עורכי דין תעבורה בראשון לציון

עורכי דין תעבורה בראשון לציון – המדריך המקיף לבחירת ייצוג מקצועי

נתקלת בבעיית תעבורה ואתה מחפש עורך דין מקצועי בראשון לציון? במאמר זה נסקור את כל מה שצריך לדעת על עורכי דין לתעבורה באזור, כולל סוגי התיקים הנפוצים, תפקידם בהליך המשפטי והשיקולים החשובים בבחירת ייצוג מתאים.

למה צריך עורך דין תעבורה בראשון לציון?

עבירות תעבורה עלולות להוביל להשלכות משמעותיות על חייך – החל מקנסות כבדים, דרך שלילת רישיון ועד להליכים פליליים מורכבים. עורך דין תעבורה מומחה בראשון לציון מכיר את המערכת המשפטית המקומית, את השופטים ואת הפרקטיקות הנהוגות בבית המשפט לתעבורה באזור.

מניתוח הפסיקה המקומית עולה כי ייצוג משפטי מקצועי יכול להוביל להפחתה משמעותית בעונשים, לעתים אף לביטול כתבי אישום, ולשמירה על זכויותיך במהלך ההליך המשפטי.

סוגי תיקי תעבורה נפוצים בראשון לציון

תאונות דרכים וגרימת נזק

בית המשפט לתעבורה בראשון לציון דן במגוון תיקי תאונות דרכים, מתאונות קלות ועד למקרים חמורים של גרימת מוות ברשלנות. לדוגמה, בתיק תד (רמלה) 70153/02 בעניין מדינת ישראל נגד שבטין דנה, בית המשפט שקל נסיבות מקלות כגון מהירות נהיגה נמוכה מהמותר ואיחור תגובה קצר יחסית, והקל בעונש.

עורך דין מנוסה יכול לנתח את נסיבות התאונה, לבחון את דוחות המשטרה והבוחנים, ולהציג טיעונים שעשויים להפחית משמעותית את האחריות המיוחסת לך.

עבירות מהירות

חריגות מהירות מהוות את אחת העבירות הנפוצות ביותר בתחום התעבורה. בית המשפט בראשון לציון מטפל במקרים רבים של מהירות מופרזת, כאשר העונשים נעים בין קנסות לשלילות רישיון.

עורך דין תעבורה יודע לבחון את אמינות מכשירי המדידה, את חוקיות הצבתם, ואת האופן בו בוצעה האכיפה – גורמים העשויים להוביל לביטול הדוח או להפחתה בעונש.

נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים

מקרים של נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים נחשבים לחמורים במיוחד. כפי שניתן לראות בתיק תתע (פתח תקווה) 12580-11-21 בעניין מדינת ישראל נגד הילה שיקלי, הרשעה בעבירה כזו מתבססת על סעיפים 62(3), 64ב(א)(3) ו-39א לפקודת התעבורה, בשילוב עם תקנה 169א(1) לתקנות התעבורה.

במקרים אלה, עורך דין מומחה יכול לבחון את חוקיות הבדיקה, את אמינות המכשירים, ואת הליך שרשרת הראיות – כל אלה עשויים להוביל לפסילת הראיות או להפחתת חומרת האישומים.

עבירות של נהגים מקצועיים

נהגי משאיות, אוטובוסים ומוניות עומדים בפני אתגרים מיוחדים, שכן עבירות תעבורה עלולות לסכן לא רק את רישיונם אלא גם את פרנסתם. עורכי דין המתמחים בתחום זה מכירים את הרגולציה הייחודית החלה על נהגים מקצועיים ויודעים לבנות אסטרטגיית הגנה המתחשבת בנסיבות המיוחדות.

תפקיד עורך הדין בהליך המשפטי בראשון לציון

ייצוג בבית המשפט

עורכי דין תעבורה בראשון לציון נדרשים להציג טיעונים משפטיים מבוססים ולהתמודד עם ראיות מורכבות. לדוגמה, בתיק תד (תל אביב) 5754-01-20 בעניין מדינת ישראל נגד דוד כרמלי, עורך הדין הצליח להוכיח כי כתב האישום הוגש בניגוד לעובדות האובייקטיביות שהיו ידועות למאשימה.

עורך דין מיומן יודע להציג את הנסיבות באופן המיטיב עם הלקוח, לחקור עדים בצורה אפקטיבית, ולהפריך ראיות שהוצגו על ידי התביעה.

ניהול משא ומתן והסדרי טיעון

אחד התפקידים החשובים של עורך דין תעבורה הוא ניהול משא ומתן עם התביעה להשגת הסדרי טיעון מיטביים. הניסיון והמוניטין של עורך הדין, כמו גם היכרותו עם התובעים בבית המשפט בראשון לציון, עשויים להשפיע משמעותית על תוצאות המשא ומתן.

הסדר טיעון מוצלח יכול להוביל להפחתת האישומים, לעונשים מקלים, ולעתים אף למניעת הרשעה – תוצאה משמעותית במיוחד עבור נאשמים ללא עבר פלילי או עבור אלה שעלולים להיפגע מקצועית מהרשעה.

ליווי לאורך ההליך וייעוץ מקצועי

מעבר לייצוג בבית המשפט, עורך דין תעבורה מספק ליווי וייעוץ לאורך כל ההליך – החל משלב החקירה, דרך הכנת תיק ההגנה, ועד לייצוג בדיונים ובערעורים במידת הצורך.

הייעוץ המקצועי יכול לכלול גם הנחיות לגבי התנהלות מול גורמי האכיפה, הכנה לקראת עדות בבית המשפט, ואסטרטגיות להקטנת הנזק במקרה של הרשעה.

כיצד לבחור עורך דין תעבורה בראשון לציון?

מומחיות וניסיון

בבחירת עורך דין תעבורה, יש לשים דגש על:

היכרות עם בית המשפט לתעבורה בראשון לציון – עורך דין המכיר את השופטים והתובעים המקומיים יוכל לנווט את ההליך ביעילות רבה יותר.
ניסיון בטיפול בתיקים דומים – חשוב לוודא שלעורך הדין יש ניסיון ספציפי בטיפול בסוג העבירה שבה אתה מואשם.
הבנה מעמיקה בדיני התעבורה והפסיקה העדכנית – חוקי התעבורה והפסיקה מתעדכנים תדיר, ועורך דין מקצועי חייב להיות מעודכן בשינויים אלה.

זמינות ותקשורת

גורם חשוב נוסף הוא זמינות עורך הדין ויכולת התקשורת שלו:

נגישות למשרד – משרד הממוקם בקרבת בית המשפט בראשון לציון יכול להיות יתרון.
זמינות למפגשים ולדיונים – עורך דין שיכול להקדיש לך זמן לפגישות הכנה ולייצוג בדיונים.
יכולת תגובה מהירה – במקרי חירום, חשוב שעורך הדין יהיה זמין ויוכל להגיב במהירות.

עלויות ושקיפות

לפני בחירת עורך דין, ודא שאתה מבין את מבנה שכר הטרחה:

שקיפות בעלויות – עורך דין מקצועי יציג בפניך את העלויות הצפויות בצורה ברורה ושקופה.
אפשרויות תשלום – בדוק אם קיימות אפשרויות לפריסת תשלומים או הסדרים אחרים.
יחס בין עלות לתועלת – לעתים, השקעה בעורך דין מנוסה יותר (וגם יקר יותר) עשויה להוביל לתוצאות טובות יותר בטווח הארוך.

סיכום: למה לבחור עורך דין תעבורה מקצועי בראשון לציון?

עורכי דין תעבורה בראשון לציון נדרשים למומחיות רבה בתחומם, החל מהבנה מעמיקה של דיני התעבורה ועד ליכולת ניהול אסטרטגיה משפטית מורכבת. הפסיקה מראה כי בית המשפט לתעבורה בראשון לציון מטפל במגוון רחב של תיקים, המחייבים מקצועיות רבה מצד עורכי הדין המייצגים בו.

השקעה בייצוג משפטי איכותי עשויה להשתלם משמעותית – בין אם מדובר בהפחתת קנסות, מניעת שלילת רישיון, או אפילו ביטול כתב אישום. זכור כי התוצאות של הליך משפטי בתחום התעבורה עשויות להשפיע על חייך לטווח ארוך, ולכן חשוב לבחור בייצוג המתאים ביותר עבורך.

לסיכום, עורך דין תעבורה מיומן בראשון לציון לא רק יעזור לך לנווט במורכבויות המערכת המשפטית, אלא גם יפעל להשגת התוצאה הטובה ביותר האפשרית בנסיבות המקרה שלך.

שאלות נפוצות על עורכי דין תעבורה בראשון לציון

האם כדאי לשכור עורך דין גם עבור עבירות תעבורה קלות?

גם בעבירות הנראות קלות, כמו דוחות מהירות או אי ציות לתמרור, ייצוג משפטי עשוי להוביל לביטול הדוח או להפחתת הקנס. יתרה מכך, עבירות מצטברות עלולות להוביל לשלילת רישיון, ולכן כדאי לשקול ייצוג משפטי גם במקרים הנראים פשוטים.

מתי כדאי לפנות לעורך דין תעבורה?

מומלץ לפנות לעורך דין בהקדם האפשרי לאחר קבלת הזימון לדין או הדוח, כדי לאפשר זמן מספיק להכנת הגנה אפקטיבית. פנייה מוקדמת מגדילה את האפשרויות העומדות בפני עורך הדין ומשפרת את סיכויי ההצלחה.

כמה עולה עורך דין תעבורה בראשון לציון?

עלות שירותי עורך דין תעבורה משתנה בהתאם למורכבות התיק, ניסיון עורך הדין, והזמן הנדרש לטיפול. תיקים פשוטים יחסית עשויים לעלות אלפי שקלים בודדים, בעוד תיקים מורכבים הכוללים הליכים ממושכים עשויים להגיע לעשרות אלפי שקלים. מומלץ להתעייץ עם עורך דין תעבורה בראשון לציון מומחה בתחום.

סימוכין

ת"ד (רמלה) 70153/02- מדינת ישראל- פממ נגד שבטין דנה שמות השופטים: הדר אבינועם like dislike copy enlarge התעבורה התשכא 1961. בפרק העובדות שבכתב האישום נטען בסעיף 1 כי בתאריך 29.12.01 בשעה 17.45 נהגה הנאשמת רכב פרטי ברחוב צבי פרנק בראשון לציון מכיוון מערב לכיוון מזרח, לעבר צומת רחוב זה עם רחוב קידוש השם. בסעיף 2 לעובדות פורטו תנאי הדרך שלא היתה לגביהם מחלוקת. בסעיף 3 נטען כי אותה שעה חצה את הכביש במעבר חציה משמאל לימין מר קופנסקי יעקב ז"ל, כבן 80 שנה, שהסתייע במקל הליכה. בסעיף 4 נטען כי הנאשמת קרבה אל מעבר החציה, בנתיב השמאלי כשרכבה במהירות של כ- 47 קמש, אך לפי הנוסח של הסעיף ולעובדות שצויינו בו ניתן להבין כי נסעה אף פחות מכך. בסעיף 5 נטען כי הנאשמת הגיעה אל מעבר החציה ופגעה בהולך הרגל אשר כהגדרת אותו סעיף לעובדות "כמעט סיים לחצות את הכביש". בסעיף 6 נטען כי כתוצאה מן התאונה נפצע המנוח בראשו ונפטר בבית החולים ביום 2.1.02 . 2. כתב האישום במתכונתו הראשונה הוגש לבית המשפט ביום 20.3.02 , וההקראה נקבעה ליום 21.5.02 . למועד ההקראה שהתקיימה בסופו של דבר עקב בקשת דחיה רק ביום 4.7.02 , התייצב התובע ובידו כתב אישום מתוקן, כשעיקרו של התיקון הוספת עדי תביעה. מה שלא טרחה התביעה לעשות, הוא לתקן ולו במקצת את העובדות כך שישקפו את הנסיבות כפי שהתבררו בסופו של דבר מן הטיעונים לעונש שבפני. כך למשל הוגש לי התרשים של מקום התאונה שנערך על ידי הבוחן, שמעון גבע, וממנו עולה, כי הולך הרגל היה במרחק של 1.40 מ' לפחות משפת אי התנועה, לעברו צעד כאשר רוחב המסלול שהמנוח חצה 6.20 מ'. על נסיבות אלה טענה התביעה כזכור כי: " הולך הרגל כמעט סיים לחצות את הכביש". הסניגור המלומד ביקש לאחר שהוגש לו כתב האישום המתוקן לטעון טענה מקדמית, הנוגעת לציון הוראת החיקוק על ידי התביעה, שלא כללה את סעיף 304 לחוק העונשין אלא רק את סעיף 64 לפקודת התעבורה. גזר דין | 09/12/2002 | שלום – רמלה מאזכרים – 0 | עמודים – 5 ת"ד (תל אביב) 5754-01-20- מדינת ישראל נגד דוד כרמלי שמות השופטים: צפורה משה like dislike copy enlarge מפנה להגדרת המונח "מעבר חצייה" כפי שהוגדר בתקנות התעבורה בזו הלשון: "חלק הכביש המסומן כמיועד לחצייתו על ידי הולכי הרגל". חרף האמור, וביתר שאת גם לאחר שבית המשפט הבהיר בהחלטתו מיום 28.12.21 עמ' 9 ש' 1-2 כי כל חומר הראיות של התביעה מתייחס אך למונח "מעבר חצייה" כשטח המסומן על הכביש ולא למונח "תחום מעבר חצייה", המשיכה המאשימה לדבוק באותה חזית, וזאת תוך התעלמות מוחלטת הן מטענות ההגנה במהלך המשפט והן מהאמור בהחלטת בית המשפט הנ"ל. חובתה של התביעה לפרט את התיאור העובדתי במלואו ובצורה נהירה בכתב האישום מעוגנת בסעיף 85(4) לחסד"פ. תכלית התיאור הינה כפולה, ראשית, על מנת ליתן לבית המשפט תמונה של הפרשה, תוך שימת דגש על חלקו של הנאשם באחריות להתרחשותה, ולאפשר לו לקבוע על פיו תחומי הדיון ושנית, ליתן לנאשם, תמונה שלמה של העובדות, אשר המאשימה מתעתדת להוכיח, וזאת על מנת לאפשר לו, להכין את הגנתו כראוי. תיאור העובדות חייב לשקף את כל רכיבי העבירה המיוחסת לנאשם הן הפיזי והן הנפשי. תיאור העובדות חייב להיות כזה שאם הנאשם מודה בו די בכך כדי לבסס את הרשעתו בהוראה המצוינת בהוראות החיקוק. (הפנתה לספרו של כב' השופט קדמי, "על סדר הדין הפלילי, מהדורה מעודכנת תשס"ט – 2009, עמ' 915 ולפסיקה המאוזכרת שם). 46 חרף הוראות החוק וההלכות המשפטיות, בחרה המאשימה לבנות "קונסטרוקציה סטנדרטית" של "כתב אישום הזוי", המנוגד לעובדות האובייקטיביות, אשר היו ידועות לה, עוד בעת ניסוחו והגשתו לבית המשפט. כל זאת, תוך התעלמות מוחלטת, מהחובות המוטלות על הילד המעורב, כהולך רגל מכוח תקנות 110 ו-111 לתקנות התעבורה וכמו כן מתרומתו של נהג הרכב שעמד על מעבר החצייה, וחסם אותו לחלוטין. הכרעת דין | 23/10/2022 | בית המשפט לתעבורה – תל אביב מאזכרים – 1 | עמודים – 53 תת"ע (פתח תקווה) 12580-11-21- מדינת ישראל נגד הילה שיקלי שמות השופטים: שירי שפר like dislike copy enlarge עו"ד גולן הנאשמת בעצמה גזר דין 1. הנאשמת הורשעה, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיפים 62(3), 64ב(א)(3) ו- 39א לפקודת התעבורה , תשכ"א – 1961 יחד עם תקנה 169א(1) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961. 2. על פי עובדות כתב האישום והכרעת הדין המרשיעה, ביום 12.11.2021 נהגה הנאשמת ברכב פרטי בעיר ראשון לציון בהיותה שיכורה בכך שבבדיקת אוויר נשוף שמסרה נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף הינו 520 מיקרוגרם, העולה על ריכוז של 240 מיקרוגרם שנקבע בתקנות. נהיגתה התבטאה בישיבתה ברכב מונע, במושב הנהג. חוות דעת ממונה על עבודות השירות 3. מחוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 07/04/24 עולה כי הנאשמת נמצאה מתאימה לביצוע מאסר בדרך של עבודות שירות במגבלות. ראיות לעונש 4. המאשימה הגישה גיליון הרשעות קודמות של הנאשמת בתעבורה (ת/18) וגזר דין מתיק תת"ע 3768-07-19 (ת/19). 5. ב"כ הנאשמת הגיש מסמכים מן המוסד לביטוח לאומי הנוגעים לנאשמת ולבנה (נ/2) וכן טיוטת תיקון תקנות התעבורה, התשפ"ג-2023 (נ/3). טיעוני הצדדים 6. ב"כ המאשימה בטיעוניה, הפנתה לחומרת העבירה, לפגיעה בערכים המוגנים, ולעברה התעבורתי של הנאשמת אשר נוהגת משנת 2015 ולחובתה 4 הרשעות קודמות כאשר ביניהן הרשעה דומה בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים בגינה הוטל על הנאשמת בין היתר מאסר על תנאי, בר הפעלה כעת. לשיטת ב"כ המאשימה, מתחם העונש ההולם, נע בין מאסר על תנאי ועד 12 חודשי מאסר בפועל ופסילה בת שנתיים ועד 10 שנים. אשר לעונשה של הנאשמת – ביקשה לקחת בחשבון את היות העבירה חוזרת וביצועה בעוד מאסר מותנה תלוי ועומד כנגדה. גזר דין | 08/04/2024 | בית המשפט לתעבורה – פתח תקווה

פסיקה רלוונטית

ע"פ 634/19- שמעיה יהושע גבאי נגד מדינת ישראל שמות השופטים: נ סולברג,ד מינץ,י אלרון like dislike copy enlarge בשל כל אלה יש לדחות את הערעור על הכרעת הדין. 11. מכאן לערעור על גזר הדין. כידוע, ערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בחומרת העונש שהטילה הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים שנפלה בהם טעות מהותית או שמתקיימת בהם חריגה קיצונית ממדיניות הענישה במקרים דומים (עניין ועדיה, בפסקה 82). ענייננו אינו נמנה עם מקרים אלו. בית המשפט המחוזי שקל את כל השיקולים הצריכים לעניין והגיע לתוצאה עונשית מאוזנת. במקרה קודם עמדתי על הצורך בענישה הולמת ומחמירה על עבירות של גרימת מוות בתאונת דרכים, והדברים יפים גם לכאן: "מאות בני-אדם מוצאים את מותם מדי שנה בכבישים. אין המדובר ביד הגורל בלבד: לא אחת תאונות קטלניות מתרחשות כתוצאה מקלות דעתם של נהגים הנוטלים סיכונים בלתי סבירים ומפרים את הוראות כללי התעבורה על מנת לקצר את משך זמן נסיעתם עד להגעה למחוז חפצם. בית משפט זה שב והדגיש את הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה בגין עבירות תעבורה המביאות לגדיעתם של חיי אדם בטרם עת. 9 מדיניות ענישה זו נחוצה לשם הרתעת הרבים מפני ביצוע עבירות תעבורה ומפני נטילת סיכונים בלתי סבירים אשר יש בהם כדי לסכן חיי אדם. בכך, תורמת מערכת המשפט את חלקה במאבק המתמשך בתאונות הדרכים הגובות קורבנות כה רבים כעניין שבשגרה . . . זאת ועוד, נקבע כי על רמת הענישה בגין הרשעה בעבירות תעבורה קטלניות להלום את חומרת המעשים ותוצאותיהם ואילו נסיבותיו האישיות של נאשם במקרים אלו מתגמדות לנוכח התוצאות הקשות להן גרם" (ע"פ 4908/18 אל עסייוינ' מדינת ישראל, פסקה 10 ( 7.11.2019 )). כמו כן, קראנו את דברי אם המנוחה במכתב לבית המשפט המחוזי, ובו תיארה בכאב רב, וליבי עימה, את תחושת האובדן של אישה צעירה בראשית חייה ואת ההשפעות הנוספות של מותה. פסק דין | 25/02/2020 | בית המשפט העליון מאזכרים – 12 | עמודים – 12 רע"פ 1739/18- אברהם בן ששון נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שהם like dislike copy enlarge ביום 23.02.2017 , קבע בית המשפט לתעבורה, כי "גם לאחר ששמעתי את הנאשם ובחנתי את טיעוני הצדדים, לא מצאתי מקום לשנות מהחלטתי". 4 4. בו ביום, ניתן גזר דינו של בית המשפט לתעבורה. בפתח גזר הדין ציין בית המשפט לתעבורה, כי המבקש נוהג ברכב משנת 1984 ולחובתו 31 הרשעות קודמות, מסוג "ברירת משפט". בהמשך, הבהיר בית המשפט לתעבורה, כי הקו המנחה בפסיקה הנוהגת, לגבי מדיניות הענישה הראויה בעבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית הינו השתת מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. זאת, בשל הפגיעה בערך העליון של שמירה על חיי אדם. בית המשפט לתעבורה הטעים, בהקשר זה, כי "מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות אלה נועדה להלחם בנגע תאונות הדרכים הקטלניות ומטרתה להעביר מסר ברור לציבור לפיו, ככלל, יוטל עונש של מאסר בפועל על מי שגרם בהתנהגות הרשלנית לתוצאה קטלנית". בהמשך, קבע בית המשפט לתעבורה, כי נסיבות המקרה מצביעות על קיומה של "רשלנות ברמה נמוכה, כאשר קיימת רשלנות תורמת ניכרת להולך הרגל אשר עמד מחוץ לרכבו בנתיב האמצעי בכביש 6". לפיכך, קיבל בית המשפט לתעבורה את ההסדר שהוצע על ידי הצדדים, לפיו מתחם הענישה יחל במאסר שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות. לאחר זאת, התייחס בית המשפט לתעבורה לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ובכלל זה, למצבו הרפואי של המבקש; ולעובדה כי המבקש לקח אחריות על התנהגותו והודה במיוחס לו. לאור האמור, גזר בית המשפט לתעבורה על המבקש את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר, לריצוי בדרך של עבודות שירות ב"משטרת הרצליה"; 12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור המבקש עבירה בה הורשע או עבירה של נהיגה בזמן פסילה, למשך 3 שנים; 3 שנות פסילה בפועל, בניכוי 3 חודשי פסילה מנהלית שהושתו על המבקש, אשר ירוצו במצטבר לכל פסילה אחרת שהוטלה עליו; 10 חודשי פסילה על תנאי, למשך 3 שנים; פיצוי כספי לאלמנת המנוח, בסך 10,000 ; וקנס בסך 4,000 . החלטה | 27/03/2018 | בית המשפט העליון מאזכרים – 16 | עמודים – 7 רע"פ 6443/12- שאול לידסקי נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א רובינשטיין like dislike copy enlarge הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמן אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם). בית המשפט לתעבורה מונחה על-ידי בית המשפט המחוזי ומחויב בפסיקתו של בית משפט זה, והוא הדין לתביעה במדיניותה, והשאלה – בכל הכבוד וההערכה – אינה מדיניות של מותב פלוני בבית המשפט לתעבורה, אלא החוק והתקדים המחייב. אלה מושכלות ראשונים (ראו סעיף 17 לחוק יסוד: השפיטה). כל עוד לא שינה המחוקק את גישתו, קביעתו בדבר עונש המינימום בעינה. בית המשפט המחוזי ציטט אל נכון מפסיקתו של בית משפט זה ברע"פ 3638/12 וקנין נ' מדינת ישראל (לא פורסם), כדלקמן: "נזכור כי הנהיגה בשכרות היא מן הרעות החולות שבכביש, שסכנתן בצדן ועלולות לגרום לאסונות, בחינת 'מכונת מוות נעה'. ההחמרה היא גישת המחוקק, וסטיה ממנה היא חריג, והמחמיר אינו מפסיד". בסעיף 39א לפקודת התעבורה קבוע עונש מינימום בגין עבירה של נהיגה בשכרות, העומד על שנתיים פסילה בפועל, אולם "רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר" (לא למותר לציין כי במקרה של רצידיביזם תוך שנה הפסילה הסטטוטורית היא לארבע שנים). ו. נסיבות מיוחדות אין משמען חיים נורמטיביים גרידא, דבר שמצופה מכל אדם, אלא מעבר לכך. כמובן ככל שהמדובר בעבריין שכרות או תעבורה בכלל השב על עבירותיו, ניתן אף, במקרים המתאימים, להוסיף על פסילת המינימום, שהמחוקק ראה כרף ה"רגיל" לענישה; אך מכל מקום בכל האהדה לאדם ללא עבר פלילי ולחייל, האהדה הגדולה יותר היא לציבור באי הכביש, נהגים והולכי רגל, שלא ייפגעו חלילה מנהיגתו של מי שאדי האלכוהול בגופו, ושיקול דעתו עלול להיות פגום, ופסילת המינימום תחול. החלטה | 08/09/2012 | בית המשפט העליון מאזכרים – 83 | עמודים – 4 רע"פ 7257/12- גדעון סנדרוביץ נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שהם like dislike copy enlarge עוד עולה מעובדות כתב האישום, כי המבקש נהג בקלות ראש, לא האט את מהירות נסיעתו עת שהתקרב לאותו מעבר חצייה, לא שם את ליבו לתנאי הדרך, ולא אפשר לנפגעת להשלים את חציית הכביש בבטחה. 4. כתוצאה מהתאונה נפגעה הולכת הרגל פגיעה רב-מערכתית – קוגניטיבית ופיסית – קשה ביותר, אשר בעטייה נאלצו רופאיה להרדימה ולהנשימה למשך מספר חודשים. בסופם הועברה לשיקום ממושך במחלקה סיעודית בבית-החולים, כאשר היא מרותקת למיטתה ולכיסא גלגלים, ונזקקת לעזרה צמודה בכל תפקודי היומיום. לאחר כ-8 חודשים שוחררה הנפגעת לביתה, ומאז ועד היום היא נזקקת לעזרתם הקבועה של שני מטפלים צמודים. כתוצאה מפגיעות אלו, הכיר המוסד לביטוח לאומי בנפגעת כנכה בשיעור של 100 לצמיתות, וכנכה תפקודית בשיעור של 175. 5. בבית-המשפט לתעבורה, לאחר שכפר תחילה בעובדות כתב האישום, חזר בו המבקש מכפירתו והודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. על יסוד הודאה זו, הרשיע בית-המשפט לתעבורה את המבקש בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. לנוכח עמדת המדינה להטלת מאסר בפועל בעניין הנדון, התבקש שירות המבחן, על-ידי בית-המשפט לתעבורה, להכין תסקיר מבחן על-אודות המבקש. בתסקיר המבחן שהוגש לבית-המשפט לתעבורה, ביום 19.04.2012 , הומלץ, לאור עברו הנקי, השפעת התאונה עליו ו"הרקע הנורמטיבי" של המבקש, כי המבקש ירצה את עונשו בדרך של עבודות שירות, וכי הוא יופנה לסדנה טיפולית לנהגים פוגעים. 3 6. בשלב הטיעונים לעונש התייחס המבקש לשתי טענות מרכזיות, הפועלות, לטעמו, לטובתו. החלטה | 17/10/2012 | בית המשפט העליון מאזכרים – 24 | עמודים – 7 רע"פ 3616/13- רמו רז נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שהם like dislike copy enlarge בית המשפט ציין, כי לא כך נהג המבקש כאשר התמיד בנהיגה מסוכנת ובאי-ציות לחוקי התנועה. אשר לטענה כי גזר דינו של בית המשפט לתעבורה חורג באופן קיצוני מרמת הענישה המקובלת, קבע בית המשפט המחוזי, כי לא נפלה טעות בגזר דינו המנומק של בית המשפט לתעבורה, והוסיף כי, "עיינתי עיין היטב באסופה של פסקי הדין שהומצאו על ידי ב"כ ועלי לציין כי יש פסיקה לכאן ולכאן. אני בדעה כי יש מקום להעלות את רף הענישה בעבירות תעבורה". עם זאת, החליט בית המשפט המחוזי להקל, במידת מה, בעונשו של המבקש ולהעמיד את רכיב המאסר בפועל על 8 חודשים, תחת 12 חודשי המאסר שהושתו עליו. יתר רכיבי גזר הדין, נותרו ללא שינוי. 8. ביום 21.5.2013 , הגיש המבקש, באמצעות בא כוחו עו"ד דור לוי, את הבקשה לרשות ערעור המונחת לפניי. לטענת המבקש, מעוררת הבקשה מספר שאלות משפטיות רחבות היקף, אשר זכו לכותרות הבאות: "האם לחלוף הזמן יש משקל בענישה"; "האם יש להעניק 'גלגול שלישי' בשל סטייה ניכרת ממדיניות הענישה"; "האם הסתמכות הערכאה הדיונית על גזרי דין מוטעים ומטעים יוצרת עיוות דין"; "האם הכנסת שיקול זר למכלול השיקולים במתן העונש פוגעת בעיקרון הצדק"; "האם ניתן לגזור דינו של נאשם למאסר ללא קיום מצוות המחוקק בעניין תסקיר הולם"; "כיצד יש להחיל את תיקון 113 לחוק העונשין "; "החמרת הענישה שלא בצדק לנוכח מצג רפואי שגוי". דיון והכרעה 9. לאחר עיון בבקשה לרשות ערעור ובצרופותיה, הגעתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות. הלכה היא מלפנינו, כי בקשה לרשות ערעור לפני בית משפט זה, שמורה אך לאותם מקרים המעלים שאלה משפטית נכבדה או סוגיה ציבורית כבדת משקל, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים לה, וכן, במקרים יוצאי דופן, אשר עולה מהם חשש מפני עיוות דין או המגלים אי-צדק כלפי המבקש (ראו, רע"פ 3385/13 דימיטשטיין נ' מדינת ישראל ( 29.5.2013 ); רע"פ 3217/13 סמאר נ' מדינת ישראל ( 20.5.2013 ); רע"פ 2122/13 דבש נ' מדינת ישראל ( 9.5.2013 )). החלטה | 03/06/2013 | בית המשפט העליון מאזכרים – 48 | עמודים – 6 ע"פ 2814/08- דוויחי אבו ראשד נגד מדינת ישראל שמות השופטים: י דנציגר like dislike copy enlarge ב"כ המשיבה ציין כי אמנם מדובר בתאונת דרכים, אולם המבקש הורשע בעבירת ההריגה, שהיא עבירה חמורה ביותר, וכי קיים אינטרס ציבורי לאכיפה והרתעה יעילה, שתתבטאנה במיצוי הדין, מהר ככל האפשר, עם מבצעי עבירות תנועה חמורות. בהקשר זה ציין עוד ב"כ המשיבה כי למבקש עבר תעבורתי עשיר – הכולל 123 הרשעות קודמות בעבירות תעבורה, אשר חלקן אינן עבירות "טכניות" בלבד (וכוללות עבירה של אי ציות לתמרור עצור, אי ציות לרמזור, אי ציות לתמרור הוריה אחר, אי שמירת רווח, אי ציות לחיצי נתיבים ועוד). על המבקש הושתו שלוש שנות מאסר, ואין מדובר בפרק זמן קצר אשר מעלה חשש כי המבקש יסיים לרצות את עונשו בטרם יישמע ערעורו. אשר לסיכויי הערעור, טען ב"כ המשיבה כי הכרעת הדין נסמכה על עדותם של חמישה עדי ראייה שהעידו שרכב הטויוטה נכנס לצומת כאשר אור ירוק דולק בכיוון נסיעתו (למול עדותם של חמשת עדי הראיה, ניצבת בדד גרסתו של המבקש) וכן על עדותם של שני עדים שהעידו ביחס לתקינות של מערכת הרמזורים בצומת. כל אלה מובילים למסקנה כי נמוכים סיכוייו של המבקש לזכות בערעור. דיון והכרעה 8. הכלל הוא שעונש מאסר יש לבצע באופן מיידי ואין מעכבים ביצוע עונש מאסר אלא בנסיבות יוצאות מגדר הרגיל או אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות דחייה. הכלל מעוגן בתפיסה כי עם תום המשפט בערכאה הדיונית, משנקבע כי הוכחה האשמה מעבר לספק סביר, נשללת מן המורשע חזקת החפות. 9. ככלל, הפעלת שיקול הדעת לצורך ההכרעה בשאלת עיכוב ביצוע עונש מאסר כרוכה באיזון בין שיקולים הנוגעים, מצד אחד, לאינטרס הציבורי, ומצד שני, לאינטרסים של הפרט הנדון (ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 241, 267 (2000) (להלן: עניין שוורץ)). החלטה | 06/04/2008 | בית המשפט העליון מאזכרים – 1 | עמודים – 3 רע"פ 6184/13- מיכאל אדר נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שהם like dislike copy enlarge בית המשפט המחוזי עמד על כך, כי בית המשפט לתעבורה, בחן את תסקיר שירות המבחן וההמלצות הכלולות בו, ונתן דעתו למצבו הרפואי של המבקש, וקבע כי, במכלול השיקולים, הושת על המבקש עונש ראוי. כמו-כן, קבע בית המשפט המחוזי, כי גזר הדין במקרה דנן, נאמן להלכה הפסוקה, בעבירות של גרם מוות ברשלנות בתאונת דרכים, ועקרונות ההלכה ייושמו בו נכונה. לפיכך, הגיע בית המשפט המחוזי לכלל מסקנה, כי אין להתערב בעונש, אשר נגזר על המבקש, שכן אין בו משום "סטיה של ממש ממדיניות הענישה הראויה". הבקשה לרשות ערעור 6. ביום 22.8.2013 , הגיש המבקש, באמצעות בא-כוחו, עו"ד אשר ארבל, את בקשת רשות הערעור המונחת לפניי. הטיעון העיקרי הנשטח בבקשה הינו, כי נגזר על המבקש עונש ה"חורג חריגה של ממש לחומרא ממדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים", וזאת, לאור נסיבותיו האישיות, ולנוכח נסיבות ביצוע העבירה. לעניין אחרון זה, נטען על-ידי המבקש, כי "אין זה אירוע רגיל של תאונה בכביש ואמות המידה לרבות מדיניות ההרתעה צריכות להיות שונות". דיון והכרעה 7. לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, הגעתי למסקנה, כי דין הבקשה להידחות. הלכה היא, בשיטת משפטנו, כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי", שמורה אך לאותם מקרים מיוחדים, המעוררים שאלה משפטית נכבדה או סוגיה ציבורית כבדת משקל, החורגת מעניינם של הצדדים לבקשה, וכן למקרים, יוצאי דופן, בהם ניכר חשש מפני עיוות דין או מתגלה אי-צדק מהותי (רע"פ 5115/13 שרון נ' מדינת ישראל ( 8.9.2013 ); רע"פ 5212/13 שמעון נ' מדינת ישראל ( 29.8.2013 ); רע"פ 5168/13 גורדיצקי נ' מדינת ישראל ( 22.8.2013 )). הבקשה שלפניי נסובה סביב עניינו הפרטני של המבקש, היא אינה מגלה כל סוגיה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, והיא אינה מעוררת שיקולי צדק התומכים בקבלתה, ועל-כן, דינה להידחות. החלטה | 11/09/2013 | בית המשפט העליון מאזכרים – 1 | עמודים – 4 עפת (ירושלים) 11553-04-11- מדינת ישראל נגד גוטשל יהודה שמות השופטים: אמנון כהן like dislike copy enlarge בהמשך לכך, וכפי שכבר ציינתי לעיל, גם אם בתי משפט אחרים, כפי שסקר ב"כ המשיבים בהרחבה, מצאו בנסיבות כגון מצב כלכלי קשה, היעדר עבר תעבורתי או עבר תעבורתי לא מכביד, רמת שכרות נמוכה, הודאה באשמה וחיסכון בזמן שיפוטי כי הן מהוות "נסיבות מיוחדות", הרי שאין בכך כדי להביאני לסטות מן ההלכה החד משמעית של בית המשפט העליון, שקבעה, כי נסיבות אלה אינן נסיבות מיוחדות כמצוות סעיף 39א סיפא. כפי שכבר ציינתי, מחויב אני להלכתו של בית המשפט העליון ולה בלבד: "הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט זולת בית משפט עליון" (סעיף 20(ב) לחוק יסוד: השפיטה). בשולי הדברים אך אומר באשר לטענותיו של ב"כ המשיבים כי אין קשר בין רמת שכרות לבין גרימת תאונות דרכים וכי תופעת הנהיגה בשכרות הינה מינורית ו"כלל אינה קיימת" שמוטב להן שלא היו נטענות והן משוללות קשר למציאות החיים בישראל. כמו כן, מקובלת עלי עמדת המערערת, כי חלק מעונשי המינימום שמופיעים בפקודת התעבורה אינם נאכפים, משום שמדובר בסעיפים מנדטוריים או סעיפים ישנים יחסית, שאיבדו מטעמם. לא כך לגבי ענישת המינימום בגין נהיגה בשכרות, שלמרבה הצער, הינה רלוונטית ביותר. סוף דבר 21. כלל ידוע הוא, כי "אין ערכאת הערעור מחליפה את שיקול דעתה בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע לגזירת דינו של נאשם אלא בנסיבות חריגות, כאשר נפלה בגזר דינה של הערכאה הדיונית טעות מהותית הבולטת על פניה או שהעונש שנגזר על ידה חורג באופן קיצוני מרמת הענישה המקובלת בנסיבות דומות" (ע"פ 6809/09 מלינובסקי נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 31.3.11 , בפסקה 55). בענייננו, הגעתי למסקנה, כי יש בעונש הפסילה שהטיל בית משפט קמא 11 חודשי פסילה בפועל ו-13 חודשי פסילה על תנאי משום סטייה קיצונית לקולא מעונש המינימום של שנתיים פסילה בפועל שנקבע לעבירה מסוג זה, המצדיקה התערבות בגזר הדין. פסק דין | 04/06/2011 | מחוזי – ירושלים מאזכרים – 15 | עמודים – 19 רע"פ 2200/14- יורם רוט נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שהם like dislike copy enlarge בבקשה נטען, כי זכותו של המבקש להליך הוגן נפגעה כתוצאה מכך שבית המשפט לתעבורה לא הציע לו "ברחל בתך הקטנה" למנות לעצמו סנגור, ו"לא הוסבר לו האמור בחוק לעניין משכה של הפסילה". עוד נטען, כי יש מקום לקביעת הלכה מנחה בשאלה מהם המקרים שבהם תאפשר ערכאת הערעור לנאשם לחזור בו מהודאתו. 4. הלכה מושרשת וידועה היא, כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן בצמצום, ורק במקרים מיוחדים אשר כרוכה בהם שאלה משפטית רחבה או סוגיה כבדת משקל, וכן במקרים נדירים ביותר בהם מתגלה חוסר צדק כלפי המבקש או עיוות דין כלפיו (רע"פ 1704/14 סדן נ' עיריית תל אביב ( 13.4.2014 ); רע"פ 1648/14 יפרח נ' מדינת ישראל ( 8.4.2014 ); רע"פ 1623/14 גבארה נ' מדינת ישראל ( 1.4.2014 )). לאחר שעיינתי בבקשה שלפניי, נחה דעתי כי היא איננה עומדת באמות המידה האמורות. הטענות שמפנה המבקש כנגד אופן עריכת הדיונים בבתי המשפט לתעבורה, הן טענות כוללניות, לא מבוססות, ועל כל פנים אין בהן דבר אשר מגלה טעם לפגם או עילה לקיומו של דיון בפני בית משפט זה. כמו כן, בנסיבות המקרה, לא מצאתי כי נפגעה זכותו של המבקש להליך הוגן, או לייצוג על-ידי עורך דין. לפיכך דין הבקשה להדחות. 5. למעלה מן הצורך, אתייחס בקצרה לגופו של עניין. המבקש הועמד לדין בגין עבירה של נהיגה בשכרות. פעמים רבות חזר בית משפט זה על חומרתה של נהיגה בשכרות, ועל הסכנה הממשית הכרוכה בכך לחיי אדם, והדברים ידועים (ראו, למשל, רע"פ 861/13 פנאדקה נ' מדינת ישראל ( 6.2.2013 )). הענישה בעבירה זו צריכה להלום את חומרתה, וכאמור בגזר דינו של בית משפט השלום "מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני ביצוע עבירות תנועה נוספות ולהעביר מסר באמצעות ענישה מחמירה על מי שבהתנהגותו מסכן את משתמשי הדרך". החלטה | 23/04/2014 | בית המשפט העליון

חקיקה רלוונטית

פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 25. סמכותו של שופט תעבורה like dislike copy enlarge 25. (א) מי שנתמנה שופט תעבורה לענין פקודה זו מוסמך לדון בעבירות אלה: (1) עבירות תעבורה; (2) עבירות לפי הסעיפים 2, 17, 39, 40, 41 ו-46 לפקודת הביטוח, ולפי סעיף 48 לפקודה האמורה במידה שהוא מתייחס לעבירות שפורטו בפיסקה זו; (3) עבירות על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, ועל התקנות והצווים שניתנו על פיו, הנוגעים לתעבורה ולכלי רכב; (4) עבירות על החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), התשכ"ד-1964; (5) עבירות על חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, והתקנות לפיו, אם העבירות נוגעות לכלי רכב; (6) עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שנעברה תוך כדי שימוש ברכב; (7) עבירות לפי חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997; (8) עבירה לפי סעיף 23(ב)(5) לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו-2005; (9) עבירות לפי חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008, אם העבירות נוגעות לרכב מנועי; (10) עבירות לפי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016; (11) עבירות לפי סעיפים 59ו ו-59יח לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971; (12)5 ערעור על החלטת בית דין לתעבורה לפי סעיף 24 לחוק הפרות תעבורה מינהליות. (ב) (בוטל). (ג) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מסמכות שופטים שאינם שופטי תעבורה לדון בעבירות תעבורה. (ד) לגבי העבירות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ולגבי סמכויותיו האחרות לפי פקודה זו דין שופט תעבורה כדין שופט בית משפט שלום ויהיו לו כל הסמכויות המסורות לשופט בית משפט שלום. חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024 סעיף: 21. דיון בערר like dislike copy enlarge 21. (א) בית דין לתעבורה ידון ויחליט בערר על פי טענות וראיות שהוגשו בכתב בלבד, אלא אם כן מצא שיש בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינו של העורר או באינטרס הציבורי. (ב) החליט בית דין לתעבורה לקיים דיון בהשתתפות הצדדים, יקיים את הדיון באמצעים טכנולוגיים בהתאם להוראות שקבע השר לפי סעיף קטן (ג), אלא אם כן מצא, מיוזמתו או לבקשת אחד הצדדים, שיש בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינו של ר העורר או באינטרס הציבורי; לעניין זה, "אמצעים טכנולוגיים" – אמצעים המאפשרים העברת תמונה וקול בזמן אמת, שבהם ניתן לשמוע ולראות את המשתתפים בדיון וכן הם יכולים להישמע במהלכו. (ג) בהחלטתו לעניין אופן קיום הדיון לפי סעיפים קטנים (א) ו–(ב), יביא בית הדין לתעבורה בחשבון, בין השאר, את השיקולים שלהלן, והכול תוך מתן עדיפות לאופן בירור הערר בדרך שיש בה כדי לסייע לניהול יעיל של הערר ולבירורו: (1) היקף הראיות וסוגן; (2) השאלות המרכזיות, העובדתיות והמשפטיות, המתעוררות בערר; (3) מורכבות הערר; (4) נימוקי הבקשה לעניין אופן קיום הדיון, אם הוגשה כזו; (5) היותו של העורר אדם עם מוגבלות או קטין. (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), בכפוף להסכמת הצדדים, בית דין לתעבורה רשאי לקיים דיון בהשתתפות הצדדים או בנוכחותם. (ה) השר יקבע הוראות לעניין אופן קיום דיונים לפני בית דין לתעבורה, ובכלל זה הוראות בעניינים המפורטים להלן, והכול בשים לב, בין השאר, לעקרונות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, באופן שיבטיח קיום הליך נגיש ומתאים לצורכי אדם עם מוגבלות ובשים לב למאפייניהם הייחודיים של קטינים ולעקרונות חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971: (1) מקרים שבהם יתקיים דיון באמצעים טכנולוגיים, ועריכת התאמות נגישות נדרשות בהתאם להוראות שנקבעו לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; (2) אפשרות להורות, בהחלטה מנומקת, על קיום דיון בנוכחות הצדדים. חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024 סעיף: 2. הטלת קנס בשל הפרת תעבורה וחריגים להליך המינהלי like dislike copy enlarge 2. (א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרת תעבורה (בחוק זה – מפר), רשאי הוא להטיל על המפר קנס בשל הפרת התעבורה, לפי הוראות חוק זה (בחוק זה – קנס בשל הפרת תעבורה); לעניין זה, "אדם" שהוא יחיד – מי שמלאו לו 12 שנים . (ב) אין בקביעתה של הוראה מהוראות לפי פקודת התעבורה כהפרת תעבורה כדי לגרוע מהיותה עבירת תעבורה; ואולם, הליך פלילי בשל עבירת תעבורה המהווה הפרת תעבורה ייפתח רק בהתקיים אחד מאלה: (1) התקיימו נסיבות מחמירות הקשורות באותו אדם או בביצוע הפרת התעבורה לפי הוראות סעיף קטן (ג); (2) התקיימו נסיבות המצדיקות זאת לדעת תובע, לפי הוראות סעיף קטן (ד). (ג) (1) היה לשוטר יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרת תעבורה ונוכח כי התקיימו נסיבות מחמירות הקשורות באותו אדם או בביצוע הפרת התעבורה, יודיע השוטר לאותו אדם כי יוגש נגדו כתב אישום ותימסר לו הזמנה למשפט לפי חוק סדר הדין הפלילי. (2) ראש מחלקת תנועה של משטרת ישראל, באישור השר ושר התחבורה והבטיחות בדרכים, יקבע בהוראות מהן נסיבות מחמירות לעניין סעיף קטן זה. (3) הוראות כאמור בפסקה (2) יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של משטרת ישראל, בעברית ובערבית. (ד) (1) ביצע אדם הפרת תעבורה וסבר תובע שהתקיימו נסיבות המצדיקות את בירור המשפט, רשאי הוא, מטעמים שיירשמו, להגיש כתב אישום לפי חוק סדר הדין הפלילי בהתאם להוראות נוהל שנקבע לפי פסקה (2), ובלבד שטרם הומצאה למפר הודעה על החלטה להטיל קנס. (2) בנוהל יפורטו הנסיבות המצדיקות הגשת כתב אישום והשיקולים שיש לשקול בקבלת החלטה בדבר הגשת כתב אישום, ובכלל זה נסיבות מחמירות מיוחדות, מידת ההרתעה הנדרשת בנסיבות מסוימות, הפרות תעבורה קודמות או עבירות קודמות שביצע המפר ואי-תשלום קנסות שהוטלו על המפר לפי חוק זה. (3) נוהל לפי פסקה (2) ייקבע כמפורט להלן: (א) לעניין הגשת כתב אישום על ידי תובע מטעם משטרת ישראל – על ידי ראש חטיבת התביעות של משטרת ישראל; (ב) לעניין הגשת כתב אישום על ידי תובע מטעם רשות מקומית או תובע שהוא עובד ציבור שהוסמך לפי סעיף 29 – על ידי ראש המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה. (4) נהלים לפי סעיף קטן זה יפורסמו באתר האינטרנט של משטרת ישראל או של משרד המשפטים, לפי העניין, בעברית ובערבית. חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024 סעיף: 23. סדרי הדין, סדרי המינהל ודיני ראיות בבית דין לתעבורה like dislike copy enlarge 23. (א) השר רשאי להתקין תקנות בעניינים אלה: (1) סדרי הדין ודיני הראיות בבית הדין לתעבורה, ובכלל זה הדרך להגשת ערר; (2) סדרי המינהל בבית הדין לתעבורה. (ב) ראש בית דין לתעבורה יהיה אחראי בפני השר על ביצועם של סדרי הדין וסדרי המינהל שנקבעו לפי סעיף קטן (א), או סדרי דין שנקבעו לפי חוק בתי דין מינהליים, ולשם כך יהיה רשאי לקבוע הוראות מפורטות ליישום סדרי הדין וסדרי המינהל, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: (1) דחיית מועד דיון והחלטה בבקשה להארכת מועד; (2) דיון והכרעה בבקשות המוגשות לאחר שבית דין לתעבורה נתן החלטה סופית; (3) אופן קיום דיונים. (ג) הוראות לפי סעיף קטן (ב) יפורסמו באתר האינטרנט של משרד המשפטים. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 62. עבירות like dislike copy enlarge 62. העובר אחת העבירות האלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס, כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), ואם העבירה היא עבירת קנס שדן בה בית המשפט – קנס פי 1.25 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ואם הוא בעל היתר הפעלה כהגדרתו בסעיף 16ד – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור: (1) מפיר הוראה מהוראות פקודה זו; (2) נוהג רכב בדרך בקלות ראש, או ברשלנות, או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור, אף אם היא פחותה מן המהירות המכסימלית שנקבעה או מי שמפעיל רכב עצמאי במהירות כאמור; (3) הוא שיכור בהיותו נוהג רכב, או בהיותו ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי; לענין זה, "שיכור" ו "ממונה על הרכב" – כהגדרתם בסעיף 64ב; (4) בהיותו נוהג רכב שדרך נהיגתו גרמה לעבירה הוא מסרב להגיד שמו או מענו או מגיד שם או מען כוזבים; (5) בהיותו בעל רכב או מחזיק רכב או מי שהרכב בשליטתו, אינו מוסר מיד, לפי דרישתו, של שוטר, ידיעה שבידו למסרה והיא עשויה להביא לזיהויו ולתפיסתו של נהג הרכב שהיה מעורב בתאונה או שבדרך שימושו ברכב היה משום עבירה, אלא שאם נדרש למסור את הידיעה בכתב – עליו למסרה תוך 15 יום מיום הדרישה; (6) בהיותו נוהג רכב מנועי או ציבורי אינו מציג את רשיונו כשהוא נדרש לכך על ידי שוטר; (7) בהיותו נוהג רכב אינו עוצר בשעה שבגלל מציאות רכבו בדרך אירעה תאונה לאדם, או לבהמה או לרכב שאדם ממונה עליהם, ואינו מגלה, כנדרש לכך, שמו ומענו שלו ושמו ומענו של בעל הרכב ואת תו הרישום או המספר של הרכב; (8) מפיר הוראת תמרור שבדרך או אות הניתן על ידי שוטר במדים; (9) מזייף כל סימן המשמש לזיהוי רכב או כל רשיון שניתן לפי פקודה זו, או שבמרמה הוא משנה אותם או משתמש בהם או משאילם לאחר או מניח לאחר להשתמש בהם; (10) משנה שלא כדין רישום של טכוגרף; (11) משבש את פעולתו התקינה של מיתקן מגביל מהירות שהותקן ברכב לפי הוראות סעיף 65א; (12) (א) מחנה את רכבו באופן החוסם רכב אחר, ובכלל זה באופן שאינו מאפשר לנכה להיכנס לרכבו הנושא תג נכה או לצאת ממנו במקום חניה לנכים, בשל כך שהוא מחנה את רכבו בשטח לצד מקום חניה כאמור המסומן בתמרור כאסור בחניה; הוראות פסקה זו יחולו גם במקום שאינו דרך. (ב) בפסקה זו – "מקום חניה לנכים" – מקום חניה שלפי תמרור המוצב בו הוקצה לחניית נכים לפי דין; "נכה" ו "תג נכה" – כהגדרתם בחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 77ד. מינוי פקחים וסמכויותיהם like dislike copy enlarge 77ד. (א) על אף האמור בכל דין, ראש רשות מקומית רשאי להסמיך פקחים, מבין עובדיה של הרשות המקומית, לעניין חוקי עזר והסדרי תנועה שנקבעו לפי סעיף 77ב. (ב) לא ימונה פקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן – (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך חודשיים מפנייתו של ראש הרשות המקומית אליה, כי אין לה התנגדות למינויו מטעמים של שלום הציבור או ביטחון המדינה, לרבות בשל עברו הפלילי; (2) הוא עמד בתנאי כשירות וכן עבר הכשרה מתאימה בתחום חוקי העזר שהוא יופקד על אכיפתם ובתחום הסמכויות המסורות לו, ככל שהורה המנהל הכללי של משרד הפנים, בהסכמת ראש אגף התנועה במטה הארצי של משטרת ישראל. (ג) הודעה על מינוי פקחים לפי סעיף זה תפורסם ברשומות. (ד) פקח מוסמך לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא לובש מדי פקח בצבע ובצורה שנקבעו לעניין זה על ידי ראש הרשות המקומית, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויש בידו תעודה חתומה על ידי ראש הרשות המקומית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, אותה יראה על פי דרישה. (ה) אדם חייב לציית להוראות פקח שניתנו מכוח סמכויותיו כדין לפי סעיף זה. (ו) היה לפקח יסוד סביר להניח כי תנועת כלי רכב אסורה או מוגבלת לפי חוקי עזר או הסדרי תנועה שנקבעו לפי סעיף 77ב, רשאי הוא למנוע כניסת רכב לאזור שבו חלים איסור או הגבלה כאמור, להורות לנוהג ברכב לפנותו מאזור כאמור או לעכב רכב, ובלבד שהודיע לנוהג ברכב את העילה בשלה פעל כאמור. (ז) עיכב פקח רכב, רשאי הוא לדרוש מהנוהג ברכב למסור לו את שמו ומענו, ולהציג לפניו את תעודת הזהות שלו או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו שהוא חייב לשאתה על פי דין, וכן את רישיון הרכב. (ח) סירב הנוהג ברכב למלא אחר הוראת פקח שניתנה לו כדין, רשאי הפקח לגרום לפינוי הרכב. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 64א. הפקרה אחרי פגיעה like dislike copy enlarge 64א. (א) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, אשר היה עליו לדעת כי בתאונה נפגע אדם או עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה, דינו – מאסר שלוש שנים. (ב) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, או עצר כאמור ולא הזעיק עזרה, דינו – מאסר שבע שנים. (ג) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נגרמה לאדם חבלה חמורה או שבה נהרג אדם, ולא עצר או לא הזעיק עזרה כאמור בסעיף קטן (ב), דינו – מאסר 14 שנים. (ד) החליט בית המשפט להטיל על אדם עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) או (ג), לא ייתן עליו צו מבחן, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולא יטיל עליו מאסר על–תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף. (ה) בסעיף זה, "הזעיק עזרה" – הושיט עזרה מתאימה בהתאם לנסיבות המקרה ולמקום התאונה, ובכלל זה, בהתאם לנסיבות המקרה, הזעיק את גופי ההצלה המקצועיים הנחוצים למקום התאונה, המתין ליד הנפגע עד להגעתם, דאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע ככל יכולתו והגיש לנפגע עזרה ראשונה אם ביכולתו להגישה על פי הכשרתו. חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024 סעיף: 49. ,( הוראת שעה לעניין סעיף 12 א(ב) לפקודת התעבורה like dislike copy enlarge 49. על אף האמור בסעיף 47, בתקופה של שישה חודשים מיום התחילה, יקראו את פסקה (2) שבסעיף 12א(ב) לפקודת התעבורה כך: "(2) נמסרה לנהג חדש הודעת תשלום קנס כמשמעותה בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב 1982-, בשל עבירה מהעבירות המפורטות בתוספת השלישית, או שהומצאה לו הודעה על החלטה להטיל קנס בשל עבירת תעבורה המנויה בתוספת השלישית המהווה הפרת תעבורה, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תשלום הקנס, ואם ביקש להישפט על העבירה או הגיש ערר לפי סעיף 19 לחוק הפרות תעבורה מינהליות, לפי העניין-עד תום ההליכים המשפטיים בעניין אותה עבירה או בעניין אותה הפרת תעבורה, לפי העניין;" מס' תקנה פירוט נוסף להפרה דרגת קנס (7) 9א(ב) נוהג, שאיננו נוהג חדש, עם תווית 100 (8) 12(ב) 100 (9) 13(א) 100 (10) 15 500 (11) 21(ב)(1) 500 (12) 21(ב)(3) 500 (13) 21(ג) 500 (14) 22(א) אי–ציות לתמרורים למעט תמרורים המגבילים מהירות ותמרורים המפורטים להלן בנפרד 250 (15) 22 (א) אי–ציות לתמרורים 412, 413, 438 ו–817 100 (16) 22(א) אי–ציות לתמרורים 201 עד 208, 401, 402, 405, 406, 408, 415 עד 417, 422 ו–511 עד 513 באזור קנס מוגדל 500 (17) 22(א) אי–ציות נוהג רכב לרמזור למעט אי–ציות לכיוון הנסיעה ברמזור, התחלת נסיעה באור צהוב יחד עם אור אדום 1,500 (18) 22(א) אי–ציות לכיוון הנסיעה ברמזור, התחלת נסיעה באור צהוב יחד עם אדום 500 (19) 22(א) אי–ציות הולך רגל לרמזור 100 (20) 22(א) אי–ציות לתמרור 307 ולתמרור האוסר חניה 250 (21) 22(א) אי–ציות לתמרור 815 250 (22) 22(א) אי–ציות לתמרור 40 תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 סעיף: 23. ציות לשוטר, לפקח ועובד חברת נתיבי ישראל בע"מ like dislike copy enlarge 23. (א) עובר דרך חייב לציית – (1) להוראות שנותן שוטר במדים, שוטר שהזדהה בתעודת מינוי, או אדם הנמנה עם הג"א כשהוא בתפקיד רשמי בפועל מטעם משטרת ישראל ובמדים, או שיש עליו סימן זיהוי חיצוני בולט אחר שאושר, או שוטר צבאי במדים או פקח עירוני במדים שהוא עובד רשות מקומית שהוסמך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה (בתקנה זו – פקח עירוני); (1א) להוראות שנותן עובד במדים של רשות תימרור מקומית או מטעמה, שהוסמך לכך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה, לצורך הכוונת התנועה במקום שבו מבצעת רשות התימרור המקומית עבודת סלילה או אחזקה של כביש המצוי בתחומה; (2) לאותות הניתנים על-ידי שוטר במדים או על ידי שוטר צבאי במדים או על ידי פקח עירוני או על ידי עובד חברת נתיבי ישראל בע"מ או על ידי עובד נת"א במדים. (ב) הציות כאמור חובה הוא אף אם ההוראה או האות הם בניגוד לתקנות או בניגוד לתמרורים או להוראות כלליות אחרות בענין סדרי תנועה שניתנו על-ידי כל רשות מוסמכת לכך. (ג) תמרור נייד שהוצב בדרך על-ידי שוטר יראוהו כתמרור שהוצב כדין. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 27. הודעה בכתב ודו"ח בוחן like dislike copy enlarge 27. (א) בית המשפט הדן בעבירת תעבורה רשאי, לענין העבירה, לקבל כראיה – (1) הודעה בכתב של שוטר או של מי שהוסמך בדין לערוך הודעה כאמור, או דו"ח בוחן של משטרת ישראל, אם אלה נעשו במילוי תפקידו של עורכם; (2) הודעה בכתב של אדם שנכח בשעת ביצוע עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הרביעית, אם ההודעה נערכה בפני שוטר או בידו ואושרה בחתימת ידו של נותן ההודעה. (ב) הודעה ודו"ח בוחן לפי סעיף זה יצויינו בהם מועד עריכתם ומועד אירוע העבירה, וחתימת בוחן תאומת בידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, הכל לפי טופס שנקבע בתקנות. (ג) הודעה בכתב ודו"ח בוחן שניתנו לפי סעיף זה – דינם כדין עדות לענין סעיף 237 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכוחו של בית המשפט לצוות, כי נותן הודעה או דו"ח בוחן ייחקר בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך; אם בעל דין לא מיוצג בידי עורך דין, יודיע בית המשפט לבעל הדין על זכותו להזמין לחקירה נותן הודעה או דו"ח בוחן. בית המשפט רשאי להטיל את הוצאות החקירה על המבקש אם נוכח שהבקשה באה לשם קנטור. (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין המקנה לעובד הציבור חסיון ממסירת עדות, או מכל הוראה בדבר הוכחת עובדה בתעודת עובד הציבור, או מכל דין הפוסל או מסייג קבלתה של תעודה כאמור כראיה.

לא נמצאו עורכי דין בתחום התעבורה.