מניתוח הפסיקה העדכנית בתחום דיני המקרקעין ברמת גן עולות מספר סוגיות מרכזיות המשפיעות על רוכשי דירות, יזמים ובעלי נכסים. הסוגיות כוללות זכויות בנייה, רישום זכויות, חריגות בנייה והפקעות. מאמר זה בוחן את הפסיקה המשמעותית בשנים האחרונות ומספק תובנות חשובות למתעניינים ברכישת נכסים ברמת גן.
פסקי דין רבים עוסקים בסוגיית חריגות בנייה והיעדר היתרי בנייה תקפים בנכסים ברמת גן. כפי שמודגש בפסק הדין בעניין תא (תל אביב) 30880-03-17 נועם בן שבת נגד שירה מושקוביץ:
"הנתבעת הודתה כי ייצגה כעורכת דין את התובעים ברכישת הדירה וכי הדירה נרשמה על שמם בלשכת רישום המקרקעין. היא הפנתה לסעיף 28 להסכם המכר בו אישרו הצדדים כי הוצע להם לבדוק את זכויות הבנייה וההיבטים התכנוניים על ידי מומחים מטעמם"
המשמעות היא שעל רוכשי דירות ברמת גן לבצע בדיקה מקיפה של היבטי התכנון והבנייה לפני רכישת נכס, ולא להסתמך רק על מצגים של המוכר או הברוקר.
נושא ההפקעות ממשיך להוות סוגיה משמעותית בפסיקה הנוגעת למקרקעין ברמת גן, כפי שמודגם בפסק הדין תא (תל אביב) 5655-06-14 ארט גן בע"מ נגד עיריית רמת גן:
"התובעות הן הבעלים הרשום של נכס מקרקעין הנמצא ברחוב עוזיאל 56, ברמת גן… 346 מ"ר מתוך המקרקעין, מיועדים להפקעה לצורך הרחבת דרך כדרך ציבורית"
פסק דין זה מדגיש את חשיבות הבדיקה של תוכניות הפקעה עתידיות והזכויות לפיצויים במקרה של הפקעה.
יחסי הגומלין בין חוכרים לבין עיריית רמת גן כבעלת הקרקע מהווים נושא מרכזי בפסיקה, כפי שמשתקף בפסק הדין תא (תל אביב) 65161-12-21 בית הכנסת נאוה תהילה רמת גן (ע"ר) נגד חזון למועד (ע"ר):
"המקרקעין מצויים בבעלותה של עיריית רמת גן. התובעת והנתבעת הן שתיהן עמותות אשר ככל הנראה הפעילו יחד לאורך שנים בית כנסת על המקרקעין מושא התביעה, וזאת מכוח הסכם חכירה שנחתם בין התובעת לבין העירייה"
הפסיקה בענייני מקרקעין ברמת גן משקפת מורכבות רבה ומדגישה את חשיבות הידע המשפטי והמקצועי בתחום. רוכשים פוטנציאליים ובעלי נכסים קיימים צריכים להקפיד על בדיקות מקדימות יסודיות, להכיר את דיני התכנון והבנייה המקומיים, ולהבין את מערכת היחסים בין בעלי זכויות שונים בקרקע.
לפני כל עסקת מקרקעין ברמת גן, מומלץ להתייעץ עם משרד עורכי דין מקרקעין ברמת גן ותכנון ובנייה, ולבצע בדיקת נאותות מקיפה של הנכס. צעדים אלה יסייעו במניעת סכסוכים משפטיים עתידיים ויבטיחו רכישה בטוחה ומוצלחת של נכסי מקרקעין ברמת גן.
.
ת"א (תל אביב) 5655-06-14- ארט גן בע"מ נגד עיריית רמת גן
שמות השופטים: כרמלה האפט
נגד הנתבעים: 1. עיריית רמת גן 2. ועדה מקומית לתכנון ובנייה רמת גן ע"י ב"כ עו"ד עדינה פיבלביץ פסק דין בפניי תביעה לסילוק יד ותביעה כספית לתשלום דמי שימוש ראויים. רקע 1. התובעות הן הבעלים הרשום של נכס מקרקעין הנמצא ברחוב עוזיאל 56, ברמת גן, הידוע כחלקה 248 בגוש 6158 ושטחו 578 מ"ר (להלן: "המקרקעין"). 2. התובעות רכשו את זכויותיהן במקרקעין מידי אנשים פרטיים בהסכם מכר שנכרת ביניהן ביום 1/7/10, וזכויות אלו נרשמו בפועל ביום 23/3/11 (להלן: "הבעלים הקודמים" ו"הסכם המכר", בהתאמה). 3. הנתבעת 1 היא עירייה כמשמעותה בפקודת העיריות (להלן: "העירייה"). 4. המקרקעין נמצאים בשטחה המוניציפאלי של העירייה. 2 5. הנתבעת 2 היא הועדה המקומית לתכנון ובניה והיא צורפה לתביעה כצד נדרש ולא משום שהתובעות עותרות לקבלת סעד כלשהו ממנה (להלן: "הועדה"). 6. 346 מ"ר מתוך המקרקעין, מיועדים להפקעה לצורך הרחבת דרך כדרך ציבורית, בהתאם להוראות סעיף 159 לתכנית רג/340 אשר הופקדה ביום 20/5/68 ודבר אישורה פורסם ברשומות י. פ 2591 ביום 27/12/79 (להלן: "שטח ההפקעה" ו-"התכנית", בהתאמה)(וראו עמ' 5 לחוות דעת שמאי הנתבעות). דברים אלה קיבלו ביטוי גם בהסכם המכר. 7. בפועל משמשים כ- 60 מ"ר מתוך שטח ההפקעה ככביש ויתרתם משמשת כמדרכה והם מסומנים על גבי תשריט מדידה שצורף כנספח 7 לכתב התביעה המתוקן, בצבע אפור ואדום (להלן: "הכביש והמדרכה", ו-"התשריט", בהתאמה). 8. עם זאת, הליכי רישום ההפקעה על פי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, הכוללים בין היתר הודעה על הפקעה, פרסום ברשומות, רישום הערה על הפקעה בלשכת רישום המקרקעין והפקעה בפועל, לא בוצעו (להלן: "הליכי ההפקעה").
פסק דין |25/04/2017 |שלום – תל אביב
ת"א (תל אביב) 30880-03-17- נועם בן שבת נגד שירה מושקוביץ
שמות השופטים: אילן דפדי
בנוסף, טענו כי לנוכח עליית מחירי דירות 4 חדרים (אותה התכוונו לרכוש) ממועד הרכישה ועד היום, נגרם להם הפסד בסך של 200,000 . סכום התביעה הכולל הועמד על סך של 1,031,808 . טענות הנתבעת הרלוונטיות בתמצית 3 7. הנתבעת הודתה כי ייצגה כעורכת דין את התובעים ברכישת הדירה וכי הדירה נרשמה על שמם בלשכת רישום המקרקעין. היא הפנתה לסעיף 28 להסכם המכר בו אישרו הצדדים כי הוצע להם לבדוק את זכויות הבנייה וההיבטים התכנוניים על ידי מומחים מטעמם וכי הובהר להם שעורכי הדין המטפלים בעסקה לא בדקו את התכניות החלות על הדירה או כל מסמך אחר לרבות תיק הבניין או היתר הבנייה של הבניין ושל הדירה ועל כן הם מוותרים על כל טענה כלפיהם בכל הקשור לכך. לדבריה, כאשר נכתב בהסכם "מומחים מטעמם" הכוונה הייתה לאדריכלים, מהנדסים ושמאים. לטענתה, סעיף זה שומט את הבסיס לעילת התביעה נגדה. היא הסבירה כי בגין הדירה התובעים קיבלו משכנתא והונפק אישור עירייה. בנוסף, הדירה נמכרה מספר פעמים לפני ההסכם והעברות הזכויות בה בוצעו ללא תקלות. עת ביקשו התובעים למכור את הדירה, היא הזמינה עבורם את תיק הבניין מהעירייה והסבירה להם את הנדרש בכל הקשור למצב היתר הבנייה ופיצול הדירה. עם זאת, עמדה על כך שניתן היה להכשיר את הדירה על ידי קבלת היתר מעיריית רמת גן וכך ניתן לעשות גם היום. לדבריה, היא ייצגה את התובעים נאמנה, דאגה לשמור על זכויותיהם ועמדה על כך שהמוכרים יצהירו שאין חריגות בנייה או מומים נסתרים. ההצהרות בחוזה המכר ניתנו על ידי המוכרים, נתבעים 2 ו-3,ולכן את הטענות יש להפנות כלפיהם או כלפי עורך דינם.
פסק דין |17/03/2021 |שלום – תל אביב
ת"א (תל אביב) 65161-12-21- בית הכנסת נאוה תהילה רמת גן (ע"ר) נגד ' חזון למועד (ע"ר)
שמות השופטים: טל פישמן לוי
חזון למועד (ע"ר) החלטה בבקשה לעיכוב הליכים פתח דבר 1. לפני בקשה לעיכוב הליכים שהוגשה על ידי הנתבעת ביום 5.1.2024 , וזאת במסגרת תגובתה לטענות התובעת בדבר אי הגשת ראיות במועדן. בבקשה זו טוענת הנתבעת כי יש להורות על עיכוב ההליך שלפניי עקב הליך תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי הידוע כת. א. 11018-01-24 (להלן: "ההליך המקביל", "ההליך הנוסף" או "ההליך במחוזי"). התובעת מצדה מתנגדת בכל תוקף לעיכוב המבוקש. 2. אציין, כי עניינה של התביעה העיקרית בדרישת התובעת להורות על פינוי וסילוק ידה של הנתבעת מהמקרקעין המשמשים כבית כנסת וממוקמים ברחוב הגלגל 42 בעיר רמת גן, וידועים כגוש 6195 חלקה 715 (להלן: "בית הכנסת", "הנכס" או "המקרקעין"). 3. המקרקעין מצויים בבעלותה של עיריית רמת גן. התובעת והנתבעת הן שתיהן עמותות אשר ככל הנראה הפעילו יחד לאורך שנים בית כנסת על המקרקעין מושא התביעה, וזאת מכוח הסכם חכירה שנחתם בין התובעת לבין העירייה. 4. המחלוקת בתביעה העיקרית נעוצה בשאלת מעמדה של התובעת וזכותה לדרוש את פינויה של הנתבעת מהמקרקעין, וכן בדבר פעולות ושימושים נטענים שביצעה הנתבעת בניגוד לדין ובניגוד למוסכם, באופן המקים זכות לדרוש את פינוי המקרקעין. 5. אבקש להבהיר ולחדד בראשית הדברים, כי במסגרת החלטה זו ישנן אמירות והערות אשר יכולות להשתמע או להתפרש כהכרעה ביחס לזכויות הצדדים בנכסים. כל הקביעות וכל ההנחות אשר הביאנו לכלל מסקנה, הן לצורך הכרעה בבקשה לעיכוב ההליכים בלבד. אין לפרש או לייחס לאמירה כלשהי משמעות ביחס לזכויות הצדדים מעבר להליך זה של עיכוב ההליכים. רקע לבקשה ותמצית ההליך המתנהל בבית המשפט המחוזי 6.
החלטה |09/07/2024 |שלום – תל אביב
עע"מ 3411/19- חברת בית חלקה 39 בגוש 6204 בע"מ נגד ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת גן
שמות השופטים: י עמית,ג קרא,א שטיין
רמת גן 2. עיריית רמת גן ערעור על פסק דינו של בית המשפט העניינים מינהליים תל אביב בתיק עתמ 010962-09-16 שניתן ביום 04.04.2019 על ידי כבוד השופטת י' שטופמן בשם המערערת: עו"ד איל ד' מאמו בשם המשיבות: עו"ד אירה יעקב סולוביציק פסק-דין השופט י' עמית: 1. ושוב אנו נדרשים לדון בטענות להימשכות בלתי סבירה של הליכי הפקעת מקרקעין ואי-ביצוע פעולות מתאימות למימושה. עתירה שהגישה המערערת בעניין זה נדחתה בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו מתאריך 04.04.2019 (עת"מ 10962-09-16; השופטת העמיתה י' שטופמן), ומכאן הערעור שלפנינו. רקע וטענות הצדדים 2. המקרקעין שבמוקד הערעור ממוקמים ברחוב הצלע ברמת גן, ידועים כחלקה 39 בגוש 6204, בשטח רשום של 2,181 מ"ר ומצויים בבעלותה של המערערת במשך שנים רבות (להלן: החלקה). 3. בשנת 1964 פורסמה למתן תוקף תכנית רג/182, שקבעה את ייעוד החלקה לתעשייה (עוד קודם לכן, היו בתוקף תכניות מנדטוריות אשר ייעדו אף הן את החלקה למטרות דומות). לאחר הליכי אישור שנמשכו מספר שנים, פורסמה בשנת 1980 למתן תוקף תכנית רג/613/א (להלן: תכנית 613) שמטרתה "שינוי ביעודה של קרקע בחלק משטח התכנית תוך הפקעות לשטחים לצרכי ציבור". על-פי תכנית 613, שונה ייעוד קטע מסוים מהחלקה לייעודים ציבוריים בהיקף של 471 מ"ר (25 מ"ר בייעוד דרך חדשה; 391 מ"ר בייעוד בניין ציבורי; 55 מ"ר בייעוד שטח ציבורי פתוח; חטיבת מקרקעין זו תכונה להלן: המקרקעין). מימוש המטרה הציבורית האמורה בתכנית 613, אשר ממשיכה להיות התכנית התקפה באזור, והניסיונות שנעשו במרוצת השנים להחליפה בתכנית אחרת (ביחס לחלקה וחלקות אחרות בסמוך), ניצבים במוקד ערעור זה.
פסק דין |18/10/2021 |בית המשפט העליון
בר"מ 6304/21- אסתר צדיק נגד ' מנהל הארנונה בעיריית רמת גן
שמות השופטים: ע פוגלמן
מיום 14.7.2021 בשם המבקשת: עו"ד גדעון צדיק החלטה 1. המבקשת היא בעלת נכס בשטחה של עיריית רמת גן (להלן: הנכס ו-העירייה בהתאמה), אשר נמצא בבניין שייעודו התכנוני הוא למגורים. בשנת 2006 קיבל הנכס היתר לשימוש חורג למשרדים. לטענת המבקשת, בשנת 2011 הופסק השימוש המשרדי בנכס, ובאותה שנה בנה עבר להתגורר בו. עם זאת, בין השנים 2016-2011 חויבה המבקשת בארנונה לפי סיווג ל"משרדים, שירותים ומסחר". בתקופה זו, בין המבקשת לבין המשיבה הוחלפו מספר מכתבים בנוגע לנכס (להלן: המכתבים), ובהם: מכתב מיום 31.10.2011 מטעם המבקשת למחלקת ההנדסה בעירייה בו ביקשה לשנות את הייעוד של הנכס למגורים (להלן: המכתב משנת 2011); מכתב מיום 8.9.2013 מטעם המבקשת למנהל מחלקת הארנונה בעירייה, בה ביקשה להקפיא את תשלום חוב הארנונה שרבץ על הנכס (להלן: המכתב משנת 2013); מכתב מיום 1.6.2014 למנהל מחלקת הארנונה בעירייה (להלן: המכתב משנת 2014; יוער כי מכתב אחרון זה לא הוצג על ידי המבקשת, אך התשובה לו הובאה במסגרת הערעור שיתואר להלן). 2. בשנת 2015 הגישה המבקשת ערר על שומות הארנונה שחויבה בהן בשנים 2015-2011 לוועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית רמת גן (להלן: ועדת הערר או הוועדה). בערר, השיגה המבקשת על שומות כל השנים הרלוונטיות, בטענה כי המכתב משנת 2011 מהווה השגה כדין. בנוסף, המבקשת עמדה על כך שיש לראות את אגף ההנדסה ואגף הארנונה כמקשה אחת, ולכן לדידה יידוע מחלקת ההנדסה בדבר שינוי השימוש בנכס מקים ידיעה קונסטרוקטיבית של העירייה. במסגרת הדיונים שהתקיימו לפני הוועדה, הסכימה העירייה לשינוי הסיווג ביחס לחלק מתקופת החיוב, כך שהמחלוקת נותרה רק לגבי השומות לשנים 2014-2011.
החלטה |11/10/2021 |בית המשפט העליון
עעמ 2673/22- ר.ג.א שירותים וניקיון (ישראל) 1987 בע"מ נגד י.ר.א.ב שרותי נוי (1985) בעמ
שמות השופטים: ש שוחט
לטענתה, מדובר בערעור שסיכוייו להתקבל גבוהים, בהתחשב בכך שוועדת המכרזים בחנה את הנושא לעומקו והשתכנעה כי לא מדובר בתצהיר כוזב כי אם בטעות טכנית שמקורה בתום לב. בית המשפט המחוזי בחר להתערב במסקנתה המנומקת של ועדת המכרזים ולהמיר את שיקול דעתה בשיקול דעתו, וזאת חרף הפסיקה המושרשת שאינה מאפשרת לו לעשות כן, ועל אף לשונו המתעתעת של התצהיר שגרמה למבקשת לטעות באופן מילויו. העירייה טוענת כי שיקולי מאזן הנוחות נוטים, אף הם, לעברה של המבקשת. זאת, שכן המבקשת כבר החלה במתן השירותים לעירייה מכוח זכייתה במכרז, ומשלא ניתן צו ביניים להפסקת פעילותה בבית המשפט המחוזי. לפיכך, יש לשמור על המצב הקיים ולאפשר למבקשת והמשיך ולהפעיל את מערך פינוי האשפה שהקימה, מה גם שקבלת הבקשה לא תסב למשיבה כל נזק. העירייה מבהירה כי מדובר בשירותים חיוניים לשם התנהלותה התקינה והשוטפת של העיר רמת גן, אשר ניתנים לה בהיקפים נרחבים ומצריכים היערכות ומשאבים רבים. דיון והכרעה 11. לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להתקבל. 7 12. כלל ידוע הוא, כי על המבקש לעכב ביצועו של פסק דין, מוטל להוכיח כי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים וכי שיקולי מאזן הנוחות נוטים לטובתו (ראו למשל: עע"ם 3556/18 אלקטרה אנרגיה בע"מ נ' לסיכו בע"מ, פסקה 6 ( 17.5.2018 )). עוד נקבע בפסיקה, כי בין השיקולים האמורים מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", כך שאם שיקולי מאזן הנוחות נוטים במובהק לטובת עיכוב ביצועו של פסק הדין, תיטה הכף לעיכוב הביצוע אף אם סיכויי הערעור אינם גבוהים, ולהפך (ראו: עע"ם 5490/17 נווה שלום פרויקטים ומסחר בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 13 ( 7.3.2018 )).
החלטה |10/05/2022 |בית המשפט העליון
רע"א 7175/10- עיריית רמת גן נגד י. גיתן מסחר והשקעות בע"מ ואח
שמות השופטים: ע פוגלמן
הדין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בע"א 1218/09, מיום 14.7.10 , שניתן על ידי כבוד השופט י' שנלר בשם המבקשת – עו"ד ליאור שפירא החלטה 1 . המבקשת, עיריית רמת גן, הגישה כנגד המשיבים תובענות בסדר דין מקוצר שעניינן חוב ארנונה בגין נכסי מקרקעין המוחזקים על ידם, המסווגים בפנקסי העירייה כנכסים עסקיים. בית משפט השלום איחד את התובענות נגד המשיבה 1 (להלן: גיתן) וזו נגד המשיב 2 (להלן: גויטין), וניתנה בהן רשות להתגונן. בין טענות ההגנה שהעלו המשיבים נאמר כי גויטין הוא המחזיק בפועל בנכסים האמורים, וכי הוא זכאי ליהנות מהנחה בשיעור של שני שלישים מהסכום בהתאם לסעיף 6א לחוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה), התשי"ג-1953 (להלן: חוק הפטור). הואיל ושאלת זכאותם של נכי צה"ל לפטור מארנונה בגין נכסים עסקיים תלויה ועומדת בפני בית משפט זה (עע"מ 259/05 שי נ' עיריית נצרת עילית), הגישו גויטין וגיתן בקשה לעיכוב הליכים בתביעות שהוגשו נגדם עד להכרעה בעניין זה. לאחר התדיינות בערכאות שונות, שאיני רואה טעם לפרטה, נעתר בית משפט זה (כב' השופט י' אלון) לבקשה והורה כי הדיון בנושאים החופפים לשאלה התלויה ועומדת בפני בית משפט זה בעע"מ 259/05, יעוכב עד שעניין זה יוכרע על-ידי בית משפט זה. עם זאת, צוין בהחלטה כי "בית משפט השלום ימשיך לדון, ללא עיכוב, בטענות הצדדים לעניין יתרת סכום הארנונה שאינה שנויה במחלוקת, קרי, שליש מגובה החוב הנטען, ובכל הטענות הנוספות שאינן נוגעות להליך התלוי ועומד בפני בית משפט זה בעע"מ 259/05" (רע"א 7478/07 י. גיתן מסחר והשקעות (1993) בע"מ נ' עיריית רמת גן (לא פורסם, 12.12.07 ), להלן: החלטת העיכוב).
החלטה |13/11/2010 |בית המשפט העליון
ה"פ (תל-אביב-יפו) 1455/96- פרופ רנון קצוף נגד הועדה
שמות השופטים: אורי גורן
יצויין, אף כי אין ממש בטענת המשיבים, כי אין פסול בהליך התכנוני שננקט היות שבעלי המקרקעין מסכימים למהלך זה. טענה זו אינה יכולה לעמוד. ברי, כי בעלי המקרקעין הסכימו להליך כולו, היות שכפי שעלה מהראיות בתיק הם עצמם זכו מן ההליך בכללותו. בעלי המקרקעין יוצאים גם הם נשכרים מן התכנית אותה מציעה העיריה, כשם שבכל תוכנית ניתן לשפר את מצבם של בעלי המקרקעין ועל ידי כך להשיג הסכמתם למהלכים תכנוניים בהם מעוניינת העיריה, גם בהליך של איחוד וחלוקה מחדש ניתן לעשות כן. השאלה אינה אם בעלי המקרקעין הסכימו למהלך, אלא אם המהלך יסודו בחוק; וברי שהסכמת בעלי המקרקעין אינה יכולה להכשיר תכניות בלתי חוקיות. גם האסמכתאות שהביאו המשיבים לכך, שכביכול מותר לבצע מהלך כגון דא בהסכמת הבעלים אינן מוכיחות טענה זו, אלא לכל היותר מאששות את הידוע והנהוג, כי הרשות יכולה לבצע מהלכים להקניית שטחים לצורכי ציבור מתוך הסכמה עם בעלי המקרקעין (ראו בג"צ 61/318 שלמה ו-מינה וולמן נ' שר הפנים ואח' פ"ד טז(766 ( 1, חב' לשיכון עממי בע"מ ואח' נ' עיריית רמת גן ואח' פ"ד לה(295 (3, וכן בג"צ 86/839 לופט ואח' נ' שר הפנים ואח' פ"ד מב(165 ,157 (2). 9. זכות העמידה של העותרים המשיבים ניסו להיתלות בטענה הפורמלית, כי לעותרים אין זכות עמידה בפני בית משפט זה. לדעת המשיבים על העותרים להצביע על אינטרס ישיר שיש להם או פגיעה באינטרס לגיטימי שלהם בהעלאת טענותיהם כנגד אישור התכנית. לדידם, העותרים לא הוכיחו אינטרס לגיטימי, שפגיעה בו מצדיקה ביטול התכנית. לעניין טענת המשיבים בדבר אי חוקיות הקצאת מקרקעין לשימושה הפרטי של העיריה אף ניסו המשיבים להסתתר תחת מחסה הטענה הפורמלית כי "הואיל וכל בעלי המקרקעין בתוכנית זו הסכימו לתוכנית, לרבות הענקת שטחים מן המקרקעין שבבעלותם לרשות מקומית, אין לעותרים כל זכות חוקית לטעון כנגד הענקה זו" (ראה סעיף 3.
פסק דין |09/09/1997 |מחוזי – תל אביב
ה"פ (תל אביב) 18209-06-14- ישראל פדל נגד רשות מינהל מקרקעי ישראל
שמות השופטים: חנה פלינר
רשות המקרקעין גורסת בתגובתה להמרצת הפתיחה כי יש לדחות את המבוקש בה וכי בעל הדין הנכון והמתאים, אם בכלל, הינו העירייה, שכן מלוא הזכויות בחלקות הנדונות נתונות לה. עוד נטען כי ממילא הסעד המבוקש אינו ישים לאור ייעודן של החלקות: חלקה 939- שטח ציבורי פתוח וחלקה 899 שטח לבנייני ציבור. משכך, לא ניתן לנצל את השטח למטרת מגורים ואין לאפשר את רישום המבקשים כבעלי זכויות במגורים בנכס, בניגוד לייעוד המוגדר. עוד טענה רשות המקרקעין כי המבקשים מעולם לא רכשו את המקרקעין ממנה, לא שילמו דמי חכירה ולמעשה לשיטתה מבצעים המבקשים שימוש בלא קבלת הסכמתה במשך שנים; כי המבקשים לא הוכיחו את הבעלות בנכס; כי חזקה לאורך שנים במקרקעין מוסדרים אינה מקנה זכות בעלות; כי אין בתשלום חשבונות ארנונה, מים וחשמל כדי להקנות זכויות בעלות במקרקעין למשלם. 4 10. עירית רמת גן גורסת בתגובתה כי יש לדחות את המרצת הפתיחה וזאת מאחר ולמנוחים וליורשיהם- המבקשים אין ולא היו זכויות בנכס וכי אלו לא נרכשו על ידי המבקשים; מאחר והמנוחים לא יכלו להעביר זכויות בנכס שאינם שלהם ליורשיהם; היות והשטח שעליו הנכס בבעלות עירית רמת גן; בשל העובדה כי ייעוד המקרקעין הינו יעוד ציבורי ואין בסמכותו של בימ"ש זה לשנותו כאשר בשטח המשויך לחלקה 899 קיים בית הספר "רמת חן"; מאחר ומרבית דיירי השכונה נטולי זכויות בקרקע וכלל המקרקעין מצויים בבעלות קק"ל ובניהול רשות המקרקעין. בתמיכה לטענותיה צירפה עיריית רמת גן נספחי רישום; הודעה לפי פקודת הקרקעות בדבר ההפקעה שבוצעה; תעודת עובד ציבור של גב' שרה שרעבי ותשריט ממנו עולה כי השטח בייעוד ציבורי; טופס מידע תכנוני לגבי החלקות.
פסק דין |11/11/2017 |מחוזי – תל אביב
ת"א (תל אביב) 8991-10-15- כוכבה יוסף 2.ציפורה משולם 3.שלומית זיו 4.יגל בנימין 5.מלכה וטשטיין 6.אסף נתנזון 7.עליזה נתנזון 8.סמדר רז 9.אורי רז 10.יוחאי ברנזון 11.שושנה ברנזון כולם עי נגד די סי אס חיזוק מבנים בעמ
שמות השופטים: עידית ברקוביץ
תביעת החברה הוגשה על רקע העובדה, כי הבעלות במקרקעין עליהם בנוי הבניין היא של עיריית רמת גן (להלן: "עיריית רמת גן" או "העירייה") כאשר בעלי הדירות/הדיירים הם חוכרים, ונוכח דרישתה כי הסכם רכישת זכויות הבעלות ייחתם ישירות מול הדיירים או אל מול מיופה כוח מטעמם על פי ייפוי כוח ספציפי (להלן: "ייפוי הכוח הספציפי"). 6. במקביל, הוגשה תביעה שכנגד על ידי תובעות 1-3 (אשר היו אז נתבעות/תובעות שכנגד ) וכן על ידי אחרים, כנגד החברה ועו"ד מוריאנו. במסגרת התביעה שכנגד בקשו התובעים שכנגד לקבוע כי ההסכם בטל, ולחילופין יש לבטלו. כן בקשו צו עשה למחיקת הערות אזהרה, וכן לחיוב הנתבעים בפיצוי מוסכם בסך 1,200,000 . 7. בדיון מיום 14.1.2018 הוחלט בהסכמת הצדדים, כי התביעה העיקרית תימחק ותיוותר התביעה שכנגד. על כן, נותרה לדיון התביעה שכנגד. משכך, בעלי הדירות/הדיירים הם התובעים, והחברה ומנהלה, עו"ד מוריאנו- הם הנתבעים. המסגרת הראייתית 8. מטעם התובעים הגישו תצהירי עדות ראשית והעידו: הגב' כוכבה יוסף (להלן: "הגב' יוסף" עת/1). מר יוחאי ברנזון (להלן: "מר ברנזון" עת/2) עוד הוגשה מטעם התובעים חוות דעתה של השמאית רווית ברקוביץ ( להלן: "המומחית"), אשר נחקרה על חוות דעתה. מטעם הנתבעים הגיש תצהיר עדות ראשית והעיד עו"ד מוריאנו. 3 יוער כי בדיונים היה נוכח גם מר טל יגרמן (להלן: "מר יגרמן"), מטעם החברה, אשר חקר את המומחית בחקירה נגדית. תמצית טענות התובעים 9. תכליתה של התביעה היא לשחרר את התובעים מהסכם החיזוק, אשר לא היה ישים עוד מרגע חתימתו, משום שלא נתן ביטוי נכון למצב המקרקעין כפי שהופיע בנסח הטאבו, הסכם שהושג תוך מצג שווא מטעה כאילו מי שיבצע אותו הוא חברה בעלת מוניטין וניסיון, הסכם שהופר על ידי הנתבעים מיד לאחר חתימתו ולמעשה, עוד בטרם נחתם.
פסק דין |21/08/2021 |מחוזי – תל אביב
ע"א (תל אביב) 42997-10-19- יפת משה נגד נורית אהל בוסקילה
שמות השופטים: יהודית שבח,יונה אטדגי,ירדנה סרוסי
41462-07-15), שמתוכה אצטט את הסעדים שהתבקשו במסגרתה (סעיף 75): "75.1 ליתן סעד הצהרתי לפיו התובע זכאי ל-1/6 מזכויות הבנייה הקיימות על המקרקעין. 75.2 ליתן סעד הצהרתי לפיו הנתבעים לא זכאים לעשות שימוש בזכויות בניה העולות על 1/6 מזכויות הבניה במקרקעין ולמצער זכאים לעשות שימוש ב-1/6 מזכויות הבניה בלבד ובתנאי שלא תפגענה אפשרויות מימוש זכויות הבניה ע"י שאר בעלי הזכויות במקרקעין. 75.3 לחייב את הנתבעים בתשלום בגין דמי שימוש ראויים בסך של 150,000 עבור שימוש וחזקה בחלקי התובע בגג ובחצר הבניין ובניגוד לכל דין. 75.4 לחייב את הנתבעים בתשלום בסך של 2,000,000 עבור זכויות בניה השייכות לתובע אותם נטלו הנתבעים, בין במסגרת זכויות הבניה העודפות על חלקם היחסי ובין במסגרת מניעת האפשרות לשימוש בזכויותיו באופן מלא. " 8. יצוין, כי התביעה הוגשה גם נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה רמת גן, אך התביעה נגדה נמחקה בשלב מוקדם. כפי שכבר צוין לעיל, המערער הגיש גם בקשה למתן צו מניעה זמני, אשר ימנע את המשך הבנייה שהמשיבים התחילו בה קודם להגשת התביעה, ובית המשפט דחה את הבקשה. 9. בית המשפט קמא (כב' השופט יאיר דלוגין) דחה בפסק דינו (מיום 26.8.2019 ) את התביעה הכספית וחייב את המערער לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 50,000 , לאחר שקבע את הקביעות הבאות: א. הפרשנות הראויה של תכנית 1309 מובילה לכך שכל אחד מבעלי הדירות בבניין זכאי להרחיב את דירתו, עד שטח של 266.66 מ"ר (כולל השטח הקיים), באופן שהשטח המירבי של כל שש הדירות בניין יעמוד על 1600 מ"ר; ב. המשיבים לא ניצלו יותר מחלקם בזכויות הבנייה העומדות להם, כלומר: לא חרגו מהשטח המקסימלי של 266.66 מ"ר.
פסק דין |15/11/2020 |מחוזי – תל אביב
ת"א (תל אביב) 14909-09-18- מצלאוי חברה לבנין בע"מ נגד מדינת ישראל- משרד הפנים
שמות השופטים: אסתר נחליאלי חיאט
נתבעים/ המבקשת בבקשה 1. מדינת ישראל- משרד הפנים ע"י ב"כ עו"ד מפרקליטות מחוז תל אביב 2. עיריית רמת גן – לא בעניינה החלטה 1. בקשה לסילוק התביעה על הסף הגישה הנתבעת 1, מדינת ישראל – משרד הפנים (להלן: "משרד הפנים" או "הנתבעת"). את הסיבות לבקשת הסילוק פרטה הנתבעת בבקשה והעיקריות שבהן – העדר סמכות עניינית והתיישנות עילת התביעה. 2. את התביעה הגישה מצלאוי חברה לבניין בע"מ (להלן: "מצלאוי") נגד משרד הפנים ונגד עיריית רמת גן ובה עותרת לפיצויים בסך 18,000,000 בגין נזקים שנגרמו לה לטענתה, מהחלטות הרשות ומהעדר קבלת החלטות של הנתבעות בקשר למקרקעין ברחוב החילזון 8 ברמת גן (גוש 6109, חלקה 285, להלן: "המקרקעין"). את הזכויות במקרקעין רכשה מצלאוי מחילון חברה ישראלית למכונות ומכשירי נגרות בע"מ (להלן: "חילון"), ביום 7.6.2007 (עסקת רכישת המקרקעין תכונה: "עסקת חילון-מצלאוי"). העובדות לפי כתב התביעה 2 3. בכתב התביעה על נספחיו מתוארים הפרטים הרלוונטיים לזכויות במקרקעין בטרם נחתמה עסקת חילון-מצלאוי. לפי הנטען, היתה חילון החוכרת של המקרקעין במשך שנים מעיריית רמת גן, עד שהחלה בהליכים לרכוש מהעירייה את הבעלות במקרקעין (להלן: "עסקת עירייה-חילון"). לצורך עסקה זו קיבלה העירייה אישור עקרוני ממשרד הפנים ביום 30.11.2003 לפיו אין מניעה לעריכת עסקת מכירת הזכויות במקרקעין בפטור ממכרז, בכפוף לכך שהעסקה תאושר על ידי שמאי מטעם משרד הפנים (נספח א לכתב התביעה). 4. חודשים לפני שהושלמה העסקה לרכישת הבעלות במקרקעין, החליטה חילון למכור את זכויותיה במקרקעין וביום 7.6.2007 נערכה עסקת חילון-מצלאוי, בה הוסכם כי מצלאוי תרכוש מחילון את הזכויות במקרקעין במצבם (זכויות חכירה); מצלאוי הצהירה כי היא מודעת לכך שחילון טרם רכשה את הבעלות במקרקעין, וכי "ידוע לה שאין בטחון לגבי האפשרות לרכוש את זכויות הבעלות" במקרקעין (נספח ד).
החלטה |06/11/2021 |מחוזי – תל אביב
ע"א (תל אביב) 20336-09-23- ישראל פדל נגד עיריית רמת גן
שמות השופטים: אריאל צימרמן
ב"כ עו"ד ענת לוי ועו"ד אפרת רוגל החלטה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין לפינוי ממקרקעי ציבור. 1. בתמצית ממש: עיריית רמת גן היא בעלת זכויות במקרקעין שבמחלוקת (גוש 6143, חלקים מחלקות 899 ו-939, ברח' גבעתי 52 רמת גן), באחת החלקות שעליהם המקרקעין – כבעלים מכוח הפקעה, ובאחרת – כחוכרת מקק"ל. העירייה חפצה להרחיב במקרקעין את בית ספר "רמת חן" השוכן בהם. 2. המבקשים הם אחים. אביהם שוכן בנכס בשנת 1949, בידי הסוכנות היהודית. גלגולי הנכס ממושכים ולא כאן נרחיב בהם: המבקשים אינם יושבים בנכס. מי מבניו (הבגירים, שאינם בעלי דין כאן) של המבקש 2 מצויים בנכס לסירוגין מזה כעשרים שנה. הנכס מצוי בשכונת גבעת גאולה, שהיא מושא למהלכים ממושכים מול העירייה ובשילוב עם עמותת בקת, להסדרת זכויות תושבי השכונה. 3. המבקשים פעלו כבר בעבר, על רקע מה שניתן להבין כי הוא חששם לאבד את חזקתם המעשית במקרקעין, לזכות בסעד הצהרתי שלפיו הם בעלי זכויות בעלות במקרקעין; תביעתם נדחתה בשנת 2017 (ה"פ 18209-06-14), מה שלא הוביל לשינוי בהחזקתם בנכס. בשנת 2019 באה תביעת העירייה לפינוי, בהליך מושא הערעור, ומולה מגוון טענות של המבקשים, ליבן בהיותם בעלי זכות שימוש בלתי הדירה במקרקעין. 4. בפסק דינו מיום 4.6.2023 קיבל בית משפט השלום (כב' סגן הנשיא ט' חבקין) את תביעת העירייה. כמובהר בפסק הדין, אפילו נניח כי הורי המבקשים היו בני רשות בלתי הדירה במקרקעין, הרי שהזכות היא אישית ולא ניתנת להעברה למבקשים, כך שזכותם מתמצה לכל היותר בכך שהעיריה לא פעלה עד הנה לפינויים, קרי רשות מכללא, הבאה לסיומה לכל המאוחר בהגשת התביעה; ועל כך גם אין המבקשים חולקים למעשה, צוין.
החלטה |25/09/2023 |מחוזי – תל אביב
ת"א (תל אביב) 58073-03-19- אבישג גדסי נגד סימון קינן
שמות השופטים: דורון חסדאי
הובהר כי לאחר חתימת הסכם הקומבינציה נרשמה הערת אזהרה על כל הבעלים לטובת הנתבעת (ר' נספח א) ונטען כי על פי הסכם הקומבינציה, בעלי הקרקע מוכרים 55 חלקים מתוך כלל זכויותיהם והם נותרים בעלים של 45 חלקים הנותרים בנכס, שהם שווי ערך לחמש יחידות דיור בנות ארבעה חדרים, חניה ומחסן צמודים בבניין שהנתבעת התחייבה לבנות בנכס, וכאשר הנתבעת תהיה זכאית להירשם כבעלים של שש יחידות בבניין. 6 22. עוד נטען כי ביום 1.12.09 מכרה הנתבעת שלוש דירות שהיא רכשה במסגרת הסכם הקומבינציה לתובעים – מישלין פלג, קינן סימון (התובע בתיק זה) ומאיר שם טוב נכסים בע"מ – ובהמשך נטען כי בחודש יוני 2011 הנתבעת מכרה שלוש דירות נוספות שרכשה בעסקת הקומבינציה לערוסי מרים, גבריאל עופר ורינה ושהרבני יעקב ונטלי, כך שהיא נותרה ללא זכויות בנכס. הובהר כי לאחר חתימת הסכמי המכר, נרשמו ביום 3.12.09 ו 21.6.11 הערות אזהרה לטובת ששת רוכשי הדירות הנ"ל (הסכם המכר צורף כנספח ב; נסח מקרקעין נוסף כנספח ג). 23. בתמצית ייאמר כי נטען שהנתבעת הגישה בקשה להיתר בנייה (ר' נספח ד) ואף החלה בעבודות הבנייה; כי במהלך ביקורות שנעשו על ידי מפקחי עיריית רמת גן עלה שבקומת הקרקע ובקומת המרתף בוצעו עבודות בנייה בסטייה מהיתר הבנייה ואף הוגשה בקשה להפסקת העבודות (ר' נספח ה); גובשה הסכמה בין הצדדים בדיון שהתקים ביום 17.11.14 אשר ניתן לה תוקף שיפוטי על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים (ר' נספח ו). התובעים טוענים כי מאז הגשת הבקשה להיתר ועד היום לא ניתן היתר כנדרש (ר' נספח ז); ולמרות שצו ההפסקה המנהלי הוגבל אך ורק לקומת המרתף ולקומת הקרקע הגישה העירייה בקשה להפסקת הבנייה ולא עלה בידי התובעים, אשר פנו ישירות אל העירייה, להסדיר באופן עצמאי את רישום הבניין והדירות (ר' נספחים ח-ט).
החלטה |06/10/2021 |מחוזי – תל אביב
עת"מ (תל אביב) 36597-03-16- ישראל מאיר כהן נגד ועדה מחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז
שמות השופטים: עמיתה יהודית שטופמן
בנוסף מבקשת העותרת להורות למשיבה להציג את היתרי הבניה לכלונסאות במסגרת היתרי הבניה ברחוב הבנים 19 – 21, ובנוסף לקבוע שעוגני הבניה במסגרת הפרוייקט ברחוב הבנים 19 – 21 כאמור נבנו בניגוד לתב"ע ולא ניתן להכשירם בדיעבד. ב. העובדות העיקריות הצריכות לענייננו הן כדלהלן: העותרים מתגוררים בבנייני מגורים ברח' אפשטיין 5 ו- 7 בבני-ברק. לטענת העותרים קו המגרש הדרומי של מקרקעי העותרים הינו קו התפר שבין הגבולות המוניציפליים של שתי הרשויות המקומיות בני-ברק ורמת-גן. חברת משה"ב, המשיבה 3, מקדמת פרוייקט תמ"א 38 ברחוב הבנים 19 – 21 וברחוב הבנים 17 בעיר רמת-גן. העותרים טוענים כי במסגרת עבודות הבניה בפרוייקט ברמת גן פלשה חברת משה"ב לבניין העותרים בבני-ברק בחפירה אופקית בעומק של 18 מ' מתחת לבתי העותרים, תוך שהיא בונה עוגני בטון גדולי מימדים לכלונסאות דיפון, ומשיגה את גבולם של העותרים, וזאת ללא זכות וללא היתר בניה מטעם עירית רמת גן או עירית בני ברק שלתחומה פלשו. העותרים טוענים כי הפרסום לצורך התנגדויות בהתייחס לפרוייקט, לא כלל את ההקלות ואת השימוש בעוגנים, וכן התברר לעותרים כי לאותם עוגנים לא ניתן היתר. לטענת העותרים, כאמור, בשל העובדה שנמצאו העוגנים בבניינים ברחוב הבנים 19 – 21, ההיתרים בגין אותם בניינים עודם ניתנים לתקיפה. משכך, בקשת העותרים היא, כאמור, לבטל את סייפת החלטת הביניים של וועדת הערר המחוזית מיום 3.2.16 כאמור. המשיבים טוענים כי אין כל ממש בעתירה ויש לדחותה על הסף או לגופה, מאחר שאין העתירה מגלה כל עילה המצדיקה התערבות בהחלטת מוסדות התכנון, ולא נפלה כל טעות בהחלטת ועדת הערר המחוזית. ג. טענות העותרים במפורט: 3 בחודש אוקטובר ובחודש נובמבר 2013 הגישו העותרים התנגדות לוועדה המקומית לתכנון ובניה בהתייחס לשתי בקשות להיתר שהינן פרוייקט אחד, הן בהתייחס לרחוב הבנים 17 והן בהתייחס לרחוב הבנים 19 – 21, שעניינן הריסת בניינים קיימים והקמת בניינים חדשים במסגרת תמ"א 38-2.
פסק דין |25/11/2017 |בימ"ש לעניינים מינהליים – תל אביב
צווי התכנון והבניה (פטור מהיטל השבחה) (הוראת שעה)
סעיף: 1. פטור מהיטל השבחה
18, 20, 22, 30 עד 31, 34, 45, 47, 51, 54 עד 55, 81; גוש 6728, חלקות 34 עד 35, חלקי חלקות 36 עד 37, 40, 71, 128 עד 133, 216; גוש 6693, חלקה 61, חלקי חלקות 21, 42, 67 עד 68, 75, 79 עד 80, 98; גוש 6694, חלקי חלקה 268 במרכז יהוד, למשך שנתיים מיום 1.11.20076 . (7) בקרית ביאליק, בגין תכנית ק/346ה, בתחום גוש 10431 חלקות 5 עד 8, 10 עד 25, 33 עד 46, 55 עד 56, במתחם העצמאות בקרית ביאליק, למשך שנתיים מיום 1.11.20077 . (8) בתל אביב, בגין תכנית תא/3463, בתחום גוש 7321 חלקות 36 עד 38, 50 עד 52, 54, 56 עד 58, 65, 67, 69 עד 70, 79 עד 80, 82 עד 85, 106, במתחם בית אל בתל אביב, למשך שנתיים מיום 1.11.20078 . (9) בטירת הכרמל, בגין תכנית מכ/721, בתחום גוש 10679 חלקה 83, גוש 10707 חלק מחלקות 95, 102, 98, 104 – כסימונן בתשריט התכנית, במתחם גיורא בטירת הכרמל, למשך שנתיים מיום 1.11.20079 . (10) ברמת גן, בגין תכניות רג/1255/1 ו-רג/1255/2 בתחום גוש 6180 חלקה 514, וכן גוש 6181 חלקה 637, במתחם החולה ברמת גן, עד יום 2.10.2014 10 . (11) בתל אביב בגין תכנית תא/3463 בתחום גוש 7321, חלקות 36 עד 38, 50 עד 52, 54, 56 עד 58, 65, 67, 69, 70, 79, 80, 82 עד 85, 106 במתחם בית אל בתל אביב11 . (12) בקרית אונו בגין תכנית תמ"מ 28, גוש 6496, חלקות 278, 279, עד יום 2.10.201412 ובחלקה 280, עד יום 26.5.201713 במתחם ישעיהו.
צווי התכנון והבניה (פטור מהיטל השבחה) (הוראת שעה)
סעיף: 1. פטור מהיטל השבחה
18, 20, 22, 30 עד 31, 34, 45, 47, 51, 54 עד 55, 81; גוש 6728, חלקות 34 עד 35, חלקי חלקות 36 עד 37, 40, 71, 128 עד 133, 216; גוש 6693, חלקה 61, חלקי חלקות 21, 42, 67 עד 68, 75, 79 עד 80, 98; גוש 6694, חלקי חלקה 268 במרכז יהוד, למשך שנתיים מיום 1.11.20076 . (7) בקרית ביאליק, בגין תכנית ק/346ה, בתחום גוש 10431 חלקות 5 עד 8, 10 עד 25, 33 עד 46, 55 עד 56, במתחם העצמאות בקרית ביאליק, למשך שנתיים מיום 1.11.20077 . (8) בתל אביב, בגין תכנית תא/3463, בתחום גוש 7321 חלקות 36 עד 38, 50 עד 52, 54, 56 עד 58, 65, 67, 69 עד 70, 79 עד 80, 82 עד 85, 106, במתחם בית אל בתל אביב, למשך שנתיים מיום 1.11.20078 . (9) בטירת הכרמל, בגין תכנית מכ/721, בתחום גוש 10679 חלקה 83, גוש 10707 חלק מחלקות 95, 102, 98, 104 – כסימונן בתשריט התכנית, במתחם גיורא בטירת הכרמל, למשך שנתיים מיום 1.11.20079 . (10) ברמת גן, בגין תכניות רג/1255/1 ו-רג/1255/2 בתחום גוש 6180 חלקה 514, וכן גוש 6181 חלקה 637, במתחם החולה ברמת גן, עד יום 2.10.2014 10 . (11) בתל אביב בגין תכנית תא/3463 בתחום גוש 7321, חלקות 36 עד 38, 50 עד 52, 54, 56 עד 58, 65, 67, 69, 70, 79, 80, 82 עד 85, 106 במתחם בית אל בתל אביב11 . (12) בקרית אונו בגין תכנית תמ"מ 28, גוש 6496, חלקות 278, 279, עד יום 2.10.201412 ובחלקה 280, עד יום 26.5.201713 במתחם ישעיהו.
צווי התכנון והבניה (פטור מהיטל השבחה) (הוראת שעה)
סעיף: 1. פטור מהיטל השבחה
(36) ברמת גן, גוש 6181, חלקה 637, במתחם החולה33 . (37) ברמת גן, בגין תכנית רג/1255/2ב, גוש 6180, חלקות 516, 531 וגוש 6181 חלקה 638, במתחם "החולה"34 . (38) בחיפה, בגין תוכנית חפ/2281, בגוש 11200 חלקות 262 עד 268, במתחם ברל כצנלסון35 . (39) בחיפה, בגין תוכנית חפ/2277, בגוש 10743 חלקות 132, 133 ו–142 במתחם המלך חזקיהו36 . (40) בחיפה, בגין תוכנית חפ/2280, בגוש 10906 חלקה 203, במתחם יציאת אירופה37 . (41) בחיפה, בגין תוכנית חפ/2278, בגוש 10745 חלקות 158, 186-184, 205-201, וגוש 10746 חלקות 23, 24 במתחם מורדות הכרמל הצרפתי38 . (42) ברמת השרון, בגין תוכנית רש/991, בגוש 6550 חלקות 62 עד 71, 182, 227 עד 233, 242, 245, 246, במתחם יוספטל מזרח39 . (43) בקרית אונו, בגין תוכנית קא/402, בגוש 6491, חלקות 89 עד 91, במתחם הכלנית40 .
צווי התכנון והבניה (פטור מהיטל השבחה) (הוראת שעה)
סעיף: 1. פטור מהיטל השבחה
(36) ברמת גן, גוש 6181, חלקה 637, במתחם החולה33 . (37) ברמת גן, בגין תכנית רג/1255/2ב, גוש 6180, חלקות 516, 531 וגוש 6181 חלקה 638, במתחם "החולה"34 . (38) בחיפה, בגין תוכנית חפ/2281, בגוש 11200 חלקות 262 עד 268, במתחם ברל כצנלסון35 . (39) בחיפה, בגין תוכנית חפ/2277, בגוש 10743 חלקות 132, 133 ו–142 במתחם המלך חזקיהו36 . (39) בחיפה, בגין תוכנית חפ/2280, בגוש 10906 חלקה 203, במתחם יציאת אירופה37 . (40) בחיפה, בגין תוכנית חפ/2278, בגוש 10745 חלקות 158, 186-184, 205-201, וגוש 10746 חלקות 23, 24 במתחם מורדות הכרמל הצרפתי38 . (41) ברמת השרון, בגין תוכנית רש/991, בגוש 6550 חלקות 62 עד 71, 182, 227 עד 233, 242, 245, 246, במתחם יוספטל מזרח39 . (42) בקרית אונו, בגין תוכנית קא/402, בגוש 6491, חלקות 89 עד 91, במתחם הכלנית40 .
תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016
סעיף: 36. הסכמה והודעה לבעלי זכויות במקרקעין
הודיעה לגביה שהיא מהמקרים המפורטים להלן, כהודעת רשות מקרקעי ישראל שהיא אינה מתנגדת לבקשה להיתר: (א) בקשה להיתר לשינוי או לתוספת לדירת מגורים קיימת מהוונת בבנייה רוויה; לעניין זה, "בנייה רוויה"-בנייה למגורים של 2 קומות לפחות, שיש בה לא פחות מ-4 דירות-דירה אחת לפחות בכל קומה, הרשומות כבית משותף כהגדר תו בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, או ראויות להירשם כבית משותף לפי סעיף 142 לחוק האמור ; (ב) בקשה להיתר לגבי נכס מקרקעין שניתנה לגביו הודעה של רשות מקרקעי ישראל על כך שהוקנו זכויות הבעלות בו לפי סעיף 4יז לחוק רשות מקרקעי ישראל; (ג) בקשה להיתר לגבי נכס מקרקעין שנרכשו לגביו, במסגרת הליך של מכ רז פומבי, מלוא זכויות הבנייה הקיימות וכן שולמה מלוא התמורה בעד אפשרויות תכנוניות עתידיות בנכס; בפסקה זו, "נכס מקרקעין"-כהגדרתו בסעיף 4יז לחוק רשות מקרקעי ישראל; (7) אין בפסקאות (4) או (6) כדי לגרוע מזכותה של רשות מקרקעי ישראל לפי כל דין, לרבות הזכות לגבות תמורה בעד הבנייה או השימוש בקרקע. (ו) בתקנות אלה, "בעל זכות במקרקעין"-אחד מאלה: (1) במקרקעין הרשומים במרשם המקרקעין ושאינם בית משותף כמשמעותו בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 ((להלן-בית משותף)-הבעל הרשום או חוכרו; (2) במקרקעין הרשומים במרשם המקרקעין ושאינם בית משותף והם בבעלות משותפת או חכורים ל כמה חוכרים במשותף-בעל רשום או חוכר; (3) בבית משותף, כל בעלי הדירות בבית המשותף או חוכריהן או נציגות הבית המשותף; (4) במקרקעין שאינם רשומים במרשם המקרקעין-מי שחייב עליהם בתשלום מס רכוש וקרן פיצויים לפי הרשום בפנקסים המנוהלים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, או מי שהיה חייב במס
חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו-2016
סעיף: 7א. ביטול הערה שנרשמה במרשם המקרקעין
7א. קבע הממונה כי עסקה בטלה או פקעה, לפי הוראות אחד מהסעיפים שלהלן, לפי העניין, וחלפו 45 ימים מיום שהקביעה הומצאה לצדדים לעסקה, תהיה קביעתו זו הוכחה להנחת דעתו של הרשם לפי סעיף 132 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, כי עילת ההערה שנרשמה לגבי העסקה לפי סעיפים 126 או 128 לחוק האמור – בטלה: (1) סעיף 1ה או 5ב לחוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי); (2) סעיף 5ג1 או 5ד לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה); (3) סעיף 16(ג) לחוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), התשע"ז-2017.
צווי התכנון והבניה (פטור מהיטל השבחה) (הוראת שעה)
סעיף: 1. פטור מהיטל השבחה
(27) בטירת הכרמל, בגוש 10707 חלקות 95, 104; גוש 12300 חלקות 2-10, 29 ,23 וגוש 10679 חלקות 28, 29, 31, 35/37 55, 73/82 במתחם בן צבי בטירת כרמל ובגוש 10679, חלקה 83 וגוש 10707, חלקי חלקות 95, 98, 102, 104 במתחם גיורא בטירת כרמל, עד יום 5.12.16 , זולת אם בוטלה ההכרזה על המתחם כמתחם לעיבוי הבנייה קודם לכן24 . (28) בחיפה, בגוש 11586 חלקות 94, 105 במתחם מבוא חיים בחיפה, עד יום 5.12.201625 . (29) בפתח תקווה, גוש 6375, חלקות 3, 49, 51, 140, 141, 150, 151, 153, 154, 177, 178, 191, 333, במתחם שילר-אורלוב, עד יום 10.10.201726 . (30) בקדימה-צורן, גוש 7815, חלקות 293-295, 369-377 במתחם יוספטל, עד יום 11.11.201327 . (31) בתל-אביב, בגוש 7083, חלקות 9, 31, 32, 33, 63, 74 וח"ח 61, 62, במתחם החרש והאומן, עד יום 17.11.201428 . (32) בטירת הכרמל, בגוש 10675, חלקות 3-13, 16/21, 28, 31, 32, גוש 10723, חלקה 7 וח"ח 4 וגוש 10725, חלקות 57, 58 וח"ח 61 במתחם ביאליק, עד יום 29.11.201729 . (33) בחיפה, גוש 11194, חלקות 238, 253, 255, 258, 262, 263 וגוש 11196, חלקות 5 עד 16, במתחם חביבה רייך30 . (34) ברמת השרון, גוש 6550, חלקות 185 עד 187, במתחם החלוץ31 . (35) בפתח תקווה, גוש 6715, חלקה 184, במתחם יוספברג32 . (36) ברמת גן, גוש 6181, חלקה 637, במתחם החולה33 .
צווי התכנון והבניה (פטור מהיטל השבחה) (הוראת שעה)
סעיף: 1. פטור מהיטל השבחה
(27) בטירת הכרמל, בגוש 10707 חלקות 95, 104; גוש 12300 חלקות 2-10, 29 ,23 וגוש 10679 חלקות 28, 29, 31, 35/37 55, 73/82 במתחם בן צבי בטירת כרמל ובגוש 10679, חלקה 83 וגוש 10707, חלקי חלקות 95, 98, 102, 104 במתחם גיורא בטירת כרמל, עד יום 5.12.16 , זולת אם בוטלה ההכרזה על המתחם כמתחם לעיבוי הבנייה קודם לכן24 . (28) בחיפה, בגוש 11586 חלקות 94, 105 במתחם מבוא חיים בחיפה, עד יום 5.12.201625 . (29) בפתח תקווה, גוש 6375, חלקות 3, 49, 51, 140, 141, 150, 151, 153, 154, 177, 178, 191, 333, במתחם שילר-אורלוב, עד יום 10.10.201726 . (30) בקדימה-צורן, גוש 7815, חלקות 293-295, 369-377 במתחם יוספטל, עד יום 11.11.201327 . (31) בתל-אביב, בגוש 7083, חלקות 9, 31, 32, 33, 63, 74 וח"ח 61, 62, במתחם החרש והאומן, עד יום 17.11.201428 . (32) בטירת הכרמל, בגוש 10675, חלקות 3-13, 16/21, 28, 31, 32, גוש 10723, חלקה 7 וח"ח 4 וגוש 10725, חלקות 57, 58 וח"ח 61 במתחם ביאליק, עד יום 29.11.201729 . (33) בחיפה, גוש 11194, חלקות 238, 253, 255, 258, 262, 263 וגוש 11196, חלקות 5 עד 16, במתחם חביבה רייך30 . (34) ברמת השרון, גוש 6550, חלקות 185 עד 187, במתחם החלוץ31 . (35) בפתח תקווה, גוש 6715, חלקה 184, במתחם יוספברג32 . (36) ברמת גן, גוש 6181, חלקה 637, במתחם החולה33 .
תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016
סעיף: 36. הסכמה והודעה לבעלי זכויות במקרקעין
36. (א) לא תוגש בקשה להיתר אלא אם כן ניתנה הסכמתם של כל בעלי הזכויות במקרקעין; הסכמת בעל זכויות במקרקעין תינתן בדרך של אשרור מקוון לבקשה או אישור החתום בידו, לאחר שניתנה לו זכות עיון בפרטיה ובצרופותיה; לצורך מתן זכות עיון בבקשה ישלח מבקש ההיתר את פרטי הזיהוי המקוונים של הבקשה, אל כתובת דואר אלקטרוני שמסר לו בעל הזכויות או אל מענו כאמור בתקנת משנה (ג) (ב) לא ניתנה הסכמתו של מי מבעלי הזכויות במקרקעין, ישלח לו מבקש ההיתר הודעה בדבר הגשת הבקשה להיתר; להודעה יצורפו מסמכי הבקשה להיתר או קישור למסמכי הבקשה להיתר, תצוין בה האפשרות להתנגד לבקשה להיתר בתוך 15 ימים ממועד מסירת ההודעה וכתובת רשות הרישוי לשליחת התנגדות. (ג) הודעה לפי סעיף זה תישלח במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה למענו של בעל הזכויות במקרקעין, וכן לכתובת דואר אלקטרוני שמסר בעל הזכות במקרקעין למבקש לצורך קבלת הודעות הנוגעות למקרקעין לפי תקנות אלה. (ד) בהעדר מען של בעל זכות במקרקעין-(1) יצהיר מבקש ההיתר כי מענו של בעל הזכות במקרקעין אינו ידוע לו וכי עשה מאמץ סביר להשיגו; (2) יערוך פרסום בעיתון כאמור בסעיף 1א לחוק, שיפורטו בו עיקרי הבקשה להיתר, פרטי הזיהוי המקוונים של הבקשה להיתר, המקום שבו ניתן לעיין בבקשה, המועד שבו תוגש וכן האפשרות להתנגד לבקשה בתוך 15 ימים ממועד ההגשה. (ה) על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ד), היו המקרקעין מקרקעי ישראל, יחולו לעניין הסכמת רשות מקרקעי ישראל הוראות אלה: (1) במקרקעי ישראל לא יינתן היתר אלא בהסכמת רשות מקרקעי ישראל לפי תקנת משנה זו; (2) עורך הבקשה יפנה לרשות מקרקעי ישראל לקבלת הסכמתה למתן היתר בצירוף מסמכי הבקשה להיתר והחלטת
חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963
סעיף: 19. יום המכירה
19. "יום המכירה" או "יום הפעולה" לענין חישוב השבח והמס הוא היום שבו נעשתה המכירה או הפעולה באיגוד, ואולם – (1) במכירה או בפעולה באיגוד באמצעות הליכי הוצאה לפועל – היום שבו הושלמה המכירה או הפעולה על ידי הרשות המוסמכת לכך; (2) בהפקעה – היום שבו הועמד הפיצוי בעד הזכות שהופקעה לרשות מי שהזכות הופקעה ממנו; ואולם, אם נקבע על ידי בית-משפט סופית כי הפיצוי שיש לשלמו בעד הזכות – למעט הריבית עליו – עולה ב-50% על הסכום שהועמד לרשות מי שהזכות הופקעה ממנו, יהיה יום המכירה יום מתן פסק-הדין הסופי; (3) במכירת זכות במקרקעין בידי מדינת ישראל, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל – יום אישור העסקה בידי מנהל רשות מקרקעי ישראל או בידי מי שהוא הסמיך לכך ; (3א) במכירת זכות במקרקעין המותנית בהתקיימות תנאי עתידי שלפיו יוגדלו אפשרויות הניצול של הזכות לפי תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, שתמורתה הושפעה מהגדלת אפשרויות הניצול כאמור וכולה אינה בכסף – יום אישור התכנית. (4) (א) במכירה בתקופה הקובעת של חלק מזכות במקרקעין, שתמורתה היא בניה על יתרת המקרקעין (להלן – עסקת קומבינציה) – יום מכירת החלק כאמור או אם בחר זאת המוכר – המוקדם מבין יום סיום הבניה או יום מכירת הזכויות ביתרת המקרקעין, כולן או מקצתן, על ידי המוכר (להלן – יום התקיים התנאי) ובלבד שהתקיימו כל אלה: (1) החל במועד ההתקשרות בעסקת הקומבינציה ועד למכירת הזכויות במקרקעין שבידי הרוכש, היו הזכויות האמורות מלאי עסקי בידי הרוכש; (2) המוכר אינו קרוב של הרוכש; (3) בתוך 30 ימים מיום עסקת הקומבינציה, מסר המוכר הודעה למנהל בהתאם לכללים שקבע המנהל, על בחירתו בהחלת הוראות פסקה זו. (ב) לענין פסקה זו – (1) יראו את זכויותיו של המוכר במקרקעין הגובלים זה בזה כזכות אחת במקרקעין; (2) "סיום הבניה" – המועד המוקדם מבין אלה: המועד שבו הבנין או חלק הבנין, לפי הענין, שנבנה על יתרת המקרקעין, ראוי לשימוש, או מועד קבלת אישור לאספקת חשמל, מים או חיבור של טלפון לבנין, לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבניה ((להלן – אישור לאספקת שירותים); (3) "קרוב" , לענין המוכר – לרבות איגוד השולט בו ואיגוד שבשליטת השולט בו; ולענין זה, "שליטה" – כמשמעותה בסעיף 2 בשינויים אלה: בכל מקום בסעיף האמור, במקום "רובו של הון המניות" יבוא "20% או יותר של הון המניות" ובמקום "את רובו של הסכום" יבוא "20% או יותר". (4) "התקופה הקובעת" – התקופה שמיום כ"א בחשון התשס"ב (7 בנובמבר 2001) עד יום י' בטבת התשס"ז (31 בדצמבר 2006).
חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 18), התשמ"א-1981
סעיף: 8. הוראות מעבר
8. (א) חוק זה יחול על בעל כמשמעותו בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, של מקרקעין הנמצאים בתחום תכנית אשר אושרה קודם תחילתו, אך לא יותר משש שנים קודם תחילתו, או הגובלים עמו, אם התכנית אושרה בעת שהמקרקעין היו בבעלות או בחכירה לדורות בידי אותו בעל ובלבד שטרם בוצעה בהם כל הבניה וטרם נעשה בהם מלוא השימוש כפי שהותרו לראשונה בתכנית כאמור; ואולם לענין האמור בסעיף זה, יובאו בחשבון, לענין ההשבחה, רק אותן זכויות לפי התכנית, אשר טרם נוצלו ערב תחילתו של חוק זה; לענין הבעלות או החכירה לדורות בעת אישור התכנית, דין מי שהועברו לו זכויות במקרקעין מכוח דין או ללא תמורה, כדין המעביר. (ב) על חיוב בהיטל לפי סעיף קטן (א), ניתן לערער בפני בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין, תוך 45 ימים מהיום שבו הודעה ההחלטה שעליה מערערים, בנימוק שהחיוב אינו סביר בנסיבות הענין ואין זה מן הצדק להטילו; בית המשפט רשאי לאשר את החיוב, לבטלו או להפחיתו, הכל כפי שייראה לו צודק; על ערעור לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 14(ד) של התוספת השלישית לחוק העיקרי. (ג) מס השבחה שסכומו נקבע על פי פקודת בנין ערים, 1936 (להלן – הפקודה), לפני תחילתו של חוק זה, בין בהסכם, בין בפסק בוררות ובין בפסק דין סופי של בית משפט, ייחשב כהיטל השבחה על פי החוק העיקרי; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מתקפם של הסדרים לתשלום שנעשו עקב קביעת המס כאמור. (ד) מי שחייב בהיטל השבחה לפי הוראות סעיף זה לא יהיה זכאי לטעון שחלף המועד שנקבע בפקודה לדרישת תשלום מס השבחה. (ה) לגבי מקרקעי ישראל כמשמעותן בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל, שלא הוחכרו בחכירה לדורות, יהא מינהל מקרקעי ישראל רשאי להאריך, עד יום ח' בטבת התשמ"ד (1 בינואר 1985) את ההסדר בדבר התשלומים לרשויות מקומיות שהיה קיים לפני יום התחילה האמור, ותשלומים אלה יבואו לכל דבר במקום היטל השבחה לגבי מקרקעין כאמור. מנחם בגין יוסף בורג ראש הממשלה שר הפנים יצחק נבון נשיא המדינה
צווי התכנון והבניה (פטור מהיטל השבחה) (הוראת שעה)
סעיף: 1. פטור מהיטל השבחה
1. לא תחול חובת תשלום היטל השבחה בשל בניה או הרחבה של דירת מגורים על מקרקעין שהיה קיים עליהם מבנה ערב תחילתו של הצו או הרחבה של דירת מגורים – (1) ברמת גן, בגין תכנית רג/1309, בתחום גוש 6183, חלקות 95 עד 112, 115 עד 140, 147 עד 166, 178 עד 189, 193 עד 200, 205 עד 208, 231 עד 259, 278, 417, 442 עד 445, 439 בשכונת רמת עמידר ברמת גן, למשך 6 שנים מיום 15.8.20071 (2) בנהריה, בגין תכנית ג/15621, בתחום גוש 18172 חלקות 181 עד 185, 188 עד 189, במתחם הפינה בנהריה2 . (3) בהרצליה, בגין תכנית הר/1973, בתחום גוש 7291 חלקה 162, במתחם נווה ישראל בהרצליה, למשך שנתיים מיום 1.11.20073 . (4) בחיפה, בגין תכנית חפ/2173, בתחום גוש 10832 חלקות 39, 57, 58, 70, במתחם עין דור-מאי בחיפה, עד 11.11.124 . (5) בחיפה, בגין תכנית חפ/2188, בתחום גוש 10751 חלקות 13 עד 19, 51, במתחם המלך אמציה בחיפה, עד 11.11.135 . (6) ביהוד, בגין תכנית יד/6156, בתחום גוש 6692, חלקות 4 עד 14, 18 עד 19, 26 עד 27, 40 עד 42, חלקי חלקות 20, 28, 39, 43, 57, 65 עד 67; גוש 6729, חלקות 2 עד 3, 10 עד 11, 14, 19, 21, 24 עד 25, 35 עד 44, 46, 53, 56 עד 75, 83 עד 84, חלקי חלקות 1, 5, 12 עד 13, 18, 20, 22, 30 עד 31, 34, 45, 47, 51, 54 עד 55, 81; גוש 6728, חלקות 34 עד 35, חלקי חלקות 36 עד 37, 40, 71, 128 עד 133, 216; גוש 6693, חלקה 61, חלקי חלקות 21, 42, 67 עד 68, 75, 79 עד 80, 98; גוש 6694, חלקי חלקה 268 במרכז יהוד, למשך שנתיים מיום 1
צווי התכנון והבניה (פטור מהיטל השבחה) (הוראת שעה)
סעיף: 1. פטור מהיטל השבחה
1. לא תחול חובת תשלום היטל השבחה בשל בניה או הרחבה של דירת מגורים על מקרקעין שהיה קיים עליהם מבנה ערב תחילתו של הצו או הרחבה של דירת מגורים – (1) ברמת גן, בגין תכנית רג/1309, בתחום גוש 6183, חלקות 95 עד 112, 115 עד 140, 147 עד 166, 178 עד 189, 193 עד 200, 205 עד 208, 231 עד 259, 278, 417, 442 עד 445, 439 בשכונת רמת עמידר ברמת גן, למשך 6 שנים מיום 15.8.20071 (2) בנהריה, בגין תכנית ג/15621, בתחום גוש 18172 חלקות 181 עד 185, 188 עד 189, במתחם הפינה בנהריה2 . (3) בהרצליה, בגין תכנית הר/1973, בתחום גוש 7291 חלקה 162, במתחם נווה ישראל בהרצליה, למשך שנתיים מיום 1.11.20073 . (4) בחיפה, בגין תכנית חפ/2173, בתחום גוש 10832 חלקות 39, 57, 58, 70, במתחם עין דור-מאי בחיפה, עד 11.11.124 . (5) בחיפה, בגין תכנית חפ/2188, בתחום גוש 10751 חלקות 13 עד 19, 51, במתחם המלך אמציה בחיפה, עד 11.11.135 . (6) ביהוד, בגין תכנית יד/6156, בתחום גוש 6692, חלקות 4 עד 14, 18 עד 19, 26 עד 27, 40 עד 42, חלקי חלקות 20, 28, 39, 43, 57, 65 עד 67; גוש 6729, חלקות 2 עד 3, 10 עד 11, 14, 19, 21, 24 עד 25, 35 עד 44, 46, 53, 56 עד 75, 83 עד 84, חלקי חלקות 1, 5, 12 עד 13, 18, 20, 22, 30 עד 31, 34, 45, 47, 51, 54 עד 55, 81; גוש 6728, חלקות 34 עד 35, חלקי חלקות 36 עד 37, 40, 71, 128 עד 133, 216; גוש 6693, חלקה 61, חלקי חלקות 21, 42, 67 עד 68, 75, 79 עד 80, 98; גוש 6694, חלקי חלקה 268 במרכז יהוד, למשך שנתיים מיום 1
תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016
סעיף: 36. הסכמה והודעה לבעלי זכויות במקרקעין
(ה) על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ד), היו המקרקעין מקרקעי ישראל, יחולו לעניין הסכמת רשות מקרקעי ישראל הוראות אלה: (1) במקרקעי ישראל לא יינתן היתר אלא בהסכמת רשות מקרקעי ישראל לפי תקנת משנה זו; (2) עורך הבקשה יפנה לרשות מקרקעי ישראל לקבלת הסכמתה למתן היתר בצירוף מסמכי הבקשה להיתר והחלטת רשות הרישוי כאמור בתקנה 42(א) או החלטת הוועדה המקומית כאמור בתקנה 109, לפי העניין; (3) רשות מקרקעי ישראל תשיב לעורך הבקשה בתוך 10 ימים מיום קבלת הפנייה, ואם יש צורך תפרט את הנתונים, המסמכים והאישורים הנדרשים לצורך קבלת הסכמתה למתן היתר ורשאית היא להתנות את הסכמתה בתנאים; (4) לא השיבה רשות מקרקעי ישראל בתוך 90 ימים מיום שמסרה הודעה לעורך הבקשה כי הוגשו לה כל הנתונים, המסמכים והאישורים הנדרשים כאמור בפסקאות (2) ו–(3), יראו זאת כאילו לא נדרשת הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר; (5) לא ניתנה תשובת רשות מקרקעי ישראל בתוך 10 ימים מיום קבלת הפנייה כאמור בתקנת משנה (3), יחל מניין 90 הימים כמשמעותם בפסקה (4), ולגבי המקרים המפורט ים בפסקה (6) יחל מניין 90 הימים כמשמעותם באותה פסקה; (6) על אף האמור בפסקה (4), לא השיבה רשות מקרקעי ישראל בתוך 90 ימים, כמשמעותם בסעיף 145א(א) לחוק, מיום שמסרה הודעה לעורך הבקשה כי הוגשו לה כל הנתונים, המסמכים והאישורים הנדרשים כאמור בפסקאות (2) ו–(3), יראו זאת, לגבי בקשה להיתר שרשות מקרקעי ישראל הודיעה לגביה שהיא מהמקרים המפורטים להלן, כהודעת רשות מקרקעי ישראל שהיא אינה מתנגדת לבקשה להיתר: (א) בקשה להיתר לשינוי או לתוספת לדירת מגורים קיימת מהוונת בבנייה רוויה; לעניין זה, "בנייה רוויה"-בנייה למגורים של 2 קומות לפחות, שיש בה לא פחות מ-4 דירות-דירה אחת לפחות בכל קומה, הרשומות כבית משותף כהגדר
כל הזכויות שמורות ©
