עו ד לתעבורה בראשון לציון

תעבורה בראשון לציון: סקירה משפטית מקיפה [מדריך 2025]

מבוא לדיני תעבורה בראשון לציון

בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר תיקי התעבורה הנדונים בבית המשפט בראשון לציון. סקירה זו מנתחת את הפסיקות המרכזיות, מגמות הענישה, והסוגיות המשפטיות המובילות בתחום התעבורה בעיר ראשון לציון. המאמר מיועד לנהגים, עורכי דין, ואנשי מקצוע המתעניינים בהתפתחויות המשפטיות בתחום.

המסגרת החוקית לתיקי תעבורה בראשון לציון

בית המשפט לתעבורה בראשון לציון פועל תחת מטריית פקודת התעבורה [נוסח חדש] והתקנות שהותקנו מכוחה. פסקי הדין מדגישים באופן עקבי את האיזון העדין בין אכיפה יעילה ומניעת תאונות לבין שמירה על זכויות הנאשמים בהליך הפלילי.

הסמכות השיפוטית כוללת:

עבירות תעבורה קלות ועד חמורות
תאונות דרכים עם נפגעים
נהיגה תחת השפעת אלכוהול וסמים
עבירות מהירות חריגות
נהיגה בזמן פסילה

ניתוח פסקי דין מרכזיים בתיקי תעבורה

תאונות דרכים ואחריות מוניציפלית

בתיק שנדון בבית המשפט בראשון לציון (תא (רמלה) 4159-96- אסתר ביטון נגד עיריית ראשון לציון), קבע בית המשפט עיקרון חשוב בנוגע לאחריות העירונית:

"בית המשפט קבע כי העירייה הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה, שכן מעבר החציה היה תחת אחריותה ועליה היה לדאוג לתקינותו ולבטיחותו."

פסיקה זו מדגישה את אחריות הרשויות המקומיות בתחזוקת תשתיות הכבישים והבטיחות בדרכים, ומהווה תקדים חשוב לתביעות דומות.

עבירות נהיגה בשכרות

סוגיה נוספת שזוכה להתייחסות נרחבת היא נהיגה תחת השפעת אלכוהול. בתיק תתע (פתח-תקוה) 12580-11-21- מדינת ישראל נגד הילה שיקלי, קבע בית המשפט:

"הנאשמת הורשעה בעבירה של נהיגה בשכרות כאשר בבדיקת אוויר נשוף נמצא ריכוז אלכוהול של 520 מיקרוגרם בליטר אחד של אוויר נשוף, העולה משמעותית על הסף החוקי של 240 מיקרוגרם."

פסק דין זה משקף את ההחמרה בענישה בעבירות שכרות, בהתאם למגמה הארצית של מאבק בתאונות הקשורות לשתיית אלכוהול.

חלוקת אחריות בתאונות דרכים

בתיק תאמ (תל אביב) 3386-10-14- קשר רנט א קאר בע"מ נגד אוהד אטר, התמודד בית המשפט עם סוגיית חלוקת האחריות:

"בית המשפט קבע כי נהג רכב הנתבעים נושא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 80%, וזאת מאחר שלא עצר לפני הפנייה שמאלה כנדרש."

קביעה זו מדגימה את האופן שבו בתי המשפט לתעבורה מחלקים אחריות בתאונות מורכבות, ואת החשיבות שבשמירה על כללי הזהירות בצמתים.

מגמות ענישה בעבירות תעבורה חמורות

החמרה בענישה לעבירות חוזרות

כפי שמודגם בתיק פלא (באר שבע) 5631-12-14- מדינת ישראל נגד עלאדין אפיניש:

"כעולה מעברו התעבורתי של הנאשם, הנאשם בלתי מורשה אך צבר לחובתו 2 הרשעות קודמות בגין עבירות זהות של נהיגה ללא רישיון ונהיגה בזמן פסילה."

בתי המשפט לתעבורה באזור ראשון לציון נוטים להחמיר בענישה במקרים של עבריינות חוזרת, במיוחד בעבירות של נהיגה בזמן פסילה או ללא רישיון תקף.

התייחסות מעמיקה לראיות

הפסיקה בתיקי תעבורה מציגה בחינה מדוקדקת של חומר הראיות, כפי שנראה בתיק תאדמ (כפר סבא) 60194-05-23- אופרייט ליס בע"מ נגד הכשרה חברה לביטוח בע"מ:

"המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים."

בתי המשפט מקפידים על בחינה מעמיקה של הראיות הטכניות, עדויות מומחים ודוחות משטרה טרם קביעת האחריות.

אסטרטגיות הגנה אפקטיביות בתיקי תעבורה

פגמים בהליך איסוף הראיות

אחת האסטרטגיות המוצלחות בהגנה על נאשמים בתיקי תעבורה היא איתור פגמים בהליך איסוף הראיות. למשל, בדיקות ינשוף שלא בוצעו לפי הנהלים, מכמונות מהירות לא מכויילות, או תיעוד לקוי של הזירה.

חוות דעת מומחים

שימוש בחוות דעת מומחים בתחומי הנדסת תחבורה, רפואה משפטית או שחזור תאונות מהווה כלי משמעותי בהגנה על נאשמים. בתי המשפט בראשון לציון נותנים משקל לחוות דעת מקצועיות המציגות זווית ראייה אלטרנטיבית.

השלכות משפטיות של הרשעות תעבורה

פסילת רישיון ותקופות מינימום

הרשעות בעבירות תעבורה חמורות בראשון לציון גוררות לרוב פסילות רישיון לתקופות ממושכות, כאשר בחלק מהעבירות קיימות תקופות מינימום הקבועות בחוק.

השפעה על ביטוח ותעסוקה

להרשעות בתיקי תעבורה השפעה משמעותית על:

פרמיות ביטוח רכב
אפשרויות תעסוקה הדורשות נהיגה
השגת רישיונות מקצועיים

סיכום והמלצות למשתמשי הדרך

בית המשפט לתעבורה בראשון לציון מתמודד עם מגוון רחב של עבירות, תוך הקפדה על איזון בין אכיפה יעילה לזכויות נאשמים. המגמה הברורה היא החמרה בענישה בעבירות חמורות, במיוחד עבירות חוזרות, לצד בחינה מדוקדקת של הראיות.

המלצות למשתמשי הדרך:

הקפידו על נהיגה בהתאם לחוקי התעבורה והכרת התמרורים באזור ראשון לציון
במקרה של מעורבות בתאונה או קבלת דוח, תעדו את הזירה ושמרו על כל המסמכים הרלוונטיים
פנו לייעוץ משפטי מוקדם ככל האפשר
השתתפו בקורסי נהיגה מונעת כחלק מהליכי שיקום ומניעת הישנות

שאלות נפוצות בנושא תיקי תעבורה בראשון לציון

מהי תקופת ההתיישנות של עבירות תעבורה?

תקופת ההתיישנות משתנה בהתאם לחומרת העבירה, החל משנה אחת לעבירות קלות ועד אין התיישנות בעבירות הגורמות למוות.

האם ניתן לקבל הקלות בעונש?

כן, בית המשפט לתעבורה בראשון לציון מתחשב בנסיבות אישיות, היעדר עבר פלילי, והבעת חרטה כנה בעת גזירת העונש.

מה ההשלכות של נהיגה בזמן פסילה?

נהיגה בזמן פסילה בראשון לציון עלולה להוביל לעונשי מאסר בפועל, קנסות כבדים והארכת תקופת הפסילה המקורית באופן משמעותי. מומלץ להתעייץ עם עורכי דין לתעבורה בראשון לציון מומחה בתחום.

סימוכין

ת"א (רמלה) 4159-96- אסתר ביטון נגד 1. עירית ראשון לציון שמות השופטים: א סלטון like dislike copy enlarge 1 מהות התביעה 1.1 תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, לטענתה, עת חצתה את הכביש בראשון לציון, במעבר חציה מסומן כחוק. 1.2 על פי הנטען בכתב התביעה, כאשר חצתה התובעת את רח' הרצל בעיר, במעבר חציה, ליד בית מספר 41, נתפס עקב נעלה באחד הבקיעים בכביש, שנוצרו לפי הנטען מהתפוצצות הכביש מעל פתחים לחפירה תת קרקעית שכוסו באספלט, כתוצאה מחלוף הזמן ומחוסר תחזוקה. 1.3 התובעת טוענת כי הנתבעת 1 (להלן – העיריה) הפרה הוראות החוק שנועדו בין היתר לשמור על בריאותה של התובעת, ועקב מחדל זה, נפלה ונחבלה התובעת. 1.4 לחלופין או במצטבר טוענת התובעת, כי העיריה התרשלה כלפיה בקיום חובותיה כעיריה, הממונה בין היתר, על שלמות, תקינות ותחזוקת הרחובות והמדרכות. עקב התרשלותה זו של העיריה נפלה ונחבלה התובעת. 1.5 התובעת תובעת גם את הנתבעת 2 כמי שביטחה את העיריה בבטוח סיכוני צד ג' ואשר על פיו, לטענת התובעת, אחראית העיריה לפצות את התובעת בגין נזקיה. 1.6 הנתבעות מכחישות את ארוע התאונה האמורה, את אחריותה ו/או רשלנותה של העיריה לתאונה האמורה ואף טוענות כי התאונה, אם אכן ארעה, הרי שארעה כתוצאה מרשלנותה של התובעת. כמו כן, מכחישות הנתבעות את ראשי הנזק הנתבעים על ידי התובעת ואת הסכומים אותם תבעה. 1.7 עוד טענו הנתבעות (בסעיפים 3 ב. וג. של כתב ההגנה) כדלקמן: ". . . מכסה האספלט של הפתח המצוי במעבר החציה הרלבנטי לכתב התביעה, הותקן ע"י חברת "בזק", הואיל והפתח הינו גוב של חברת "בזק". . פסק דין | 20/04/1998 | שלום – רמלה מאזכרים – 3 | עמודים – 7 תאדמ (כפר סבא) 60194-05-23- אופרייט ליס בע"מ נגד הכשרה חברה לביטוח בעמ שמות השופטים: צוריאל לרנר like dislike copy enlarge 1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 23.6.2022 בראשון לציון התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 4,578 . 2. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים. 3. הארוע התרחש במעבר בתוך מגרש חניה עמוס, ושני הנהגים מאשרים כי היו בכיווני תנועה מנוגדים, כשצד ימין של כל רכב מופנה לעבר משנהו (דהיינו: לפחות אחד מהם היה נגד כיוון התנועה, ואולי שניהם). 4. נהג התובעת טוען כי נכנס לטור מכוניות העושה דרכו לאט לעבר היציאה, והיה משום מה בשמאל הדרך במקום בימינה. רכב הנתבעת הגיע מולו, מימינו, ונאלץ אף הוא לעמוד עקב מכוניות שלפניו. נהג התובעת התקדם מעט, וכך גם נהגת הנתבעת, והכנפיים הימניות-אחוריות השתפשפו זו בזו. הנהג לא ידע לזהות הפרעה מהצד שתגרום לאיזה משני כלי הרכב להתקרב למשנהו. הוא גם לא יודע להסביר מדוע בדיווח המקורי על התאונה אין זכר לתזוזה של רכב הנתבעת. פסק דין | 09/03/2024 | שלום – כפר סבא מאזכרים – 0 | עמודים – 2 תת"ע (פתח תקווה) 12580-11-21- מדינת ישראל נגד הילה שיקלי שמות השופטים: שירי שפר like dislike copy enlarge עו"ד גולן הנאשמת בעצמה גזר דין 1. הנאשמת הורשעה, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיפים 62(3), 64ב(א)(3) ו- 39א לפקודת התעבורה , תשכ"א – 1961 יחד עם תקנה 169א(1) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961. 2. על פי עובדות כתב האישום והכרעת הדין המרשיעה, ביום 12.11.2021 נהגה הנאשמת ברכב פרטי בעיר ראשון לציון בהיותה שיכורה בכך שבבדיקת אוויר נשוף שמסרה נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף הינו 520 מיקרוגרם, העולה על ריכוז של 240 מיקרוגרם שנקבע בתקנות. נהיגתה התבטאה בישיבתה ברכב מונע, במושב הנהג. חוות דעת ממונה על עבודות השירות 3. מחוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 07/04/24 עולה כי הנאשמת נמצאה מתאימה לביצוע מאסר בדרך של עבודות שירות במגבלות. ראיות לעונש 4. המאשימה הגישה גיליון הרשעות קודמות של הנאשמת בתעבורה (ת/18) וגזר דין מתיק תת"ע 3768-07-19 (ת/19). 5. ב"כ הנאשמת הגיש מסמכים מן המוסד לביטוח לאומי הנוגעים לנאשמת ולבנה (נ/2) וכן טיוטת תיקון תקנות התעבורה, התשפ"ג-2023 (נ/3). טיעוני הצדדים 6. ב"כ המאשימה בטיעוניה, הפנתה לחומרת העבירה, לפגיעה בערכים המוגנים, ולעברה התעבורתי של הנאשמת אשר נוהגת משנת 2015 ולחובתה 4 הרשעות קודמות כאשר ביניהן הרשעה דומה בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים בגינה הוטל על הנאשמת בין היתר מאסר על תנאי, בר הפעלה כעת. לשיטת ב"כ המאשימה, מתחם העונש ההולם, נע בין מאסר על תנאי ועד 12 חודשי מאסר בפועל ופסילה בת שנתיים ועד 10 שנים. אשר לעונשה של הנאשמת – ביקשה לקחת בחשבון את היות העבירה חוזרת וביצועה בעוד מאסר מותנה תלוי ועומד כנגדה. גזר דין | 08/04/2024 | בית המשפט לתעבורה – פתח תקווה

פסיקה רלוונטית

רע"פ 5866/12- דניאל קרלקוב נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שהם like dislike copy enlarge עוד נטען בכתב האישום, כי המבקש נהג במהלך התאונה בהיותו שיכור, שכן הוא התנדנד בעמידה ובהליכה על קו, ובבדיקת נשיפה שנערכה לו נמצאו בגופו 515 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף, כמות העולה על זו המותרת בחוק. 4. ביום 24.5.2012 , הרשיע בית המשפט לתעבורה בתל-אביב-יפו את המבקש בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום. בית המשפט קבע, כי על אף שלא הוכח כי מכשיר הבדיקה מסוג "ינשוף", בו נעשה שימוש לבדיקת המבקש, עמד בתנאים הנדרשים להוכחת תקינותו, הרי שהלכה פסוקה היא כי ניתן להרשיע נאשם בעבירה של נהיגה בשכרות, על-פי ממצאי התנהגות בלבד. בית המשפט מצא כי די בממצאים הבאים על מנת להרשיע את המבקש: הודיית המבקש כי שתה 1/3 כוס בירה, לכל הפחות, עובר לנהיגה; סתירות בין הודעתו של המבקש במשטרה ועדותו בבית המשפט לעניין המקום והזמן שבו שתה לאחרונה, טרם התאונה; הימנעות המבקש מלהביא לעדות מי מחבריו עמם בילה עובר לתאונה, על מנת שיתמכו בגרסתו בנוגע לכמות האלכוהול ששתה; כישלונו של המבקש במרבית מבחני הביצוע שנערכו לו לאחר התאונה; ולבסוף, אי הדיוקים וחוסר האמינות של המבקש ועדת ההגנה שהעידה מטעמו. על יסוד האמור, קבע בית המשפט לתעבורה, כי המאשימה עמדה בנטל המוטל עליה והוכיחה ברמה הנדרשת במשפט פלילי, כי המבקש גרם לתאונת דרכים ולחבלה של ממש, והוא הורשע בנהיגה בקלות ראש ובשכרות. בגזר דינו, עמד בית המשפט לתעבורה על חומרת העבירות שביצע המבקש ועל עברו התעבורתי (5 הרשעות קודמות). כן נקבע, כי יש להתחשב בתרומתו של נהג המונית לקרות התאונה, ובנסיבותיו האישיות של המבקש, ובכללן: גילו הצעיר; היותו בן יחיד שתומך באימו ומתגורר עימה; אשר שירת שירות צבאי מלא ועובד למחייתו. החלטה | 19/08/2012 | בית המשפט העליון מאזכרים – 18 | עמודים – 5 רע"פ 7042/13- נעים סולטאן נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שהם like dislike copy enlarge בנוסף, עמד בית המשפט לתעבורה על חומרתה היתירה של עבירת הסירוב לעבור בדיקת שכרות. בית המשפט לתעבורה ראה בסירובו של המבקש לעבור בדיקת שכרות זלזול בוטה ב"אנשי החוק ובחוקי המדינה". לפיכך, קבע בית המשפט לתעבורה כי העונש ההולם את מעשיו של המבקש הוא עונש מאסר לריצוי בפועל, עונש אשר נועד להרתיע את המבקש ואת כלל הציבור מפני ביצוע מעשים דומים, ובכך למנוע או לצמצם את הסיכון למשתמשים בדרך. בית המשפט לתעבורה נתן דעתו לעברו התעבורתי המכביד של המבקש, אשר קיבל את רישיון הנהיגה שלו בשנת 1982, ומאז נצברו לחובתו 59 הרשעות קודמות, כאשר זוהי הרשעתו הרביעית בעבירה של נהיגה בשכרות. עוד ציין בית המשפט לתעבורה, כי בין עבירות התעבורה שביצע המבקש בעבר, ניתן למצוא מספר עבירות חמורות, כגון: גרימת תאונת דרכים; אי מסירת פרטים לנפגע בתאונה; ונהיגה ברכב שנאסר לשימוש. בית המשפט לתעבורה ציין גם את עברו הפלילי המכביד של המבקש, אשר לחובתו מספר הרשעות, ובכלל זה, תקיפה, איומים והפרת צו של בית משפט. לנוכח עברו התעבורתי והפלילי המכביד של המבקש, הגיע בית המשפט לתעבורה למסקנה, כי "החוקים והצווים אינם נר לרגלי וכי אינו נרתע מלשוב ולעבור עבירות שבהן כבר הורשע בעבר". בית המשפט לתעבורה ראה בחומרה יתירה את התמכרותו של המבקש לאלכוהול, ועמד על ההבחנה בין נהגים השותים לעיתים רחוקות ושולטים בהרגלם, לבין אלה המכורים לאלכוהול ומהווים סכנה גדולה יותר לציבור, ולכן יש להטיל עליהם עונשים מכבידים לרבות עונש פסילה, אשר ימנע מהם לנהוג ולסכן את חייהם ואת חיי עוברי הדרך. אשר לטענת המבקש, כי יש להתחשב בקביעת עונשו ברצונו להצטרף לתכנית שיקום וגמילה מאלכוהול, ציין המשפט לתעבורה כי בתיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: תיקון 113), קבע המחוקק מפורשות בסעיף 40ד כי בית המשפט אינו חייב להתחשב בשיקול שעניינו שיקומו של הנאשם, בעת קביעת עונשו, אלא שהדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. החלטה | 25/12/2013 | בית המשפט העליון מאזכרים – 30 | עמודים – 8 בג"צ 3369/19- אלינה חאג נגד השר לביטחון פנים שמות השופטים: ע ברון,ד מינץ,י וילנר like dislike copy enlarge שר התחבורה והבטיחות בדרכים 3. משטרת ישראל 4. כבוד השופטת שני שטרן- בית משפט לתעבורה תל אביב 5. כבוד השופטת ענת יהב- בית משפט לתעבורה 6. כבוד השופט אלעד שור- בית משפט לתעבורה 7. כנסת לשכה משפטית עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד דודק ולקר בשם המשיבים 3-1: עו"ד ברמן יונתן; עו"ד אבי טוויג בשם המשיבה 7: עו"ד ניצן פליטמן פסק-דין השופט ד' מינץ: עניינה של העתירה בבקשת העותרים להורות למשיבים לחדול מלאכוף את עבירת נהיגה בשכרות, כאשר מדובר ב"שיכור", כהגדרתו בסעיף 64ב(א) לפקודת התעבורה , לפי פסקה (3א)(ב) לאותה הגדרה. פסקה זו נוספה במסגרת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 97), התשע"א-2010 (להלן: התיקון). 2 על פי הוראת התיקון, נהג אשר טרם מלאו לו 24 שנים, ייחשב כ"שיכור" אם נמצא בגופו אלכוהול בריכוז העולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף (או לפי דגימת דם, בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם). זאת לעומת נהג אחר שאינו נמנה על אחת מהקבוצות המנויות בפסקה (3א) האמורה, שעל פי קביעת שר התחבורה ייחשב כ"שיכור" אם נמצא בגופו אלכוהול בריכוז העולה על 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף (או לפי דגימת דם, בריכוז העולה על 50 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם). 1. לטענת העותרים, הוראת התיקון עומדת בסתירה להוראות חוק היסוד: כבוד האדם וחרותו ופוגעת בשוויון בשל כך שהיא מפלה מחמת גיל. עוד נטען כי התיקון נחקק בהליך בלתי ראוי. העותרים טענו כי רמת האלכוהול שנקבעה כ"מותרת" לאדם שגילו מתחת לגיל 24 שנים כלל לא ניתנת למדידה, ופירושה איסור מוחלט של צריכת אלכוהול בגוף מכל מקור שהוא ובכלל זה תרופות או מזון. פסק דין | 21/09/2019 | בית המשפט העליון מאזכרים – 4 | עמודים – 3 עפת (מרכז) 12122-07-09- מדינת ישראל נגד הרצל סולטנה שמות השופטים: עופר גרוסקופף like dislike copy enlarge לפני ערעורה של המדינה על פסק-דינו של השופט שלמה נחשון (אטינגר) בבית המשפט לתעבורה (פ"ת) בת. 6899/07 מיום 3.6.09 , לפיו זוכה המשיב מעבירה של נהיגה בשכרות, לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961, ומעבירה של איסור נהיגה תחת השפעות משכרים, לפי תקנה 169ב. לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "החוק" ו- "התקנות" בהתאמה). העובדות 1. ביום 20.7.07 בשעה 23:21 נרשמה למשיב הזמנה לדין וכתב אישום בגין נהיגה בשכרות, וזאת לאחר שנעצר בכביש 40, על ידי סיור משטרתי . 2. המשיב עוכב על ידי הסיור המשטרתי לאחר שנצפה נוהג ללא חגורת בטיחות. ממכלול נסיבות בדיקתו עלה חשד כי הינו שיכור. המשיב אף הודה ששתה אלכוהול באירוע חברתי זמן מה לפני שנעצר. 3. המשיב לא צלח בכל הפרמטרים האפשריים בבדיקת המאפיינים שנעשתה לו. את הבדיקה ערך המתנדב יורי רזניק בפיקוחו ובתיעודו של סמ"ש חיים אגוזי. מאחר שכך, נקרא רס"ב מור-יוסף למקום, לבצע למשיב בדיקה, באמצעות מכשיר ה"ינשוף". בדגימת האוויר הנשוף נמצא ריכוז אלכוהול של 700 מ"ג לליטר אוויר נשוף. מדובר בחריגה של כ- פי 3 מהכמות המותרת (שהינה 240 מ"ג לליטר אוויר נשוף). פסק-הדין קמא 4. לאחר שבית המשפט קמא שמע את עדויות עדי התביעה ואת עדות המשיב ובחן את הראיות ואת סיכומי הצדדים הוא קבע כי יש לזכות את המשיב מהעבירות נשוא ערעור זה. הכרעת בית משפט קמא התבססה על שני נדבכים מרכזיים: 5. האחד, נוכח החלטתו של בית המשפט קמא עצמו בתיק אחר (תיק 5515/07 מ"י נ' לוי (ניתן ב- 26.6.08 ), שם נפסק "חזקת האמינות. פסק דין | 13/03/2010 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 36 | עמודים – 6 עפ"ת (מרכז) 18949-05-24- הילה שיקלי נגד ' מדינת ישראל שמות השופטים: העמית אחיקם סטולר like dislike copy enlarge מפרקליטות מחוז מרכז עוה"ד מור שילוני פסק דין לפני ערעור על פסק דינו של בית-משפט השלום לתעבורה מרכז בתת"ע 12580-11-21 מיום 09.4.24 (כב' השופטת שירי שפר), שהרשיע את המערערת בעבירה שעניינה נהיגה בשכרות ונגזרו עליה העונשים הבאים: א. פסילה בפועל מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים. ב. 3 חודשי עבודות שירות. ג. 7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים. בתנאי שלא תעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה בשכרות או עבירה בניגוד לתקנה 26(2) לתקנות התעבורה או סירוב להיבדק בדיקת שכרות. ד. קנס כספי בסך 720 ₪. ה. פסילה של 6 חודשים על תנאי, למנשך 3 שנים. רקע כללי 1. המערערת הואשמה והורשעה בעבירת נהיגה בשכרות, עבירה על סעיף 62 (3), 64ב(א)(3א) ו-39א לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א-1961. 2. העובדות על פי כתב האישום: ביום 12.11.2021 בשעה 03:35, נהגה המערערת ברכב פרטי ברחוב דרך המכבים 42 בראשון לציון, כשהיא שיכורה בכך שבדגימת אוויר נשוף שמסרה ('בדיקת ינשוף') נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף הינו 520 מיקרוגרם העולה על הריכוז המקסימאלי של 240 מיקרוגרם שנקבע בתקנות. תמצית פסק הדין של בית משפט קמא 3. המערערת נהגה ברכב, בכך שישבה במושב הנהג בהיותו מונע בחניה. 4. אין מחלוקת בין הצדדים שהמערערת ישבה במושב הנהג ברכב כשהוא מונע. באותה העת היה הרכב בחניה. לא נקבע שהמערערת נהגה בפועל ברכב. 5. השאלה היא, בהינתן המצב העובדתי דלעיל, האם ניתן לקבוע שיש לראות את המערערת כמי שנהגה ברכב במועד האמור. בית משפט קמא קבע שישיבה ברכב מונע מהווה 'נהיגה'. פסק דין | 06/10/2024 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 0 | עמודים – 6 נ"ב (פתח תקווה) 1920-09-09- מדינת ישראל נגד רומן קרוטוב שמות השופטים: מגי כהן like dislike copy enlarge לפקודת התעבורה, גרימת תאונה עם נזק בניגוד לתקנה 21( ב)(2) וסטייה מנתיב עבירה על תקנה 41 לתקנות התעבורה. מכתב האישום עולה כי בתאריך 27.06.08 בשעה 03:48 או בסמוך לה נהג הנאשם רכב מס' רישוי 32-561-05 (להלן:"הרכב") ברחוב דרך המכבים, ראשון לציון בהיותו שיכור ומבדיקת רמת האלכוהול בגופו נמצאו 900 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף, כתוצאה מכך סטה שמאלה והתנגש בעמוד הרמזור ורכבו ניזוק מהתאונה ובכך למעשה נהג בקלות ראש. בישיבת ההקראה שהתקיימה בתאריך 12.09.10 כפר הנאשם בעובדות כתב האישום באמצעות ב"כ למעט בנהיגתו. פרשת התביעה: מטעם התביעה העידו לפי הסדר: -יניב בן יצחק (להלן:ע"ת/1) מפעיל הינשוף שערך והגיש פלט כיול ת/1, פלט בדיקות ת/2, דין וחשבון ת/3, יומן הפעלה ת/4. -יוגב כהן (להלן:ע"ת/3) ערך והגיש הודעה ת/5. -שלמה שדה (להלן:ע"ת/5) ערך והגיש דו"ח פעולה ת/6. -חפותה מוטי (להלן:ע"ת/2) ערך והגיש דו"ח פעולה ת/7, דו"ח מעצר ת/8, דו"ח פעולה (2 עמודים) ת/9. הוגשו בהסכמה: – הודעת נהג תחת אזהרה מיום 29.06.08 (3 עמודים) ת/10. – תע"צ תחזוקת מכשיר ת/11. ע"ת/1: סיפר בעדותו שהוא ביצע 2 בדיקות כיול למכשיר הינשוף (להלן:המכשיר) שנערכו בתחנת משטרת ראשון לציון, הסביר כיצד מתבצע הליך הכיול וציין כי אינו אמור לדעת את ערך הבלון בעל פה ושבעבר קרה לו , לאחר בדיקת הכיול התקבלה הודעה שהמכשיר לא תקף, אולם לא כך במקרה שלפנינו. בהמשך חקירתו ענה שהוא לא המתין עם הנאשם כ-15 דקות לפני ביצוע בדיקת הנשיפה היות והנאשם היה תחת השגחתו של ע"ת/2, שנעשו לנאשם 2 בדיקות מהשעה 04:19 ועד ל-04:21 בהם התקבלה הודעה "מדידה לא תקינה" כי "הזמן עבר", כלומר הנאשם לא נשף לפיה אולם לדבריו בוצעה נשיפה שלישית ב-04:25 לאחר שהמתין שהמכשיר ייתן לו אישור הפעלה. הכרעת דין | 05/09/2011 | בית המשפט לתעבורה – פתח תקווה מאזכרים – 5 | עמודים – 6 תת"ע (פתח תקווה) 12580-11-21- מדינת ישראל נגד הילה שיקלי שמות השופטים: שירי שפר like dislike copy enlarge עו"ד גולן הנאשמת בעצמה גזר דין 1. הנאשמת הורשעה, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיפים 62(3), 64ב(א)(3) ו- 39א לפקודת התעבורה , תשכ"א – 1961 יחד עם תקנה 169א(1) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961. 2. על פי עובדות כתב האישום והכרעת הדין המרשיעה, ביום 12.11.2021 נהגה הנאשמת ברכב פרטי בעיר ראשון לציון בהיותה שיכורה בכך שבבדיקת אוויר נשוף שמסרה נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף הינו 520 מיקרוגרם, העולה על ריכוז של 240 מיקרוגרם שנקבע בתקנות. נהיגתה התבטאה בישיבתה ברכב מונע, במושב הנהג. חוות דעת ממונה על עבודות השירות 3. מחוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 07/04/24 עולה כי הנאשמת נמצאה מתאימה לביצוע מאסר בדרך של עבודות שירות במגבלות. ראיות לעונש 4. המאשימה הגישה גיליון הרשעות קודמות של הנאשמת בתעבורה (ת/18) וגזר דין מתיק תת"ע 3768-07-19 (ת/19). 5. ב"כ הנאשמת הגיש מסמכים מן המוסד לביטוח לאומי הנוגעים לנאשמת ולבנה (נ/2) וכן טיוטת תיקון תקנות התעבורה, התשפ"ג-2023 (נ/3). טיעוני הצדדים 6. ב"כ המאשימה בטיעוניה, הפנתה לחומרת העבירה, לפגיעה בערכים המוגנים, ולעברה התעבורתי של הנאשמת אשר נוהגת משנת 2015 ולחובתה 4 הרשעות קודמות כאשר ביניהן הרשעה דומה בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים בגינה הוטל על הנאשמת בין היתר מאסר על תנאי, בר הפעלה כעת. לשיטת ב"כ המאשימה, מתחם העונש ההולם, נע בין מאסר על תנאי ועד 12 חודשי מאסר בפועל ופסילה בת שנתיים ועד 10 שנים. אשר לעונשה של הנאשמת – ביקשה לקחת בחשבון את היות העבירה חוזרת וביצועה בעוד מאסר מותנה תלוי ועומד כנגדה. גזר דין | 08/04/2024 | בית המשפט לתעבורה – פתח תקווה מאזכרים – 0 | עמודים – 9 פל (תל אביב) 4707-01-15- מדינת ישראל נגד גיל סגל שמות השופטים: דלית ורד like dislike copy enlarge הבאות: 1. נהיגה בהיותו שיכור – עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה , התשכ"א-1961 (להלן- פקודת התעבורה) 2. נהיגה בקלות ראש- עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה. 3. נהיגה בזמן פסילה -עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה. 4. נהיגה ברכב ללא ביטוח – עבירה לפי סעיף 2 א' לפקודת ביטוח רכב מנועי נוסח חדש], תש"ל-1970. 5. אי ציות לאות של שוטר במדים- עבירה לפי תקנה 23א(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. על פי כתב האישום, ביום 16.1.15 בשעה 01:00 בלילה או סמוך לכך, נהג הנאשם ברכב מסוג קרייזלר מ. ר. 3151473 ברחוב לוי אשכול בחולון, מכיוון צפון לדרום. הנאשם לא עצר את רכבו כפי שדרש ממנו השוטר קייזר גונן שעמד במחסום שכרות, אלא הגביר את מהירות נסיעתו, ובהמשך אף לא ציית להוראות השוטר גונן אשר נסע אחריו וכרז לו לעצור בצד הדרך, אלא נעצר רק לאחר שנחסם על ידי ניידת משטרה בתחנת דלק סמוכה. אותה עת הנאשם נהג ברכב כשהוא שיכור ונתון תחת השפעת משקאות משכרים כאשר על פי דגימת נשיפה נמצאו בגופו 345 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף. 2 מפיו של הנאשם נדף ריח אלכוהול חזק, התנהגותו רדומה, הוא התנדנד בעמידה, טעה בספירת הצעדים ולא הצמיד עקב לאגודל במבחן ההליכה על קו. הנאשם אף נהג כאשר הוא פסול מלנהוג על פי פסקי הדין הבאים: א. ביום 11.4.04 נשפט הנאשם בהעדרו בתיק 3641/2004 בבית משפט לתעבורה בנצרת, הוטלה עליו, בין היתר, פסילה לתקופה של שנתיים. ב. ביום 14.12.2009 נשפט הנאשם בתיק 4354-07-09 בבית משפט לתעבורה בעכו, והוטלה עליו,בין היתר, פסילה לתקופה של 3 חודשים. הכרעת דין | 10/04/2016 | בית המשפט לתעבורה – תל אביב מאזכרים – 2 | עמודים – 13 ת"ד (פתח תקווה) 1327-02-22- מדינת ישראל נגד אמארה מקטה שמות השופטים: שירי שפר like dislike copy enlarge המאשימה: עו"ד נאשד קאדרי ב"כ הנאשם: עו"ד זיו הנאשם בעצמו מתורגמן לשפה האמהרית – מר רחמים טגאייה גזר דין 1. הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בביצוע עבירות של נהיגת רכב בשכרות ובקלות ראש בניגוד לסעיפים 39א 62(2) לפקודת התעבורה , תשכ"א – 1961, אי שמירת רווח (2 עבירות) והתנהגות הגורמת נזק (2 עבירות) בניגוד לתקנות 49 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961. 2 2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 01.02.2022 נהג הנאשם ברכב פרטי בעיר ראשון לציון, וזאת בקלות ראש בכך שלא שמר רווח מספיק מרכב אחר (רכב מעורב 1) והתנגש בו מאחור (תאונה 1). בתאונה זו ניזוק הרכב המעורב 1. לאחר מכן המשיך בנסיעה ושוב לא שמר רווח מספיק מרכב נוסף (רכב מעורב 2) אשר עמד ברמזור והתנגש בו מאחור. כתוצאה מכך הועף הרכב המעורב 2 קדימה לעבר רכב מעורב 3 והתנגש בו (תאונה 2). עוד באותן נסיבות נהג הנאשם ברכב בהיותו שיכור, בכך שבדוגמה של אויר נשוף שלו נמצא כי ריכוז האלכוהול הינו 978 מק"ג בליטר אויר נשוף. הנאשם כשל בבדיקת מאפיינים אשר נערכה לו בכך שהתנדנד במבחן העמידה, לא הצמיד עקב לאגודל, חרג מהקו, לא מנה בקול רם את צעדיו, טעה בספירת צעדים והחטיא הבאת אצבע לאף. 3. לאחר תחילת שמיעת הראיות, הודה הנאשם במיוחס לו, במסגרת הסדר דיוני, לפיו כתב האישום תוקן והצדדים טענו טיעון פתוח לעונש. טיעונים לעונש: 4. ב"כ המאשימה הפנתה לחומרת צבר העבירות המיוחסות לנאשם וציינה כי הנאשם אומנם נעדר עבר פלילי או תעבורתי אך וותק נהיגתו קצר משנת 2021. המאשימה טענה כי הנאשם הינו נהג חדש ולכן הרף הקבוע בחוק כמקים חזקת שכרות הינו נמוך משל נהג וותיק (50 מק"ג), משכך כמות האלכוהול בגופו עלתה כמעט פי 20 מהרף. גזר דין | 17/09/2022 | בית המשפט לתעבורה – פתח תקווה

חקיקה רלוונטית

פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 64ב. בדיקת שכרות like dislike copy enlarge 64ב. (א) בסעיף זה-"ממונה על הרכב"-אחד מאלה: (1) מי שעוסק בהוראת נהיגה, בעת שהלומד נהיגה נהג ברכב; (2) מי שיושב לצדו של נהג חדש ברכב, לצורך מילוי חובת הליווי לפי סעיפים 12א1 או 12א2; "משקה משכר"-משקה שריכוז האלכוהול בו גבוה מהריכוז שקבע השר בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת; לענין זה, רישום ריכוז האלכוהול על גבי מכל המשקה יהיה ראיה לכאורה לריכוז האלכוהול המצוי במשקה; "סם מסוכן"-כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, למעט סם שקבע שר הבריאות ובתנאים שקבע; "שיכור"-אחד מאלה: (1) מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב; (2) מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן; (3) מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע השר, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת וחזקה שריכוז זה היה בגופו בשלוש השעות שקדמו לנטילת דגימות הנשיפה, השתן או הדם, כל עוד לא הוכח ה יפוכו של דבר; (3א) אחד המנויים להלן שלפי דגימת נשיפה, בגופו מצוי אלכוהול בריכוז העולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או לפי דגימת דם-בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב–100 מיליליטר דם: (א) נהג חדש; (ב) נהג שטרם מלאו לו 24 שנים; (ג) נהג בעת נה יגה ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר לפי רישיון הרכב עולה על 3,500 קילוגרם; (ד) נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי; (4) מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן, ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף שנקבע בתקנות לפי פסקה (3) או מהסף כאמור בפסקה (3א צו התעבורה (עבירות קנס), התשס"ב-2002 סעיף: [תיקונים: התשס"ד, התשס"ה, התשס"ז, התשע"א, התשע"ב, התשע"ד, התשע"ו, התשע"ז, התשע"ז (מס' 2), התשע"ח, התשע"ט, התשפ"א, התשפ"א (מס' 2), התשפ"ב, התשפ"ד] like dislike copy enlarge (14) ו–(16) ולמעט באזור קנס מוגדל 100 8א 72א(א)(2), (3), (4), (6) ו–(10) 250 9 72(א) למעט פסקאות (2א), (12) ו–(16) באזור קנס מוגדל 250 10 72(א)(2א) למעט בנסיבות המפורטות להלן 500 11 72(א)(2א) בהעמדת שני גלגלים בלבד על המדרכה ובלבד שנותר מעבר של 130 ס"מ לפחות על המדרכה ומותרת החניה בכביש שבו הועמדו שאר גלגלי הרכב 250 12 72(א)(12) למעט באזור קנס מוגדל 250 13 72(א)(12) באזור קנס מוגדל 500 13א 72(א)(14) 250 14 72(א)(16) 1,000 15 72(ב) ו–(ג) 250 15א 72א 500 15ב 73 ברכב שרישיונו פקע 100 16 75 100 17 76(ג) 500 18 143(ב) 100 4. (א) עבירות על פי חוקי עזר של רשות מקומית, כהגדרתה בסעיף 77א(א) לפקודה, או של איגוד ערים, המפורטים בפרט משנה (ב), בדבר הסדרת התנועה של כלי רכב בתחומם לשם צמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה, לפי סעיף 77ב לפקודה-כ"ה בסיון התשס"ב (5 ביוני 2002) תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 סעיף: 169ד. בדיקת נשיפה like dislike copy enlarge 169ד. (א) היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על הרכב הוא שיכור או שהוא מעורב בתאונת דרכים, רשאי הוא לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה. (ב) הראתה בדיקת הנשיפה כי ריכוז האלכוהול בגופו של הנבדק עולה על המידה הקבועה, תשמש תוצאת הבדיקה ראיה בבית משפט הדן בעבירה לפי סעיפים 62(3) ו-64ב לפקודה, או לפי פרק זה (להלן – עבירות נהיגה תוך שכרות). (ג) (בוטלה). (ד) (בוטלה). פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 25. סמכותו של שופט תעבורה like dislike copy enlarge 25. (א) מי שנתמנה שופט תעבורה לענין פקודה זו מוסמך לדון בעבירות אלה: (1) עבירות תעבורה; (2) עבירות לפי הסעיפים 2, 17, 39, 40, 41 ו-46 לפקודת הביטוח, ולפי סעיף 48 לפקודה האמורה במידה שהוא מתייחס לעבירות שפורטו בפיסקה זו; (3) עבירות על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, ועל התקנות והצווים שניתנו על פיו, הנוגעים לתעבורה ולכלי רכב; (4) עבירות על החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), התשכ"ד-1964; (5) עבירות על חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, והתקנות לפיו, אם העבירות נוגעות לכלי רכב; (6) עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שנעברה תוך כדי שימוש ברכב; (7) עבירות לפי חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997; (8) עבירה לפי סעיף 23(ב)(5) לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו-2005; (9) עבירות לפי חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008, אם העבירות נוגעות לרכב מנועי; (10) עבירות לפי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016; (11) עבירות לפי סעיפים 59ו ו-59יח לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971; (12)5 ערעור על החלטת בית דין לתעבורה לפי סעיף 24 לחוק הפרות תעבורה מינהליות. (ב) (בוטל). (ג) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מסמכות שופטים שאינם שופטי תעבורה לדון בעבירות תעבורה. (ד) לגבי העבירות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ולגבי סמכויותיו האחרות לפי פקודה זו דין שופט תעבורה כדין שופט בית משפט שלום ויהיו לו כל הסמכויות המסורות לשופט בית משפט שלום. תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 סעיף: 169א. הגדרות like dislike copy enlarge 169א. בפרק זה – "אלכוהול" – כוהל אתילי, אתנול, אתיל אלכוהול; "בדיקת נשיפה" – בדיקת אויר נשוף של אדם באמצעות מכשיר שאישר שר הבריאות, בהתייעצות עם שר התחבורה, בהודעה ברשומות, והמכשיר מראה את ריכוז האלכוהול באויר הנשוף או את שווה ערכו בדמו של הנבדק בדוגמה של נשיפה שסיפק אותו נבדק; "בדיקת מעבדה" – בדיקת דוגמה של דם או שתן למדידת ריכוז האלכוהול בדם או הימצאותם של סמים משכרים או מסוכנים בגופו של הנבדק, במעבדה או במוסד רפואי; "המידה הקבועה" – (נמחקה); "נבדק" – אדם שנדרש להיבדק לפי הוראות פרק זה. "ריכוז אלכוהול בגוף" – ריכוז אלכוהול בדגימת אוויר נשוף או בדגימת דם, העולה על אחד מאלה, לפי העניין: (1) 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף; (2) 50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם. צו התעבורה (עבירות קנס), התשס"ב-2002 סעיף: [תיקונים: התשס"ד, התשס"ה, התשס"ז, התשע"א, התשע"ב, התשע"ד, התשע"ו, התשע"ז, התשע"ז (מס' 2), התשע"ח, התשע"ט, התשפ"א, התשפ"א (מס' 2), התשפ"ב, התשפ"ד] like dislike copy enlarge קנס מוגדל-אי ציות לתמרור האוסר עצירה או חניה 500 25 27(א) או (ד) בליקוי לא חמור 250 26 27(ב) 500 27 28(א) 100 28 28(ב) 1,000 מספר סידורי מספר הסעיף פירוט נוסף לעבירה סכום הקנס 50א3 39טו1(א) 1,000 50א4 39טו1(ב) 1,000 50ב 39טז(1) או (2) 1,000 50 ב1 39טז(3) 750 50ב2 39טז1 1,000 50ג 39יח2 1,000 51 40(א) תוך כדי הפרעה 250 52 40(א) תוך כדי סיכון 500 53 40(ב) 250 54 40(ג) 500 55 41 250 56 42 250 57 43 250 58 44 250 60 46 250 61 47(א) 250 62 47(ה)(2) 250 63 47(ה)(3) 500 64 47(ה)(4) עקיפה בצומת 500 65 47(ה)(4) אי השלמת עקיפה לפני צומת 250 66 47(ז) 500 67 47(ח) 750 68 48(א) 250 69 48(ב) 250 70 48(ג) 250 71 49 250 72 50(א) 250 73 52 250 74 53 250 75 54(א) בדרך עירונית עד 20 קמ"ש מעל המותר 250 76 54(א) בדרך עירונית מ–21 ועד 30 קמ"ש מעל המותר 750 מספר סי דורי מספר הסעיף פירוט נוסף לעבירה סכום הקנס 102 72(א) למעט פסקאות (2א), (12) ו–(16) באזור קנס מוגדל 250 103 72(א)(2א) למעט בנסיבות המפורטות להלן 500 104 72(א)(2א) בהעמדת שני גלגלים בלבד על המדרכה ובלבד שנותר מעבר של 130 ס"מ לפחות על המדרכה ומותרת החניה בכביש שבו הוע מדו יתר גלגלי הרכב 250 104א 72(א)(2), (3), (4), (6) ו–(10) 250 105 72(א)(12) למעט באזור קנס מוגדל 250 106 72(א)(12) באזור קנס מוגדל 500 106א 72(א)(14) 250 107 72(א)(16) 1,000 108 72(ב) 250 109 72(ג) 250 109א 72א 500 110 73 100 111 74 250 112 75 100 113 76(ג) 500 114 79 250 חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע"ו-2016 סעיף: 1. הגדרות like dislike copy enlarge 1. בחוק זה – "דרך" – כהגדרתה בפקודת התעבורה; "החלטה להטיל קנס" ו"החלטה סופית להטיל קנס" – כהגדרתן בחוק הפרות תעבורה מינהליות; "הפרת תעבורה" – הפרת תעבורה כהגדרתה בחוק הפרות תעבורה מינהליות, שהיא עבירת תעבורה לפי חוק זה; "ועדת הכלכלה" – ועדת הכלכלה של הכנסת; "חוק הפרות תעבורה מינהליות" – חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024; "עבירת תעבורה" – עבירת תעבורה כהגדרתה בפקודת התעבורה, המנויה בתוספת הראשונה; "עובר דרך" – המשתמש בדרך לנסיעה, להליכה, לעמידה, או לכל מטרה אחרת, המנוי בטור א' לתוספת השנייה; "פקח" – פקח שהוסמך לפי הוראות סעיף 3; "רכב" – רכב כהגדרתו בפקודת התעבורה, שעובר הדרך המנוי בטור א' לתוספת השנייה ביצע באמצעותו עבירה כאמור באותה תוספת; "רשות מקומית" – עירייה, מועצה מקומית או איגוד ערים; "תקנות התעבורה" – תקנות התעבורה, התשכ"א-1961; "השר" – השר לביטחון הפנים. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 62. עבירות like dislike copy enlarge 62. העובר אחת העבירות האלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס, כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), ואם העבירה היא עבירת קנס שדן בה בית המשפט – קנס פי 1.25 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ואם הוא בעל היתר הפעלה כהגדרתו בסעיף 16ד – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור: (1) מפיר הוראה מהוראות פקודה זו; (2) נוהג רכב בדרך בקלות ראש, או ברשלנות, או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור, אף אם היא פחותה מן המהירות המכסימלית שנקבעה או מי שמפעיל רכב עצמאי במהירות כאמור; (3) הוא שיכור בהיותו נוהג רכב, או בהיותו ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי; לענין זה, "שיכור" ו "ממונה על הרכב" – כהגדרתם בסעיף 64ב; (4) בהיותו נוהג רכב שדרך נהיגתו גרמה לעבירה הוא מסרב להגיד שמו או מענו או מגיד שם או מען כוזבים; (5) בהיותו בעל רכב או מחזיק רכב או מי שהרכב בשליטתו, אינו מוסר מיד, לפי דרישתו, של שוטר, ידיעה שבידו למסרה והיא עשויה להביא לזיהויו ולתפיסתו של נהג הרכב שהיה מעורב בתאונה או שבדרך שימושו ברכב היה משום עבירה, אלא שאם נדרש למסור את הידיעה בכתב – עליו למסרה תוך 15 יום מיום הדרישה; (6) בהיותו נוהג רכב מנועי או ציבורי אינו מציג את רשיונו כשהוא נדרש לכך על ידי שוטר; (7) בהיותו נוהג רכב אינו עוצר בשעה שבגלל מציאות רכבו בדרך אירעה תאונה לאדם, או לבהמה או לרכב שאדם ממונה עליהם, ואינו מגלה, כנדרש לכך, שמו ומענו שלו ושמו ומענו של בעל הרכב ואת תו הרישום או המספר של הרכב; (8) מפיר הוראת תמרור שבדרך או אות הניתן על ידי שוטר במדים; (9) מזייף כל סימן המשמש לזיהוי רכב או כל רשיון שניתן לפי פקודה זו, או שבמרמה הוא משנה אותם או משתמש בהם או משאילם לאחר או מניח לאחר להשתמש בהם; (10) משנה שלא כדין רישום של טכוגרף; (11) משבש את פעולתו התקינה של מיתקן מגביל מהירות שהותקן ברכב לפי הוראות סעיף 65א; (12) (א) מחנה את רכבו באופן החוסם רכב אחר, ובכלל זה באופן שאינו מאפשר לנכה להיכנס לרכבו הנושא תג נכה או לצאת ממנו במקום חניה לנכים, בשל כך שהוא מחנה את רכבו בשטח לצד מקום חניה כאמור המסומן בתמרור כאסור בחניה; הוראות פסקה זו יחולו גם במקום שאינו דרך. (ב) בפסקה זו – "מקום חניה לנכים" – מקום חניה שלפי תמרור המוצב בו הוקצה לחניית נכים לפי דין; "נכה" ו "תג נכה" – כהגדרתם בחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 61ח אכיפת עבירות תעבורה בידי מפקחים באמצעות מצלמות like dislike copy enlarge 61ח . לשם אכיפת עבירות כאמור בסעיף 61ז, יחולו הוראות סעיף 27א1, ויהיו למפקח הסמכויות לפי הסעיף האמור בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) בסעיף קטן (א), במקום הרישה יקראו "משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יהיה רשאי לבצע פעולות כמפורט להלן בדרך או בדרך עירונית"; (2) סעיף קטן (א1) – לא ייקרא; (3) במקום סעיף קטן (ב) יקראו: "(ב) מפקח רשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, אם נוכח על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם עבר עבירה המנויה בתוספת האחת עשרה";. (4) בסעיף קטן (ו), במקום "ברשות המקומית" יקראו "במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים"; (5) במקום סעיף קטן (ח) יקראו: "(ח) מנהל אגף אכיפה ופיקוח שבמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה אחראי לשמירת הצילומים במשרד האמור";. (6) בסעיף קטן (ט), במקום "ברשות המקומית", יקראו "במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים"; (7) סעיפים קטנים (יא) עד (יג) – לא ייקראו;"; תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 סעיף: 1. הגדרות like dislike copy enlarge "רכב שיטור משולב"-רכב המופעל על ידי רשות מקומית ומשטרת ישראל, שאושר על ידי ראש מחלקת התנועה של משטרת ישראל ושצוין ברישיונו כרכב שיטור משולב; "רכינוע"-רכב מנועי בעל זוג גלגלים המחוברים בציר אחד המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה: (1) רוחבו הכולל אינו עולה על 90 ס"מ; (2) ההיגוי, העצירה והייצו ב שלו נעשים באמצעות הטיית הגוף ומערכת ייצוב גירוסקופית חשמלית; (3) הוא מיועד לנוסע אחד בלבד; (4) מהירותו המרבית המתוכננת בידי היצרן אינה עולה על 13 קילומטר לשעה; (5) משקלו העצמי אינו עולה על 60 ק"ג; (6) משקלו הכולל המותר אינו עולה על 160 ק"ג; (7) הוא קיבל אישור ממעבדה מוסמכת לכך שהוא עומד בדרישות טכניות המפורטות בנוהל העו מד לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט שלו, בענינים כמפורט להלן: (א) יציבות; (ב) נראות; (ג) מניעת החלקה; "רשות תימרור מרכזית"-המפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה או אדם שהמפקח אָצַל לו בהודעה ברשומות מסמכויותיו כרשות תימרור מרכזית, לכל שטח המדינה או לחלק ממנה; "רשות תימרור מקומית"-מי שהמפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה מינה אותו, בהודעה ברשומות, להיות רשות תימרור מקומית, לגבי התחום או המקומות שקבעה; "רשות תימרור מקומית לניהול תנועה"-מי שהמפקח הארצי על התעבורה מינה אותו, בהודעה ברשומות, לרשות תימרור מקומית לניהול תנועה, לגבי התחום או המקומות שפורטו במינוי; "שביל"-דרך או חלק מדרך שאינו כביש שהוקצה לסוג עוברי דרך; "שול הדרך"-השטח שאין לצדו מדרכה הסמוך לשפת הכביש, עד לרוחב של ארבעה מטרים או עד לקצה תעלת ניקוז, כאשר דופן התעלה מצוי פחות מארבעה מטרים משפת הכביש; "שטח הפרדה"-כל צו התעבורה (עבירות קנס), התשס"ב-2002 סעיף: [תיקונים: התשס"ד, התשס"ה, התשס"ז, התשע"א, התשע"ב, התשע"ד, התשע"ו, התשע"ז, התשע"ז (מס' 2), התשע"ח, התשע"ט, התשפ"א, התשפ"א (מס' 2), התשפ"ב, התשפ"ד] like dislike copy enlarge 100 246 356(א) 100 247 357(א) 100 248 358(א) 100 249 359(ג) 100 250 359(ד) 100 251 360 100 252 362 100 253 363א 500 254 364 500 255 364ד(ב) 750 256 365 100 257 366 250 258 367 100 259 368 250 260 370 250 261 370ב 100 מספר סידורי מספר הסעיף פירוט נוסף לעבירה סכום הקנס 3 22(א) באזור קנס מוגדל-אי ציות לתמרור האוסר עצירה או חניה למעט תמרור 817 500 4 36(ב) 250 5 69(ו) למעט באזור קנס מוגדל 250 6 69(ו) באזור קנס מוגדל 500 6א 70 100 7 71 250 8 72(א) למעט פסקאות (2), (2א), (3), (4), (6), (10), (12), (14) ו–(16) ולמעט באזור קנס מוגדל 100 8א 72א(א)(2), (3), (4), (6) ו–(10) 250 9 72(א) למעט פסקאות (2א), (12) ו–(16) באזור קנס מוגדל 250 10 72(א)(2א) למעט בנסיבות המפורטות להלן 500 11 72(א)(2א) בהעמדת שני גלגלים בלבד על המדרכה ובלבד שנותר מעבר של 130

לא נמצאו עורכי דין בתחום התעבורה.