עורכי דין פלילי ראשון לציון

עורכי דין פליליים בראשון לציון – המדריך המלא לבחירת ייצוג משפטי

הצורך בעורך דין פלילי איכותי בראשון לציון עולה לא פעם במצבים משפטיים מורכבים. בעיר השלישית בגודלה במחוז המרכז, הפועלים עשרות עורכי דין פליליים מנוסים המתמחים בתחומים שונים של המשפט הפלילי.

מה זה משפט פלילי ומתי נדרש עורך דין פלילי

המשפט הפלילי עוסק בתיקים שבהם המדינה מאשימה אדם פרטי בביצוע עבירה. בניגוד למשפט האזרחי, כאן המדינה היא התובעת והאדם הפרטי הוא הנתבע (הנאשם).

מתי חיוני לפנות לעורך דין פלילי

עורך דין פלילי נדרש במצבים הבאים:

במקרים של חקירה משטרתית – כאשר המשטרה מזמנת אותך לחקירה או מעצרת אותך לחקירה, חשוב להיעזר בעורך דין כבר משלב מוקדם זה.

קבלת כתב אישום – לאחר קבלת כתב אישום יש להתייעץ עם עורך דין מנוסה כדי לבחון את האפשרויות המשפטיות השונות.

עבירות חמורות – במקרים של עבירות כבדות כמו עבירות אלימות, עבירות מין, או עבירות כלכליות, הייצוג המשפטי המקצועי הוא קריטי.

סוגי התיקים הפליליים הנפוצים בראשון לציון

עבירות תנועה חמורות

עורכי דין פליליים בראשון לציון מטפלים בתיקי תנועה חמורים כגון:

נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים
נהיגה ללא רישיון או בזמן פסילה
עבירות מהירות חמורות
גרימת תאונת דרכים

איך להתמודד עם עבירות תנועה

בשלב החקירה – חשוב לדעת את הזכויות שלך ולא להודות בעבירה ללא ייעוץ משפטי מקדים.

בשלב המשפט – עורך דין מנוסה יכול לבחון את חוקיות ההליך, את תקינות המכשירים המדדו את המהירות או רמת האלכוהול, ואת אופן ביצוע המעצר.

עבירות אלימות

תיקי אלימות מהווים חלק משמעותי מהתיקים הפליליים בעיר ובהם:

תקיפה
איומים
אלימות במשפחה
הפרעה לשלום הציבור

עבירות רכוש וכלכליות

עורכי הדין הפליליים מטפלים גם בעבירות כמו:

גניבה והונאה
פריצה והתפרצות
עבירות מס ורישוי עסקים
הלבנת הון

איך לבחור עורך דין פלילי בראשון לציון

ניסיון והתמחות

וותק במשפט הפלילי – בחר עורך דין עם ניסיון מוכח בטיפול בתיקים דומים לשלך.

התמחות בתחום הרלוונטי – עורכי דין שונים מתמחים בתחומים שונים. עורך דין המתמחה בעבירות תנועה לא בהכרח יהיה הבחירה הטובה ביותר לתיק הונאה.

הכרת בתי המשפט המקומיים – עורך דין הפועל בקביעות בבתי המשפט בראשון לציון ובאזור יכיר את השופטים, התובעים והנהלים המקומיים.

קריטריונים נוספים לבחירה

זמינות ותקשורת

עורך דין טוב צריך להיות זמין עבור הלקוח ולעדכן אותו באופן שוטף בהתפתחויות בתיק. תקשורת ברורה ופתוחה היא חיונית במהלך התיק הפלילי.

שקיפות בתשלום

יש לוודא שעורך הדין מספק הסבר ברור על שיטת התשלום, העלויות הצפויות וההוצאות הנלוות.

התהליך המשפטי – מה לצפות

שלב החקירה

בשלב זה המשטרה אוספת ראיות ומקיימת חקירות. הזכות לשתיקה והזכות לייצוג משפטי הן זכויות יסוד שחשוב לשמור עליהן.

שלב כתב האישום

התביעה מגישה כתב אישום לבית המשפט. בשלב זה עורך הדין בוחן את האישומים ומתכנן את אסטרטגיית ההגנה.

שלב המשפט

הליכי הוכחה

במהלך המשפט התביעה חייבת להוכיח את האישומים מעבר לכל ספק סביר. עורך הדין יכול:

לערער על קבילות הראיות
לחקור עדים בחקירה נגדית
להציג עדים להגנה
לטעון לפרצות בגירסת התביעה

שלב הגזר דין

במידה והנאשם הורשע, השופט קובע את העונש. כאן חשיבות רבה לייצוג משפטי איכותי שיכול להציג נתונים המקלים על הנאשם.

זכויות הנאשם במשפט הפלילי

זכויות יסוד

זכות להליך הוגן – כל נאשם זכאי להליך משפטי הוגן הכולל זכות להגנה, זכות לשתיקה וזכות לבירור מלא של הראיות.

חזקת החפות – הנאשם נחשב חף מפשע עד שהוכחה אשמתו בבית המשפט.

הזכות לייצוג – לכל נאשם מוקנית הזכות לייצוג משפטי, וברוב המקרים החמורים הייצוג המשפטי הוא על חשבון המדינה.

זכויות במהלך החקירה

במהלך חקירה משטרתי לנאשם מוקנות זכויות נוספות:

הזכות להתייעץ עם עורך דין לפני החקירה
הזכות לנוכחות עורך דין במהלך החקירה
הזכות לסרב לענות על שאלות

עלויות ודרכי מימון ייצוג משפטי

מבנה התעריפים

עורכי דין פליליים גובים בדרכים שונות:

תעריף שעתי – תשלום לפי שעות עבודה בפועל

סכום קבוע לתיק – מחיר חד פעמי לטיפול בכל התיק

שילוב של השניים – סכום קבוע בתוספת תעריף שעתי לפעילויות מסוימות

אפשרויות מימון

סיוע משפטי

למי שאינו יכול לממן ייצוג פרטי, קיימת אפשרות לקבל סיוע משפטי ממשרד המשפטים. הזכאות נקבעת על פי מבחני הכנסה ורכוש.

ביטוח משפטי

חלק מפוליסות הביטוח כוללות כיסוי להוצאות משפטיות במקרה של תיק פלילי.

המשמעויות של הרשעה פלילית

השלכות מיידיות

הרשעה פלילית עלולה להוביל ל:

קנס כספי
מאסר בפועל או על תנאי
עבודות שירות
מניעת רישיונות (נהיגה, עסק וכו')

השלכות ארוכות טווח

על התעסוקה

רישום פלילי עלול להשפיע על אפשרויות התעסוקה, במיוחד בתפקידים הדורשים אמון ציבורי או עבודה עם ילדים.

על נסיעות לחו"ל

הרשעות מסוימות עלולות להקשות על קבלת ויזות למדינות מסוימות.

טיפים למי שמתמודד עם תיק פלילי

בשלב הראשוני

אל תפאניקו – גם במצבים משפטיים מורכבים יש פתרונות משפטיים.

פנה מיידית לעורך דין – ככל שתפנה מוקדם יותר, כך יהיה לעורך הדין יותר זמן להכין הגנה אפקטיבית.

שמור על שתיקה – עד שלא התייעצת עם עורך דין, עדיף לא להשיב על שאלות המשטרה או התביעה.

במהלך התיק

שמור על קשר רצוף עם עורך הדין – עדכן אותו בכל פיסת מידע שעלולה להיות רלוונטית לתיק.

תעד הכל – שמור על רשימות של תאריכים, שיחות טלפון וכל מידע שקשור לתיק.

היה כן – ספר לעורך הדין את כל האמת, גם אם היא לא נוחה. הוא כפוף לחיסיון מקצועי ולא יכול לעזור לך אם לא יכיר את כל העובדות.

סיכום

בחירת עורך דין פלילי מתאים בראשון לציון היא החלטה חשובה שיכולה להשפיע על המהלך והתוצאה של התיק המשפטי. חשוב לבחור עורך דין עם ניסיון רלוונטי, יכולות תקשורת טובות ומחויבות אמיתית להגנה על זכויות הלקוח.

זכור שכל תיק הוא ייחודי ודורש טיפול מותאם אישית. השקעה בייצוג משפטי איכותי מההתחלה יכולה לחסוך זמן, כסף ומתח רב בהמשך.

מומלץ להתעייץ עם עורך דין פלילי ראשון לציון מומחה בתחום.

סימוכין

תפ (ראשון-לציון) 6665-02-11- מדינת ישראל נגד אלכס ברזק open-document-icon שמות השופטים: ארז יקואל [1] " לפניי בקשת הנאשם לאפשר לו לעיין ברישום המשמעתי של עדי התביעה 1-4 ושל שוטר נוסף מר פינסקר אלכסיי (להלן: "השוטרים"). הנאשם הגיש בקשה נרחבת מזו שכללה התייחסות גם לרישום הפלילי של השוטרים וכן לקלטת האבטחה מתחנת ראשון לציון אליה הובא הנאשם. " לך הדיון כפי שהתנהל, התברר כי אין לשוטרים עבר פלילי ואין קלטות אבטחה בנמצא. לפיכך, מוקדה המחלוקת בין הצדדים בסוגיית הרישום המשמעתי של השוטרים (ר' סעיף 3 לבקשה והחלטה מיום 28.512). כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם מייחס לו עבירות של העלבת עובד ציבור, איומים ותקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו. הכל, בגין אירוע מיום 28.2.10 במהלכו הגיעו שוטרים למועדון בעיר ראשון לציון בעקבות דיווח על קטטה. הנאשם נכח במקום והעבירות המיוחסות לו קשורות בהתנהגותו האלימה והמעליבה כנטען כלפי שלושה שוטרים. ב"כ הנאשם הדגיש כי טענת ההגנה המתמקדת בהכאת הנאשם על ידי השוטרים, עדי התביעה שנכחו במקום, כך שגם רישום משמעתי הקשור באלימות מטעמם, פוגע במהימנותם ולכן הוא חשוב ורלוונטי לדיון. אין מחלוקת של ממש בין הצדדים כי נתונים הקשורים ברישום משמעתי של השוטרים, יכול וייחשבו כ"חומר החקירה" כפי הוראות סעיף 74 לחוק הסדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982. המאשימה טענה כי בקשת הנאשם עולה כדי פגיעה בפרטיות השוטרים, הוצג הרישום המשמעתי הקשור בעניינם והודגש כי: "מדובר באישומים שאינם רלוונטים". לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, מהרישום המשמעתי שהוצג מלפניי ומהוראות הדין, נחה דעתי כי ראוי לאפשר לנאשם עיון ברישום המשמעתי של ע"ת 3, מר שמשון קבדה אך ורק ביחס לתיק מס' 6159/06. בהתאם לקביעות שבבש"פ 4481/00 יחזקאלי נ' מ"י, פ"ד נד (5) 245 (2000), ובש"פ 5881/06 בינזרי נ' מ"י, לא פורסם, ניתן ביום 7.2.07 , התייחסתי ל: "קשר בין שאלת מהימנותו של העד לבין טיב הרישום. הצג פחות like dislike copy החלטה | 04/06/2012 | שלום – ראשון לציון מאזכרים – 0 | עמודים – 3 בשפ 2077-10- העורר עומר זרקוא נגד מדינת ישראל open-document-icon שמות השופטים: א חיות [2] ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 28.2.2010 (כב' השופטת ק' רג'יניאנו) אשר דחה ערר על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון מיום 8.2.2010 (כב' השופטת ה' סליש) בה הורה לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. 1. העו " העורר, יליד 1988, עומד לדין בבית משפט השלום בראשון לציון בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, איומים ותקיפת עובד ציבור. מכתב האישום שהוגש נגדו עולה כי ביום 28.1.2010 , בשעה 22:30 או בסמוך לכך, הגיע העורר עם אחר (להלן: האחר) למועדון "טרול" בראשון לציון (להלן: המקום). מאבטח המקום, ארתור פוסטילניקוב (להלן: המתלונן), סירב להכניס את העורר למקום ובהמשך לכך אמר העורר לאחר "בוא נכנס בכוח ואם אני יכנס בכוח מה תעשה לי". המתלונן השיב כי בכוונתו להזעיק משטרה ובתגובה אמר לו העורר "תזמין משטרה, יהיה אותו דבר כמו בתלונה הקודמת של חברים שלנו" ואז אמר לאחר "בוא ניתן לו מכות". " לאחר מכן אמר העורר למתלונן "בוא תרשום את הטלפון שלי ובוא תפגוש אותי בפארק בראשון לציון ואז אני ואתה נסגור את העניין בלי משטרה ובלי חברים", והמתלונן השיב לו כי הוא מתקשר למשטרה וביקש ממנו לעזוב את המקום. אז קפץ העורר על המתלונן, הכה אותו במצחו במכת אגרוף, הפילו על הרצפה וגרר אותו על מדרגות המקום. כתוצאה מכך נפל אקדחו של המתלונן מנרתיקו ומשהבחין המתלונן כי העורר מנסה לתפוס את הנשק קרא הוא לבעלת המקום, זינאידה אטמנצוק (להלן: המתלוננת) על מנת שתתפוס היא את הנשק. בנסיבות אלו אמר העורר למתלוננת "אני אהרוג אותך ואת אמא שלך" ולאחר מכן נמלט מהמקום כשהוא מותיר את המתלונן עם שטף דם במצחו וחתכים בראשו. הצג פחות like dislike copy החלטה | 29/03/2010 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 3 | עמודים – 5 מח 2567/12- יוסי זכות נגד מדינת ישראל open-document-icon שמות השופטים: ע ארבל [3] לפניי בקשה לעריכת משפט חוזר לפי סעיף 31(א)(4) לחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט). בית " בית משפט השלום בראשון לציון הרשיע את המבקש, לפי הודאותיו, בעבירות רבות של התפרצות למקום מגורים בכוונה לגנוב, גניבה, היזק לרכוש, החזקת סכין למטרה לא כשרה, התנגדות למעצר חוקי ועבירות נוספות. " ן עבירות אלה הושת עליו עונש מאסר בפועל לתקופה של 28 חודשים בניכוי ימי מעצרו, הפעלת מאסר על תנאי בן 12 חודשים לריצוי חציו בחופף וחציו במצטבר, ומאסר על תנאי. 1. המבקש הודה במסגרת הסדר טיעון בעובדות שפורטו בחמשת כתבי האישום שהוגשו לבית משפט השלום בראשון לציון ונדונו ביחד. על פי העובדות בהן הודה, התפרץ המבקש בשבעה-עשר מקרים שונים לדירות מגורים וגנב כסף וחפצים בעלי ערך, תוך שהוא גורם נזק לרכוש. באחד המקרים, המבקש פעל בצוותא עם אדם אחר. במקרה אחר ניסה המבקש לברוח מהשוטרים שהגיעו למקום וכן ניסה להתנגד למעצר. חלק גדול מהעבירות בהן הודה המבקש והורשע בוצעו תוך הפרת צו בית משפט לפיו המבקש היה אמור לשהות בקהילה טיפולית, בתנאי מעצר בית מלא. עוד נטען כנגדו כי החזיק סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו. 2. בית המשפט קיים בעניינו של המבקש 3 ישיבות, במסגרתן נערך דיון בחמשת כתבי האישום שהוגשו נגדו. כפי שעולה מהפרוטוקולים של הדיונים בבית המשפט, לא הועלתה כל התנגדות לצירוף התיקים כנגדו לא מצד המבקש ולא מצד באת-כוחו. כמו כן, לאחר צירוף של כל אחד מהתיקים, הודה המבקש במיוחס לו בכל תיק. עוד יצוין כי באחד הדיונים נפלה טעות סופר ברישום של מספר תיק בו הורשע המבקש, טעות זו תוקנה בישיבה שלאחר מכן בהסכמת באת-כוח המבקש. 3. הצג פחות like dislike copy [4] לפניי בקשה לעריכת משפט חוזר לפי סעיף 31(א)(4) לחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט). בית משפט השלום בראשון לציון הרשיע את המבקש, לפי הודאותיו, בעבירות רבות של התפרצות למקום מגורים בכוונה לגנוב, גניבה, היזק לרכוש, החזקת סכין למטרה לא כשרה, התנגדות למעצר חוקי ועבירות נוספות. בגין עבירות אלה הושת עליו עונש מאסר בפועל לתקופה של 28 חודשים בניכוי ימי מעצרו, הפעלת מאסר על תנאי בן 12 חודשים לריצוי חציו בחופף וחציו במצטבר, ומאסר על תנאי. 1. המבקש הודה במסגרת הסדר טיעון בעובדות שפורטו בחמשת כתבי האישום שהוגשו לבית משפט השלום בראשון לציון ונדונו ביחד. על " על פי העובדות בהן הודה, התפרץ המבקש בשבעה-עשר מקרים שונים לדירות מגורים וגנב כסף וחפצים בעלי ערך, תוך שהוא גורם נזק לרכוש. " ד המקרים, המבקש פעל בצוותא עם אדם אחר. במקרה אחר ניסה המבקש לברוח מהשוטרים שהגיעו למקום וכן ניסה להתנגד למעצר. חלק גדול מהעבירות בהן הודה המבקש והורשע בוצעו תוך הפרת צו בית משפט לפיו המבקש היה אמור לשהות בקהילה טיפולית, בתנאי מעצר בית מלא. עוד נטען כנגדו כי החזיק סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו. 2. בית המשפט קיים בעניינו של המבקש 3 ישיבות, במסגרתן נערך דיון בחמשת כתבי האישום שהוגשו נגדו. כפי שעולה מהפרוטוקולים של הדיונים בבית המשפט, לא הועלתה כל התנגדות לצירוף התיקים כנגדו לא מצד המבקש ולא מצד באת-כוחו. כמו כן, לאחר צירוף של כל אחד מהתיקים, הודה המבקש במיוחס לו בכל תיק. עוד יצוין כי באחד הדיונים נפלה טעות סופר ברישום של מספר תיק בו הורשע המבקש, טעות זו תוקנה בישיבה שלאחר מכן בהסכמת באת-כוח המבקש. 3. הצג פחות like dislike copy החלטה | 15/11/2012 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 0 | עמודים – 4 רעפ 1201/12- יוסף קטיעי נגד מדינת ישראל open-document-icon שמות השופטים: ס גובראן,י דנציגר,נ הנדל [5] " בעניינים הפליליים, גוברת במיוחד זכות הציבור לדעת את הפרטים של הפרשה ואת המתרחש באולמות בית המשפט. " יין הציבורי עשוי להשתנות בשל מהות המעשים הפליליים שהאדם הורשע בעשייתם או בהתאם לזהות הנאשם, כגון איש ציבור (בש"פ 5759/04 גבריאל תורג'מן נ' מדינת ישראל 667 ( 1.08.04 )). יוער כי הפסיקה האמריקאית מצדיקה את החשיבות בפרסום פסקי דין פליליים ואת פרטיהם המזהים של נאשמים בנימוק נוסף. הוא רצונם הלגיטימי של הקורבן ושל הציבור לוודא שמשפטם של נאשמים בפלילים מתנהל באופן הוגן ושקוף (press-enterprise co v. superior court of cal. , 464 u. s 501, 508 (1984); globe newspaper co. v. superior court, 457 u. s 596, 606 (1982);cal. welf. inst. code 827.5 (lexisnexis 2013); u. s. v. l. m. , 425 f. supp.2d 948, 953/56 (n. d. iow. 2006). ). העניין הציבורי בפרסום פסק הדין הפלילי גם נגזר מהשלב בו נמצא ההליך השיפוטי. בניגוד לחשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או אף נאשם לאחר הגשתו של כתב אישום, לאדם המורשע בפלילים לא עומדת כבר חזקת החפות. האינטרס הציבורי בפרסום פרטי המקרה גובר על האינטרס הפרטי של האדם שהורשע כי פרטיו לא יפורסמו (עניין אזולאי, בעמ' 174). ברובד הכללי, פרסום פסק הדין מאפשר להתריע מפני אדם שהורשע בביצוע עבירות שיש בהן כדי לסכן את הציבור, ולהרתיע עבריינים אחרים בכוח (השוו: עניין תורג'מן). ברובד הקונקרטי, וכפי שציין בית המשפט המחוזי בעניינו של המבקש ברע"פ 1201/12, פרסום פסקי דין מרשיעים בעבירות מין יסייע בהתמודדות עם התופעה הקשה של עבריינות מין באינטרנט ויעודד הגשת תלונות. הצג פחות like dislike copy [6] בעניינים הפליליים, גוברת במיוחד זכות הציבור לדעת את הפרטים של הפרשה ואת המתרחש באולמות בית המשפט. העניין הציבורי עשוי להשתנות בשל מהות המעשים הפליליים שהאדם הורשע בעשייתם או בהתאם לזהות הנאשם, כגון איש ציבור (בש"פ 5759/04 גבריאל תורג'מן נ' מדינת ישראל 667 ( 1.08.04 )). יוער כי הפסיקה האמריקאית מצדיקה את החשיבות בפרסום פסקי דין פליליים ואת פרטיהם המזהים של נאשמים בנימוק נוסף. הוא רצונם הלגיטימי של הקורבן ושל הציבור לוודא שמשפטם של נאשמים בפלילים מתנהל באופן הוגן ושקוף (press-enterprise co v. superior court of cal. , 464 u. s 501, 508 (1984); globe newspaper co. v. superior court, 457 u. s 596, 606 (1982);cal. welf. inst. code 827.5 (lexisnexis 2013); u. s. v. l. m. , 425 f. supp.2d 948, 953/56 (n. d. iow. 2006). ). העניין הציבורי בפרסום פסק הדין הפלילי גם נגזר מהשלב בו נמצא ההליך השיפוטי. בניגוד לחשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או אף נאשם לאחר הגשתו של כתב אישום, לאדם המורשע בפלילים לא עומדת כבר חזקת החפות. האי " האינטרס הציבורי בפרסום פרטי המקרה גובר על האינטרס הפרטי של האדם שהורשע כי פרטיו לא יפורסמו (עניין אזולאי, בעמ' 174). ברובד הכללי, פרסום פסק הדין מאפשר להתריע מפני אדם שהורשע בביצוע עבירות שיש בהן כדי לסכן את הציבור, ולהרתיע עבריינים אחרים בכוח (השוו: עניין תורג'מן). " בד הקונקרטי, וכפי שציין בית המשפט המחוזי בעניינו של המבקש ברע"פ 1201/12, פרסום פסקי דין מרשיעים בעבירות מין יסייע בהתמודדות עם התופעה הקשה של עבריינות מין באינטרנט ויעודד הגשת תלונות. הצג פחות

פיסקה רלוונטית

ע"פ 7915/15- ראמי גדבאן נגד מדינת ישראל open-document-icon שמות השופטים: נ הנדל,צ זילברטל ,ד ברק ארז מלאכה זו עדינה מטבעה. ברי כי עדות הנאשם עשויה לעורר ספק סביר. הנאשם ברוב רובם של המקרים הינו עד ראיה. הוא יודע אם ביצע את המעשה או לא. 20. לסיכום, הרובד העקרוני בהיעדר חקירה נגדית של הנאשם נשען על שלושה יסודות: זכות הנאשם להשמיע את קולו באופן מלא ואפקטיבי, תוך ויתור על זכות השתיקה; חובת ההגינות המוטלת על התביעה; וכלל הספק הסביר במשפט הפלילי. כל יסוד מתחבר עם נקודת מבט או זווית אחרת של הגורמים המעורבים במשפט – הנאשם, התביעה והשופט בהתאמה. זוויות אלה מעצימות זו את זו. הן מעידות על החומרה הייחודית של אי חקירה נגדית של הנאשם. 30 יושם אל לב, כי היבטים חוקתיים שזורים בכל אחד מהיסודות. ראשית, זכותו של הנאשם לשתוק או להעיד היא רכיב חיוני בזכותו להליך הוגן. כשם שהוא זכאי לשתוק ולא להפליל את עצמו, כך הוא רשאי לדרוש להעיד, במובן המלא והשלם של המונח. בדרך זו, יקבל את יומו בהליך הפלילי. יחפוץ לדבר יעיד, יחפוץ לשתוק יימנע מכך. אך משבחר להעיד יש למצות את האפשרות עד תום. זהו חלק מכבודו וחירותו בהינתן ההשלכות האפשריות מהגשת כתב אישום נגדו. שנית, ההגינות המוטלת על התביעה במשפט הפלילי – ניזונה מהיותה המדינה. כוח התערבות כה דרמטי בחיי הפרט וזכויותיו – מכפיף אותה למסננת של המשפט החוקתי. דרישת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו לפיה אין נוטלים או מגבילים את חירותו של אדם, מופנית כלפי המדינה, ובמיוחד כלפי רשויות התביעה המייצגות אותה במשפט הפלילי. דרישת ההגינות מהתביעה קשורה מיניה וביה לזכותו של הנאשם להליך פלילי הוגן. נציגי המדינה כפופים לכללים ואמות מידה הקבועים מראש, כדי לוודא שהכוח של המשפט הפלילי יופעל בהגינות כלפי הפרט. הצג פחות like dislike copy enlarge פסק דין | 08/07/2017 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 27 | עמודים – 66 בג"צ 295-65- הלל אופנהימר נגד ש"ר הפנים והבריאות open-document-icon שמות השופטים: זילברג,לנדוי,כהן בשעת מסירת תלונתך הצענו לך להתפשר עם הצד שכנגד, ואף עתה אנו חוזרים על הצעתנו זו, בה אנו רואים את הפתרון הטוב ביותר. אם אינך מוכן לקבל את הצעתנו, הריני מפנה את תשומת לבך לסעיף 19 מפקודת שיפוט בתי-משפט השלום, 1947, לפיו הזכות בידיך לפנות לבית-המשפט ולהגיש תביעה פלילית פרטית. " על-אף הביקורת שראה בא-כוח העותרים למתוח על עמדה משטרתית זו, אין אני יכול לגלות בה פגם. מקום שזכות האישום בשל עבירה פלונית היא זכות השמורה לרשויות התביעה הכללית בלבד, והמשטרה מסרבת להיזקק לתלונת אזרח על עשיית מעשה שיש בו לכאורה משום עבירה זאת, חייבת המשטרה להפנות תשומת לב המתלונן לזכותו להגיש ערר על סירוב המשטרה ולציין נימוקי הסירוב (סעיפים 57 ו58- לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה1965-). מה שאין כן בעבירות המנויות בתוספת לחוק סדר הדין הפלילי, ועבירות לפי סעיף 11 לחוק דנא בכלל זה: דייה למשטרה בהפנותה את המתלונן ישירות לבית-המשפט, ואין היא חייבת לתת נימוקים לסירובה להאשים; עצם קיום זכות המתלונן, להביא קובלנתו ישירות לבית-המשפט, נימוק מספיק הוא לסירובה. (לענין זה לא חידש חוק סדר הדין הפלילי מאומה לעומת החוק כפי שעמד בתקפו בשעת הגשת תלונתו של העותר דנן). ואשר לעצה היעוצה לעותר במכתב המשטרה, שיטיב לעשות אם יתפשר עם יריבו, אפשר אולי לטעון כי ייעוץ ממין זה חורג ממסגרת תפקידיה של המשטרה ושיש בו משום התנדבות מיותרת – אבל אי-אפשר לטעון שהעצה היעוצה אינה טובה ונבונה או אינה לענין ולתועלת. אנשי המשטרה ערים לכך מה מאד ממושכים ויגעים עלולים להיות ההליכים בבתי-המשפט על כל דרגותיהם ומה רבו ההוצאות הכרוכות בהתדיינות כזאת; ואין אני רואה פסול בגילוי דעתם שההוצאות המרובות הללו עשויות להיות שקולות כנגד ההוצאות שיש להשקיען על-מנת להגיע לידי הסכם מעשי עם הצד שכנגד. הצג פחות like dislike copy enlarge צו | 03/02/1966 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 78 | עמודים – 20 בש"פ 998-05- קחבר פפיסמדוב נגד מדינת ישראל open-document-icon שמות השופטים: א רובינשטיין אומר ולא אכחד, כי שקלתי האם אין מקום לנקוט בדרך של קבלתה של בקשת רשות הערעור והחזרת התיק לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון, אך נראה לי כי הדרך הנכונה היא הפניית המבקש אל בית משפט השלום בראשון לציון, אשר בידו לשקול את הנושא גם במונחי צרכיו של התיק הפלילי שבפניו, וזאת לאחר שמיעת טענות הצדדים, לאזן ולהחליט לפי ראות עיניו. הדעת נותנת – ובודאי איני קובע כל מסמרות שהם בעניין זה, וכמובן לא בתיק הפלילי עצמו – כי בית המשפט יידרש, מעבר למחדל כאמור, לנחיצות שבהחזקת התפוסים לצרכי המשפט המתנהל בפניו, קרי לראיות שבו, ויבדוק אם יש מקום להמשיך להחזיק בהם או שמא ניתן להסתפק בחלופות. ראו גם דברי המחבר קוזלובסקי, המחשב וההליך המשפטי – ראיות אלקטרוניות וסדרי דין, 86/85, שאליהם הפנה המבקש, והפסיקה המצוטטת על ידיו. בית המשפט יתן החלטתו בהביאו בחשבון את כל הנחוץ. ח. בכפוף לאמור, איני נעתר לבקשה, ועל המבקש – אם ירצה בכך – לפנות לבית משפט השלום בראשון לציון. הצג פחות like dislike copy enlarge החלטה | 19/03/2005 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 63 | עמודים – 6 ב"ש (רחובות) 1036/08- מדינת ישראל נגד בן סימון מוטי open-document-icon שמות השופטים: נירה דסקין טיעוני ב"כ הצדדים שטוחים ומפורטים כמשנה סדורה בפרוטוקול, ובאשר לתסקיר הרי זה מונח בפני ב"כ הצדדים ומחמת צנעת הפרט כמובן לא יפורט האמור בו אך כמובן שנתתי דעתי גם לאמור בתסקיר. 12. ברור הוא שהמדובר במעשים לכאורה חמורים, אשר יש בהם לא רק משום פגיעה במתלוננת אלא אף ביזוי כבודה. מדובר במעשים אשר מפרים את זכויותיה של המתלוננת לפרטיותה ולגופה ומשנה חומרה מוצאת אני בנסיבות בהן מדובר במישור מערכת יחסים בין המשיב למתלוננת במסגרת עבודתם, ודהיינו בעוד המתלוננת הינה פקחית בחברת הביטחון העירונית של עיריית ראשון לציון הרי המשיב שימש במועדים הרלבנטיים אחראי משמרת בחברה, ובתור שכזה מצויה המתלוננת בכפיפות מסוימת כלפיו מבחינת מעמדה בעבודה. 13. נופך של חומרה מוצאת אני בכך שלאחר שהתברר למשיב כי המתלוננת החליטה להעביר את נשוא האישומים לטיפול האחראיים בעירייה, אמר לאַחר כי "לא יוותר לה, והוא הולך עם זה עד הסוף. . . ייקח את האקדח וכן אמר שאם הוא ייפול המתלוננת תיפול איתו. . . המשפחה שלו תיהרס, אין לו מה להפסיד". המדובר באמירות שנודף מהן ריח קשה של אלימות מילולית, מה שמחמיר את רושם המסוכנות העולה מכתב האישום בכללותו. 14. הנה כי כן, בפנינו עילת מעצר מוצקה. 15. כמצוות המחוקק יש לבחון בכל עת שאלת קיומה של חלופת מעצר אשר פגיעתה בחירותו של אדם פחותה. 16. במקרה שלפני נהגה התביעה בהגינות כאשר מלכתחילה היתה הסכמה לשקילת חלופת מעצר. 17. יחד עם זאת, מחלוקת נטושה בין הצדדים באשר לטיבה ומהותה של אותה חלופה. 18. מתסקיר שירות המבחן עולה, כי ניתן לקדם פני המסוכנות בחלופת מעצר שעניינה שהייה בתנאי מעצר בית מלא, כאשר שירות המבחן מתרשם שיש בתנאים המגבילים כדי לאיין את רמת הסיכון. הצג פחות like dislike copy enlarge החלטה | 09/03/2008 | שלום – רחובות מאזכרים – 1 | עמודים – 3 הט (ירושלים) 14774-10-24- אריאלה ריסה סלומון נגד ' מאיר שליבו open-document-icon שמות השופטים: שמואל הרבסט מסגרת זו נועדה למתן "עזרה ראשונה" במקרים בהם תובענה או הגשת תלונה במשטרה ופתיחת הליך פלילי אינם מתאימים ואינם עונים לצרכים הנדרשים, ומאידך פגיעה בפרטיות או כל פגיעה אחרת עלולה להתרחש. סכסוכים אזרחיים יש לפתור באמצעות הגשת תובענה ובאמצעות הליכי משנה (סעדים זמניים ועוד). עבירות פליליות מטופלות באמצעות דיווח ליחידות האכיפה הרלוונטיות (משטרה וכדו'), ולאחר מכן טיפול בידי יחידות התביעה הרלבנטיות (פרקליטות, ענף התביעות במשטרה ועוד). ומן הכלל אל הפרט-סכסוך המקרקעין אשר קיים בין בעל היחידה למשיבים ייפתר באמצעות בית המשפט בהליך של תובענה אזרחית, ולא באמצעות ההליך דנן. חוקיות עסקה של המבקשת תיבחן באמצעות יחידות האכיפה ויחידות התביעה, ולא באמצעות ההליך דנן. אין זה ההליך המתאים ועל כן אין הוא מכיל בתוכו מנגנונים לבירור האמת המשפטית דוגמת שמיעת עדים, ניהול הוכחות, סיכומי הצדדים ועוד כלים הנתונים לשופט במסגרת תיק אזרחי או פלילי "רגיל", ומכאן גבולות הגזרה המשפטיים הנדרשים. אין להרחיב בכך, והדברים נכתבו בהחלטות הקודמות, אך אנו חוזרים אליהם שוב ושוב, בדרכים עוקפות ובנתיבים פתלתלים, ועל כן אבהיר שוב-אף לא אחד מן הצדדים ייצא מהליך זה עם אמירה שיפוטית התומכת ב"צד שלו" בסכסוכי הרקע הקיימים. ירצה מי מהצדדים, יגיש תובענה אזרחית או תלונה פלילית ויזכה להצהרה שיפוטית המקבלת או דוחה את עמדתו. משאמרנו זאת ומשהבהרנו את הדרוש, נחזור למצלמה. "אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות" (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קל"א ע"א). ומה רואות עיניי? מצלמה המצויה בחצר א' מכוונת כלפי חצר ב' ומתעדת את המתרחש בה. הצג פחות like dislike copy enlarge החלטה | 30/11/2024 | שלום – ירושלים מאזכרים – 0 | עמודים – 4 ת"ק (תל אביב) 40204-09-18- עורך דין אורי שאבי נגד אברהם בלומנטל open-document-icon שמות השופטים: יאיר חסדיאל על שדה המוקשים הנוצר בשטח ההפקר שבין ציפיות שני הצדדים להסכם ייצוג, עורך הדין ולקוחו, ועל הזהירות הנדרשת מעורך הדין הצועד בו, עמד כב' השופט ט' חבקין בתיק תביעה קטנה אחר בתבונת חקר ובמידת קב ונקי: "יש לזכור כי עורכי דין מטפלים בתיקים ובלקוחות רבים בעת ובעונה אחת. מנקודת מבטם של חלק מהלקוחות, בייחוד לקוחות פרטיים (שאינם עסקים המנהלים תיקים רבים), התיק הספציפי עשוי להיות עיקר עולמם. כך במיוחד כשמדובר במחלוקות המתאפיינות במעורבות רגשית רבה והשלכות משמעותיות על אורח חייו של הפרט, כגון תיקי מעמד אישי ועניינים פליליים. עורך הדין נדרש לתעדף את המשימות באופן מושכל. לא אחת קורה שלקוח מבקש לקבל מענה דחוף, ועורך הדין בוחר שלא להשיב לו מיד משום שהוא יודע שצרכי התיק אינם מחייבים זאת, ושמבחינת סדר העדיפויות נכון לטפל כעת בתיקים אחרים, דחופים יותר. עורך הדין, מבחינתו, פועל לפי סדר עדיפויות מקצועי נכון ובשיקול דעת סביר. אולם אם הלקוח אינו מבין זאת ומתקבל אצלו רושם מוטעה, עלול להיווצר משבר אמון מיותר. אופי זה של מערכת היחסים – דהיינו: עורך הדין שאמור ליתן מענה לאינטרס האמתי של הלקוח, ולקוח שמתקשה להעריך אם הוא מטופל כראוי ועלול לטעות בנושא – יוצר כר נרחב למחלוקות, לקצרים בתקשורת ולמשברי אמון. . . 5 . . . כדי למנוע סיכונים מסוג זה נדרש עורך הדין להשקיע משאבים לא מבוטלים לא רק בטיפול המשפטי עצמו, אלא גם בשקידה על כך שהלקוח יחוש שהוא מטופל כראוי. בין היתר, על עורך הדין לחזור ללקוח (הוא או מי מטעמו) בתוך פרק זמן סביר מעת שהלקוח פנה אליו; הוא נדרש לעדכן את הלקוח בקורות התיק ובשלביו השונים; וככל שקיימים עיכובים – מדוע הדבר קורה; עליו להסביר ללקוח את הטקטיקה ואת האסטרטגיה של ניהול התיק, ולוודא שיבין אותן ושיסכים להן; אם מתגלה אי הסכמה בינו לבין הלקוח, יש לנסות לפתור אותה ולקבל את הסכמתו לפני שמתקדמים; על עורך הדין להסביר ללקוח את הסיכונים והסיכויים המתעוררים בצמתים המרכזיים של הייצוג, ולגלות דעתנות במידה המתאימה אם הלקוח מבקש לנהל את התיק באופן שאינה עולה בקנה אחד, לגישתו המקצועית של עורך הדין, עם האינטרס של הלקוח. הצג פחות like dislike copy enlarge פסק דין | 13/04/2019 | תביעות קטנות – תל אביב מאזכרים – 3 | עמודים – 7 ת"פ (תל אביב) 360-96- מדינת ישראל נגד זאב בשן open-document-icon שמות השופטים: רוטלוי סביונה שנית, לאחרונה, הולך ומתעבה הנפח של תיקים פליליים, בדרך כלל, שלא לצורך, וזאת במיוחד בעבירות המבוצעות על ידי עברייני "צווארון לבן", שיש בידם הכלים והאמצעים להעסיק צוות של עורכי דין הנעזרים גם בעזרה מתחומים אחרים, ואשר לא אחת מנצל לרעה את הכללים האדברסריים הנהוגים בישראל. כך מוגשות, כמו בתיק הנוכחי, אין ספור בקשות, בחלקן בקשות סרק, שמטרתן להאריך את הדיון הפלילי, ובסופו של דבר, להתיש את מערכת אכיפת החוק. כאשר בקשות אינן נענות, נפתח הערוץ, והכל בהליכי ביניים, לבית המשפט העליון, אם ביושבו כבג"צ ואם בערעור על בקשות פסילה, שבמקרים מסויימים הפכו להיות נתיב חילופי להגשת ערעורים על החלטות ביניים בהליך הפלילי. בדרך זו, שבה גם נעשה, לא אחת, שימוש ציני בכללי "סעד מן הצדק" ובשאר טיעונים, הנגזרים מה"מהפכה החקיקתית", שיצרה דפוסי חשיבה חדשים באשר לזכויות נאשמים בהליך הפלילי, נוצר עומס גדול מנשוא על בתי המשפט, ההליך הפלילי מתארך באופן בלתי סביר וזוכה לתגובה ציבורית נזעמת. יש בכך, בסופו של דבר, גם כדי להשפיע על דרכי הענישה והטיעונים בדבר "עינוי הדין" נשמעים דווקא מצד אלה המאריכים אותו בכל דרך אפשרית. במסגרת דיני הפרוצדורה והראיות הנהוגים בשיטתנו המשפטית מוצא עצמו, פעמים רבות, בית המשפט כבול ויעילות עשיית הצדק נמצאת חסרה. 4. שלישית, בתי המשפט אינם ערוכים, מבחינת כוח האדם העומד לרשות השופטים, להתמודד עם משפטים בהיקף כה גדול במועדים הקבועים בדין. אל מול צוות התביעה והסניגוריה עומד השופט כשלצידו מתמחה, ובמקרה הטוב, עוזר משפטי, כשעל השופט לעמוד במכסה של משפטים נוספים ובד בבד לעמוד בסד הזמן הקבוע בחוק, שאיננו ריאלי למצבים מסוג זה. הצג פחות like dislike copy enlarge הכרעת דין | 05/09/2001 | מחוזי – תל אביב מאזכרים – 8 | עמודים – 354 ת"א (ירושלים) 9253/09- פלוני ואלמונית נגד משטרת ישראל open-document-icon שמות השופטים: יעל ייטב נדרש איזון עדין ומורכב בין האינטרס הציבורי החיוני במלחמה בפשיעה, לבין ההגנה על זכויות היסוד של הפרט, מושא ההליך הפלילי. . . . 11. כב' השופטת פרוקצ'יה התייחסה באותה פרשה גם לאחריות המוטלת על התובע בהליך הפלילי וקבעה קביעות כדלקמן- "רשויות התביעה בהליך הפלילי מייצגות את המדינה. . . התובע בהליך הפלילי מייצג את אינטרס אכיפת החוק, תוך הגנה על זכויות הפרט הנתון בהליך פלילי. . . כוחו וסמכויותיו של התובע הם נרחבים. הוא בעל מעמד בשלבי החקירה הפלילית של חשודים, בהנעת הליכי מעצר ושחרור, בהחלטה על הגשת אישום או סגירת תיק פלילי, ובניהול המשפט הפלילי מתחילתו ועד סופו. סמכויותיו הנרחבות של התובע בהליך הפלילי וההשפעה שיש לכך על זכויות הפרט הנתון בהליך, מולידות חובת זהירות מושגית וקונקרטית על התובע במסגרת עוולת הרשלנות. . . במסגרת זו, חלה על רשויות התביעה חובה לבחון בקפדנות ראיות אשר נאספו במהלך חקירה כדי לקבוע אם יש מקום לשלילת חירותו של האדם במעצר; אם יש מקום להגשת אישום נגדו; ואם ראוי לנהל הליך פלילי בבית משפט נגדו. . . על רקע הפגיעה החמורה הצפויה לאדם מניהול הליך פלילי נגדו. . . , ככל גוף מינהלי, כך גם על התביעה הכללית, וביתר שאת, לפעול בסבירות ובתום-לב, ולהפעיל את כוחותיה הנרחבים בזהירות הראויה. . . " 12. לא תיתכן אפוא מחלוקת על קיומה של חובות זהירות המוטלת על הנתבעת כלפי נחקרים, עצורים ונאשמים כאחד. השאלה הנשאלת היא האם הופרו בענייננו חובות הזהירות על ידי הנתבעת, האם היה על הנתבעת לצפות את הנזק שייגרם לתובעים בעקבות הפרת החובות המוטלות עליה, האם היה באפשרות הנתבעת למנוע את הנזקים שנגרמו לתובעים בשל התרשלותה. הצג פחות like dislike copy enlarge פסק דין | 22/10/2014 | שלום – ירושלים מאזכרים – 3 | עמודים – 29 ת"פ (רחובות) 2016/00- מדינת ישראל נגד א י open-document-icon שמות השופטים: ירון לוי יסוד הודאתו הורשע הנאשם, בעבירות המיוחסות לו בתיק העיקרי (ת. פ 002016/00), ובעבירות המיוחסות לו ב- 6 תיקים שצורפו כמפורט בכותרת, וכן בעבירות ב- 6 תיקי חקירה – של תחנת משטרת ראשון לציון – פ. א. 4906/00, פ. א. 7091/00, פ. א. 6134/00, פ. א. 3343/01, פ. א. 13273/99 ו- פ. א. 4972/01 שאף הם צורפו לתיק העיקרי. ואלה העבירות בהן הורשע הנאשם: א. פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 334 335(א)(1) לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"). ב. איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין (5 עבירות). ג. תקיפה חבלנית, לפי סעיף 380 לחוק העונשין. ד. מעשי פזיזות לפי סעיף 338 (5) לחוק העונשין. ה. החזקת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186 (א) לחוק העונשין. ו. העלבת עובד ציבור, לפי סעיף 288 לחוק העונשין (2 עבירות). ז. התפרצות לרכב, לפי סעיף 413 (ו) לחוק העונשין (2 עבירות). ח. גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין. ט. תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין (3 עבירות). י. הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287 לחוק העונשין (6 עבירות). יא. נסיון תקיפה, לפי סעיפים 379 ו- 25 לחוק העונשין. יב. נסיון התפרצות לרכב, לפי סעיפים 25 ו- 413 (ו) לחוק העונשין. יג. תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 273 לחוק העונשין. יד. הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין. טו. היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין. הצג פחות like dislike copy enlarge גזר דין | 20/11/2001 | שלום – רחובות מאזכרים – 2 | עמודים – 4 תא"מ (מסעדה) 36091-09-10- שלמה טרפלר נגד מדינת ישראל- משרד התעשיה , המסחר והתעסוקה open-document-icon שמות השופטים: מרדכי נדל 18)אמנם , נקודת המוצא היא כי רשויות החקירה והתביעה פועלות על-פי הדין ויש להעמידן על חזקת חוקיות ותקינות של פעולותיהן למעט במקרים חריגים בהם מתגלה כי נפל רבב בהתנהלותם של החוקרים והתובעים (ראה : ד"נ 23/85 מדינת ישראל נ' טובול , פ"ד מב (4) 309, 357 (1988). עם זאת , המשפט הפלילי נועד ליצור ולקיים מסגרת חברתית ומדינית תקינה וראויה. הוא גם נועד להגן על הסדר הציבורי ועל עקרונות היסוד והערכים שבלעדיהם חברה בת-תרבות, נאורה ומתוקנת לא תיכון. כמבואר, שיקול-הדעת של התובע בהליך הפלילי הוא רחב ביותר. זהו שיקול דעת שלטוני, בעל אופי שיפוטי. הוא חייב לעמוד במבחן הוראות חסד"פ, העקרונות הכלליים של המשפט המינהלי ופסקת ההגבלה של חוק-היסוד , שכן העמדה לדין היא עניין רציני ביותר, שיש בה כדי לשנות את חייו של אדם, מן הקצה אל הקצה האחר (ראה : ע"פ 1767/94 יוסף נ' מדינת ישראל , פ"ד נג(1) 505, 518-517 (1999). 19)בדומה למערכת בתי המשפט לעניינים מקומיים וכן לבתי משפט השלום ,הרי שגם במסגרת בתי הדין לעבודה מוסמכים עו"ד שהינם בעלי משרדים פרטיים לייצג את המדינה מכח הסמכה מיוחדת המוענקת להם על ידי היועמ"ש מכח הוראת סעיף 12(א)(1)(ב) (נוסח משולב) , תשמ"ב – 1982 . תובע המוסמך לכך רשאי מכח סעיף 62(א) לחסד"פ להעמיד אדם לדין, על יסוד ראיות חומר החקירה המובאות בפניו , זולת אם היה סביר שאין במשפט עניין לציבור . 20)במילוי תפקידו על-פי הדין, מייצג התובע, הלכה למעשה, את האינטרס הציבורי המהותי והכולל: בירור האמת והגשמת האחריות הפלילית, תוך שמירת זכויות החשוד, הנאשם, קורבן העבירה והציבור בכללותו . הצג פחות

חקיקה רלוונטית

הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה open-document-icon סעיף: 6. הסמכות לגניזה ולסגירה של תיקי חקירה מסוג א"ת, פ"ח ופ"א ק ראש מח"ק עוזר ראש משרד חקירות*** קצין אח"ק ראש ימ"ר ראש יחידה ארצית סגן קצין אח"ק ראש ענף חקירות סגן ראש יחידה ארצית ראש לשכת חקירות ראש ענף סיור ומבצעים** ראש מפלג ביחידה ארצית ראש לשכת סיור ומבצעים** ראש יחידת תביעות ראש מדור במח"ק ראש יחידת תביעות ראש מפלג ב ימ"ר ראש מחלק חקירות בלשכת חקירות*** ראש יחידת הונאה מחוזית קצין נוער*** ראש יחידת סמים מחוזית קצין נוער * רק בעילות: אין עניין לציבור, החשוד או הנאשם אינו בר-עונשין מטעמי גיל, ומות החשוד או הנאשם. ** רק בעבירות שבהן מטפל מגזר הסיור. *** הסמכות הנתונה לבעל תפקיד זה לסגור תיקי חקירה, מסוג פ"א, מעילות חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור, בעבירות שאינן בתוספת השניה לחוק הסדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, טעונה אישור ראש מח"ק. אופן קבלת האישור ייעשה בדרך ובתנאים המנויים בסעיף 6. ג. 5) שלהלן, בהתאם לצורך. ב. השהיית חקירה וסגירת תיקי חקירה בתיקי חקירה מסוג פשע 1) בעבירות מסוג פשע ובעבירות מסוג עוון, שבסמכות הפרקליטות, נתונה הסמכות לסגירת תיקי חקירה, מכל העילות, רק לפרקליט המחוז, וזאת גם בתיקים שהועברו ליחידת התביעות. 2) למרות האמור לעיל, נתונה לקצינים ובעלי התפקידים המפורטים בטבלה שלהלן, סמכות השהיית החקירה, בדרך של סגירת תיק חקירה מסוג פ"א, מהעילה: "העבריין לא נודע", וסגירת תיק חקירה מסוג פ"א מהעילות: "מות החשוד או הנאשם" ו"החשוד או הנאשם אינו בר-עונשין": הקצין המוסמך בתחנה במרחב או בנפה במחוז במטא"ר מפקד תחנה* מפקד המרחב או הנפה* מפקד המחוז* ראש אח"ק סגן מפקד תחנה* סגן מפקד המחוז* עוזר ראש אח"ק ראש משרד חקירות** סגן מפקד המרחב או הנפה* קצין אח"ק ראש מח"ק עוזר ראש משרד חקירות** קצין אח"ק ראש ימ"ר ראש יחידה ארצי הצג פחות like dislike copy enlarge חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001 open-document-icon סעיף: [תיקונים: התשס"ה (מס' 2), התשס"ו, התשס"ח, התשע"א, התשע"ב (מס' 2), התשפ"ב (מס' 3), (מס' 4)] השלב בהליך הפלילי הגוף מוסר המידע 1. שם החוקר שמונה כאחראי על חקירת העבירה; הגוף החוקר 1א. בקשה להסרת חיסיון על ראיה לפי סעיף 49(א), 50(א), 50א(א) או 50ב לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, הודעה על זכויות נפגע עבירה בנוגע לוויתור על החיסיון והבעת עמדה בהליכי גילוי הראיה לפי הוראות סעיף 13א, ולגבי נפגע עבירת מין כאמור בפרט 11(ב) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 – גם זכותו לקבלת ייצוג, ייעוץ וסיוע משפטי לפי אותו פרט. הגוף החוקר או התובע 2. מעצרו של החשוד או הנאשם או שחרורו ממעצר, לפי הוראות פרק ב' לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, או פרק ג' לחוק הנוער; לגבי חשוד – משטרת ישראל; לגבי נאשם – התובע 3. כוונה לעכב את ההליך הפלילי לפי הוראות סעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביא את עמדתו בענין לפי הוראות סעיף 16; היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוסמך על ידו להחליט בבקשה 3א. כוונה להגיע להסדר לסגירת תיק עם החשוד, לפי סימן א'1 בפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי; התובע השלב בהליך הפלילי הגוף מוסר המידע 3ב. כוונה להעביר את עניינו של הנאשם לבית משפט קהילתי, לפי פרק ו'1 לחוק סדר הדין הפלילי; התובע 4. (א) הודעה על העמדת החשוד לדין כאמור בפרט 5 בתוספת השניה תכלול גם הסבר על כך שיש אפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם והודעה על זכותו להביע את עמדתו בענין לפי הוראות סעיף 17(א); (ב) פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין פרטיו של הסדר הטיעון האמור לפי הוראות סעיף 17(א), למעט בעבירות המפורטות בסעיף 17(ב); (ג) בעבירות המנויות בתוספת ראשונה ב' – פרטיו של הסדר טיעון שהתגבש עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין הסדר הטיעון בפני גורם מאשר, לפי הוראות סעיף 17(ג); התובע 5. (א) מתן צו פיקוח לפי סעיף 12 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006, לרבות תנאי הפיקוח והמעקב כאמור בסעיף 13(4), (5), (7) ו–(9) עד (11) לאותו חוק, וכן כל שינוי בתקופת תוקפו של הצו או בתנאי מתנאיו כאמור בסעיפים 14 ו–23 לאותו חוק; (ב)6 (נמחק). היועץ המשפטי לממשלה או נציגו הצג פחות like dislike copy enlarge הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה open-document-icon סעיף: 3. הטיפול בתלונה – הנחיות כלליות ט) מצא ראש יחידת הסיור או ראש יחידת החקירות, שהדו"ח מצביע על עבירה פלילית, ושיש מקום לנקוט הליך א"ת, יורה על נקיטת הליך א"ת – עוונות, לפי הנחיות סעיף 3. ו. להלן. י) מצא ראש יחידת הסיור, שיש מקום לפתוח תיק מסוג פ"א או פ"ח, יורה על כך וימשיך בטיפול. ביחידות בהן הטיפול בעבירות קלות הינו באחריות מגזר החקירות, יעביר ראש יחידת הסיור את החומר שנאסף, ליחידת החקירות, בצירוף המלצתו בדבר המשך הטיפול. ד. הטיפול בעבירות שלא מסוג העבירות הקלות 1) נעברה עבירה, שאיננה מסוג העבירות הקלות, שמטפל בהן מגזר הסיור, ידווח עליה הסייר, ללא דיחוי, למוקד, והמוקד יעביר את הטיפול באירוע ליחידת החקירות. 2) הסייר ינקוט את כל הפעולות הראשוניות הדרושות כדי למנוע את המשך ביצוע העבירה, את בריחת החשוד ויפעל לשמירת זירת העבירה והראיות. ה. סיווג התלונה 1) נתקבלה תלונה, מסוג חטא או עוון, ומייד לאחר קבלתה התברר, כי אינה מגלה עבירה פלילית, יגנוז אותה הקצין המוסמך בתיק "חקירות – כללי" או בתיק "סיור – כללי". 2) נתקבלה תלונה, המגלה חשד לכאורה לביצוע עבירה פלילית, יחליט הקצין המוסמך על נקיטת הליך א"ת או על פתיחת תיק חקירה מסוג פ"א, לא יאוחר מ-4 ימים ממועד קבלת התלונה. על אף האמור לעיל, יכול הקצין המוסמך, על פי שיקול דעתו וכשהנסיבות מצדיקות זאת, לקבל את ההחלטה במועד מאוחר יותר, אך לא מאוחר מ-30 ימים מעת קבלת התלונה. עד קבלת החלטתו יישמר החומר באוגדן שייועד לעניין זה. 3) התברר, בדיעבד, כי הסוג שנקבע לחומר החקירה איננו מתאים, ישנה הקצין המוסמך את סוג תיק החקירה לסוג המתאים – פ"א או א"ת או פ"ח. הצג פחות like dislike copy enlarge הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה open-document-icon סעיף: 3. הטיפול בתלונה – הנחיות כלליות 3. א הבסיס החוקי 1) חקירה – בהתאם לסעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982, חייבת משטרת ישראל, ככלל, לפתוח בחקירה, משנודע לה על ביצוע עבירה, אם על סמך תלונה ואם בכל דרך אחרת. 2) אי-תביעה – למרות האמור לעיל, בעבירה שאינה פשע, רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור, אם היה סבור, שאין בדבר עניין לציבור, או אם הייתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה. 3) סגירת תיקים – על פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982, רשאי תובע, שהועבר אליו חומר חקירה, לא להעמיד לדין אדם פלוני, אם ראה שהראיות אינן מספיקות. למרות האמור לעיל, אף אם ראה שיש ראיות מספיקות, רשאי התובע שלא להעמיד לדין אם היה סבור שאין במשפט עניין לציבור. ב. הטיפול הראשוני 1) ככלל, כל תלונה, שנתקבלה ביחידת משטרה, תירשם. התלונה תיחקר בידי היחידה המטפלת בעניין, אלא אם החליט הקצין המוסמך, שלא להמשיך ולחקור בתלונה. 2) יחידת משטרה, שהתקבלה בה תלונה, תנקוט, בהתאם לצורך, את כל הפעולות הראשוניות הדרושות להבטחת יעילות החקירה. 3) מתלונן, שהופיע ביחידת משטרה והגיש תלונה, יימסר לו, מייד עם קבלת התלונה, טופס מ-3333 – "אישור בדבר הגשת תלונה", ובתלונה על עבירת רכוש – טופס מ-3293 – "אישור הודעה על שוד/התפרצות/גניבה/הצתה/גרימת נזק/אבידה". 4) נתקבלה ביחידת משטרה תלונה בכתב, תשלח היחידה אישור בדבר הגשת התלונה בטופס מ-3333, או בטופס מ-3293, לפי העניין. 5) התייחסה תלונה, שנתקבלה ביחידת משטרה, למקרה שאירע בתחום אחריותה הטריטוריאלית או המקצועית של יחידת משטרה אחרת, חובה על יחידת המשטרה, שאליה הופנתה התלונה, לקבל את התלונה ולנהוג כדלקמן: א) למסור למתלונן אישור בדבר הגשת התלונה, בטופס מ-3333, ובעבירות רכוש – בטופס מ-3293, תוך ציון שם היחידה, שאליה מועברת התלונה, כל זאת טרם העברת התלונה ליחידה המטפלת. הצג פחות like dislike copy enlarge צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 open-document-icon סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד) טבריה טבריה טבריה, מר'אר, בית שאן, המועצה האזורית מרום הגליל-למעט יישובי מועצה זו המנויים בפרטים 7 ו-12, טורעאן, המועצה האזורית עמק המעיינות, המועצה האזורית עמק הירדן, בעינה-נג'ידאת, עילבון, יבנאל, כפר תבור, כפר כמא, מגדל, מהמועצה האזורית אל-בטוף רק היישוב ואדי אל-חמאם ומהמועצה האזורית גולן רק יישובים אלה: אפיק, גשור, כפר חרוב, מבוא חמה, מיצר, נטור, אבני איתן, אליעד, אניעם, גבעת יואב, חספין, יונתן, כנף, מעלה גמלא, נאות גולן, נוב, קשת, רמות, רמת מגשימים, חד-נס ובני יהודה 14.2 ראשון לציון ראשון לציון ראשון לציון, בית דגן, המועצה האזורית חבל יבנה, בני עי"ש, גן יבנה, נס ציונה והמועצה האזורית גדרות 15.3 אילת אילת אילת, המועצה האזורית חבל אילות והמועצה האזורית הערבה התיכונה-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 3 ג' באב התשפ"ב (31 ביולי 2022) הצג פחות like dislike copy enlarge חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 open-document-icon סעיף: 60. העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי 60. (א) בסעיף זה-"פרקליט"-פרקליט כאמור בסעיף 12(א)(1)(א); "ראש יחידת תביעות"-קצין משטרה שהוסמך לתובע משטרתי ומונה לראש יחידת תביעות במשטרה; "תובע משטרתי"-שוטר שהתמנה כאמור בסעיף 12(א)(2) (ב) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע למעט עבירות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו–(ד), או בעבירת עוון המנויה בחלק א' לתוספת הראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט. (ג) (1) חומר שהושג בחקירה בעבירה שאינה פשע ואינה עבירה המנויה בחלק א' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לטיפולו של תובע משטרתי. (2) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע המנויה בחלק ב' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לראש יחידת תביעות לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות. (ד) חומר שהושג בחקירה בעבירה המנויה בחלק ג' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, אלא אם כן החליט פרקליט המחוז, בתיק מסוים, כי בשל העדר חומרה יתרה בנסיבות ביצוע העבירה ואי–מורכבות הראיות, מוצדק להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות. (ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ג)-(1) פרקליט מחוז רשאי להחליט כי חומר חקירה בתיק מסוים שהושג בעבירת פשע או עוון, שהיא בתחום טיפולו של תובע משטרתי או בסוג מסוים של תיקים או עניינים כאמור-יועבר לטיפולו של פרקליט; (2) פרקליט מחוז רשאי להחליט, לאחר שבחן את חומר החקירה שהועבר אליו, כי חומר חקירה בתיק מסוים שהועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף קטן (ב), יועבר לטיפולו של תובע משטרתי, אם מצא כי חומר החקירה אינו מגלה עבירה מסוג העבירות שבתחום טיפולו של פרקליט לפי סעיף זה, אלא בתחום טיפולו של תובע משטרתי. הצג פחות like dislike copy enlarge הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה open-document-icon סעיף: 3. הטיפול בתלונה – הנחיות כלליות ב) ההחלטה על גניזת התלונה בתיק חקירה מסוג א"ת ונימוקיה יירשמו, והיא תובא לידיעת המתלונן בטופס מ-3077 – "הודעה על החלטה שלא להוסיף לחקור או שלא להעמיד לדין". ג) התלונה וחומר החקירה, בצירוף העתק מההודעה למתלונן, ייגנזו בתיק "א"ת עוונות – חקירות", או "א"ת עוונות – סיור", שינוהל על פי נוהלי העבודה ביחידה. 2) בעבירות מסוג פשע ובעבירות מסוג עוון שבסמכות הפרקליטות א) במקרים חריגים, שבהם מסתבר, כי התלונה אינה מעלה חשד לאשמה פלילית, או שקיים ספק, אם יש אשמה פלילית, או שאין עניין לציבור בניהול החקירה, רשאי ראש לשכת חקירות במרחב או בנפה, או ראש מפלג ביחידה מחוזית או ארצית או ראש ענף חקירות במחוז, להורות שלא ייפתח תיק פ"א. התלונה וההמלצה לגניזת החומר יועברו בהקדם האפשרי לפרקליט המחוז. ב) החליט פרקליט המחוז לקבל את המלצת המשטרה, כאמור לעיל, תיגנז התלונה בתיק "א"ת – פשעים", שינוהל כמו תיק "א"ת – עוונות". ג) ההחלטה על גניזת התלונה תובא לידיעת המתלונן בטופס מ-3077. ד) סירב פרקליט המחוז לקבל את המלצת המשטרה, ייפתח תיק פ"א. ז. פתיחת תיקי חקירה וסגירתם 1) תיקי חטאים ועוונות א) בתלונה על עבירה מסוג חטא או עוון, ייפתח תיק חקירה מסוג פ"ח או מסוג פ"א, אלא אם כן הוחלט על נקיטת הליך א"ת. ב) סגירת תיקים תיעשה בידי הקצינים המוסמכים, בהתאם לעילות לגניזה ולסגירה, כמפורט בסעיף 5. להלן. הצג פחות like dislike copy enlarge צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 open-document-icon סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד) טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 1. ירושלים ירושלים וגם בית שמש מחוז ירושלים 2. תל–אביב-יפו תל–אביב-יפו מחוז תל אביב טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 3. באר שבע באר שבע תחומי הרשויות המקומיות האלה: באר שבע, רהט, נתיבות, דימונה, אופקים, חורה, כסיפה, ערד, מיתר, עומר, ירוחם, תל שבע, ערערה בנגב, המועצה האזורית אל–קסום, לקייה, המועצה האזורית אשכול, המועצה האזורית מרחבים, המועצה האזורית נווה מדבר, שגב שלום, המועצה האזורית בני שמעון, המועצה האזורית שדות נגב, המועצה האזורית רמת נגב, להבים, מצפה רמון, המועצה האזורית תמר, מהמועצה האזורית הערבה התיכונה רק יישובים אלה: חצבה, עידן, עין יהב, צופר, ספיר, צוקים ועיר אובות 4. נצרת נוף הגליל או נצרת תחומי הרשויות המקומיות האלה: נצרת, עפולה, נוף הגליל, המועצה האזורית עמק יזרעאל-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 7, המועצה האזורית הגלבוע, מגדל העמק, יוקנעם עילית, כפר כנא, יפיע, רינה, אכסאל, עין מאהל, עילוט, משהד, המועצה האזורית אל-בטוף-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 13, זרזיר, המועצה האזורית בוסתן אל-מרג', רמת ישי, בסמת טבעון, שיבלי-אום אל-ר'נם, דבוריה, כעבייה-טבאש-חג'אג'רה, המועצה האזורית מגידו והמועצה האזורית שער הגליל (גליל תחתון) 5. חיפה חיפה תחומי הרשויות המקומיות האלה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, קריית ביאליק, קריית ים, טירת כרמל, נשר, קריית טבעון, דאליית אל-כרמל, רכסים, המועצה האזורית זבולון, עספייא וביר אל-מכסור 6. הצג פחות like dislike copy enlarge חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 open-document-icon סעיף: 60. העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי (י) היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה: (1) מספר התיקים שבהם החליט פרקליט מחוז להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי לפי הוראות סעיף קטן (ד), בחלוקה לפי הפרטים בחלק ג' לתוספת ראשונה א' ולפי מחוזות; (2) מספר התיקים בטיפול הפרקליטות ובהם נ כללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם; (3) מספר התיקים שהועברו לטיפול תובע משטרתי לפי סעיף קטן (ד), ובהם נכללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שה וגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם. (יא) (1) העבירה המשטרה חומר שהושג בחקירה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, תעבירו בלא עמדתה בכתב לעניין הגשת כתב אישום. הצג פחות like dislike copy enlarge צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 open-document-icon סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד) כפר סבא כפר סבא או פתח תקווה תחומי הרשויות המקומיות האלה: כפר סבא, פתח תקווה, טייבה, טירה, כפר קאסם, ג'לג'וליה, כפר ברא, אלעד, קלנסווה, רעננה, ראש העין, הוד השרון, המועצה האזורית דרום השרון, יהוד-מונוסון, גבעת שמואל, גני תקווה, כוכב יאיר צור יגאל, זמר וסביון 9. אשקלון אשקלון אשדוד, אשקלון, קריית גת, שדרות, קריית מלאכי, המועצה האזורית באר טוביה, המועצה האזורית חוף אשקלון, המועצה האזורית לכיש, המועצה האזורית שפיר, המועצה האזורית יואב והמועצה האזורית שער הנגב 10. חדרה חדרה חדרה, אום אל-פחם, המועצה האזורית חוף כרמל, באקה אל-ר'רבייה, חריש, ערערה, אור עקיבא, כפר קרע, ג'יסר א-זרקאא, פרידיס, ג'ת, זיכרון יעקב, בנימינה-גבעת עדה, מעלה עירון, פרדס-חנה-כרכור, המועצה האזורית מנשה, בסמ"ה, אליכין והמועצה האזורית אלונה 11. נתניה נתניה נתניה, המועצה המקומית עמק חפר, כפר יונה, המועצה האזורית לב השרון, קדימה-צורן, המועצה האזורית חוף השרון-למעט היישוב גליל ים המשתייך לאזור השיפוט של מחוז תל אביב שבפרט 2, אבן יהודה, תל מונד ופרדסייה טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 12. הצג פחות

לא נמצאו עורכי דין בתחום הפלילי.