עורכי דין הוצאה לפועל בירושלים הנמנים כמובילים עם אחוזי הצלחה גבוהים בדיני ההוצאה לפועל. ייצוג חייבים ונושים. עורכי דין בירושלים הוצאה לפועל, צרו אתנו קשר לייעוץ וייצוג >>
הליכי הוצאה לפועל בירושלים – מדריך מקיף
מבוא
הליכי הוצאה לפועל בירושלים מהווים מסגרת משפטית מורכבת, המחייבת עמידה בכללים מחמירים ועמידה בדרישות פרוצדורליות מדוקדקות. במאמר זה נסקור את התהליך, את הזכויות והחובות של החייבים והנושים,ואת ההיבטים הייחודיים של לשכת ההוצאה לפועל בירושלים.
המסגרת המשפטית של הליכי הוצאה לפועל בירושלים הליך הוצאה לפועל מוסדר באמצעות חוקים ותקנות מחמירים. פסקי דין קודמים מלמדים על החשיבות של עמידה בכללי ההליך המשפטי. לדוגמה:
ער (ירושלים) 11002-03-21 פלוני נגד פלונית – במקרה זה, רשם ההוצאה לפועל דחה את הצעת המערער בשל פגמים כגון אי-השתתפות בהתמחרות כדין, אי-הגשת שיק בנקאי וספקות לגבי יכולתו או רצונו לממש את הצעתו.
פסיקה זו ממחישה את הדרישות הפרוצדורליות המחמירות בהליכי הוצאה לפועל בירושלים.
סמכויות והליכים הליך הוצאה לפועל נועד להבטיח גבייה יעילה של חובות בהתאם לחוק. דוגמה להקפדה על גבייה ניתן למצוא בפסק הדין:
תא (ירושלים) 56323-06-20 עיריית ירושלים נגד תומר זילברמן – במקרה זה הדגיש בית המשפט כי עיריית ירושלים מקפידה על עמידה קפדנית בלוחות זמנים הקבועים בחוק, ובכך משיתה תשלומי חובה כבדים על תושבים בגין אי-עמידה בדרישות.
מאפיינים ייחודיים של לשכת ההוצאה לפועל בירושלים פיקוח שיפוטי הדוק בקרה על הליכי גבייה
פיקוח על התנהלות עורכי דין
בחינת בקשות לביצוע פעולות אכיפה
מערכת ממוחשבת מתקדמת
♦ ניהול תיקים דיגיטלי
♦ מעקב אחר תשלומים
♦ התראות אוטומטיות
♦ שירותים מיוחדים מרכז מידע לחייבים וזוכים.
♦ קבלת קהל מקצועית
♦סיוע בהגשת בקשות והגשת מסמכים
♦ הליכי אכיפה עיקריים בהוצאה לפועל עיקולים עיקול
• חשבונות בנק
• עיקול רכבים
• עיקול מיטלטלין
• הגבלותהגבלת רישיון נהיגה
• הגבלת כרטיסי אשראי
• הגבלת חשבון בנק
• צווי מאסר תנאים להוצאת צו מאסר
• הליך השימוע
• ביצוע הצו
זכויות החייבים בהליכי הוצאה לפועל תא (ירושלים) 1229/05 כמאל שוואח נגד עו"ד אפרים ארנון – בפסק דין זה הודגשו חובותיהם האתיות של עורכי דין בייצוג חייבים, תוך הדגשת מחויבותם לפעול בנאמנות וללא מורא.
♦ הליכי התנגדות וערעור התנגדות לביצוע פסק דין – מועדים ועילות אפשריות
בקשת רשות ערעור – סמכות ערכאת הערעור וסעדים אפשריים
יישום מעשי של הליכי הוצאה לפועל פתיחת תיק הוצאה לפועל הגשת בקשה מסודרת
• צירוף מסמכים רלוונטיים
• תשלום אגרה
• ניהול התיק מעקב אחר סטטוס התיק
• הגשת בקשות ביניים
• עדכון פרטי החייב
• סגירת תיק הוצאה לפועל תשלום מלא של החוב
• הסדר תשלומים
• מחיקה מנהלית של התיק
• המלצות מעשיות להתנהלות בהוצאה לפועל תיעוד מסודר שמירת מסמכים חשובים
• תיעוד תקשורת עם לשכת ההוצאה לפועל
• רישום פעולות בזמן אמת
• עמידה בלוחות זמנים הגשה במועד הנדרש
• מענה מהיר לדרישות הרשם
• התייצבות לכל הדיונים הנדרשים
• שיתוף פעולה עם הרשויות תקשורת עם הצד שכנגד
• דיווח ללשכה בעת הצורך
• עדכון הלקוח באופן שוטף
סיכום הליכי הוצאה לפועל בירושלים מתאפיינים בדרישות מחמירות ובמאפיינים ייחודיים, לרבות:
♦ פיקוח שיפוטי הדוק על הליכי הגבייה
♦ מערכת ממוחשבת מתקדמת לניהול תיקים
♦ שירותים מקצועיים לסיוע בחייבים
♦ הקפדה על זכויות הצדדים להליך
♦ מערכת ערעורים מסודרת
♦ ליווי משפטי מקצועי עם עורכי דין הוצאה לפועל בירושלים יכול לסייע רבות בניהול ההליך בצורה היעילה ביותר, תוך שמירה על זכויות החייבים והזוכים כאחד.
בג"צ 4330/93-1. פריד גאנם נגד 1. לשכת עורכי הדין
שמות השופטים: א ברק,ג בך,ט שטרסברג כהן
(ב) התמלאו התנאים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2), יתן הועד המחוזי היתר לעורך הדין האחר לטפל בעניינו של הלקוח". חוקיותה של הוראה זו מונחת להכרעתנו. טענות העותרים 4. לטענת העותרים (בשתי העתירות) כלל 27 לכללי לשכת עורכי הדין בטל. הוא הותקן בחוסר סמכות. הוראותיו בלתי סבירות. הוא נוגד את חוק-יסוד: חופש העיסוק. הוא מטיל מגבלה בלתי חוקית על זכות היסוד של אדם להיות מיוצג על ידי עורך דין. הדרישה למתן ערובה להבטחת הדרישות הכספיות חורגת מהסמכות של מתקין הכללים. העניינים הכספיים שבין עורך דין ללקוחו הוסדרו בסעיף 88 לחוק הלשכה, ואין סמכות למועצה הארצית להתקין בעניין זה כללים. התניית מתן ההיתר בהסכמה לבוררות פוגעת בזכות היסוד להתדיין בבית משפט. טענות הלשכה 5. לטענת הלשכה, כלל 27 לכללי לשכת עורכי הדין הוא שריר וקיים. הוא קובע נורמת התנהגות חיונית לשמירת כבודו, טהרו ורמתו של מקצוע עריכת הדין. הוא אינו עוסק ביחסים שבין עורך הדין ולקוחו, ובשאלות השכר שביניהם. הוא עוסק ביחסים שבין עורכי הדין, בינם לבין עצמם. הוא מקובל במקצועות חופשיים אחרים. הוא נועד ליצור וודאות בעת המעבר של עניין הלקוח מעורך דין אחד למשנהו. העברה זו צריכה להיעשות בדרך שתימנע פגיעה בעניינו של הלקוח ותהיה תקינה, הוגנת וחברית. ההסדר פועל, הלכה למעשה, באופן תקין, ומעניק פתרון יעיל ומהיר. לטענת הלשכה, לא קנויה לאדם בישראל זכות לייצוג משפטי, פרט למקרים מיוחדים במסגרת המשפט הפלילי. כלל 27 לכללי הלשכה מאזן באופן ראוי בין חופש העיסוק של עורך הדין לבין הצורך בשמירה על כבוד המקצוע, רמתו הראויה והגינותו. אין הוא נוגד, איפוא, את הוראות חוק-יסוד: חופש העיסוק.
על"ע 4743/02- בעלע 4743/02; 10737/02; 9728/03 ו- 2025/04 והמשיב בעלע נגד בעלע 4743/02; 10737/02; 9728/03 ו- 2025/04 והמערער בעלע
שמות השופטים: א פרוקציה מ נאור,י עדיאל
על פי הוראות אלו, קבע בית הדין המחוזי, עורך הדין יוכל להפסיק את הייצוג רק ברשות בית המשפט, ולא יעלה על הדעת כי עורך הדין יגביל את ייצוגו לחלק מפעולותיו בישיבה מסוימת, באשר הדבר פוגע הן בלקוח והן בבית המשפט. שיטתו של המערער, ציין בית הדין המחוזי, עלולה להביא למצב אבסורדי, בו ייפסק ייצוגו של עורך דין באמצע דיון בפני בית המשפט, בשעה מסוימת. לכך, נקבע, אין להסכים, ובודאי שהדבר אינו עולה בקנה אחד עם מתן העזרה הנדרשת לבית המשפט. בית הדין המחוזי ציין כי ייפויי כוח אלו עלולים לפגוע גם בזכויותיהם הבסיסיות של הלקוחות, אשר ספק אם הבינו את המשמעות שבהגבלות בייפויי הכוח עליהם הוחתמו. לקוח סביר, קבע בית הדין המחוזי, לא יסכים להגביל מתן שירות על ידי עורך דין "לפרקי זמן ולחלקיקי דיונים ולחלקי ישיבות", שכן הסכנה בהחלפת עורך דין, בין ישיבת בית משפט אחת לאחרת ובין כל פעולה אינה משרתת את האינטרסים הכלכליים והפרקטיים של הלקוח. בית הדין הוסיף, שגם לו דובר במקרה דנן בשיטה שהיא לטובת הלקוח, הרי כאשר קיימת סתירה בין טובת הלקוח לבין עזרה לבית המשפט, יש לאזן בין האינטרסים הסותרים. אשר להתבטאויותיו של המערער מצא בית הדין שהמערער השתמש בלשון בוטה, פוגענית, ובסגנון משתלח. בסופו של יום, הורשע המערער בעבירות על סעיפים 2 ו-32 לכללי האתיקה, ובעבירות על סעיפים 53, 54, 61(1), 61(2) ו-61(3) לחוק לשכת עורכי הדין. 23. לבד מהאירועים האמורים, עסקינן בשניים נוספים שהובאו לפני בית הדין המחוזי, גם הם עניינם בייפוי כוח שערך המערער והגיש בשני תיקי תעבורה שבהם ייצג נאשמים; האחד, בבית המשפט לתעבורה בבאר-שבע (נדון בתיק בד"מ 27/99), והשני – בבית משפט השלום בתל אביב (נדון בתיק בד"מ 72/96).
ע"ע 545-05- עורך דין מאיר (יאיר) חיון (מור) נגד מדינת ישראל- משרד המשפטים
שמות השופטים: עמירם רבינוביץ,נילי ארד,שמואל צורנציג עובדים,אורי ינאי נציג מעבידים,מיכאל הילב
בהמשך החוזה נקבע עוד בעניין מעמדו של המערער, כי: "עוה"ד לא יהיה עובד של לשכת הסיוע המשפטי, או עובד מדינה, ואין חוזה זה בא ליצור יחסי עובד מעביד בין המדינה או רשות מרשויותיה לבין עוה"ד (סעיף 2 לחוזה); וכן "עוה"ד הוא קבלן עצמאי לצורך מתן השירותים המשפטיים ועליו בלבד תחול האחריות בגין אובדן או נזק אשר יגרם למי שהוא בשל מתן השירותים המשפטיים על פי חוזה זה" (סעיף 8(ב) לחוזה). 4. על פי החוזה, טיפל המערער בכל חודש בעניינים של עד 120 מהפונים ללשכת הסיוע המשפטי בירושלים. המערער נדרש לשלם למדינה דמי השתתפות "עבור הוצאות הדיור וכן עבור הוצאות השירותים המינהליים והשירותים המשרדיים" שהוענקו לו במסגרת פעילותו בלשכת הסיוע המשפטי (סעיף 9(א) לחוזה). תמורת מתן השירותים המשפטיים ומילוי יתר התחייבויותיו על פי החוזה הוסכם כי המערער יקבל "תעריף בסיסי" של 102.90 ש"ח לכל פונה בו טיפל, כאשר התשלום החודשי לא יעלה על 12,348 ש"ח בחודש (סכומים אלה התעדכנו מעת לעת, עם חידוש החוזה, ועמדו בתקופת החוזה האחרונה על 101 ש"ח ו-12,120 ש"ח בהתאמה; סעיף 10(א) לחוזה). כן נקבע כי המערער זכאי לתשלום בעד נסיעות לשם טיפול בעניינו של פונה מחוץ לאזור השיפוט בו נמצא משרדו. 5. סעיף 4(ג) לחוזה מגביל את תקופת ההתקשרות לשלוש שנים לכל היותר. בהתאם, בסיום שנת 2003, בתום שלוש שנות התקשרות, לא חידשה המדינה את ההתקשרות עם המערער. המערער נענה פעם נוספת למודעה שפרסמה המדינה בעיתונות להתקשרות עם עורכי דין לשם הפעלת לשכות הסיוע המשפטי. הפעם פנה ללשכת הסיוע המשפטי בתל-אביב, ואולם לאחר ראיון שנערך עמו לא נכרת חוזה בין הצדדים. ההליך בבית הדין האזורי 6. בעקבות הפסקת ההתקשרות עמו ואי כריתת חוזה חדש הגיש המערער תביעה לבית הדין האזורי בירושלים, בה טען כי הפסקת ההתקשרות עמו בטלה ועל כן על המדינה להשיבו לעבודה בלשכת הסיוע המשפטי בירושלים, לאור יחסי עובד-מעביד ששררו בין הצדדים.
ת"א (ירושלים) 1376-98-1. אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ נגד מדינת ישראל- משרד הבינוי והשיכון
שמות השופטים: משה דרורי
חבל מאוד כי זה המצב, שכן דווקא בתיק גדול כזה, קשר חיובי והבנה בין עורכי הדין מקלים על המלאכה לשני הצדדים (שלא להזכיר את בית המשפט), ואילו עמידה על קוצו של יוד, שעל פניה נראית במבט ראשון כלחימה עזה למען הלקוח, גורמת, בסופו של יום (ובמקרה שלנו ניתן לומר כי בסופם של שנים), לתוצאה הפוכה. מניסיוני הדל אוסיף כי שיתוף פעולה בין עורכי הדין בנושאים המעשיים וריכוז האנרגיה למחלוקות המשפטיות, מניב תוצאות טובות יותר ויעילות יותר לשני הצדדים. יחס חברי בין עורכי הדין אינו רק מילוי חובה סטטוטורית, כנאמר בכלל 26 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) התשמ"ו 1986 ("בכל עניין מקצועי יגלה עורך דין יחס חברי כלפי חברו למקצוע ולא ימנע ממנו כל הקלה שאין בה כדי לפגוע בעניינו של לקוח"), אלא ברכה רבה בצידו: ההדדיות ביחס החברי גם משתלמת, שכן אינך יודע מה ילד יום, והיענות לחבר למקצוע אתמול תקנה לך את הזכות המוסרית ואת התקווה לקבלת יחס דומה מחר. אין לשכוח גם כי מקצוע עריכת הדין מלווה במתח מתמיד, עקב האחריות הכבדה המוטלת על כתפי עורך הדין בייצגו את לקוחו. אין צורך בתוספת יריבות אישית בין עורכי הדין; היחס החברי בין עורכי הדין מקל, באופן משמעותי, על מילוי התפקיד החשוב מכל של עורכי הדין: ייצוג הלקוח בנאמנות ובמסירות ללא מורא, מחד גיסא, והכל תוך שמירה על הגינות, כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית משפט, כנאמר בכלל 2 לכללי האתיקה הנ"ל. ו אין המחוקק יכול לכוף על אדם מי יהיו חבריו, שכן זו בחירתו של כל אדם, אשר מן הראוי כי ילך בדרכו של יהושע בן פרחיה בפרקי אבות (פרק א, משנה ז) האומר: "עשה לך רב וקנה לך חבר" (למותר לציין כי לעניין שבפנינו רלוונטי החלק השני באימרתו של אותו תנא).
בע"מ 4775-08- המבקשת פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: א רובינשטיין
אכן, דרך המלך היא הפניית בעלי הדין ללשכת ההוצאה לפועל – אך האצבע צריכה להיוותר על הדופק. פקודת בזיון בית משפט היא כלי שיורי, וכפי שציין בית המשפט המחוזי – ספק אם יש בו יתרון מעשי על פני הליכי הוצאה לפועל, המאפשרים גם הם סנקציות קשות במקרים המתאימים. ברם, הסמכות והאחריות העליונה נותרים בידי בית המשפט – שבידו מגוון כלים, ושיקול דעת בהפעלתם. הדיבורים (בסעיף 9) "זולת אם הורה בית המשפט על ביצועם באמצעות לשכת ההוצאה לפועל; כן רשאי בית המשפט להורות על ביצועם בדרך אחרת. . . " מאפשרים לבית המשפט למשפחה, בשלבים שונים, לרבות לדידי לאחר כישלון בהוצאה לפועל, גמישות בדרך בה יפעל למימוש פסקי דין. משלא נתבקשה תגובה, גם כדי שלא להכביר הוצאות (ואף כי קבלת תשובה גם אינה מעשית כנראה בנסיבות שתוארו), איני קובע מסמרות, אך דברים אלה ניתן לשקלם בכל מקרה לגופו. לבסוף יצוין כי החלטת בית המשפט המחוזי נומקה לגופה – ובנסיבות אין צורך להידרש לשאלה האם מדובר היה בערעור בזכות.
ע"א (חיפה) 887-08- כהן רפאל נגד ' פרוכט חנה
שמות השופטים: רון סוקול
בפסיקה רבה וארוכת שנים, חזרו בתי המשפט והדגישו כי עורך דין אינו ככל בעל מקצוע חופשי וכי מוטלות עליו חובות מיוחדות כלפי לקוחותיו וכלפי הציבור. בפסיקה נמצאו הסברים שונים מדוע להציב סטנדרט התנהגות מיוחד לעורכי דין, ובין היתר הודגש כי מתן שירות משפטי הוא צורך ציבורי; ללקוח בדרך כלל אין כלים להעריך את הייעוץ המשפטי והוא תלוי כולו בעורך הדין; לעורך הדין תפקיד חשוב לסייע לבית המשפט לרדת לחקר האמת ועוד (ראה אסף יעקב "רשלנות בין כתלי בית המשפט. לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי" עיוני משפט כו 5 (2002); יהודה שנהב ורחל לויתן "אחריותו המקצועית של עורך דין ניהול סיכונים וביטוח החבות" הפרקליט לב 177 (תשל"ט); עדי אזר "רשלנות מקצועית של עורך דין" הפרקליט מה 279 (תשס"א); ע"א 4612/95 מתתיהו נ' שטיל, פ"ד נא(4) 769 (1997)). חובותיו של עורך הדין כלפי לקוחו מצויים בקשר החוזי ביניהם, המתבטא בהסכם למתן שירותים משפטיים, אולם לעורך הדין גם חובות כלפי לקוחותיו שמקורם בדין, כגון חובת נאמנות, החובה לנהוג בזהירות, חובות מכוח דיני השליחות ואף חובות מיוחדים המוטלים על פי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, והכללים שנחקקו על פיו. בע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446 (1990) מציין בית המשפט (עמ' 463-464): עורך דין כבעל מקצוע – עורך דין, המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח – אם בייעוץ, אם בהופעה בערכאות, אם בעריכת חוזים, רשום תאגידים וכיוצא באלה – רואים אותו כמי שמציג בפניו מצג מכללא לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעייה המוצגת בפניו, וכי הוא מתעתד להפעיל מידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין רגיל בנסיבות דומות" (שנהב ולויתן, במאמרם הנ"ל, בעמ' 181; וראה האסמכתאות שם ובעמ'182).
ת"א (חיפה) 1229-05- כמאל שוואח נגד עורך דין אפרים ארנון
שמות השופטים: אריקה פריאל
בנסיבות אלו, אין נפקות לשאלה אם היה בכוחו של עו"ד ארנון לעתור לשינוי ממצאים ומסקנות שבפסק הדין ואין בבחירתו שלא לעשות כן כדי להכשירם כראיה בהליך דנן. 41. אותו הדין בנוגע לממצאים ומסקנות של בית המשפט בתביעת עו"ד ארנון לשכר טרחה (ת"א 10189/05 של בית משפט זה). חובותיו של עורך-דין 43. סעיף 54 לחוק לשכת עורכי דין, תשכ"א-1961 קובע כי "במילוי תפקידו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות. . " ואילו סעיף 2 לכללי לשכת עורכי דין (אתיקה מקצועית) תשמ"ו-1986 קובע כי "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס של כבוד לבית המשפט". 44. בתוך כך, עורך-דין מחויב לעמוד בלוח זמנים שנקבע בדין או ביחסים בינו לבין הלקוח; עליו מוטלת החובה להכין כראוי את התביעה ולפעול בהתאם לסדרי דין, להופיע כנדרש בבתי המשפט ולנהל את הדיונים כדבעי. זאת ועוד, עורך דין חב חובת זהירות כלפי לקוחו ועליו לנהוג במיומנות סבירה בטיפול בענייניו, הן במתן ייעוץ משפטי, הן בייצוגו בבית המשפט והן ובפעולות בשמו מחוץ לכותלי בית המשפט. על עורך הדין מוטלת החובה להודיע ללקוחו על מצב הדברים לאשורו בכל הקשור להוראות החוק ולפסיקה החלות על המקרה. ראה ע"א 479/65 וידר נ' עו"ד הרנוי, פ"ד כ(2) 554 ). 45. אמנם נכון, אין לצפות מעורך דין שידע את כל חוקי המדינה ברם כבר נפסק, כי עליו לדעת חוקים בסיסיים ובתוך כך אותם חוקים בתחום שהוא מתיימר להבין בו ובשל כך הסכים לייצג לקוח. עורך דין המקבל עניין לטיפולו "רואים אותו כמי שמציג לפניו מצג מכללא 'לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו וכי הוא מתעתד להפעיל מידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין רגיל בנסיבות דומות' " (ראה מאמרם של י' שנהב ור' לויתן, "אחריותו המקצועית של עורך דין, ניהול סיכונים וביטוח חבות" הפרקליט לב (תשל"ח-ל"ט) בעמ' 182-181 והאסמכתאות שם.
ת"א (תל אביב) 1545-06- בית יפה לגיל הזהב ניהול ושירותים בע"מ נגד עורך דין יהושע דיאמנט
שמות השופטים: דרורה פלפל
לעמדתו, אי פירוט המסמכים הספציפיים ו/או העניינים המסוימים להם נוגעים המסמכים, מכביד עליו בצורה בלתי סבירה. בנוסף לטענתו, התובעות לא עמדו בנטל המוטל עליהן להוכיח את נחיצותם של המסמכים המבוקשים והרלבנטיות שלהם, וכן להוכיח באופן פוזיטיבי שמצויים בידיו תיקים בעניינים מסוימים. התובעות גורסות שזכותן לקבל מהנתבע את המסמכים ואת החומר המשפטי הנוגע להן ומצוי בידיו, היא זכות קניינית והן אינן חייבות להצדיק את דרישתן בנימוקים כלשהם או לפרט לאילו מסמכים הן זקוקות, ודי בעצם הצגת הדרישה. טענותיו של הנתבע אינן מקובלות עלי ואני סבורה שבמסגרת חובתו המקצועית כעורך-דין, עליו לאתר את המסמכים הרלבנטיים לענייניהן של התובעות, בתקופה בה הן קיבלו ממנו שירותים משפטיים, ואני סמוכה ובטוחה כי יש ביכולתו "לבור את המוץ מן התבן" ולערוך הבחנה בין מסמכים שנובעים מפעילותו ושירותו המשפטי לבין מסמכים שאינם כאלה. זאת ועוד, מקצוע עריכת הדין מאופיין בקיומם של יחסי אמון בין הלקוח לבין עורך-דינו, ובקיומם של כללי התנהגות קפדניים המחייבים את עורך הדין, בין היתר, במישור התנהלותו מול לקוחותיו. נוכח הפער שקיים, ברמה העקרונית, ב"יחסי הכוחות" בין עורך הדין ללקוחו, איני סבורה שיש להטיל על הלקוח את הנטל לפרט באופן ספציפי מהם המסמכים הנדרשים לו מעורך דינו. בהקשר זה ראוי להזכיר שהוראת סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין מעניקה לעורך דין זכות לעכב נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידיו עקב שירותו ללקוח, ובלבד שהגיש תביעה על שכר טרחתו או הוצאותיו תוך שלושה חודשים מהיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב. מהוראת הסעיף הנ"ל ניתן ללמוד, מקל וחומר, שבנסיבות בהן אין לעורך הדין טענה לקיומו של חוב שכר טרחה, וזהו המצב במקרה דנן, לא קמה לו זכות לסרב לדרישת הלקוח למסור מסמכים שבאו לידיו עקב שירותו ללקוח.
8194/05 בגצ- יורם קארשי נגד עיריית ירושלים
שמות השופטים: א פרוקציה,א א לוי,ע ארבל
הרפורמה שבוצעה בבתי המשפט לענינים מקומיים הינה כלל ארצית וחורגת הרבה מעבר לגבולות העתירה, המצטמצמת לבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים, ולנושאים צרים בהרבה מאלה המטופלים במסגרת הרפורמה. אין, אפוא, קשר ישיר בין הגשת העתירה לרפורמה המקיפה שהחלה בהנהלת בתי המשפט עוד בטרם הגשת העתירה, והחורגת באופן ברור מתחומיה הן בהקשר המקומי והן בהקשר הענייני. בנסיבות אלה, אין לדעת המדינה הצדקה לפסיקת הוצאות. הכרעה 16. העתירה העלתה סוגיה חשובה הנוגעת למעמדו של בית המשפט לענינים מקומיים בירושלים מבחינת זיקתו לרשויות העיריה שבענייניה, כבעלת דין, מוסמך בית משפט זה לדון ולהכריע בתחום פעילותו השיפוטית. העתירה התמקדה בשלושה ענינים עיקריים: מעורבות העיריה בתשלום משכורותיהם של השופטים והקלדניות; מעורבות העיריה במימון עלויות שירותי האבטחה בבית המשפט; ודרישה כי עיריית ירושלים תחייב את הנהלת בתי המשפט לשלם לה שכר דירה ומיסי ארנונה בעבור השימוש במבנה העיריה לצורך ניהולו של בית המשפט. 17. המדינה, בעמדתה, לא רק שהביעה הזדהות מלאה עם הגישה החותרת לנתק את בתי המשפט לענינים מקומיים מכפיפות כלשהי לעיריות, אלא אף הציגה כלפי עצמה דרישות החורגות הרבה מעבר לענינים המוצגים בעתירה, המצטמצמים לבית המשפט בירושלים, ומוגבלים לענינים מסוימים בלבד בהקשר האמור. בראייה כוללת, ניתן לומר כי העתירה קבלה מענה מלא, והרפורמה המתבצעת בתחום בתי המשפט לענינים מקומיים בכל המרחב הארצי השיגה הישגים חשובים. באשר לאותם ענינים שטרם נפתרו כליל, מדובר בתהליך מתמשך האורך זמן, ויש לאפשר לרשויות המדינה להתקדם ביישום מלא של הרפורמה עד להגשמתה המלאה. 18. סוגיית מעמדם המוסדי של בתי המשפט לענינים מקומיים בישראל אינה חדשה.
8194/05 בגצ- יורם קארשי נגד עיריית ירושלים
שמות השופטים: א פרוקציה,א א לוי,ע ארבל
וסמליו יהיו סמלי המדינה ולא סמלי הרשות; יש לוודא כי משרדי התביעה העירונית לא ישוכנו באותו מבנה בו פועל בית המשפט; מן הראוי שהנהלת בתי המשפט תקיים ביקורת שוטפת על בתי המשפט לענינים מקומיים, ובכלל זה על גביית הקנסות; לבסוף, הוועדה המליצה לקבוע את הנהלים להפעלת בתי המשפט לענינים מקומיים בתקנות ובהנחיות מינהליות, על מנת לעגן את ה שינויים האמורים. 24. עתירה זו מצביעה על קושי הנוגע למעמדו של בית המשפט לענינים מקומיים, הנובע מזיקה מסוימת הקיימת בינו לבין הרשות המקומית שבמסגרתה הוא פועל. העותר נוגע, אמנם, בשלושה ענינים ספציפיים בהקשר לבית המשפט לענינים מקומיים בירושלים, אולם ענינים אלה הם חלק מתמונה רחבה יותר של מאפיינים הקשורים בזיקה זו, והם אינם מיוחדים לבית המשפט בירושלים, אלא לכלל בתי המשפט לענינים מקומיים במדינה. 25. חשוב להבהיר כי הזיקה שהיתה קיימת, ונותרה בצורה מוגבלת, בין בית המשפט לענינים מקומיים לבין הרשות המקומית, מתמקדת במישור המינהלי ואינה חלה כלל על המישור השיפוטי-מקצועי. שופטי בית המשפט לענינים מקומיים נימנים על מערכת השפיטה הכללית, מבחינת מעמדם הם שופטי בית משפט השלום, וחלות עליהם מכלול החובות החלות על כל שופט בישראל. ביצוע הפונקציה השיפוטית בידי שופטי בית משפט זה מתבצעת בלא כל זיקה לכל גורם שהוא, והעצמאות ואי התלות בביצוע תפקידי השפיטה מאפיינים את דרך פעולתה של ערכאה זו ככל ערכאת שיפוט אחרת. 26. יחד עם זאת, מסיבות היסטוריות, בתי המשפט לענינים מקומיים הוקמו תוך זיקה מינהלית מסוימת לרשויות המקומיות שבתחומן הם אמורים לפעול. זיקה מינהלית זו יצרה קושי של תדמית ומראית עין בדבר קשר של תלות וזיקה מינהלית בין ערכאת השיפוט לבין הרשות המקומית. קושי זה הוחמר נוכח העובדה שהרשות המקומית מהווה צד מתדיין בחלק גדול מהענינים בהם עוסק בית המשפט לענינים מקומיים.
8002/06 ת"א (ירושלים)- אפרים שירקובסקי בן יהושוע נגד עודד הכהן
שמות השופטים: משה דרורי
שיקולים אלו הובהרו יפה במאמרו של ד"ר אסף יעקב, "רשלנות בין כתלי בית המשפט: לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי", עיוני משפט , כרך כו (תשס"ב), עמ' 5-76 ; להלן – "מאמרו של אסף יעקב"). 125. שיקולים אלו הינם, בעיקרם, שיקולים של תקנת הציבור. בעת הדיון המשפטי, מתפקד עורך הדין לא רק כשליחו של הלקוח, אותו הוא מייצג בתיק פלוני , אלא גם כחלק ממערכת בתי המשפט. החשש מפני תביעת רשלנות מצד לקוחו, עלול להניע את עורך הדין לפעול לטובת לקוחו יותר ממה שהחוק או הצדק מניח לו לפעול, דבר שיביא למעילה בתפקידו של עורך הדין כ- " officer of thecourt ". 126. הטיעון בבית המשפט ניחן במאפיינים המעניקים לו צביון שונה מאשר תחומים מקצועיים אחרים, ואף ממקצוע עריכת הדין, שאי ננו כולל ליטיגציה. זאת, מן הטעם, שבטיעון מול שופט והצדדים הנוספים בתיק, חשוף עורך הדין, למערכת חובות נורמטיבית, מקבילה למערכת החובות מול לקוחו, כמו גם לביקורת מצד בית המשפט. כך, לדוגמא – העדר הכנה מספיקה בחקירת העדים, תגרור אחריה הערה או נזיפה מבית המשפט, ותגרום אולי גם לבזיונו של עורך הדין, מול היושבים באולם המשפט. סטנדרט התנהגותו של עורך הדין מונע גם מן הרצון לשמור על המוניטין שלו ועל שמו הטוב. 127. בנוסף על כך, אופיו של ההליך ותוצאותיו, דהיינו: הסיכויים לזכות או להפסיד בתיק תלויים ר בות בטיעוניהם של הצדדים האחרים, באמת העובדתית ובהתרשמותו של מותב השופטים היושב בדין, מעד פלוני או אלמוני, או ממצרף העדויות והראיות. 128. מסיבה זו, מעטות הפעמים בהן ניתן פסק דין לפיו העדר המקצועיות של עורך דין התגלה בעת הליך משפ טי, שהתנהל בין כותלי בית המשפט.
ת"א (חיפה) 10267/97- שיר בלומין נגד המאגר הישראלי
שמות השופטים: י דר
עורכי דין שעיסוקם בהגשת תובענות מסוג זה, מכירים את דרכם של השופטים ומנסים לבחור את בתי המשפט שבהם סיכוייהם להגיע לשופט הפוסק יותר, גדולים יותר. בה במידה מושפעים שיקולי התובעים מקצב סיום התיקים, מהעומס המוטל על בית המשפט וכיוצא באלה. 29. זה המקום להעיר שמערכת בתי המשפט היא מערכת של כלים שלובים. כאשר בבית משפט מסויים התור קצר, ואין עילות ענייניות הדוחות צדדים בפני הגעה לבית משפט זה, ישאפו התובעים להגיש את תביעותיהם באותו בית משפט והקצב המהיר של אותו בית משפט יואט תוך זמן לא רב בגלל עומס תיקים. 30. שיקול נוסף שתובעים נוהגים לשקול הוא מידת השפעתה של המלצת השופט לפשרה על חברת הביטוח. נראה להם, כנראה, כי המלצה של שופט בית משפט מחוזי לפשרה יעילה יותר מאשר המלצתו של שופט של בית משפט שלום. עסקתי בפרקטיקה ואשלים קטע זה במידע נוסף מן הפרקטיקה. ישנם עורכי דין מסויימים, והם מוכרים היטב, הנוטים יותר מאחרים להגיש תובענות לבית המשפט המחוזי, גם מקום שלכאורה נראה שמקומן של תובענות אלה בבית משפט השלום. אחת הסיבות שבגינן נעשים דברים כאלה היא ששופטי בתי המשפט המחוזיים נוטים, כאשר הם מצליחים להביא את הצדדים לפשרה, להעביר את ההליך לבית משפט השלום, גם כאשר סכום הפשרה נמוך מ60 מתחום סמכות בית משפט שלום ולעיתים אף נמוך בהרבה מתחום הסמכות. העברה כזו אינה גורמת להפעלת הסנקציה שבסעיף (ג), והאגרה המשתלמת בסוף ההליך היא אגרת בית משפט השלום. 31. המסקנה שהסיקו עורכי דין אלה מפרקטיקה זו, היא שאין הם יכולים להפסיד, אלא להרוויח בלבד. התובענה שהוגשה לבית המשפט המחוזי זוכה ליתרונות מקום המצאה, יתרונות שעל חלק מהם עמדתי לעיל. אם יתברר שהפיצוי הצפוי הוא בתחום סמכותו של בית משפט השלום ,יועבר ההליך לבית משפט השלום, בין אם הושגה פשרה ובין אם לאו, ותשולם אגרה כאילו הוגש ההליך מלכתחילה לבית משפט השלום.
בש"א (ירושלים) 16948/03- חיון מאיר נגד מדינת ישראל- משרד המשפטים
שמות השופטים: אורנית אגסי,ניסל,שפיק
במסגרת זו, נתן המבקש את שירותיו כעו"ד, ללשכת הסיוע המשפטי במחוזות ירושלים והדרום, אשר מקום מושבה ברח' בן יהודה 34, בירושלים. ה. בחוזה עם המבקש נאמר, כי "למשרד שמורה הזכות להמשיך את הקשר עם עוה"ד לתקופות נוספות של שנה אחת בכל פעם ולא יותר משלוש שנים מיום תחילת ההתקשרות (סע' 4(ג) לחוזה – אשר צורף כנספח לכתב התביעה שהוגש על ידי המבקש). ו. בחוזה בסעיף 2, צוין במפורש, כי "עוה"ד לא יהיה עובד של לשכת הסיוע המשפטי, או עובד מדינה, ואין חוזה זה בא ליצור יחסי עובד מעביד בין המדינה או רשות מרשויותיה לבין עוה"ד". ז. עוד נאמר בסעיף 8(ב) לחוזה, כי "עוה"ד הוא קבלן עצמאי לצורך מתן השירותים המשפטיים, ועליו בלבד תחול האחריות בגין אובדן או נזק. . . " . ח. בסע' 8(ג) לחוזה נאמר, כי "אין לראות בכל זכות הניתנת על פי חוזה זה למשרד או לממונה להדריך או להורות לעוה"ד, אלא אמצעי להבטיח ביצוע הוראות חוזה זה ולא יהיו לעוה"ד כל זכויות של עובד מדינה המועסק על ידי הממשלה, הוא לא יהיה זכאי לכל תשלומים, פיצויים או הטבות אחרות בקשר עם ביצוע חוזה זה או הוראה שניתנה על פיו או בקשר עם ביטול או סיום חוזה זה מכל סיבה שהיא ואין בה כדי ליצור בין הממשלה לעוה"ד יחסי עובד ומעביד". ט. בהתאם לסעיף 10 לחוזה, התמורה שקיבל המבקש עבור שרותיו היתה על פי הספק, ולא על פי שעות, דהיינו, סכום של 107.30 (נכון להיום) שולם למבקש עבור כל תיק שטיפל בו, וכן היתה למבקש מכסה מקסימלית של תיקים, אותה לא רשאי היה לעבור בחודש (120 תיקים). כמו כן, נקבע, כי המשיבה תישא בעלויות המע"מ כנדרש. כן התחייב המבקש בסעיף 9 לחוזה כי מהתשלום שיקבל המבקש עבור כל תיק יופחת סכום של 6.30 (נכון להיום) בגין השתתפות בהוצאות דיור ועבור שירותים מנהליים ומשרדים שקיבל בלשכה לסיוע משפטי.
בש"א (תל-אביב-יפו) 22050/03- לשכת עורכי הדין בישראל- ועד מחוז ת"א נגד ארנונה ניהול נכסים ויעוץ (1965) בע"מ ואח
שמות השופטים: עדי אזר
כלל 11(ב) לכללי לשכת עורכי הדין, אתיקה מקצועית, תשמ"ו-1986, עוסק גם הוא באיסור על עורך דין לתת שרות משפטי ללקוח במקרה שהלקוח הופנה אליו ע"י גוף שאינו עורך דין הפועל למטרת רווח ולמטרה זו מפרסם ברבים מתן שרותים משפטיים. כל אלה עוסקים, איפוא, בהשגת גבול המקצוע של עריכת הדין. הוראות אלה בעלות חשיבות רבה. מקצוע עריכת הדין הוא אחד המקצועות החשובים ביותר בחברה ומשמש אחד היסודות של המערכת המשפטית כולה. יוקרתו ואמינותו של המקצוע ואמון הציבור בו הם מנשמת אפה של הדמוקרטיה ולא ניתן להפריז בחשיבות שמירת רמת המקצוע ואיכותו (על"ע 1734/00 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ' עו"ד יורם שפטל (טרם פורסם)). מדובר במקצוע אקדמאי שיש בו הכשרה מקצועית ממושכת ומיוחדת וסעיף 20 לחוק הלשכה הקובע יחוד פעולות לעורכי דין, הוא אחד הסעיפים החשובים בחוק הנותנים למקצוע את כל טעמו. מטבע הדברים, כי כאשר קיים מקצוע ששכר נאה בצידו, יהיו מי שינסו להיכנס לגדרו בלי ההכשרה המתאימה ובניגוד להוראות החוק. בכל אלה אין כדי להביע דעה אם כך אומנם היה במקרה הנוכחי. כאשר התעוררה שאלה זו במשפט הנוכחי, ביקשה לשכת עורכי הדין, באמצעות וועד מחוז ת"א, להצטרף לדיון. האפשרות להצטרף להליך משפטי על ידי מי שאינו בעל דין ישיר, הוכרה במ"ח 7929/96 כוזלי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1) 529, שם הוכרה בקשתה של הסניגוריה הציבורית להצטרף כצד לדיון במעמד של "ידיד בית המשפט". כב' הנשיא ברק קבע כי מוסד "ידיד בית המשפט" מוכר בשיטות משפט שונות מאות בשנים, ועיקרו הוא סיוע לבית המשפט בסוגיה כלשהי ע"י מי שאינו צד ישיר לסכסוך הנדון, כאשר לפי התפתחות המושג ניתן לקבל מ"ידיד בית המשפט" עמדה שאינה דווקא נטרלית ואובייקטיבית אלא אותו ידיד מייצג מתוקף תפקידו אינטרס או מומחיות שמן הראוי שישמעו בפני בית המשפט בסכסוך ספציפי.
תקנות ההוצאה לפועל (ירושלים) 520561-03-23- בועז ברזלי נגד
שמות השופטים: נעה אפיק דר
1. לפני בקשת החייבים לעיכוב הליכי המכר ולחילופין לאפשר לחייבים לבצע מכר עצמי ותשובת כונס הנכסים לבקשה בקשת החייבים 2. לטענת החייבים, בשל מצב רפואי של החייב נבצר מהחייבים לטפל בתיק ההוצאה לפועל ולאחר שמצב החייב התייצב מעט, פנו החייבים לבאת כוחם. 3. החייבים מנהלים הליך אזרחי נגד הזוכה ונתבעים נוספים בבית המשפט המחוזי הנכבד בירושלים. תיק ההוצאה לפועל נפתח על אף שהזוכה יודעת כי קיימת מחלוקת אמיתית בין הצדדים ביחס לגובה החוב. החייבים מעולם לא קיבלו לחשבונם כספים מהזוכה ואין בידיעתם היכן הכספים שהועברו על ידי הזוכה. במסגרת ההליך בבית המשפט מבקשים החייבים לקבל הסבר באשר לגובה החוב. על כן יש להיעתר לבקשה ולמנוע הליך אשר יפגע אנושות בחייבים, תוך שימוש לרעה בהליכי משפט שעה שהזוכה אינה מגלה בבקשת הביצוע כי מתנהלים הליכים משפטיים בין הצדדים. תיק ההוצאה לפועל נפתח כאמצעי לחץ על החייבים ולבצע מכר של הדירה בטרם יסתיים ההליך המשפטי בתביעה שהגישו החייבים. 4. עם קבלת החזקה בדירה ביקשה הזוכה מהדיירים לחתום על מסמך העדר תביעות בקשר לליקויי בניה. החייבים שטרם קיבלו מפתח ולא עמדו על טיב הבניה סירבו לחתום וביקשו לקבל פירוט תשלומים על מנת לבצע גמר חשבון. הזוכה לא מסרה מסמך בדבר החוב ועל כן החייבים גם לא יכלו להעביר חלק מתוך התשלום. בדיעבד התברר כי יש בדירת החייבים ובדירות נוספות ליקויי בנייה חמורים. טרם הגשת התביעה פנו החייבים אל הזוכה בכדי לקבל הסבר אודות הכספים אשר לכאורה נטלו מאת הזוכה, אך לא הוצגו לעיונם מסמכים או תחשיבים בקשר עם גובה החוב אותו הזוכה גובה באמצעות תיק ההוצאה לפועל.
חוק חדלות פירעון (ירושלים) 2191-11-23- אס.אר. אקורד בע"מ נגד הממונה על חדלות פירעון- מחוז ירושלים עי
שמות השופטים: דוד שאול גבאי ריכטר
1. הממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים ע"י ב"כ עו"ד תהילה שמש ביטון, מתמחה מר נזאר בדויה 2 עלי סרי, החלטה 1. לפניי בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון שהגישה הנושה/המבקשת. 2. ביסוד הבקשה שטרות שלא כובדו בסכום כולל של 193,532 , שבגינם נפתחו הליכי הוצל"פ שמספריהם 524541-02-19 ו- 509751-11-19. המבקשת המציאה למשיב 2 אזהרה לפי סעיף 7 לחוק הוצאה לפועל כנדרש בסעיף 110(א)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (החוק) ביום 14.4.2019 וזה סירב לחתום על אישור המסירה. 3. ההחלטה מיום 2.11.2023 שבמסגרתה נקבע דיון ליום 17.1.2024 , וכן נקצב מועד להגשת תגובת משיב 2, הומצאה ביום 2.12.2023 לידי המשיב (לתיק בית המשפט צורף אישור המסירה בצירוף תצהיר מוסר). אתמול התקיים דיון אליו לא התייצב משיב 2 ובו נכחו ב"כ המבקשת וב"כ הממונה. באי-כוח הממונה תמכו במתן הצו נוכח המצב המשפטי בתיק. 4. הליכי הוצאה לפועל מקימים חזקת חדלות פירעון לפי סעיפים 110(א)(2) לחוק. 5. כמו כן, מבקשת הנושה עולה כי נקט הליכי גבייה אך לא היה בהם די כדי להביא לגביית החוב, ולכן מתקיים התנאי הקבוע בסעיף 110(ב) לחוק שלפיו בבקשת נושה המתבססת על חזקת חדלות פירעון על הנושה לפרט אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב. 6. בנסיבות אלה ובהעדר התנגדות מטעם המשיב שכן לא התייצב לדיון למרות שהוזמן כדין בהתאם לסמכותי שבסעיף 116(א) לחוק, ולאחר ששוכנעתי שנתקיימו התנאים שבסעיף 109 לחוק, ניתן בזאת צו לפתיחת הליכים נגד משיב 2 (היחיד).
חוק חדלות פירעון (ירושלים) 1699-12-22- פרזול גרסי בע"מ נגד בועז הנמן
שמות השופטים: ביאלין אלעזר
על חדלות פירעון – מחוז ירושלים, משרדי ממשלה החלטה לפניי בקשת נושה למתן צו לפתיחה בהליכים שהוגשה ביום 1.12.22 בעניינו של משיב 1. בהתאם להחלטה מיום 6.12.22 הבקשה הועברה לתגובת המשיב 1 והממונה על חדלות פירעון במחוז ירושלים. כמו כן, נקבע דיון בבקשת הנושה ליום 25.1.23 . ביום 1.1.23 הוגשה בקשה מוסכמת למתן צו פתיחה בהליכים על ידי ב"כ המשיב 1. בנסיבות אלה, בהסכמת הצדדים למתן צו כאמור, ובהתאם לסמכותי שבסעיף 116(א) לחוק ולאחר ששוכנעתי שנתקיימו התנאים שבסעיף 109 לחוק, על פי המפורט בבקשת הנושה, ניתן בזאת צו לפתיחת הליכים נגד המשיב 1 (להלן: "החייב"). 1. עם מתן צו זה: א. מוקפאים ההליכים כנגד החייב ולא ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד החייב אלא באישור בית המשפט. כן, לא ניתן לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר נגד החייב או להמשיך בהליכי גביה שטרם הושלמו; ב. מבוטלים העיקולים שהוטלו במסגרת הליכי הגביה, אם הוטלו, ובכלל זה על משכורתו של החייב אצל המעסיק, או על גמלאות או קצבאות שלהן זכאי החייב, או על חשבון העובר ושב המנוהל על שם החייב אליו מופקדת משכורתו החודשית, למעט עיקול שדינו כדין משכון לפי סעיף 12א לפקודת המיסים (גבייה); ג. מבוטלות כל ההגבלות שהוטלו על החייב במסגרת הליכי גביה, אם הוטלו, ובכלל זה הגבלה על רישיון הנהיגה של החייב; ד. הכספים המעוקלים שנצברו אצל המעסיק או בחשבון הבנק, וכן הכספים שנגבו מן החייב בתיקי ההוצאה לפועל שלא הועברו לזוכה במועד המצאת צו זה, יועברו תוך 30 ימים מיום שנודע לו על מתן הצו לנכסי קופת הנשייה אצל הממונה או אצל רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין.
ע"א (ירושלים) 49652-11-23- עירית ירושלים נגד תומר זילברמן
שמות השופטים: ירון מינטקביץ
בהעדר הסבר כלשהו למחדל הדיוני, מניח בית המשפט כי התובעת שוכנעה מן הראיות שנשמעו, איבדה עניין בהליך המשפטי והשלימה עם העובדה כי דין התביעה להידחות בלא להכביד על הצד שכנגד ועל בית המשפט בסיכומים ובכתיבת פסה"ד. 7. התביעה נדחית כאמור בהתראה על יסוד תקנה 160 (ד) 157 (4) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט – 2018. למחרת היום הגיש ב"כ המערער בקשה לביטול פסק הדין, אותה הותיר המשיב לשיקול דעת בית המשפט. ב"כ המערער התנצל על התקלה, והבהיר כי היא נובעת מבעיה רפואית ממנה הוא סובל מזה מספר חודשים, בעטיה נעדר מעבודתו למשך מספר שבועות. ב"כ המערער אף הודיע, כי הוא נכון להציג לבית המשפט מסמך חסוי בעניין זה, אם יתבקש. בו ביום דחה בית המשפט קמא את הבקשה. בהחלטתו קבע בית המשפט, בין היתר: 9. אלא שבית המשפט אינו יכול בנסיבות אלו לקבל נימוק זה אחרת ימצא מוחל על כבוד הציבור. הציבור הוא הצד הנוסף בתקנות סדר הדין האזרחי התשס"ט – 2018 ולאחר חקיקתן על בית המשפט לנהוג אחרת עם העוברים על מועדים שקבע. 10. ככל שתתקבל הטענה וחרף ההתראה – יבוטל פסק הדין – ימצא בית המשפט מעוול לרבים, משחית מילותיה של המחוקקת ומילותיו שלו לריק. 11. המסר המתבקש לצדדים עתיד ליצור לשופטים (שהתגבורת מהם והלאה מזה זמן ממושך) נפח עבודה נוסף ובלתי אפשרי הנדרש לפקח פיקוח סדיר, חוזר ונשנה על ציות הצדדים להחלטות ולתקנות סדר הדין. 12. פערי הכוחות בין עירייה לנישום מראים כי שבעתיים נכוחים הדברים כאשר באים הם מפי בעל דין שהוא גוף ציבורי בעל סמכויות חקיקה בעצמו. 13. עיריית ירושלים הינה בעל דין קבוע בבית משפט זה. היא נוהגת להקפיד בכל עת עם התושבים הכפופים למרותה, היא פוקדת עליהם את המועדים המדויקים והקשיחים הקבועים בחוק וכך משיתה עליהם תשלומי חובה כבדים רק בגין העדר הודעות חדילה למועד בנימוק הנכון והמוצדק כי פיקוח רציף ומתן תזכורות למאות האלפים המותירים על כנו דיווח החזקה בלתי נכון יביא לכיליון משאביה לריק.
ת"א (ירושלים) 55923-03-19- עירית ירושלים נגד הקדש עלי פריתך
שמות השופטים: אורן סילברמן
אין בתצהירה אפילו פירוט למועד בו התגלו לטענת העירייה העובדות הנדרשות אלא טענות כלליות בלבד (ר' סעיפים 2-11 ו- 61 לתצהיר). גם לשיטת העירייה מדובר בתיק הוצל"פ שמתנהל במשך שנים ללא כל הצלחה בגביה וללא כל פעולה לאיתור. למעשה, אין כל הסבר בראיה או עדות מה קרה ב- 6 השנים מאז ניתן פסק הדין ונפתח תיק ההוצל"פ. ויודגש, העירייה בחרה שלא להעיד את מי שייצג אותה במסגרת הליכי ההוצל"פ על מנת שיתמוך את טענתה כי פעלה בשקידה סבירה. בהקשר זה העירייה גם לא העידה את הגב' מחול אשר אין מחלוקת שהיתה בקשר מטעמה עם נציגי הבעלים לאורך השנים, ובפרט, במועדים הרלבנטיים. בהתאם להלכה (כפי שתסקר עוד להלן) החוסר בראיות האמורות פועל לחובתה של התובעת. 39. יפים בהקשר זה, ובהתאמה, הדברים שנפסקו בת"א (מחוזי י-ם) 51359-07-15 עירית ירושלים נ' ג. ט. י. הגן הטכנולוגי ירושלים בע"מ ( 07.01.19 )) – "אין מדובר בנכס אשר מיקומו אינו ידוע וממילא גם לא ניתן לדעת מי מחזיק בו, כדי לתובעו. במקרה דנן – מדובר בנכס מקרקעין במיקום ידוע. דווח על השכירות הראשונה באותו נכס לוורסאוור וממילא זה אף נרשם אצל העירייה. משחלפה לה שנה אחת והחל להצטבר חוב, ממילא היה ניתן לסור לנכס ולראות מי מחזיק בו או לכל הפחות לעדכן את הבעלים בחוב המצטבר. כאשר חלפו אף שש שנים והחוב הלך ותפח, לא רק שהדבר היה ניתן להיעשות אלא אף מצופה. עירייה אינה יכולה להתעלם מחוב ארנונה התופח משנה לשנה, ואז לטעון כי נעלמו ממנה עובדות, מסיבות שאינן תלויות בה ואשר אף בזהירות סבירה לא יכולה הייתה למנוע אותן. מה הן אותן סיבות אשר מנעו מהעירייה לברר למי להפנות את התביעה ואשר לכאורה הוסרו בשנת 2015.
חוק חדלות פירעון (ירושלים) 47974-01-21- נהאיה אבו סביתאן נגד ממונה על חדלות פירעון- מחוז ירושלים
שמות השופטים: גויה סקפה שפירא
2018 להלן: "החוק" בעניין: נהאיה אבו סביתאן ת"ז 081058505 להלן: "היחידה" בעניין: עו"ד יצחק גינצבורג (נאמן) להלן: "הנאמן" ובעניין: ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים להלן: "הממונה" פסק דין כללי 1. ביום 2.8.21 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינה של היחידה ועו"ד גינזבורג מונה כנאמן לניהול הליכי חדלות הפירעון. 2. במסגרת הצו הוטל על היחידה תשלום חודשי בסך 150 ש"ח. ככלל, למעט פיגורים מעטים, היחידה עמדה בתשלומים. 3. היחידה הצהירה בבקשתה על חוב אחד בלבד, בסך של כ- 490,000 לנושה עיריית ירושלים, ואמנם רק נושה זו הגישה תביעות חוב, ואלה אושרו על סך כולל של 206,369 . 4. מהצעת הממונה שהוגשה לפי סעיף 154 לחוק עולה, כי היחידה צברה לחובתה מחדלים בדמות פיגורים, אי המצאת דו"ח מסלקה פנסיונית ואי המצאת מסמכים הנוגעים לעיזבון בעלה המנוח. 5. בדו"חות שהגישו, המליצו הנאמן והממונה על תכנית לשיקום כלכלי הכוללת 36 תשלומים חודשיים על סך 150 כל אחד, אשר תותנה בהסרת המחדלים, ובכלל זה המצאת צו ירושה אחר בעלה המנוח של היחידה. 6. בדיון שהתקיים ביום 14.9.22 הודיע הממונה כי סמוך לפני כן קיבל לידיו מסמכים מהנושה, שמהם עולה כי ליחידה יש, לכאורה, זכויות בנכס מקרקעין בשכונת א-טור שבו היא מתגוררת. מדובר בבקשה שהוגשה לעיריית ירושלים בשנת 2019 על ידי היחידה עצמה, ובה ביקשה לפצל את הנכס לשתי דירות, שעל פי ממצאי הנאמן באחת מהן מתגוררת היחידה עצמה, ובאחרת מתגוררים בנה ומשפחתו. ב"כ היחידה ביקש שהות לברר את הנושא עם היחידה, וניתנה לו שהות כאמור. 7.
ת"צ (ירושלים) 17154-12-16- ש.א.ג. ניהול קניונים בע"מ נגד עירית ירושלים
שמות השופטים: נאוה בן אור
גל ועו"ד עופר ורד נגד המשיבה עירית ירושלים באמצעות ב"כ עו"ד חנית כהן,אגף היועץ המשפטי לעירייה החלטה בקשה לאישור התובענה שהגישה המבקשת בתיק זה כתובענה ייצוגית, לפי סעיף 5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. 2 המבקשת מחזיקה בתחומי העיר ירושלים חנויות הלבשה המשתייכות לרשת "אפרודיטה". היא הציבה בפתח חנויותיה שלט ממוחשב, הכולל אפשרות להדפסת קופונים. לטענתה, המדובר בשלט שהוא "שלט פרסומי" על פי משמעותו של מונח זה בחוק עזר לירושלים (שילוט), התש"ם-1980 (להלן: חוק העזר). אלא שהמשיבה, עיריית ירושלים, חייבה אותה על פי תעריף של "מודעות", שכן ראתה בשלט הממוחשב "מתקן פרסום מודעות אלקטרוני". הפערים בין שני התעריפים מגיעים כדי מאות אחוזים. לטעמה של המבקשת, סיווגו של השלט הממוחשב כפי שסווג אינו כדין. כפי שאסביר להלן, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. "שלט", "שלט פרסומי" ו"מודעה" 1. להלן ההגדרות למושגים הרלוונטיים בחוק העזר: "מודעה" – לרבות כל הודעה או כרזה או תמונה או צילום או ציור או כתובת או סמל או תבנית או כיוצא באלה, העשויים מחומר כלשהו או המוצגים באמצעות אור, קול, עשן, גז או בכל דרך או אמצעי אחר, ושלא נועדו להיות מוצגים דרך קבע; "שלט" – לרבות כל הודעה המכילה שמו או כינויו או מקצועו של אדם או של עסק או של מוסד, המוצג בדרך כלשהי, בין אם הוא מחובר לנכס ובין אם לאו, לרבות כל אביזרים ומיתקנים הנלווים אליו, ושנועד להיות מוצג בדרך קבע או לזמן ממושך; "פרסומת כללית" – לרבות כל פרסום של דבר או ענין כלשהו ולרבות פרסום של מוצר, עסק, שירות, או כל פעילות אחרת; "פרסום" – הודעת דבר ברבים על ידי הצגתו בכל דרך או אמצעי שהם, ולרבות על ידי הפצה, הדבקה, הארה, הסרטה, צביעה, חריטה, שידור, הקלטה, אמירה, עשן או תנועה, על ידי מסירת תוכנו בכתב, בדפוס, בתמונה, בציור, בקול או בכל אופן אחר; "שלט פרסומי" – שלט המשלב בתוכו גם פרסומת כללית.
רע"א (חיפה) 18438-12-18- מוסדות אור שמח מרכז טננבאום נגד סנונית ישראלי
שמות השופטים: מאזן דאוד
עניין הבקשה דנא בשאלת סמכותה של לשכת ההוצאה לפועל לבצע פסק בורר שקיבל אישור בית המשפט המחוזי, הנעדר סעד אופרטיבי לעניין החיובים עליהם הוצהר בגדרו. פסק הבוררות בערכאה הראשונה- קבע חיוב בעין : "וביה"ד פוסק שעל הנתבעים לפצות את התובע על כל תביעותיו בדירה בת 100 מ"ר, שהישיבה תבנה בקרקע שקבלה מתתיהו והתובע רשאי לבחור את הקומה הנראית לו ואת הבניין הנראה לו". פסק הבוררות של הערכאה הגבוה (בית הדין הרבני הגדול ירושלים), דחה את הערעור וקבע בנוסף חלופה של תשלום שווה ערך בקבעו: "נדחה הערעור על כל חלקיו. ביה"ד רושם לפניו את נכונותו של המשיב לקבל את זכויותיו בדירה כפי שנפסק, או בתשלום שווה ערך לפי שומה. . . . " 5 בין פרשנות לבין הוספה; 21. פסק דין, כמו כל טקסט משפטי אחר, מחייב פרשנות. פרשנותם של פסקי דין מתחילה בבחינת הטקסט שלהם ודורשת הפעלת שיקול דעת. שיקול הדעת תלוי בטיב השאלה העומדת על הפרק בעת שסומכים על פסק הדין כראיה בהליך אחר, או כאשר מדובר בפסק דין שטעון השלמה או כאשר פסק הדין משמש בסיס להליכי ההוצאה לפועל. עמד על כך כב' השופט שמגר בע"א 6856/93 חוטר נ' מוקד, פד"י מ"ח 5, 785 (עמ' 789) : "מטרת הליכי ההוצאה לפועל היא אכיפת החיובים הטמונים בפסק הדין. ההוצאה לפועל אינה ערכאת ערעור. חובת ההוצאה לפועל לאכוף פסק-דין בין שהוא נכון ומדויק ובין שהוא שגוי. אכיפת החיוב מחייבת את הבנת מהותו ומשמעותו. השלב הראשון באכיפת החיוב הינו שלב ההבנה והפרשנות. כל הפעלה של פסק-דין גוררת אחריה את פרשנותו. אולם מקום בו יש אי-בהירות, יש לעולם לזכור כי שיקול הדעת של ההוצאה לפועל הוא מוגבל לפי עצם טיבו וטבעו.
רע"א (ירושלים) 64019-05-18- יונה לוי נגד עורך דין ניסן קזיוף
שמות השופטים: חנה מרים לומפ
בעצמו עו"ד ניסן קזיוף החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בירושלים (כבוד השופט גד ארנברג, סגן נשיא) מתאריך 1.5.2018 (עש"א 7450-02-18), בגדרו נדחה ערעור המבקשים על החלטת רשם ההוצאה לפועל בירושלים (כבוד הרשם שי קידר) מתאריך 8.1.2018 בתיק הוצאה לפועל שמספרו 521367-11-16. רקע 1. המבקשים הם החייבים בתיק ההוצאה לפועל שבנדון והמשיב הוא הזוכה. תיק ההוצאה לפועל נפתח לשם ביצועו של פסק דין של בית משפט השלום בירושלים מתאריך 29.7.2007 (להלן: "פסק הדין"). עניינו של פסק הדין הוא חיוב המבקשים לשלם לחברת "ב. ו. א ארוחות ואירועים בע"מ" (להלן: "החברה") סך 38,626 ש"ח יחד עם הוצאות משפט בסך 8,000 ש"ח. הסכומים נקובים בערכם הנומינלי. 2. תיק ההוצאה לפועל נפתח על ידי המשיב אליו הומחתה הזכות מאת החברה לתבוע את כספי פסק הדין. ההמחאה נחתמה בתאריך 9.8.2007 , היינו עשרה ימים לאחר מתן פסק הדין. 2 3. אין חולק שתיק ההוצאה לפועל נפתח כתשע וחצי שנים לאחר מתן פסק הדין. את בקשת ה"פרעתי" הגיש מבקש 1 בשם שני המבקשים לאחר שאביו-מבקש 2 הלך לעולמו בשנת 2012. יוער, כי אמו של מבקש1 היא היורשת של מבקש 2, ולאחר פטירתה מונה מבקש 1 כמנהל העזבון. במסגרת הבקשה, טען מבקש 1 שהחוב כלפי החברה הממחה סולק זמן קצר לאחר מתן פסק הדין ובעניין זה הציג מבקש 1 הסכם פשרה במסגרתו סוכם לכאורה, שהמבקשים ישלמו לחברה סך 20,000 לשם סילוק החוב מושא פסק הדין. 4. עוד נטען, שהזוכה לקה בשיהוי משמעותי בעצם פתיחת תיק ההוצאה לפועל בחלוף כמעט תשע וחצי שנים ממועד מתן פסק הדין. בבקשת רשות הערעור נטען ששיהוי זה, גרם לנזק ראייתי למבקש 1 להוכחת טענות הפירעון.
רע"א (ירושלים) 64019-05-18- יונה לוי נגד עורך דין ניסן קזיוף
שמות השופטים: חנה מרים לומפ
בעצמו עו"ד ניסן קזיוף החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בירושלים (כבוד השופט גד ארנברג, סגן נשיא) מתאריך 1.5.2018 (עש"א 7450-02-18), בגדרו נדחה ערעור המבקשים על החלטת רשם ההוצאה לפועל בירושלים (כבוד הרשם שי קידר) מתאריך 8.1.2018 בתיק הוצאה לפועל שמספרו 521367-11-16. רקע 1. המבקשים הם החייבים בתיק ההוצאה לפועל שבנדון והמשיב הוא הזוכה. תיק ההוצאה לפועל נפתח לשם ביצועו של פסק דין של בית משפט השלום בירושלים מתאריך 29.7.2007 (להלן: "פסק הדין"). עניינו של פסק הדין הוא חיוב המבקשים לשלם לחברת "ב. ו. א ארוחות ואירועים בע"מ" (להלן: "החברה") סך 38,626 ש"ח יחד עם הוצאות משפט בסך 8,000 ש"ח. הסכומים נקובים בערכם הנומינלי. 2. תיק ההוצאה לפועל נפתח על ידי המשיב אליו הומחתה הזכות מאת החברה לתבוע את כספי פסק הדין. ההמחאה נחתמה בתאריך 9.8.2007 , היינו עשרה ימים לאחר מתן פסק הדין. 2 3. אין חולק שתיק ההוצאה לפועל נפתח כתשע וחצי שנים לאחר מתן פסק הדין. את בקשת ה"פרעתי" הגיש מבקש 1 בשם שני המבקשים לאחר שאביו-מבקש 2 הלך לעולמו בשנת 2012. יוער, כי אמו של מבקש1 היא היורשת של מבקש 2, ולאחר פטירתה מונה מבקש 1 כמנהל העזבון. במסגרת הבקשה, טען מבקש 1 שהחוב כלפי החברה הממחה סולק זמן קצר לאחר מתן פסק הדין ובעניין זה הציג מבקש 1 הסכם פשרה במסגרתו סוכם לכאורה, שהמבקשים ישלמו לחברה סך 20,000 לשם סילוק החוב מושא פסק הדין. 4. עוד נטען, שהזוכה לקה בשיהוי משמעותי בעצם פתיחת תיק ההוצאה לפועל בחלוף כמעט תשע וחצי שנים ממועד מתן פסק הדין. בבקשת רשות הערעור נטען ששיהוי זה, גרם לנזק ראייתי למבקש 1 להוכחת טענות הפירעון.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה – "בית-משפט" – לרבות בית-דין דתי; "דמי פיגורים" ו "ריבית שקלית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה; "הליך" – פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק-דין; "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – הממונה כהגדרתו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; "המצאה מלאה" – כל אחת מאלה: (1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בתקנות 161(3) ו–(4)(א) ו–(ב)(1), 163 ו-165(א) לתקנות סדר הדין; (2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1); (3) המצאה שמתקיימים לגביה התנאים שבסעיף 3ז(א) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים; "זוכה" – מי שפסק-דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו; "חוב פסוק" – החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין; "חוק בתי המשפט" – חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018; "חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים" – חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018; "חייב" – מי שפסק-דין ניתן לחובתו; "כרטיס חיוב" ו"כרטיס תשלום" – כהגדרתם בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981; "כרטיס חיוב מיידי" – אמצעי תשלום כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק, בתשלום מיידי של התמורה בידי הלקוח, למעט כרטיס תשלום; "לשכה" או "לשכת הוצאה לפועל" – לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור בסעיף 2; "מנהל רשות האכיפה והגבייה" – מי שמונה לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, לשמש מנהל רשות האכיפה והגבייה; "נכס" – לרבות זכות קיימת או עתידה; "ערובה" – ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת; "פסק-דין" – פסק-דין או החלטה אחרת של בית-משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי; "פסק דין לפינוי מושכר" — פסק דין בתביעה לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, אינו חל עליו ; "קיבוץ" – אגודה שיתופית שסווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות, כקיבוץ או כמושב שיתופי; "רשות האכיפה והגבייה" – רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים המופקדת על ביצוע חוק זה וחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1957; "תקנות סדר הדין" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
צו ההוצאה לפועל (הליכים שיינקטו על ידי הלשכה לבקשת הזוכה בלבד), התשס"א-2001
סעיף: 1. סוגי בקשות שיינקטו על ידי הלשכה
1. בקשות כמפורט להלן תבצע הלשכה לבקשת הזוכה בלבד: (1) (נמחקה); (2) בקשה למשלוח הודעת פינוי; (3) עיקול ברישום של כלי רכב במשרד הרישוי; (4) עיקולי צד שלישי; (4א) מימוש כספים מעוקלים בחשבונות עו"ש; (4ב) מימוש כספי משכורת שעוקלו; (5) עיכוב או ביטול הליכים, למעט בתיק איחוד; (6) סגירת תיק, למעט בתיק איחוד ותיק כינוס נכסים; (7) הקטנת חוב; (8) עדכון פרטי חייב, למעט מספר הזהות ושם החייב; (9) ביטול חייב; (10) עדכון פרטי חשבון בא כוח; (11) הוספת בא כוח זוכה ביטולו או החלפתו; (12) עיקול מקרקעין ברישום; (13) עדכון פרטי זוכה, למעט החלפת זהות זוכה.
צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022
סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד)
טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 1. ירושלים ירושלים וגם בית שמש מחוז ירושלים 2. תל–אביב-יפו תל–אביב-יפו מחוז תל אביב טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 3. באר שבע באר שבע תחומי הרשויות המקומיות האלה: באר שבע, רהט, נתיבות, דימונה, אופקים, חורה, כסיפה, ערד, מיתר, עומר, ירוחם, תל שבע, ערערה בנגב, המועצה האזורית אל–קסום, לקייה, המועצה האזורית אשכול, המועצה האזורית מרחבים, המועצה האזורית נווה מדבר, שגב שלום, המועצה האזורית בני שמעון, המועצה האזורית שדות נגב, המועצה האזורית רמת נגב, להבים, מצפה רמון, המועצה האזורית תמר, מהמועצה האזורית הערבה התיכונה רק יישובים אלה: חצבה, עידן, עין יהב, צופר, ספיר, צוקים ועיר אובות 4. נצרת נוף הגליל או נצרת תחומי הרשויות המקומיות האלה: נצרת, עפולה, נוף הגליל, המועצה האזורית עמק יזרעאל-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 7, המועצה האזורית הגלבוע, מגדל העמק, יוקנעם עילית, כפר כנא, יפיע, רינה, אכסאל, עין מאהל, עילוט, משהד, המועצה האזורית אל-בטוף-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 13, זרזיר, המועצה האזורית בוסתן אל-מרג', רמת ישי, בסמת טבעון, שיבלי-אום אל-ר'נם, דבוריה, כעבייה-טבאש-חג'אג'רה, המועצה האזורית מגידו והמועצה האזורית שער הגליל (גליל תחתון) 5. חיפה חיפה תחומי הרשויות המקומיות האלה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, קריית ביאליק, קריית ים, טירת כרמל, נשר, קריית טבעון, דאליית אל-כרמל, רכסים, המועצה האזורית זבולון, עספייא וביר אל-מכסור 6.
חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020
סעיף: 12. דיווח לכנסת
ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה, לפי העניין?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 23. הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בידי יחיד שאינו מיוצג תקנה 68(ב) או 111(ב) לתקנות חדלות פירעון הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה לפי העניין 24. הגשת עמדה לגבי דוח ממצאי בדיקה, בידי מי שאינו מיוצג תקנה 106 לתקנות חדלות פירעון הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשכת הוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה לפי העניין ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 25. הגשת דוחות תקנה 108 לתקנות חדלות פירעון, לרבות כפי שהוחלה בתקנה 110 לתקנות האמורות הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או רשם ההוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה, לפי העניין 26.
צו הירושה (העברת צוואות מופקדות מבתי המשפט להפקדה אצל הרשמים לעניני ירושה), התשנ"ח-1998
סעיף: 1. העברת צוואות
1. (א) הצוואות המופקדות בבתי המשפט יועברו אל הרשמים לעניני ירושה במקומות המפורטים להלן: ממקום למקום (1) בתי המשפט במחוז ירושלים הרשם לעניני ירושה במחוז ירושלים; (2) בתי המשפט במחוזות תל-אביב והמרכז הרשם לעניני ירושה במחוזות ת"א והמרכז; (3) בתי המשפט במחוזות חיפה והצפון הרשם לעניני ירושה במחוזות חיפה והצפון; (4) בתי המשפט במחוזות באר-שבע והדרום הרשם לעניני ירושה במחוזות באר-שבע והדרום. (1) בתי המשפט במחוז ירושלים הרשם לעניני ירושה במחוז ירושלים; (2) בתי המשפט במחוזות תל-אביב והמרכז הרשם לעניני ירושה במחוזות ת"א והמרכז; (3) בתי המשפט במחוזות חיפה והצפון הרשם לעניני ירושה במחוזות חיפה והצפון; (4) בתי המשפט במחוזות באר-שבע והדרום הרשם לעניני ירושה במחוזות באר-שבע והדרום. (ב) מנהל בתי המשפט והממונה הארצי יקבעו את סדרי העברת הצוואות מבתי המשפט במחוזות השונים אל הרשמים לעניני ירושה.
צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות), התשע"ד-2014
סעיף: 1. הענקת סמכויות לדון בבקשות
1. מנהל לשכת הוצאה לפועל, סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות או עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל (להלן – בעל סמכות), יהיו רשאים לדון ולהחליט בבקשות המפורטות להלן: (1) בקשת זוכה להוצאת תיק פרטני מתוך תיק איחוד לצורך סגירתו או בקשת זוכה בתיק פרטני להוציא מהתיק חייב המצוי באיחוד תיקים, לפי סעיף 8(ג) לחוק, והכול כשהטעם לסגירת התיק הוא ויתור על החוב על ידי הזוכה או שהחוב נפרע בידי צד ג'; (2) חילוט עירבון כספי שהפקיד חייב ששוחרר לפי צו הבאה ולא התייצב כפי שהבטיח ולא סיפק הסבר לאי–התייצבותו בתוך שבעה ימים, והעברתו לחשבון תיק ההוצאה לפועל לפי סעיף 69יב(ה) לחוק; המציא החייב הסבר לאי–התייצבותו, תועבר ההחלטה בדבר חילוט העירבון לרשם ההוצאה לפועל; (3) זקיפת כספים העולים על גובה החוב הפסוק של זוכה או זוכים, לפי העניין, לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב לפי סעיף 76(א2) לחוק; (4) עיכוב הליכים והעברת התנגדות לביצוע תובענה או שטר שהוגשו במועד לבית המשפט המוסמך לפי סעיפים 81א(ג) ו–81א1(ד)(2) לחוק, ובלבד שלא הועלתה טענת סמכות מקומית.
תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991
סעיף: 3. ענינים שבהם יקויימו הליכים
3. (א) בתקופת תקפה של ההודעה יקויימו דיונים רק בענינים המפורטים להלן: (1) מעצר ושחרור בערובה; (2) מעצר לפי חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט-1979; (3) עתירות דחופות לבית המשפט הגבוה לצדק; (4) עבירות לפי חיקוקים הנוגעים למצב החירום המיוחד; (5) סעדים זמניים דחופים בענינים אזרחיים; (6) (נמחקה); (7)3 דיוני קדם-משפט בהליכים אזרחיים בדרך של היוועדות חזותית לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אלא אם כן הסכימו הצדדים לקיום הדיון בנוכחות של באי כוחם; (8)3 עתירות מינהליות וערעורים לפי חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, בדרך של היוועדות חזותית, בכפוף להסכמת הצדדים; (9)3 דיוני קדם-משפט בבית המשפט לענייני משפחה; (10)3 הליכים בבית המשפט לנוער, למעט דיוני הבאת ראיות בהליכים לפי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (א1) בתקופת תוקפה של ההודעה לא יתקיימו במערכת ההוצאה לפועל ההליכים והפעולות כמפורט להלן, והכול לפי תקנת משנה זו: (1)4 הגשת בקשה לפתיחת תיק, למעט בקשה כאמור שהיא אחת מאלה: (א) בקשות לביצוע פסק דין למזונות שהזוכה בהם אינו המוסד לביטוח לאומי; (ב) בקשות לביצוע שבהן הזוכה ביקש נקיטת הליך לפני המצאת אזהרה, אלא אם כן צורפו לבקשה ראיות או תצהיר המצדיקים את הגשת הבקשה במצב חירום מיוחד; (ג) בקשה לפתיחת הליכים לפי פרק י"ב לחלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018; (2) הגשת בקשה כמפורט להלן למעט במקרים דחופים שרשם הוצאה לפועל אישר לקיים: (א) בקשה לנקיטת הליכים מבצעיים נגד חייב; (ב) בקשה להטלת עיקולים על כספי החייב, נכסיו או משכורתו המוחזקים אצל צד שלישי; (ג) הגשת בקשה להטלת הגבלות על חייב לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל; (ד) הגשת בקשה לקבלת מידע על חייב לפי סעיף 7ב לחוק ההוצאה לפועל; (ה) הגשת בקשה לביטול הכרה בחייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים לפי פרק ז
חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020
סעיף: 12. דיווח לכנסת
הגשת תביעת חוב בידי עובד שאינו מיוצג תקנה 133(ב) לתקנות חדלות פירעון הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשכת הוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה, לפי העניין 29. המצאה לממונה או לנאמן בידי בעל עניין בהליכי חדלות פירעון תקנה 143(א) ו–(ב) לתקנות חדלות פירעון הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשכת הוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה לפי העניין ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 30. הגשת תביעת חוב בידי נושה שאינו מיוצג בהליך פשיטת רגל שחלות לגביו ההוראות לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, כאמור בסעיף 373 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 תקנה 76(א) לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 31.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: (תיקון התשפ"ב)
טור א' הגורם טור ב' סוג המידע 19. חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 זכויות היחיד בקופת גמל המנוהלת בידי החברה המנהלת והלוואות שהחייב קיבל מהחברה המנהלת או מכספי קופת הגמל שבניהולה וטרם נפרעו. 20. הנהלת בתי המשפט פסקי דין בתובענות לסעד כספי או לסעד בעל שווי כספי שהיחיד צד להן וערבויות, ערבונות או פיקדונות שניתנו בהן; ולעניין הליך תלוי ועומד-מספר ההליך ובית המשפט שבו הוא מתנהל. 21. המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות מידע על חובות היחיד שנגבים באמצעות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ועל כספים המגיעים ליחיד מהמרכז. 22. הרשם לענייני ירושה צו ירושה וצו קיום צוואה שבהם החייב הוא אחד היורשים והודעה על הסתלקות של החייב לפי סעיף 6 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965. טור א' הגורם טור ב' סוג המידע 1. תאגיד בנקאי פירוט תנועות בחשבון בנק שהוא חשבון עובר ושב של היחיד בשנה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 15. הגשת בקשות ללשכה
15. (א) כל בקשה, זולת אם נעשתה תוך שמיעת המבקש בפני רשם ההוצאה לפועל, תהיה בכתב, חתומה בידי המבקש או בא כוחו, ותוגש או תישלח בדואר או בתקשורת בין מחשבים אל הלשכה שבה מתנהל התיק זולת בקשה דחופה שיש להגישה באופן ידני; בקשה כאמור שנשלחה בדואר לא תיחשב כבקשה שנתקבלה, אלא אם נתקבלה למעשה. (א1) בקשת זוכה לסגירת תיק או להקטנת חוב או לביטול הליכים יוגשו לפקיד בלשכה שבה מתנהל התיק או יישלחו באמצעות תקשורת בין מחשבים בלבד; בתיק מזונות ניתן להגיש בקשות להקטנת חוב גם באמצעות הדואר או הפקסימילה. (א1א) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו–(א1) יהיה ניתן להגיש בבית משפט שלום, שאין לידו לשכת הוצאה לפועל, בקשות ומסמכים שניתן להגישם בלשכת הוצאה לפועל ולקבל מידע בעניין תיקים והליכים בהוצאה לפועל. (א2) בקשות אשר יוגשו ללשכה יהיו לפי טפסים 4 עד 4ו שבתוספת הראשונה, לפי העניין, ויצוין בהן קוד הסעד המבוקש כמפורט בכל טופס, לפי העניין, וכן תירשם תמצית הבקשה במקום המיועד לכך בטופס. האמור בתקנת משנה זו לא יחול על בקשות שמוגשות בתקשורת בין מחשבים. (א3) בקשה תהיה מודפסת או כתובה במכונת כתיבה, על גבי גיליונות נייר לבנים וחלקים בגודל 29.7 x 21 ס"מ (A4 ), על צד אחד בלבד של הגיליון, ויש להותיר שוליים של חמישה סנטימטרים לפחות; על אף האמור בתקנת משנה זו, אין לעורר התנגדות טכנית על בסיס פגם שבצורה. (א4) על המגיש בקשה באמצעות תקשורת בין מחשבים לוודא כי פרטי הצדדים שצוינו וכן פרטי הבקשה הוקלדו במלואם ובצורה מדויקת ומלאה. (ב) הבקשה תפרט את מספר תיק ההוצאה לפועל, את שמותיהם, מספרי זהותם ומעניהם של הזוכה ושל החייב, את הענין המבוקש ולגבי איזה מן החייבים הוא מבוקש. (ג) בבקשת חייב יפורטו נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), כתובת למשלוח דברי דואר, מענו המדויק האחרון, מספר המיקוד ואם טרם נקבע מספר מיקוד יצוין הדבר במפורש, וככל הניתן גם מספר טלפון לרבות מספר טלפון נייד; בקשה שאין מתקיימות בה הוראות תקנת משנה זו, לא תקובל בידי הלשכה. (ד) לבקשת חייב יצורף העתק צילומי של תעודת הזהות שלו, ובאין לו תעודת זהות העתק צילומי של תעודה מזהה אחרת, זולת אם צירף כבר העתק צילומי כאמור לבקשה קודמת שהגיש באותו תיק הוצאה לפועל. (ה) בקשה שלפי תקנות אלה יש להגיש בצירוף תצהיר או בצירוף ערובה, ולא צורפו לה תצהיר או ערובה, לפי העניין, לא תקובל לרישום.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלו – "אישור בדבר פרטי החייב" – כל אחד מאלה: (1) לגבי חייב יחיד הרשום במרשם האוכלוסין (להלן – המרשם) – אישור מעודכן לשלושה חודשים אחרונים ממשרד הפנים, או מגוף אחר אשר יחליט עליו מנהל מערכת ההוצאה לפועל, בדבר שם החייב, מענו, שם אביו ומספר הזהות שלו, כרשום במרשם; (2) לגבי חייב שאינו יחיד – אישור מעודכן לשלושה חודשים אחרונים, בדבר שם החייב, מענו והמספר המזהה שלו כמפורט בתוספת השניה; "אתר האינטרנט" – אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל שכתובתו ; www.eca.gov.il "בקשת ביצוע" – בקשה לביצוע פסק דין או חוב שניתן על פי כל דין לביצוע בהוצאה לפועל כמו פסק דין בעניין אזרחי, שטר, תביעה על סכום קצוב, משכון או משכנתה כמשמעותם בחוק, החלטת ועדת אישורים לפי סעיף 5ז לחוק וכן החלטה או צו של רשם הניתנים לביצוע כפסק דין בהוצאה לפועל; "דמי פיגורים" ו "ריבית שקלית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה; "זוכה" – מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו; "החוק" – חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967; "חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט-1999; "חוק סליקת שיקים" – חוק סליקת שיקים, התשע"ו-2016; "חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "כתב בי-דין" – כל מסמך שיש למסרו או להמציאו על פי החוק או תקנות אלו, לרבות אזהרה, צו או הודעה; "לשכה" או "לשכה ממוכנת" – לשכת הוצאה לפועל שמותקנת בה מערכת מיכון והיא מופעלת באמצעות אותה מערכת; "לשכה מקורית" – הלשכה שבה נפתח תיק לפי תקנה 17; "מנהל בתי המשפט" – (הוחלפה ב"מנהל מערכת ההוצאה לפועל"); "מנהל מערכת ההוצאה לפועל" – מי ששר המשפטים מינה לאחראי על מערכת ההוצאה לפועל ועל ביצועם של סדרי המנהל בלשכות ההוצאה לפועל לפי סעיף 4(ב) לחוק; "מערכת מיכון" – מערכת המופעלת על ידי אמצעים אלקטרוניים וכל אמצעי אחר, בין אלקטרוני ובין ידני; "עובד מסלול מזונות" – עובד במסלול המזונות, כהגדרתו בחוק; "פעולה מבצעית" – עיקול מיטלטלין המצריך כניסה לחצרים, מכירת מיטלטלין, פינוי מקרקעין, מסירת הודעת פינוי, מכירת מקרקעין, חיפוש, מסירת נכס, מסירת קטין או עשיית כל דבר אחר בקשר לקטין וכל פעולה אחרת אשר רשם ההוצאה לפועל יראה אותה כפעולה מבצעית; "שאילתה" – בקשת מידע במערכת המיכון; "תיק אלקטרוני" – תיק המתנהל בלשכה ממוכנת; "תצהיר" – תצהיר לפי תקנות סדר הדין, המאומת בחתימתו ובחותמתו של מקבל התצהיר; "תקנות סדר הדין" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
כל הזכויות שמורות document.getElementById("year").innerHTML = new Date().getFullYear() ©
