כונס נכסים רשמי ת"ל אביב
שמות השופטים: חגי ברנר
משיב כונס נכסים רשמי תל אביב ע"י ב"כ עו"ד מיקי וינגרטן ועו"ד לבונה קורן החלטה מבוא 1. מה דין הליך פשיטת רגל של יחיד שנפתח בבית המשפט המחוזי ביום 15.9.2019 או לאחר מכן – זוהי השאלה העקרונית הטעונה הכרעה. 2. ביום 15.9.2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון" או "החוק"). 2 3. סעיף 103 לחוק חדלות פירעון קובע כי בקשת היחיד לצו פתיחת הליכים תוגש לממונה אם מדובר בחייב שסך חובותיו עולה על 150,000 , או לרשם ההוצאה לפועל אם סך חובותיו נמוך יותר. לעומת זאת, אם מדובר בבקשת נושה או בבקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו פתיחת הליכים נגד יחיד, הבקשה תוגש לבית המשפט. 4. סעיף 353 (א) לחוק חדלות פירעון קובע: "בית משפט השלום שידון בהליכים לפי חוק זה של יחידים בכל מחוז, יהיה בית משפט השלום שבו יושב נשיא בית המשפט". מכאן שהסמכות העניינית לדון בהליכי פשיטת רגל של יחידים לפי חוק חדלות פירעון, שנפתחו החל מיום 15.9.2019 (להלן: "המועד הקובע"), נתונה ממועד זה ואילך לבתי משפט השלום ולא עוד לבתי המשפט המחוזיים. 5. יחד עם זאת, בשים לב לכך שבמערכת בתי המשפט מטופלים כיום עשרות אלפי תיקי פשיטת רגל אשר המחוקק לא התכוון להעבירם אל בתי משפט השלום (מלאי תיקים קיים), קובע סעיף 373(ב) לחוק חדלות פירעון מהו דינם של הליכי פשיטת רגל שהיו תלויים ועומדים ערב כניסתו של החוק לתוקף: "על הליכי פירוק לפי פקודת החברות, על הליכי פשרה או הסדר שניתן במסגרתם צו הקפאת הליכים לפי חוק החברות ועל הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה, ימשיכו לחול הוראות הדין שחלו עליהם ערב יום התחילה.
החלטה |18/09/2019 |
פשר (תל אביב) 39414-09-19- יושבייב ולדיסלב נגד כונס נכסים רשמי ת"ל אביב
שמות השופטים: חגי ברנר
רשמי תל אביב החלטה מבוא 1. מה דין הליך פשיטת רגל של יחיד שנפתח בבית המשפט המחוזי ביום 15.9.2019 או לאחר מכן – זוהי השאלה העקרונית הטעונה הכרעה בהליך הנוכחי. 2. ביום 15.9.2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון" או "החוק"). 2 3. סעיף 103 לחוק חדלות פירעון קובע כי בקשת היחיד לצו פתיחת הליכים תוגש לממונה אם מדובר בחייב שסך חובותיו עולה על 150,000 , או לרשם ההוצאה לפועל אם סך חובותיו נמוך יותר. לעומת זאת, אם מדובר בבקשת נושה או בבקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו פתיחת הליכים נגד יחיד, הבקשה תוגש לבית המשפט. 4. סעיף 353 (א) לחוק חדלות פירעון קובע: "בית משפט השלום שידון בהליכים לפי חוק זה של יחידים בכל מחוז, יהיה בית משפט השלום שבו יושב נשיא בית המשפט". מכאן שהסמכות העניינית לדון בהליכי פשיטת רגל של יחידים לפי חוק חדלות פירעון, שנפתחו החל מיום 15.9.2019 (להלן: "המועד הקובע"), נתונה ממועד זה ואילך לבתי משפט השלום ולא עוד לבתי המשפט המחוזיים. 5. יחד עם זאת, בשים לב לכך שבמערכת בתי המשפט מטופלים כיום עשרות אלפי תיקי פשיטת רגל אשר המחוקק לא התכוון להעבירם אל בתי משפט השלום (מלאי תיקים קיים), קובע סעיף 373(ב) לחוק חדלות פירעון מהו דינם של הליכי פשיטת רגל שהיו תלויים ועומדים ערב כניסתו של החוק לתוקף: "על הליכי פירוק לפי פקודת החברות, על הליכי פשרה או הסדר שניתן במסגרתם צו הקפאת הליכים לפי חוק החברות ועל הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה, ימשיכו לחול הוראות הדין שחלו עליהם ערב יום התחילה. " 6. ההליך שלפניי, כמו גם הליכים דומים נוספים, נפתח בבית המשפט המחוזי ביום 16.9.2019 .
החלטה |19/09/2019 |
פשר (תל אביב) 12877-03-15- שלוה בוטראשבילי נגד עורך דין יניב אינסל
שמות השופטים: חגי ברנר
וכפי שנפסק בע"א 4260/15 אלעזר נ' עירית הוד השרון, פס' 15 (נבו, 11.04.2018 ): 6 "כידוע, בבסיסם של דיני פשיטת הרגל עומדות שתי תכליות, אשר עלולות לעיתים לסתור האחת את השנייה: הראשונה מתמקדת בנושים – כינוס נכסיו של החייב מתוך מטרה לפרוע את חובותיו בדרך יעילה, שוויונית ומהירה; השנייה מתמקדת בחייב – לאפשר לו "לפתוח דף חדש" באמצעות מתן הפטר . . . ". אגב מלאכת האיזון בין הערכים הללו, נבחנות נסיבותיו האישיות של החייב, לרבות אופן יצירת החובות, היקפם, גילם, התנהלותו של החייב בהליך פשיטת הרגל, תום ליבו, גילו, מצב בריאותו, כושר השתכרותו, פרק הזמן בו נמשך הליך פשיטת הרגל ומידת התוחלת בהמשך הליך פשיטת הרגל מבחינת נושי החייב. 21. אכן, במקרה דנן לא ניתן לקבוע באופן פוזיטיבי כי החייב ייצר את חובותיו בתום לב (כשם שלא ניתן לקבוע ההיפך), אלא שבנסיבות האישיות שתוארו לעיל, הספק צריך לפעול לזכותו של החייב ולא לחובתו. 22. נחזור ונזכיר כי גם לפי הדין שחל במקרה דנן, לאמור, הדין שקדם לכניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018, הליך פשיטת הרגל נושא גם אופי שיקומי, ולא מדובר בהליך עונשי ((מחוזי ת"א) 5156-04-15 דזרי סוני בן דוד נ' כונס נכסים רשמי תל אביב (נבו, 15.07.2019 ); ראה גם פש"ר (מחוזי ת"א) 4389-12-09 עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב אייל סלור (בפשיטת רגל) נ' אביבה סלור (נבו, 18.03.2018 ); פש"ר (מחוזי ת"א) 11571-01-16 יוסי פוס נ' עו"ד חן גראופמן, נאמן לנכסי יוסי פוס (נבו, 03.08.2020 ).
פסק דין |07/10/2021 |מחוזי – תל אביב\
פשר (תל אביב) 36460-07-17- עירית ירושלים נגד דוד דהן
שמות השופטים: סיגל רסלר זכאי
מכאן הבקשה שלפני; טיעוני הצדדים בתמצית 4. לטענת המבקשת פעלה כדין כאשר נקטה בהליך משפטי נגד החייב בגין חובות שנוצרו לאחר מועד מתן צו הכינוס, שכן, אינם "ברי-תביעה" לפי הפקודה. זאת, לאור אופיו המיוחד של מס הארנונה שהינו חוב שוטף, אשר נוצר לאחר המועד המכריע. צבירתו אף עשויה להוות עילה לביטול הליכי פשיטת הרגל בעניינו של החייב. נטען כי בהתאם לע"א 6553/20 עיריית תל אביב יפו נ' כונס הנכסים הרשמי ( 29.7.2021 ) (להלן: "עניין עיריית תל אביב") יש לאבחן בין נקיטת הליך משפטי גרידא לבין הליכי גביה מנהליים נגד חייב המצוי בהליכי פשיטת רגל. נטען, כי בעניין עיריית תל אביב נקבע כי הדרישה לקבלת אישורו של בית המשפט של פשיטת הרגל נדרשת להליכי הגבייה על נכסי החייב המוקנים לנאמן. (שם, פס' 21). 5. נטען, כי בגין חובות החייב שקדמו למתן צו הכינוס, הופסקו ההליכים עם מתן הודעת החייב על כניסתו להליכי פשיטת הרגל והמבקשת נקטה בהליך משפטי חדש בגין החוב שנצבר לאחר מתן צו הכינוס. 6. לטענת החייב על המבקשת היה לפנות ולקבל היתר להגשת התביעה כתנאי להגשתה. נטען כי בעניין עיריית תל אביב נקבע באופן מפורש כי גם נושה של חוב שאינו בר-תביעה, חייב להקדים פניה לבית משפט של חדלות פירעון, בטרם ינקוט בהליכים נגד החייב. היתר לניהול הליכים משפטיים נגד חייב המצוי בהליכי פשיטת רגל יינתן רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (רע"א 6272/15 טולצ'נסקי נ' עו"ד ירון כהנא ( 27.10.15 ) פס' 12 (להלן: "טולצ'נסקי")). אציין, כי בטלוצ'נסקי התייחס כב' השופט נ. סולברג לסעיף 267 לפקודת החברות , תשמ"ג-1983, לפיו: "משניתן צו פירוק, או משנתמנה מפרק זמני, אין להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה אלא ברשות בית המשפט ובכפוף לתנאים שיקבע" (הדגשה שלי).
החלטה |02/03/2022 |מחוזי – תל אביב
פשר (תל אביב) 11571-01-16- יוסי פוס נגד עורך דין חן גראופמן
שמות השופטים: חגי ברנר
וכפי שנפסק בע"א 4260/15 אלעזר נ' עירית הוד השרון, פס' 15 (פורסם בנבו, 11.04.2018 ): "כידוע, בבסיסם של דיני פשיטת הרגל עומדות שתי תכליות, אשר עלולות לעיתים לסתור האחת את השנייה: הראשונה מתמקדת בנושים – כינוס נכסיו של החייב מתוך מטרה לפרוע את חובותיו בדרך יעילה, שוויונית ומהירה; השנייה מתמקדת בחייב – לאפשר לו "לפתוח דף חדש" באמצעות מתן הפטר (ע"א 3376/11 רוזנברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פס' יב (פורסם בנבו, 6.10.2013 ); רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 814 (2004); ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 204 (2003))". 24. אגב מלאכת האיזון בין הערכים הללו, נבחנות נסיבותיו האישיות של החייב, לרבות אופן יצירת החובות, היקפם, גילם, התנהלותו של החייב בהליך פשיטת הרגל, תום ליבו, גילו, מצב בריאותו, כושר השתכרותו, פרק הזמן בו נמשך הליך פשיטת הרגל ומידת התוחלת בהמשך הליך פשיטת הרגל מבחינת נושי החייב. 7 25. נוכח התנגדותה הנמרצת של אוליבו למתן הפטר לחייב, נחזור ונזכיר כי גם לפי הדין שחל במקרה דנן, קרי הדין שקדם לכניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018, הליך פשיטת הרגל נושא גם אופי שיקומי, ולא מדובר בהליך עונשי (פש"ר (מחוזי ת"א) 5156-04-15 בן דוד נ' כונס נכסים רשמי תל אביב (פורסם בנבו, 15.7.2019 ); ראו גם: פש"ר (מחוזי ת"א) 4389-12-09 עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב אייל סלור (בפשיטת רגל) נ' סלור (פורסם בנבו, 18.3.2018 ). אין באים חשבון עם החייב על כך שיצר חובות ואין מענישים אותו על כך (ראו: פש"ר (מחוזי ת"א) 15772-02-16 בן-אור נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 9.5.2018 )).
פסק דין |02/08/2020 |מחוזי – תל אביב
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 1. הגדרות
1. בפקודה זו – "בית המשפט" – בית המשפט המוסמך לעניני פשיטת רגל לפי פקודה זו; "החלטה" או "החלטה רגילה" של אסיפת נושים – החלטה שנתקבלה בה ברוב ערך תביעותיהם של הנושים הנוכחים בה, בעצמם או על ידי שלוח, ומשתתפים בהצבעה על אותה החלטה; "החלטה מיוחדת" של אסיפת נושים – החלטה שנתקבלה בה ברוב מנין הנושים הנוכחים בה, בעצמם או על ידי שלוח, ומשתתפים בהצבעה על אותה החלטה ובשלושה רבעי ערך תביעותיהם; "העברה" – לרבות הקניית נכסים והמחאתם; "הפרשי הצמדה" – תוספת לסכום לפי שיעור העליה של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "הפרשי הצמדה וריבית" – הפרשי הצמדה בצירוף ריבית לא צמודה של 3% לשנה; "חבות" – התקשרות, התחייבות, הסכמה או הבטחה, מפורשות או משתמעות, העשויות להביא, עמן או עם הפרתן, לתשלום כסף או שווה כסף, ולרבות גמול בעד עבודה שנעשתה, והוא – אף אם סכום החבות אינו קצוב או לא ניתן להיקבע לפי כללים מוגדרים או שהוא נתון לשיקול דעת, או שהוא מותנה או טרם חל זמן פרעונו, ולגבי הפרה – אף אם לא קרתה או לא היתה עשויה לקרות לפני הפטרו של החייב; "חוב בר-תביעה" – כל חוב או חבות שניתן לפי פקודה זו לתבעם בפשיטת רגל; "מוציא לפועל" – כמשמעותו לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, לרבות כל מי שמוסמך לבצע הליך גביה לפי כל דין; "נאמן" – הנאמן בפשיטת רגל על נכסיו של חייב; "נושה מובטח" – מי שבידו שעבוד או עיכבון על נכסי החייב או על חלק מהם, בחזקת ערובה לחוב המגיע לו מהחייב; "נכסים" – מקרקעין ומיטלטלין מכל הגדר שהוא, ובכלל זה כספים ונשיים, בין בישראל ובין מחוצה לה, ולרבות חיוב, זיקת הנאה, זכות, ריווח וזיקה מכל הגדר שהוא, בין הווים ובין עתידים, בין מוקנים ובין מותנים, הנובעים מנכסים כאמור או כרוכים בהם; "נכסי פושט רגל" – הנכסים העומדים לחלוקה בין נושיו לפי פקודה זו למעט נכסים שהוא מחזיק בהם כנאמן; "ריבית" – ריבית בשיעור שנקבע לענין סעיף 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "תובע" – נושה שהגיש תביעה לפי הוראות פרק ג'; "תקנות" – לרבות טפסים; "השר" – שר המשפטים.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 35. אישור ההצעה בבית המשפט
35. (א) הצעה שנתקבלה באסיפת הנושים רשאי החייב או הכונס הרשמי לבקש מבית המשפט לאשרה, והודעה על הזמן שנקבע לשמיעת הבקשה תינתן לכל נושה שתבע את חובו (ב) כל נושה שתבע את חובו זכאי שהתנגדותו לבקשה תישמע בבית המשפט, אף אם באסיפת הנושים הצביע בעד קבלת ההצעה. (ג) לענין אישור פשרה או הסדר של חייבים-יחד רשאי בית המשפט, לפי המלצת הכונס הרשמי, לוותר על חקירתו הפומבית של אחד מהם המנוע מהתייצב לחקירה מחמת מחלתו או העדרו מישראל. (ד) לא יאשר בית המשפט פשרה או הסדר שלא נקבע בהם שיש לשלם תחילה את כל החובות שיש להם דין קדימה בחלוקת נכסיו של פושט רגל. (ה) לפני אישור ההצעה ישמע בית המשפט דו"ח של הכונס הרשמי על האמור בהצעה ועל התנהגותו של החייב, וישמע כל התנגדות שהעלה נושה או נציגו. (ו) מצא בית המשפט כי הצעת החייב סבירה, וכי יש בה כדי להועיל לציבור הנושים בכללותו בהתייחס להליכי פשיטת הרגל, רשאי הוא לאשר את ההצעה או להתנותה בתנאים נוספים שיקבע, לרבות במתן ערובות לביצועה; בית המשפט רשאי לסרב לאשר הצעה של חייב אשר אילו הוכרז פושט רגל, היה בית המשפט רשאי שלא ליתן לו הפטר, מאחר שנתקיים בו האמור בסעיף 63. (ז) הוכחו עובדות שלפיהן היה על בית המשפט, אילו הוכרז החייב פושט רגל, לא ליתן לו הפטר, או להתלות את הפטרו או להתנותו בתנאים, יסרב בית המשפט לאשר את ההצעה, זולת אם יש בה ערובה סבירה שישולמו מיד או בזמן קרוב השיעורים המפורטים להלן על כל חוב לא מובטח שהוא בר תביעה כלפי נכסי החייב, לרבות הפרשי הצ
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 19א. פשרה או הסדר לפני צו כינוס
19א. (א) חייב שחובותיו עולים על 34,614 4 שקלים חדשים רשאי לפנות בכל עת לבית המשפט, בבקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם נושיו, אף אם לא הוגשה בקשת פשיטת רגל, או אם הוגשה – כל עוד לא ניתן נגדו צו כינוס. (ב) לבקשה יצרף החייב – (1) את הצעת הפשרה או ההסדר, בצירוף תצהירו שאינו יכול לשלם את כל חובותיו; (2) דין וחשבון כאמור בסעיף 17(א)(2) על חובותיו ורכושו בציון סיבת הגרעון; (3) (נמחקה). (ג) בית המשפט רשאי לאשר את ההצעה אם מצא שיש יסוד סביר להניח שישולמו לפיה לפחות שלושים אחוזים מכל חוב לא מובטח שאילו ניתן צו כינוס ביום הגשת הבקשה היה בר תביעה, לרבות הפרשי הצמדה עליו עד ליום הגשת הבקשה לאישור ההצעה; בית המשפט רשאי להתנות את אישורו להצעה במתן ערובות לביצועה. (ד) בית המשפט רשאי להטיל על הכונס הרשמי תפקידים שנקבעו בכל הנוגע לטיפול בהצעה לפי סעיף זה, ולהורות על כינוס אסיפות נושים לשם דיון בה. (ה) הוראות סימן ג' בפרק זה, למעט הוראות סעיף 35(ז), יחולו על הצעה לפי סעיף זה בשינויים המחוייבים.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 18ה. החלטת בית המשפט
18ה. (א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו; (3) לקבוע, בכפוף להוראות סעיף 63, כי מיד לאחר הכרזת החייב פושט רגל יינתן לו הפטר לאלתר, מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים, ובלבד שחלפו לפחות ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס; על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 66, 67, 69 ו-226. (ב) בית המשפט רשאי לדחות את מתן ההחלטה בבקשת פשיטת הרגל למועד שיקבע, על מנת לאפשר לחייב להסדיר את חובותיו בדרך של פשרה או הסדר לפי פקודה זו.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 10. חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה
10. 3 (א) לעניין בקשה לצו לפתיחת הליכים שמגיש הנושה, חזקה היא כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה – חזקת חדלות הפירעון): (1) הנושה מסר לתאגיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 86,167.41 שקלים חדשים, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 30 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה: (א) אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין לתאגיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב; (ב) הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר לתאגיד את דרישת התשלום; (2) מונה כונס נכסים לכלל נכסי התאגיד או למרביתם; (3) הנושה המציא לתאגיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה) לתשלום חוב שסכומו עולה על 86,167.41 שקלים חדשים, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה; (4) בית המשפט נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 86,167.41 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 86,167.41 שקלים חדשים; (5) בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 11,488.99 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 11,488.99 שקלים חדשים. (ב) בבקשה לצו לפתיחת הליכים המתבססת על חזקת חדלות הפירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב. (ג) חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי התאגיד אם הוכיח כי אי-תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו. (ד) (1) בחישוב סכום חוב העולה על 83,313.65 שקלים חדשים, לעניין התקיימות תנאי מהתנאים בפסקאות (1), (3) ו–(4) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים. (2) בחישוב סכום חוב העולה על 11,108.48 שקלים חדשים, לעניין התקיימות התנאי בפסקה (5) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 18ג. חקירה על ידי הכונס הרשמי וחובת מסירת מידע ומסמכים
18ג. (א) הכונס הרשמי יקיים, לשם הגשת חוות דעתו לבית המשפט, חקירה מקיפה בעניניו של חייב שניתן נגדו צו כינוס, ובכלל זה בדבר הכנסותיו, הוצאותיו, חבויותיו ונכסיו, לרבות נכסים שהיו ברשותו בעבר, והכל בין אם היו אלה נכסיו של החייב לבדו ובין בשיתוף עם אחרים. (ב) לשם קיום החקירה יהא מוסמך הכונס הרשמי, בנוסף לשאר סמכויותיו לפי פקודה זו ובכפוף לכל דין, לבצע פעולות אלה – (1) לדרוש כל מידע או מסמך הנוגעים לעניניו של החייב כאמור בסעיף קטן (א), מכל אדם שיש יסוד סביר להניח כי המידע או המסמך מצויים ברשותו או בידיעתו; (2) לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה לקבל את כל המידע הנוגע לחייב והמצוי בלשכת ההוצאה לפועל, לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. (ג) לא התייצב החייב לחקירה או לא מסר מידע או מסמכים לפי דרישת הכונס הרשמי, ללא הצדקה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, ולאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו, להכריזו פושט רגל – אם הבקשה לפשיטת רגל הוגשה בידי נושה, או לדחותה ולבטל את צו הכינוס ואת הצו לעיכוב הליכים, אם ניתנו – אם הבקשה הוגשה על ידי החייב. (ד) (1) כתב ויתור על סודיות שנתן החייב לכונס הרשמי, כוחו, לענין מסירת מידע או מסמכים הנוגעים לעניניו של החייב – כבקשת החייב עצמו לקבלם; הכונס הרשמי יפעל מכוח כתב הויתור על סודיות במידה הדרושה לביצוע תפקידו; (2) מי שנתבקש למסור מידע או מסמכים כאמור בסעיף קטן זה, חייב, על אף האמור בכל דין, למסרם לידי הכונס הרשמי. (ה) קיבל הכונס הרשמי או מי מטעמו מידע או מסמכים, לא יעשה בהם שימוש ולא יגלה אותם לאחר, אלא במידה הדרושה לביצוע תפקידו, תוך הגנה על פרטיותו של החייב ושל כל מי שנמסר לכונס הרשמי מידע לגביו, או לפי צו של בית משפט. (ו) לענין סעיף זה ולענין סעיפים 59 ו-60א, חקירה, דרישת מידע או מסמכים וקבלתם מכל אדם או רשות, יבוצעו על ידי הכונס הרשמי או מי מעובדיו שהוסמך לכך על ידיו בכתב; בית המשפט רשאי, במהלך חקירה בפניו, להורות על ביצוע כל אחת מפעולות אלה על ידי אדם מטעמו של הכונס הרשמי אף אם לא הוסמך לכך כאמור.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 57. נסיבות למעצר חייב
57. (א) רשאי בית המשפט בצו ערוך אל שוטר, באחת הנסיבות המנויות להלן, להורות על מעצרו של חייב, תפיסת פנקסים, ניירות, כסף ונכסים שברשותו, והחזקת החייב וכל התפוס בשמירה בטוחה כפי שנקבע עד שיורה בית המשפט בדבר; ואלה הנסיבות: (1) לאחר שניתנה התראת פשיטת רגל לפי פקודה זו, או לאחר שהוגשה בקשת פשיטת רגל מאת החייב או עליו, ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שהחייב נמלט, או עומד להימלט, כדי להשתמט מתשלום החוב שבגללו ניתנה התראת פשיטת הרגל או להשתמט מקבלת הבקשה שתומצא לו או מהתייצבות לדיון בה או מחקירת עסקיו או כדי להשתמט מהליכים בפשיטת רגל נגדו או להשהותם או להכביד עליהם בדרך אחרת; אולם לא יהיה תוקף למעצר על סמך התראת פשיטת רגל אלא אם הומצאה לחייב לפני המעצר או בעת ביצועו; (2) לאחר שהוגשה בקשת פשיטת רגל מאת החייב או עליו ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שהחייב עומד להעביר נכסים שלו ממקומם כדי למנוע או לעכב את הכונס הרשמי או נאמן מלתפוס אותם, או שיש יסוד סביר להניח שהוא הסתיר או עומד להסתיר או להשמיד נכסים שלו, או פנקסים, מסמכים או כתבים העשויים להועיל לנושיו במהלך פשיטת הרגל; (3) לאחר שהומצאה לחייב בקשת פשיטת רגל או לאחר שניתן עליו צו כינוס, הוא סילק, בלי רשות הכונס הרשמי או הנאמן, נכסים שבידו; (4) החייב לא התייצב לחקירה שהורה עליה בית המשפט ולא נתן לכך טעם סביר. (ב) תשלום, פשרה או ערובה שבאו לאחר מעצר לפי סעיף זה לא יפטירו מהוראות פקודה זו בענין העדפת מרמה.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 35. אישור ההצעה בבית המשפט
(ז) הוכחו עובדות שלפיהן היה על בית המשפט, אילו הוכרז החייב פושט רגל, לא ליתן לו הפטר, או להתלות את הפטרו או להתנותו בתנאים, יסרב בית המשפט לאשר את ההצעה, זולת אם יש בה ערובה סבירה שישולמו מיד או בזמן קרוב השיעורים המפורטים להלן על כל חוב לא מובטח שהוא בר תביעה כלפי נכסי החייב, לרבות הפרשי הצ מדה עליו עד ליום הגשת ההצעה לאישור בית המשפט: (1) 35% – אם הפשרה הוצעה תוך שנה מיום צו הכינוס; (2) 45% – אם הוצעה כעבור שנה ובטרם עברו שנתיים מיום הצו; (3) 55% – אם הוצעה כעבור שנתיים ובטרם עברו שלוש שנים מיום הצו; (4) 65% – אם הוצעה כעבור שלוש שנים ובטרם עברו ארבע שנים מיום הצו; (5) 80% – אם הוצעה כעבור חמש שנים או יותר מיום הצו, אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפורטו ויירשמו, לקבוע שיעורים אחרים או תקופות אחרות מאלה שפורטו בסעיף קטן זה. (ח) (בטל).
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
סעיף: 71. חובות בני תביעה
71. (א) חוב וחבות קיימים או עתידים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני מתן הצו, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת רגל. חוב וחבות במטבע חוץ יחושבו לפי ערכם במטבע ישראלי ביום מתן הצו. (ב) נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס, בדרכים ובאופן שיקבע השר; הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 4. הגדרות
ההוצאה לפועל"-חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967; "חוק החברות"-חוק החברות, התשנ"ט-1999; "חוק המשכון"-חוק המשכון, התשכ"ז-1967; "חוק העונשין"-חוק העונשין, התשל"ז-1977; "חוק ניירות ערך"-חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968; "חוק פסיקת ריבית והצמד ה"-חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "חייב"-יחיד או תאגיד החב חוב; "הממונה"-הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי שמונה לפי סעיף 266; "המרשם"-(1) לגבי חברות-מרשם החברות המתנהל לפי חוק החברות; (2) לגבי שותפויות-הפנקס המתנהל לפי פקודת השותפויות ; "נאמן"-מי שמונה לפי סעיף 33 או 125; "נושא משרה"-כהגדרתו בחוק החברות, ולגבי שותפות-כל הממלא תפקיד דומה בשותפות וכן שותף כללי; "נושה"-מי שהחייב חב לו חוב; "נושה מובטח"-כמשמעותו בסעיף 243 או 253; "נכס"-מיטלטלין, מקרקעין או זכויות; "נכס הכפוף לשיור בעלות"-כמשמעותו בסעיף 251; "נכסי קופת הנשייה"-כמשמעותם בפרק ב': קופת הנשייה, לחלק ד'; "סדר הפירעון"-כמשמעותו בסעיף 231; "פקודת החברות"-פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983; "פקודת פשיטת הרגל"-פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980; " פקודת השותפויות"-פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975; "צו לפתיחת הליכים"-כמשמעותו בסעיף 3; "צו לשיקום כלכלי", לגבי חייב שהוא יחיד-צו ובו תכנית לפירעון חובותיו ולשיקומו הכלכלי של יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כמשמעותו בפרק ח': צו לשיקום כלכלי , לחלק ג'; "קרוב"-(1) לגבי יחיד-בן זוג, הורה, הורה הורה, סב או סבתא של הורה, בן או בת, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, נין או נינה, או בני זוגם של כל אחד מאלה, וכל אדם
כל הזכויות שמורות ©