מניתוח הפסיקה והחומר המשפטי עולה תמונה מקיפה של עבודת עורכי דין לענייני ירושה בירושלים. במאמר זה נסקור את המסגרת הנורמטיבית, תפקידיהם של עורכי דין בתחום הירושה בירושלים, החובות המקצועיות והאתיות החלות עליהם, וכן היבטים פרקטיים בעבודתם. כמו כן, נציג המלצות מעשיות לבחירת עורך דין מתאים לטיפול בענייני ירושה בירושלים.
עורכי דין העוסקים בענייני ירושה בירושלים פועלים במסגרת חוק הירושה, תשכ"ה-1965, ותקנות הירושה, תשנ"ח-1998. אלה מסדירים את ההליכים השונים בתחום, לרבות הגשת בקשות לצווי ירושה, צווי קיום צוואה והתנגדויות להם.
ייחודה של ירושלים כעיר בעלת מגוון אוכלוסיות ומאפיינים דתיים שונים משפיע על עבודתם של עורכי דין בתחום הירושה, שכן הם נדרשים להכיר לא רק את ההליכים בבתי המשפט לענייני משפחה, אלא גם את הנהלים בבתי הדין הדתיים השונים, ובמיוחד בבתי הדין הרבניים.
עורך דין לענייני ירושה בירושלים מטפל בהליכים בסיסיים כגון הגשת בקשות לצו ירושה וצו קיום צוואה, ייצוג בהליכי חלוקת עיזבון, וטיפול ברישום והעברת זכויות במקרקעין.
כפי שעולה מהפסיקה:
ת"א (ירושלים) 3989-02-13 גבריאל כהן נגד יוסף אסטנבולי ז"ל (ניתן ב-16/09/14):
"לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בחומר הקיים בתיק, ובהמשך להחלטתי מיום 6.3.14, הגעתי לכלל מסקנה שיש לקבל את התובענה, באופן עקרוני. אני סבור, כי יש בענייננו מספר אינדיקציות משמעותיות לכך שהמבקש אכן רכש את הנכס"
פסק דין זה מדגים את מורכבות ההליכים הקשורים לירושת נכסי מקרקעין בירושלים, ואת חשיבות הייצוג המשפטי המקצועי בהליכים אלה.
אחד התפקידים המרכזיים של עורך דין לענייני ירושה בירושלים הוא עריכת צוואות וטיפול בהתנגדויות לצוואות. הדבר דורש מיומנות מיוחדת, כפי שעולה מהפסיקה:
ת"ע (תל אביב) 9176-07-19 ת.ג נגד ט.א (ניתן ב-12/12/22):
"משנשאל עו"ד ד. ס על ידי ב"כ הנתבעת 'תסביר לנו איך הגיעה אליך המנוחה, אם אין לך אתר אינטרנט, למצוא אותך בהקלדה מקרית, הסבירות, או לא קיימת בכלל, שזה יעלה, ואיך הגיעה אליך הגברת המנוחה ליצור איתך קשר לשירות בעניין צוואה'"
מקרה זה מדגיש את החשיבות של תיעוד מדויק של הקשר עם לקוחות בענייני צוואות, ואת הצורך בהקפדה יתרה על הליכים תקינים, במיוחד כאשר מדובר באוכלוסייה מבוגרת.
מעבר לטיפול הבסיסי בצו ירושה או צו קיום צוואה, עורך דין לענייני ירושה בירושלים מלווה את היורשים בהליכי מימוש העיזבון. הדבר כולל:
רישום והעברת זכויות במקרקעין – טיפול מול לשכת רישום המקרקעין בירושלים להעברת זכויות בנכסי נדל"ן על שם היורשים.
טיפול בחשבונות בנק ונכסים פיננסיים – פנייה לבנקים וגופים פיננסיים לשחרור כספים ונכסים של המנוח.
הסדרת חובות המנוח – טיפול בחובות המנוח מול נושים, רשויות המס ובעלי עניין אחרים.
ליווי בהליכי מכירת נכסי עיזבון – סיוע בהליכי מכירת נכסים מהעיזבון וחלוקת התמורה בין היורשים.
עורכי דין לענייני ירושה בירושלים נדרשים לסטנדרט מקצועיות גבוה במיוחד, נוכח הרגישות והמורכבות של התחום. כפי שעולה מהפסיקה:
בד"מ (ירושלים) 63/10 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים נגד עו״ד יעקב גלעד (ניתן ב-08/11/12):
"הנאשם מואשם בכך, כי בהיותו עורך דין המטפל בעריכת החוזה וברכישת הזכויות בדירתו של המתלונן ואשתו… לא השלים את העברת הזכויות בדירה על שם הרוכשים"
פסק דין זה מדגיש את החובה המוטלת על עורך דין בירושלים להשלים את הטיפול בהעברת זכויות, חובה החלה גם בהקשר של ירושה והעברת זכויות מכוח צוואה או דין.
אחריותו המקצועית של עורך דין לענייני ירושה בירושלים כוללת לא רק את הטיפול המשפטי הטכני, אלא גם חובות נאמנות, זהירות וסודיות. כפי שעולה מהפסיקה:
ת"א (ירושלים) 39668-12-22 פרידה מזרחי נגד עורך דין רוני דובר (ניתן ב-29/01/24):
"התובע הוא עורך דין במקצועו אשר ייצג את התובעת בהסכם מכר… במועד החתימה על ההסכם טרם נרשמו מלוא הזכויות בדירה על שם המוכרת"
מקרה זה מדגיש את חובת הזהירות המוטלת על עורך דין, לוודא את מצב הזכויות באופן מדויק טרם ביצוע עסקה. בהקשר של ירושה, חובה זו מתבטאת בבדיקה יסודית של הזכויות בעיזבון ושל תוקף הצוואה, טרם הגשת בקשות לרשויות השונות.
סוגיה אתית מרכזית בעבודתם של עורכי דין לענייני ירושה בירושלים היא הימנעות מניגודי עניינים. במקרים של ריבוי יורשים או מוטבים בצוואה, על עורך הדין להקפיד לייצג צד אחד בלבד, או לוודא כי כל הצדדים מודעים לייצוג המשותף ומסכימים לו.
חובת הנאמנות ללקוח מחייבת את עורך הדין לפעול להגנה על האינטרסים של הלקוח, בין אם מדובר במצווה המבקש לערוך צוואה, ביורש המבקש לממש את זכויותיו, או במתנגד לצוואה המבקש לבטלה.
עורך דין לענייני ירושה בירושלים נדרש לעבוד מול מגוון רשויות, ביניהן:
לשכת רישום המקרקעין בירושלים – רישום והעברת זכויות במקרקעין מחייב היכרות עם נהלי הלשכה וטיפול יסודי במסמכים הנדרשים.
בתי המשפט לענייני משפחה בירושלים – הגשת בקשות לצווי ירושה, צווי קיום צוואה, וניהול הליכים בהתנגדויות.
בתי הדין הרבניים בירושלים – במקרים מסוימים, בהתאם לבחירת היורשים או המצווה, ניתן לנהל הליכי ירושה בבתי הדין הרבניים, דבר המצריך היכרות עם הפרוצדורה הייחודית בערכאה זו.
האפוטרופוס הכללי – תיאום בנושא עיזבונות ללא יורשים, ניהול עיזבון על ידי מנהל עיזבון, ופיקוח על עיזבונות של קטינים וחסויים.
חלק מרכזי בעבודתו של עורך דין לענייני ירושה בירושלים הוא הטיפול במסמכים שונים:
הכנת צוואות – עריכת צוואות בהתאם לדרישות החוק, תוך הבטחת קיום רצון המצווה באופן שיעמוד בביקורת שיפוטית.
הגשת בקשות לצו ירושה – הכנת הבקשות, איסוף המסמכים הנדרשים, פרסום הודעות כנדרש, ומעקב אחר התקדמות ההליך.
רישום הערות אזהרה – במקרים המתאימים, רישום הערות אזהרה על נכסי העיזבון להגנה על זכויות היורשים.
העברת זכויות – טיפול בהעברת זכויות המנוח בנכסים שונים לידי היורשים, בהתאם לצו הירושה או צו קיום הצוואה.
מחלוקות בין יורשים הן עניין נפוץ בהליכי ירושה, ועורך דין לענייני ירושה בירושלים נדרש לכישורי משא ומתן וגישור:
זיהוי נקודות מחלוקת – איתור מוקדם של נושאים העלולים לעורר מחלוקת בין היורשים.
גישור ופישור – במקרים המתאימים, הצעת הליכי גישור ופישור כדי להגיע להסכמות ולמנוע התדיינות משפטית ארוכה ויקרה.
ייצוג בהליכים משפטיים – כאשר לא ניתן להגיע להסכמות, ייצוג מקצועי בהליכי התנגדות, תביעות לחלוקת עיזבון, או הליכים אחרים הנוגעים לירושה.
בעת בחירת עורך דין לענייני ירושה בירושלים, יש לבדוק:
התמחות ספציפית בדיני ירושה – חשוב לבחור עורך דין המתמחה באופן ספציפי בדיני ירושה, ולא רק בדיני משפחה באופן כללי.
היכרות עם בתי המשפט בירושלים – יתרון משמעותי לעורך דין המכיר היטב את בתי המשפט לענייני משפחה בירושלים, את השופטים ואת הנהלים הייחודיים.
ניסיון בטיפול בתיקים דומים – מומלץ לברר האם עורך הדין טיפל בעבר בתיקים דומים לשלכם, ומה היו התוצאות.
ידע בתחומים משיקים – יתרון לעורך דין בעל ידע גם בתחומים משיקים כמו מיסוי מקרקעין, דיני מקרקעין ודיני משפחה.
נושא שכר הטרחה הוא שיקול חשוב בבחירת עורך דין:
הסכם שכר טרחה ברור – יש לדרוש הסכם שכר טרחה כתוב, ברור ומפורט.
פירוט השירותים הכלולים – חשוב שההסכם יפרט אילו שירותים כלולים בשכר הטרחה, ואילו שירותים יחייבו תשלום נוסף.
הבהרת לוחות זמנים – יש לברר מהם לוחות הזמנים הצפויים לטיפול בעניין, בהתחשב במורכבות הייחודית של הליכי ירושה בירושלים.
מבנה התשלום – בירור אם שכר הטרחה הוא קבוע או אחוז מערך העיזבון, ומהם תנאי התשלום (מראש, בשלבים, או בסיום הטיפול).
מעבר לניסיון ולשכר הטרחה, חשוב לבחון:
זמינות ותקשורת – האם עורך הדין זמין, עונה לפניות, ומתקשר באופן ברור ומובן.
אמפתיה והבנה – יכולתו של עורך הדין להבין את המצב הרגשי המורכב הכרוך בענייני ירושה, ולהתייחס אליו בהבנה ובאמפתיה.
שקיפות וכנות – הצגה כנה של המצב המשפטי, הסיכויים והסיכונים, ללא הבטחות מופרזות.
המלצות וביקורות – בדיקת המלצות מלקוחות קודמים וביקורות ברשת, במיוחד כאלה הנוגעות לטיפול בענייני ירושה בירושלים.
עורכי דין העוסקים בענייני ירושה בירושלים נדרשים למקצועיות רבה, הבנה מעמיקה של הדין המהותי והפרוצדורלי, ויכולת לנווט בין מערכות משפט שונות. מורכבותם של הליכי הירושה בירושלים, הנובעת בין היתר מהמערכת המשפטית הכפולה (בתי משפט אזרחיים ובתי דין דתיים) וממגוון האוכלוסיות בעיר, מחייבת ידע וניסיון ספציפיים.
תכנון מוקדם – מומלץ לטפל בענייני ירושה מבעוד מועד, באמצעות עריכת צוואה תקפה ומפורטת על ידי עורך דין מומחה, כדי למנוע סכסוכים עתידיים.
בחירת ערכאה מתאימה – התייעצות עם עורך דין לגבי הערכאה המתאימה להגשת בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה (בית משפט לענייני משפחה או בית דין דתי), בהתאם לנסיבות המקרה.
מיפוי נכסים מדויק – עריכת רשימה מדויקת של כל נכסי העיזבון, כולל נכסי מקרקעין, חשבונות בנק, השקעות, ביטוחים וחפצים בעלי ערך, לצורך טיפול יעיל בהליכי הירושה.
שיתוף פעולה בין יורשים – ככל האפשר, עידוד שיתוף פעולה ותקשורת פתוחה בין היורשים, כדי למנוע מחלוקות ולייעל את הליכי חלוקת העיזבון.
בחירת עורך דין מומחה – כפי שפורט לעיל, בחירת עורך דין בעל ניסיון ספציפי בתחום הירושה בירושלים, המכיר את המערכת המשפטית המקומית ואת הפרוצדורות הייחודיות.
שקיפות ופתיחות – שמירה על שקיפות מלאה בכל הנוגע לנכסי העיזבון וחלוקתם, כדי לבנות אמון בין היורשים ולמנוע חשדנות וסכסוכים.
התייחסות למיסוי – היוועצות עם עורך הדין גם בהיבטי המיסוי של הירושה, לרבות מס שבח, מס רכישה ומס הכנסה, כדי למזער את החבות המס ולמנוע הפתעות בהמשך.
טיפול נכון ומקצועי בענייני ירושה בירושלים, בליווי עורך דין גירושין ירושלים מומחה, יכול להקל משמעותית על ההליך, לצמצם מחלוקות ולהבטיח מימוש מהיר ויעיל של זכויות היורשים. חשוב לזכור כי מדובר בתחום מורכב, הן מבחינה משפטית והן מבחינה רגשית, ולכן ייעוץ וליווי מקצועי הם צעד חיוני בדרך להתמודדות מוצלחת עם הליכי הירושה.
ה"פ (ירושלים) 3989-02-13- גבריאל כהן נגד יוסף אסטנבולי זל
שמות השופטים: אריה רומנוב
עוד נקבע, כי ב"כ משיב 5 תפנה בבקשה למתן צו מתאים כלפי עיריית ירושלים במטרה לדלות פרטים נוספים אודות הנכס ובעליו. 9. ביום 29.4.14 הוגש לבית המשפט תצהיר מטעם גרושתו של המבקש וכן מסמכים נוספים בעניין הליך הגירושין שהתנהל בין הצדדים. מתצהיר זה עולה, כי המבקש עושה שימוש בנכס מזה עשרות שנים. עוד עולה, כי במסגרת הליך הגירושין שהתנהל בין הצדדים קיבלה גרושתו של המבקש חלק גדול יותר מתמורת מכירת דירה משותפת של בני הזוג, וזאת בגין ויתורה על טענה ביחס לנכס. 10. בתגובה שהוגשה מטעם ב"כ משיב 5, במסגרתה באה התייחסות גם לחומר הנוסף שהוגש על ידי המבקש, נטען כי לא התקבלה תגובת העירייה לפנייתה של ב"כ משיב 5 לקבלת פרטים אודות הנכס. עוד נטען, כי לדעת משיב 5 קשה לומר שיש במסמכים החדשים שצורפו כדי לבסס את טענתו של המבקש ולפיה הוא ראוי להירשם כבעלים של הנכס. על רקע זה הותירה ב"כ משיב 5 את ההכרעה בתיק זה לידי בית המשפט. 11. ב"כ המבקש התייחס לתגובת ב"כ משיב 5. במסגרת זו סקר ב"כ המבקש את השתלשלות ההליך שבכותרת וטען, כי הגם שאין ברשות המבקש מסמכים המעידים על רכישת הנכס – וזאת מהטעמים שפורטו בתובענה – הרי שיש מספר נימוקים המצדיקים לקבל את התובענה: אחיזתו של המבקש בנכס במשך למעלה מ-50 שנים תוך שהוא נוהג בו באופן מלא מנהג בעלים; העובדה שהמבקש עשה ככל יכולתו על מנת לאתר יורשים פוטנציאליים של משיבים 1-4, לרבות הליך של פרסום בעיתונות; והעובדה כי למעשה אין התנגדות מטעם משיב 5 למבוקש במסגרת התובענה (כפי שצוין בהודעה שהוגשה מטעמו ביום 7.7.13 ). 4 12. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בחומר הקיים בתיק, ובהמשך להחלטתי מיום 6.3.14 , הגעתי לכלל מסקנה שיש לקבל את התובענה, באופן עקרוני. אני סבור, כי יש בענייננו מספר אינדיקציות משמעותיות לכך שהמבקש אכן רכש את הנכס מידיו של רו"ח מזרחי: ראשית, העובדה – שלא נסתרה – כי המבקש נוהג בנכס מנהג בעלים מזה עשרות רבות של שנים, מבלי שידוע על גורם כלשהו הטוען לזכות נוגדת בנכס.
פסק דין |15/09/2014 |מחוזי – ירושלים
ת"ע (תל אביב) 9176-07-19- ת.ג נגד ט.א
שמות השופטים: יחזקאל אליהו
משב"כ הנתבע המשיך לדעת מהו תחום התמחותו שב וניסה העד לטעון "עשיתי גם תיקים בבית משפט לענייני משפחה", ובהמשך "מספיק שנים, מספיק שנים עשיתי תיקים בבית המשפט, בבית משפט לענייני משפחה, גם בענייני גירושים, גם בענייני צוואות. זאת אומרת שזה משהו שאני עושה". בהמשך לכך כבר חזר בו העד ותיקן את תשובותיו תוך שהוא טוען: "אמרתי עוד פעם. תיקים של גירושים אני לא עושה. צוואות אני עושה עד ימים אלה". מהאמור עולה כי התמחותו של העד בתחום דיני המשפחה מוגבלת לעריכת צוואות, עמ' 333 ש' 31 – עמ' 334 ש' 16. 110. עו"ד ד. ס אישר בעדותו כי אין לו אתר אינטרנט, עמ' 334 ש' 20/19. 111. משנשאל עו"ד ד. ס על ידי ב"כ הנתבעת "תסביר לנו איך הגיעה אליך המנוחה, אם אין לך אתר אינטרנט, למצוא אותך בהקלדה מקרית, הסבירות, או לא קיימת בכלל, שזה יעלה, ואיך הגיעה אליך הגברת המנוחה ליצור איתך קשר לשירות בעניין צוואה", עמ' 333 ש' 35 – 334 ש' 2 השיב זה "גם היום, מגיעים אליי לקוחות מתל אביב, מירושלים, מהרצליה, מפתח תקווה. יש לי חברים, מספיק חברים, קולגות, שמפנים אליי לקוחות בתחומים שהם לא מתעסקים בהם, וגם במקרה הזה, הופניתי על ידי אחד מהם", עמ' 335 ש' 3 – 5. לאור תשובתו של העד בחרתי לשאול אותו "מי החבר שהפנה את המנוחה" וזה ענה כי ניסה לבדוק העניין בבוקר כדי לחדד את זיכרונו וכי לדעתו זה "עורך דין ירון", עמ' 335 ש' 7 – 13. נוכח תשובת העד ומשהמדובר בצוואה קצרה, פשוטה וברורה אשר אינה מצריכה כל מיומנות וניסיון משפטי, הוספתי ושאלתי את העד מה ההיגיון שעמית למקצוע יפנה את המנוחה לעו"ד אחר לצורך עריכת הצוואה ובפרט לעו"ד מעפולה עניין הכרוך בהוצאות ועלויות ואגב כך אף שאלתי מהו הסכום שגבה כשכ"ט.
פסק דין |11/12/2022 |משפחה – תל אביב
ת"א (ירושלים) 39668-12-22- פרידה מזרחי נגד עורך דין רוני דובר
שמות השופטים: נאיל מהנא
עסקינן בבקשה לסילוק על הסף של תביעה כספית לפיצוי בגין רשלנות בהענקת שירותים משפטיים. החלטתי לקבל את הבקשה ולהורות על מחיקת התביעה מהנימוקים שיובאו להלן. השתלשלות העניינים 1. הנתבע הינו עורך דין במקצועו אשר ייצג את התובעת בהסכם מכר מיום 30.12.13 (להלן: "הסכם המכר") לרכישת דירת מגורים מבוני מיילוביץ (להלן: "המוכרת"), הנמצאת ברחוב הלל 12 בירושלים (להלן: "הדירה"). 2. במועד החתימה על ההסכם טרם נרשמו מלוא הזכויות בדירה על שם המוכרת אך היא החזיקה בצווי ירושה המעניקים לה את מלוא הזכויות בדירה והצדדים ידעו כי העברת הזכויות בדירה על שם התובעת תתבצע רק לאחר רישום מלוא הזכויות על שם המוכרת. 3. סוכם על פי ההסכם כי המוכרת תדאג כי כלל הזכויות בדירה יועברו על שמה עד למועד התשלום השני של התמורה, קרי עד ליום 05.04.14 ולכל המאוחר בתוך שנה ממועד החתימה על ההסכם, דהיינו עד 30.12.14 . 4. בטרם החתימה על הסכם המכר הפקידה המוכרת את הבקשות לרישום צווי הירושה בלשכת רשום המקרקעין, אך במהלך הטיפול בבקשות התברר כי ברישומי הזכויות נפלה שגגה במספרי הזהות, דבר אשר הצריך טיפול מקדים לתיקונם ע"י הגשת בקשה לתיקון הרישום. 5. לצורך הטיפול בבקשה לתיקון הרישום אמורה הייתה המוכרת לחתום על טפסים ולהמציא מסמכים אלא שלמרבה הצער היא נפטרה ביום 12.03.14 , כלומר כחודש לפני המועד הקבוע בהסכם. 6. אירוע פטירת המוכרת והצורך במינוי מנהל עיזבון לצורך השלמת התחייבויותיה על פי ההסכם, לא היו צפויים ולכן הם גרמו לעיכוב בהליך תיקון הרישום, וכפועל יוצא גם לעיכוב ברישום הזכויות על שמה כפי שנקבע בהסכם. בפועל, הזכויות בדירה נרשמו במלואם על שם המוכרת רק ביום 28.08.17 , ולאחר מכן נרשמה הערת אזהרה על שם התובעת ובסופו של יום הזכויות בדירה הועברו על שם התובעת רק ביום 17.09.17 .
החלטה |28/01/2024 |שלום – ירושלים
בדמ (ירושלים) 63/10- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים נגד ' עו״ד יעקב גלעד
שמות השופטים: עו״ד דורון שטרן אב״ד,עו״ד ניצן שמואלי חב״ד,עו״ד אברהם וולף חב״ד
הנאשם מואשם בכך, כי בהיותו עורך דין המטפל בעריכת החוזה וברכישת הזכויות בדירתו של המתלונן ואשתו, ע"פ ההסכם מיום 15.1.2007 , לא השלים את העברת הזכויות בדירה על שם הרוכשים עד למועד הגשת הקובלנה, בחודש נובמבר 2010. בגין מחדל זה הוגשה כנגד הנאשם הקובלנה בתיק זה, ובה יוחסו לו עבירות של הפרת חובה כלפי לקוח-עבירה בניגוד לסעיפים 54, 61 (1) ו-61(2) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 וכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) התשמ"ו-1986, וכן אי שמירת כבוד המקצוע-עבירה בניגוד לסעיפים 53, 61 (1)(3) ו-61 (2) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 וכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) התשמ"ו-1986. בישיבת בית הדין מיום 10.2.11 , הודה הנאשם בעובדות כתב הקובלנה אך כפר בכך שהיה במעשיו משום עבירות משמעת. לפיכך הוחלט, בהסכמת הצדדים, כי הצדדים יסכמו את טענותיהם בקצרה ולאחר מכן תינתן הכרעת הדין. מסיכומי הצדדים עולה כי אין מחלוקת לגבי השתלשלות האירועים: ביום 15.1.2007 חתם המתלונן על הסכם לרכישת דירה שערך הנאשם. ע"פ סעיף 4 להסכם נקבע כי: "הרישום בפנקסי המקרקעין בירושלים יתבצע עם תשלום מלוא התמורה על ידי הקונים. כן ימסרו ויחתמו המוכרים במעמד חתימת הסכם זה על יפוי כח בלתי חוזר המייפה את כוחו של עוה"ד יעקב גלעד לרשום את הדירה על שם הקונים. עוה"ד גלעד יהא רשאי לעשות שימוש ביפוי הכח לאחר שיוודא עם המוכרים שקבלו את התמורה הנקובה בהסכם זה". ביום 14.1.08 , כשנה אחרי עריכת ההסכם ולאחר תשלום מלוא התמורה, פנה המתלונן והלין, כי טרם בוצע רישום הדירה על שמו בלשכת רישום המקרקעין.
גזר דין |07/11/2012 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – ירושלים
רע"א 444/13- עמירם גוטמן ואח נגד אחים אוזן חב לבנין בעמ
שמות השופטים: ע ארבל
בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' דראל) ברע"א 4222-12-12 שניתנה ביום 17.12.12 . 1. המבקשים רכשו דירה הנמצאת בשכונת חומת שמואל שבירושלים (להלן: הדירה) שנבנתה על-ידי המשיבה. בעקבות אי שביעות רצונם מהדירה, הגישו המבקשים תביעה כספית נגד המשיבה לבית משפט השלום בירושלים, בה התבקש בית המשפט לחייב את המשיבה בפיצוים בגין הפרת חוזה; ליקויי בנייה, מצג שווא ועוגמת נפש. במסגרת ההליך מינה בית המשפט מומחה מטעמו (להלן: המומחה) לצורך מתן חוות דעת מקצועית באשר לליקויי הבניה להם טענו המבקשים. בעקבות הביקור שערך המומחה בדירת המבקשים, ובטרם ניתנה חוות הדעת מטעמו, הגישו המבקשים לבית המשפט בקשה לביטול מינויו של המומחה בטענה שהכשרתו אינה מתאימה למתן חוות הדעת הנדרשת במקרה דנן. זאת, מאחר שהמומחה הוא אדריכל ושמאי במקצועו, אך אינו מהנדס. בתגובתה התנגדה המשיבה לבקשת המבקשים בטענה כי השכלתו של המומחה רחבה מזו של השכלת מהנדס וכי הרקע להגשת הבקשה הוא חששם של המבקשים מכך שחוות הדעת שתינתן על-ידי המומחה תהיה לרעתם. בסופו של יום דחה בית משפט השלום. בהחלטתו מיום 13.11.12 את בקשת המבקשים, בהחלטה שאינה מבארת את טעמיה. 2. על החלטת בית משפט השלום הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, שם חזרו על הטענות שנטענו לפני בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי אימץ את המסקנה אליה הגיע בית משפט השלום בקבעו כי בקשת המבקשים הוגשה בשיהוי ניכר, כאשר עוד לפני עריכת הביקור על-ידי המומחה, השכלתו הייתה ידועה למבקשים היטב. בנוסף, הטיל בית המשפט ספק בכך שסוג הליקויים להם טענו המבקשים מצריך מומחיות של מהנדס דווקא.
החלטה |27/05/2013 |בית המשפט העליון
תמ"ש (ירושלים) 21760/07- ד י ואח נגד י י ואח
שמות השופטים: איתי כץ
זוהי הדירה (לרבות הקרקע עליה היא בנויה ) אשר לגביה נתבע הסעד במסגרת התביעה דנן (להלן: "הבית "). 6. הנכס רשום בלשכת רישום המקרקעין בירושלים ע"ש הקרן הקיימת לישראל. הורי האיש רשומים כחוכריו לדורות. 7. התובעת עותרת בכתב התביעה למתן הסעדים כדלקמן: א. ליתן פסק דין המצהיר על זכויות בני הזוג- התובעת והנתבע בבית ולהורות לכל מוסד/רשות רלוונטית לרשום את בני הזוג כבעלי הזכויות בשטח /או בשיעור יחסי כפי שייקבע על ידי בית המשפט. ב. ליתן פסק הדין המורה לנתבעים להשלים את רישום הזכויות בבית על שם בני הזוג. ג. להורות על פירוק השיתוף במקרקעין בין בני הזוג לבין ההורים ובין בני הזוג עצמם על דרך של חלוקתם בעין ו/או על דרך של מכירתם וחלוקת התקבולים בין הצדדים (ההורים ובני הזוג) על פי חלוקה שתקבע על ידי בית המשפט במהלך ההתדיינות ו/או על דרך של איזון ערכו. ד. לחילופין-לחייב את הנתבעים, האיש והוריו, לשלם לתובעת מחצית שווי הבית ולכל הפחות-את מחצית עלות הבית. ה. למנות את ב"כ התובעת ככונס נכסים לצורך ביצוע פסק הדין שיינתן. 8. על פי הסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה הופטרה הנתבעת 3 מהגשת תצהיר עדות ראשית מטעמה ומהתייצבות לדיון עקב מצבה הרפואי. טענות הצדדים טענות התובעת 9. התובעת טוענת כי הזכויות בבית ברח' xx ניתנו לה ולנתבע במתנה על ידי הוריו כבר במועד בו נישאו כפי ששני אחיו הנוספים של הנתבע קבלו כל אחד דירה כאשר לשאר האחים הובטח כי יקבלו את בית ההורים . 10. התובעת מעלה טענה חלופית לפיה הורי הנתבע התחייבו כלפיה וכלפי בנם-הנתבע לתת להם במתנה את הבית. לדבריה, הורי הנתבע אינם יכולים לחזור בהם מהתחייבותם זו הואיל והיא והנתבע שינו את מצבם בהסתמך על אותה התחייבות בין היתר בכך שהשקיעו כספים רבים לצורך השלמת בניית הבית והחזירו הלוואות שנטלו לצורך כך (עמ' 6 לתצהיר עדותה הראשית) .
פסק דין |29/08/2010 |משפחה – ירושלים
ת"ע (תל אביב) 9176-07-19- ת.ג נגד ט.א
שמות השופטים: יחזקאל אליהו
משב"כ הנתבע המשיך לדעת מהו תחום התמחותו שב וניסה העד לטעון "עשיתי גם תיקים בבית משפט לענייני משפחה", ובהמשך "מספיק שנים, מספיק שנים עשיתי תיקים בבית המשפט, בבית משפט לענייני משפחה, גם בענייני גירושים, גם בענייני צוואות. זאת אומרת שזה משהו שאני עושה". בהמשך לכך כבר חזר בו העד ותיקן את תשובותיו תוך שהוא טוען: "אמרתי עוד פעם. תיקים של גירושים אני לא עושה. צוואות אני עושה עד ימים אלה". מהאמור עולה כי התמחותו של העד בתחום דיני המשפחה מוגבלת לעריכת צוואות, עמ' 333 ש' 31 – עמ' 334 ש' 16. 110. עו"ד ד. ס אישר בעדותו כי אין לו אתר אינטרנט, עמ' 334 ש' 20/19. 111. משנשאל עו"ד ד. ס על ידי ב"כ הנתבעת "תסביר לנו איך הגיעה אליך המנוחה, אם אין לך אתר אינטרנט, למצוא אותך בהקלדה מקרית, הסבירות, או לא קיימת בכלל, שזה יעלה, ואיך הגיעה אליך הגברת המנוחה ליצור איתך קשר לשירות בעניין צוואה", עמ' 333 ש' 35 – 334 ש' 2 השיב זה "גם היום, מגיעים אליי לקוחות מתל אביב, מירושלים, מהרצליה, מפתח תקווה. יש לי חברים, מספיק חברים, קולגות, שמפנים אליי לקוחות בתחומים שהם לא מתעסקים בהם, וגם במקרה הזה, הופניתי על ידי אחד מהם", עמ' 335 ש' 3 – 5. לאור תשובתו של העד בחרתי לשאול אותו "מי החבר שהפנה את המנוחה" וזה ענה כי ניסה לבדוק העניין בבוקר כדי לחדד את זיכרונו וכי לדעתו זה "עורך דין ירון", עמ' 335 ש' 7 – 13. נוכח תשובת העד ומשהמדובר בצוואה קצרה, פשוטה וברורה אשר אינה מצריכה כל מיומנות וניסיון משפטי, הוספתי ושאלתי את העד מה ההיגיון שעמית למקצוע יפנה את המנוחה לעו"ד אחר לצורך עריכת הצוואה ובפרט לעו"ד מעפולה עניין הכרוך בהוצאות ועלויות ואגב כך אף שאלתי מהו הסכום שגבה כשכ"ט.
פסק דין |11/12/2022 |משפחה – תל אביב
עמלע (ירושלים) 9069-05-11- אמנון אברהמי, עורך דין נוטריון נגד הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין בישראל
שמות השופטים: משה דרורי
עורך הדין כמנסח הצוואה 171-182 יג.1 מי הוא הלקוח 171-176 יג.2 עריכת צוואה על ידי עורך דין ללקוח ולבן/בת זוגו 177-180 יג.1.2 היישום למקרה שבפניי 181 יג.3 חובות נוספים המוטלים על עו"ד מנסח הצוואה ותחולתם על המקרה שבפניי 182 יד. חובות עורך הדין, מנסח הצוואה, לאחר מות לקוחו, החתום על הצוואה 183-190 יד.1 חובות אתיות 183-188 יד.2 חובות בקשר לצוואה עצמה 189-190 טו. מינוי מנהל עזבון ומוציא לפועל של הצוואה 191-222 טו.1 כללי 191-192 טו.2 המשפט האנגלי 193-195 טו.3 המשפט העברי 196-198 טו.4 המשפט הישראלי – סעיף 81 לחוק הירושה 199-213 טו.5 הפעולות והמחדלים של עו"ד אברהמי במינוי מנהל העזבון 214-222 טז. ההליכים בבתי המשפט 223-257 טז.1 כללי 223-225 טז.2 בש"א 18164/02 – מחוזי תל אביב 224-230 טז.3 ניגוד האינטרסים 231-237 טז.4 בש"א 451/02 – מחוזי תל אביב 238-242 טז.5 בש"א 136/03 – מחוזי תל אביב 243-247 טז.6 רע"א 8047/03 – בית המשפט העליון 248-254 טז.7 ההליכים הנוספים בבית המשפט המחוזי בתל אביב 255-257 יז. מכירת הדירה ואי הדיווח על כך לבית המשפט 258-273 יז.1 הקובלנה 258 יז.2 הכרעת הדין בית הדין המשמעתי המחוזי 259 יז.3 פסק הדין של בית הדין המשמעתי הארצי 260 יז.4 דיון והכרעה 261-273 יח. פרשנות הצוואה 274-282 יט. סיום 283-286 א. כללי 1. בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין זיכה, מחמת הספק, את המערער, בשל עבירות של הפרת חובות עורך דין, ניגוד אינטרסים, והתנהגות שאינה הולמת עורך דין.
פסק דין |11/11/2012 |מחוזי – ירושלים
ת"ע (אשדוד) 9799-02-15- ד.ג. נגד ח.ע.
שמות השופטים: רותם קודלר עיאש
עוד מצאתי להעיר בשולי פרק זה, כי אף ניסיונותיו של עורך הצוואה במסגרת עדותו, להתנער או לתהות ביחס להיכרותו המקדימה את מר ע' מ', אינם מוסיפים למידת הרצינות והמהימנות שביהמ"ש מייחס לעדותו בענין זה (במהלך הדיון לא היה ברור האם עורך הצוואה מזהה את מר ע' מ' הגם שהנ"ל ירושלמי ועורך הצוואה ירושלמי ולא בלתי סביר כי היה זה מר ע' מ' שיצר את הקשר עם עורך הצוואה ואף הגיע עימו מירושלים לביה"ח הרצפלד לצורך עריכת הצוואה והחתמת המנוחה עליה וממילא אף לא טען כי מזהה מאידך את מר ח' ע', אף אם נתעלם מהענין "הירושלמי"). לענין זה אף בהמשך פסה"ד בפירוט – סעיף 45 בהקשר אחר. מעורבות בצוואה 44. מעורבות פסולה בעריכת הצוואה א. סעיף 35 לחוק הירושה קובע כי " הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן-זוגו של אחד מאלה -בטלה. " 37 ב. הפסיקה חזרה וקבעה, כי ביסוד ההוראה שבסעיף 35 לחוק הירושה, חזקה חלוטה בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת. ראה: ע"א 529/69 רוזנהויזר נ' כהן פ"ד כ"ד(2)93; ע"א 99/86 זיידה נ' זיידה פ"ד מ'(3) 105; ע"א 1079/92 גדליה נ' דאלי פ"ד מ"ז (5) 431; ע"א 2500/93 שטיינר נ' איגוד עולי מרכז אירופה, פ"ד נ (3) 338; ע"א 6496/98 בוטו נ' בוטו פ"ד נ"ד (1) 19; ע"א 2098/97 בוסקילה נ' בוסקילה פ"ד נ"ה (3) 887. ג. לעניין הפרשנות להוראת סעיף 35 לחוק לחוק הירושה, נקבע בפסיקה כי הבחינה תהיה לפי השאלה, האם נטל הנהנה חלק בעריכת הצוואה, ומהי מידת האינטנסיביות של המעורבות הנטענת של הנהנה מן הצוואה.
פסק דין |13/08/2019 |משפחה – אשדוד
ת"א (ירושלים) 58389-01-21- י.ה נגד ש.ה
שמות השופטים: אילן סלע
עו"ד חיים פרנקל 5. לשכת רישום מקרקעין ירושלים הנתבעים החלטה 1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעים, במסגרתה נתבקש להורות כי הוא הבעלים של מחצית הדירה ברח' xxxxx ירושלים (להלן: "הדירה"). לחילופין נתבקש להורות לנתבעים לשלם לו סך של 4,641,249 . בנוסף, נתבקש להכיר הכרה ישירה בפסק דין שניתן כנגד נתבע 3 בבית המשפט העליון במחוז נסאו במדינת ניו-יורק. 2. לאחר הגשת התביעה, עתר התובע, בהתאם לתקנה 167 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות החדשות") לקביעת דרך ההמצאה של התביעה מחוץ לתחום המדינה לנתבעים 4-2. מבוקשו ניתן לו, והתביעה הומצאה לנתבעים אלו. לנתבע 1 הומצאה התביעה על ידי מסירתה לעו"ד יגאל מלמד, שלפי הנטען משמש כמורשה מטעם נתבע 1 בישראל. 2 3. החלטה זו עניינה בשתי בקשות שהוגשו, האחת על ידי נתבעים 2-1 והשנייה על ידי נתבעים 4-3. בשתיהן נתבקש לכפור בסמכות בית המשפט לדון בתובענה, בטענה כי מדובר בפורום בלתי נאות. בטרם אדרש לבקשות לגופן, אפרט את תוכן התביעה בתמצית וטיעוני הצדדים באשר שאלת הפורות הנאות ושאלת סמכותו של בית משפט זה לדון בתובענה. הרקע וטענות הצדדים 4. התובע ונתבע 1 הם אחים ובעלי מניות בשבע חברות משפחתיות הרשומות במדינת ניו-יורק, ארה"ב. 5. לפי הנטען בכתב התביעה, נתבע 3, שהיה עו"ד במקצועו במדינת ניו-יורק, הודה ביום 3.10.14 כי גנב מהתובע, נתבע 1 והחברות שבבעלותם, כספים שהופקדו בידו בנאמנות בסך של למעלה מחמישה וחצי מיליון דולר. בהמשך לכך, הרשיע בית המשפט העליון במחוז נסאו במדינת ניו-יורק את נתבע 3 בשבע עבירות של גניבה רבתי וגזר עליו שלוש עד תשע שנות מאסר.
החלטה |28/07/2021 |מחוזי – ירושלים
ת"א 7811-07-12- הקסטודיה דה טרה סנטה נגד דוד בן חמו
שמות השופטים: יעקב שינמן
העובדה שכמה מהנתבעים תושבי ירושלים אין בה כשלעצמה לבסס את הסמכות לבית המשפט בירושלים. 9. הבקשה לא הוגשה בהזדמנות הראשונה שהיתה לנתבע 1 – ביום 23.9.12 עתר הנתבע 1 לבית משפט זה בבקשה למתן צו גילוי ועיון במסמכי התובעת בטרם הגשת כתב הגנה מטעמו ולא טען בה להעברת הדיון בתובענה. אמנם, ביום 1.11.12 מחק הנתבע 1 בקשה זו אולם, מחיקתה נעשתה רק לאחר שהתובעת הגישה תגובה מפורטת לבקשה (ביום 28.10.12 ). 10. עילות התביעה נגד הנתבע 1 חורגות מהסכם הנאמנות אשר רק בו כלולה תניית השיפוט – בכתב התביעה נטענות נגד הנתבע 1 טענות של תרמית, מרמה, גזל, שליחת יד, הפרת חובה כשלוח, עשיית עושר ולא במשפט ועוד. עילות אלו אינן עילות חוזיות ואינן נסמכות רק על הסכם הנאמנות. 11. היענות לבקשה תביא לפיצול הדיון ויצירת שני הליכים משפטיים ובשניהם ידונו שאלות עובדתיות דומות, תוך פגיעה ביעילות ההליך המשפטי וחשש מפני קבלת הכרעות סותרות – תניית השיפוט חלה אך ורק במערכת היחסים בין הנתבע 1 לבין המשיבה ואינה רלוונטית ל – 13 הנתבעים האחרים בעניינם יש לדון בפני בית משפט זה. 12. הנתבע 1 הוא דמות מפתח משמעותית בפרשה נשוא התביעה וגם אם תתקבל הבקשה – לא יהיה בכך כדי לייתר את עדותו של הנתבע 1 בפני בית משפט זה. טענות הנתבע 1 בתשובה לתגובת התובעת 13. גם הנתבעת 14 מבקשת בכתב הגנתה להעביר את הדיון לבית המשפט בירושלים. 14. התובעת לא הסבירה מדוע הוגשה התובענה בבית משפט זה. 15. יש לדחות את טענת התובעת ביחס ל"הזדמנות הראשונה" – הנתבע 1 מחק את בקשתו למתן פרטים נוספים טרם נדרש בית המשפט למחלוקת. ממילא, מדובר בבקשה פרוצדוראלית ובית המשפט לא נדרש למחלוקות העיקריות בתיק. 16. טענת התובעת כי תניית השיפוט מתייחסת רק לתביעות הנוגעות להסכם הנאמנות מרוקנת מתוכן את הסכמת הצדדים.
החלטה |07/01/2013 |מחוזי – מרכז
ת"ע (ירושלים) 32061-07-10- מ ל נגד ר ו ואח
שמות השופטים: הסגנית,נילי,מימון
ברם, בחקירתה הנגדית נשאלה על דבריה בתצהיר מיום 8.9.10 שהוגש לרשם לענייני ירושה בירושלים במסגרת בקשה לביטול צו קיום צוואת הסב המנוח (הוגש וסומן ת/4), בו ציינה באופן מפורש כי התובעת נטלה חלק בעריכת צוואות המנוחה ובעלה ו/או הייתה עדה לעשייתן, אך הודתה כי למעשה אינה יודעת אם התובעת אכן היתה עדה לעריכת הצוואות. כאשר נשאלה האם יש לה ידיעה אישית כלשהי ביחס למעורבות התובעת בעריכת צוואות המנוחים, מעבר לאותה הדרישה לתשלום שכ"ט, השיבה: "אין לי ידיעה מי היה מעורב ואיך הם נעשו" (פרוטוקול 12.5.11 , ע"מ 35). התובעת מצידה שללה מכל וכל קבלת המסמך האמור, קיומה של התחייבות כלשהי מצידה לתשלום עבור עריכת הצוואות ואף קיומו של קשר אישי כלשהו בינה לבין עו"ד ס' (פרוטוקול מיום 4.4.11 , ע"מ 18). גם עו"ד ס', עורך צוואת המנוחה, לא הובא לעדות בפני ביהמ"ש ולא נשאל מי שילם את שכר טרחתו ובדבר מעורבות התובעת בעריכת הצוואה. בנסיבות המתוארות לעיל, לא הורם הנטל הנדרש שכן לא הוכח כי התובעת אכן שילמה את שכ"ט עורך הצוואה, אלא לכל היותר הוכח שהופנתה אליה דרישה לשלם, ואף לא הוכחה כל מעורבות אחרת שלה בעריכת הצוואה. לא למותר לציין, כי גם אם היה מוכח מעל לכל ספק כי התובעת אכן שילמה את שכר הטרחה, בעניין זה כשלעצמו אין די כדי להביא למסקנה שיש לשלול מהתובעת את זכויותיה על פי הצוואה. יש ביטויים לא מעטים בפסיקה לכך שתשלום שכר טרחה אינו מחייב כשלעצמו את הפעלת הסנקציות של סעיף 35 לחוק הירושה, מה גם שמדובר בעניין יחיד ולא הוכחו כל זיקות נוספות של התובעת לעריכת הצוואה (ע"א 760/86 רוזן נ' שולמן, פ"ד מג(3) 586, 590; ע"א 7506/95 מיכל שוורץ נ' בית אולפנא בית אהרון וישראל, פ"ד נד(2), 215 , 228; תע (י-ם) 40220/05 עזבון המנוחה ר ז"ל נ' י (פורסם בנבו).
פסק דין |18/03/2012 |מחוזי – ירושלים
ע"מ (ירושלים) 814-05- פלונים נגד פלונית
שמות השופטים: יוסף שפירא
אולם העקרון נשאר אותו, כפי שביטא זאת כב' השופט ד' לוין, בציינו: "עמדתי היא, איפוא, כי אין מניעה עקרונית כללית, כזו העולה מסיווג הזכות כפרסונלית גרידא, שיש בה כדי לשלול מיורשיו של בן זוג שנפטר, בכל המקרים ובכל הנסיבות, את האפשרות לבוא בנעליו של המנוח ולתבוע הכרה בזכויותיו מכוח הלכת השיתוף. " (שם, 380) 7. התשובה לשאלה האם התקיימה חזקת השיתוף בין המנוחה, הינה פשוטה, ועולה מתוך צוואותיהם הם. המנוח בצוואתו משבח את אישתו, ובין היתר אומר: ". . . לרבות זכויותי שקניתי כעולה ובכללן קבלת הלוואה לצרכי מימון רכישת דירתנו ברח'. . . " (ההדגשה – אינה במקור). משמע המנוח שילם עבור הדירה (או חלקה לפחות) באמצעות הלוואה שנטל, וראה בדירה דירה משותפת. המנוחה מצידה, אינה חולקת על טיב היחסים הטובים שהיו ביניהם. יתרה מכך, היא אף מצרפת לצוואתה את צוואתו של בעלה המנוח, ומאמצת אותה, וזאת נלמד מדבריה: "צוואתי זו – למעשה הינה המשך ישיר של צוואתו של בעלי/מורישי . . . (העתק מאומת של צוואת בעלי – יצורף בבוא העת להעתק המקורי של כתב צוואתי זה שיוגש לרשם לענייני ירושה ירושלים כחלק מהבקשה לקיומה של צוואה זו) . . . " (סעיף 3 לצוואתה). אמנם בצוואתה היא מורישה את הדירה למשיבה, אולם היא מדברת על הדירה כעל דירה משותפת, חרף שזו רשומה על שמה בלבד. מעצם אימוץ הוראות צוואת המנוח "כולל מקרקעין", כאמור בסעיף 3א' לצוואתה, מלמד כי מאמצת היא את רצונו להוריש מחצית מרכושו (המערערים).
פסק דין |20/05/2006 |מחוזי – ירושלים
צו הירושה (העברת צוואות מופקדות מבתי המשפט להפקדה אצל הרשמים לעניני ירושה), התשנ"ח-1998
סעיף: 1. העברת צוואות
1. (א) הצוואות המופקדות בבתי המשפט יועברו אל הרשמים לעניני ירושה במקומות המפורטים להלן: ממקום למקום (1) בתי המשפט במחוז ירושלים הרשם לעניני ירושה במחוז ירושלים; (2) בתי המשפט במחוזות תל-אביב והמרכז הרשם לעניני ירושה במחוזות ת"א והמרכז; (3) בתי המשפט במחוזות חיפה והצפון הרשם לעניני ירושה במחוזות חיפה והצפון; (4) בתי המשפט במחוזות באר-שבע והדרום הרשם לעניני ירושה במחוזות באר-שבע והדרום. (1) בתי המשפט במחוז ירושלים הרשם לעניני ירושה במחוז ירושלים; (2) בתי המשפט במחוזות תל-אביב והמרכז הרשם לעניני ירושה במחוזות ת"א והמרכז; (3) בתי המשפט במחוזות חיפה והצפון הרשם לעניני ירושה במחוזות חיפה והצפון; (4) בתי המשפט במחוזות באר-שבע והדרום הרשם לעניני ירושה במחוזות באר-שבע והדרום. (ב) מנהל בתי המשפט והממונה הארצי יקבעו את סדרי העברת הצוואות מבתי המשפט במחוזות השונים אל הרשמים לעניני ירושה.
תקנות הירושה, התשנ"ח-1998
סעיף: 10. מקום השיפוט
10. (א) תובענה בעניני ירושה תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו היה מושבו של המוריש במותו; לא היה מושבו של המוריש בארץ תוגש התובענה לבית המשפט שבתחום שיפוטו נמצאים נכסים מנכסי העזבון. (א1) היה מושבו של המוריש במותו באזור, כמשמעותו בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967 (להלן – האזור), תוגש התובענה לבית המשפט שאזור פעולתו הוא הקרוב למקום שבו היה מושבו של המוריש במותו. (ב) תובענה בעניני ירושה שהועברה מרשם לעניני ירושה לפי סעיף 67א לחוק וכן ערעור על החלטת רשם לעניני ירושה יוגשו (לבית המשפט) 4 המוסמך לפי תקנת משנה (א). (ג) תובענה חדשה נוספת בעניני ירושה, תוגש כאמור בסעיף 6(ד) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995; ראה בית המשפט כי בית משפט אחר דן בתובענה קודמת בעניני ירושה, בין שנסתיים בה הדיון ובין שהיא עדיין תלויה ועומדת, יעביר את התובענה לאותו בית משפט אשר ימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע בית המשפט שהעבירה, אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי לשם בירור התובענה עליו לדון בה כאילו הובאה לפניו לכתחילה. (ד) על אף האמור בתקנות משנה (א), (ב) ו-(ג), רשאי בית המשפט להורות על העברת הדיון לבית משפט אחר אם כל הצדדים או רובם מתגוררים מחוץ לתחום השיפוט.
חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020
סעיף: 12. דיווח לכנסת
עשיית צוואה בפני רשות תקנה 7 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 34. מסירת צוואה תקנה 8 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 35. הגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה תקנה 14 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 36. הגשת התנגדות לבקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה סעיף 67 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה) הרשם לענייני ירושה שר המשפטים אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 37. התנגדות לבקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה ולבקשה למינוי מנהל עיזבון תקנה 19 לתקנות הירושה, לרבות כפי שהוחלה בתקנה 33 לתקנות האמורות הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 38.
חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020
סעיף: 12. דיווח לכנסת
התנגדות לבקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה ולבקשה למינוי מנהל עיזבון תקנה 19 לתקנות הירושה, לרבות כפי שהוחלה בתקנה 33 לתקנות האמורות הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 38. תיקון או ביטול של צו ירושה או של צו קיום צוואה תקנה 27 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 39. בקשה למינוי מנהל עיזבון תקנה 31 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 40. הגשת פרטה ודוחות תקנות 38 ו–41 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 41. רישום מכר תקנות 9 עד 14 ו–16 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011 (להלן – תקנות המקרקעין) רשם המקרקעין הממונה על המרשם אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין 42.
חוק הירושה, תשכ"ה-1965
סעיף: 67א. מתן צו ירושה וצו קיום על ידי בית המשפט
67א. (א) על אף האמור בסעיף 66(א), בקשה לצו ירושה או לצו קיום שהוגשה לרשם לעניני ירושה תועבר לבית המשפט בכל אחד מאלה: (1) הוגשה התנגדות לבקשה; (2) המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה; (3) היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו ראו לנכון ליזום הליך לענין הבקשה או להצטרף להליך; (4) האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה אדם שהאפוטרופוס הכללי מנהל את רכושו או נעדר; (5) – (7) (נמחקו); (8) הרשם לעניני ירושה ראה לנכון להעביר את הבקשה לבית המשפט. (ב) בקשה שהדיון בה הועבר לבית המשפט לפי סעיף קטן (א), יראו אותה כתובענה לפי סעיף 1 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, ובית המשפט רשאי להצהיר על זכויות היורשים כאמור בסעיף 66. (ג) נתן בית המשפט צו ירושה או צו קיום לפי סעיף זה, יועבר העתק הצו לרשם לעניני ירושה לשם רישום לפי סעיף 73ד.
חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020
סעיף: 12. דיווח לכנסת
הגשת תביעת חוב בידי נושה שאינו מיוצג בהליך פשיטת רגל שחלות לגביו ההוראות לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, כאמור בסעיף 373 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 תקנה 76(א) לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 31. מסירת בקשה לפירוק על ידי תאגיד המתפרק בהתאם להוראות תקנה 4 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987 תקנה 4 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987 הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 32. הפקדת צוואה וביטול הפקדה תקנות 6, 6א ו–6ב לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 (להלן – תקנות הירושה) הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 33. עשיית צוואה בפני רשות תקנה 7 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 34.
תקנות הירושה, התשנ"ח-1998
סעיף: 12. סעדים בשל תביעות שונות
12. תובענה מן המפורטות להלן, תוגש בתביעה נפרדת, יהיה מספר הענינים בה אשר יהיה: (1) תובענה לעשיית צוואה; (2) תובענה למתן צו ירושה או צו קיום והתנגדות; (3) תובענה להצהרת מוות; (4) תובענה להוכחת מותו של אדם וזמן מותו; (5) תובענה להוכחת צוואה; (6) תובענה למזונות או למדור מן העזבון ומן היורשים; (7) תובענה למינוי מנהל עזבון והתנגדות למינוי; (8) תובענה לתיקון צו ירושה או צו קיום והתנגדות; (9) ערעור על החלטת רשם לעניני ירושה; (10) תובענה אחרת בעניני ירושה לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו.
תקנות הירושה, התשנ"ח-1998
סעיף: 7. עשיית צוואה בפני רשות
7. (א) המבקש לעשות צוואה בפני בית משפט, רשם של בית משפט, חבר בית דין דתי או רשם לעניני ירושה (להלן – רשות), יגיש לרשות בקשה על כך בכתב ויפרט בבקשתו אם דברי הצוואה יהיו בעל פה או בכתב. (ב) הצוואה תיעשה בפני שופט, רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי, ודברי הצוואה כפי שהוגשו לרשות או נרשמו בידיה (להלן – נוסח הצוואה) יימסרו למצווה. (ג) תיק הבקשה יהיה תיק נפרד אשר יכלול את פרוטוקול הדיון אשר יפרט את דרך עשיית הצוואה לרבות הצהרת המצווה כי הצוואה נעשתה ברצון חופשי; נוסח הצוואה לא יצורף לתיק.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין
28ג. (א) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל ייפוי כוח שהועבר לעורך דין אחר, אלא בצירוף הסכמתו הנפרדת והמפורשת של הלקוח בכתב, בהתאם לסעיף 18 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. (ב) הושעה עורך דין מלשכת עורכי הדין לפי סעיף 68(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן-חוק לשכת עורכי הדין), תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על ההשעיה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין שהושעה ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק בתום תקופת ההשעיה; הוצא עורך דין מהלשכה כאמור בסעיף 68(5) לחוק לשכת עורכי הדין, תשלח לשכת ההוצאה לפועל הודעה לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין, על הוצאתו. (ב1) נמסרה למערכת ההוצאה לפועל הודעה על פקיעת חברותו של עורך דין המייצג זוכה או חייב מלשכת עורכי הדין לפי סעיפים 48 או 93(ו) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על הפקעת חברותו בלשכה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק לאחר תום פקיעת החברות. (ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה-יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא
תקנות הירושה, התשנ"ח-1998
סעיף: 56. הוראות מעבר
56. (א) תובענה בעניני ירושה שהוגשה לבית משפט מחוזי לפי תחילתן של תקנות אלה, תידון בבית המשפט שאליו הוגשה; תובענה נוספת בעניני ירושה, בענין אותו עזבון, תוגש גם לאחר תחילתן של תקנות אלה, לבית המשפט המחוזי שאליו הוגשה התובענה לראשונה; בתקנת משנה זו, "תובענה" – למעט בקשה לצו ירושה או לצו קיום. (ב) הוגשה תובענה בענין עזבון מסוים לבית משפט מחוזי, והוגשה לאחר מכן, לענין אותו עזבון, תובענה לבית משפט מחוזי אחר, יעביר בית המשפט המחוזי האחר את התיק לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לראשונה. (ג) על תובענות לפי תקנה זו יחולו תקנות 15, 16, 17, 18, 19, 23, 24, 25, 26, 27, 53 ו-54 ופרקים ו' ו-ז'. (ד) על הדיון בתובענות לפי תקנה זו יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אם אין בהן סתירה לתקנה זו.
חוק הירושה, תשכ"ה-1965
סעיף: 160. ביצוע ותקנות ושינוי התוספת הראשונה והתוספת השנייה
160. (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, וכן בענינים אלה: (1) עשיית צוואה בפני רשות בחוץ-לארץ והפקדת צוואה בחוץ-לארץ; (2) רישום מרכזי של צוואות שנעשו בפני רשות ושל צוואות שהופקדו; (3) מתן הודעה אישית למעוניינים נוסף על הודעה ברבים; מתן הודעה אישית או הודעה ברבים במקרים נוספים על אלה המפורטים בחוק זה; הודעות ברבים, ובכלל זה צורתן של הודעות ברבים ודרכי פרסומן, לרבות מועדי פרסומן, בארץ ובחוץ לארץ; (4) חשבונות שעל מנהלי-עזבון לנהלם; (5) סדרי הדין; (6) מועדים שבסדרי דין, לרבות מועדים לענין בקשה שהוגשה לבית דין דתי; (7) אגרות, שכר והוצאות. (ב) תקנות לפי פסקאות (6) ו-(7) של סעיף קטן (א) טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. (ג) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה; הוראות סימן ה' 1 בפרק השישי יחולו על רשויות המנויות בתוספת הראשונה שלוש שנים מיום שנקבעו בחוק זה או לפיו, בתוספת הראשונה, ושר המשפטים רשאי להאריך בדרך האמורה את התקופה, לעניין רשות מסוימת, לתקופה אחת נוספת של שלוש שנים. (ד) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לשנות בצו את התוספת השנייה.
תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ו-2016
סעיף: 3. המצאת הבקשה ליישוב סכסוך והזמנת הצדדים לפגישות מהו"ת
3. (א) מזכירות הערכאה השיפוטית תמציא למבקש הזמנה לפגישת המהו"ת הראשונה ערוכה לפי טופס 2 שבתוספת וכן דברי הסבר על הליך הבקשה ליישוב סכסוך, ועל פגישות המהו"ת ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית; בסיום הפגישה הראשונה תזמן יחידת הסיוע את הצדדים לעד שלוש פגישות נוספות לפי הצורך. (ב) העתק של הבקשה, וכן ההזמנה ודף מידע ובו דברי ההסבר יומצאו למשיב באחת הדרכים האלה: (1) בהמצאה על ידי הערכאה השיפוטית למען שימסור המבקש בדואר רשום עם אישור מסירה, או באמצעי אלקטרוני לכתובת דואר אלקטרוני של המשיב שימסור המבקש, בדרך מאובטחת המאפשרת גישה לבקשה על ידי המשיב בלבד, והמתעדת את קבלת הבקשה וההזמנה על ידו; (2) במסירה אישית על ידי הערכאה השיפוטית לפי סדרי הדין; (3) באמצעות בא כוחו של המבקש, אם סדרי הדין האמורים מאפשרים המצאה בדרך זו; אם ההמצאה היא באמצעות בא כוח, תמסור לו מזכירות הערכאה השיפוטית הזמנה אישית ודברי הסבר כדי שימסרם למבקש, וכן מעטפה ובה העתק הבקשה בצירוף ההזמנה ודברי ההסבר כדי שימציאם למשיב בתוך שלושה ימים מיום הגשת הבקשה. (ג) בהמצאת בקשה ליישוב סכסוך והזמנה לפגישת מהו"ת ראשונה, מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל יחולו ההוראות לעניין המצאה מחוץ לתחום השיפוט החלים בערכאה השיפוטית שבה הוגשה הבקשה; נדרש לפי אותן הוראות היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט, תהיה הבקשה למתן היתר קצרה ותמציתית ותכלול רק את עיקרי העובדות הדרושות לצורך מתן ההיתר, ורשאית הערכאה השיפוטית למחוק או להורות על תיקון בקשה להיתר המצאה שהוגשה לה שלא נערכה בצורה קצרה ותמציתית או שכללה עובדות שאינן דרושות לצורך הדיון בבקשה, ולחייב את מגישה בהוצאות משפט. (ד) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו–(ב), בקשות ליישוב סכסוך המוגשות יחד עם בקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים לפי תקנה 16(א)(3), (5), (6), (6א), (7), (8), (8א) ו–(9), יומצאו למשיב בצירוף דברי ההסבר כאמור בתקנה 3, בלא הזמנה לפגישת מהו"ת ראשונה; דחתה הערכאה השיפוטית את הבקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים או שקיבלה את הבקשה בעניין מסוים, תומצא לצדדים הזמנה לפגישת מהו"ת הראשונה מיד לאחר קבלת ההחלטה בבקשה, כאמור בתקנות משנה (א) ו–(ב). (ה) הוגשה בקשה ליישוב סכסוך עם בקשה לסעד דחוף לפי תקנה 12(א)(1), (2), (3ב) ו–(4), יודיע המבקש למזכירות הערכאה השיפוטית וליחידת הסיוע, לאחר קבלת ההחלטה בסעד הדחוף ובסמוך לכך, אם יש עניינים נוספים שאותם הוא מבקש ליישב; לא ניתנה הודעה כאמור ולא הגיע המבקש לישיבת המהו"ת, תימחק הבקשה ליישוב סכסוך בתוך 60 ימים מיום מתן ההחלטה בסעד הדחוף.
כל הזכויות שמורות ©
