כל הזכויות שמורות ©
עורכי דין מסחריים בתל אביב נדרשים לעמוד בסטנדרטים מקצועיים ואתיים גבוהים, תוך הקפדה על חובות הנאמנות, המסירות והזהירות כלפי לקוחותיהם. מאמר זה סוקר את המסגרת הנורמטיבית, הפסיקה המרכזית והשיקולים המעשיים הרלוונטיים לעורכי דין בתחום המסחרי.
עורכי דין מסחריים כפופים לחוק לשכת עורכי הדין וכללי האתיקה המקצועית. הפסיקה הישראלית הדגישה לאורך השנים את החובות המוגברות החלות על עורכי דין בתחום המסחרי, במיוחד באזור המרכז ותל אביב, שם ריכוז הפעילות העסקית גבוה במיוחד.
בבדא 125/98 עורך דין פלוני נ' ועד מחוז באר שבע (ניתן ב-31/12/1998) נקבע כי: "כבר נאמר ונקבע לא אחת, שהשאלה, אם דברים שאמר או כתב עורך דין עומדים במבחן ההתבטאות והתנהגות ההולמת עורך דין, תלויה לא רק בתוכן הדברים. יש חשיבות גם לדרך בה נאמרים הדברים מבחינת סגנונם. לשונו וסגנונו של עורך דין אינם יכולים להיות לשון וסגנון של שוק."
בתא (חיפה) 12762-05-15 גבי שלום נ' יבגניי בונין (ניתן ב-20/09/2016) נקבע: "התובע לא התמודד עם עניין זה ברם ראוי לציין שגם חוק לשכת עורכי הדין וגם כללי לשכת עורכי הדין אינם מקנים זכות הגשת תלונה רק ל'לקוח' אלא לכל אדם."
פסיקה זו מדגישה כי הפיקוח על עורכי דין מסחריים אינו רק בידי לקוחותיהם, אלא הוא עניין ציבורי רחב יותר.
בפ (חיפה) 12/17 לשכת עורכי הדין- ועדת האתיקה מחוז חיפה נ' עו״ד דקואר אליאס (ניתן ב-12/10/2018) נקבע: "רשלנות, ליקויים והתנהגויות כגון אלה שביצע הנקבל פוגעות פגיעה חמורה בשמם הטוב של עורכי הדין, במהימנותם, באמון שנותן בהם הציבור, ובמידת ההסתמכות שיכולים לקוחות מן הישוב ליתן בהם ולהם."
פסק דין זה מבהיר את גודל האחריות המוטלת על עורכי דין מסחריים ואת ההשלכות הרחבות של התנהגות שאינה עומדת בסטנדרטים המקצועיים הנדרשים.
בבדא 5/20 צביה דותן סטרנס נ' ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב (ניתן ב-29/07/2020) נקבע: "בית הדין המשמעתי המחוזי הרשיע בפסק הדין את עו"ד צביה דותן סטרנס, בעבירות של אי העברת כספים ללקוח, הפרת חובת הנאמנות והמסירות כלפי הלקוח, פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עורכי הדין."
פסק דין זה ממחיש את החשיבות העליונה של חובת הנאמנות והמסירות ללקוח, במיוחד בכל הנוגע לענייני כספים וניהול פיקדונות.
עורכי דין מסחריים בתל אביב נדרשים להקפיד על:
הפרקטיקה המקצועית מחייבת:
הקמת תשתית משרדית ראויה
קביעת נהלי עבודה ברורים
הקפדה על תיעוד ומעקב
שמירה על התעדכנות מקצועית
ביטוח אחריות מקצועית מתאים
עורכי דין מסחריים בתל אביב, המהווים חלק מרכזי בקהילה המשפטית-עסקית בישראל, נדרשים לעמוד בסטנדרטים מקצועיים ואתיים גבוהים במיוחד. הפסיקה הישראלית הדגישה את החשיבות העליונה של שמירה על כבוד המקצוע, רמה מקצועית גבוהה, נאמנות מוחלטת ללקוח והתנהלות אתית ללא רבב.
עורכי דין מסחרי בתל אביב המקפידים על עדכון והתמקצעות מתמדת, יחד עם שמירה על עקרונות אתיים איתנים, לא רק מגן על עצמו מפני תלונות וטענות, אלא גם מסייע בשמירה על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין בכלל ובתחום המסחרי בפרט.
משרדי עורכי דין מסחריים בתל אביב צריכים להוות דוגמה למצוינות מקצועית, יושרה ואחריות, תוך הבנה כי תפקידם חיוני להתפתחות הכלכלית של המשק הישראלי ולשמירה על שלטון החוק בעולם העסקי.
ת"א (חיפה) 12762-05-15- גבי שלום נגד יבגניי בונין
שמות השופטים: אהרון שדה
כאשר קוראים את לשונו של סעיף 15(8) לחוק מגלים כי ההגנה חלה על הגשת תלונה לגוף שממונה על הנפגע קרי בעניינו תלונה על עורך דין שמוגשת מכוח הדין, לשכת עורכי הדין הוסמכה בדין לקבל תלונות על עורכי דין ולחקור אותן ולקדם אותן גם להליך של קבילה, אין שום חובה שהמתלונן יהיה דווקא הלקוח, לא כך משתמעת לשון סעיף 15(8) לחוק ולא בכדי. התובע לא התמודד עם עניין זה ברם ראוי לציין שגם חוק לשכת עורכי הדין וגם כללי לשכת עורכי הדין אינם מקנים זכות הגשת תלונה רק ל"לקוח" אלא לכל אדם, החוק נוקט בסעיפיו השונים בלשון "מתלונן", "קובל" ו"אדם מעונין" אך איננו מייחד את האפשרות להתלונן במוסדות הלשכה רק ל"לקוח". 6 מעבר לצורך, הנתבע 1 איננו שולט בשפה העברית על בוריה, ספק אם מסוגל הוא להתמודד לבדו עם המציאות הישראלית ומשכך העיד באופן מפורש, שהסמיך וסמך על בנו בכל מה שהיה קשור בתקשורת מול התובע. גם בנו הנתבע 2 העיד שכך הדבר ולמעשה אין מחלוקת כי גם התובע מסכים לכך שקשיי השפה אצל הנתבע 1 הם מחסום אמיתי (ראה פסקה אחרונה בעמ' 3 לתמליל נספח 12 לתצהיר הנתבע 2) וחשוב מכך, למרות כל הטענות החוזרות ונשנות מצד התובע על פיהן הנתבע 1 הוא לקוחו, אין ולו אמרה אחת בכל התמלילים (הארוכים למדי) בה הוא אומר לנתבע 2 שהוא מבקש לדבר עם אביו וכי איננו מעוניין למסור לו-לנתבע 2 פרטים כלשהם, ההיפך הוא הנכון. המו"מ ואישור הסכומים בגין הטיפול נעשו מול הנתבע 2, העדכונים וההצעות נעשו מול הנתבע 2, למעשה כמעט הכל נעשה מול הנתבע 2, אין בנמצא שום מכתב בו מבקש התובע-עורך הדין קשר ומגע ישיר עם לקוחו או שהוא מתריע בו כי השיטה של קשר מול בנו איננה מקובלת עליו ולכן מנוע התובע מלטעון כיום ובדיעבד כנגד שיחותיו ומגעיו עם הנתבע 2.
פסק דין |19/09/2016 |שלום – חיפה
בד"א 125/98- עורך דין פלוני נגד ' ועד מחוז באר שבע
שמות השופטים: גבריאל ראובינוף,דרור שמחיוף,חבד,מנחם עצמון,חבד
כפי שאומר השופט אלון, כתוארו אז, בעל"ע 10/81 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב יפו נגד פלוני, פ"ד ל"ו (3) 379: "על כורחנו, שקיים יהא מרחב תמרון בין הרצוי לבין הנסבל, בין הכשר לבין הכשר למהדרין, ועל כורחנו, שיבואו בחשבון נסיבותיו המיוחדות של העניין, ואם נאמרים הדברים בפתיחת הדיון, כאשר טרם הוכחה אף טענה מטענות בעלי הדין, או בסיומו של דיון, לאחר שכבר הוכח מה מידת האמת בפיו של צד זה או הצד האחר, ואם מועלים הדברים על הכתב, שמאפשר ומחייב יתר יישוב הדעת, או אם נאמרים הם על פה, ולפעמים בעידנא דריתחא. לא ניתנו כללי הלשכה למלאכי השרת, וקנה המידה הוא-לשון מנומסת ומאופקת, שצריך שישתמש בה עורך-דין סביר, לשון שסבירה וכשרה היא בקהל הפרקליטים, לפי נסיבות העניין. והלשון צריך שתהא לשון פרקליטים סבירה, ולא לשון השוק, שהרי בכך יתרון הפרקליט המתכתב ומתדיין על יתרון אדם מן השוק הרב את ריבו ; שמהראשון נדרשים יתר אחריות, יתר מתינות ויתר שיקול הלשון מאלה הנדרשים מהאחרון" ר' שם עמ' 383, ההדגשות שלנו) ט. כבר נאמר ונקבע לא אחת, שהשאלה, אם דברים שאמר או כתב עורך דין עומדים במבחן ההתבטאות והתנהגות ההולמת עורך דין, תלויה לא רק בתוכן הדברים. יש חשיבות גם לדרך בה נאמרים הדברים מבחינת סגנונם. לשונו וסגנונו של עורך דין אינם יכולים להיות לשון וסגנון של שוק , ואל להם להיות מנוסחים בלשון פוגעת ומעליבה. כבודו של מקצוע עריכת הדין תלוי גם בכך שהדברים הנאמרים ומושמעים על ידי עורך דין יהיו מנומסים ומאופקים ועל עורך דין להימנע מלתת דרור לכעסו בלשון-בין נאמרת ובין נכתבת.
פסק דין |31/12/1998 |בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין – ארצי
בפ (חיפה) 12/17- לשכת עורכי הדין- ועדת האתיקה מחוז חיפה נגד ' עו״ד דקואר אליאס
שמות השופטים: עו״ד ע בולדו אב״ד,עו״ד א חורי חב״ד,עו״ד ל מזור חב״ד
מעבר לכך, משהוכח, כי תיק הלקוח נלקח ללא רשות ע"י הלקוח ממשרד עוה"ד, אין כל מקום להרשיע את עוה"ד בעבירת משמעת כלשהי הנוגעת למתואר כ"פרשה הראשונה" בכתב הקובלנה. אשר לפרשה השניה והשלישית-אנו קובעים, כי התנהלות הנקבל היוותה רשלנות שעולה כדי עבירה משמעתית, ובל נשכח כי הרף הדרוש בפנינו אינו הרף הפלילי. אנו מגיעים למסקנה זו מעצם ניסוחו הרשלני של הסכם המכר, העדר התייחסות בו לכל סנקציה ו/או הליך דה פקטו להבטחת תשלומים, התנחלויות בסיסיות כתולדה מהעסקה ו/או מכל מהלך צפוי אחר ממנה ו/או מחפרתה, העדר פירוט חובות ו/או הבטחת תשלום מיסים והיטלים והעדר פירוט לגבי הנכס והסטטוס בו היה. התנהגות זו כה רשלנית, שעולה כדי אי הלימה של מקצוע עריכת הדין, ואי שמירה על כבודו. (וראה על"ע 1552/02 יורם ליאונלו נ. לשכת עורכי חדין-ועד מחוז תל אביב). רשלנות, ליקויים והתנהגויות כגון אלה שביצע הנקבל פוגעות פגיעה חמורה בשמם הטוב של עורכי הדין, במהימנותם, באמון שנותן בהם הציבור, ובמידת ההסתמכות שיכולים לקוחות מן הישוב ליתן בהם ולהם, לא בכדי נקבע רבות כי תופעות חמורות אלה יש לגדוע מן השורש, אמון מלא בין עורך דין לבין לקוחו הוא נשמת אפו של המקצוע, וקשה להעלות על הדעת כיצד ניתן לקיים יחסי אמון של עורך דין לקוח בלעדיהם, זאת ועוד עורכי דין אמורים להצטייר בפני הציבור כבעלי רמה מוסרית גבוהה, אמון מלא ודאגה לכלל האינטרסים במעלה הראשונה של יסודות עבודתו, לכן קשה מאוד שלא לקבוע כי סרח כגון זה אינו פוגע במישור הכללי ובהשלכה על כלל עורכי הדין. וידע לו עורך דין שאינו בקיא בתחום בו הוא מתעסק כי רמת הרשלנות יכולה לעלות כדי ביצוע עבירות משמעת ולא לסמוך ידו על יריעות ביטוחיות כאלה ו/או אחרות או לפעול במובן שלח לחמך.
הכרעת דין |/10/2018 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – חיפה
בד"א 5/20- צביה דותן סטרנס נגד ' ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין מחוז ת"ל אביב
שמות השופטים: ערן מרינברג,עו״ד אב״ד,אסף ביגר,עו״ד חב״ד,אמיר מורשתי,עו״ד חב״ד
של לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב ע"י ב"כ עו"ד יהונתן רבינוביץ׳ פסק הדין בפנינו שני ערעורים, של שני הצדדים, על פסק-דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין, במסגרת בד"מ 10/19, מיום 23.12.19 [בהרכב: שלומי באשי, עו"ד-אב"ד, קרן שמש, עו"ד-חב"ד, שי ורד, עו"ד-חב"ד] (להלן: "פסק הדין"). בית הדין המשמעתי המחוזי הרשיע בפסק הדין את עו"ד צביה דותן סטרנס (להלן: "המערערת"), בעבירות של אי העברת כספים ללקוח, הפרת חובת הנאמנות והמסירות כלפי הלקוח, פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עורכי הדין, הרשעה שבעקבותיה גזר בית הדין קמא על המערערת עונש של 36 חודשי השעיה, מתוכם 18 חודשים בפועל ו-18 חודשים על תנאי לשלוש שנים, וכן קנס בגובה 10,000 ₪ ופיצוי בסך 10,000 ₪. ערעורה של המערערת, שהוגש ראשון, הינו הן על ההרשעה והן על העונש. . . . . . . ערעורה של ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב (להלן-"המשיבה") שהוגש שני, הינו על העונש שנקבע בפסק הדין. . . . העובדות כפי שהועלו בכתב הקובלנה על פי הקובלנה שהוגשה כנגד המערערת, במהלך שנת 2017 ייצגה המערערת את ה"ה שלמה ורבקה אליאש (להלן: "המתלוננים") בהסכם למכירת דירה, שהייתה בבעלותם בגבעתיים (להלן: "הסכם המכר"). בהתאם להסכם המכר מיום 13.6.2017 , קיבלה המערערת בנאמנות לידיה סך של 50,000 ₪ מידי הקונים, עם הנחיות בדבר השקעת הכספים ובדבר שחרורם לידי המתלוננים, מיד עם המצאת אישורי מס שבח והיעדר חובות עירייה לידי ב"כ הקונים. לצורך מס שבח העבירו המתלוננים ביום 22.8.2017 לידי המערערת סך של 40,000 ₪ ואולם בפועל הועמד החיוב במס על סך של 33,077 ₪, כך שבידי המערערת נותרה יתרה בסך של 6,923 ₪ (להלן: "היתרה העודפת").
פסק דין |28/07/2020 |בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין – ארצי
בג"צ 4330/93-1. פריד גאנם נגד 1. לשכת עורכי הדין
שמות השופטים: א ברק,ג בך,ט שטרסברג כהן
הטעם לכך הוא בחוב כספי שחבה לו העותרת לטענתו. העותרת פנתה לוועד מחוז תל-אביב של לשכת עורכי הדין בבקשה לקבלת היתר להעסקת בא כוחה החדש. ועד המחוז השיב לעותרת כי הוא יתיר לה לפנות לכל עורך דין ובלבד שתחתום על הסכם בוררות והפקדת בטוחה בסך 17,000 דולר. אין ביכולתה של העותרת להיענות לדרישה זו. היא נותרה ללא ייצוג. מכאן פנייתה לבית משפט זה. המסגרת המשפטית 3. חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א1961- (להלן – חוק הלשכה) קובע את המסגרת הנורמטיבית לפעולתה של לשכת עורכי הדין. נקבע בו (בסעיף 109), בין השאר, כי המועצה הארצית של הלשכה רשאית, באישור שר המשפטים, להתקין כללים בכל עניין הנוגע לארגון הלשכה ופעולותיה, במידה שלא נקבעו הוראות בחוק הלשכה ובמידה שסמכות זו לא ניתנה בחוק הלשכה לשר המשפטים. בין שאר העניינים בהם הוסמכה המועצה הארצית להתקין כללים, מצויה סמכותה להתקין כללים של אתיקה מקצועית (סעיף 109(4)). בין כללים אלה מצוי כלל 27 הקובע: "קבלת עניין שבטיפולו של אחר 27. (א) לא יקבל עורך דין, ביודעין, עניין שהוא בטיפולו של עורך דין אחר אלא אם כן עורך הדין האחר הסכים לכך בכתב, ולא יסרב עורך הדין האחר ליתן הסכמתו כאמור אלא אם כן יש לו בקשר לאותו עניין תביעות או דרישות כספיות מאת הלקוח שעדיין לא נתמלאו, ואולם לא יסרב עורך הדין האחר ליתן הסכמתו אם התמלאו תנאים אלה: (1) הלקוח נתן ערובה מתאימה, לדעת הועד המחוזי או מי שהועד המחוזי הסמיכו לכך, להבטחת הדרישות הכספיות של עורך הדין; (2) הלקוח הסכים למסור את הנושא השנוי במחלוקת להכרעת הועד המחוזי או מי שהועד המחוזי הסמיכו לעניין זה. (ב) התמלאו התנאים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2), יתן הועד המחוזי היתר לעורך הדין האחר לטפל בעניינו של הלקוח".
פסק דין |12/10/1996 |בית המשפט העליון
ע"א 7633/12- קבוצת גיאות בע"מ נגד גולדפרב לוי
שמות השופטים: ס גובראן,י עמית,נ סולברג
עורך הדין אינו נדרש לחשב מראש את כלל האפשרויות בכל תרחיש עובדתי והוא יוצא ידי חובתו כאשר הוא מפעיל שיקול דעת סביר, גם אם בדיעבד יתברר כי זה היה מוטעה (ראו: עניין שרמן, בעמ' 462; ע"א 5/63 זילברמן נ' תורי, פ"ד יז 1305, 1308(1963)). 46. על רקע סקירה זו, השאלה שמתעוררת בענייננו היא מהו היקף חובת הזהירות וכיצד זו צריכה להכווין את עורך הדין כאשר לקוחו מסתכן בפעולה מסוכנת משפטית, בניגוד לעצתו של עורך הדין. 47. פסיקת בית משפט זה קבעה במספר הקשרים כי במקרים שבהם רצונו של הלקוח מנוגד לייעוצו של עורך הדין, נדרש עורך הדין להזהיר את לקוחו ולהסביר לו את מכלול הסיכויים והסיכונים שבבחירתו, כדי לעמוד בסטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש ובכך להימנע מחבות ברשלנות מקצועית. חובה זו היא למעשה חובת אזהרה הנובעת מחובת הזהירות של עורך הדין. כך, נקבע כי עורך דין חייב להשתמש במיומנות מקצועית סבירה כדי לשמור על זכויות לקוחו,ויצא ידי חובתו רק אםהזהיר את לקוחו, והלה עמד על רצונו להיכנס לעסקה (ע"א 554/87 מזור נ' אריאלי, פ"ד מה(1) 370, פסקה 3 (1990) (להלן: עניין מזור)). במקרה אחר נקבע כי אם הלקוח מסרב לעצת עורך הדין לחתום על תניה זו או אחרת, על עורך הדין להסביר ללקוחו את משמעות התניה ונחיצותה, ובכך יתכן ויצא ידי חובתו (על"ע 2/80 פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל, תל-אביב-יפו, פ"ד לד(4) 707, פסקה 28 (1980)). 14 13 48. בעניין נגלר קבע בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט י' עמית) כי זכותו של הלקוח ליטול על עצמו סיכון שרווח והזדמנות בצידו, ואין עורך הדין חייב לשים עצמו אפוטרופוס עליו. אך זאת, ובלבד שעורך הדין מיצה את האפשרויות להשיג ללקוחו תנאים טובים יותר, ולאחר שהבהיר היטב ללקוח את הסיכונים שהוא נוטל על עצמו, שאם לא כן, אינו יוצא ידי חובתו.
פסק דין |15/09/2014 |בית המשפט העליון
בג"צ 38379-12-24- פלונית נגד ' בית הדין השרעי לערעורים ירושלים
שמות השופטים: דוד מינץ,יוסף אלרון,גילה כנפי שטייניץ
החובה כלפי הלקוח מעוגנת בהוראת סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: חוק לשכת עורכי הדין), ולפיה: "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות"; וכן בכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן: כללי האתיקה) אשר מורה כי: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". בהגישו כתב טענות בדוי, עורך הדין חוטא לחובתו לייצג את לקוחו במסירות, הוא פוגם באמונו, ואף שולל ממנו את ההזדמנות לשטוח טענותיו על בסיס טיעון משפטי שריר וקיים. כבר לפני שנות דור, ועוד בטרם עוגנה חובה זו בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, עמד בית משפט זה בהרחבה על חשיבותה: "היחס שבין עורך-דין ללקוחו מיוסד על אמון בלי מצרים. הלקוח הוא לרוב הדיוט בענייני המקצוע, והוא סומך על עורך-הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כשרונו ויכלתו. חובתו של עורך-הדין היא, איפוא, לשרת את לקוחו בנאמנות ומסירות. הנאמנות ללקוח היא הדיברה הראשונה מן הדיברות שניתנו לעורכי הדין [. . . ] נאמנות זו היא רוח אפיו של המקצוע, היסוד עליו הוא בנוי. טול את מידת הנאמנות אשר הלקוח רוחש לפרקליטו ונטלת את נשמתו של המקצוע" (עמ"מ 9/55 עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י 1720, 1730 (1956). עוד לעניין זה, ראו: על"ע 9013/05 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב נ' עו"ד יורם, פסקה יא ( 3.9.2006 ); ע"א 3640/22 עו"ד כהן נ' בוכמן, פסקאות 39/38 ( 1.9.2024 )). 17. חובת הנאמנות של עורך הדין ללקוח היא אמנם 'הדיבר הראשון', אך כאמור, אין היא חובה יחידה.
פסק דין |22/02/2025 |בית המשפט העליון
ת"א (מרכז) 59886-12-14- ד"ר סנפורד אשר הרמן נגד עורך דין אריה וייס
שמות השופטים: אורן שוורץ
כך, עורך דין חב כלפי מרשו חובות מכוח חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 והדין הכללי. "עורך הדין המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח מציג לפניו מצג מכללא לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו וכי הוא מתעתד להפעיל מידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין רגיל בנסיבות דומות . חובת זהירות זו חלה על עורך הדין בכל שלבי הקשר מול הלקוח. ודוק: עורך-דין חב חובת זהירות והפעלת מיומנות סבירה בטפלו בענייני לקוחו בייעוץ, בייצוג ובכל דרך שהיא . בהינתן שעו"ד וייס התמנה לייצג את התובעים בכל עניין שקשור בעסקת המכר, אני קובע כי מוטלת עליו חובת זהירות מושגית וקונקרטית. 45. התובעים תושבי חוץ, אינם דוברי השפה העברית, אינם מבינים ואינם מכירים את הדין, הנוהל והנוהג באשר לעסקאות במדינת ישראל. בנסיבות אלה, שמו התובעים את מבטחם בעו"ד וייס על מנת שיטפל בעניינם בנאמנות ובמסירות. תנאי פתיחה שכאלה מבססים חובות ברמה מוגברת אשר מוטלות על עורך הדין המייצג. יפים לכך הדברים אותם שנה השופט (כתוארו דאז) ס' ג'ובראן בע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נ ג דפרב לוי, ערן , מאירי, צפריר ושות', עורכי דין בע"מ, פסקאות 53/52 (פורסם בנבו, 16.09.2014 ): 26 "52. מיהות לקוחו של עורך הדין הוכרה בפסיקה לאחרונה כהיבט שיש לבחון במסגרת בחינת התרשלותו של עורך הדין (ע"א 2008/07 נירה לוטן נ' דוד ירמייב ז"ל עזבונו, פסקה 85 ( 14.2.2011 )). דומה כי את מיהות הלקוח ניתן להעריך בהקשר הנדון על פי כישוריו, ידיעותיו ומומחיותו.
פסק דין |23/06/2019 |מחוזי – מרכז
בדמ (מרכז) 44/22- ועדת האתיקה המחוזית- מחוז מרכז נגד ' זיו אגמון
שמות השופטים: יוסי רובין,עו״ד אב״ד,גיא פכר,עו״ד חב״ד,שירלי מחלב חפץ,עו״ד,חב״ד
מאירוב נ׳ הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב, פ"ד לט (1) 75, 83 (1985); על"ע 3866/95 ברזל נ׳ הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו, פסקה 6 ([פורסם בנבו], 5.3.1998 )) היבט נוסף ונילווה המאפיין את הדין המשמעתי החל על עורכי הדין מקורו בתפיסה כי עורך הדין מייצג בתפקידו את מערכת שלטון החוק, וככזה , התנהגותו שדבק בה פגם מוסרי, פוגעת גם באמון הציבור בשלטון החוק (ענין צלטנר, בעמ׳ 901). כמי שנמנה על מערכת שלטון החוק, נדרש עורך הדין לנהוג במיומנות, במקצועיות, ביושר ובהגינות עם כל הבאים עימו במגע מקצועי. זוהי החובה החלה עליו על פי הדין, הניזונה מאמות המידה המוסריות והאתיות החלות עליו מתוקף תפקידו (על"ע 7434/03 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו נ׳ גשרי, פ"ד נט (3) 611, 623 (2004)). מעמד זה מחייב את עורך הדין להתנהגות ללא רבב בכשירותו כאדם פרטי, שכן גם התנהגות פסולה מחוץ למסגרת תפקידו עלולה להכתים את מעמדו המקצועי, ויחד עמו, את המערכת המקצועית כולה. לאור כל אלה, כבר נפסק, כי יש לגזור עונשים מחמירים ומרתיעים על עורך דין שסטה מן השורה כדי להשיג את תכליות הענישה. עם זאת, אף שהשגת המטרה הציבורית היא התכלית המרכזית בדין המשמעתי, אין הענישה המשמעתית מתעלמת כליל מהנסיבות האישיות של הנאשם, ולהיבטים האינדיבידואליים ניתן משקל יחסי בשיקולי הענישה (על"ע 1/88 הוועד המחוזי של לשכת עורכי דין בישראל נ׳ פלוני, פ"ד מב (4) 477, 479 (1989); ענין צלטנר, בעמ׳ 900). " 28. מהדברים האמורים עולה, כי תכלית הדין המשמעתי מחייבת אותנו לבחון האם העבירות בהן הורשע הנקבל ובנסיבות בהן נעברו אכן מעידות על פגם בכשירותו והתאמתו למקצוע.
גזר דין |15/12/2024 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – מרכז
סע"ש (תל אביב) 24780-10-21- יוסף גרמאי נגד ' אלטמן בריאות שותפות כללית
שמות השופטים: מיכל נעים דיבנר
כך, כלל 2 לכללי האתיקה, קובע כי עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט; כלל 32 לכללי האתיקה קובע, שעורך הדין ישמור, בעמידתו לפני בית המשפט, על יחס כבוד לבית המשפט, תוך הגנה על זכויות לקוחו בהגינות, במסירות ותוך שמירה על כבוד המקצוע" [על"ע 4743/02 עו"ד שמחה ניר נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו, מיום 7.7.2005 , פסקה 10. ההדגשות הוספו, מ. נ. ד]. ובהמשך: "עורך הדין אמנם חייב בנאמנות ללקוח, אך בצד הנאמנות ללקוח הוא חייב לשמור על כבוד המקצוע, על יחס כבוד כלפי המשפט, ועל חובתו לסייע לבית המשפט לעשות משפט. ככלל, אין סתירה בין החובות. . . אולם, "פעמים מתחוללת התנגשות בין שתי החובות" (על"ע 7892/04 לעיל). בהתקיים התנגשות כזאת, "חובתו (ההיפותטית) של עורך דין כלפי מרשו וחובתו כלפי בית המשפט-חובתו כלפי בית המשפט נעלה ועדיפה (ע"א 6185/00 לעיל, בע' 382). " 37. לאורך כל דיון ההוכחות התנהל ב"כ התובע כלפי בית הדין בחוסר כבוד, שאינו הולם את המעמד או את חובותיו המקצועיות. הדברים באו לכדי ביטוי באמירות שונות שהפנה ב"כ התובע אל בית הדין לאורך הדיון, כגון "גברתי רק רוצה לדבר"; ". . . עם כל הכבוד אני לא נותן דין וחשבון לגבי ההתנהלות שלי לבית הדין. . . " (ראו להלן); "גברתי אני קרוב לבקש פסילה" (הערה שאינה אלא ניסיון פסול מעיקרו להלך אימים על בית הדין. יצוין כי מיד לאחר דבריו אלו נשאל ב"כ התובע האם הוא מבקש הפסקה על מנת לבחון עמדתו ביחס לכך והשיב בשלילה). 38. מול חובתו של עורך הדין לאזן בין חובותיו ללקוח לבין חובותיו כלפי בית הדין, הביע ב"כ התובע עמדה מנוגדת בתכלית כלפי בית הדין כבר בתחילת החקירות הנגדיות ואין אלא להביא את דבריו כלשונם: ".
החלטה |04/11/2024 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
ת"א (אשקלון) 2470/00- רויס נברו בלדומר נגד 1. ותורי דוד
שמות השופטים: מ בר עם
הוראה דומה קבועה גם בסעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו – 1986. לעניין זה נקבע, כי " "אמונה" פירושה אמת ויושר ו"מסירות" פירושה חריצות ושקידה דבקות ואדיקות, כשהאינטרס של הלקוח עומד בראש מעייניו ודאגותיו של עורך הדין". (על"ע 7/73 פלוני נגד הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, פ"ד כח (1679), בעמ' 683; ראו בעניין זה גם עמ"מ 9/55 פלוני נגד יו"ר וחברי הוועדה המקצועית, פ"ד י' 1720, 1730; על"ע 5/78 פלוני נגד לשכת עורכי הדין פ"ד לג (2) 586, 587). חובות אלו מוטלות על עורך הדין גם כהוא פועל עבור שני הצדדים לעסקה, שבמקרים רבים הם בעלי אינטרסים מנוגדים (א' בר-שלום "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין" הפרקליט כ"א (תשכ"ה) 479, 484). במקרה כזה, נפסק כי אין בהסכמתו של עורך דין לשרת שני לקוחות בעלי אינטרסים מנוגדים כדי לפטור אותו מן החובה לפעול לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, וכי "עליו לשאת בתוצאות המשמעתיות והאזרחיות הנובעות מהפרת החובה כלפי אחד מהם. (על"ע 2/80 פלוני נגד הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל תל-אביב יפו, פ"ד לד (4) 707, 708; וראו גם ע"א 554/87 מזור ואח' נגד אריאלי, פ"ד מה (1) 370 וכן ע"א 37/86 הנ"ל בעמ' 468)". (ראה ע"א 4612/95 שם, בעמ' 784). 48. בענין מתן יעוץ משפטי ופעילויות עו"ד מחוץ לבית המשפט, נקבע כי: ". . . על עו"ד לבדוק את המסמכים ולערוך כל בדיקה דרושה נלווית, למשל בפנקסי המקרקעין או במשרדי רשם החברות או בכל מקום נדרש אחר. . . שנית, על עו"ד להסביר את משמעות המסמך עליו חותם הלקוח כגון צוואה או הסכם מכר. שלישית עליו לדאוג לניסוח המבטיח בצורה סבירה את זכויות הלקוח, כגון בקביעת לוח תשלומים מותנה בקבלת תמורה, או בעמידה על בטחונות לכספי הלקוח, כגון שיעבוד הערת אזהרה או יפוי כח בלתי חוזר".
פסק דין |05/05/2002 |שלום – אשקלון
ת"א (ירושלים) 10938-09-15- פלונית נגד רחל גילבאום
שמות השופטים: ליאת בנמלך
הפסיקה עמדה לא אחת על חובות הנאמנות, האמון והזהירות המוטלות על עורך דין כלפי לקוחו: "אחת החובות הבסיסיות המוטלות על עורך דין בחוק לשכת עורכי הדין היא החובה הקבועה בסעיף 54, ולפיה: 'במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות ויעזור לבית המשפט לעשות משפט'. הוראה דומה קבועה גם בסעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן: כללי האתיקה המקצועית). יסודה של חובה זו ביחסי האמון המיוחדים המאפיינים את הקשר בין עורך דין ללקוחו, ועל כך כתב בית משפט זה: 'היחס שבין עורך דין ללקוחו מיוסד על אמון בלי מצרים. הלקוח הוא לרוב הדיוט בענייני המקצוע, והוא סומך על עורך הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כשרונו ויכולתו' (ראו: על"ע 9/55 עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י' 1720, 1730 (1956)). צמד הוראות אלה – הן ההוראה בסעיף 2 לכללי האתיקה המקצועית והן החובה שבסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין הלקוחה מהפרק השישי שעניינו "אתיקה מקצועית ושיפוט משמעת" – הן חובות שבתחום האתיקה. ואולם, בית משפט זה קבע כי ניתן לגזור מתוך חובות אלה אמות מידה ראויות לעיצוב סטנדרט המיומנות והזהירות שיש לדרוש מעורך דין כלפי לקוחו גם במישור עוולת הרשלנות הנזיקית (עניין שרמן, בעמ' 462; ראו לעניין זה גם: גבריאל קלינגאתיקה בעריכת דין 447-443 (2001) (להלן: קלינג)). עוד נקבע כי סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש נבדק בעיניו של עורך דין זהיר על בסיס מידע שניתן לייחס לעורך דין בקיא ומיומן. הפסיקה עמדה על כך שרמת זהירות זו היא "רבה" וגבוהה יותר מאשר בעלי מקצוע מיומנים אחרים (ראו: עניין שטיל, בעמ' 784; רע"א 2786/07 לופטיג נ' עו"ד בן יעקב, פסקה ה ( 11.11.2007 ))" (ע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נ' גולדפרב לוי, ערן, מאירי, צפריר ושות', עורכי דין בע"מ, פסקאות 43/44 ( 16.9.2014 )).
פסק דין |13/03/2024 |שלום – ירושלים
תאדמ (תל אביב) 27685-04-21- שי זהר נגד דבורה שבתאי
שמות השופטים: אריה דורני דורון
לעומת זאת, במקרים של הפסקת ההתקשרות מצד הלקוח בחוסר תום לב ובהתעלם מהסכמות חוזיות, הרי שאין מקום לפטור את הלקוח מתשלום פיצויי ציפייה לעורך הדין. 11. בע"א 9784/05 עירית תל אביב-יפו נ' גורן (2009) : בהפעלת הזכות הנתונה לכל אחד מהצדדים לסיים באופן חד צדדי חוזים אשר לא נקצב מועד לסיומם, עליהם לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת, ובעניין קורפו יצק בית משפט תוכן קונקרטי לעקרונות אלה וקבע כאמור אמות מידה קפדניות שעל הלקוח לעמוד בהן בהקשר זה על מנת שייחשב כמי שנהג בהגינות, בתום לב ובדרך מקובלת בעת שסיים באופן חד צדדי את ההתקשרות עם עורך דינו. 12. בפסק דין נוסףת"ק 26653-05-18 ברזובסקי נ' פרץ, צוינו חובות הנאמנות של עורך דין כדי להעמיד את רף הציפיה הגבוה מעורכי דין : 4 13. על עורך דין מוטלות שלוש נאמנויות – לחברה, ללקוחו ולמקצוע (לימור זר-גוטמן "הנאמנויות של עורך דין" חובות אמון בדין הישראלי 247 (רות פלאטו שנער ויהושע שגב עורכים, תשע"ו-2016) ). החובה לשמור על כבוד המקצוע קבועה בסעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן "חוק לשכת עורכי הדין") . חובת הנאמנות של עורך דין ללקוחו קבועה בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, וכן בכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986. בעמ"מ 9/55 עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י 1720, 1730 הושם אמון הציבור כערך מרכזי במערכת היחסים באומרו: " טול את מידת הנאמנות אשר הלקוח רוחש לפרקליטו ונטלת את נשמתו של המקצוע". 14. בע"א 733/75 מנחם מייזליש נ' עיריית קרית שמונה, פ"ד ל(3) 57, 70 (להלן "הלכת מייזליש") נקבע כי: ההתנגשות החזיתית בין חובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחו וחובת הנאמנות העצמית לשכר ולמוניטין מצויה בשלב ההסכמות על שכר הטרחה של עורך הדין.
פסק דין |08/11/2021 |שלום – תל אביב
בדמ (מרכז) 39/24- ועדת האתיקה במחוז מרכז של לשכת עורכי הדין נגד ' עו״ד אבי אוחנה
שמות השופטים: אב״ד עו״ד שלומי פרידמן,חב״ד עו״ד שרית רפפורט,חב״ד עו״ד אייל יעקבי
מאירוב נ׳ הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב, פ"ד לט (1) 75, 83 (1985); על"ע 3866/95 ברזל נ׳ הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו, פסקה 6 (לא פורסם, 5.3.1998 )) היבט נוסף ונילווה המאפיין את הדין המשמעתי החל על עורכי הדין מקורו בתפיסה כי עורך הדין מייצג בתפקידו את מערכת שלטון החוק, וככזה, התנהגותו שדבק בה פגם מוסרי, פוגעת גם באמון הציבור בשלטון החוק (ענין צלטנר, בעמ׳ 901). כמי שנמנה על מערכת שלטון החוק, נדרש עורך הדין לנהוג במיומנות, במקצועיות, ביושר ובהגינות עם כל הבאים עימו במגע מקצועי. זוהי החובה החלה עליו על פי הדין, הניזונה מאמות המידה המוסריות והאתיות החלות עליו מתוקף תפקידו (על"ע 7434/03 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו נ׳ גשרי, פ"ד נט (3) 611, 623 (2004)). מעמד זה מחייב את עורך הדין להתנהגות ללא רבב בכשירותו כאדם פרטי, שכן גם התנהגות פסולה מחוץ למסגרת תפקידו עלולה להכתים את מעמדו המקצועי, ויחד עמו, את המערכת המקצועית כולה. לאור כל אלה, כבר נפסק, כי יש לגזור עונשים מחמירים ומרתיעים על עורך דין שסטה מן השורה כדי להשיג את תכליות הענישה. עם זאת, אף שהשגת המטרה הציבורית היא התכלית המרכזית בדין המשמעתי, אין הענישה המשמעתית מתעלמת כליל מהנסיבות האישיות של הנאשם, ולהיבטים האינדיבידואליים ניתן משקל יחסי בשיקולי הענישה (על"ע 1/88 הוועד המחוזי של לשכת עורכי דין בישראל נ׳ פלוני, פ"ד מב (4) 477, 479 (1989); ענין צלטנר, בעמ׳ 900). " 24. על כן, ללא קשר לעונש שהושת על הנקבל בהליכים הפליליים שנוהלו נגדו, שומה עלינו לדון בבקשת הקובלת שהוגשה מכח סעיף 75 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 שבה ביקשה להטיל על הנקבל עונש כקבוע בסעיף 68 לחוק ולקבוע האם ראוי להשעות את הנקבל מעיסוק במקצוע עריכת הדין, ואם כן-האם לתקופה קצובה של 4 שנים כבקשת הקובלת (תוך שהתקופה שהנקבל הושעה באופן זמני, תימנה ע"ח העונש שיושת עליו על ידינו) או שמא לתקופה אחרת לאור נסיבותיו האישיות של הנקבל-מחד ולאור מדיניות ההשעיה הנוהגת-מאידך.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 14. ניגוד אינטרסים
14. (א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת. (ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין. (ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין. (ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 18א. נושאי הבחינה
18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015
סעיף: 1. הגדרות
1. בכללים אלה – "בית הדין” – בית הדין המשמעתי המחוזי שלו השיפוט לדון בעבירת המשמעת; "בקשה לביטול חברות" – בקשה לביטול רישומו של חבר הלשכה בפנקס החברים ולביטול חברותו בלשכה לפי סעיף 47 לחוק; "המען הרשום בלשכה” – המען לפי כלל 1(ג) לכללי לשכת עורכי הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות), התשכ”ב-1962; "חומר הבירור” – כל החומר המצוי בידי הקובל הנוגע לקובלנה, למעט פרוטוקלים, חוות דעת ותרשומות פנימיות של ועדת האתיקה; "נילון” – מי שהוגשה לגביו תלונה; "נשיאות” – כמשמעותה בסעיף 18(א) לחוק; "עורך דין” – לרבות מתמחה, אם הדין המשמעתי חל עליו; "קובל” – כמשמעותו בסעיף 63 לחוק; "קובלנה” – כמשמעותה בסעיף 63 לחוק; "תלונה” – תלונה על עבירת משמעת של עורך דין.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 2. חובת עורך דין
2. עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 1. הגדרות
1. בכללים אלה – "הכנסה" – כהגדרתה בתקנות הסיוע; "חוק הסיוע" – חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972; "יחידה לסיוע משפטי" – יחידה שהוקמה לפי סעיף 6. "ייצוג משפטי" – ייצוג לפני ערכאות שיפוטיות או מעין שיפוטיות; "ממונה ארצי" – מי שהתמנה לפי סעיף 5; "ממונה מחוז" – מי שהתמנה לפי סעיף 2; "סעד משפטי" – ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי או שניהם יחד; לעניין זה, "ייעוץ משפטי" – לרבות כתיבת מכתבים, מילוי טפסים ובקשות דחופות המופנות לערכאות שיפוטיות או מעין שיפוטיות; "רכוש” – זכויות במיטלטלין או במקרקעין בזכות שבדין או בזכות שביושר, וכן כספים לרבות פיקדונות, איגרות חוב, ניירות ערך, קופות גמל או מסמכים סחירים אחרים; לעניין זה – לא יראו זכות בעלות או חכירה לדורות בדירת מגורים אחת כ”רכוש”; "השכר הממוצע” – כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ”ה-1995; "תחנה” או "תחנת יחידה לסיוע משפטי” – תחנה שהוקמה בידי ממונה המחוז לפי סעיף 2 שאליה פונה מבקש בבקשה לקבלת סעד משפטי לפי סעיף 7(א); "תקנות הסיוע” – תקנות הסיוע המשפטי, התשל”ג-1973.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 11ב. איסור מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים
11ב. (א) עורך דין לא ייתן שירות משפטי ללקוח, שהפנה אליו גוף – שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין – הפועל למטרת רווח ולמטרה זו מפרסם ברבים מתן שירותים משפטיים. (ב) עורך דין המועסק על ידי מי שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין (להלן – המעסיק) לא ייתן שירות משפטי למי שאינו מעסיקו אם המעסיק פועל למטרת רווח וגובה תמורה בעד אותו שירות משפטי. (ג) הועד המרכזי, בהתייעצות עם ועד מחוז, רשאי להתיר, מטעמים מיוחדים שבטובת הציבור, חריגה מהוראות אלה, בתנאים ולתקופה שיקבע.
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015
סעיף: 17. מינוי עורך דין לנקבל
17. (א) בית הדין רשאי, לאחר ששמע את עמדות הצדדים, אם מצא שניהול הדיון מצדיק כי הנקבל יהיה מיוצג ושאין לנקבל יכולת להעמיד לעצמו ייצוג, למנות לנקבל עורך דין שייצגו בדיון; ואולם לא ימנה בית הדין עורך דין שהוא חבר ועד מרכזי, חבר ועד מחוזי, חבר ועדת האתיקה הארצית, חבר ועדת אתיקה מחוזית, פרקליט ועדת אתיקה, עוזר פרקליט ועדת אתיקה, או חבר בית דין משמעתי של הלשכה; שכרו של עורך הדין שימונה ייקבע בידי בית הדין והלשכה תשלמו. (ב) התנגד הנקבל למינוי עורך דין כאמור, ימנה בית הדין עורך דין שייצגו בדיון כאמור בסעיף קטן (א) רק אם מצא שניהול הדיון מחייב זאת, בשל חומרת העבירה שבה הואשם הנקבל או אם קיים חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי. (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו אף בערעור בבית הדין המשמעתי הארצי, בין אם מי שהיה הנקבל בדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי הוא המערער ובין אם הוא המשיב בערעור.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 65א. פומביות הדיון
65א. (א) בית דין משמעתי ידון בפומבי. (ב) בית דין משמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך מטעמים שיירשמו, באחת מאלה: (1) לשם שמירה על בטחון המדינה או על יחסי החוץ של המדינה; (2) לשם הגנה על המוסר; (3) לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין), וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005; (4) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998; (5) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין; (6) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל; (7) הדיון הפומבי עלול לפגוע בסוד מסחרי; (8) הדיון הפומבי עלול לפגוע בצנעת הפרט; (9) הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון. (ג) החליט בית דין משמעתי על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו. (ד) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון בבית דין משמעתי בעניין קובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור; ואולם רשאי בית הדין המשמעתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של המתלונן או של האדם המלווה אותו בדיון, כולו או מקצתו. (ה) על דיון בפומבי ועל דיון בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום שבסעיף 70(א), (ב), (ד) ו–(ו) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), לפי העניין ובשינויים המחויבים. (ו) החליט בית דין משמעתי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, יעביר העתק מהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך. (ז) על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנאשם, הקובל, וכן ועדת האתיקה הארצית או היועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים, ואדם מעוניין; ערעור לפי סעיף קטן זה יהיה בהתאם להוראות סעיפים 70 ו–71.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 98ב. [תיקון התשס"ט (מס' 2)]
98ב. (א) על אף הוראות סעיף 20, עורך דין זר רשאי לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר. (ב) הוראות סעיפים 50, 51 ו–52 יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: כל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכרת פרישה מהלשכה, פקיעת חברות או הוצאה מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר במחיקה של רישומו מהמרשם, וכל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכר חידוש חברות תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר בחידוש הרישום במרשם. (ג) ההוראות לפי פרק שישי, וכן ההוראות לפי כל דין לעניין שכר טרחת עורכי דין וחיסיון עורך דין-לקוח, יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) כל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת השעיה של עורך דין מחברותו בלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר בהתליה של רישומו במרשם, וכל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת הוצאה של עורך דין מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר במחיקה של רישומו מהמרשם; (2) על אף הוראות סעיף 62, עורך דין זר ייתן את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה, רק בהתקיים אחד מאלה: (א) עבירת המשמעת נעברה, כולה או חלקה, בישראל; (ב) עבירת המשמעת נעברה כולה מחוץ לישראל, והיא נוגעת לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל; (3) על אף הוראות סעיף 64, הדיון בעבירת משמעת שעבר עורך דין זר יהיה לפני בית דין משמעתי במחוז שבו מתקיים מרכז פעילותו בישראל; (4) סעיף 75 יחול גם לגבי פסקי דין שניתנו מחוץ לישראל. (ד) חדל להתקיים לגבי עורך דין זר התנאי האמור בסעיף 98ו(א)(1), לא יהיה רשאי עורך הדין הזר לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר לפי סעיף קטן (א) החל במועד שבו חדל להתקיים לגביו התנאי האמור, אף אם טרם נמחק רישומו מהמרשם או הותלה רישומו במרשם בהתאם להוראות סעיף 98ז.
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 10. עניינים שבהם יינתן סעד משפטי
10. סעד משפטי יינתן בעניינים שלהלן: (1) עניני משפחה כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995; (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק–יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר, למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך; (3) עניינים כספיים, למעט תובע בתביעות נזיקין ולמעט עניינים לפי פקודת מס הכנסה 6, חוק מס ערך מוסף, התשל”ו-1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ”א-1961, או חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963; (4) עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים; (5) תביעות בכל עניין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים; (6) תביעות לפי חוק השבות, התש”י-1950, חוק האזרחות, התשי”ב-1952, חוק מרשם האוכלוסין, התשכ”ה-1965; (7) ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 98ב. מתן שירותים משפטיים בעניין דין זר בידי עורך דין זר
98ב. (א) על אף הוראות סעיף 20, עורך דין זר רשאי לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר. (ב) הוראות סעיפים 50, 51 ו–52 יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: כל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכרת פרישה מהלשכה, פקיעת חברות או הוצאה מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר במחיקה של רישומו מהמרשם, וכל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכר חידוש חברות תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר בחידוש הרישום במרשם. (ג) ההוראות לפי פרק שישי, וכן ההוראות לפי כל דין לעניין שכר טרחת עורכי דין וחיסיון עורך דין-לקוח, יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) כל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת השעיה של עורך דין מחברותו בלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר בהתליה של רישומו במרשם, וכל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת הוצאה של עורך דין מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר במחיקה של רישומו מהמרשם; (2) על אף הוראות סעיף 62, עורך דין זר ייתן את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה, רק בהתקיים אחד מאלה: (א) עבירת המשמעת נעברה, כולה או חלקה, בישראל; (ב) עבירת המשמעת נעברה כולה מחוץ לישראל, והיא נוגעת לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל; (3) על אף הוראות סעיף 64, הדיון בעבירת משמעת שעבר עורך דין זר יהיה לפני בית דין משמעתי במחוז שבו מתקיים מרכז פעילותו בישראל; (4) סעיף 75 יחול גם לגבי פסקי דין שניתנו מחוץ לישראל. (ד) חדל להתקיים לגבי עורך דין זר התנאי האמור בסעיף 98ו(א)(1), לא יהיה רשאי עורך הדין הזר לתת שירותים משפטיים בענייו דין זר לפי סעיף קטן (א) החל במועד שבו חדל להתקיים לגביו התנאי האמור, אף אם טרם נמחק רישומו מהמרשם או הותלה רישומו במרשם בהתאם להוראות סעיף 98ז.
כל הזכויות שמורות ©