בית הדין האזורי לעבודה בירושלים מהווה חלק אינטגרלי ממערכת בתי הדין לעבודה בישראל. הבנת הסמכות המקומית של בית דין זה היא קריטית עבור עובדים, מעסיקים ועורכי דין המתמודדים עם סכסוכי עבודה באזור ירושלים והסביבה. במאמר זה נסקור באופן מקיף את הכללים והעקרונות המנחים את קביעת הסמכות המקומית של בית הדין לעבודה בירושלים.
הסמכות המקומית של בית הדין לעבודה בירושלים נקבעת בעיקר על פי תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. תקנות אלו מגדירות באופן ברור את המסגרת המשפטית שלפיה נקבע היכן תתנהל תביעה בענייני עבודה.
תקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה מהווה את אבן היסוד לקביעת הסמכות המקומית. עיקרון מרכזי שנקבע בפסיקה בא לידי ביטוי בבשא (ירושלים) 1979/02 – כהן רונן ואח' נגד חברת החשמל לישראל ואח' (ניתן ב-30/06/2002), שם נקבע:
"זאת, לא כעניין מקרי אלא כחלק משורה של הוראות בתחום משפט העבודה המדגישות את הקשר של העובד לא רק עם המעביד אלא גם עם מקום העבודה."
הפסיקה מדגישה את החשיבות של הזיקה בין העובד למקום העבודה הפיזי, מעבר ליחסים החוזיים עם המעסיק.
בפסיקה ניתן למצוא הבחנה חשובה בין המונחים השונים המשמשים לקביעת הסמכות המקומית. כפי שנקבע ברע 70434-11-20 – פלונית נגד אלמונית (ניתן ב-30/12/2018):
"זאת, היות שהפסיקה פירשה את המונח 'מקום ביצוע העבודה' (להבדיל מהמילים 'מקום העבודה' שברישא), כמקום בו בוצע עיקר העבודה."
הבחנה זו מדגישה כי בית המשפט יבחן היכן בוצע עיקר העבודה בפועל, ולא רק את הגדרת מקום העבודה הפורמלית.
במקרים מיוחדים, כאשר אין מקום שיפוט ברור, חלים כללים ייחודיים. בסעש (נצרת) 66964-11-22 – צאלח עבדאללה מחיסן נגד שושנה אלון (ניתן ב-12/03/2023) נקבע:
"תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי, אולם רשאי בית הדין להורות על העברת הדיון לבית דין אזורי אחר, אם ראה שלפי נסיבות העניין יהיה הדיון בבית דין אחר נוח יותר לבעלי הדין."
הוראה זו מעניקה גמישות למערכת המשפט להתמודד עם מקרים מורכבים או חריגים.
כאשר מקום העבודה בפועל ממוקם בירושלים או באזור השיפוט של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, קיימת סמכות מקומית ברורה לבית דין זה. זהו השיקול הראשון והמרכזי שיש לבחון.
לעתים, הצדדים עשויים להסכים מראש על מקום השיפוט, כפי שנדון בדמ (תל אביב) 63587-05-18 – בן בטחון (1989) בע"מ נגד כרספין בנימין ערן (ניתן ב-30/11/2018):
"ככל שהחברה טוענת להסכם שיפוט בין הצדדים, בו התנו על הסמכות המקומית והסכימו ביניהם על הסמכות המקומית…"
עם זאת, בתי הדין לעבודה יבחנו בקפידה הסכמים כאלה, במיוחד כאשר מדובר בהסכמים שנעשו מראש בחוזי עבודה אחידים.
כאשר מתעוררת שאלה של סמכות מקומית, יש לבצע בחינה שיטתית לפי הסדר הבא:
הסמכות המקומית של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים מהווה נושא משפטי חשוב בעל השלכות מעשיות משמעותיות. כפי שראינו, הסמכות נקבעת בעיקר על פי מקום העבודה או מקום ביצוע העבודה בפועל. במקרים מיוחדים, כאשר אין מקום שיפוט מתאים לפי הכללים הרגילים, ניתן להגיש תביעה לכל בית דין אזורי, עם אפשרות להעברת הדיון למקום נוח יותר לצדדים.
הבנת הכללים והעקרונות המנחים את קביעת הסמכות המקומית חיונית לכל מי שמתמודד עם סכסוכי עבודה באזור ירושלים, ויכולה לחסוך זמן, משאבים והליכים מיותרים.
בנסיבות מסוימות, אם עיקר העבודה בוצעה בפועל בירושלים, ייתכן שתהיה סמכות לבית הדין בירושלים למרות שמקום העבודה הרשמי הוא בתל אביב.
במקרים של עבודה מרחוק או עבודה ניידת, בתי הדין בוחנים את מכלול הנסיבות, לרבות מקום קבלת ההנחיות, מקום הדיווח על העבודה, ומקום קבלת התמורה.
לא בהכרח. בתי הדין לעבודה בוחנים הסכמים כאלה בזהירות, במיוחד אם הם עלולים לפגוע בזכויות העובד או אם מדובר בתניה בחוזה אחיד.
הגשת תביעה למקום שיפוט שאינו מוסמך עלולה להוביל להעברת התיק או אף לדחייתו, דבר שעלול לגרום לעיכובים משמעותיים ולהוצאות נוספות.
מומלץ להתעייץ עם עורך דין עבודה ירושלים מומחה בתחום.
בש"א (ירושלים) 1979/02- כהן רונן ואח נגד חברת החשמל בישראל ואח
שמות השופטים: ר רוזנפלד,סגנית ראשי
זאת, לא כעניין מקרי אלא כחלק משורה של הוראות בתחום משפט העבודה המדגישות את הקשר של העובד לא רק עם המעביד אלא גם עם מקום העבודה (ראה לעניין זה תב"ע ירושלים מ"ג 87-0 סלימה ראובן רחמים – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ח' עמ' נג' בעמ' נו). יודגש כי ב"כ המבקשים אינו מצביע על זיקה כלשהי שיש בה כדי לקשור את ההליך לירושלים דווקא. 10. ולבסוף – משלבית הדין בירושלים אין סמכות מקומית לדון בתביעה, ממילא, לא ידון בית הדין בבקשה שהוגשה לסעד זמני. עקב דחיפות מיוחדת שנוצרה לאור לוח הזמנים הצפוף כפי שתואר בפתח החלטה זו, קיים בית הדין דיון ונתן החלטה בהתייחס לסעד ארעי, וזאת עד לדיון שיקבע בבקשה לסעד הזמני. סוף דבר – בהעדר סמכות מקומית לבית הדין בירושלים לדון בתביעה, מועבר התיק לדיון בפני בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
החלטה |
29/06/2002 |
בית דין אזורי לעבודה – ירושלים
מאזכרים – 1 |
עמודים – 3
ד"מ (תל אביב) 63587-05-18- בן בטחון (1989) בע"מ נגד כרספין בנימין ערן
שמות השופטים: דורי ספיבק
בהחלטה שניתנה בדיון זה – במעמד צד אחד – נקבע שעל התובעת להגיש את תגובתה לבקשת הנתבע, שהועלתה הן בכתב הגנתו והן בדיון שהתקיים במעמד צד אחד, להעברת הדיון לירושלים. 5. ביום 29.11.18 הגישה התובעת את תגובתה. בתגובתה הודתה התובעת בכך שהסכם ההעסקה בין הצדדים נחתם בירושלים, וכן בכך שמקום ההעסקה היה אמור להיות בירושלים. למרות זאת, טענה שיש לדחות את בקשת הנתבע להעברת ההתדיינות לירושלים. זאת, לאור תניית שיפוטי "ספציפית ומפורשת" בהסכם ההעסקה שנחתם בין הצדדים, הקובעת כי: "סמכות השיפוט בקשר לכל עניין הנובע מהסכם זה, תהיה מוקנית לבתי המשפט המוסמכים והמוסכמים בתל-אביב יפו בלבד". דיון והכרעה 3 6. תקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: תקנות סדרי הדין) כוללת הסדר מפורט בדבר מקום השיפוט בתובענות המצויות בגדר סמכותו העניינית של בית דין זה. במקרה שלפניי, אין בין הצדדים מחלוקת על כך שבהתאם לתקנות אלה, הסמכות המקומית לדון בתובענה נתונה לבית-הדין האזורי לעבודה בירושלים. זאת, בהינתן שהסכם העבודה בין הצדדים נחתם בירושלים ומקום העבודה היה אמור להיות בירושלים. 7. האם יכולים היו הצדדים להתנות על הוראות התקנות, ולהקנות באמצעות הסכם שיפוטי ביניהם סמכות שיפוט מקומית לבית-דין זה כידוע, תקנות סדרי הדין החלות בבית-דין זה, ובניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 החלות בבתי-המשפט הכלליים (ראו תקנה 5 לתקנות אלה), אינן כוללות הסדר המאפשר לצדדים להתנות על מקום השיפוט. בהעדרו של הסדר שכזה, נקבע בפסיקת בית הדין הארצי שאין ליתן תוקף להסכם שיפוטי שכזה. וכך נקבע ב-ברע 750/08 חברת ביטחון גינות בע"מ נ' גרינברג ( 25.1.09 , כב' השופטת נילי ארד)): "ככל שהחברה טוענת להסכם שיפוט בין הצדדים, בו התנו על הסמכות המקומית והסכימו ביניהם על הסמכות המקומית.
החלטה |
29/11/2018 |
בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 4
בר"ע 70434-11-20- פלונית נגד אלמונית
שמות השופטים: לאה גליקסמן
זאת, היות שהפסיקה פירשה את המונח "מקום ביצוע העבודה" (להבדיל מהמילים "מקום העבודה" שברישא), כמקום בו בוצעה עיקר העבודה, ולכן העובדה שהעובדת עבדה ב-י' לתקופת ניסיון קצרה בת חודשים ספורים, אינה מקנה לבית הדין האזורי ירושלים את הסמכות המקומית לדון בתובענה. 3. לצורך שלמות התמונה יצוין, כי עובר להגשת הבקשה להעברת התובענה, הגישה פלונית לא פחות מ-5 בקשות למתן ארכה להגשת כתב ההגנה מטעמה, בהן לא הזכירה במאומה את טענתה בדבר היעדר סמכותו המקומית של בית הדין, וכמו כן הגישה שתי בקשות לקביעת דיון בתובענה, בקשה לדחיית מועד ישיבת הפישור שנקבעה על ידי בית הדין, והודעה על הסכמה לעריכת ישיבת פישור באמצעות תוכנת ה-"זום". לא למותר לציין, כי גם בבקשות/הודעות אלה לא הזכירה פלונית את טענתה להיעדר סמכות מקומית של בית הדין. 4. בתגובה, העובדת הדגישה כי מקום מגוריה הוא בי' כבר מאז פברואר 2019 (כשנה לפני הגשת התובענה). על כן, מוקנית לבית הדין בירושלים סמכות מקומית לדון בתביעתה, בהתאם לתקנה 3(א)(11) ולתקנה 3(ב) לתקנות, שלפיה הסמכות המקומית מוקנית, בין היתר, לבית הדין שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו של העובד. בנוסף, נטען כי את המילים "מקום העבודה" שברישא לתקנה 3(א)(1) לתקנות יש לפרש כמרכז מפעלו של המעסיק או בכתובת משרדו הרשום. ממילא, כיוון שמשרדה הרשום של פלונית הוא בירושלים הרי שלבית הדין האזורי יש סמכות מקומית לדון בתובענה. 3 כמו כן, העובדת טענה כי על פלונית חלים כללי הדין המנהלי במובנם הרחב ועל כן יש לראות בתובענה נגדה כתובענה המוגשת נגד המדינה, עליה, לשיטתה, לא חלים כללי הסמכות המקומית; הגשת הבקשה עומדת בניגוד להנחיית פרקליט המדינה מספר 16.1 בעניין הגבלות בניסוח כתב הגנה; אין מקום למחיקת ההליך אלא לכל היותר העברתו להידון בפני הערכאה המוסמכת; יש להעדיף את בירור התובענה לגופה על פני סילוקה מטעמים פרוצדוראליים.
החלטה |
29/12/2018 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 2 |
עמודים – 7
סעש (נצרת) 66964-11-22- צאלח עבדאללה מחיסן נגד שושנה אלון
שמות השופטים: מירב ניר שלו
1. לפני בקשת הנתבעת להעביר את הדיון בתביעה ל"מחוז ירושלים" התובע בתגובתו, התנגד לבקשה. 2. המדובר בתביעה כספית בסך כולל של 148,802 , שהגיש התובע כנגד הנתבעת, לזכויות סוציאליות המגיעות לו לטענתו בגין עבודתו כקצב במעדניה בניהול ובבעלותה של הנתבעת, מחודש 5/2018 ועד חודש 8/2022, ולזכויות המגיעות לו לטענתו, בשל סיומה. 3. הנתבעת הגישה כתב הגנה ובו טענה בין השאר כי היא ערכה לתובע חישוב מתוקן של זכויותיו כמפורט בכתב ההגנה, אולם התובע סירב לתשלום. 4. מעיון בכתב התביעה, בכתב ההגנה וכן בטענות הצדדים לבקשה – עולה כי התובע מתגורר בישוב גבע, בתחום הרשות הפלסטינית. כן אין מחלוקת כי המעדנייה שבה עבד התובע נמצאת בישוב גבעת זאב. שני הישובים נמצאים מחוץ לתחומי "הקו הירוק" ולמעשה אין מחלוקת בין הצדדים נוכח מקום מגוריו של התובע ומקום העבודה או ביצועה – כי לא מתגבשת לצדדים זיקת סמכות מקומית ספציפית מבין אלו המנויות בתקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות"). משכך, מפנים הצדדים שניהם, להוראת תקנה 5, הקובעת כך: "תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי, אולם רשאי בית הדין להורות על העברת הדיון לבית דין אזורי אחר, אם ראה שלפי נסיבות הענין יהיה הדיון בבית דין אחר נוח יותר לבעלי הדין". 5. בקשת הנתבעת להעברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, היא מטעמי נוחות בעלי הדין ובהתאם לסיפא תקנה 5. לטענת הנתבעת, הן מגורי התובע והן המקום שבו בוצעה העבודה, שוכנים בסמיכות לירושלים. נטען כי הגשת התביעה במקום הרחוק מאזור השיפוט הטבעי אינו צודק בנסיבות העניין. נטען כי טלטול הצדדים לצפון הארץ מכביד שלא לצורך, נוכח מגורי התובע וכן מגורי הנתבעת שהיא לאחר לידה, אם לפעוט רך.
החלטה |
11/03/2023 |
בית דין אזורי לעבודה – נצרת
בר"ע 41211-05-14- ישראל שיינברג נגד כנפי משק תור בעמ
שמות השופטים: לאה גליקסמן,אילן איטח,סיגל דוידוב מוטולה,יוסף קרא,מעבידים אמנון גדעון
. על פי לשון תקנה 3(א)(1) לתקנות סדר הדין, לעובד יש זכות הבחירה להגיש את התביעה כנגד מעסיקו הן "במקום העבודה" והן במקום ביצוע העבודה, ואם בחר העובד להגיש את התביעה במקום העבודה, הסמכות המקומית במקרה זה היא אכן לבית הדין האזורי בתל אביב". (ההדגשה במקור – ל. ג. ) 7 13. גם בעניין אנטון חורי הדגיש בית הדין הארצי כי ככל שאין חפיפה בין "מקום העבודה" לבין "מקום ביצוע העבודה" לתובע הזכות לבחור את בית הדין האזורי אליו תוגש התביעה באומרו: "בדרך כלל "מקום העבודה" של עובד חופף את המקום שבו "בוצעה העבודה". אך יש ו"מקום העבודה" של עובד הוא באזור אחד ואילו עבודה מסוימת שלו מתבצעת באזור אחר. במקרה כזה יוכל העובד להגיש את תביעתו בבית הדין שבאחד משני האזורים שיבחר (ר' דב"ע נה/3-106 שלוח חברה לביטוח בע"מ – יוסף אנייס, פד"ע כח 237, 239, מול האות ו')" 14. בעניין שילוח טען העובד כי עבודתו חייבה הדרכה שוטפת ופגישות בכל רחבי הארץ וכי אחוז מסוים מעבודתו בוצע בירושלים. בית דין זה קבע כי מסכת העובדות הביאה למסקנה כי "מקום העבודה" ומקום ביצוע העבודה היו זהים, וכן לא היה חולק כי את "עיקר עבודתו" ביצע העובד במשרדי החברה בתל אביב. משכך, קבע בית דין זה כי אין די בביצוע חלק מהעבודה בירושלים על מנת להקנות לבית הדין האזורי בירושלים סמכות. עוד נקבע כי מקום שבו בוצעה העבודה, צריך להיות מקום בו בוצע עיקר העבודה או חלק משמעותי ביותר ממנה, ולא חלק מהעבודה. 8 15. בעניין נובש (בר"ע (ארצי) 495/09 יורי נובש – פלאש תאורה כחול ולבן בע"מ, 13.12.2009 ), אחד המבקשים בבקשה הועסק במשך ארבע שנים בסניף החברה בבית שמש, באזור הנתון לסמכות השיפוט המקומית של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים. בשנה החמישית והאחרונה לעבודתו הועבר לסניף במודיעין, הנתון לסמכות השיפוט המקומית של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
פסק דין |
29/06/2014 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 85 |
עמודים – 9
– עורך דין מחאגנה מחמוד קאסם נגד עמותת מרכז הדמוקרטיה וזכויות העובדים
שמות השופטים: סטיב אדלר,נילי ארד,רונית רוזנפלדנציג עובדים שלום חבשוש,נציג מעבידים אורן צבי שחור
בית הדין אף קבע כי אפילו הופיע המערער בבתי משפט או בבתי דין בישראל כחלק מתפקידו בעמותה, אין די בכך כדי לקבוע שמקום העבודה או מקום ביצוע העבודה הינם בישראל. 18. שלא כמו בית הדין האזורי, אנו סבורים כי משקנה בית הדין בישראל סמכות בינלאומית לדון בתביעה, נתונה לבית דין בישראל הסמכות המקומית לדון בה, וזאת על פי ההסדר המפורט כפי שנקבע בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב- 1991 (להלן: תקנות בית הדין). אכן, בבסיס ההסדר בדבר סמכותו המקומית של בית דין אזורי עומדת הוראת תקנה 3 (א) (1)) לתקנות בית הדין, הקובעת כך: "תובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה;" משסבור היה בית הדין האזורי כי מקום העבודה ומקום ביצועה היו מחוץ לתחום שיפוטו של בית דין אזורי, קבע כי אין לבית הדין סמכות מקומית לדון בה. אלא שלמקרה כזה, נקבעה בתקנה 3(ב) לתקנות בית הדין שורה של אפשרויות חלופיות לפיהן תקבע הסמכות המקומית של בית דין אזורי. בין השאר נקבע בתקנה כי אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה, כי אז נתונה הסמכות המקומית ל"בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד . . . " . לפי כתבי בי דין שבתיק, כתובתו של המערער בעיר אום אל פחם. מכאן שאם אמנם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לתחום ישראל, כי אז נתונה הסמכות המקומית לבית הדין האזורי בחיפה לדון בתביעה. 19. בכך לא מתמצה דיוננו בשאלת הסמכות המקומית. מהסכם העבודה שבין המערער לבין העמותה עולה, כי אחד התנאים המרכזיים שבו הוא התנאי בדבר היותו של המערער מוסמך להופיע בבתי משפט ישראליים. מסתבר, ואין על כך מחלוקת, כי המערער ייצג תובעים תושבי הרשות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה בישראל.
פסק דין |
05/07/2009 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 45 |
עמודים – 21
1227/01 עע- המועצה המקומית גבעת זאב נגד מחמוד מוחמד אלי מחמוד ואח
שמות השופטים: סטיב אדלרנילי ארד,שמואל צור,שלמה גוברמן,הלל דודאי
מכאן שסמכותו של בית משפט לעניינים מקומיים בענייני עבודה מוגבלת רק לאותם עניינים המוסדרים בנספח "דיני עבודה" של התקנון (חוק שכר מינימום, תוספת יוקר וחוקים אחרים שהוחלו על הישובים הישראליים – הוא "משפט המובלעת" הנזכר בסעיף 13 לעיל). אין לבית המשפט המקומי סמכות לדון בענייני עבודה אחרים, ועל כל פנים סמכותו מוגבלת לתחום השיפוט של המועצות המקומיות והמועצות האזוריות שבאזור. הפורום הנאות 19. נדמה שאין חולק כי בתי הדין לעבודה בישראל מוסמכים לדון בתובענה שבין עובד מקומי למעסיק ישראלי כשמקום העבודה הוא באזור. בעיקרו של דבר, סמכות בית הדין נקבעת לפי מקום העבודה של העובד (תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב1991-) ובמקרה שמקום העבודה הוא מחוץ לתחום שיפוטו של בית הדין, נתונה הסמכות לבית הדין בו נמצא מקום מגוריו של העובד, או מרכז מפעלו של המעביד בישראל, או מקום מגוריו של המעביד, ובמעביד תאגיד – מקום משרדו הרשום או כל מקום בו הוא מנהל עסקיו (תקנה 3(ב) לתקנות האמורות). מעבר לכך בית הדין יכול לקנות סמכות שיפוט לגבי אדם המתגורר באזור על ידי המצאת כתבי בי-דין באזור מכח תקנות בית הדין לעבודה (המצאת מסמך לשטחים המוחזקים) תש"ל1969- (ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה 7, עמ' 44 – 45 וכן דב"ע נד3-160/ ס. וו. תעשיות בע"מ ואח' – ראשד אלזארו ואח', פד"ע כח' 15 בעמ' 20 ואילך; בג"צ 663/78 מנהלת קרית ארבע נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח' פ"ד לג' (2), 404,398). 20. מעבר לשאלת הסמכות, כאשר מדובר בעובד תושב האזור שמקום העבודה שלו הוא באזור, יכולה להתעורר השאלה מהי ערכאת השיפוט הראויה לבירור התביעה.
פסק דין |
19/03/2003 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 19 |
עמודים – 24
ע"ע 300050/98- המועצה המקומית גבעת זאב ואח נגד מחמוד מוחמד אלי ואח
שמות השופטים: סטיב אדלר,נילי ארד,שמואל צור נציג עובדים שלמה גוברמן נציג מעבידים הלל דודאי
ואמנם הוקמו בתי משפט לעניינים מקומיים ובית משפט לערעורים (סעיף 125 לתקנון) וסמכותם לדון לפי הדין ותחיקת הבטחון בעניינים המפורטים בתוספת לתקנון ובכל עניין אחר שבתקנון ובנספחיו וכן בעבירות שנעברו בתחומי הישובים (סעיף 126). מכאן שסמכותו של בית משפט לעניינים מקומיים בענייני עבודה מוגבלת רק לאותם עניינים המוסדרים בנספח "דיני עבודה" של התקנון (חוק שכר מינימום, תוספת יוקר וחוקים אחרים שהוחלו על הישובים הישראליים – הוא "משפט המובלעת" הנזכר בסעיף 13 לעיל). אין לבית המשפט המקומי סמכות לדון בענייני עבודה אחרים, ועל כל פנים סמכותו מוגבלת לתחום השיפוט של המועצות המקומיות והמועצות האזוריות שבאזור. הפורום הנאות 19. נדמה שאין חולק כי בתי הדין לעבודה בישראל מוסמכים לדון בתובענה שבין עובד מקומי למעסיק ישראלי כשמקום העבודה הוא באזור. בעיקרו של דבר, סמכות בית הדין נקבעת לפי מקום העבודה של העובד (תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991) ובמקרה שמקום העבודה הוא מחוץ לתחום שיפוטו של בית הדין, נתונה הסמכות לבית הדין בו נמצא מקום מגוריו של העובד, או מרכז מפעלו של המעביד בישראל, או מקום מגוריו של המעביד, ובמעביד תאגיד – מקום משרדו הרשום או כל מקום בו הוא מנהל עסקיו (תקנה 3(ב) לתקנות האמורות). מעבר לכך בית הדין יכול לקנות סמכות שיפוט לגבי אדם המתגורר באזור על ידי המצאת כתבי בי-דין באזור מכח תקנות בית הדין לעבודה (המצאת מסמך לשטחים המוחזקים) תש"ל-1969 (ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה 7, עמ' 45 – 44 וכן דיון נד3– /160ס. וו. תעשיות בע"מ ואח' – ראשד אלזארו ואח', פד"ע כח' 15 בעמ' 20 ואילך; בג"צ 663/78 מנהלת קרית ארבע נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח' פ"ד לג' (404,398 ,(2).
פסק דין |
19/03/2003 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 44 |
עמודים – 24
בר"ע 8040-03-14- מרכז החינוך העצמאי לתלמודי תורה ובתי ספר בתי יעקב נגד הדסה רדנר
שמות השופטים: יגאל פליטמן,ורדה וירט ליבנה,אילן איטח,ראובן בוימל,מעבידים אמנון גדעון
פרשנות זו אין בה שינוי פסיקה קיימת, היא תואמת את לשון הכתוב על פי פשוטו, והיא מבהירה את ההבדל בין מקום העבודה למקום ביצוע העבודה – שני מונחים המצויים בתקנה (3)(א)(1) לתקנות סדר הדין. " (הדגשה הוספה – א. א. ). עוד נקבע בעניין נומיקוב כי "על פי לשון תקנה 3(א)(1) לתקנות סדר הדין, לעובד יש זכות הבחירה להגיש את התביעה כנגד מעסיקו הן 'במקום העבודה', והן במקום ביצוע העבודה". 7 15. עוד ראוי להזכיר מושכלות יסוד בכל הנוגע לסמכות המקומית בבית הדין לעבודה, כפי שהובאו אך לאחרונה מפי חברי – הנשיא יגאל פליטמן, בעניין רשת תיכוני טומשין: "לאור אופיים המיוחד של יחסי עובד מעביד ודיני העבודה, כלל פסוק הוא, כי הסכמת הצדדים להליך אין די בה כדי להקנות לבית הדין האזורי סמכות שיפוט מקומית. באשר הלכה היא כי בכל הנוגע לסמכותו המקומית של בית הדין האזורי לעבודה, אין הצדדים רשאים לסטות מן התנאים הקבועים בתקנות . בהתאם, ומתוקף הוראת סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט ותחולתו בבית הדין לעבודה, הכלל הוא, כי בהיעדר סמכות מקומית בתובענה שהוגשה לבית הדין לעבודה, אותו בית דין רשאי לעשות שימוש בסמכותו ולהורות על העברת ההליך לערכאה אשר לה הסמכות המקומית לדון בהליך. סמכות זו תיושם בהתאם לתקנות סדרי הדין בבית הדין לעבודה ותכליתן, לאור המאפיינים המיוחדים ליחסי עבודה, כפי ביטויים בהוראות הדין ובהלכה הפסוקה, והקשר המיוחד הקיים במשפט העבודה בין 'מקום העבודה' לזכויות העובד. " 16. לבסוף יש להזכיר את הוראת תקנה 9(5) לתקנות המחייבת תובע לפרט בכתב התביעה, בין היתר, את "העובדות המראות שבית הדין מוסמך לדון בתובענה". הסמכות המקומית – מן הכלל אל הפרט 8 17. במקרה הנוכחי העובדת לא קיימה את הוראת תקנה 9(5) לתקנות, ולא פירטה בכתב התביעה את העובדות המראות שבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הוא המוסמך לדון בתובענה.
פסק דין |
17/05/2014 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 61 |
עמודים – 11
ע"ע 143-09- אנטון נומיקוב נגד רשת ביטחון (1993) בעמ
שמות השופטים: עמירם רבינוביץיגאל פליטמן,שמואל צור,שלום חבשוש,דוד בן הרוש
מקומות אלה מצויים במקרה הנוכחי בתחום סמכותו המקומית של בית הדין האזורי בתל אביב. פרשנות זו אין בה שינוי פסיקה קיימת, היא תואמת את לשון הכתוב על פי פשוטו, והיא מבהירה את ההבדל בין מקום העבודה למקום ביצוע העבודה- שני מונחים המצויים בתקנה (3)(א)(1) לתקנות סדר הדין. פירוש זה ודאי נכון, במקרה הנוכחי, בו נטען על ידי המערער, כי יצא לעבודותיו במקומות השונים ממרכז מפעלו של המעסיק בחולון (ראה לעניין זה דוגמאות המובאות בפס"ד אלסינט). לא למותר לציין, כי בכתב התביעה, נושא ערעור זה, לא ציין המערער, היכן בוצעה בכל פעם העבודה שבגינה תובע המערער את המשיבה, כך שודאי, ניתן לפרש את המונח "מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה", כמרכז מפעלו של המעסיק. 9. עוד יש לציין, כי על פי לשון תקנה 3(א)(1) לתקנות סדר הדין, לעובד יש זכות הבחירה להגיש את התביעה כנגד מעסיקו הן "במקום העבודה", והן במקום ביצוע העבודה, ואם בחר העובד להגיש את התביעה במקום העבודה, הסמכות המקומית במקרה זה היא אכן לבית הדין האזורי בתל אביב. 10. יודגש, כי במקרה הנוכחי לא ברור היכן בוצעה עיקר עבודתו של המערער, וגם מטעם זה יש להעדיף פירוש המקנה סמכות מקומית לבית הדין שנוח לעובד להתדיין בו, אשר תואם את תכלית התקנות בעניין זה ואת לשון התקנה.
פסק דין |
23/03/2009 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 233 |
עמודים – 4
בר"ע 70434-11-20- פלונית נגד אלמונית
שמות השופטים: לאה גליקסמן
זאת, היות שהפסיקה פירשה את המונח "מקום ביצוע העבודה" (להבדיל מהמילים "מקום העבודה" שברישא), כמקום בו בוצעה עיקר העבודה, ולכן העובדה שהעובדת עבדה ב-י' לתקופת ניסיון קצרה בת חודשים ספורים, אינה מקנה לבית הדין האזורי ירושלים את הסמכות המקומית לדון בתובענה. 3. לצורך שלמות התמונה יצוין, כי עובר להגשת הבקשה להעברת התובענה, הגישה פלונית לא פחות מ-5 בקשות למתן ארכה להגשת כתב ההגנה מטעמה, בהן לא הזכירה במאומה את טענתה בדבר היעדר סמכותו המקומית של בית הדין, וכמו כן הגישה שתי בקשות לקביעת דיון בתובענה, בקשה לדחיית מועד ישיבת הפישור שנקבעה על ידי בית הדין, והודעה על הסכמה לעריכת ישיבת פישור באמצעות תוכנת ה-"זום". לא למותר לציין, כי גם בבקשות/הודעות אלה לא הזכירה פלונית את טענתה להיעדר סמכות מקומית של בית הדין. 4. בתגובה, העובדת הדגישה כי מקום מגוריה הוא בי' כבר מאז פברואר 2019 (כשנה לפני הגשת התובענה). על כן, מוקנית לבית הדין בירושלים סמכות מקומית לדון בתביעתה, בהתאם לתקנה 3(א)(11) ולתקנה 3(ב) לתקנות, שלפיה הסמכות המקומית מוקנית, בין היתר, לבית הדין שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו של העובד. בנוסף, נטען כי את המילים "מקום העבודה" שברישא לתקנה 3(א)(1) לתקנות יש לפרש כמרכז מפעלו של המעסיק או בכתובת משרדו הרשום. ממילא, כיוון שמשרדה הרשום של פלונית הוא בירושלים הרי שלבית הדין האזורי יש סמכות מקומית לדון בתובענה. 3 כמו כן, העובדת טענה כי על פלונית חלים כללי הדין המנהלי במובנם הרחב ועל כן יש לראות בתובענה נגדה כתובענה המוגשת נגד המדינה, עליה, לשיטתה, לא חלים כללי הסמכות המקומית; הגשת הבקשה עומדת בניגוד להנחיית פרקליט המדינה מספר 16.1 בעניין הגבלות בניסוח כתב הגנה; אין מקום למחיקת ההליך אלא לכל היותר העברתו להידון בפני הערכאה המוסמכת; יש להעדיף את בירור התובענה לגופה על פני סילוקה מטעמים פרוצדוראליים.
החלטה |
29/12/2018 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 2 |
עמודים – 7
בר"ע 38741-09-24- איציק שיווק והרכבה בע"מ נגד ' אשרף געברי
שמות השופטים: חני אופק גנדלר
משכך, בהתאם לתקנה 5 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: התקנות או תקנות בית הדין לעבודה), הסמכות המקומית לדון בתובענה זו נתונה לכל בית דין אזורי. 5. המעסיקה בתשובתה לתגובה טענה, בין היתר, כי על פי הסיפא של תקנה 5 לתקנות יש לדון בתובענה בבית הדין האזורי הנוח לבעלי הדין. לטענתה, משמקום העבודה ומקום ביצוע העבודה הינם במחוז ירושלים, הרי שיש להעביר את הדיון לבית הדין האזורי בירושלים. זאת, בעוד העובד לא הצביע על אף זיקה לבית הדין האזורי בבאר שבע. 6. ביום 13.9.24 , ניתנה החלטה שבה נדחתה בקשת המעסיקה, היא ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור (להלן: ההחלטה). כך, בין היתר, נאמר: "מטענות הצדדים עולה, כי מקום העבודה לרבות משרדה הרשום של הנתבעת כמו גם מקום ביצוע העבודה הם במעלה אדומים, המצוי מחוץ לתחום השיפוט. בשים לב לכך שגם התובע הוא תושב הרשות הפלסטינית ומקום העבודה ומקום ביצוע העבודה הם מחוץ לתחום השיפוט, הרי שלא מתגבשת לצדדים זיקת סמכות מקומית ספציפית מבין אלו המנויות בתקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. במצב דברים זה יש לפנות לתקנה 5 הקובעת: "תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי. " בנסיבות אלה ובהתאם ללשון התקנה כאמור, רשאי היה התובע להגיש תביעתו בכל בית דין אזורי ולפיכך בקשת הנתבעת להעברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים מטעמי חוסר סמכות מקומית-נדחית. לא נעלמה מעיני בית הדין טענת הנתבעת, כי "מירב הזיקות" נתונות לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, שם גם מתגוררים עדי הנתבעת ובכלל זה חשב השכר, מנהל העבודה ומנהל כוח אדם; אולם, אין באמור כדי לאיין את העובדה, כי מקום ביצוע עבודת התובע, כמו גם מענה הרשום של הנתבעת הם במעלה אדומים, המצוי מחוץ לתחום השיפוט, כך שהתביעה בדין הוגשה בבית דין זה.
החלטה |
08/10/2024 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 0 |
עמודים – 6
בר"ע 17594-11-19- א.פ.י.ד. תעשיות 3000 בע"מ נגד אחמד עדוואן
שמות השופטים: אילן איטח,לאה גליקסמן,רועי פוליאק,גב חיה שחר,מעבידים דורון קמפלר
לפי האמור בתקנה זו, הסמכות המקומית קנויה לבית הדין "אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". ברם, נוכח העובדה כי מקום העבודה של העובד או מקום ביצוע העבודה הם ביישוב ברקן, שאינו בתחום אחד מאזורי השיפוט, הרי שיש להידרש לתקנה 3(ב) שלשונה כדלקמן: 6 "לענין תקנת משנה (א)(1), (2), (3), (10) ו-(11), אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד או מרכז מפעלו של המעביד בישראל; אם מרכז מפעלו של המעביד הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד, או – אם המעביד הוא תאגיד – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא משרדו הרשום בישראל או כל מקום אחר בישראל שבו הוא מנהל עסקיו. " 13. הנה כי כן, כאשר תקנה 3(א)(1) אינה ישימה, יש – בראש ובראשונה – להידרש לאמור בתקנה 3(ב), הקובעת כי כאשר מקום העבודה או מקום ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה, וגם כאשר מרכז מפעלו של המעסיק הוא מחוץ לאזור השיפוט, הרי שהסמכות המקומית היא לבית הדין שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעסיק, ככל שמדובר במעסיק שהוא אדם פרטי; ולבית הדין שבאזור שיפוטו נמצא מענו הרשום של המעסיק, ככל שמדובר במעסיק שהוא תאגיד. ממילא, בשלב זה אמורה בחינת הסמכות המקומית להיעצר ולהיקבע על פי הוראות תקנה 3(ב) המפורשות, ואין להידרש לתקנה 5. על היחס שבין תקנה 3 ותקנה 5 עמד בית דין זה בבר"ע (ארצי) 51704-06-15 אולניק חברה להובלה עבודות עפר וכבישים בע"מ – וסאם אבו הדיל ( 27.7.2015 ), שם נקבע כי "פניה לתקנה 5 אפשרית רק מקום שלתובענה אין מקום שיפוט מתאים לפי התקנות.
פסק דין |
15/02/2020 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 3. מקום השיפוט
זן עובדים כאמור בסעיף 24(א)(4) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד, זולת אם נקבע אחרת בתקנון הארגון; (8) בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע; (9) בתובענה של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד – משרדו הרשום; (10) בהליך לפי חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן – חוק שירות התעסוקה) – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצאת לשכת שירות התעסוקה הנוגעת בדבר או נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע; (11) בכל הליך אחר – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום עבודתו או מקום מגוריו של התובע או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד – משרדו הרשום (ב) לענין תקנת משנה (א)(1), (2), (3), (10) ו-(11), אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד או מרכז מפעלו של המעביד בישראל; אם מרכז מפעלו של המעביד הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד, או – אם המעביד הוא תאגיד – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא משרדו הרשום בישראל או כל מקום אחר בישראל שבו הוא מנהל עסקיו.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 3. מקום השיפוט
3. (א) מקום השיפוט הוא – (1) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה; (2) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1א) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה או מקום העבודה המיועד של העובד, שהיא העבודה נושא התובענה, או שבא זור שיפוטו בוצעה או אמורה היתה להתבצע העבודה; (3) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1ב) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או נמצא מקום מגוריו; (4) בתובענה נגד קופת גמל כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של התובע; (5) בת ובענה של קופת גמל נגד מעביד כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מרכז מפעלו של הנתבע בישראל; (6) בתובענה של קופת גמל נגד חבריה כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי שבתחומו נמצא מקום מגוריו של הנתבע, או שבתחומו שולמו או צריכים היו להשתלם דמי הביטוח לקופה; (7) בתובענה שבין עובד לארג ון עובדים כאמור בסעיף 24(א)(4) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד, זולת אם נקבע אחרת בתקנון הארגון; (8) בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע; (9) בתובענה של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 29. סמכות למתן סעד
29. (א) בית דין אזורי, או בית הדין הארצי כשאינו דן בערעור, מוסמכים ליתן כל סעד שבית משפט מחוזי מוסמך לתיתו, ובתחום סמכותם כוחם ככוחו של בית המשפט המחוזי. (ב) בית הדין הארצי הדן בערעור מוסמך לתת כל סעד שבית המשפט העליון כבית משפט לערעורים מוסמך לתיתו, ובתחום סמכותו כוחו ככוחו של בית המשפט העליון.
תקנות הרשויות המקומיות (סדרי הדין של בתי הדין), התשל"ט-1979
סעיף: 2. החלת תקנות סדרי הדין בערעור
2. תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בערעור או בבקשה לשופט בית המשפט העליון), התשכ"ד-1963, יחולו על משמעת עובדי הרשויות המקומיות בשינויים ובתיאומים אלה: (1) בתקנה 1, במקום כל מקום שבו נאמר "בסעיף 43 לחוק" קרי "בסעיף 24 לחוק הרשויות המקומיות"; (2) בתקנה 3, במקום "המאשים" קרי "התובע – אם העובד הוא המערער או המבקש, או העובד – אם התובע הוא המערער"; (3) בתקנה 4, בפסקה (2), במקום "המשרד" קרי "הרשות המקומית" ופסקה (6) תיראה כמחוקה; (4) בתקנה 6, במקום "יימסר לפרקליט המדינה ולנציב השירות" קרי "יימסר למשיב"; (5) בתקנה 16, במקום "נציב השירות" קרי "ראש הרשות המקומית"; (6) בטופס ערעור או בקשה לעיכוב ביצוע פיטורים והחזרה לעבודה לפי תקנה 4 שבתוספת, המלים "האם ניתנה רשות לערער" – ייראו כמחוקות.
צו בתי-דין לעבודה (הקמת בתי-דין אזוריים), תשכ"ט-1969
סעיף: 2. הקמת בתי דין אזוריים
2. מוקמים בזה בתי דין אזוריים לעבודה כדלהלן: בית הדין מקום מושבו אזור שיפוטו בית דין אזורי לעבודה, ירושלים ירושלים מחוז ירושלים בית דין אזורי לעבודה, תל–אביב בת ים מחוזות תל–אביב והמרכז למעט אזור צפון מערב השרון2 בית דין אזורי לעבודה, חיפה חיפה מחוז חיפה ונפת עכו שבמחוז הצפון לרבות אזור צפון מערב השרון3 בית דין אזורי לעבודה נוף הגליל – נצרת נצרת או נוף הגליל מחוז הצפון למעט נפת עכו בית דין אזורי לעבודה, באר–שבע באר–שבע ואילת מחוז הדרום תחילה בית הדין מקום מושבו אזור שיפוטו בית דין אזורי לעבודה, ירושלים ירושלים מחוז ירושלים בית דין אזורי לעבודה, תל–אביב בת ים מחוזות תל–אביב והמרכז למעט אזור צפון מערב השרון2 בית דין אזורי לעבודה, חיפה חיפה מחוז חיפה ונפת עכו שבמחוז הצפון לרבות אזור צפון מערב השרון3 בית דין אזורי לעבודה נוף הגליל – נצרת נצרת או נוף הגליל מחוז הצפון למעט נפת עכו בית דין אזורי לעבודה, באר–שבע באר–שבע ואילת מחוז הדרום תחילה
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 24. סמכות בית-דין אזורי
וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עבודה; (4) תובענות שבין עובד לארגון-עובדים הקשורות בחברות או בתחום-פעילותו של הארגון בעניני עבודה; (5) בכל ענין שמוענקת לבית-הדין האזורי סמכות בו על פי התיקונים לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, ולחוקים אחרים, כמפורט בתוספת הראשונה או בכל חוק אחר. (א1) האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מהוראת כל דין לענין השיפוט בהליכי פשיטת-רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית. (ב) לבית-דין אזורי תהא הסמכות לדון בעבירות על החיקוקים המפורשים בתוספת השניה והתקנות על פיהן; שר המשפטים ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה רשאים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לתקן, בצו, את התוספת השניה, להוסיף עליה ולגרוע ממנה; בהליכים לפי סעיף קטן זה ידון שופט יחיד ויחולו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בהליכים פליליים בבתי-המשפט. (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(2), רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו, על פי בקשה של בעל דין או של היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה לפני תחילת הדיון או במהלכו, להורות שדיון בתובענה לפי הסעיף הקטן האמור, שהוא בעל חשיבות, דחיפות או רגישות מיוחדת, יתקיים בבית הדין הארצי.
חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957
סעיף: 33ד. סמכות בית הדין
33ד. לבית הדין האזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 ((להלן – בית הדין), הסמכות היחודית לפסוק אם חל צו-הרחבה על מפעל וכן בתובענה של עובד, מעסיק או מפקח בכל ענין הנובע מהוראות סעיפים 33ב ו-33ג.
תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), תשכ"ט-1969
סעיף: 1א. מקום השיפוט
1א. מקום השיפוט בתובענה על פי סעיף 24(א)(2) לחוק הוא בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו מועסקים חלק ניכר מהעובדים המעורבים בסכסוך.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלה – "בית דין אזורי" , "בית דין ארצי" ו "רשם" – כמשמעותם בחוק; "בית דין" – בית דין אזורי או בית דין ארצי, לפי הענין, לרבות שופט בבית הדין כשהוא דן בענין לבדו, וכן רשם הפועל על-פי סעיף 27(ב) ו-(ג) לחוק; "החלטה" – פסק דין וכל החלטה אחרת של בית הדין; "הליך" – תובענה וכל ענין אחר המובא בידי בעל דין לפני בית דין; "טופס" – שנוסחו ניתן בתוספת; "כתב בי-דין" – כל מסמך שניתן למסרו או להמציאו על פי תקנות אלה, לרבות החלטה או הודעה, פסיקתה, דרישה והזמנת בעל דין או עד; "מספר זהות" – (1) לגבי חברה הרשומה בישראל – מספר הרישום; (2) לגבי חברה הרשומה מחוץ לישראל – המדינה שבה היא רשומה ומספר הרישום, אם יש לה מספר רישום; (3) לגבי תאגיד אחר שיש לו מספר רישום על–פי דין – מספר הרישום שלו; (4) לגבי יחיד תושב ישראל – מספר זהותו במרשם האוכלוסין; (5) לגבי יחיד שאינו תושב ישראל – המדינה שבה הוצא הדרכון ומספר הדרכון; (6) לגבי יחיד תושב האזור – מספר הזהות על פי מרשם האוכלוסין הפלסטיני שבאזור כמשמעותו בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003. "מען" , לענין המצאת כתבי בי-דין – שם הישוב, שם הרחוב, מספר הבית ומספר המיקוד, ולרבות מספר הטלפון והפקסימיליה באותו מען, אם ישנו; בהעדר שם לרחוב או מספר לבית – סימן זיהוי אחר; "פסול דין" – לרבות "קטין" וכמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "תובענה" – תביעות, בקשות ושאר עניינים שמביא בעל דין לפני בית הדין באחת הדרכים שנקבעו לכך; "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה בכתב שניתנה מחוץ לישראל בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל או שניתנה לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור, ולרבות הצהרת אימות הניתנת בפני רשם; "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 24. סמכות בית-דין אזורי
24. (א) לבית-דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון-(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; (1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחו זה כאמור לפני שנוצרו יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו; (1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה; (1ג) תובענה שבין מעסיק לעובדיו, בקשר לסכסוך עבודה, שעילתה בסעיפים 16 או 17 לחוק המקרק עין, התשכ"ט-1969; (1ד) בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעסיק או נושא משרה אצלו, או של מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; לעניין זה, "נושא משרה"-מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים (2) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן-חוק הסכמים קיבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפר
כל הזכויות שמורות ©
