עורכי דין לתעבורה בראשון לציון

עורכי דין לתעבורה בראשון לציון: המדריך המקיף לייצוג משפטי בתיקי תעבורה

מה חשוב לדעת על עורכי דין לתעבורה בראשון לציון?

בין אם קיבלתם דוח תנועה, הואשמתם בנהיגה בשכרות, או חלילה מעורבים בתאונת דרכים – ייצוג משפטי מקצועי בתחום התעבורה עשוי להיות קריטי עבורכם. עורכי דין לתעבורה בראשון לציון מתמחים בטיפול במגוון עבירות תעבורה, החל מדוחות מהירות ועד לתיקים מורכבים של גרימת מוות ברשלנות.

מחקרים מראים כי ייצוג משפטי מקצועי בתיקי תעבורה יכול להוביל להפחתה משמעותית בעונשים, ולעיתים אף לביטול כתבי אישום. לכן, פנייה לעורך דין תעבורה מנוסה היא צעד חכם עבור כל מי שניצב בפני הליכים משפטיים בתחום זה.

המסגרת החוקית בתיקי תעבורה

עורכי דין לתעבורה בראשון לציון פועלים במסגרת חוקית מורכבת הכוללת:

פקודת התעבורה והתקנות – הבסיס החוקי המרכזי לעבירות תעבורה בישראל
חוק העונשין – במקרים של עבירות חמורות כמו גרימת מוות ברשלנות
חוק בתי המשפט – המסדיר את סמכויות בית המשפט לתעבורה
חוק הפרות תעבורה מינהליות – חקיקה חדשה שתיכנס לתוקף בנובמבר 2025

בית המשפט לתעבורה בראשון לציון מטפל במגוון רחב של עבירות, והכרת המערכת המשפטית המקומית היא יתרון משמעותי עבור עורכי דין המתמחים בתחום.

סוגי תיקי תעבורה נפוצים בראשון לציון

1. נהיגה בשכרות

אחת העבירות הנפוצות והחמורות בתחום התעבורה. עורך דין מומחה יכול לסייע ב:

בחינת חוקיות הבדיקה
ערעור על תוצאות בדיקת האלכוהול
הפחתת תקופת הפסילה והקנס
השגת הסדרי טיעון מיטיבים

2. תאונות דרכים

מקרים של תאונות דרכים מחייבים טיפול מקצועי, במיוחד כאשר מדובר ב:

תאונות עם נפגעים
תאונות קטלניות
נזקי רכוש משמעותיים
מקרים של פגע וברח

3. עבירות מהירות ודוחות תנועה

גם עבירות שנראות "קלות" יחסית דורשות טיפול מקצועי:

ערעור על דוחות מהירות
טיפול במצלמות מהירות ואמינותן
ביטול נקודות והפחתת קנסות
מניעת פסילת רישיון

4. נהיגה ללא רישיון או בזמן פסילה

עבירה חמורה שעלולה להוביל לעונשים כבדים:

הפחתת תקופות מאסר או עבודות שירות
הקטנת קנסות כספיים
קיצור תקופות פסילה נוספות

יתרונות בשכירת עורך דין תעבורה מקומי

עורכי דין המתמחים בתעבורה בראשון לציון מביאים עימם מספר יתרונות משמעותיים:

היכרות עם המערכת המקומית – קשרים והיכרות עם התובעים והשופטים המקומיים
ידע וניסיון ספציפי – התמחות בסוגי התיקים הנפוצים באזור
זמינות ונגישות – יכולת להגיע במהירות לדיונים ולספק מענה מיידי
ניסיון בבית המשפט לתעבורה – הכרת הנהלים והפרוצדורות הספציפיות

תהליך הטיפול בתיק תעבורה

עורך דין מקצועי בתחום התעבורה יבצע מספר פעולות חיוניות:

1. פגישת ייעוץ ראשונית

במהלך הפגישה הראשונית, עורך הדין יבחן את:

פרטי האירוע והאישומים
הראיות הקיימות נגדכם
אפשרויות ההגנה הפוטנציאליות
תכנון אסטרטגיה משפטית מותאמת אישית

2. איסוף ראיות וחקירה

שלב חיוני בהכנת ההגנה הכולל:

השגת דוחות משטרה ותיעוד רפואי
איתור ותשאול עדים
בחינת תקינות מכשירי המדידה (במקרה של עבירות מהירות או שכרות)
ניתוח זירת האירוע (במקרה של תאונות)

3. ייצוג בהליכים משפטיים

עורך הדין ילווה אתכם לאורך כל ההליך:

הופעה בדיונים ושימועים
ניהול משא ומתן עם התביעה
הכנת חקירות נגדיות
הצגת טיעונים משפטיים
ייצוג בשלב גזר הדין

4. אפשרויות ערעור

במקרה הצורך, עורך הדין יכול לייצג אתכם גם בהליכי ערעור:

הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי
בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון
טיפול בבקשות לעיכוב ביצוע עונש

כיצד לבחור עורך דין תעבורה בראשון לציון

בחירת עורך דין מתאים היא החלטה קריטית. שקלו את הגורמים הבאים:

ניסיון וותק – בדקו כמה שנות ניסיון יש לעורך הדין בתחום התעבורה
התמחות ספציפית – חפשו עורך דין שמתמחה בסוג העבירה הספציפית שלכם
המלצות וביקורות – בדקו חוות דעת של לקוחות קודמים
זמינות ותקשורת – וודאו שעורך הדין זמין ומתקשר באופן ברור
שקיפות בנושא שכר טרחה – הבינו מראש את העלויות הצפויות

עלויות צפויות של ייצוג משפטי בתיקי תעבורה

שכר הטרחה עבור עורכי דין לתעבורה משתנה בהתאם ל:

חומרת העבירה
מורכבות התיק
ותק ומוניטין עורך הדין
היקף העבודה הנדרש

טווח המחירים לטיפול בתיקי תעבורה בראשון לציון נע בין:

תיקים פשוטים – 1,500-3,000 ₪
תיקים בינוניים – 3,000-8,000 ₪
תיקים מורכבים – 8,000-20,000 ₪ ומעלה

חשוב לברר מראש את מבנה שכר הטרחה (קבוע, שעתי או משולב) ואילו הוצאות נוספות עשויות להתווסף.

מה חשוב לדעת על ההליכים בבית המשפט לתעבורה

הליכים בבית המשפט לתעבורה בראשון לציון כוללים מספר שלבים:

הקראת כתב האישום – הצגת האישומים וזכותכם להשיב להם
הליכי גילוי מסמכים – קבלת חומר החקירה מהתביעה
הליכי טרום משפט – דיונים מקדמיים וניסיונות הגעה להסדר
שלב ההוכחות – שמיעת עדויות והצגת ראיות
סיכומים – הצגת טיעונים משפטיים מסכמים
הכרעת דין – קביעת אשמה או זיכוי
גזר דין – קביעת העונש במקרה של הרשעה

ההשלכות של הרשעה בעבירות תעבורה

הרשעה בעבירות תעבורה עלולה להוביל למגוון השלכות:

פסילת רישיון – זמנית או לצמיתות
קנסות כספיים – שעשויים להגיע לעשרות אלפי שקלים
עונשי מאסר – בפועל, על תנאי או עבודות שירות
נקודות – הצטברות נקודות העלולה להוביל לפסילה
רישום פלילי – בעבירות חמורות
השפעה על ביטוח – ייקור פרמיות ביטוח
השלכות תעסוקתיות – במקצועות הדורשים רישיון נהיגה

טיפים להתנהלות נכונה לאחר קבלת דוח או אישום

פנו לייעוץ משפטי בהקדם – אל תמתינו לרגע האחרון
שמרו על זכות השתיקה – הימנעו ממסירת הודאות או הצהרות ללא נוכחות עורך דין
אספו מידע – תעדו את האירוע בהקדם האפשרי
אל תזלזלו בעבירות "קלות" – גם עבירות מינוריות עלולות להוביל להשלכות משמעותיות
היו מעורבים בתיק – עבדו בשיתוף פעולה עם עורך הדין שלכם

הסדרי טיעון בתיקי תעבורה

הסדרי טיעון הם כלי משמעותי בטיפול בתיקי תעבורה, המאפשרים:

הפחתת חומרת האישומים
הקלה בעונש
חיסכון בזמן ובמשאבים
ודאות לגבי תוצאות ההליך

עורך דין תעבורה מנוסה יכול לנהל משא ומתן אפקטיבי להשגת הסדר טיעון מיטבי.

סיכום

עורכי דין לתעבורה בראשון לציון מספקים שירות חיוני לכל מי שמתמודד עם אישומים בתחום דיני התעבורה. המערכת המשפטית מורכבת, וההשלכות של הרשעה עלולות להיות משמעותיות ולהשפיע על היבטים רבים בחיים.

ייצוג משפטי מקצועי מאפשר:

הבנה מלאה של האפשרויות העומדות בפניכם
הגנה על זכויותיכם לאורך ההליך
מיקסום הסיכויים להשגת תוצאה מיטבית

אל תעמדו לבד מול מערכת המשפט – עורך דין תעבורה מנוסה יכול להוות את ההבדל בין הרשעה לזיכוי, או בין עונש חמור לקל. מומלץ להתעייץ עם עורך דין לענייני תעבורה ראשון לציון מומחה בתחום.

סימוכין

פלא (באר שבע) 5631-12-14- מדינת ישראל נגד עלאדין אפיניש שמות השופטים: אלון אופיר like dislike copy enlarge עברו התעבורתי והפלילי המעידים עליו כי הוא רצדיויסט מאיינים לשיטת המדינה יכולת ממשית לגזור עליו עונשים צופי פני עתיד. ב"כ הנאשם גורס כי תסקירו של הנאשם אינו שלילי ויש בו המלצה שיקומית שכן שירות המבחן עצמו מציע להסתפק בענישה מותנית וקנס. לשיטת ההגנה הנאשם עובד היום בעבודה מסודרת, העבירה נשוא פרשה זו ישנה ואין עברו הפלילי או התעבורתי חריג באופן המצדיק מאסר מאחורי סורג ובריח. דיון וגזירת הדין – הנאשם אדם צעיר כבן 21, רווק, אשר עובד לפרנסתו בעיר ראשון לציון בעבודה פיזית בחברת ריהוט גדולה (כמתואר בטיעוני ההגנה ובדברי הנאשם עצמו). צודק ב"כ הנאשם כי העבירה נשוא פרשה זו התרחשה לפני כשנתיים מאז הוכיח הנאשם כי לא בוצעו מצידו נהיגות נוספות ואין לחובתו הסתבכות באירועים פליליים. הנאשם מחזיק בעבודה ונראה כי בחר בדרך חיים נורמטיבית. אני מסכים עם ההגנה כי הגם שמסלול הכולל "טיפול" במסגרת שירות המבחן לא נמצא מתאים לנאשם זה, עדיין סבור השירות כי שליחתו של הנאשם למאסר אינה מתאימה למצבו הנוכחי ואף מאסר בדרך של עבודות שירות עלול לשיטת השירות לייצר "התנגשות" עם עבודתו ודרך חייו הנורמטיבית היום. 3 יחד עם זאת, מתחמי הענישה מכתיבים מכח החוק גישה ענישתית אשר חייבת לייצר הלימה בין מעשה העבירה בנסיבותיה ובין העונש הראוי. הנאשם בלתי מורשה לנהיגה שמעולם לא עבר את מבחני הנהיגה כנדרש. ככזה, כל נהיגה שלו ברכב יוצרת סכנה ברף גבוה לכל משתמשי הדרך. בפרשה זו לא מיוחסת לנאשם בריונות כבישים מעבר לעצם הנהיגה עצמה ולכן הסיכון אשר נגרם נובע מעצם הנהיגה כבלתי מורשה ולא מהתפרעות עם הרכב בו נהג. נהיגה זו של הנאשם הייתה כאשר פסילה פעילה הנובעת מפסילתו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו הוטלה על ידי בית המשפט בהליך פלילי אחר. גזר דין | 20/11/2016 | בית המשפט לתעבורה – באר שבע מאזכרים – 0 | עמודים – 4 ת"א (רמלה) 4159-96- אסתר ביטון נגד 1. עירית ראשון לציון שמות השופטים: א סלטון like dislike copy enlarge 1 מהות התביעה 1.1 תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, לטענתה, עת חצתה את הכביש בראשון לציון, במעבר חציה מסומן כחוק. 1.2 על פי הנטען בכתב התביעה, כאשר חצתה התובעת את רח' הרצל בעיר, במעבר חציה, ליד בית מספר 41, נתפס עקב נעלה באחד הבקיעים בכביש, שנוצרו לפי הנטען מהתפוצצות הכביש מעל פתחים לחפירה תת קרקעית שכוסו באספלט, כתוצאה מחלוף הזמן ומחוסר תחזוקה. 1.3 התובעת טוענת כי הנתבעת 1 (להלן – העיריה) הפרה הוראות החוק שנועדו בין היתר לשמור על בריאותה של התובעת, ועקב מחדל זה, נפלה ונחבלה התובעת. 1.4 לחלופין או במצטבר טוענת התובעת, כי העיריה התרשלה כלפיה בקיום חובותיה כעיריה, הממונה בין היתר, על שלמות, תקינות ותחזוקת הרחובות והמדרכות. עקב התרשלותה זו של העיריה נפלה ונחבלה התובעת. 1.5 התובעת תובעת גם את הנתבעת 2 כמי שביטחה את העיריה בבטוח סיכוני צד ג' ואשר על פיו, לטענת התובעת, אחראית העיריה לפצות את התובעת בגין נזקיה. 1.6 הנתבעות מכחישות את ארוע התאונה האמורה, את אחריותה ו/או רשלנותה של העיריה לתאונה האמורה ואף טוענות כי התאונה, אם אכן ארעה, הרי שארעה כתוצאה מרשלנותה של התובעת. כמו כן, מכחישות הנתבעות את ראשי הנזק הנתבעים על ידי התובעת ואת הסכומים אותם תבעה. 1.7 עוד טענו הנתבעות (בסעיפים 3 ב. וג. של כתב ההגנה) כדלקמן: ". . . מכסה האספלט של הפתח המצוי במעבר החציה הרלבנטי לכתב התביעה, הותקן ע"י חברת "בזק", הואיל והפתח הינו גוב של חברת "בזק". . פסק דין | 20/04/1998 | שלום – רמלה מאזכרים – 3 | עמודים – 7 עפת (מרכז) 13619-03-22- פואד אלמראחלה נגד מדינת ישראל שמות השופטים: שמואל בורנשטין,יעל טויסטר מיכאל קרשן like dislike copy enlarge פתח דבר 1. בפנינו ערעור על גזר הדין מיום 26.1.2022 של בית המשפט לתעבורה מחוז מרכז בתיק גמ"ר 166-07-19 שבו הורשע המערער לאחר שמיעת ראיות בעבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה, התשכ"א -1961 ונגזרו עליו העונשים הבאים: 13 חודשי מאסר בפועל; 9 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור עבירת גרם מוות ברשלנות או נהיגה בפסילה; פסילה בפועל למשך 14 שנים מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה, כאשר בחלוף 10 שנים תסווג הפסילה ותחול רק על כלי רכב כבד; 10 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור עבירה של גרם מוות ברשלנות או נהיגה בפסילה; פיצוי כספי למשפחת המנוחה בסך 25,000 ; קנס כספי בסך 2,000 או 3 חודשי מאסר תמורתו. 2. ערעורו של המערער הופנה בתחילה הן כנגד הכרעת הדין והן כנגד גזר הדין, אלא שבמהלך דיון שהתקיים בפנינו ביום 1.5.2022 , חזר בו המערער מהערעור כלפי הכרעת הדין, ולפיכך פסק דיננו יתמקד אך בערעורו כלפי גזר דין. עובדות המקרה לפי קביעות בית המשפט קמא 3. ביום 7.4.2019 סמוך לשעה 12:22 נהג המערער במשאית מערבל בטון מסוג דאף ברחוב לישנסקי בראשון לציון מכיוון צפון לדרום והתקרב לצומת עם רחוב סחרוב. 2 המערער נהג במשאית בנתיב הימני ביותר מבין ארבעה נתיבים. לאחר שהתחלף מופע האור ברמזור לירוק בכיוון נסיעת המערער, החל המערער בנסיעה, פנה ימינה בקשת רחבה לנתיב השמאלי ברחוב סחרוב. אותה עת, שתי הולכות רגל חצו את הכביש, על מעבר החצייה משמאל לימין בכיוון נסיעת המערער, והמערער האט נסיעתו. בעוד הולכות הרגל חוצות את מעבר החצייה, החלה המנוחה, ילידת 1939, לחצות את הכביש על גבי מעבר החצייה מימין לשמאל בכיוון נסיעת המערער. פסק דין | 18/07/2022 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 0 | עמודים – 10 ת"ד (תל אביב) 5754-01-20- מדינת ישראל נגד דוד כרמלי שמות השופטים: צפורה משה like dislike copy enlarge מפנה להגדרת המונח "מעבר חצייה" כפי שהוגדר בתקנות התעבורה בזו הלשון: "חלק הכביש המסומן כמיועד לחצייתו על ידי הולכי הרגל". חרף האמור, וביתר שאת גם לאחר שבית המשפט הבהיר בהחלטתו מיום 28.12.21 עמ' 9 ש' 1-2 כי כל חומר הראיות של התביעה מתייחס אך למונח "מעבר חצייה" כשטח המסומן על הכביש ולא למונח "תחום מעבר חצייה", המשיכה המאשימה לדבוק באותה חזית, וזאת תוך התעלמות מוחלטת הן מטענות ההגנה במהלך המשפט והן מהאמור בהחלטת בית המשפט הנ"ל. חובתה של התביעה לפרט את התיאור העובדתי במלואו ובצורה נהירה בכתב האישום מעוגנת בסעיף 85(4) לחסד"פ. תכלית התיאור הינה כפולה, ראשית, על מנת ליתן לבית המשפט תמונה של הפרשה, תוך שימת דגש על חלקו של הנאשם באחריות להתרחשותה, ולאפשר לו לקבוע על פיו תחומי הדיון ושנית, ליתן לנאשם, תמונה שלמה של העובדות, אשר המאשימה מתעתדת להוכיח, וזאת על מנת לאפשר לו, להכין את הגנתו כראוי. תיאור העובדות חייב לשקף את כל רכיבי העבירה המיוחסת לנאשם הן הפיזי והן הנפשי. תיאור העובדות חייב להיות כזה שאם הנאשם מודה בו די בכך כדי לבסס את הרשעתו בהוראה המצוינת בהוראות החיקוק. (הפנתה לספרו של כב' השופט קדמי, "על סדר הדין הפלילי, מהדורה מעודכנת תשס"ט – 2009, עמ' 915 ולפסיקה המאוזכרת שם). 46 חרף הוראות החוק וההלכות המשפטיות, בחרה המאשימה לבנות "קונסטרוקציה סטנדרטית" של "כתב אישום הזוי", המנוגד לעובדות האובייקטיביות, אשר היו ידועות לה, עוד בעת ניסוחו והגשתו לבית המשפט. כל זאת, תוך התעלמות מוחלטת, מהחובות המוטלות על הילד המעורב, כהולך רגל מכוח תקנות 110 ו-111 לתקנות התעבורה וכמו כן מתרומתו של נהג הרכב שעמד על מעבר החצייה, וחסם אותו לחלוטין. הכרעת דין | 23/10/2022 | בית המשפט לתעבורה – תל אביב מאזכרים – 1 | עמודים – 53 פל (באר שבע) 10428-03-22- מדינת ישראל נגד עלי אבו כף (עציר)- בעצמו שמות השופטים: אושרת חנה בר like dislike copy enlarge כעולה מעברו התעבורתי של הנאשם הנאשם בלתי מורשה ואולם צבר לחובתו 2 הרשעות קודמות, בגין עבירות זהות של בלתי מורשה (שתי עבירות) ונהיגה בזמן פסילה, אותן ביצע ביחד עם עבירות פליליות. יצוין כי העבירה של נהיגה בזמן פסילה אינה מדווחת ברישום התעבורתי ואולם גזר הדין נשוא המאסר המותנה הוגש (ת"פ 95257-11-15) ומתוכנו עולה כי הנאשם הורשע גם בעבירה של נהיגה בפסילה, בנוסף ליתר העבירות. כעולה מעברו הפלילי של הנאשם, לנאשם 8 הרשעות קודמות, בין היתר, בעבירות זהות של נהיגה בהיותו בלתי מורשה ובזמן פסילה. כמו כן, מיוחסות לנאשם עבירות של החזקת אגרופן, נהיגה פוחזת, גניבה מרכב (מספר עבירות), גניבה, התפרצות למקום מקורים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו (מספר עבירות), הריגה, הפרת הוראה חוקית (מספר עבירות), הדחה באיומים, שיבוש מהלכי משפט, איומים קשירת קשר לביצוע פשע והתחזות לאחר במטרה להונות. מדובר בעבר פלילי מכביד. הנאשם נשא עונשי מאסר בעברו. כעולה מעברו הפלילי והתעבורתי, הנאשם הורשע במסגרת תיק 59257-11-15, בבית משפט השלום בראשון לציון, גזר דין מיום 24.2.2016 , בין היתר, בעבירה של נהיגה בהיותו בלתי מורשה, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה פוחזת, גניבת רכב, גניבה, התפרצות למקום מגורים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, אי ציות לרמזור אדום, נהיגה במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך ונהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף. בגזר הדין נידון הנאשם לעונשים הבאים : 30 חודשי מאסר בפועל תוך הפעלת שני מאסרים מותנים, אשר אחד מהם הוא מאסר מותנה שהוטל עליו במסגרת תיק ההריגה, פסילה לתקופה של 12 חודשים מיום שחרורו במצטבר לכל פסילה אחרת, 7 חודשי מאסר לתקופה של 3 שנים מיום שחרורו שלא יעבור עבירות רכוש מסוג פשע, 5 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו שלא יעבור עבירות רכוש מסוג עוון ועבירות תעבורה בהן הורשע, פסילה מותנית 12 חודשים למשך 3 שנים. גזר דין | 04/12/2022 | בית המשפט לתעבורה – באר שבע מאזכרים – 0 | עמודים – 16 תת"ע (פתח תקווה) 12580-11-21- מדינת ישראל נגד הילה שיקלי שמות השופטים: שירי שפר like dislike copy enlarge עו"ד גולן הנאשמת בעצמה גזר דין 1. הנאשמת הורשעה, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיפים 62(3), 64ב(א)(3) ו- 39א לפקודת התעבורה , תשכ"א – 1961 יחד עם תקנה 169א(1) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961. 2. על פי עובדות כתב האישום והכרעת הדין המרשיעה, ביום 12.11.2021 נהגה הנאשמת ברכב פרטי בעיר ראשון לציון בהיותה שיכורה בכך שבבדיקת אוויר נשוף שמסרה נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף הינו 520 מיקרוגרם, העולה על ריכוז של 240 מיקרוגרם שנקבע בתקנות. נהיגתה התבטאה בישיבתה ברכב מונע, במושב הנהג. חוות דעת ממונה על עבודות השירות 3. מחוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 07/04/24 עולה כי הנאשמת נמצאה מתאימה לביצוע מאסר בדרך של עבודות שירות במגבלות. ראיות לעונש 4. המאשימה הגישה גיליון הרשעות קודמות של הנאשמת בתעבורה (ת/18) וגזר דין מתיק תת"ע 3768-07-19 (ת/19). 5. ב"כ הנאשמת הגיש מסמכים מן המוסד לביטוח לאומי הנוגעים לנאשמת ולבנה (נ/2) וכן טיוטת תיקון תקנות התעבורה, התשפ"ג-2023 (נ/3). טיעוני הצדדים 6. ב"כ המאשימה בטיעוניה, הפנתה לחומרת העבירה, לפגיעה בערכים המוגנים, ולעברה התעבורתי של הנאשמת אשר נוהגת משנת 2015 ולחובתה 4 הרשעות קודמות כאשר ביניהן הרשעה דומה בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים בגינה הוטל על הנאשמת בין היתר מאסר על תנאי, בר הפעלה כעת. לשיטת ב"כ המאשימה, מתחם העונש ההולם, נע בין מאסר על תנאי ועד 12 חודשי מאסר בפועל ופסילה בת שנתיים ועד 10 שנים. אשר לעונשה של הנאשמת – ביקשה לקחת בחשבון את היות העבירה חוזרת וביצועה בעוד מאסר מותנה תלוי ועומד כנגדה. גזר דין | 08/04/2024 | בית המשפט לתעבורה – פתח תקווה

פסיקה רלוונטית

רע"פ 7002/13- ד. פ. נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שהם like dislike copy enlarge של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 6.10.13 , בעפ"ת 53657-07-12, שניתן על ידי כבוד השופטת הבכירה נגה אוהד בשם המבקש: עו"ד אליהו גולן החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, בעפ"ת 53657-07-12 (כב' השופטת נ' אהד), מיום 6.10.2013 , אשר דחה את ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה, בת"ד 8204-10-10 (כב' השופטת א' וישקין – סג"נ), מיום 9.7.2012 . בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור, הגיש המבקש, באמצעות בא כוחו, בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. ביום 17.10.2013 , הוריתי על עיכוב ביצוע עונש המאסר אשר הושת על המבקש, עד להכרעה בבקשת רשות הערעור. רקע והליכים קודמים 2 2. נגד המבקש הוגש כתב אישום, במסגרתו יוחסו לו העבירות הבאות: נהיגה בשכרות, לפי סעיף 62(3), בקשר עם סעיפים 38(1) ו-39(א) לפקודת התעבורה (להלן: פקודת התעבורה), ובקשר עם תקנה 26(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה); נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2), בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה; וגרימת תאונה בה נפגע אדם ונגרם נזק, לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה. מעובדות כתב האישום עולה, כי ביום 19.6.2010 , בשעה 02:35 או בסמוך לכך, נהג המבקש ברכבו, ברחוב שלום עליכם בעיר נתניה, כשבגופו 700 אלכוהול בליטר אוויר נשוף. כתוצאה מכך, איבד המבקש שליטה על רכבו, התנגש בעמוד תאורה ונחבל בגופו. 3. המבקש הורשע, על יסוד הודייתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. במסגרת הסדר הטיעון, הוסכם בין הצדדים כי המבקש ישלח אל שירות המבחן לצורך קבלת תסקיר מבחן, וכי טיעוני המשיבה לעונש יותאמו לאמור בו, כך שאם התסקיר יהיה חיובי, תעתור המשיבה לענישה צופה פני עתיד, ואם לאו, תעתור המשיבה לעונש של מאסר בפועל. החלטה | 07/12/2013 | בית המשפט העליון מאזכרים – 19 | עמודים – 8 2842/10 עפ- נוי קלדרון נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א רובינשטיין,ס גובראן,ח מלצר like dislike copy enlarge בהכרעת דין מנומקת ומקיפה, המבוססת ברובה על קביעת ממצאי מהימנות ועובדה, הרשיע בית המשפט המחוזי את המערער בעבירות של הריגה, גרם חבלה של ממש, חציית צומת ברמזור אדום, סטייה מנתיב נסיעה, מהירות (בלתי) סבירה לפי תקנה 51 לתקנות התעבורה, נהיגה תחת השפעת אלכוהול לפי סעיפים 62(3) ו-64ב(א) לפקודת התעבורה חלופה (4) להגדרת "שיכור", ונהיגה כאשר בגופו מצויים תוצרי חילוף של סם מסוכן לפי סעיפים 62(3) ו-64ב(א) לפקודת התעבורה, חלופה (2) להגדרת "שיכור". לעומת זאת, זיכה בית המשפט את המערער מן העבירה של נהיגה תחת השפעת סמים, לפי סעיפים 62(3) ו-64ב(א)לפקודת התעבורה, חלופה (4) להגדרת "שיכור". להלן נסקור את העיקרים שבנימוקיו. 5. מן הבחינה העובדתית עמדו בפני בית המשפט שתי שאלות כלליות ומרכזיות. שתיהן קשורות בטבורן לאחריות המערער לתאונה. האחת, נוגעת לאופן שבו התרחשה התאונה בפועל האמנם היה, כטענת המערער, רכב נוסף מעורב אשר לו האחריות לתאונה, וכיצד נהג והתנהל המערער עובר לתאונה. השנייה, נוגעת לאפשרות המצאותם של סמים ואלכוהול בגופו של המערער בעת התאונה, ולהשפעתם של אלו על נהיגתו. 6. בית המשפט נתן אמון מלא בעדותה של מאי עדת ראייה מרכזית לתאונה ולאופן נהיגתו של המערער עובר לתאונה ובעדות בוחני התנועה שהעידו מטעם המשיבה. נקבע, כי העדויות שנשמעו משתלבות אלו באלו ובממצאים האובייקטיבים שנמצאו בזירת התאונה, וכי מכלל הראיות שהוצגו עולה תמונה עובדתית מהימנה התומכת בגירסת המשיבה לאופן התרחשותה של התאונה. גירסתו של המערער, לעומת זאת, נדחתה. פסק דין | 22/01/2012 | בית המשפט העליון מאזכרים – 80 | עמודים – 33 רע"פ 5866/12- דניאל קרלקוב נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שהם like dislike copy enlarge עוד נטען בכתב האישום, כי המבקש נהג במהלך התאונה בהיותו שיכור, שכן הוא התנדנד בעמידה ובהליכה על קו, ובבדיקת נשיפה שנערכה לו נמצאו בגופו 515 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף, כמות העולה על זו המותרת בחוק. 4. ביום 24.5.2012 , הרשיע בית המשפט לתעבורה בתל-אביב-יפו את המבקש בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום. בית המשפט קבע, כי על אף שלא הוכח כי מכשיר הבדיקה מסוג "ינשוף", בו נעשה שימוש לבדיקת המבקש, עמד בתנאים הנדרשים להוכחת תקינותו, הרי שהלכה פסוקה היא כי ניתן להרשיע נאשם בעבירה של נהיגה בשכרות, על-פי ממצאי התנהגות בלבד. בית המשפט מצא כי די בממצאים הבאים על מנת להרשיע את המבקש: הודיית המבקש כי שתה 1/3 כוס בירה, לכל הפחות, עובר לנהיגה; סתירות בין הודעתו של המבקש במשטרה ועדותו בבית המשפט לעניין המקום והזמן שבו שתה לאחרונה, טרם התאונה; הימנעות המבקש מלהביא לעדות מי מחבריו עמם בילה עובר לתאונה, על מנת שיתמכו בגרסתו בנוגע לכמות האלכוהול ששתה; כישלונו של המבקש במרבית מבחני הביצוע שנערכו לו לאחר התאונה; ולבסוף, אי הדיוקים וחוסר האמינות של המבקש ועדת ההגנה שהעידה מטעמו. על יסוד האמור, קבע בית המשפט לתעבורה, כי המאשימה עמדה בנטל המוטל עליה והוכיחה ברמה הנדרשת במשפט פלילי, כי המבקש גרם לתאונת דרכים ולחבלה של ממש, והוא הורשע בנהיגה בקלות ראש ובשכרות. בגזר דינו, עמד בית המשפט לתעבורה על חומרת העבירות שביצע המבקש ועל עברו התעבורתי (5 הרשעות קודמות). כן נקבע, כי יש להתחשב בתרומתו של נהג המונית לקרות התאונה, ובנסיבותיו האישיות של המבקש, ובכללן: גילו הצעיר; היותו בן יחיד שתומך באימו ומתגורר עימה; אשר שירת שירות צבאי מלא ועובד למחייתו. החלטה | 19/08/2012 | בית המשפט העליון מאזכרים – 18 | עמודים – 5 בש"פ 5699/13- מורן בן לולו קפלן נגד מדינת ישראל שמות השופטים: י דנציגר like dislike copy enlarge לפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט י' קינר) בעפ"ת 41862-07-13, מיום 5.8.2013 , בה נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין שניתן כנגד העוררת בבית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (השופטת ט' אוסטפלד נאוי), בת"ד 7739-12-11, מיום 14.7.2013 . עיקר השאלה בערר הינה אם בנסיבות העניין יש לעכב את עונש הפסילה של העוררת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 30 חודשים. תמצית עובדות כתב האישום 1. ביום 4.1.2011 בשעה 00:50 נהגה העוררת ברחובות העיר נתניה. העוררת נכנסה לצומת מרומזר בעת שדלק אור אדום, מבלי לשים לב לדרך, חסמה את נתיב נסיעתו של רכב שהגיע מהכיוון הנגדי, ורכביהם התנגשו. כתוצאה מהתאונה ניזוקו העוררת והנהג המעורב ונגרמה לעוררת חבלה של ממש (שבר בחוליות). באותה העת לא החזיקה העוררת ברישיון נהיגה תקף. כמו כן העוררת סירבה לתת דגימת דם לדרישת שוטר לצורך בדיקת שיעור האלכוהול בדמה. לפיכך, הואשמה העוררת בביצוע עבירות של אי ציות לאור אדום ברמזור, נהיגה בקלות ראש, גרימת תאונה בה נפגע אדם ונגרם נזק, נהיגה בשכרות, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וחבלה של ממש, כמפורט בכתב האישום. ההליכים בבית משפט השלום לתעבורה 2. בדיון לפני בית משפט השלום לתעבורה כפרה העוררת בעובדות כתב האישום בכל האמור לעבירות של נהיגה בשכרות ולאי ציות לאור האדום ברמזור. העוררת טענה כי הנהג המעורב הוא שפגע בה ולא ההיפך. עוד נטען כי העוררת סירבה ליתן דגימת דם בשל מצבה הרפואי וכי לא הוסברה לה המשמעות המשפטית של הסירוב. 3. בית משפט השלום לתעבורה הרשיע את העוררת בביצוע עבירה של נהיגה בשכרות, לפי סעיפים 62(3), 64ד(א) ו-39א לפקודת התעבורה , התשכ"א-1961 (להלן: הפקודה), בצירוף תקנה 169 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: התקנות). החלטה | 22/08/2013 | בית המשפט העליון מאזכרים – 15 | עמודים – 6 רע"פ 4766/19- מוחמד יחיה נגד מדינת ישראל שמות השופטים: י אלרון like dislike copy enlarge בגין מעשים אלו יוחסו למבקש עבירות של נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה (להלן: פקודת התעבורה); התנהגות הגורמת נזק וחבלה של ממש לאדם, לפי סעיפים 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה) ו-38(3) לפקודת התעבורה; סטייה מנתיב נסיעה, לפי סעיפים 40(א) לתקנות התעבורה ו-38(3) לפקודת התעבורה; נהיגה בשכרות, לפי סעיפים 62(3), 39א, 64ד(א), 64ב(א) ו-38(1) לפקודת התעבורה וסעיפים 169א, 169ב(א), 169ו(א) ו-26(2) לתקנות התעבורה; נהיגה ברכב ללא פוליסת בת-תוקף לרכב, לפי סעיפים 2( א) ו-2(ב) לפקודת ביטוח רכב מנועי, התש"ל-1970; נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה בתוקף, לפי סעיפים 10(א) ו-38(1) לפקודת התעבורה; אי הגשת עזרה לנפגע בתאונה, לפי סעיף 144(א)(2) לתקנות התעבורה וסעיף 38(1) לפקודת התעבורה; וכן עבירה של אי מסירת פרטים לנפגע בתא ונה, לפי סעיף 145(א) לתקנות התעבורה. 5. במענה לכתב האישום הודה המבקש תחילה בהימצאותו במקום התאונה, בנהיגה ללא רישיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח בתוקף וכן בנזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה, אולם כפר בסיבות לקרות התאונה ובאחריותו לגרימתה. לאחר שנקבע התיק לשמיעת ראיות שינה המבקש את גרסתו וכפר אף בנהיגתו ברכב בעת התאונה וממילא בכךשנהג ללא רישיון נהיגה וביטוח. 3 6. בית משפט השלום לתעבורה בחדרה הרשיע את המבקש לאחר שמיעת ראיות בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום. החלטה | 14/07/2019 | בית המשפט העליון מאזכרים – 22 | עמודים – 7 רע"פ 6184/13- מיכאל אדר נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שהם like dislike copy enlarge בית המשפט המחוזי עמד על כך, כי בית המשפט לתעבורה, בחן את תסקיר שירות המבחן וההמלצות הכלולות בו, ונתן דעתו למצבו הרפואי של המבקש, וקבע כי, במכלול השיקולים, הושת על המבקש עונש ראוי. כמו-כן, קבע בית המשפט המחוזי, כי גזר הדין במקרה דנן, נאמן להלכה הפסוקה, בעבירות של גרם מוות ברשלנות בתאונת דרכים, ועקרונות ההלכה ייושמו בו נכונה. לפיכך, הגיע בית המשפט המחוזי לכלל מסקנה, כי אין להתערב בעונש, אשר נגזר על המבקש, שכן אין בו משום "סטיה של ממש ממדיניות הענישה הראויה". הבקשה לרשות ערעור 6. ביום 22.8.2013 , הגיש המבקש, באמצעות בא-כוחו, עו"ד אשר ארבל, את בקשת רשות הערעור המונחת לפניי. הטיעון העיקרי הנשטח בבקשה הינו, כי נגזר על המבקש עונש ה"חורג חריגה של ממש לחומרא ממדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים", וזאת, לאור נסיבותיו האישיות, ולנוכח נסיבות ביצוע העבירה. לעניין אחרון זה, נטען על-ידי המבקש, כי "אין זה אירוע רגיל של תאונה בכביש ואמות המידה לרבות מדיניות ההרתעה צריכות להיות שונות". דיון והכרעה 7. לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, הגעתי למסקנה, כי דין הבקשה להידחות. הלכה היא, בשיטת משפטנו, כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי", שמורה אך לאותם מקרים מיוחדים, המעוררים שאלה משפטית נכבדה או סוגיה ציבורית כבדת משקל, החורגת מעניינם של הצדדים לבקשה, וכן למקרים, יוצאי דופן, בהם ניכר חשש מפני עיוות דין או מתגלה אי-צדק מהותי (רע"פ 5115/13 שרון נ' מדינת ישראל ( 8.9.2013 ); רע"פ 5212/13 שמעון נ' מדינת ישראל ( 29.8.2013 ); רע"פ 5168/13 גורדיצקי נ' מדינת ישראל ( 22.8.2013 )). הבקשה שלפניי נסובה סביב עניינו הפרטני של המבקש, היא אינה מגלה כל סוגיה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, והיא אינה מעוררת שיקולי צדק התומכים בקבלתה, ועל-כן, דינה להידחות. החלטה | 11/09/2013 | בית המשפט העליון מאזכרים – 1 | עמודים – 4 23854/10 עפת (מרכז)- אפרים ארביב נגד מדינת ישראל באמצעות פממ שמות השופטים: אחיקם סטולר like dislike copy enlarge בפני ערעור על הכרעת הדין של בית משפט לתעבורה בנתניה, ת 2458/06, מיום 3/10/10 (כבוד השופטת רות רז), בו הורשע המערער בעבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה (להלן: "פקודת התעבורה" או "הפקודה") וכן על גזר הדין מיום 2/11/10 במסגרתו נדון המערער לעונשים הבאים: קנס בסך 1,200 ; 18 חודשי פסילה בפועל בניכוי 30 יום של הפסילה המינהלית; פסילה של 6 חודשים על תנאי למשך שנתיים; מאסר של 3 חודשים על תנאי למשך 3 שנים. עיקר הערעור נסב על השאלה האם נוכח תיקונים 72 88 ו- 97 לפקודת התעבורה, מיום 15/12/05 10/4/08 ומיום 9/12/10 בהתאמה, ניתן להרשיע נהג בנהיגה בשיכרות רק על סמך בדיקת מאפיינים. ובאם התשובה לכך חיובית מה הם התנאים להרשעה כאמור. להבהיר – "בדיקת מאפיינים" היא בדיקה שנועדה לקבוע מצב שכרותו של אדם על פי מאפיינים בהתנהגותו. הבדיקה נעשית על סמך התרשמותו הסובייקטיבית של השוטר ממאפייני התנהגותו של החשוד במצב של שכרות. בין המאפיינים להתנהגות במצב של שכרות נהוג למנות: עמידה לא יציבה, בהליכה על קו מתנדנד, הליכה בזיג-זג, מבחן הבאת אצבע לאף בעיניים עצומות, ריח אלכוהול והתנהגותו רדומה. באשר למהותה של בדיקת המאפינים ארחיב בהמשך. 1. כתב האישום כתב האישום מייחס למערער כי ביום 16.12.05 בשעה 2:10 נהג המערער ברכב בהיותו שיכור ובדוגמא של אוויר נשוף על פי בדיקת נשיפה, שנערכה לו נמצאו 505 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף, העולה על המידה הקבועה בחוק. על סמך ממצאי הבדיקה הואשם בעבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיפים 62(3), 64ב'(א) ו- 39א לפקודת התעבורה (להלן: "פקודת התעבורה" או "הפקודה") ותקנה 169א לתקנות התעבורה, תשכ"א 1961 (להלן: "תקנות התעבורה" או "התקנות"). פסק דין | 02/04/2011 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 50 | עמודים – 28 עפ"ת (מרכז) 18949-05-24- הילה שיקלי נגד ' מדינת ישראל שמות השופטים: העמית אחיקם סטולר like dislike copy enlarge מפרקליטות מחוז מרכז עוה"ד מור שילוני פסק דין לפני ערעור על פסק דינו של בית-משפט השלום לתעבורה מרכז בתת"ע 12580-11-21 מיום 09.4.24 (כב' השופטת שירי שפר), שהרשיע את המערערת בעבירה שעניינה נהיגה בשכרות ונגזרו עליה העונשים הבאים: א. פסילה בפועל מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים. ב. 3 חודשי עבודות שירות. ג. 7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים. בתנאי שלא תעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה בשכרות או עבירה בניגוד לתקנה 26(2) לתקנות התעבורה או סירוב להיבדק בדיקת שכרות. ד. קנס כספי בסך 720 ₪. ה. פסילה של 6 חודשים על תנאי, למנשך 3 שנים. רקע כללי 1. המערערת הואשמה והורשעה בעבירת נהיגה בשכרות, עבירה על סעיף 62 (3), 64ב(א)(3א) ו-39א לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א-1961. 2. העובדות על פי כתב האישום: ביום 12.11.2021 בשעה 03:35, נהגה המערערת ברכב פרטי ברחוב דרך המכבים 42 בראשון לציון, כשהיא שיכורה בכך שבדגימת אוויר נשוף שמסרה ('בדיקת ינשוף') נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף הינו 520 מיקרוגרם העולה על הריכוז המקסימאלי של 240 מיקרוגרם שנקבע בתקנות. תמצית פסק הדין של בית משפט קמא 3. המערערת נהגה ברכב, בכך שישבה במושב הנהג בהיותו מונע בחניה. 4. אין מחלוקת בין הצדדים שהמערערת ישבה במושב הנהג ברכב כשהוא מונע. באותה העת היה הרכב בחניה. לא נקבע שהמערערת נהגה בפועל ברכב. 5. השאלה היא, בהינתן המצב העובדתי דלעיל, האם ניתן לקבוע שיש לראות את המערערת כמי שנהגה ברכב במועד האמור. בית משפט קמא קבע שישיבה ברכב מונע מהווה 'נהיגה'. פסק דין | 06/10/2024 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 0 | עמודים – 6 תת"ע (פתח תקווה) 12580-11-21- מדינת ישראל נגד הילה שיקלי שמות השופטים: שירי שפר like dislike copy enlarge עו"ד גולן הנאשמת בעצמה גזר דין 1. הנאשמת הורשעה, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיפים 62(3), 64ב(א)(3) ו- 39א לפקודת התעבורה , תשכ"א – 1961 יחד עם תקנה 169א(1) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961. 2. על פי עובדות כתב האישום והכרעת הדין המרשיעה, ביום 12.11.2021 נהגה הנאשמת ברכב פרטי בעיר ראשון לציון בהיותה שיכורה בכך שבבדיקת אוויר נשוף שמסרה נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף הינו 520 מיקרוגרם, העולה על ריכוז של 240 מיקרוגרם שנקבע בתקנות. נהיגתה התבטאה בישיבתה ברכב מונע, במושב הנהג. חוות דעת ממונה על עבודות השירות 3. מחוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 07/04/24 עולה כי הנאשמת נמצאה מתאימה לביצוע מאסר בדרך של עבודות שירות במגבלות. ראיות לעונש 4. המאשימה הגישה גיליון הרשעות קודמות של הנאשמת בתעבורה (ת/18) וגזר דין מתיק תת"ע 3768-07-19 (ת/19). 5. ב"כ הנאשמת הגיש מסמכים מן המוסד לביטוח לאומי הנוגעים לנאשמת ולבנה (נ/2) וכן טיוטת תיקון תקנות התעבורה, התשפ"ג-2023 (נ/3). טיעוני הצדדים 6. ב"כ המאשימה בטיעוניה, הפנתה לחומרת העבירה, לפגיעה בערכים המוגנים, ולעברה התעבורתי של הנאשמת אשר נוהגת משנת 2015 ולחובתה 4 הרשעות קודמות כאשר ביניהן הרשעה דומה בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים בגינה הוטל על הנאשמת בין היתר מאסר על תנאי, בר הפעלה כעת. לשיטת ב"כ המאשימה, מתחם העונש ההולם, נע בין מאסר על תנאי ועד 12 חודשי מאסר בפועל ופסילה בת שנתיים ועד 10 שנים. אשר לעונשה של הנאשמת – ביקשה לקחת בחשבון את היות העבירה חוזרת וביצועה בעוד מאסר מותנה תלוי ועומד כנגדה. גזר דין | 08/04/2024 | בית המשפט לתעבורה – פתח תקווה מאזכרים – 0 | עמודים – 9 עפת (מרכז) 13619-03-22- פואד אלמראחלה נגד מדינת ישראל שמות השופטים: שמואל בורנשטין,יעל טויסטר מיכאל קרשן like dislike copy enlarge פתח דבר 1. בפנינו ערעור על גזר הדין מיום 26.1.2022 של בית המשפט לתעבורה מחוז מרכז בתיק גמ"ר 166-07-19 שבו הורשע המערער לאחר שמיעת ראיות בעבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה, התשכ"א -1961 ונגזרו עליו העונשים הבאים: 13 חודשי מאסר בפועל; 9 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור עבירת גרם מוות ברשלנות או נהיגה בפסילה; פסילה בפועל למשך 14 שנים מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה, כאשר בחלוף 10 שנים תסווג הפסילה ותחול רק על כלי רכב כבד; 10 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור עבירה של גרם מוות ברשלנות או נהיגה בפסילה; פיצוי כספי למשפחת המנוחה בסך 25,000 ; קנס כספי בסך 2,000 או 3 חודשי מאסר תמורתו. 2. ערעורו של המערער הופנה בתחילה הן כנגד הכרעת הדין והן כנגד גזר הדין, אלא שבמהלך דיון שהתקיים בפנינו ביום 1.5.2022 , חזר בו המערער מהערעור כלפי הכרעת הדין, ולפיכך פסק דיננו יתמקד אך בערעורו כלפי גזר דין. עובדות המקרה לפי קביעות בית המשפט קמא 3. ביום 7.4.2019 סמוך לשעה 12:22 נהג המערער במשאית מערבל בטון מסוג דאף ברחוב לישנסקי בראשון לציון מכיוון צפון לדרום והתקרב לצומת עם רחוב סחרוב. 2 המערער נהג במשאית בנתיב הימני ביותר מבין ארבעה נתיבים. לאחר שהתחלף מופע האור ברמזור לירוק בכיוון נסיעת המערער, החל המערער בנסיעה, פנה ימינה בקשת רחבה לנתיב השמאלי ברחוב סחרוב. אותה עת, שתי הולכות רגל חצו את הכביש, על מעבר החצייה משמאל לימין בכיוון נסיעת המערער, והמערער האט נסיעתו. בעוד הולכות הרגל חוצות את מעבר החצייה, החלה המנוחה, ילידת 1939, לחצות את הכביש על גבי מעבר החצייה מימין לשמאל בכיוון נסיעת המערער. פסק דין | 18/07/2022 | מחוזי – מרכז

חקיקה רלוונטית

פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 25. סמכותו של שופט תעבורה like dislike copy enlarge 25. (א) מי שנתמנה שופט תעבורה לענין פקודה זו מוסמך לדון בעבירות אלה: (1) עבירות תעבורה; (2) עבירות לפי הסעיפים 2, 17, 39, 40, 41 ו-46 לפקודת הביטוח, ולפי סעיף 48 לפקודה האמורה במידה שהוא מתייחס לעבירות שפורטו בפיסקה זו; (3) עבירות על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, ועל התקנות והצווים שניתנו על פיו, הנוגעים לתעבורה ולכלי רכב; (4) עבירות על החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), התשכ"ד-1964; (5) עבירות על חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, והתקנות לפיו, אם העבירות נוגעות לכלי רכב; (6) עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שנעברה תוך כדי שימוש ברכב; (7) עבירות לפי חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997; (8) עבירה לפי סעיף 23(ב)(5) לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו-2005; (9) עבירות לפי חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008, אם העבירות נוגעות לרכב מנועי; (10) עבירות לפי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016; (11) עבירות לפי סעיפים 59ו ו-59יח לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971; (12)5 ערעור על החלטת בית דין לתעבורה לפי סעיף 24 לחוק הפרות תעבורה מינהליות. (ב) (בוטל). (ג) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מסמכות שופטים שאינם שופטי תעבורה לדון בעבירות תעבורה. (ד) לגבי העבירות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ולגבי סמכויותיו האחרות לפי פקודה זו דין שופט תעבורה כדין שופט בית משפט שלום ויהיו לו כל הסמכויות המסורות לשופט בית משפט שלום. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 62. עבירות like dislike copy enlarge 62. העובר אחת העבירות האלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס, כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), ואם העבירה היא עבירת קנס שדן בה בית המשפט – קנס פי 1.25 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ואם הוא בעל היתר הפעלה כהגדרתו בסעיף 16ד – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור: (1) מפיר הוראה מהוראות פקודה זו; (2) נוהג רכב בדרך בקלות ראש, או ברשלנות, או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור, אף אם היא פחותה מן המהירות המכסימלית שנקבעה או מי שמפעיל רכב עצמאי במהירות כאמור; (3) הוא שיכור בהיותו נוהג רכב, או בהיותו ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי; לענין זה, "שיכור" ו "ממונה על הרכב" – כהגדרתם בסעיף 64ב; (4) בהיותו נוהג רכב שדרך נהיגתו גרמה לעבירה הוא מסרב להגיד שמו או מענו או מגיד שם או מען כוזבים; (5) בהיותו בעל רכב או מחזיק רכב או מי שהרכב בשליטתו, אינו מוסר מיד, לפי דרישתו, של שוטר, ידיעה שבידו למסרה והיא עשויה להביא לזיהויו ולתפיסתו של נהג הרכב שהיה מעורב בתאונה או שבדרך שימושו ברכב היה משום עבירה, אלא שאם נדרש למסור את הידיעה בכתב – עליו למסרה תוך 15 יום מיום הדרישה; (6) בהיותו נוהג רכב מנועי או ציבורי אינו מציג את רשיונו כשהוא נדרש לכך על ידי שוטר; (7) בהיותו נוהג רכב אינו עוצר בשעה שבגלל מציאות רכבו בדרך אירעה תאונה לאדם, או לבהמה או לרכב שאדם ממונה עליהם, ואינו מגלה, כנדרש לכך, שמו ומענו שלו ושמו ומענו של בעל הרכב ואת תו הרישום או המספר של הרכב; (8) מפיר הוראת תמרור שבדרך או אות הניתן על ידי שוטר במדים; (9) מזייף כל סימן המשמש לזיהוי רכב או כל רשיון שניתן לפי פקודה זו, או שבמרמה הוא משנה אותם או משתמש בהם או משאילם לאחר או מניח לאחר להשתמש בהם; (10) משנה שלא כדין רישום של טכוגרף; (11) משבש את פעולתו התקינה של מיתקן מגביל מהירות שהותקן ברכב לפי הוראות סעיף 65א; (12) (א) מחנה את רכבו באופן החוסם רכב אחר, ובכלל זה באופן שאינו מאפשר לנכה להיכנס לרכבו הנושא תג נכה או לצאת ממנו במקום חניה לנכים, בשל כך שהוא מחנה את רכבו בשטח לצד מקום חניה כאמור המסומן בתמרור כאסור בחניה; הוראות פסקה זו יחולו גם במקום שאינו דרך. (ב) בפסקה זו – "מקום חניה לנכים" – מקום חניה שלפי תמרור המוצב בו הוקצה לחניית נכים לפי דין; "נכה" ו "תג נכה" – כהגדרתם בחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 64ב. בדיקת שכרות like dislike copy enlarge 64ב. (א) בסעיף זה-"ממונה על הרכב"-אחד מאלה: (1) מי שעוסק בהוראת נהיגה, בעת שהלומד נהיגה נהג ברכב; (2) מי שיושב לצדו של נהג חדש ברכב, לצורך מילוי חובת הליווי לפי סעיפים 12א1 או 12א2; "משקה משכר"-משקה שריכוז האלכוהול בו גבוה מהריכוז שקבע השר בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת; לענין זה, רישום ריכוז האלכוהול על גבי מכל המשקה יהיה ראיה לכאורה לריכוז האלכוהול המצוי במשקה; "סם מסוכן"-כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, למעט סם שקבע שר הבריאות ובתנאים שקבע; "שיכור"-אחד מאלה: (1) מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב; (2) מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן; (3) מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע השר, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת וחזקה שריכוז זה היה בגופו בשלוש השעות שקדמו לנטילת דגימות הנשיפה, השתן או הדם, כל עוד לא הוכח ה יפוכו של דבר; (3א) אחד המנויים להלן שלפי דגימת נשיפה, בגופו מצוי אלכוהול בריכוז העולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או לפי דגימת דם-בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב–100 מיליליטר דם: (א) נהג חדש; (ב) נהג שטרם מלאו לו 24 שנים; (ג) נהג בעת נה יגה ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר לפי רישיון הרכב עולה על 3,500 קילוגרם; (ד) נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי; (4) מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן, ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף שנקבע בתקנות לפי פסקה (3) או מהסף כאמור בפסקה (3א פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 61ח אכיפת עבירות תעבורה בידי מפקחים באמצעות מצלמות like dislike copy enlarge 61ח . לשם אכיפת עבירות כאמור בסעיף 61ז, יחולו הוראות סעיף 27א1, ויהיו למפקח הסמכויות לפי הסעיף האמור בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) בסעיף קטן (א), במקום הרישה יקראו "משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יהיה רשאי לבצע פעולות כמפורט להלן בדרך או בדרך עירונית"; (2) סעיף קטן (א1) – לא ייקרא; (3) במקום סעיף קטן (ב) יקראו: "(ב) מפקח רשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, אם נוכח על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם עבר עבירה המנויה בתוספת האחת עשרה";. (4) בסעיף קטן (ו), במקום "ברשות המקומית" יקראו "במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים"; (5) במקום סעיף קטן (ח) יקראו: "(ח) מנהל אגף אכיפה ופיקוח שבמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה אחראי לשמירת הצילומים במשרד האמור";. (6) בסעיף קטן (ט), במקום "ברשות המקומית", יקראו "במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים"; (7) סעיפים קטנים (יא) עד (יג) – לא ייקראו;"; חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024 סעיף: 49. ,( הוראת שעה לעניין סעיף 12 א(ב) לפקודת התעבורה like dislike copy enlarge 49. על אף האמור בסעיף 47, בתקופה של שישה חודשים מיום התחילה, יקראו את פסקה (2) שבסעיף 12א(ב) לפקודת התעבורה כך: "(2) נמסרה לנהג חדש הודעת תשלום קנס כמשמעותה בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב 1982-, בשל עבירה מהעבירות המפורטות בתוספת השלישית, או שהומצאה לו הודעה על החלטה להטיל קנס בשל עבירת תעבורה המנויה בתוספת השלישית המהווה הפרת תעבורה, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תשלום הקנס, ואם ביקש להישפט על העבירה או הגיש ערר לפי סעיף 19 לחוק הפרות תעבורה מינהליות, לפי העניין-עד תום ההליכים המשפטיים בעניין אותה עבירה או בעניין אותה הפרת תעבורה, לפי העניין;" מס' תקנה פירוט נוסף להפרה דרגת קנס (7) 9א(ב) נוהג, שאיננו נוהג חדש, עם תווית 100 (8) 12(ב) 100 (9) 13(א) 100 (10) 15 500 (11) 21(ב)(1) 500 (12) 21(ב)(3) 500 (13) 21(ג) 500 (14) 22(א) אי–ציות לתמרורים למעט תמרורים המגבילים מהירות ותמרורים המפורטים להלן בנפרד 250 (15) 22 (א) אי–ציות לתמרורים 412, 413, 438 ו–817 100 (16) 22(א) אי–ציות לתמרורים 201 עד 208, 401, 402, 405, 406, 408, 415 עד 417, 422 ו–511 עד 513 באזור קנס מוגדל 500 (17) 22(א) אי–ציות נוהג רכב לרמזור למעט אי–ציות לכיוון הנסיעה ברמזור, התחלת נסיעה באור צהוב יחד עם אור אדום 1,500 (18) 22(א) אי–ציות לכיוון הנסיעה ברמזור, התחלת נסיעה באור צהוב יחד עם אדום 500 (19) 22(א) אי–ציות הולך רגל לרמזור 100 (20) 22(א) אי–ציות לתמרור 307 ולתמרור האוסר חניה 250 (21) 22(א) אי–ציות לתמרור 815 250 (22) 22(א) אי–ציות לתמרור 40 תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 סעיף: 169ד. בדיקת נשיפה like dislike copy enlarge 169ד. (א) היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על הרכב הוא שיכור או שהוא מעורב בתאונת דרכים, רשאי הוא לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה. (ב) הראתה בדיקת הנשיפה כי ריכוז האלכוהול בגופו של הנבדק עולה על המידה הקבועה, תשמש תוצאת הבדיקה ראיה בבית משפט הדן בעבירה לפי סעיפים 62(3) ו-64ב לפקודה, או לפי פרק זה (להלן – עבירות נהיגה תוך שכרות). (ג) (בוטלה). (ד) (בוטלה). פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 27א1. אכיפת עבירות תעבורה בידי רשויות מקומיות באמצעות מצלמות like dislike copy enlarge 27א1. (א) מונו רשות מקומית, ראש רשות מקומית או עובד רשות מקומית כרשות תימרור מקומית לגבי דרך, רשאית הרשות המקומית לבצע פעולות כמפורט להלן באותה דרך, או בדרך עירונית שבתחום הרשות המקומית שגוף אחר מונה לגביה כרשות תימרור מקומית: (1) להציב, לתפעל ולתחזק מצלמות, למטרת תיעוד של עבירות תעבורה המנויות בתוספת האחת עשרה (בסעיף זה-עבירות); (2) להפיק צילומים של אירועים שתועדו במצלמות האמורות בפסקה (1) למטרה האמורה באותה פסקה (בסעיף זה-מצלמות), המעידים על ביצוע עבירות. (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בדרכים המנויות בתוספת השתים עשרה שגוף אחר מונה לגביהן כרשות תימרור מקומית ושנמצאות בתחומה של רשות מקומית מסוימת, רשאית אותה רשות מקומית לבצע פעולות כמפורט בפסקאות (1) ו–(2) של סעיף קטן (א), לעניין עבירה המנויה בפרט 1 לתוספת האחת עשרה; השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי לשנות את התוספת השתים עשרה, להוסיף לה או לגרוע ממנה דרכים נוספות כאמור. (ב) עובד הרשות המקומית שהוסמך לכך כאמור בסעיף 228(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, רשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לאותו חוק, אם נוכח על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם עבר עבירה. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין עבירה המנויה בפרט 1 לתוספת האחת עשרה, עובד הרשות המקומית לא ימסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף קטן (ב), למי שרשאי לפי דין לנסוע בנתיב אשר יועד וסומן בתמרור לפי פקודה זו כנתיב לתחבורה ציבורית, לרבות למי שניתן לגבי רכבו תג נכה כמפורט בתוספת התשיעית. (ד) בצילום שהופק לפי סעיף קטן (א)(2) יופיעו הנתונים המנויים בסעיף 27א(א), כולם או חלקם, והתמרור הנוגע לעבירה המתועדת, הנדרשים להוכחת ביצוע העבירה. חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע"ו-2016 סעיף: 1. הגדרות like dislike copy enlarge 1. בחוק זה – "דרך" – כהגדרתה בפקודת התעבורה; "החלטה להטיל קנס" ו"החלטה סופית להטיל קנס" – כהגדרתן בחוק הפרות תעבורה מינהליות; "הפרת תעבורה" – הפרת תעבורה כהגדרתה בחוק הפרות תעבורה מינהליות, שהיא עבירת תעבורה לפי חוק זה; "ועדת הכלכלה" – ועדת הכלכלה של הכנסת; "חוק הפרות תעבורה מינהליות" – חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024; "עבירת תעבורה" – עבירת תעבורה כהגדרתה בפקודת התעבורה, המנויה בתוספת הראשונה; "עובר דרך" – המשתמש בדרך לנסיעה, להליכה, לעמידה, או לכל מטרה אחרת, המנוי בטור א' לתוספת השנייה; "פקח" – פקח שהוסמך לפי הוראות סעיף 3; "רכב" – רכב כהגדרתו בפקודת התעבורה, שעובר הדרך המנוי בטור א' לתוספת השנייה ביצע באמצעותו עבירה כאמור באותה תוספת; "רשות מקומית" – עירייה, מועצה מקומית או איגוד ערים; "תקנות התעבורה" – תקנות התעבורה, התשכ"א-1961; "השר" – השר לביטחון הפנים. תקנות סדר הדין הפלילי (חיקוקים לענין סעיפים 239 ו-240 לחוק), התשכ"ו-1966 סעיף: 1. חיקוקים לענין סעיף 239 like dislike copy enlarge 1. על עבירות לפי החיקוקים שלהלן יחול סעיף 239 לחוק: (1) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (השכרת רכב פרטי), התשי"ט-1959; (2) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הולכת סיור ברכב פרטי), התש"ך-1960; (3) חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ"א-1960; (4) חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961; (5) חוק-עזר של עיריה או מועצה מקומית שהותקן לפי פקודת העיריות או פקודת המועצות המקומיות; (6) חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967, והתקנות לפיו; (7) תקנות-שעת-חירום (רישום ציוד וגיוסו), התשי"ז-1956; (8) חוק גנים לאומיים ושמורות-טבע, התשכ"ג-1963 וחוקי-עזר ותקנות לפיו; (9) חוק הטיס, 1927, וצווים ותקנות לפיו; (10) דיני ההתגוננות האזרחית כמשמעותם בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; (11) חוק חגורות בטיחות ברכב, התשל"ג-1973; (12) סעיפים 152, 170 עד 172, 174, 186, 189, 191 עד 196, 214 עד 216, 223, 225, עד 228, 267, 273, 275, 334, 357, 379 עד 381, 384, 401, 409, 452, ו-490 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; (13) סעיפים 20(א)(1) ו-21 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, צו שניתן לפי סעיף 21(ב) או 27 לחוק האמור וכן סעיף 6 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (יציבות מחירים – הוראת שעה), התשמ"ה-1985; הוראה זו תחול רק לגבי עבירות שנכללו בכתב אישום לבית משפט שלום. (14) תקנות מסילות הברזל (החלת תקנות התעבורה לעניין רכבת מקומית), התשע"א-2011. צו התעבורה (עבירות קנס), התשס"ב-2002 סעיף: [תיקונים: התשס"ד, התשס"ה, התשס"ז, התשע"א, התשע"ב, התשע"ד, התשע"ו, התשע"ז, התשע"ז (מס' 2), התשע"ח, התשע"ט, התשפ"א, התשפ"א (מס' 2), התשפ"ב, התשפ"ד] like dislike copy enlarge (14) ו–(16) ולמעט באזור קנס מוגדל 100 8א 72א(א)(2), (3), (4), (6) ו–(10) 250 9 72(א) למעט פסקאות (2א), (12) ו–(16) באזור קנס מוגדל 250 10 72(א)(2א) למעט בנסיבות המפורטות להלן 500 11 72(א)(2א) בהעמדת שני גלגלים בלבד על המדרכה ובלבד שנותר מעבר של 130 ס"מ לפחות על המדרכה ומותרת החניה בכביש שבו הועמדו שאר גלגלי הרכב 250 12 72(א)(12) למעט באזור קנס מוגדל 250 13 72(א)(12) באזור קנס מוגדל 500 13א 72(א)(14) 250 14 72(א)(16) 1,000 15 72(ב) ו–(ג) 250 15א 72א 500 15ב 73 ברכב שרישיונו פקע 100 16 75 100 17 76(ג) 500 18 143(ב) 100 4. (א) עבירות על פי חוקי עזר של רשות מקומית, כהגדרתה בסעיף 77א(א) לפקודה, או של איגוד ערים, המפורטים בפרט משנה (ב), בדבר הסדרת התנועה של כלי רכב בתחומם לשם צמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה, לפי סעיף 77ב לפקודה-כ"ה בסיון התשס"ב (5 ביוני 2002)

לא נמצאו עורכי דין בתחום התעבורה.