כל הזכויות שמורות ©
בית משפט השלום בראשון לציון מהווה את המוקד המרכזי לטיפול בתיקים פליליים במחוז המרכז. כאשר אתם מתמודדים עם כתב אישום פלילי, הבחירה בעורך דין פלילי מקצועי ומנוסה היא צעד מכריע שיכול להשפיע באופן משמעותי על תוצאות התיק. המערכת המשפטית הפלילית מורכבת ודורשת ידע מעמיק וניסיון רב בתחום.
עורכי דין פליליים בראשון לציון מתמחים בייצוג לקוחות במגוון רחב של עבירות פליליות, החל מעבירות קלות ועד למקרים חמורים הדורשים אסטרטגיית הגנה מתוחכמת. הם מכירים לעומק את המאפיינים הייחודיים של בית המשפט המקומי ומסוגלים לספק ייצוג אפקטיבי המותאם לצרכים הספציפיים של כל לקוח.
על פי סעיף 6(א) לחוק סדר הדין הפלילי, בית המשפט מוסמך לדון בעבירות שבוצעו באזור שיפוטו או במקום מגורי הנאשם. הבנה מעמיקה של הגבולות השיפוטיים חיונית לעורכי דין פליליים, שכן היא משפיעה על אסטרטגיית ההגנה ועל האפשרויות המשפטיות העומדות לרשותם.
עורכי דין פליליים מנוסים בראשון לציון מכירים את מאפייני בית המשפט המקומי, כולל נטיות השופטים, הליכי העבודה הפנימיים, והתקדימים המקומיים. ידע זה מאפשר להם לבנות אסטרטגיית הגנה יעילה המותאמת לסביבה המשפטית הספציפית.
בית המשפט בראשון לציון מטפל באופן קבוע בעבירות אלימות חמורות, במיוחד כאשר מדובר במעשים הפוגעים בכבוד האדם ובפרטיותו. עורכי דין פליליים מתמחים בהגנה במקרים של תקיפה, איומים, ועבירות מין, תוך הקפדה על שמירת כבוד הלקוח וזכויותיו.
חומרה מיוחדת ניתנת למקרים הקשורים למערכות יחסים במסגרת העבודה או יחסי מרות. עורכי דין פליליים בתחום זה מבינים את המורכבות הייחודית הכרוכה בדינמיקת כוח ומסוגלים לבנות הגנה המתחשבת בהיבטים הפסיכולוgiים והחברתיים של המקרה.
בית המשפט מטפל בעבירות רכוש מגוונות כגון התפרצות למקום מגורים, גניבה, והיזק לרכוש. במקרים רבים מדובר במספר אירועים שונים המיוחסים לאותו נאשם, מה שדורש אסטרטגיית הגנה מורכבת ומתוחכמת.
עורכי דין פליליים המתמחים בתחום זה מבינים את הקשרים בין האירועים השונים ומסוגלים לזהות חוזרים ודפוסים שיכולים לשמש לביסוס טענות הגנה או להקלה בעונש.
בית המשפט דן בעבירות איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, כאשר חומרת העונש נקבעת בהתאם לנסיבות המקרה ולעברו של הנאשם. עורכי דין פליליים בתחום זה מתמחים בבחינת הקשר בין המילים שנאמרו לכוונה האמיתית, ובבניית הגנה המתבססת על הבנה מעמיקה של דיני האיומים.
טענת הגנה מן הצדק היא טענת הגנה מרכזית שעורכי דין פליליים מעלים כאשר לא היה מקום להגיש כתב אישום נגד נאשם על אף שקיימות ראיות לכאורה ולפעמים אף הודאה. טענה זו מעוגנת כיום בחוק סדר הדין הפלילי ודורשת ידע משפטי מעמיק ויכולת טיעון מתקדמות.
עורכי דין פליליים מנוסים מזהים מקרים מתאימים להעלאת טענה זו ומבנים אותה באופן משכנע בפני בית המשפט. הם מנתחים את נסיבות המקרה, את התנהגות הרשויות, ואת הפגיעה הפוטנציאלית בציבור כתוצאה מהמשך ההליכים.
עורכי הדין הפליליים מגישים בקשות לגילוי ראיות ומסמכים הקשורים בתיק, במיוחד כאשר הדבר נדרש לביסוס טענות ההגנה. חומרים אלה יכולים להיחשב כ"חומר חקירה" על פי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי.
הם מבינים את זכות הנאשם לקבל מידע על החומר שבידי התביעה ומנצלים זכות זו בצורה אסטרטגית לבניית הגנה חזקה ומבוססת.
עורכי דין פליליים מנהלים משא ומתן להסדרי טיעון, שבמסגרתם ניתן להגיע לתיקון כתב האישום באופן משמעותי. במקרים רבים, הסדר טיעון מביא להקלה משמעותי בעונש או בסעיפי האישום.
הסדרי טיעון מאפשרים וודאות משפטית, חיסכון בזמן ובעלויות, והימנעות מהסיכונים הכרוכים במשפט מלא. עורך דין פלילי מנוסה יודע מתי לקבל הסדר ומתי להמשיך למשפט על בסיס הערכת סיכונים מקצועית.
בית המשפט שוקל מגוון גורמים בקביעת העונש, כולל:
העדר עבר פלילי – גורם משמעותי המקל על העונש במקרים רבים.
הודאה בכתב האישום המתוקן – מעידה על חרטה ונכונות לקחת אחריות.
נסיבות אישיות ומשפחתיות – כגון מצב כלכלי, מצב בריאותי, או אחריות למשפחה.
מורכבות היחסים בין הצדדים – בעיקר במקרים של עבירות במסגרת יחסים אישיים או משפחתיים.
עורכי דין פליליים מכינים מערך ראיות מקיף לשלב הענישה, כולל המלצות מקצועיות, עדויות אופי, ותכניות טיפול או שיקום. הם מבינים שגם לאחר הרשעה, עדיין יש מקום משמעותי להשפיע על חומרת העונש.
בחירת עורך דין פלילי מתחילה בבחינת הניסיון והמומחיות שלו בתחום הפלילי הרלוונטי. עורך דין עם התמחות ספציפיק בסוג העבירה שלכם יוכל לספק ייצוג מיטבי ולהבין את המורכבויות הייחודיות של המקרה.
עורך דין פלילי העובד באופן קבוע בבית משפט השלום בראשון לציון מכיר את המאפיינים המקומיים, הליכי העבודה, ונטיות השופטים השונים. ידע זה מהווה יתרון משמעותי בבניית אסטרטגיית הגנה מותאמת.
עורך דין פלילי איכותי מקפיד על תקשורת ברורה ושקופה עם לקוחותיו. הוא מסביר את ההליכים, האפשרויות, והסיכונים בצורה מובנת ומעדכן באופן שוטף על התפתחויות בתיק.
עורכי דין פליליים בבית משפט השלום בראשון לציון ממלאים תפקיד מכריע בהגנה על זכויות נאשמים ובניהול הליכים פליליים מורכבים. הצלחתם תלויה ביכולתם לשלב ידע משפטי מעמיק, הבנה של המערכת המשפטית המקומית, ויכולת לנהל אסטרטגיה משפטית אפקטיבית עבור לקוחותיהם.
השקעה בעורך דין פלילי מקצועי היא השקעה בעתיד שלכם. במקרים פליליים, שבהם עומדים על הפרק חופש אישי, מוניטין, ויכולת פרנסה, אין מקום לפשרות. בחירה נכונה של ייצוג משפטי יכולה להוות את ההבדל בין הרשעה לזיכוי, או בין עונש חמור לעונש מקל משמעותית.
כאשר אתם מתמודדים עם הליך פלילי בראשון לציון, חשוב לפנות לעורך דין פלילי מנוסה מיד עם היוודע על החקירה או הכתב אישום. ככל שהטיפול יתחיל מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים להשגת תוצאה מיטבית ולהגנה אפקטיבית על זכויותיכם במערכת המשפט.
מומלץ להתעייץ עם עו"ד פלילי ראשון לציון מומחה בתחום.
תפ (רמלה) 2614-11-13- רשות הטבע והגנים ירושלים נגד גלית נעמני
open-document-icon
שמות השופטים: הישאם אבו שחאדה
[1]
בנוסף לכך, העבירה נשוא כתב האישום היא עבירה מסוג עוון ותקופת ההתיישנות בגינה היא חמש שנים ולא שנה; ג. הטענה של הגנה מן הצדק, נעדרת כל בסיס וגם אם טעתה המאשימה בהגשת כתב האישום למחוז דרום, אין בטעות זו כדי להצדיק שימוש בסנקציה החריפה שמתלווה לטענת ההגנה מן הצדק, קרי ביטול כתב האישום. טענת חוסר סמכות מקומית 6. סעי " סעיף 6(א) לחוק סדר הדין הפלילי, קובע כדלקמן: "דנים נאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה כולה או מקצתה, או נמצא מקום מגוריו של הנאשם". " . הנאשמת טוענת שהיא מתגוררת בראשון לציון. בנוסף, אין מחלוקת שהעבירה בוצעה בתחום השיפוט של עיריית ראשון לציון. סעיף 2א(א) לצו בתי המשפט (הקמת בתי משפט שלום ואזור שיפוטם) התש"ך – 1960, מגדיר את הביטוי "אזור שיפוט" כדלקמן: "אזור שיפוטו של בית משפט שלום, למעט בתי משפט השלום כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה המחוז שבו הוא נמצא". 8. סעיף 2א(ב) לצו בתי המשפט הנ"ל, מתייחס לבתי משפט במחוז חיפה ובמחוז הצפון שאינם רלוונטיים לענייננו. על כן, ברי שאזור השיפוט של בית משפט השלום ברמלה כולל בתוכו את כל המחוז שבו הוא נמצא, הוא מחוז מרכז, שכולל בין השאר גם את העיר ראשון לציון (ראו גם את הגבולות של המחוזות השונים כאמור בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם (ילקוט פרסומים תשי"ז מספר 531, מיום 11.4.57 , עמ' 761, לתיקוניה השונים של הודעה זו במהלך השנים)). 9. לסיכום, הטענה של הנאשמת שבית משפט השלום ברמלה נעדר הסמכות המקומית לדון בכתב האישום, נדחית. העבירה נשוא כתב האישום הינה עבירה מנהלית 10. בכתב האישום מיוחסת לנאשמת עבירה של נהיגה בחוף הים בניגוד לסעיפים 2 ו-7 לחוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים תשנ"ז – 1997.
הצג פחות
החלטה |
25/02/2014 |
שלום – רמלה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 9
בש (רחובות) 1036/08- מדינת ישראל נגד בן סימון מוטי
open-document-icon
שמות השופטים: נירה דסקין
[2]
טיעוני ב"כ הצדדים שטוחים ומפורטים כמשנה סדורה בפרוטוקול, ובאשר לתסקיר הרי זה מונח בפני ב"כ הצדדים ומחמת צנעת הפרט כמובן לא יפורט האמור בו אך כמובן שנתתי דעתי גם לאמור בתסקיר. 12. ברו " ברור הוא שהמדובר במעשים לכאורה חמורים, אשר יש בהם לא רק משום פגיעה במתלוננת אלא אף ביזוי כבודה. מדובר במעשים אשר מפרים את זכויותיה של המתלוננת לפרטיותה ולגופה ומשנה חומרה מוצאת אני בנסיבות בהן מדובר במישור מערכת יחסים בין המשיב למתלוננת במסגרת עבודתם, ודהיינו בעוד המתלוננת הינה פקחית בחברת הביטחון העירונית של עיריית ראשון לציון הרי המשיב שימש במועדים הרלבנטיים אחראי משמרת בחברה, ובתור שכזה מצויה המתלוננת בכפיפות מסוימת כלפיו מבחינת מעמדה בעבודה. " נופך של חומרה מוצאת אני בכך שלאחר שהתברר למשיב כי המתלוננת החליטה להעביר את נשוא האישומים לטיפול האחראיים בעירייה, אמר לאַחר כי "לא יוותר לה, והוא הולך עם זה עד הסוף. . . ייקח את האקדח וכן אמר שאם הוא ייפול המתלוננת תיפול איתו. . . המשפחה שלו תיהרס, אין לו מה להפסיד". המדובר באמירות שנודף מהן ריח קשה של אלימות מילולית, מה שמחמיר את רושם המסוכנות העולה מכתב האישום בכללותו. 14. הנה כי כן, בפנינו עילת מעצר מוצקה. 15. כמצוות המחוקק יש לבחון בכל עת שאלת קיומה של חלופת מעצר אשר פגיעתה בחירותו של אדם פחותה. 16. במקרה שלפני נהגה התביעה בהגינות כאשר מלכתחילה היתה הסכמה לשקילת חלופת מעצר. 17. יחד עם זאת, מחלוקת נטושה בין הצדדים באשר לטיבה ומהותה של אותה חלופה. 18. מתסקיר שירות המבחן עולה, כי ניתן לקדם פני המסוכנות בחלופת מעצר שעניינה שהייה בתנאי מעצר בית מלא, כאשר שירות המבחן מתרשם שיש בתנאים המגבילים כדי לאיין את רמת הסיכון.
הצג פחות
החלטה |
10/03/2008 |
שלום – רחובות
מאזכרים – 1 |
עמודים – 3
מח 2567/12- יוסי זכות נגד מדינת ישראל
open-document-icon
שמות השופטים: ע ארבל
[3]
לפניי בקשה לעריכת משפט חוזר לפי סעיף 31(א)(4) לחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט). בית " בית משפט השלום בראשון לציון הרשיע את המבקש, לפי הודאותיו, בעבירות רבות של התפרצות למקום מגורים בכוונה לגנוב, גניבה, היזק לרכוש, החזקת סכין למטרה לא כשרה, התנגדות למעצר חוקי ועבירות נוספות. " ן עבירות אלה הושת עליו עונש מאסר בפועל לתקופה של 28 חודשים בניכוי ימי מעצרו, הפעלת מאסר על תנאי בן 12 חודשים לריצוי חציו בחופף וחציו במצטבר, ומאסר על תנאי. 1. המבקש הודה במסגרת הסדר טיעון בעובדות שפורטו בחמשת כתבי האישום שהוגשו לבית משפט השלום בראשון לציון ונדונו ביחד. על פי העובדות בהן הודה, התפרץ המבקש בשבעה-עשר מקרים שונים לדירות מגורים וגנב כסף וחפצים בעלי ערך, תוך שהוא גורם נזק לרכוש. באחד המקרים, המבקש פעל בצוותא עם אדם אחר. במקרה אחר ניסה המבקש לברוח מהשוטרים שהגיעו למקום וכן ניסה להתנגד למעצר. חלק גדול מהעבירות בהן הודה המבקש והורשע בוצעו תוך הפרת צו בית משפט לפיו המבקש היה אמור לשהות בקהילה טיפולית, בתנאי מעצר בית מלא. עוד נטען כנגדו כי החזיק סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו. 2. בית המשפט קיים בעניינו של המבקש 3 ישיבות, במסגרתן נערך דיון בחמשת כתבי האישום שהוגשו נגדו. כפי שעולה מהפרוטוקולים של הדיונים בבית המשפט, לא הועלתה כל התנגדות לצירוף התיקים כנגדו לא מצד המבקש ולא מצד באת-כוחו. כמו כן, לאחר צירוף של כל אחד מהתיקים, הודה המבקש במיוחס לו בכל תיק. עוד יצוין כי באחד הדיונים נפלה טעות סופר ברישום של מספר תיק בו הורשע המבקש, טעות זו תוקנה בישיבה שלאחר מכן בהסכמת באת-כוח המבקש. 3.
הצג פחות
[4]
" על פי העובדות בהן הודה, התפרץ המבקש בשבעה-עשר מקרים שונים לדירות מגורים וגנב כסף וחפצים בעלי ערך, תוך שהוא גורם נזק לרכוש. " הצג עוד
החלטה |
15/11/2012 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 0 |
עמודים – 4
עפ"ג (מרכז) 33905-06-24- חיים אברג'יל נגד ' מדינת ישראל
open-document-icon
שמות השופטים: ברנט,בורנשטין,מיכלס
[5]
ישראל פסק דין רקע ועובדות כתב האישום 1. ערע " ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (השופטת הבכירה ט' אוסטפלד נאוי) מיום 12.5.2024 שניתנה בת"פ 32739-10-20 ובשלושה תיקים נוספים, בגדרם הורשע המערער על יסוד הודאתו, לאחר שמיעת חלק מהראיות, בעבירות הבאות: בת"פ 32739-10-20: איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק); ניסיון תקיפה סתם, לפי סעיף 379 יחד עם סעיף 25 לחוק; היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק. " פ 66107-07-20: איומים, לפי סעיף 192 לחוק. בת"פ 62353-11-20: איומים, לפי סעיף 192 לחוק; היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק; תקיפת שוטר כדי להכשילו (3 עבירות), לפי סעיף 274(1) לחוק; תקיפת עובד ציבור (3 עבירות), לפי 382א(א) לחוק; ניסיון תקיפת עובד ציבור, לפי סעיף 382א(א) יחד עם סעיף 25 לחוק. בת"פ 14458-04-21: איומים, לפי סעיף 192 לחוק. 2. בגין כלל העבירות נגזרו על המערער העונשים הבאים: א. מאסר בפועל למשך 12 חודשים. ב. מאסר למשך 6 חודשים אותו לא יישא המערער אלא אם יעבור בתוך תקופה של 3 שנים מיום מתן גזר הדין על כל עבירת אלימות או עבירה בה הורשע. ג. קנס בסך 1,200 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. ד. פיצוי בסך 500 ₪ לכל אחד מארבעה מתלוננים בשניים מהתיקים. הערעור מופנה כנגד רכיב עונש המאסר בפועל. 3. על פי עובדות כתב האישום המתוקן בת"פ 32739-10-20, ביום 25.5.2020 התקשר המערער לאגף רישוי עסקים בעיריית ראשון לציון ואיים על עובדת האגף כי יבוא לעירייה "לעשות בלגן", יביא קרש, יכה בראש את מנהל האגף (להלן: המתלונן) וירביץ.
הצג פחות
פסק דין |
03/11/2024 |
מחוזי – מרכז
מאזכרים – 0 |
עמודים – 14
רעס (ראשון לציון) 33039-11-18- מקסים אלון בן אברהם נגד מדינת ישראל- רישוי עסקים- משטרת ישראל
open-document-icon
שמות השופטים: שמעון שטיין
[6]
לטענת המשיבה, על המבקש להפנות את טענותיו לעיריית ראשון לציון ולא להליך המשפטי 29 הפלילי אותו מנהלת המשיבה. 30 31 רע"ס 33039-11-18 מדינת ישראל ואה נ בן אברהם תיק חיצוני: 20. עוד לטענת המשיבה, ככל שתתקבל טענת המבקש ויבוטל כתב האישום, הרי שדה פקטו אין 1 משמעות לגזר הדין שניתן כנגד המבקש ברע"ס 38030-02-13 ביום 26.6.13 , לפיו ניתן צו להפסקת 2 עיסוק. 3 4 21. המשטרה אינה הרשות המקומית לפיכך הבעיה אינה מונחת לפתחה של המשיבה. 5 6 22. המבקש נכנס לעסק שמלכתחילה הוא או מי אחר מטעמו ידעו שהוא ללא היתר ומכאן יש לו להליך 7 על עצמו בלבד. 8 9 23. הרשות המקומית עיריית ראשון לציון אינה חייבת דבר וחצי דבר למבקש ו/או לעסקו, על הרשות 10 לפעול ללא משוא פנים ללא שיקולים זרים, כמתחייב מהחובות המוטלות על רשות מנהלי. 11 12 דיון והכרעה 13 24. טענ " טענת הגנה מן הצדק היא טענת הגנה לפיה לא היה מקום להגיש כתב אישום נגד נאשם על אף 14 שקיימות ראיות לכאורה ולפעמים אף הודאה כי ביצע את העבירה. תחילה הוכרה הגנה זו בפסיקה 15 וכיום היא מעוגנת בחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב 1982 (להלן: "הוק סדר הדין 16 הפלילי"). " 18 25. המלומד, ישגב נקדימון, בספרו "ההגנה מן הצדק" (ישראל, תשס"ד – 2003) מפרט את הסיבות 19 שהוכרו ככאלה המעוררות טענת הגנה מן הצדק לרבות; הדחה – מעורבות הרשות במעשה העבירה 20 נשוא האישום, שיהוי בהגשת כתב אישום, הגשת כתב אישום מטעמים זרים, פגמים בחקירה, 21 עבירה ציבורית עוינת לנאשם, הגשת כתב אישום בגין מעשה שאושר במצג רשמי או חרף 22 התחייבות, מצג או החלטה בדבר אי העמדה לדין; בענייננו כאמור טוען הנאשם כי מדובר בהפליה 23 בהעמדה לדין פלילי או באכיפה סלקטיבית.
הצג פחות
ע"פ 5656/11- אלכסיי שולמן נגד מדינת ישראל
open-document-icon
שמות השופטים: א רובינשטיין,נ הנדל,א שהם
טענת הגנה מן הצדק מעוגנת כיום בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי , התשמ"ב1982 (להלן: החסד"פ), הקובע לאמור: "לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובהן . . . (10) הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית". סעיף זה הוכנס בשנת 2007, במסגרת תיקון מס' 51 לחסד"פ, ומטרתו עיגון הדוקטרינה שנקבעה בפסיקה, באמצעות הוראה חקוקה בספר החוקים. "הגנה מן הצדק" היא דוקטרינה הלכתית המכירה בסמכותו הטבועה של בית המשפט לעכב או לבטל הליך פלילי, שהגשתו או בירורו עומדים בסתירה לעקרונות של צדק והגינות משפטית. 28. בפסק הדין המכונן, ע"פ 2910/94 יפת נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 221, נקבע כי בית המשפט יכיר בקיומה של "הגנה מן הצדק" רק ב"נסיבות חריגות ויוצאות דופן, כאשר יש בהתנהגות הרשות הציבורית משום 'התנהגות שערורייתית שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם". מדובר במבחן "ההתנהגות הבלתי נסבלת של הרשות", "מקרים בהם המצפון מזדעזע ותחושת הצדק האוניברסלית נפגעת, דבר שבית המשפט עומד פעור פה מולו ואין הדעת יכולה לסובלו. ברי כי טענה כגון זה תעלה ותתקבל במקרים נדירים ביותר". בפסק דין זה הטעים השופט דב לוין כי האינטרס העומד ביסוד ההכרה בתחולת ה"הגנה מן הצדק" הוא האינטרס שיש לציבור בשמירה על טוהר ההליך המשפטי. מנגד, עומדים אינטרסים ציבוריים ופרטיים חשובים אחרים, כגון האינטרס שיש לכלל הציבור בהעמדתם לדין של עבריינים ובהוצאת האמת לאור. לכן, הודגש כי יש לנקוט משנה זהירות בהחלת הדוקטרינה, שכן החלתה של "ההגנה מן הצדק", יש בכוחה למנוע את הרשעתו של מי שאשמתו הוכחה, וכן למנוע הטלת עונש חמור על מי שהעבירה שביצע מצדיקה, לכאורה, ענישה חמורה. הצג פחות
פסק דין |
04/08/2012 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 33 |
עמודים – 22
על"ע 2531/01- שמעון חרמון נגד ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב יפו
open-document-icon
שמות השופטים: ד דורנר,א פרוקציה,א גרוניס
אחד המצבים העשויים להצמיח טענת הגנה מן הצדק בפי נאשם הוא שיהוי ניכר בהגשת כתב אישום אף שלא חלפה תקופת ההתיישנות הסטטוטורית, מקום שניהול משפט לאחר זמן רב עלול, בנסיבות הענין, לפגוע פגיעה חמורה ביכולתו של אדם להתגונן או עלול לעמוד בסתירה עמוקה לחובת הצדק וההגינות המתחייבים מניהול הליך פלילי תקין. "החלטה להגיש כתב אישום חרף חלוף זמן רב מעת ביצוע העבירות הנטענות, עשויה להיחשב כמעשה של בחירה באמצעי לא ראוי, בהעדר יחס סביר בין התועלת לציבור בנקיטתו לבין הנזק לפרט". (דברי סגל וזמיר במאמרם, שם, עמ' 73). רעיון ההגנה מן הצדק, במהותו, ישים גם להליך המשמעת. אף שתכליתם של דיני המשמעת אינה חופפת במלואה את תכלית ההליכים הפליליים, הרי גם במוקד הליכי המשמעת עומד אדם הנותן דין על מעשיו. התנהגותו עומדת למבחן בראי כללי המשמעת המחייבים בארגון המקצועי שהוא משתייך אליו. אם יורשע, הוא צפוי לענישה משמעתית העלולה להיות הרת-משמעויות בחייו ובהמשך דרכו המקצועית. גם אדם העומד לדין משמעת זכאי להגנה מן הצדק, אם ובמידה שההליך הננקט נגדו עומד בסתירה בולטת לדרישות הצדק וההגינות, ואף בלא קשר הכרחי לשאלת עצם אחריותו להפרת כללי המשמעת. גם בתחום זה, כבמישור הפלילי, ההיזקקות לטענה זו תוגבל למקרים קיצוניים וחריגים בלבד, ולא תיעשה כענין של יום ביומו. גם במסגרתה יידרש איזון ראוי בין עוצמת הפגיעה בנאשם עקב ההליך הלקוי לבין כובד משקלו של האינטרס הציבורי במיצוי הדין המשמעתי עמו. (להתייחסות בית המשפט להחלת הגנה מן הצדק בהליכי משמעת, אף בלא להכריע בסוגיה זו, ראו בג"צ 503/98 בן חיים נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין; עש"מ 7113/02 מדינת ישראל נ' שחר לוי, פד"י נז(3) 817, 847). הצג פחות
פסק דין |
15/03/2004 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 146 |
עמודים – 28
בג"צ 9131/05-1. ניר עם כהן ירקות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נגד מדינת ישראל/משרד התעשייה המסחר והתעסוקה
open-document-icon
שמות השופטים: ד ביניש א גרוניס,א חיות
בין אם מדובר בהגנה מן הצדק ובין אם מדובר בטענות שמחוצה לה, ניתן להעלותם בפני הערכאה הדיונית. מכאן, שאף בענייננו אין כל מניעה לכך שהעותרים יעלו בפני בית הדין, ולאו דווקא בגדרי העתירה דנא, את השגותיהם באשר לתקינות הליך הגשתו של כתב האישום נגדם. בית הדין, בדונו בהליך הפלילי, וככל בית משפט פלילי, רשאי ומוסמך לדון לא רק בטענות המכוונות ישירות כנגד האישום הפלילי, אלא אף בהשגות על התנהלותן של רשויות המינהל טרם הגשתו של כתב האישום. כוללים אנו במסגרת זו הן את שלב החקירה והן את ההתנהלות של התביעה עד להגשתו של כתב האישום. 5. ואכן, על דרך השיגרה ובהיעדר טעמים מיוחדים, סבורים אנו כי דרך המלך להעלאת טענות כנגד הפגמים שנפלו בהגשת כתב אישום (כולל בשלב החקירה) הינה במסגרת ההליך הפלילי גופו. קביעה זו נסמכת על מספר טעמים: ראשית, בדרך זו יימנע הצורך מפיצול הדיון ומניהול שני הליכים נפרדים סביב סוגיות קרובות. פיצול כזה לא רק שאינו רצוי משיקולי יעילות ומטעמי חיסכון במשאבים שיפוטיים, אלא שהוא אף עשוי לגרום לסחבת מיותרת ולהתמשכות בלתי סבירה של ההליך הפלילי (השוו וראו, עע"מ 3518/02 רג'בי נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, פ"ד נז(1) 196)). שנית, לעיתים קרובות כרוכה השאלה המתעוררת באשר לחוקיות או לסבירות ההחלטה להגיש כתב אישום במחלוקות עובדתיות שונות. הצג פחות
פסק דין |
05/02/2006 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 283 |
עמודים – 6
ע"פ 2648/18- פלוני נגד ' מדינת ישראל
open-document-icon
שמות השופטים: ח מלצר,ד מינץ,י אלרון
המשפט הפלילי נועד לבחון את אחריות הנאשם לעבירה המיוחסת לו, ולא את התנהלותו בחקירה (אלא אם כן היא מגבשת עבירה עצמאית והוגש אישום בעניינה); וטענת הגנה מן הצדק מתמקדת בהתנהלות הרשות בקשר להליכי החקירה, ההעמדה לדין וניהול המשפט. אלו שני הצדדים ב"משוואה": המעשים המיוחסים לנאשם מול ההתנהלות המיוחסת לרשות. הרחבת חזית המחלוקת המשפטית, לכאן או לכאן, תיאלץ את בית המשפט להידרש לשיקולים חיצוניים לאלו ותסיט את ההליך ממסלולו המקורי. ועוד, לטעמי אחד הטעמים החשובים שבבסיס טענת הגנה מן הצדק הוא הזכות להליך הוגן, שנתונה לנאשם בפלילים ונועדה להבטיח כי ינהגו בו כדין ובהוגנות הנדרשת, ללא קשר להתנהלותו. מול זכות זו אין מקום לשקול שיקולים בדבר שיתוף פעולה שלו עם הרשויות, ודאי אם אין בהם כדי להשפיע על הוגנות ההליך. יתר על כן, מהותו של "אי ניקיון הכפיים" המיוחס למערערים מביא לגישתי לאותה מסקנה. כידוע, חשוד ונאשם אינם חייבים לשתף פעולה עם רשויות החקירה והתביעה, עומדת להם זכות השתיקה, וככלל אין מעמידים אותם לדין על עדות שקר אם מסרו בחקירתם במשטרה או בבית המשפט גרסה שאינה נכונה. דרישה ל"ניקיון כפיים" בדמות שיתוף פעולה עם רשויות החקירה והתביעה חותרת תחת עקרונות יסוד אלו ועלולה לפגוע בהגנתם של חשודים ונאשמים, בהציבה לפניהם ברירה קשה. הצג פחות
פסק דין |
18/03/2020 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 5 |
עמודים – 25
עפ"א 80159-02- דרור חטר ישי נגד אייל ארד
open-document-icon
שמות השופטים: ז ה י שיצר,י שבח
יש בכך כדי להחליש את הפיתוי לטעון טענה מקדמית לאחר תשובת הנאשם לאישום, תוך שיקול שכך יסתיים המשפט בזיכוי, להבדיל מביטולו שלך האישום" (בעמ' 355). 5. האבחנה שנעשתה ע"י בית משפט קמא בין הטענות המקדמיות נשוא סעיף 149 לחסד"פ לבין טענת ההגנה מן הצדק, לא התקבלה ע"י המחוקק לאור הכללתה של טענת הגנה זו בשורת הטענות המקדמיות נשוא סעיף 149 לחסד"פ במסגרת תיקון מס' 51 לחוק. טענת הגנה מן הצדק נכללת כיום, כשווה בין שווים, בשורת הטענות המקדמיות והיא מופיעה בסעיף 149(10) לחסד"פ הקובע: "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית". יצויין כי בהצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 51) (הגנה מן הצדק), התשס"ז 2007 נאמר: "טענת ההגנה מן הצדק מאפשרת לבית המשפט לבטל אישום משום שאין באפשרותו להעניק לנאשם משפט הוגן, או משום שיש בניהול ההליך הפלילי פגיעה בחוש הצדק וההגינות. תוצאת קבלה של טענת ההגנה מן הצדק היא כי אין עוד מקום להעמיד נאשם לדין פלילי או לנהל הליך פלילי נגדו, וזאת במנותק משאלת אשמתו או חפותו". רוצה לומר, אף כאן עסקינן בביטול ולא בזיכוי, אף במנותק מן האשמה או החפות. 6. אף על פי כן, רווח והצלחה יעמדו להם למשיבים ממקום אחר, וזאת לאור האבחנה המהותית שבין הליך פלילי רגיל המוגש על ידי התביעה הכללית לבין הליך קובלנה המוגש על ידי אזרח מן השורה, ולאור הקו המבחין שיש למתוח ביניהם. הסיבה המרכזית לצמצום סמכותו של בית המשפט בפסיקת פיצוי ו/או הוצאות לנאשם שזוכה נעוצה בצורך להבטיח את קיומה של תביעה חזקה אשר תוכל להלחם מלחמה יעילה בפשיעה הגואה, לחזק אותה ולא לרפות את ידיה. הצג פחות
פסק דין |
24/09/2007 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 16 |
עמודים – 13
ת"פ (ראשון לציון) 7756-12-20- מדינת ישראל נגד שילת אספור
open-document-icon
שמות השופטים: עמית מיכלס
הגנה מן הצדק היא אכן כלי דיוני שההליך הפלילי מעמיד לרשות בית המשפט לשם ביקורת מינהלית, אולם השימוש בכלי זה צריך לחזור למידותיו הראויות, וכפי שציינתי בעניין נוה "לא די לנאשם להגות את מילת הקסם 'אכיפה בררנית' על מנת לפתוח את פתח מערת המידע" ובית המשפט נדרש "לסנן" טענות אלה, שאם לא כן, אין לדבר סוף. . . ". 11 באותה פרשה, בה יוחסה לנאשם עבירה של מעשה מגונה בפומבי, נקבע שעל בית המשפט לבחון כחלק מטענה לאכיפה בררנית כללית – להבדיל מטענה לאכיפה בררנית בין מספר מעורבים באותו מעשה – את סוג העבירות: עבירות חמורות אל מול עבירות קלות, עבירות נפוצות אל מול עבירות חריגות או מיוחדות, עבירות מיוחדות אל מול עבירות שמעוררות רגישות מיוחדת (פסקה 25). ואולם, גם בכך לא סגי, שכן – ". . . אפילו היה המערער מוכיח כי לצד עשרות התיקים בהם הוגש כתב אישום בגין מעשה מגונה בפומבי, קיימים עוד עשרות תיקים בהם לא הוגש כתב אישום, או שהתיק הסתיים בהסדר מותנה, לא היה בכך כדי לקדם את טענתו לאכיפה בררנית. אסביר. כל תיק פלילי הוא בגדר "תפירה ידנית" שלוקחת בחשבון את השילוש הבא: העבירה ונסיבותיה – העושה – ונפגע העבירה. שקלול הנתונים בכל תיק ותיק מחייב בחינה פרטנית תוך התחשבות במגוון של שיקולים – במישור הראייתי, במישור של האינטרס הציבורי ובמישור של נפגעי העבירה. לכן, כל ניסיון להכניס לתבנית אחת את כל המקרים של מעשה מגונה בפומבי לא יצלח" (פסקה 27; ההדגשות הוספו – ע' מ'). 12 דברים אלו, שנקבעו בהקשר של הגשת כתב אישום יפים, בשינויים המחויבים, גם בנוגע לעתירת הנאשמת להתחשבות בעונשה. הצג פחות
גזר דין |
01/10/2022 |
שלום – ראשון לציון
מאזכרים – 0 |
עמודים – 15
תוב (ראשון לציון) 22284-02-20- יניב אוזנה נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון
open-document-icon
שמות השופטים: רבקה ארד
לצד זאת, למבקשים ניתנה זכות טיעון למסור גרסתם לחשדות אולם אלה לא ניצלו זכות זו פעם אחר פעם ואין להם להלין אלא על עצמם. עוד מציינת המשיבה כי במכתב ההתראה שנשלח למבקשים פורטו כל העבירות המיוחסות להם. 9. לא מתקיימת אכיפה בררנית ביחס למבקשים. המשיבה מבצעת אכיפה של עבירות בניה דומות לאלו בגינן הוגש כתב האישום ברחבי העיר ראשון לציון, לרבות בחלקות הסמוכות לחלקת המבקש. הליכי האכיפה כנגד המבקש החלו לאחר מספר תלונות שהתקבלו על הפרת דיני התכנון והבניה. כמו כן, ובעקבות מידע שמסר המבקש, החלו הליכי אכיפה גם כנגד דיירים נוספים ברחוב בו מתגוררים המבקשים ואף הוגשו כתבי אישום. 10. המשיבה טוענת כי טרם שהגישה את כתב האישום שקלה בעניינם של המבקשים הסדר לפי סעי 67א לחוק סדר הדין הפלילי חלף הגשת כתב אישום. אולם, לא נמצא כי התיק מתאים להסדר מותנה נוכח היקף העבירות ונסיבותיהן. עוד הוסיפה המשיבה וטענה כי העבירות המיוחסות למבקשים אינן תואמות את מדיניות האכיפה שלה לבחינת סגירת תיק בהסדר מותנה, במיוחד בשים לב לכך שחלק מהעבירות המיוחסות למבקשים בוצעו תוך פלישה לשטח ציבורי והשמשתו לצרכיהם האישיים של המבקשים. המשיבה סבורה כי מטעמים אלה ונוכח חומרת העבירות יש גם לדחות את טענות המבקשים בדבר הגנת זוטי דברים. דיון והכרעה 11. סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי שעניינו טענות מקדמיות, הכיר בטענת הגנה מן הצדק כדלקמן: "(10) הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית". 4 12. טרם עיגונה בחוק, דוקטרינת הגנה מן הצדק הוכרה לראשונה בדין הישראלי בע"פ 3737/94 יפת נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 221, בו נקבע מבחן מחמיר לתחולת הדוקטרינה במצבים שבהם התנהגות הרשות עולה כדי התנהגות "בלתי נסבלת" ו"שערורייתית". הצג פחות
החלטה |
06/10/2020 |
עניינים מקומיים – ראשון לציון
מאזכרים – 2 |
עמודים – 8
בעח (תל אביב) 60705-07-20- תום בן דוד נגד מדינת ישראל
open-document-icon
שמות השופטים: יוסי טופף
בין אם מדובר בהגנה מן הצדק ובין אם מדובר בטענות שמחוצה לה, ניתן להעלותם בפני הערכאה הדיונית. מכאן, שאף בענייננו אין כל מניעה לכך שהעותרים יעלו בפני בית הדין, ולאו דווקא בגדרי העתירה דנא, את השגותיהם באשר לתקינות הליך הגשתו של כתב האישום נגדם. בית הדין, בדונו בהליך הפלילי, וככל בית משפט פלילי, רשאי ומוסמך לדון לא רק בטענות המכוונות ישירות כנגד האישום הפלילי, אלא אף בהשגות על התנהלותן של רשויות המינהל טרם הגשתו של כתב האישום. כוללים אנו במסגרת זו הן את שלב החקירה והן את ההתנהלות של התביעה עד להגשתו של כתב האישום. ואכן, על דרך השגרה ובהיעדר טעמים מיוחדים, סבורים אנו כי דרך המלך להעלאת טענות כנגד הפגמים שנפלו בהגשת כתב אישום (כולל בשלב החקירה) הינה במסגרת ההליך הפלילי גופו. קביעה זו נסמכת על מספר טעמים: ראשית, בדרך זו יימנע הצורך מפיצול הדיון ומניהול שני הליכים נפרדים סביב סוגיות קרובות. פיצול כזה לא רק שאינו רצוי משיקולי יעילות ומטעמי חיסכון במשאבים שיפוטיים, אלא שהוא אף עשוי לגרום לסחבת מיותרת ולהתמשכות בלתי סבירה של ההליך הפלילי (השוו וראו, עע"מ 3518/02 רג'בי נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, פ"ד נז(1) 196)). שנית, לעיתים קרובות כרוכה השאלה המתעוררת באשר לחוקיות או לסבירות ההחלטה להגיש כתב אישום במחלוקות עובדתיות שונות. לערכאה הדיונית הכלים המתאימים לבירור שאלות עובדתיות ומהיבט זה עדיפה היא על פני בית המשפט הגבוה לצדק. שלישית, יש לזכור כי לרשות הערכאה הדיונית עומד מגוון של אמצעים לטפל בפגמים שנפלו בהגשת כתב האישום. בית המשפט יכול לעשות שימוש בסעדים מתונים ומידתיים שאינם מגיעים כדי ביטולו של כתב האישום. הצג פחות
החלטה |
09/01/2021 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 4 |
עמודים – 33
ת"פ (רמלה) 24735-03-16- משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נגד מרגריטה ציונסקי
open-document-icon
שמות השופטים: עמי קובו
ההגנה תחול בכל מקרה שבו הגשת כתב האישום או ניהול הליך פלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית (סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי , תשמ"ב-1982). הנטל להניח תשתית עובדתית לטענת הגנה מן הצדק רובץ על כתפי הנאשמת. בחינת טענת הגנה מן הצדק מחייבת איזון בין מגוון שיקולים שונים. לעניין זה יפים דברי כבוד השופטת דפנה ברק-ארז (בדעת המיעוט) בע"פ 5975/14 אגרביה נ' מדינת ישראל ( 31.12.15 ): 6 "טענת ההגנה מן הצדק נועדה לחול במקרים שבהם "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית". . . וההצדקה המרכזית לשימוש בה "היא הרצון להבטיח כי רשויות החוק ינהגו באופן ראוי, כמתחייב ממעמדן כגוף שלטוני". בבחינת הטענה של הגנה מן הצדק יש להביא בחשבון מגוון רחב של שיקולים, ובכלל זאת את חומרת העבירה, נסיבות המקרה וכן שיקולים של גמול והרתעה. יש לאזן במכלול השיקולים גם את האינטרס הציבורי בקיום המשפט, במיצוי הדין עם עבריינים ובשמירה על ביטחון הציבור ועל זכויותיהם של נפגעי העבירה. מנגד, יש להביא בחשבון גם את זכויות הנאשם, את טוהר ההליך הפלילי, את השאיפה להביא לפסילת מהלכים נפסדים של התביעה ולשמור על אמון הציבור בבית המשפט. . . המשטר של הדין הפלילי מושתת לא רק על השאיפה להרשיע ולהעניש מי שכשלו בביצוע עבירות, אלא גם על תחושת צדק שבבסיסה עומדת ההנחה שאכיפת הדין אינה מקרית או שרירותית. " 10. בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ, פ"ד נט (6) 776 (2005), נקבעו שלושה מבחנים מרכזיים לקיומה של הגנה מן הצדק: ראשית על בית-המשפט לזהות את הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו בעניינו של הנאשם ולעמוד על עוצמתם במנותק משאלת אשמתו או חפותו. הצג פחות
הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה
open-document-icon
סעיף: 6. הסמכות לגניזה ולסגירה של תיקי חקירה מסוג א"ת, פ"ח ופ"א
ק ראש מח"ק עוזר ראש משרד חקירות*** קצין אח"ק ראש ימ"ר ראש יחידה ארצית סגן קצין אח"ק ראש ענף חקירות סגן ראש יחידה ארצית ראש לשכת חקירות ראש ענף סיור ומבצעים** ראש מפלג ביחידה ארצית ראש לשכת סיור ומבצעים** ראש יחידת תביעות ראש מדור במח"ק ראש יחידת תביעות ראש מפלג ב ימ"ר ראש מחלק חקירות בלשכת חקירות*** ראש יחידת הונאה מחוזית קצין נוער*** ראש יחידת סמים מחוזית קצין נוער * רק בעילות: אין עניין לציבור, החשוד או הנאשם אינו בר-עונשין מטעמי גיל, ומות החשוד או הנאשם. ** רק בעבירות שבהן מטפל מגזר הסיור. *** הסמכות הנתונה לבעל תפקיד זה לסגור תיקי חקירה, מסוג פ"א, מעילות חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור, בעבירות שאינן בתוספת השניה לחוק הסדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, טעונה אישור ראש מח"ק. אופן קבלת האישור ייעשה בדרך ובתנאים המנויים בסעיף 6. ג. 5) שלהלן, בהתאם לצורך. ב. השהיית חקירה וסגירת תיקי חקירה בתיקי חקירה מסוג פשע 1) בעבירות מסוג פשע ובעבירות מסוג עוון, שבסמכות הפרקליטות, נתונה הסמכות לסגירת תיקי חקירה, מכל העילות, רק לפרקליט המחוז, וזאת גם בתיקים שהועברו ליחידת התביעות. 2) למרות האמור לעיל, נתונה לקצינים ובעלי התפקידים המפורטים בטבלה שלהלן, סמכות השהיית החקירה, בדרך של סגירת תיק חקירה מסוג פ"א, מהעילה: "העבריין לא נודע", וסגירת תיק חקירה מסוג פ"א מהעילות: "מות החשוד או הנאשם" ו"החשוד או הנאשם אינו בר-עונשין": הקצין המוסמך בתחנה במרחב או בנפה במחוז במטא"ר מפקד תחנה* מפקד המרחב או הנפה* מפקד המחוז* ראש אח"ק סגן מפקד תחנה* סגן מפקד המחוז* עוזר ראש אח"ק ראש משרד חקירות** סגן מפקד המרחב או הנפה* קצין אח"ק ראש מח"ק עוזר ראש משרד חקירות** קצין אח"ק ראש ימ"ר ראש יחידה ארצי הצג פחות
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
open-document-icon
סעיף: 15. סדרי דין
15. (א) בקשת מעצר תוגש בכתב על ידי שוטר ותיתמך בהצהרתו שלאחר אזהרה או בתצהיר; (1) בבקשה יצויינו – (א) העובדות המקנות סמכות לבית המשפט; (ב) תמצית העובדות והמידע שעליהם מבסס המצהיר את בקשת המעצר; (ג) עילת המעצר; (ד) פרטים על מעצרים קודמים ועל בקשות מעצר קודמות הנוגעים לאותו ענין והמתייחסים לחשוד, והחלטות בית משפט בהן. (2) לבקשה יצורפו – (א) העתקים מבקשות המעצר הקודמות באותו ענין; (ב) הפרוטוקולים של דיוני בית המשפט בבקשות המעצר הקודמות; (ג) חומר חסוי, לעיון בית המשפט בלבד, לרבות החומר החסוי שהוגש בדיונים קודמים של בית המשפט. (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי שופט לדון בבקשה דחופה, גם ללא המסמכים שבסעיף (א)(2), אם נחה דעתו שיש ברשותו המידע הנדרש למתן ההחלטה, ומטעמים מיוחדים; בדיון לפי סעיף זה לא תעלה תקופת המעצר על 24 שעות. (ג) החומר הנוגע לבקשת המעצר או מידע שעליו מתבססת בקשת המעצר וכל חומר הנמסר בהליך לפי סעיף קטן (ה) יועמדו לעיון השופט בלבד; החומר יסומן ויוחזר לשוטר לאחר העיון. (ד) השופט רשאי לחקור את השוטר על בקשתו; היה הדיון בפני החשוד, רשאי אף הוא או סניגורו לחקור את השוטר. (ה) ביקש שוטר כי תשובתו לשאלה תובא לידיעת בית המשפט בלבד, או ביקש לפרט בפני בית המשפט בלבד עובדות או מידע שעליהם מתבססת בקשת המעצר, ימסור לבית המשפט, בכתב, את התשובה ואת הנימוקים לבקשתו; בית המשפט רשאי להיענות לבקשה ולהסתמך על החומר המוגש לו בדרך זו אם מצא כי מתן התשובה או גילוי העובדות או המידע בנוכחות החשוד וסניגורו עלולים לפגוע בחקירה או באינטרס ציבורי חשוב אחר; התשובה החסויה תסומן, תוחזר לשוטר לאחר העיון והדבר יירשם בפרוטוקול. החליט השופט שלא להיעתר לבקשה בדבר אי-גילויו של החומר רשאי השוטר להודיע כי הוא חוזר בו מהגשת החומר שאליו מתייחסת השאלה ומשעשה כן לא יועמד החומר לעיון החשוד וסניגורו, והשופט יתעלם ממנו לצורך החלטותיו. (ו) לשם החלטותיו בבקשת מעצר, רשאי השופט להיזקק לראיות אף אם אינן קבילות במשפט. (ז) הדיון יתועד בפרוטוקול, מבלי לגלות תוכנו של חומר חסוי, והפרוטוקול יימסר לצדדים. (ח) דיון בבקשת מעצר שלא במעמד החשוד יתקיים בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה השופט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו. הצג פחות
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982
open-document-icon
סעיף: 62. העמדה לדין וסגירת תיק
62. (א) ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין; ואולם החלטה שלא להעמיד לדין, בשל עילה זו תהיה באישור בעל תפקיד כלהלן: (1) פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוא הסמיכו לכך – בעבירות פשע או עוון, שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף 60; (2) קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לכך – בעבירות פשע שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי לפי סעיף 60, וכן בעבירות עוון שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי על ידי פרקליט מחוז לפי סעיף 60; (3) קצין משטרה המשמש כתובע, שהמפקח הכללי של המשטרה הסמיכו לכך – בעבירות שאינן פשע, למעט עבירות עוון שההחלטה בעניינן מתקבלת בידי בעל תפקיד כאמור בפסקאות (1) או (2); (4) קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות – בעבירות לפי סעיף 19מח לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, או פרק ה'1א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. (ב) (1) על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי החשוד רשאי לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה ושפורטו בהודעה. (2) על אף האמור בפסקה (1), לחשוד בעבירת מין או אלימות, כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, תימסר הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק. (3) בעת מסירת העילה לסגירת התיק לפי הוראות פסקה (1) או (2), שעניינה שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, תימסר העילה בנוסח שבחלק א' לתוספת השביעית. (4) החשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה; תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יוסר רישומו מהמרשם המשטרתי כהגדרתו בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019. הצג פחות
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982
open-document-icon
סעיף: 60. העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי
60. (א) בסעיף זה-"פרקליט"-פרקליט כאמור בסעיף 12(א)(1)(א); "ראש יחידת תביעות"-קצין משטרה שהוסמך לתובע משטרתי ומונה לראש יחידת תביעות במשטרה; "תובע משטרתי"-שוטר שהתמנה כאמור בסעיף 12(א)(2) (ב) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע למעט עבירות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו–(ד), או בעבירת עוון המנויה בחלק א' לתוספת הראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט. (ג) (1) חומר שהושג בחקירה בעבירה שאינה פשע ואינה עבירה המנויה בחלק א' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לטיפולו של תובע משטרתי. (2) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע המנויה בחלק ב' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לראש יחידת תביעות לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות. (ד) חומר שהושג בחקירה בעבירה המנויה בחלק ג' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, אלא אם כן החליט פרקליט המחוז, בתיק מסוים, כי בשל העדר חומרה יתרה בנסיבות ביצוע העבירה ואי–מורכבות הראיות, מוצדק להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות. (ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ג)-(1) פרקליט מחוז רשאי להחליט כי חומר חקירה בתיק מסוים שהושג בעבירת פשע או עוון, שהיא בתחום טיפולו של תובע משטרתי או בסוג מסוים של תיקים או עניינים כאמור-יועבר לטיפולו של פרקליט; (2) פרקליט מחוז רשאי להחליט, לאחר שבחן את חומר החקירה שהועבר אליו, כי חומר חקירה בתיק מסוים שהועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף קטן (ב), יועבר לטיפולו של תובע משטרתי, אם מצא כי חומר החקירה אינו מגלה עבירה מסוג העבירות שבתחום טיפולו של פרקליט לפי סעיף זה, אלא בתחום טיפולו של תובע משטרתי. הצג פחות
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982
open-document-icon
סעיף: 60. העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי
(י) היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה: (1) מספר התיקים שבהם החליט פרקליט מחוז להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי לפי הוראות סעיף קטן (ד), בחלוקה לפי הפרטים בחלק ג' לתוספת ראשונה א' ולפי מחוזות; (2) מספר התיקים בטיפול הפרקליטות ובהם נ כללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם; (3) מספר התיקים שהועברו לטיפול תובע משטרתי לפי סעיף קטן (ד), ובהם נכללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שה וגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם. (יא) (1) העבירה המשטרה חומר שהושג בחקירה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, תעבירו בלא עמדתה בכתב לעניין הגשת כתב אישום. הצג פחות
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
open-document-icon
סעיף: 23. סמכות שוטר לעצור בלא צו
23. (א) שוטר מוסמך לעצור אדם אם יש לו יסוד סביר לחשד שאותו אדם עבר עבירה בת מעצר והתקיים אחד מאלה: (1) האדם עובר בפניו או עבר זה מקרוב עבירה בת מעצר, והוא סבור, בשל כך, שהוא עלול לסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה; (2) יש לו יסוד סביר לחשש שהחשוד לא יופיע להליכי חקירה; (3) יש לו יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי-מעצרו יביא לידי שיבוש הליכי משפט ובכלל זה העלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת; (4) יש לו יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה; (5) האדם חשוד שעבר אחד מאלה: (א) עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם; (ב) עבירת בטחון כאמור בסעיף 35(ב); (ג) עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, למעט עבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי; (ד) עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר; (ה) עבירת אלימות בבן משפחה כמשמעותו בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (6) האדם משוחרר בערובה, ויש יסוד סביר להניח כי הוא הפר תנאי מתנאי השחרור או כי הוא עומד להימלט מהדין או שהוא עצור במעצר בפיקוח אלקטרוני, ויש יסוד סביר להניח כי הוא הפר תנאי מתנאי תכנית הפיקוח, או שיש יסוד סביר לחשש שהוא נמלט ממשמורת חוקית; (7) בחוק זה, "עבירה בת מעצר" – כל עבירה למעט חטא. (ב) שוטר מוסמך לעצור אדם ולהביאו לתחנת המשטרה לתכלית שלשמה ביקש לעכבו, אם האדם אינו מציית להוראותיו שניתנו על פי סמכויות העיכוב המסורות לו בדין, או אם הוא מפריע לו להשתמש בסמכויות העיכוב. (ג) לא ייעצר אדם לפי סעיף זה אם ניתן להסתפק בעיכוב. הצג פחות
תקנות זכויות נפגעי עבירה, התשס"ב-2002
open-document-icon
סעיף: 13. הגנה לנפגע עבירה בבית משפט לפי סעיף 6(2) לחוק
13. (א) לצורך מימוש זכותו של נפגע עבירה לקבל הגנה בבית המשפט לפי סעיף 6(2) לחוק, ייעשו הפעולות האלה על ידי הנהלת בתי המשפט: (1) יוקצה, ככל הניתן, בכל בית משפט שמתנהלים בו הליכים פליליים חדר או אזור שיוכל בו הנפגע להמתין עד לתחילת הדיון בהליך הפלילי בקשר לעבירה שנפגע ממנה (בתקנה זו – הדיון), ושאליו לא תותר כניסת החשוד, הנאשם או הנידון, שלוחיו או מקורביו; (2) בבית משפט שלא ניתן להקצות בו חדר או אזור כאמור בפסקה (1), יתאפשר לנפגע, לאחר תיאום מראש, להמתין לדיון במקום שבסמוך אליו נמצא מאבטח של משמר בתי המשפט, שימנע ככל האפשר מגע או קשר בלתי נחוץ בין הנפגע לבין החשוד, הנאשם או הנידון, שלוחיו או מקורביו. (ב) נפגע עבירה המבקש לממש את זכותו לפי סעיף 6(2) לחוק, יפנה טלפונית, או ככל שהדבר יתאפשר באמצעות האינטרנט, למוקד הבקרה המחוזי של משמר בתי המשפט, כעשרים וארבע שעות לפני מועד הדיון, כדי לקבל הנחיות בדבר מימוש זכותו בהתאם לאמור בתקנת משנה (א); התובע רשאי לפנות בבקשה כאמור מיזמתו; לענין זה, "מוקד הבקרה המחוזי" – במחוז שבו יושב בית המשפט שבו יתקיים הדיון. (ג) הנהלת בתי המשפט תפרסם באתר האינטרנט שלה את מספרי הטלפון, ודרכי התקשרות אחרות אם יתאפשרו, לצורך האמור בתקנת משנה (ב). הצג פחות
צו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש"ע-2009
open-document-icon
סעיף: (תיקון 247)
השלב בהליך הפלילי הגוף מוסר המידע הגוף מוסר המידע 1. העברת חומר החקירה לתובע, לפי הוראות סעיף 73 לצב"ט; הגוף החוקר 2. החלטה שלא להעמיד את החשוד לדין, לפי הוראות סעיפים 72 לצב"ט; הגוף החוקר 3. שחרור של החשוד או הנאשם ממעצר בתנאים, לפי סעיף 42 לצב"ט, לרבות פירוט התנאים, ובלבד שבית המשפט או הקצין הממונה קבע שתנאי השחרור, כולם או חלקם, נועדו להגן על נפגע העבירה; יידוע על שלב זה יכלול גם הודעה על כך שנפגע העבירה רשאי להעתיק את פירוט תנאי השחרור; לגבי שחרור חשוד – הגוף החוקר; לגבי שחרור ממעצר עד תום ההליכים – התובע 5. החלטה להעמיד את החשוד לדין; התובע 6. החלטה לעכב את ההליך הפלילי לפי הוראות סעיף 71 לצב"ט או כל החלטה אחרת, לפי כל דין, להפסיק את ההליך הפלילי; פרקליט אזור יהודה והשומרון 7. מועדי הדיונים בבית המשפט, למעט הדיון שבו מתקיימת הקראת כתב האישום לפי סעיף 43א(ב) לצב"ט; התובע 8. הכרעת הדין, לפי סעיפים 125, 128 או 129 לצב"ט; התובע 9. גזר הדין, לפי סעיף 129 לצב"ט, או החלטת בית משפט לנוער לפי סעיפים 168, 176 או 177 לצב"ט; התובע 10. הגשת ערעור על פסק הדין לפי הוראות סימן ה׳ פרק ח׳ לצב"ט. התובע הצג פחות
תקנות בתי הסוהר (סדרי דין בדיון משמעתי), התשע"ו-2016
open-document-icon
סעיף: 53. טענות מקדמיות
53. לאחר תחילת הדיון רשאי הנאשם או סנגורו לטעון טענות מקדמיות, ובהן: (1) חוסר סמכות; (2) פגם או פסול בכתב האישום; (3) העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה; (4) זיכוי קודם או הרשעה קודמת בדין משמעתי בשל המעשה נושא כתב האישום; (5) דיון משמעתי אחר או הליך פלילי תלויים ועומדים נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום; (6) התיישנות; (7) הגשת כתב האישום או ניהול ההליך עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. הצג פחות
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
open-document-icon
סעיף: 65א. פומביות הדיון
65א. (א) בית דין משמעתי ידון בפומבי. (ב) בית דין משמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך מטעמים שיירשמו, באחת מאלה: (1) לשם שמירה על בטחון המדינה או על יחסי החוץ של המדינה; (2) לשם הגנה על המוסר; (3) לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין), וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005; (4) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998; (5) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין; (6) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל; (7) הדיון הפומבי עלול לפגוע בסוד מסחרי; (8) הדיון הפומבי עלול לפגוע בצנעת הפרט; (9) הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון. (ג) החליט בית דין משמעתי על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו. (ד) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון בבית דין משמעתי בעניין קובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור; ואולם רשאי בית הדין המשמעתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של המתלונן או של האדם המלווה אותו בדיון, כולו או מקצתו. (ה) על דיון בפומבי ועל דיון בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום שבסעיף 70(א), (ב), (ד) ו–(ו) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), לפי העניין ובשינויים המחויבים. (ו) החליט בית דין משמעתי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, יעביר העתק מהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך. (ז) על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנאשם, הקובל, וכן ועדת האתיקה הארצית או היועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים, ואדם מעוניין; ערעור לפי סעיף קטן זה יהיה בהתאם להוראות סעיפים 70 ו–71. הצג פחות
כל הזכויות שמורות ©