עורך דין תעבורה ראשון לציון

תאונות דרכים בראשון לציון – מדריך משפטי מקיף

תאונות דרכים בראשון לציון מהוות אתגר משמעותי לתושבי העיר ולנהגים העוברים בה. במאמר זה נסקור את ההיבטים המשפטיים והפרקטיים הקשורים לתאונות דרכים בראשון לציון, כולל ניתוח פסיקות משפטיות עדכניות, המסגרת החוקית והצעדים המעשיים שיש לנקוט במקרה של תאונה.

עורך דין תעבורה ראשון לציון
עורך דין תעבורה ראשון לציון

מה אתם צריכים לדעת על תאונות דרכים בראשון לציון?

ראשון לציון, כאחת הערים הגדולות במרכז הארץ, מתמודדת עם אתגרי תנועה משמעותיים. מניתוח פסיקות בתי המשפט בתיקי תעבורה בעיר עולה כי בתי המשפט מייחסים חשיבות רבה לשמירה על כללי הזהירות בדרכים, תוך התייחסות מחמירה במיוחד להפרת חובות זהירות בסיסיות כגון:

  • אי ציות לתמרורים ורמזורים
  • נהיגה תחת השפעת אלכוהול
  • נהיגה בזמן פסילת רישיון
  • שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה
  • אי שמירת מרחק בטוח

המסגרת החוקית לטיפול בתאונות דרכים בראשון לציון

חקיקה רלוונטית לתאונות דרכים

פקודת התעבורה והתקנות שהותקנו מכוחה מהוות את הבסיס החוקי המרכזי להסדרת התנועה בדרכים בישראל בכלל ובראשון לציון בפרט. אחת התקנות המרכזיות היא תקנה 21 לתקנות התעבורה, המגדירה את חובת הזהירות הכללית:

תקנה 21 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961

"חייב אדם לנהוג את רכבו בזהירות ותוך מתן תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו… באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה… בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך"

חובת זהירות זו מהווה בסיס לרבות מהפסיקות בתיקי תאונות דרכים בראשון לציון.

פסיקות מרכזיות בנושא תאונות דרכים בראשון לציון

חובת הזהירות המוגברת בצמתים בראשון לציון

בתי המשפט בראשון לציון מדגישים באופן עקבי את חובת הזהירות המוגברת בצמתים. כפי שנקבע בפסיקה עדכנית:

תאדמ (תל אביב) 18591-01-24- המאגר ליסינג בע"מ נגד אלדן תחבורה בע"מ (ניתן ב 24/12/2024)

"לאחר שעיינתי בכלל מסמכי התיק, התרשמתי מהעדויות, בחנתי את טיעוני הצדדים לנוכח הוראות תקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ושקלתי את כלל השיקולים הנדרשים לעניין, אני קובע כי האחריות לתאונה מוטלת על נהג הנתבעת"

פסיקה זו מדגישה את החשיבות שבית המשפט מייחס לבחינה מעמיקה של נסיבות התאונה והערכת אחריות הנהגים המעורבים.

התייחסות מחמירה לנהיגה בשכרות

נושא נוסף שזוכה להתייחסות מחמירה במיוחד בפסיקה הוא נהיגה תחת השפעת אלכוהול:

תתע (פתח תקווה) 12580-11-21- מדינת ישראל נגד הילה שיקלי (ניתן ב 09/04/2024)

"הנאשמת הורשעה, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של נהיגה בשכרות… כאשר בבדיקת אוויר נשוף שמסרה נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף הינו 520 מיקרוגרם, העולה על ריכוז של 240 מיקרוגרם שנקבע בתקנות"

פסיקה זו מבהירה את הסטנדרטים והמגבלות החוקיות בנושא נהיגה תחת השפעת אלכוהול, ואת ההתייחסות הרצינית של בתי המשפט לעבירה זו.

קביעת אחריות בתאונות דרכים

אחד האתגרים המשפטיים המרכזיים בתיקי תאונות דרכים הוא קביעת האחריות. בפסיקה עדכנית, בית המשפט מדגים את השיקולים בהערכת מהימנות העדויות:

תאדמ (צפת) 36291-12-22- ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נגד גלית מזרחי (ניתן ב 24/11/2024)

"אקדים אחרית לראשית ואומר, כי מצאתי להעדיף את עדותו של נהג הנתבע על פני עדותו של נהג התובעת. עדותו של נהג הנתבע סדורה, ללא סתירות, תואמת את הנטען בכתב ההגנה, מתיישבת עם הנצפה בסרטון אשר הוגש על ידי ב"כ התובעת"

פסיקה זו מדגישה את חשיבות העדויות המהימנות והעקביות, ואת השימוש בראיות אובייקטיביות כמו סרטוני מצלמות אבטחה בקביעת האחריות לתאונה.

מה לעשות במקרה של תאונת דרכים בראשון לציון – שיקולים מעשיים

תיעוד ראיות בזירת התאונה

תיעוד מדויק ומקיף של זירת התאונה יכול להיות קריטי להליכים משפטיים עתידיים. מומלץ:

  1. צילום מקיף של זירת התאונה – מכל הזוויות האפשריות
  2. תיעוד נזקי הרכב – בדגש על נקודות המגע בין כלי הרכב
  3. צילום תנאי הדרך – כולל תמרורים, סימוני כביש ותנאי מזג האוויר
  4. איסוף פרטי עדים – שמות, מספרי טלפון וכתובות של עדים לתאונה
  5. רישום מדויק של מיקום התאונה – כולל שמות רחובות, מספרי בתים וצמתים

פנייה לגורמים מקצועיים

מיד לאחר תאונת דרכים בראשון לציון, חשוב לפנות לגורמים הבאים:

  1. משטרת ישראל – דיווח על התאונה וקבלת אישור משטרה
  2. שירותי רפואה – במקרה של פגיעה גופנית, חשוב לקבל טיפול רפואי ותיעוד של הפגיעה
  3. חברת הביטוח – דיווח מיידי על התאונה לחברת הביטוח
  4. עורך דין המתמחה בתאונות דרכים – ייעוץ משפטי מוקדם יכול לסייע משמעותית

שמירת מסמכים וראיות נוספות

חשוב לשמור על כל מסמך הקשור לתאונה:

  • אישורים רפואיים ותיעוד טיפולים
  • דוחות משטרה
  • תכתובות עם חברת הביטוח
  • קבלות על הוצאות הקשורות לתאונה
  • חוות דעת של שמאי רכב

סיכום – מה חשוב לזכור לגבי תאונות דרכים בראשון לציון

הפסיקה העדכנית בתיקי תאונות דרכים בראשון לציון מדגישה מספר עקרונות מרכזיים:

  1. שמירה קפדנית על חוקי התעבורה – הפרת חוקי התעבורה עלולה להוביל להטלת אחריות מלאה במקרה של תאונה
  2. זהירות מוגברת באזורים מועדים לתאונות – כמו צמתים, מעברי חצייה ואזורים עמוסים
  3. הימנעות מוחלטת מנהיגה תחת השפעת אלכוהול – בתי המשפט מתייחסים בחומרה מיוחדת לעבירה זו
  4. תיעוד מקיף במקרה של תאונה – ראיות טובות הן המפתח להליך משפטי מוצלח
  5. פנייה מיידית לגורמים המקצועיים הרלוונטיים – כולל משטרה, שירותי רפואה, חברת ביטוח ועורך דין

הכרת זכויותיך וחובותיך במקרה של תאונת דרכים בראשון לציון, יחד עם פעולה מהירה ונכונה בזמן אמת, יכולים לשפר משמעותית את התוצאה של הליכים משפטיים עתידיים ולסייע בקבלת פיצוי הולם במקרה של נזק.

שאלות נפוצות על תאונות דרכים בראשון לציון

מה לעשות מיד לאחר תאונת דרכים בראשון לציון?

ראשית, יש לוודא שאין נפגעים וכי כל הנוסעים בטוחים. יש להזעיק עזרה רפואית במידת הצורך, לדווח למשטרה, לתעד את זירת התאונה ולהחליף פרטים עם הנהג השני.

האם חובה לדווח למשטרה על כל תאונת דרכים בראשון לציון?

על פי החוק, חובה לדווח למשטרה על תאונה שבה היו נפגעים או נזק משמעותי לרכוש. גם במקרים של תאונות קלות, מומלץ לדווח למשטרה כדי לקבל אישור רשמי שיכול לסייע בהליכים מול חברת הביטוח.

כמה זמן יש להגיש תביעה לאחר תאונת דרכים?

על פי חוק ההתיישנות, תביעות נזיקין בגין תאונות דרכים יש להגיש בתוך שבע שנים מיום התאונה. עם זאת, תביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים יש להגיש בתוך שלוש שנים.

מה ההבדל בין תביעת נזיקין רגילה לתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים?

תביעת נזיקין רגילה דורשת הוכחת רשלנות, בעוד תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים היא על בסיס אחריות מוחלטת (ללא צורך בהוכחת אשם). מומלץ להתעייץ עם עוד תעבורה ראשון לציון מומחה בתחום.

סימוכין

תאדמ (תל אביב) 28882-04-23- דוד רוזנס נגד איי אי גי ישראל חברה לביטוח בעמ שמות השופטים: טל כהן אלימלך like dislike copy enlarge עם זאת וכידוע, חייב אדם לנהוג את רכבו בזהירות ותוך מתן תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו. . . באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה. . . בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך – תקנה 21 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961), כאמור לא הוכח שהתובע נהג במהירות, ואולם אירוע התאונה מלמד לכאורה שהתובע לא הקפיד כראוי על הוראות התקנה הנ"ל. 20. לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, מצאתי לחלק את האחריות לקרות התאונה באופן שהנתבע ישא באחריות בגובה של 80 ואילו התובע ישא באחריות לתאונה בגובה של 20. סוף דבר 21. התביעה מתקבלת. הנני מחייבת את הנתבעת לשאת ב-80 מהנזק המוכח, היינו בסך של 10,272 נכון למועד הגשת התביעה ( 18.4.2023 ). 22. שכר טרחת עורך דין בסך של 3,000 , בצירוף אגרה ששולמה ושכר העדים כפי שנפסק בדיון. פסק דין | 21/02/2024 | שלום – תל אביב מאזכרים – 0 | עמודים – 4 תאדמ (תל אביב) 126-06-23- מרדכי חדד נגד שלום לוי שמות השופטים: טל כהן אלימלך like dislike copy enlarge . . בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך – תקנה 21 לתקנות התעבורה, תשכ"א- אירוע התאונה מלמד לכאורה שהתובע לא הקפיד כראוי על הוראות התקנה הנ"ל. 22. לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, מצאתי לחלק את האחריות לקרות התאונה באופן שהנתבע יישא באחריות בגובה של 80 ואילו התובע יישא באחריות לתאונה בגובה של 20. סוף דבר 23. התביעה מתקבלת. הנני מחייבת את הנתבעת לשאת ב-80 מהנזק המוכח, היינו בסך של 1,248 נכון למועד הגשת התביעה ( 1.6.2023 ) 24. שכר טרחת עורך דין בסך של 2,300 , בצירוף אגרה ששולמה ושכר העדים כפי שנפסק בדיון. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מקבלת עותק פסק הדין שיישלח ע"י המזכירות לב"כ הצדדים בדואר רשום א. מ. 25. 5129371 54678313 פסק דין | 08/03/2024 | שלום – תל אביב מאזכרים – 0 | עמודים – 5 תאדמ (כפר סבא) 60194-05-23- אופרייט ליס בע"מ נגד הכשרה חברה לביטוח בעמ שמות השופטים: צוריאל לרנר like dislike copy enlarge 1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 23.6.2022 בראשון לציון התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 4,578 . 2. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים. 3. הארוע התרחש במעבר בתוך מגרש חניה עמוס, ושני הנהגים מאשרים כי היו בכיווני תנועה מנוגדים, כשצד ימין של כל רכב מופנה לעבר משנהו (דהיינו: לפחות אחד מהם היה נגד כיוון התנועה, ואולי שניהם). 4. נהג התובעת טוען כי נכנס לטור מכוניות העושה דרכו לאט לעבר היציאה, והיה משום מה בשמאל הדרך במקום בימינה. רכב הנתבעת הגיע מולו, מימינו, ונאלץ אף הוא לעמוד עקב מכוניות שלפניו. נהג התובעת התקדם מעט, וכך גם נהגת הנתבעת, והכנפיים הימניות-אחוריות השתפשפו זו בזו. הנהג לא ידע לזהות הפרעה מהצד שתגרום לאיזה משני כלי הרכב להתקרב למשנהו. הוא גם לא יודע להסביר מדוע בדיווח המקורי על התאונה אין זכר לתזוזה של רכב הנתבעת. פסק דין | 09/03/2024 | שלום – כפר סבא מאזכרים – 0 | עמודים – 2 תת"ע (פתח תקווה) 12580-11-21- מדינת ישראל נגד הילה שיקלי שמות השופטים: שירי שפר like dislike copy enlarge עו"ד גולן הנאשמת בעצמה גזר דין 1. הנאשמת הורשעה, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיפים 62(3), 64ב(א)(3) ו- 39א לפקודת התעבורה , תשכ"א – 1961 יחד עם תקנה 169א(1) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961. 2. על פי עובדות כתב האישום והכרעת הדין המרשיעה, ביום 12.11.2021 נהגה הנאשמת ברכב פרטי בעיר ראשון לציון בהיותה שיכורה בכך שבבדיקת אוויר נשוף שמסרה נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף הינו 520 מיקרוגרם, העולה על ריכוז של 240 מיקרוגרם שנקבע בתקנות. נהיגתה התבטאה בישיבתה ברכב מונע, במושב הנהג. חוות דעת ממונה על עבודות השירות 3. מחוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 07/04/24 עולה כי הנאשמת נמצאה מתאימה לביצוע מאסר בדרך של עבודות שירות במגבלות. ראיות לעונש 4. המאשימה הגישה גיליון הרשעות קודמות של הנאשמת בתעבורה (ת/18) וגזר דין מתיק תת"ע 3768-07-19 (ת/19). 5. ב"כ הנאשמת הגיש מסמכים מן המוסד לביטוח לאומי הנוגעים לנאשמת ולבנה (נ/2) וכן טיוטת תיקון תקנות התעבורה, התשפ"ג-2023 (נ/3). טיעוני הצדדים 6. ב"כ המאשימה בטיעוניה, הפנתה לחומרת העבירה, לפגיעה בערכים המוגנים, ולעברה התעבורתי של הנאשמת אשר נוהגת משנת 2015 ולחובתה 4 הרשעות קודמות כאשר ביניהן הרשעה דומה בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים בגינה הוטל על הנאשמת בין היתר מאסר על תנאי, בר הפעלה כעת. לשיטת ב"כ המאשימה, מתחם העונש ההולם, נע בין מאסר על תנאי ועד 12 חודשי מאסר בפועל ופסילה בת שנתיים ועד 10 שנים. אשר לעונשה של הנאשמת – ביקשה לקחת בחשבון את היות העבירה חוזרת וביצועה בעוד מאסר מותנה תלוי ועומד כנגדה. גזר דין | 08/04/2024 | בית המשפט לתעבורה – פתח תקווה מאזכרים – 0 | עמודים – 9 תאדמ (צפת) 36291-12-22- ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נגד ' גלית מזרחי שמות השופטים: יוסף פיניאן like dislike copy enlarge מטעם התובעת העיד הנהג אשר נהג ברכב התובעת, מר דוד עובדיה (להלן-נהג התובעת), ומטעם הנתבעים העיד הנתבע 2, מר מזרחי אוהד, אשר נהג ברכב הנתבע (להלן-נהג הנתבע). 8. אקדים אחרית לראשית ואומר, כי מצאתי להעדיף את עדותו של נהג הנתבע על פני עדותו של נהג התובעת. עדותו של נהג הנתבע סדורה, ללא סתירות, תואמת את הנטען בכתב ההגנה, מתיישבת עם הנצפה בסרטון אשר הוגש על ידי ב"כ התובעת, מתיישבת עם מיקום הרכבים בשעת התאונה ואף מתיישבת עם מוקדי הנזק של הרכבים ומיקום הפגיעות בהם. מאידך, בעדותו של נהג התובעת נתגלו סתירות או אי התאמות לנטען בכתב התביעה וכן סתירות אל מול הודעתו או הצהרתו בטופס ההודעה אשר הוגש על ידו לתובעת, ואם בכך לא די, בעדותו לא נתנו הסברים המניחים את הדעת באשר לדרך קרות התאונה או שאינם מתיישבים עם זירת האירוע ומיקום הרכבים המעורבים וכן אינם מתיישבים עם מוקדי הנזק. עיקרי עדות ראשית של נהג התובעת 9. "אני נסעתי בראשון לציון בכביש דו סטרי, נסעתי ישר והגעתי לצומת ליד מרכז קרדו בראשון לציון ואני נסעתי על הילוך שני ברכב ידני, באזור ה 30/40 קמ"ש וכשהגעתי לצומת פשוט רכב התפרץ לצומת מצד ימין שלי, המהירות הייתה מאוד גבוהה ואני יודע להגיד את זה כי אני פשוט אפילו לא שמתי לב שהוא הגיע. . . " (עמו' 1 לפרוטוקול מיום 6/11/24, שורות 14/17). 10. הנה כי כן, נהג הנתבע מעיד כי רכב הנתבע התפרץ לצומת מצד ימין וזאת בניגוד לטענת התובעת בכתב התביעה ואף בניגוד להצהרתו בטופס ההודעה לפיהם, נהג הנתבע התפרץ לצומת מצד שמאל. מה גם, נהג התובעת בעדותו מודה, כי לא שם לב לרכב נהג הנתבע (עמו' 1 לפרוטוקול מיום 6/11/24, שורה 17). פסק דין | 23/11/2024 | שלום – צפת מאזכרים – 0 | עמודים – 9 תאדמ (תל אביב) 18591-01-24- המאגר ליסינג בע"מ נגד ' אלדן תחבורה בע"מ שמות השופטים: אהרן אורנשטיין like dislike copy enlarge מונחת לפניי תביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבעת בקשר עם תאונת דרכים שאירעה בראשון לציון ביום 27/10/21. הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בהתאם להוראת סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, ללא הנמקה. לאחר שעיינתי בכלל מסמכי התיק, התרשמתי מהעדויות, בחנתי את טיעוני הצדדים לנוכח הוראות תקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ושקלתי את כלל השיקולים הנדרשים לעניין, אני קובע כי האחריות לתאונה מוטלת על נהג הנתבעת ומורה כי לסילוק התביעה תשלם הנתבעת לתובעת 5,943 ₪ בצירוף הוצאות התובעת וכן שכ"ט עו"ד ע"ס 2,400 ₪. התשלום יבוצע בתוך 30 יום, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל. פוטר את התובעת מהמחצית השנייה של האגרה. פסק דין | 23/12/2024 | שלום – תל אביב

פסיקה רלוונטית

רע"פ 698/14- מוחמד אלגבור נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שהם like dislike copy enlarge בית המשפט המחוזי הוסיף ועמד על חובת הזהירות המוגברת החלה על נהג רכב כבד, ובפרט נוכח תנאי הדרך בה אירעה התאונה, אשר דרשו נהיגה זהירה במיוחד. לפיכך, קבע בית המשפט המחוזי כי התנהגותו של המבקש עלתה כדי "רשלנות ניכרת מאד". יחד עם זאת נקבע, כי בנסיבות העניין לא היה מקום לקבוע כי המבקש נרדם בזמן נהיגה, שכן ניתן לייחס לאמירתו "לא הייתי ער", משמעות של חוסר ערנות ולא בהכרח מדובר בהירדמות. כמו כן, נקבע בפסק הדין, כי לא הוכח קיומו של פגם בבלמים, ומנגד גם לא הוכחה המהירות בה נסעה המשאית, עובר לתאונה. בשל כך נקבע, כי רמת הרשלנות שהתגלתה בהתנהגות המבקש, היתה חמורה פחות מזו שנקבעה על-ידי בית המשפט לתעבורה. לפיכך, החליט בית המשפט המחוזי להקל בעונשו של המבקש ולהעמיד את העונש על ארבע שנות מאסר לריצוי בפועל, במקום חמש שנים כפי שנקבע בגזר דינו של בית המשפט לתעבורה. יתר רכיבי גזר הדין נותרו בעינם. 4 בקשת רשות הערעור 6. בבקשה שלפניי נטען, כי עניינו של המבקש מעלה שאלות משפטיות בעלות חשיבות ציבורית. לטענת המבקש, ראוי כי בית משפט זה יכריע בעניין "אמות המידה" לקביעת מידת הרשלנות במקרים של תאונות דרכים קטלניות; בשאלה האם יש לייחס לנאשם במקרים מעין אלו עבירה אחת או מספר עבירות; ובשיקולים הראויים לקביעת העונש. המבקש הוסיף וטען, כי העונש שנגזר עליו מבטא "סטייה ניכרת ממדיניות הענישה"; וכי הערכאות הקודמות שגו בבואם לקבוע את מידת הרשלנות בה נהג המבקש, ולמעשה היא נמצאת "ברף הנמוך ביותר". דיון והכרעה 7. הלכה מושרשת בשיטת משפטנו היא, כי רשות ערעור "בגלגול שלישי", תינתן רק במקרים המעוררים שאלה משפטית כבדת משקל או סוגיה רחבת היקף, וכן במקרים חריגים בהם מתעורר חשש לעיוות דין או משיקולי צדק כלפי המבקש (רע"פ 319/14 חמו נ' מדינת ישראל ( 18.3.2014 ); רע"פ 7683/13 פרלמן נ' מדינת ישראל ( 23.2.14 ); רע"פ 4918/13 כהן נ' מדינת ישראל ( 18.2.14 )). החלטה | 24/03/2014 | בית המשפט העליון מאזכרים – 33 | עמודים – 7 בג"צ 8150/13- דליה כרסנטי נגד פרקליטות המדינה- המחלקה הפלילית שמות השופטים: ח מלצר,נ הנדל,צ זילברטל like dislike copy enlarge 14 בית המשפט המחוזי קבע כי הגם שקביעת בית המשפט בעניין מלניק הינה נכונה, עדיין נדרשת בחינה פרטנית של המקרה. עיקרון זה אינו סותר את עמדת השופט חשין בהלכת שטרייזנט. אמת, מקום שחנתה משאית (שלא כדין) בסמיכות מקום למעבר חצייה, באופן שהרכבים המתקרבים אליו אינם יכולים להבחין בהולכי רגל היורדים מהמדרכה למעבר החצייה, תחול על נהגים חובת זהירות גם כלפי אותם הולכי רגל ה"בלתי נראים". הנהג הסביר יודע שמשאית חונה עלולה להסתיר את קיומם של הולכי רגל, ונהג שעוצם את עיניו לידיעה זו מפר את חובת הזהירות כלפיהם. 8. ניתן אפוא להצביע על שני כללים גדולים בכגון דא שאינם סותרים זה את זה. הכלל הראשון הוא כי על נהג המתקרב למעבר חצייה מוטלת אחריות מוגברת. זהו השטח של הולך הרגל. אכן, גם על הולך הרגל חלים כללים בהגיעו לשטח זה, אך על השולט בכלי בעל-כוח קטלני מוטלת האחריות, הראשונה במעלה, לנהוג בזהירות. אחריות זו כוללת, על-פי הפסיקה, חובה לצפות, במידה זו או אחרת, את האפשרות כי הולך הרגל עלול להתרשל כך במיוחד כלפי קבוצות אוכלוסיה ממוקדות כגון ילדים וקשישים. כלשון תקנה 52(6) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961: "בכפוף לאמור בתקנה 51 חייב נוהג רכב להאיט את מהירות הנסיעה, ובמידת הצורך אף לעצור את רכבו, בכל מקרה שבו צפויה סכנה לעוברי דרך או לרכוש, לרבות רכבו הוא, ובמיוחד במקרים אלה. . . (6) בהתקרבו למעבר חציה". הכלל השני הוא כי האחריות אינה מוחלטת. אין עסקינן באחריות קפידה. העבירה היא גרם מוות ברשלנות. טרם מורשע נאשם בעבירה כזו, על התביעה להוכיח שלשה מרכיבים: התרשלות, גרימת מוות, וקשר סיבתי משפטי ועובדתי ביניהן. פסק דין | 05/08/2014 | בית המשפט העליון מאזכרים – 57 | עמודים – 17 רע"פ 2890/23- אורי חפר נגד מדינת ישראל שמות השופטים: י אלרון like dislike copy enlarge עוד הדגיש בית המשפט המחוזי את חובת הזהירות החלה על נהג המתקרב למעבר חציה; וכן את חובת הזהירות המיוחדת שחלה על נהג לכבד את זכות הקדימה של הולך רגל המבקש לחצות מעבר חציה. במקרה דנן, צוינה העובדה שמחקירת המבקש במשטרה עולה כי אזור התאונה היה מוכר לו מעבודתו כנהג מונית, כי הוא היה מודע לתנועה הרבה של הולכי הרגל בצומת המדוברת, וכן לקיומו של מעבר חציה במקום. בסיכומו של דבר בית המשפט המחוזי סבר כי הרשעת המבקש "מבוססת כדבעי", משהפר את חובת הזהירות כלפי הולכת הרגל ובשל רשלנותו שגרמה לה חבלות גוף. בנוסף, משנשקלו מכלול נסיבותיו האישיות של המבקש ומכלול השיקולים הרלוונטיים לא נמצאה כל חומרה בעונש הפסילה שהוטל על המבקש המצדיקה את התערבותה של ערכאת ערעור. 13. מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, שלצידה בקשה לעיכוב ביצוע עונש הפסילה. המבקש שב על טענותיו בפני בית המשפט המחוזי, המתייחסות בעיקרן לקביעות העובדתיות שקבעו הערכאות קמא. בין היתר, נטען כי לא ניתן לקבוע קביעות בעניין מהירות הנסיעה של המבקש והמרחק ששמר מרכבים אחרים בכביש מבלי לבצע שחזור והפקת נתונים מתמטיים מסרטון התאונה; כי התאונה הייתה בלתי נמנעת בשל ההתפרצות של הולכת הרגל לכביש ושדה הראייה המוגבל; וכי לא הוכח קשר סיבתי בין התאונה לבין חבלות הגוף שנגרמו לנפגעת. דיון והכרעה 14. דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים בלבד המעוררים סוגיה משפטית עקרונית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, או במקרים המעלים חשש כי למבקש נגרם אי-צדק מהותי או עיוות דין (רע"פ 2227/23 אבו בכר נ' מדינת ישראל, פסקה 13 ( 19.4.2023 )). כמו כן, בקשת רשות ערעור ביחס לחומרת העונש תתקבל רק במקרים נדירים בהם ניכרת סטייה מהותית ממדיניות הענישה הנוהגת בנסיבות דומות (רע"פ 1664/23 אמור נ' מדינת ישראל, פסקה 8 ( 28.2.2023 )). החלטה | 22/04/2023 | בית המשפט העליון מאזכרים – 1 | עמודים – 5 רע"פ 3062/15- רחמים עמרני נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שהם like dislike copy enlarge עקב כך, נזקקה הולכת הרגל לניתוחים רבים וטיפול שיקומי ארוך. כתב האישום ייחס, אפוא, למבקש את העבירות הבאות: אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות במעבר חצייה בבטחה, לפי תקנה 67(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה); נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) בצירוף עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה ; ואי האטה לפני מעבר חצייה, לפי תקנה 52(6) לתקנות התעבורה. 3 4. המבקש כפר בעבירות שיוחסו לו, והורשע, ביום 2.9.2014 , לאחר משפט הוכחות. בהכרעת דינו, ציין בית המשפט לתעבורה, כי יריעת המחלוקת נעוצה בשאלה האם התאונה היתה בלתי נמנעת, כטענת המבקש, או שמא ניתן היה למונעה, כטענת המשיבה. בהקשר לכך, קבע בית המשפט לתעבורה, כי הוכחו בפניו הממצאים העובדתיים הבאים: מקום התאונה, ומיקום מעבר החצייה היו מוכרים למבקש; המבקש נהג את רכבו במהירות של 40 עד 50 קמ"ש; הולכת הרגל חצתה את מעבר החצייה בריצה; וקיים מסתור בדמות חומת ישיבה מן המקום שממנו החלה הולכת הרגל בחצייתה. בהתייחס לגרסתו של המבקש בעדותו בבית המשפט, ציין בית המשפט לתעבורה, כי גרסה זו "מעלה בי תמיהות", וכי היא "משתנה ומתפתחת". לאחר זאת נקבע, כי המבקש "הבחין בהולכת הרגל על המדרכה, נסע במהירות של 50/40 קמ"ש, החל להאט ובלם בשלב מאוחר מדי". בית המשפט לתעבורה נתן את דעתו לכך שהולכת הרגל חצתה את מעבר החצייה בריצה, אך קבע כי על הנהג חלה "חובת זהירות מוגברת" ביחס להולכי הרגל, וכי עליו "לתור אחר הולכי הרגל, להאט מהירותו, למהירות שהינה סבירה לפי מצב הכביש ותנאי הדרך ואף לעצור את רכבו". החלטה | 04/05/2015 | בית המשפט העליון מאזכרים – 4 | עמודים – 5 ע"פ (באר שבע) 35342-12-16- מדינת ישראל נגד שושנה ארז שמות השופטים: י צלקובניק,י עדן,ג שלו like dislike copy enlarge 13 דומני, כי לאחר שבית המשפט הגיע למסקנה האמורה, היה עליו לקבוע כי המשיבה הפרה את חובת הזהירות המוגברת החלה על נהג בתחום מעבר החציה, ומשכך כי היא גרמה ברשלנות למותו של המנוח. כפי שציין בית המשפט, כעולה מתקנות 67(א) ו-52 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן- התקנות), על נהג המתקרב למעבר חציה חלה חובה להאט את רכבו ובמידת הצורך אף לעצור, על מנת לאפשר להולכי רגל לחצות את הכביש בבטחה. חובת הזהירות האמורה הורחבה בפסיקה ופורשה כחובת זהירות מוגברת, במסגרתה על הנהג להביא בחשבון גם התנהגות רשלנית ובלתי צפויה של הולך הרגל (ראו למשל ע"פ 558/97 מלניק נ' מדינת ישראל ( 3.5.98 ) (להלן- עניין מלניק); ע"פ 8827/01 שטרייזנט נ' מדינת ישראל ( 13.7.03 ) (להלן- עניין שטרייזנט)). בענייננו, לא היתה מחלוקת כי המשיבה לא שינתה את אופן נסיעתה ולא האטה את מהירותה בהתקרבה למעבר החציה, וכי היא בלמה לראשונה רק לאחר הפגיעה במנוח. אמנם, בשל עומס התנועה, נסעה המשיבה במהירות של כ-30 קמ"ש (כך לפי ההנחה שהניח לטובתה בית המשפט), מהירות הפחותה מהמהירות המרבית המותרת בכביש, ואולם, אין בכך כדי להעיד על סבירותה של מהירות הנסיעה, האמורה להבחן "בהתחשב בכל הנסיבות ובתנאי הדרך והתנועה בה, באופן שיקיים בידו את השליטה המוחלטת ברכב" (תקנה 51 לתקנות). בעניין שטרייזנט נקבע בהקשר זה : "המהירות הסבירה אינה ניתנת לכימות מראש (להבדיל מן המהירות המירבית המותרת) ונגזרת היא, בין השאר, מתנאי השטח, מתנאי הראות, ממזג האוויר וכו'. אין דומה המהירות הסבירה ביום גשום למהירות הסבירה ביום בהיר; אין דומה המהירות הסבירה בדרך עקלקלה למהירות הסבירה בדרך ישרה; ואין דומה המהירות הסבירה בדרך שאין בה מעבר חצייה למהירות הסבירה בדרך שעליה מעבר חצייה לשימושם של הולכי רגל. פסק דין | 11/07/2017 | מחוזי – באר שבע מאזכרים – 13 | עמודים – 18 ת"פ (ירושלים) 33634-09-11- מדינת ישראל נגד פאדי סוב לבן שמות השופטים: משה דרורי like dislike copy enlarge הפקרה אחר פגיעה עבירה לפי סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). ב. נהיגה לאחור תוך סיכון עוברי אורח עבירה לפי סעיף 45(1) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "התקנות"), בצירוף סעיף 38 לפקודה. ג. חוסר זהירות עבירה לפי תקנה 21(ג) לתקנות. ד. תאונת דרכים שתוצאתה פגיעה בגוף עבירה לפי תקנה 144(א) לתקנות. ההליכים בתיק 12. תיק זה הגיע לפניי, במסגרת התורנות, כבקשה לפסילת רישיון נהיגה עד לתום ההליכים (בפ"ת 33656-09-11), ביום 15.9.11 , לאחר שהנאשם נפסל מלנהוג, פסילה מינהלית, על ידי קצין משטרה, למשך 60 יום מיום 17.7.11 . 13. במסגרת זו, התקיימו חמישה דיונים במהלך החודשים ספטמבר אוקטובר 2011, כאשר ביום 26.10.11 , הסכימו הצדדים כי אדון בתיק העיקרי, וכי הנאשם יודה בעובדות כתב האישום שהוגש ויורשע על פי הודאתו, וכי יוגש תסקיר שירות המבחן בעניינו ותתבקש חוות דעת הממונה לעניין התאמתו לביצוע עבודות שירות. במקביל, הוסכם כי פסילת רישיון הנהיגה של הנאשם תימשך עד לתום ההליכים. 14. בעקבות זאת, הורשע הנאשם, כאמור על פי הודאתו (הכרעת דין מיום כח תשרי תשע"ב ( 26.10.11 )). 15. במסגרת התיק העיקרי, נעשו ניסיונות להגיע להסכמות ולהסדרי טיעון, ולצורך כך התקיימו מספר ישיבות. 16. הצדדים הגיעו להסכם, כמעט מלא; אולם, היו ביניהם פערים, כפי שגם יפורט במסגרת טיעוני הצדדים לעונש. 17. בישיבה האחרונה, העיד אביו של הילד הנפגע, הצדדים סיכמו לעונש, וגם הנאשם אמר את מילתו האחרונה. 18. עתה, בשל התיק למתן גזר דין. הנסיבות של האירוע 19. הנאשם הודה, כאמור, בעובדות שפורטו בכתב האישום, כפי שהובאו לעיל (ראה: פיסקאות 6-9). גזר דין | 06/03/2012 | מחוזי – ירושלים מאזכרים – 15 | עמודים – 14 גמר (תל אביב) 9103-01-14- מדינת ישראל נגד יצחק יוסף שמות השופטים: שרית קריספין אברהם like dislike copy enlarge גם אם עברה מן העולם הדרישה לחובת זהירות, כמשמעה בדין האזרחי של הרשלנות, והרשלנות הפלילית הפכה "לרשלנות המבוססת על אשמה, כיאה וכנאה" (קרמניצר, שם, עמ' 94) – גם אזי נבחן את התנהגותו של המערער "כאדם מן הישוב. . . בנסיבות הענין", כאמור בסעיף 21 לחוק". דהיינו, יש לבחון את התנהגות הנאשם על פי אמת המידה של "אדם מן הישוב", כמפורט בסעיף 21 לחוק העונשין ולקבוע, למעשה, אם "אדם מן הישוב", בנסיבות המקרה, היה יכול להיות מודע לפרטי העבירה – טיב המעשה, קיום הנסיבות או אפשרות גרימת התוצאה. על פי ההלכה הקודמת לתיקון לחוק העונשין, היסודות שיש לבחון (כפי שנקבעו לעניין האחריות הנזיקית לעוולת הרשלנות בנזיקין) הם: חובת זהירות (מושגית וקונקרטית), הפרת חובת הזהירות- התרשלות, נזק וקשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק. חובת זהירות אין חולק כי הנאשם, כנהג ברכב, חב בחובת זהירות כלפי ציבור עוברי הדרך, ככלל וחובת זהירות מוגברת כלפי הולכי רגל, בפרט. בנסיבות המקרה, היו הנאשם והמנוח חלק מצוות עובדים והנאשם, בהיותו נהג המשאית, חב בחובת זהירות נוספת וייחודית, כלפי צוות עובדיו, קל וחומר כלפי המנוח, אשר לטענת ההגנה, שימש כמכוון לנאשם ומכאן, כי הנאשם ידע שהמנוח נמצא מאחורי רכבו. בנוסף לכך, משאירעה התאונה במהלך נסיעה לאחור, הרי שהנאשם היה חב, על פי חוק, בחובת זהירות נוספת, כעולה מלשון תקנה 45 לתקנות התעבורה: " נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך ובמידת הצורך ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע – (1) סיכון או פגיעה (2) הטרדה או הפרעה" 4 בערעור 26/95, אולינקוב נגד התובע הצבאי הראשי, שנדון בבית הדין הצבאי לערעורים ועסק בנסיבות דומות, נאמר: "ניתוק הקשר, לא זו בלבד שלא ביטל את חובת הזהירות כלפי המכוון אלא שעוצמתה של אותה חובה הלכה והתגברה. הכרעת דין | 28/04/2015 | בית המשפט לתעבורה – תל אביב מאזכרים – 2 | עמודים – 23 ת"א (מרכז) 2843-12-07- עידו הירש ואח נגד ד"ר אליהו רוזנר ואח שמות השופטים: אסתר דודקביץ like dislike copy enlarge (ג) לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך. " (ההדגשות שלי- א. ד). עובר דרך, מוגדר בתקנה 1 לתקנות התעבורה כך: "עובר דרך" – המשתמש בדרך לנסיעה, להליכה, לעמידה או לכל מטרה אחרת;" תקנה 64 לתקנות התעבורה קובעת כדלקמן: "(א)לא הוצב תמרור המורה על מתן זכות קדימה בצומת או על עצירה לפני הצומת בכיוון הנסיעה של נוהג הרכב, יחולו הוראות אלה: . . . (2)נוהג רכב. המתקרב לצומת או הנמצא בצומת ועומד לפנות שמאלה או לפנות בפניית פרסה לשמאל יתן זכות קדימה לרכב הבא ממולו והנמצא בצומת או קרוב לצומת וזאת מבלי לגרוע מהאמור בפסקה (1);" (ההדגשות שלי- א. ד). גם בהתאם להלכה הפסוקה- חב נהג חובת זהירות כלפי משתמשים אחרים בדרך ועל הנהג להיות ער לכל הסיכונים שעלולים להימצא בדרכו (ד"נ 22/83 מדינת ישראל נ' בן עובדיה, פ"ד לח(2) 285 (1984)). וזאת יודגש- חובתו של כל נהג לצפות את הסיכונים הקיימים בכביש, לרבות סיכונים שנוצרים מנהיגתם של אחרים המשתמשים בכביש, אף אם מדובר בסיכונים שיוצרים נהגים רשלניים (ע"פ 70337/01 ויצמן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 1.1.02 )). חובת זהירות קונקרטית על מנת לקבוע כי קמה אחריות, אין די בקיומה של חובת זהירות מושגית ויש לבחון גם קיומה של חובת זהירות קונקרטית. השאלה שעולה היא, אם בנסיבות המסוימות במקרה דנן, קיימת חובת זהירות קונקרטית כלפי הניזוק הספציפי, בגין הנזק שהתרחש בפועל, והאם היה המזיק צריך לצפות את הסיכון של הפגיעה ולנקוט אמצעי זהירות כדי למנעה. החלטה | 25/07/2010 | מחוזי – מרכז

חקיקה רלוונטית

תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 סעיף: 23. ציות לשוטר, לפקח ועובד חברת נתיבי ישראל בע"מ like dislike copy enlarge 23. (א) עובר דרך חייב לציית – (1) להוראות שנותן שוטר במדים, שוטר שהזדהה בתעודת מינוי, או אדם הנמנה עם הג"א כשהוא בתפקיד רשמי בפועל מטעם משטרת ישראל ובמדים, או שיש עליו סימן זיהוי חיצוני בולט אחר שאושר, או שוטר צבאי במדים או פקח עירוני במדים שהוא עובד רשות מקומית שהוסמך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה (בתקנה זו – פקח עירוני); (1א) להוראות שנותן עובד במדים של רשות תימרור מקומית או מטעמה, שהוסמך לכך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה, לצורך הכוונת התנועה במקום שבו מבצעת רשות התימרור המקומית עבודת סלילה או אחזקה של כביש המצוי בתחומה; (2) לאותות הניתנים על-ידי שוטר במדים או על ידי שוטר צבאי במדים או על ידי פקח עירוני או על ידי עובד חברת נתיבי ישראל בע"מ או על ידי עובד נת"א במדים. (ב) הציות כאמור חובה הוא אף אם ההוראה או האות הם בניגוד לתקנות או בניגוד לתמרורים או להוראות כלליות אחרות בענין סדרי תנועה שניתנו על-ידי כל רשות מוסמכת לכך. (ג) תמרור נייד שהוצב בדרך על-ידי שוטר יראוהו כתמרור שהוצב כדין. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 16יא. ביטול היתר הפעלה, התלייתו, הגבלתו או סירוב לחדשו like dislike copy enlarge 16יא. (א) המפקח הארצי על התעבורה רשאי לבטל היתר הפעלה, להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם, להגבילו או לסרב לחדשו, בהתקיים אחד מאלה: (1) ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי; (2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת ההיתר; (3) בעל ההיתר הפר תנאי מהותי מתנאי ההיתר; (4) בעל ההיתר הפר חובה או איסור שחלים עליו לפי פקודה זו; (5) רכב עצמאי שמופעל מכוח ההיתר היה מעורב באירוע בטיחותי חמור; (6) תלוי ועומד לגבי בעל ההיתר צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, הוא החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו. (ב) המפקח הארצי על התעבורה לא יבטל, לא יתלה, לא יגביל ולא יסרב לחדש היתר הפעלה לפי סעיף זה, אלא לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו; ואולם, היה קי למפקח הארצי על התעבורה יסוד סביר להניח כי מתקיימת בבעל היתר הפעלה עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א), ושוכנע כי בשל כך יש צורך דחוף להתלות את ההיתר לשם הגנה על שלום הציבור, רשאי הוא להתלות את ההיתר, לאלתר, ובלבד שייתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת. (ג) המפקח הארצי על התעבורה יודיע לראש אגף התנועה במשטרת ישראל, ללא דיחוי, על ביטול היתר הפעלה, התלייתו, הגבלתו או סירוב לחדשו לפי סעיף זה. תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 סעיף: 72. מקומות אסורים בעצירה, בהעמדה ובחניה like dislike copy enlarge 72. (א) לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד, כולו או חלק ממנו, באחד המקומות המנויים להלן, אלא לשם מניעת תאונה או לשם מילוי אחרי הוראה מהוראות תקנות אלה או אם סומן בתמרור אחרת; ואלה המקומות: (1) בצד שמאל של הדרך אלא אם הכביש הוא חד-סטרי או בניגוד לכיוון הנסיעה; לענין תקנת-משנה זו לא יראו ככביש חד-סטרי כביש שהוא חלק מדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה; (2) על שביל אופניים מסומן בתמרור, ובלבד שמותר לעצור אופניים, להעמידם או להחנותם במדרגה או בשביל כאמור אם אין בכך הפרעה לתנועה; (2א) על מדרכה, למעט במקום שהוסדר להעמדת רכב והחנייתו לפי חוק עזר שהותקן על פי סעיף 77 לפ קודה ובלבד שנותר מעבר להולכי רגל; (2ב) בדרך שהוצב לפניה תמרור 401; (3) בתוך צומת או בתחום שנים-עשר מטר ממנו, פרט לקטע שסימנה רשות תימרור, בתמרור או בסימון על אבני השפה, שמותר לחנות בו; (4) במקום כניסה לשטח המיועד לכלי רכב, פרט להעלאת נוסעים והורדתם; (5) (נמחקה); (6) בתוך מעבר חציה או בתחום שנים-עשר מטר לפניו; (7) בתחום שנים-עשר מטר לפני קו עצירה; (8) בתחום הדרך מעשרים מטרים מהפס הקרוב ביותר של מפגש מסילת ברזל עד עשרים מטרים אחרי המפגש; (9) בכביש, לרבות שולי הדרך, שבו קיים בכיוון הנסיעה נתיב אחד בלבד המסומן בקו הפרדה בלתי מרוסק; (10) בצד רכב אחד העומד או חונה בצדה של הדרך; (11) על גשר או בתוך מנהרה או בתחום 50 מטרים לפניה או לאחריה; (12) בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית ובתחום תחנת אוטובוסים המוגדרת על ידי סימון על פני כביש ובאין סימון כאמור-בתוך עשרים מטר לפני תמרור "תחנת אוטובוסים" ועשרים מטר אחריו, בשני צדי הדרך; ובלבד שמותר לעצור או להעמיד או להחנות רכב בצד הדרך שממול לסימון על פני הכביש או ממול לתמרור, אם רוחב הכביש באותו מקום הוא שנים-עשר מטר או יותר; (13) בצד מעקה בטיחות להולכי רגל בשפת הכביש, אלא אם תמרור מורה אחרת; תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 סעיף: 21. חובתו של עובר דרך like dislike copy enlarge 21. (א) כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות. (ב) כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא – (1) יקפח זכותו של אדם להשתמש שימוש מלא באותה דרך; (2) יגרום נזק לאדם או לרכוש ולא יתן מקום לגרום נזק כאמור; (3) יפריע את התנועה ולא יעכבנה; (4) יסכן חיי אדם. (ג) לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 62. עבירות like dislike copy enlarge 62. העובר אחת העבירות האלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס, כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), ואם העבירה היא עבירת קנס שדן בה בית המשפט – קנס פי 1.25 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ואם הוא בעל היתר הפעלה כהגדרתו בסעיף 16ד – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור: (1) מפיר הוראה מהוראות פקודה זו; (2) נוהג רכב בדרך בקלות ראש, או ברשלנות, או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור, אף אם היא פחותה מן המהירות המכסימלית שנקבעה או מי שמפעיל רכב עצמאי במהירות כאמור; (3) הוא שיכור בהיותו נוהג רכב, או בהיותו ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי; לענין זה, "שיכור" ו "ממונה על הרכב" – כהגדרתם בסעיף 64ב; (4) בהיותו נוהג רכב שדרך נהיגתו גרמה לעבירה הוא מסרב להגיד שמו או מענו או מגיד שם או מען כוזבים; (5) בהיותו בעל רכב או מחזיק רכב או מי שהרכב בשליטתו, אינו מוסר מיד, לפי דרישתו, של שוטר, ידיעה שבידו למסרה והיא עשויה להביא לזיהויו ולתפיסתו של נהג הרכב שהיה מעורב בתאונה או שבדרך שימושו ברכב היה משום עבירה, אלא שאם נדרש למסור את הידיעה בכתב – עליו למסרה תוך 15 יום מיום הדרישה; (6) בהיותו נוהג רכב מנועי או ציבורי אינו מציג את רשיונו כשהוא נדרש לכך על ידי שוטר; (7) בהיותו נוהג רכב אינו עוצר בשעה שבגלל מציאות רכבו בדרך אירעה תאונה לאדם, או לבהמה או לרכב שאדם ממונה עליהם, ואינו מגלה, כנדרש לכך, שמו ומענו שלו ושמו ומענו של בעל הרכב ואת תו הרישום או המספר של הרכב; (8) מפיר הוראת תמרור שבדרך או אות הניתן על ידי שוטר במדים; (9) מזייף כל סימן המשמש לזיהוי רכב או כל רשיון שניתן לפי פקודה זו, או שבמרמה הוא משנה אותם או משתמש בהם או משאילם לאחר או מניח לאחר להשתמש בהם; (10) משנה שלא כדין רישום של טכוגרף; (11) משבש את פעולתו התקינה של מיתקן מגביל מהירות שהותקן ברכב לפי הוראות סעיף 65א; (12) (א) מחנה את רכבו באופן החוסם רכב אחר, ובכלל זה באופן שאינו מאפשר לנכה להיכנס לרכבו הנושא תג נכה או לצאת ממנו במקום חניה לנכים, בשל כך שהוא מחנה את רכבו בשטח לצד מקום חניה כאמור המסומן בתמרור כאסור בחניה; הוראות פסקה זו יחולו גם במקום שאינו דרך. (ב) בפסקה זו – "מקום חניה לנכים" – מקום חניה שלפי תמרור המוצב בו הוקצה לחניית נכים לפי דין; "נכה" ו "תג נכה" – כהגדרתם בחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993. תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 סעיף: 15ב. תנאים למתן תעודה או לחידושה like dislike copy enlarge 15ב. מקום שתקנה מתקנות אלה מתנה מתן תעודה מאת רשות שהוסמכה לכך (להלן בתקנה זו – הרשות) או חידושה, רשאית היא שלא לתתה למבקש התעודה (להלן – המבקש), להתלותה או שלא לחדשה אם – (1) יש לגבי המבקש רישום במרשם הפלילי של הרשעה, בעבירה שלדעת הרשות יש בה כדי למנוע מתן תעודה או חידושה, אלא אם כן חלפו שבע שנים מתום ריצוי העונש על העבירה האמורה או מיום מתן גזר הדין – אם היה העונש מאסר על תנאי או פסילה על תנאי, או מיום תשלום הקנס אם היה העונש קנס. (2) לדעת הרשות קיים לגבי המבקש חשש, שבעיסוקו לפי התעודה יש כדי לפגוע בבטחון המדינה; החלטה של הרשות שלא לאשר מתן תעודה או חידושה כאמור לא תתקבל אלא על פי פניה של משטרת ישראל או שירות הביטחון הכללי; (3) הוגש נגד המבקש כתב אישום על עבירה פלילית אשר לדעת הרשות יש בה כדי לפגוע ביכולתו לעסוק על פי התעודה; (4) המבקש היה פסול מלהחזיק או מלקבל רשיון נהיגה במשך שנתיים שקדמו להגשת הבקשה; (5) רשיון הנהיגה של מבקש התעודה נפסל על תנאי ותקופת התנאי טרם נסתיימה; (6) המבקש הורשע בעבירת תעבורה או בעבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונת דרכים בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה; (7) המבקש הורשע בשלוש עבירות תעבורה או יותר או בעבירה לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, למעט עבירות חניה, בתקופה של שנה שקדמה להגשת הבקשה. חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024 סעיף: 49. ,( הוראת שעה לעניין סעיף 12 א(ב) לפקודת התעבורה like dislike copy enlarge 49. על אף האמור בסעיף 47, בתקופה של שישה חודשים מיום התחילה, יקראו את פסקה (2) שבסעיף 12א(ב) לפקודת התעבורה כך: "(2) נמסרה לנהג חדש הודעת תשלום קנס כמשמעותה בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב 1982-, בשל עבירה מהעבירות המפורטות בתוספת השלישית, או שהומצאה לו הודעה על החלטה להטיל קנס בשל עבירת תעבורה המנויה בתוספת השלישית המהווה הפרת תעבורה, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תשלום הקנס, ואם ביקש להישפט על העבירה או הגיש ערר לפי סעיף 19 לחוק הפרות תעבורה מינהליות, לפי העניין-עד תום ההליכים המשפטיים בעניין אותה עבירה או בעניין אותה הפרת תעבורה, לפי העניין;" מס' תקנה פירוט נוסף להפרה דרגת קנס (7) 9א(ב) נוהג, שאיננו נוהג חדש, עם תווית 100 (8) 12(ב) 100 (9) 13(א) 100 (10) 15 500 (11) 21(ב)(1) 500 (12) 21(ב)(3) 500 (13) 21(ג) 500 (14) 22(א) אי–ציות לתמרורים למעט תמרורים המגבילים מהירות ותמרורים המפורטים להלן בנפרד 250 (15) 22 (א) אי–ציות לתמרורים 412, 413, 438 ו–817 100 (16) 22(א) אי–ציות לתמרורים 201 עד 208, 401, 402, 405, 406, 408, 415 עד 417, 422 ו–511 עד 513 באזור קנס מוגדל 500 (17) 22(א) אי–ציות נוהג רכב לרמזור למעט אי–ציות לכיוון הנסיעה ברמזור, התחלת נסיעה באור צהוב יחד עם אור אדום 1,500 (18) 22(א) אי–ציות לכיוון הנסיעה ברמזור, התחלת נסיעה באור צהוב יחד עם אדום 500 (19) 22(א) אי–ציות הולך רגל לרמזור 100 (20) 22(א) אי–ציות לתמרור 307 ולתמרור האוסר חניה 250 (21) 22(א) אי–ציות לתמרור 815 250 (22) 22(א) אי–ציות לתמרור 40 פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 71. תקנות מיוחדות בדבר רכב מנועי ציבורי like dislike copy enlarge 71. בנוסף על סמכותו הכללית לפי סעיף 70, רשאי השר להתקין תקנות בקשר לרכב מנועי ציבורי בענינים אלה: (1) הסדר והגבלה למתן רשיונות רכב, הפיקוח עליהם, מספרם בכלל ובכל אזור, קו או סוג של שירות; (2) הסדר והגבלה לשימוש ברכב והפיקוח עליו; (3) הסדר והגבלה למתן רשיונות או היתרים להסעת נוסעים או להפעלת שירות הסעה (בסעיף זה – שירות), לרבות תנאי רשיונות והיתרים, ביטולם והפסקת תקפם; (4) קביעת קווי שירות, איחודם והפרדתם וכל הסדר אחר של קווי שירות, תעריפי שכר נסיעה ולוחות זמנים לפיהם יופעל הרכב, לרבות דרך פרסומם ומקומם, הסדר הוצאת הכרטיסים והכרטיסיות למיניהם, לרבות לענין שימוש משותף בכרטיסים ובכרטיסיות של בעלי רשיונות שונים לקווי שירות ודרכי ההתחשבנות ביניהם בשל השימוש כאמור, הדפסתם ומכירתם, וכן מספר כלי הרכב שיופעלו, סוגיהם וכל הכרוך בכך; (5) קביעת החובות המוטלות על הרכב, על האדם המפעיל אותו או העובד בו, על מי שהשליטה עליו בידו, ועל הנותן שירות בו, לרבות עובדיו, סוכניו ושליחיו ומי שפועל מכוחו במתן השירות ועל הנוסע או על המבקש לנסוע בו, וכל הסדר הכרוך בכך, ובלבד שכל החובות האלה לא יחולו אלא בקשר למתן השירות או השימוש ברכב; (6) חיוב להפעיל רכב או שירות ואיסור להפסיק שירות או מקצתו; (7) ריתוקו של רכב לקו, לאזור או לסוג שירות מסויים, לשם הבטחת התחבורה הדרושה לציבור ותכנונה היעיל; (7א) איסור הפעלת אוטובוס ציבורי בימי מנוחה בקו שירות; לענין זה יתחשב השר ככל שניתן במסורת ישראל בכל הנוגע לאיסור תנועת כלי רכב בימי מנוחה; בפסקה זו, "ימי מנוחה" – כמשמעותם בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948; (8) כל ענין אחר הכרוך בסדרי הפעלת שירות ואופן נתינתו והעשוי לשפר את ההסעה ברכב או הכרוך בהפעלת שירות לתקנת הציבור. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 25. סמכותו של שופט תעבורה like dislike copy enlarge 25. (א) מי שנתמנה שופט תעבורה לענין פקודה זו מוסמך לדון בעבירות אלה: (1) עבירות תעבורה; (2) עבירות לפי הסעיפים 2, 17, 39, 40, 41 ו-46 לפקודת הביטוח, ולפי סעיף 48 לפקודה האמורה במידה שהוא מתייחס לעבירות שפורטו בפיסקה זו; (3) עבירות על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, ועל התקנות והצווים שניתנו על פיו, הנוגעים לתעבורה ולכלי רכב; (4) עבירות על החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), התשכ"ד-1964; (5) עבירות על חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, והתקנות לפיו, אם העבירות נוגעות לכלי רכב; (6) עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שנעברה תוך כדי שימוש ברכב; (7) עבירות לפי חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997; (8) עבירה לפי סעיף 23(ב)(5) לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו-2005; (9) עבירות לפי חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008, אם העבירות נוגעות לרכב מנועי; (10) עבירות לפי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016; (11) עבירות לפי סעיפים 59ו ו-59יח לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971; (12)5 ערעור על החלטת בית דין לתעבורה לפי סעיף 24 לחוק הפרות תעבורה מינהליות. (ב) (בוטל). (ג) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מסמכות שופטים שאינם שופטי תעבורה לדון בעבירות תעבורה. (ד) לגבי העבירות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ולגבי סמכויותיו האחרות לפי פקודה זו דין שופט תעבורה כדין שופט בית משפט שלום ויהיו לו כל הסמכויות המסורות לשופט בית משפט שלום. תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 סעיף: 145. תאונת דרכים שתוצאתה נזק לרכב אחר או לרכוש אחר like dislike copy enlarge 145. (א) נוהג רכב המעורב בתאונה או בפגיעה ברכב אחר, או ברכוש אחר, שאינו רכב, הנמצא על הדרך או סמוך לה, ונגרם נזק לרכב האחר או לרכוש האמור בלבד, ימסור בו במקום לנוהג הרכב האחר או לבעל הרכוש או לממונה עליו או לשוטר שהזדמן למקום את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה שלו ואת מספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, וכן את מספר תעודת הביטוח ושם החברה המבטחת, ויציג, לפי דרישתם, את אחד מאמצעי הזיהוי כמפורט בתקנה 9(א)(1) ואת תעודת הביטוח וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם. (ב) אם כלי הרכב המעורבים בתאונה או בפגיעה והעומדים במקום אירועה גורמים או עלולים לגרום הפרעה לתנועה, יפנו נוהגיהם את הכביש לתנועה חפשית ומיד לאחר מכן ימלאו את האמור בתקנת משנה (א). (ג) היה הרכב האחר שניזוק עומד ללא השגחה, או שבעל הרכוש או הממונה עליו לא היה במקום – (1) ישאיר נוהג הרכב המעורב בתאונה או בפגיעה הודעה בכתב על גבי הרכב שניזוק, במקום בולט לעין, ובמידת האפשר יעשה כן גם לגבי רכוש שניזוק, ובה יפרט את הפרטים הנזכרים בתקנת משנה (א); (2) יודיע הנוהג ברכב תוך 24 שעות ממועד קרות התאונה לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה או הפגיעה על אירועה ויפרט שמו ומענו, זולת אם מסר את הפרטים לשוטר שנזדמן במקום ושמו או מספרו של השוטר ידועים לו.

לא נמצאו עורכי דין בתחום התעבורה.

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

מלאו פרטים ונחזור אליכם