עורך דין תעבורה בראשון לציון

תאונות דרכים בראשון לציון – מדריך משפטי מקיף

האם נפגעת בתאונת דרכים בראשון לציון? מדריך זה יסייע לך להבין את ההיבטים המשפטיים והמעשיים שחשוב להכיר

מבוא: תאונות דרכים בראשון לציון – תמונת מצב

תאונות דרכים בראשון לציון מהוות אתגר משמעותי עבור תושבי העיר והנוהגים בה. מדי שנה מתרחשות עשרות תאונות דרכים ברחבי העיר, חלקן קלות וחלקן חמורות יותר. הבנת ההיבטים המשפטיים של תאונות דרכים בראשון לציון חיונית לכל נפגע או מעורב בתאונה.

מאמר זה מציג סקירה מקיפה של ההיבטים המשפטיים והמעשיים הנוגעים לתאונות דרכים בעיר, בהתבסס על פסיקות בתי המשפט המקומיים והחקיקה הרלוונטית.

המסגרת החוקית לטיפול בתאונות דרכים בראשון לציון

חקיקה מרכזית בתחום תאונות הדרכים

הטיפול המשפטי בתאונות דרכים בראשון לציון, כמו בכל הארץ, מתבסס על מספר חוקים מרכזיים:

פקודת התעבורה – המסדירה את כללי ההתנהגות בדרך ומגדירה עבירות תעבורה
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד) – המסדיר את זכאות הנפגעים לפיצויים
תקנות התעבורה – הקובעות את הכללים המעשיים להתנהגות בכביש

בתי המשפט בראשון לציון מקפידים על יישום החוקים הללו ומפרשים אותם בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה.

עקרונות מנחים מהפסיקה בתיקי תאונות דרכים בראשון לציון

ניתוח פסקי דין מבתי המשפט בראשון לציון ובסביבתה מעלה מספר עקרונות מנחים חשובים:

1. חובת הזהירות המוגברת של הנהג

בתיק תק (ראשון-לציון) 33356-07-12, יצחק בן יצחקי נגד דוד עוקשי ואח', קבע בית המשפט: "אני סבורה שבמקרה זה מוטלת אחריות על כל המעורבים… הנתבע נסע בדרך עירונית, בכביש בתחום העיר ראשון לציון."

פסיקה זו מדגישה את חובת הזהירות המוגברת החלה על נהגים בדרכים עירוניות, ובפרט בעיר מרובת צמתים כמו ראשון לציון.

2. אי ציות לתמרורים ולחוקי התנועה

בתיק תא (רמלה) 4159-96, אסתר ביטון נגד עיריית ראשון לציון, נקבע: "התובעת טוענת כי הנתבעת 1 (להלן – העיריה) הפרה הוראות החוק שנועדו בין היתר לשמור על בריאותה של התובעת, ועקב מחדל זה, נפלה ונחבלה התובעת."

פסיקה זו מדגישה את החשיבות של שמירה על התשתיות והתמרורים בעיר, ואת האחריות המוטלת על הרשויות בהקשר זה.

3. החמרה בענישה במקרים של נהיגה בשכרות

בתיק תתע (פתח תקווה) 12580-11-21, מדינת ישראל נגד הילה שיקלי, נקבע: "הנאשמת הורשעה, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של נהיגה בשכרות… נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף הינו 520 מיקרוגרם, העולה על ריכוז של 240 מיקרוגרם שנקבע בתקנות."

בתי המשפט מתייחסים בחומרה לעבירות של נהיגה בשכרות, במיוחד כאשר ריכוז האלכוהול גבוה משמעותית מהמותר בחוק.

שיקולים מעשיים בתיקי תאונות דרכים בראשון לציון

הערכת נזקים וקביעת אחריות

כפי שנקבע בתיק תאדמ (כפר סבא) 60194-05-23, אופרייט ליס בע"מ נגד הכשרה חברה לביטוח בע"מ: "המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים."

בתי המשפט בראשון לציון בוחנים את מכלול הנסיבות בקביעת האחריות לתאונה, כולל:

מצב הכביש והתשתיות
תנאי מזג האוויר
מצב כלי הרכב המעורבים
התנהגות הנהגים והולכי הרגל

חשיבות התיעוד והראיות

בתיק תאדמ (ראשון לציון) 61686-03-23, עלי אבו גודה נגד איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ, הדגיש בית המשפט: "המומחה יתבקש לבדוק את מלוא הראיות שהוגשו מטעם הצדדים ונקלטו לתיק בית המשפט, וכן את כתבי הטענות ופרוטוקול הדיון."

פסיקה זו מדגישה את החשיבות הרבה של תיעוד מדויק ומקיף של זירת התאונה והנזקים שנגרמו.

מדריך מעשי: כיצד לפעול לאחר תאונת דרכים בראשון לציון

שלב 1: פעולות מיידיות בזירת התאונה

הזעקת עזרה רפואית במקרה של פגיעות גופניות
דיווח למשטרה – בתאונות עם נפגעים חובה להזמין משטרה
תיעוד זירת התאונה – צילום מיקום כלי הרכב, סימני בלימה, תמרורים רלוונטיים
איסוף פרטי עדים – שמות, מספרי טלפון וכתובות של עדים לתאונה

שלב 2: תיעוד רפואי ומעקב אחר פגיעות

פנייה לבדיקה רפואית גם במקרה של פגיעות קלות לכאורה
שמירה על כל המסמכים הרפואיים – חוות דעת רפואיות, תוצאות בדיקות, קבלות על טיפולים
מעקב אחר התפתחות הפגיעות – חשוב במיוחד במקרים של פגיעות צוואר וגב

שלב 3: הליכים משפטיים ומול חברות הביטוח

דיווח לחברת הביטוח בהקדם האפשרי
התייעצות עם עורך דין המתמחה בתאונות דרכים בראשון לציון
הכנת תיק מסודר עם כל הראיות והמסמכים הרלוונטיים
פנייה לחוות דעת של מומחים – רפואיים ו/או שמאי רכב

לסיכום: מגמות בפסיקה בתיקי תאונות דרכים בראשון לציון

ניתוח הפסיקה בתיקי תאונות דרכים בראשון לציון מצביע על מספר מגמות בולטות:

החמרה בענישה במקרים של הפרות חמורות כמו נהיגה בשכרות ונהיגה בזמן פסילה
הדגשת חשיבות התיעוד והראיות כבסיס להכרעות משפטיות
התייחסות למכלול הנסיבות בקביעת האחריות לתאונה
שימוש בצווי שירות לתועלת הציבור כאמצעי ענישה חינוכי

מדריך זה נועד לסייע לנפגעי תאונות דרכים בראשון לציון להבין את זכויותיהם והצעדים המשפטיים העומדים לרשותם. עם זאת, כל מקרה הוא ייחודי, ומומלץ להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום לקבלת ייעוץ מותאם אישית.

שאלות נפוצות בנושא תאונות דרכים בראשון לציון

מהו משך הזמן להגשת תביעה בגין תאונת דרכים?

על פי חוק ההתיישנות, יש להגיש תביעה בגין תאונת דרכים בתוך שבע שנים ממועד התאונה. עם זאת, מומלץ להתחיל בהליכים בהקדם האפשרי.

האם חובה לדווח למשטרה על כל תאונת דרכים?

החוק מחייב דיווח למשטרה במקרים של תאונות עם נפגעים. בתאונות "פח בלבד" אין חובת דיווח, אך במקרים רבים הדיווח עשוי לסייע בהליכים מול חברות הביטוח.

מה קורה אם הנהג הפוגע נמלט מזירת התאונה?

במקרה של פגיעת "פגע וברח", יש לפנות מיד למשטרה. נפגעים בתאונות מסוג זה עשויים להיות זכאים לפיצוי מקרנית (הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים).

האם אני זכאי לפיצויים גם אם התאונה התרחשה באשמתי?

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד) הוא חוק של "אחריות מוחלטת" המאפשר לנפגעים לקבל פיצוי ללא הוכחת אשמה. עם זאת, במקרים מסוימים (כמו נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים) עשויות להיות הגבלות על הזכאות לפיצויים.

מהם הגורמים העיקריים לתאונות דרכים בראשון לציון?

על פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הגורמים העיקריים לתאונות דרכים בראשון לציון כוללים:

אי ציות לתמרורים ורמזורים
אי שמירת מרחק
מהירות מופרזת
הסחות דעת (שימוש בטלפון נייד)
תשתיות לקויות
מומלץ להתעייץ עם עורך דין תעבורה ראשון לציון מומחה בתחום.

סימוכין

ת"ק (ראשון-לציון) 1458/04- יעקובי תומר נגד וינר ליהי שמות השופטים: ש רפאלי like dislike copy enlarge בפני תביעת התובע כנגד הנתבעת בגין תאונת דרכים. התאונה אירעה ביום 20.2.04 , בשעת לילה, בראשון לציון. לטענת התובע, הוא נסע על קטנוע ברח' שמריהו לוין בראשון לציון. כאשר הגיע לצומת הרחובות עם רח' תל-חי, הגיחה הנתבעת לפתע משמאל, לא צייתה לתמרור "עצור", התפרצה אל הצומת ופגעה בקטנועו. לטענת הנתבעת, היא עצרה עצירה מוחלטת לפני קו העצירה. מימינה חנה רכב במקום אסור לחניה וחסם את שדה הראיה שלה לכיוון הרחוב המגיע מימין. לפיכך החלה להכנס לצומת. או אז הגיח קטנוע התובע במהירות מימין ופגע ברכבה. הוצגו בפני תצלומים של הצומת בה מדובר. אין חולק כי על מנת להמשיך ישר ברחוב תל-חי, היה על הנתבעת לבצע פניה ימינה ואחר כך שוב שמאלה, שכן, רחוב תל-חי אינו ממשיך ישר לאחר הצומת אלא מתעקל. מבנה זה של הצומת יוצר בעיה של שדה ראיה צר וחסום לכיוון הרחוב המגיע מימין. המדובר הוא, איפוא, בצומת מסוכן. לאחר ששמעתי את הצדדים, ובחנתי היטב את הראיות, לרבות תצלומי הצומת והנזק, באתי לכלל דעה כי האחריות לתאונה מתחלקת באופן שהנתבעת נושאת ב- 80 ממנה, והתובע ב- 20, בגדר אשם תורם. אלו נימוקי. הנתבעת העידה כי למעשה עברה חלק ניכר מהצומת, ולמרות זאת הבחינה בתובע רק כאשר אירעה ההתנגשות. עולה מכך, כי הנתבעת לא התבוננה כדבעי לימין בטרם עברה את הצומת, שהרי, אין חולק כי התובע נסע שם, ואף קרוב אל הנתבעת, וכי עקב כך התנגשו השניים. עדותה של הנתבעת כי היתה כבר בסוף הצומת כאשר אירעה התאונה, מצביעה אף היא על כך שהנתבעת לא התקדמה לתוך הצומת "בגלישה", כפי שהעידה, עד לנקודה בה נפתח שדה הראיה, אלא חלפה בו באופן רצוף, מבלי לבדוק את הכביש מימינה, ובחוסר זהירות מובהק. פסק דין | 20/09/2004 | שלום – ראשון לציון מאזכרים – 1 | עמודים – 2 ת"ק (ראשון-לציון) 33356-07-12- יצחק בן יצחקי נגד דוד עוקשי ואח שמות השופטים: רנה הירש like dislike copy enlarge העירייה טענה כי עומדת לזכותה החזקה כי היא פועלת כדין, ועל הנתבעות הנטל לסתור חזקה זו. לטענת העירייה, התמרור הוצב בהתאם לתקנות והנחיות להצבת תמרורים, הוצב בצד הדרך באופן שניתן להבחין בו בכיוון ההתקרבות אל כניסה האסורה, באופן ברור ובולט לעין. דיון והכרעה 6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני סבורה שבמקרה זה מוטלת אחריות על כל המעורבים, כפי שיפורט להלן. 7. אחריות הנתבע 1 – נהג הטרקטור ראשית, הנתבע נסע בדרך עירונית, בכביש בתחום העיר ראשון לציון. על כך אין חולק. לטענתו – נסיעה כזו מותרת. הטענה שהעלה הנתבע כי נסע בכביש כ- 100 מטר בלבד מהפרדס, אין לה משמעות: אם מותרת הנסיעה בכביש עירוני, הרי שאין זה משנה אם נסע 100 מטר או מרחק גדול משמעותית מכך. אם אסורה הנסיעה כך – הרי שהיא אסורה מהמטר הראשון. עפ"י חוות דעת השמאי המתייחסת לנקי הרכב בו נהג הנתבע (נ/6) – מוגדר הרכב כ"טרקטורון". בהתאם לתקנה 39ג(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א -1961: "לא ינהג אדם בטרטורון בכביש לא לשם חצייתו או כאשר הנסיעה היא בכביש שבתחום מושב או קיבוץ. " מאחר וכמובן העיר ראשון לציון אינה מושב או קיבוץ, וגם לעמדת הנתבע לא נהג בכביש לשם חצייתו, הרי שנסיעתו ברח' הרקפת בעת התאונה היתה בניגוד לדין. משהגעתי למסקנה זו שוב אין צורך לדון בעובדה כי נסע עם הנתבע אדם נוסף, שכן הפרת הדין היתה בכל מקרה כאמור, ואין בהסעת אדם נוסף, כלשעצמה, משום הגברת הסיכון המיידי שנובעת מנסיעת הטרקטורון על הכביש העירוני. שנית, אין לי ספק שהנתבע נסע במהירות שאינה מתאימה לתנאי המקום והדרך. אמנם, בכביש עירוני המהירות המקסימאלית המותרת היא 50 קמ"ש, אך אין בכך כדי לקבוע כי מהירות כזו מתאימה לכל דרך עירונית. פסק דין | 25/11/2012 | תביעות קטנות – ראשון לציון מאזכרים – 0 | עמודים – 7 ת"א (רמלה) 4159-96- אסתר ביטון נגד 1. עירית ראשון לציון שמות השופטים: א סלטון like dislike copy enlarge 1 מהות התביעה 1.1 תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, לטענתה, עת חצתה את הכביש בראשון לציון, במעבר חציה מסומן כחוק. 1.2 על פי הנטען בכתב התביעה, כאשר חצתה התובעת את רח' הרצל בעיר, במעבר חציה, ליד בית מספר 41, נתפס עקב נעלה באחד הבקיעים בכביש, שנוצרו לפי הנטען מהתפוצצות הכביש מעל פתחים לחפירה תת קרקעית שכוסו באספלט, כתוצאה מחלוף הזמן ומחוסר תחזוקה. 1.3 התובעת טוענת כי הנתבעת 1 (להלן – העיריה) הפרה הוראות החוק שנועדו בין היתר לשמור על בריאותה של התובעת, ועקב מחדל זה, נפלה ונחבלה התובעת. 1.4 לחלופין או במצטבר טוענת התובעת, כי העיריה התרשלה כלפיה בקיום חובותיה כעיריה, הממונה בין היתר, על שלמות, תקינות ותחזוקת הרחובות והמדרכות. עקב התרשלותה זו של העיריה נפלה ונחבלה התובעת. 1.5 התובעת תובעת גם את הנתבעת 2 כמי שביטחה את העיריה בבטוח סיכוני צד ג' ואשר על פיו, לטענת התובעת, אחראית העיריה לפצות את התובעת בגין נזקיה. 1.6 הנתבעות מכחישות את ארוע התאונה האמורה, את אחריותה ו/או רשלנותה של העיריה לתאונה האמורה ואף טוענות כי התאונה, אם אכן ארעה, הרי שארעה כתוצאה מרשלנותה של התובעת. כמו כן, מכחישות הנתבעות את ראשי הנזק הנתבעים על ידי התובעת ואת הסכומים אותם תבעה. 1.7 עוד טענו הנתבעות (בסעיפים 3 ב. וג. של כתב ההגנה) כדלקמן: ". . . מכסה האספלט של הפתח המצוי במעבר החציה הרלבנטי לכתב התביעה, הותקן ע"י חברת "בזק", הואיל והפתח הינו גוב של חברת "בזק". . פסק דין | 20/04/1998 | שלום – רמלה מאזכרים – 3 | עמודים – 7 תאדמ (כפר סבא) 60194-05-23- אופרייט ליס בע"מ נגד הכשרה חברה לביטוח בעמ שמות השופטים: צוריאל לרנר like dislike copy enlarge 1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 23.6.2022 בראשון לציון התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 4,578 . 2. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים. 3. הארוע התרחש במעבר בתוך מגרש חניה עמוס, ושני הנהגים מאשרים כי היו בכיווני תנועה מנוגדים, כשצד ימין של כל רכב מופנה לעבר משנהו (דהיינו: לפחות אחד מהם היה נגד כיוון התנועה, ואולי שניהם). 4. נהג התובעת טוען כי נכנס לטור מכוניות העושה דרכו לאט לעבר היציאה, והיה משום מה בשמאל הדרך במקום בימינה. רכב הנתבעת הגיע מולו, מימינו, ונאלץ אף הוא לעמוד עקב מכוניות שלפניו. נהג התובעת התקדם מעט, וכך גם נהגת הנתבעת, והכנפיים הימניות-אחוריות השתפשפו זו בזו. הנהג לא ידע לזהות הפרעה מהצד שתגרום לאיזה משני כלי הרכב להתקרב למשנהו. הוא גם לא יודע להסביר מדוע בדיווח המקורי על התאונה אין זכר לתזוזה של רכב הנתבעת. פסק דין | 09/03/2024 | שלום – כפר סבא מאזכרים – 0 | עמודים – 2 תת"ע (פתח תקווה) 12580-11-21- מדינת ישראל נגד הילה שיקלי שמות השופטים: שירי שפר like dislike copy enlarge עו"ד גולן הנאשמת בעצמה גזר דין 1. הנאשמת הורשעה, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיפים 62(3), 64ב(א)(3) ו- 39א לפקודת התעבורה , תשכ"א – 1961 יחד עם תקנה 169א(1) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961. 2. על פי עובדות כתב האישום והכרעת הדין המרשיעה, ביום 12.11.2021 נהגה הנאשמת ברכב פרטי בעיר ראשון לציון בהיותה שיכורה בכך שבבדיקת אוויר נשוף שמסרה נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף הינו 520 מיקרוגרם, העולה על ריכוז של 240 מיקרוגרם שנקבע בתקנות. נהיגתה התבטאה בישיבתה ברכב מונע, במושב הנהג. חוות דעת ממונה על עבודות השירות 3. מחוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 07/04/24 עולה כי הנאשמת נמצאה מתאימה לביצוע מאסר בדרך של עבודות שירות במגבלות. ראיות לעונש 4. המאשימה הגישה גיליון הרשעות קודמות של הנאשמת בתעבורה (ת/18) וגזר דין מתיק תת"ע 3768-07-19 (ת/19). 5. ב"כ הנאשמת הגיש מסמכים מן המוסד לביטוח לאומי הנוגעים לנאשמת ולבנה (נ/2) וכן טיוטת תיקון תקנות התעבורה, התשפ"ג-2023 (נ/3). טיעוני הצדדים 6. ב"כ המאשימה בטיעוניה, הפנתה לחומרת העבירה, לפגיעה בערכים המוגנים, ולעברה התעבורתי של הנאשמת אשר נוהגת משנת 2015 ולחובתה 4 הרשעות קודמות כאשר ביניהן הרשעה דומה בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים בגינה הוטל על הנאשמת בין היתר מאסר על תנאי, בר הפעלה כעת. לשיטת ב"כ המאשימה, מתחם העונש ההולם, נע בין מאסר על תנאי ועד 12 חודשי מאסר בפועל ופסילה בת שנתיים ועד 10 שנים. אשר לעונשה של הנאשמת – ביקשה לקחת בחשבון את היות העבירה חוזרת וביצועה בעוד מאסר מותנה תלוי ועומד כנגדה. גזר דין | 08/04/2024 | בית המשפט לתעבורה – פתח תקווה מאזכרים – 0 | עמודים – 9 תאדמ (ראשון לציון) 61686-03-23- עלי אבו גודה נגד ' איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ שמות השופטים: דורון זיו אב like dislike copy enlarge בע"מ החלטה 1. בהמשך לדיון מיום 25.11.24 -ככל שלא יוגש טעם מנגד על ידי מי מהצדדים בתוך 10 ימים, ימונה מר אבי רוזן, מ-א. ל. מ. ד שירותי תעבורה בע"מ, כמומחה מוסכם מטעם בית המשפט לשם בדיקת רכב התובע והערכת היתכנות גרסתו לתאונה מושא כתב התביעה. פרטי ההתקשרות עם המומחה: כתובת: רח' משה לוי 6 ראשון לציון טל': 052-3594973 2. ככל שמינוי המומחה ייכנס ותוקף והצדדים לא יודיעו אחרת בתוך 20 ימים מיום מתן החלטה זו-חוות דעתו של המומחה תהיה מכרעת. 3. המומחה יתבקש לבדוק את מלוא הראיות שהוגשו מטעם הצדדים ונקלטו לתיק בית המשפט, וכן את כתבי הטענות ופרוטוקול הדיון, ולחוות דעתו בשאלה אם הנזקים עליהם הצביע התובע נגרמו בתאונה שהתרחשה בהתאם לגרסתו. 4. עובר לקיום הבדיקה יודיע המומחה לצדדים עלות חוות הדעת ויתחיל בבדיקה רק לאחר שתינתן לו הסמכה בכתב של הצדדים כי הם מסכימים לסכום. בכל מחלוקת בעניין זה, יפנו הצדדים לבית המשפט. 5. הצדדים יעבירו למומחה העתק מכתבי טענותיהם ומחוות הדעת שהוגשו לתיק. 6. בדיקת הרכב (ככל שהוא ברשות התובע) תתבצע בנוכחות הצדדים, או נציג מטעמם. המומחה יהיה רשאי לבקש ולקבל מהצדדים כל חומר נוסף שיידרש לו והצדדים ישתפו עמו פעולה. החלטה | 01/01/2025 | שלום – ראשון לציון

פסיקה רלוונטית

רע"פ 2890/23- אורי חפר נגד מדינת ישראל שמות השופטים: י אלרון like dislike copy enlarge עוד הדגיש בית המשפט המחוזי את חובת הזהירות החלה על נהג המתקרב למעבר חציה; וכן את חובת הזהירות המיוחדת שחלה על נהג לכבד את זכות הקדימה של הולך רגל המבקש לחצות מעבר חציה. במקרה דנן, צוינה העובדה שמחקירת המבקש במשטרה עולה כי אזור התאונה היה מוכר לו מעבודתו כנהג מונית, כי הוא היה מודע לתנועה הרבה של הולכי הרגל בצומת המדוברת, וכן לקיומו של מעבר חציה במקום. בסיכומו של דבר בית המשפט המחוזי סבר כי הרשעת המבקש "מבוססת כדבעי", משהפר את חובת הזהירות כלפי הולכת הרגל ובשל רשלנותו שגרמה לה חבלות גוף. בנוסף, משנשקלו מכלול נסיבותיו האישיות של המבקש ומכלול השיקולים הרלוונטיים לא נמצאה כל חומרה בעונש הפסילה שהוטל על המבקש המצדיקה את התערבותה של ערכאת ערעור. 13. מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, שלצידה בקשה לעיכוב ביצוע עונש הפסילה. המבקש שב על טענותיו בפני בית המשפט המחוזי, המתייחסות בעיקרן לקביעות העובדתיות שקבעו הערכאות קמא. בין היתר, נטען כי לא ניתן לקבוע קביעות בעניין מהירות הנסיעה של המבקש והמרחק ששמר מרכבים אחרים בכביש מבלי לבצע שחזור והפקת נתונים מתמטיים מסרטון התאונה; כי התאונה הייתה בלתי נמנעת בשל ההתפרצות של הולכת הרגל לכביש ושדה הראייה המוגבל; וכי לא הוכח קשר סיבתי בין התאונה לבין חבלות הגוף שנגרמו לנפגעת. דיון והכרעה 14. דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים בלבד המעוררים סוגיה משפטית עקרונית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, או במקרים המעלים חשש כי למבקש נגרם אי-צדק מהותי או עיוות דין (רע"פ 2227/23 אבו בכר נ' מדינת ישראל, פסקה 13 ( 19.4.2023 )). כמו כן, בקשת רשות ערעור ביחס לחומרת העונש תתקבל רק במקרים נדירים בהם ניכרת סטייה מהותית ממדיניות הענישה הנוהגת בנסיבות דומות (רע"פ 1664/23 אמור נ' מדינת ישראל, פסקה 8 ( 28.2.2023 )). החלטה | 22/04/2023 | בית המשפט העליון מאזכרים – 1 | עמודים – 5 ת"א (בת ים) 22593-11-21- פלוני נגד ' עיריית רמת גן שמות השופטים: שרי סנדר מקובר like dislike copy enlarge האמור הינו בבחינת קל וחומר שעה שהנתבעת לא הגישה כל ראיה באשר למיקום מעבר חציה באותו רחוב, אם בכלל היה כזה. אי הבאת ראיה לקיום מעבר חציה במקום או בסמוך לו פועלת לחובת הנתבעת, שכן מדובר בראיה שניתן היה להביאה ללא קושי, המידע על כך מצוי ברשותה של הנתבעת, והיה בכך כדי לסייע לטענתה שהתובע חצה את הכביש במקום לא צפוי, שלא ניתן היה להסיר ממנו מפגעים. 46. אמנם, משיקולי מדיניות אין לעודד את הולכי הרגל להפר את תקנות התעבורה ולחצות את הכביש במקום שאינו מיועד לכך. עם זאת, אין בכך כדי לפטור את הנתבעת מאחריותה להסרת מפגעים במקומות אשר מעבר הולכי הרגל צפוי בהם כאמור. 47. כך למשל הטיל בית המשפט אחריות על עירייה בגין אי הסרת מפגע בכביש, כאשר מדובר היה ברחוב חד סטרי בו חנו רכבים משני צדיו, וכאשר היה ממוקם בו מעון לפעוטות (ת. א. (הרצ') 40334-01-11 שמחה בוזגלו נ' עיריית חולון ( 15.1.2014 ). במקרה אחר הוטלה אחריות, כאשר הנפגע הוכיח שלא היה מעבר חצייה בקרבת מקום (ת. א. (ראשל"צ) 21779-12-12 פרלה מוזס נ' עירית ראשון לציון [פורסם בנבו] ( 6.1.2016 ); ת. א. (ת"א) 27410-02-18 פלונית נ' עירית תל-אביב-יפו ( 19.8.2022 )); כך גם הוטלה אחריות על עירייה כאשר הנפגע חצה את הכביש בסמוך למעבר החציה ובסטייה קלה ממנו (ת. א. (ראשל"צ) 16533-05-15 יהודה אדמוני נ' עיריית ראשון לציון ( 29.1.2017 ); כן הוטלה אחריות בכל הנוגע לאזורים שבהם קיימת תנועה ערה ותכופה של עוברי אורח, למשל כאשר המפגע היה בסמוך לתחנת אוטובוס (ת. א. (אשד') 2161-02-13 מרסל ויצמן נ' עיריית אשדוד ( 1.12.16 ), או בסמיכות לחנות לממכר מזון (ת. פסק דין | 01/04/2024 | שלום – בת ים מאזכרים – 0 | עמודים – 21 ת"א (חיפה) 21932/04- איילון חב לביטוח בע"מ נגד קנואת חסן שמות השופטים: אהוד רקם like dislike copy enlarge 1. התובעתהגישה תביעת שיבוב כנגד הנתבע, בגין תאונת דרכים שאירעה ב-07/12/03 (להלן – התאונה) בכביש מס' 4 סמוך למחלף ראשון לציון, וגרמה נזק לרכב מסוג יונדאי, אשר היה מבוטח על ידה בפוליסת ביטוח (להלן – הרכב המבוטח). בגין נזק זה פיצתה התובעת את המבוטחת בסך כולל של 7,408 (כולל ירידת ערך ושכ"ט שמאי, נכון ליום הגשת התביעה). הנתבע הינו הבעלים של משאית מסוג וולוו (להלן – המשאית). 2. אין מחלוקת כי בעת התאונה המשאית היתה נהוגה על ידי סעאידה מועין (להלן – מועין). 3. הנתבע טען בכתב הגנתו ובסיכומיו, כי דין התביעה להדחות מחמת היעדר יריבות בינו לבין התובעת. הנתבע טוען כי בעת התאונה המשאית היתה נהוגה בידי מועין ועל פי האמור בטופס הודעת המבוטחת על התאונה, עובדה זו היתה ידועה לתובעת בטרם הגשת התביעה. לגרסתו, במצב דברים זה, חרף היותו בעלי המשאית, אין כל יריבות בינו לבין התובעת ועל התובעת היה להגיש את תביעתה כנגד מועין. התובעת טענה לעניין זה, כי בינה לבין הנתבע קיימת יריבות ישירה, בתוקף היותו בעלי המשאית בעת קרות התאונה. התובעת מסתמכת לעניין זה, בין היתר, על הוראות סעיף 27 ב' לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א – 1961 (להלן – פקודת התעבורה). 4. לאחר שמיעת טיעוני ב"כ הצדדים, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות. נימוקיי: 4.1. בדיני התעבורה ניתן למצוא הוראה מיוחדת לענין אחריות לעבירות הנעשות ברכב. סעיף 27 ב' לפקודת התעבורה, קובע – " 27ב. אחריות בעל הרכב (א) נעשתה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה או כאילו העמידו או החנה אותו במקום שהעמדתו או חנייתו אסורה על פי חיקוק, לפי הענין, זולת אם הוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו כאמור או אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב (להלן – המחזיק) או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו" (ההדגשה לא במקור – א. פסק דין | 26/02/2006 | שלום – חיפה מאזכרים – 1 | עמודים – 2 ת"א (נצרת) 92-08- עיזבון המנוח סאמח אבו שקארה זל נגד סאמח סואעד שמות השופטים: עאטף עיילבוני like dislike copy enlarge אשר על כן, כל עוד לא תוקנה החקיקה הקיימת, אין להגביל את תביעות המשיבים בהתאם לתקרות הקבועות בחוק הפיצויים ובדין נקבע כך על ידי הערכאות הקודמות". כעת, לא נותר אלא לבחון האם הוכיח התובע, על פי נסיבות אירוע התאונה, את אחריותם של הנתבעים מכוח פקודת הנזיקין והאם ניתן לייחס למנוח "אשם תורם" לקרות התאונה, אם לאו. אחריותם של הנתבעים לקרות התאונה: על התובע פיצויים לפי עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין להוכיח מספר נתונים: קיומה של חובת זהירות; הפרתה; גרימת נזק כתוצאה מן ההפרה וקיומו של קשר סיבתי בין ההפרה לבין הנזק. לעניין קיומה של חובת זהירות מושגית, לא צריכה להיות מחלוקת על כך שכל נהג חב חובת זהירות כלפי משתמשים אחרים בדרך, לרבות נהגים אחרים והולכי רגל, אשר נמצאים בתחום הסיכון של נהיגתו (ד"נ 22/83 מדינת ישראל נ' בן עובדיה, פ"ד לח(2) 285 (1984)). ודוק: על כל נהג מוטלת חובה לצפות את הסיכונים הקיימים בכביש, לרבות אלה הנוצרים כתוצאה מנהיגתם של אחרים המשתמשים בכביש, אף אם אלה נוהגים ברשלנות בעצמם (השווה: ע"פ 6741/09 בן שטרית נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 3/6/10), שם נאמרו הדברים לעניין אחריות נהג רכב גם מקום בו היתה התפרצות הולך רגל או רוכב אופניים למעבר חציה). לטעמי, אף לא צריכה להיות מחלוקת על כך שקיימת חובת זהירות קונקרטית של הנתבע מס' 1 כלפי המנוח, ועל הנתבע מס' 1 היה לצפות את הסיכון של פגיעה ברכב המנוח על תוצאותיה ולנקוט אמצעי זהירות כדי למנעה. כמו כן, ברי כי הנתבע מס' 1 לא מילא אחר החובות המוטלות עליו כנהג המתקרב לצומת בשעת ערב מאוחרת, כמפורט בכתב האישום המתוקן בו הודה וגם בכך התרשל. יצוין כי במסגרת ההליך הפלילי, הודה הנתבע מס' 1 בכתב האישום המתוקן בעבירות של גרימת מוות ברשלנות, גרימת חבלה לאדם ולרכוש, נהיגה במהירות מעל למותר וחציית קו הפרדה רצוף. פסק דין | 29/03/2011 | מחוזי – נצרת מאזכרים – 3 | עמודים – 23 ת"א (רמלה) 4159-96- אסתר ביטון נגד 1. עירית ראשון לציון שמות השופטים: א סלטון like dislike copy enlarge 1 מהות התביעה 1.1 תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, לטענתה, עת חצתה את הכביש בראשון לציון, במעבר חציה מסומן כחוק. 1.2 על פי הנטען בכתב התביעה, כאשר חצתה התובעת את רח' הרצל בעיר, במעבר חציה, ליד בית מספר 41, נתפס עקב נעלה באחד הבקיעים בכביש, שנוצרו לפי הנטען מהתפוצצות הכביש מעל פתחים לחפירה תת קרקעית שכוסו באספלט, כתוצאה מחלוף הזמן ומחוסר תחזוקה. 1.3 התובעת טוענת כי הנתבעת 1 (להלן – העיריה) הפרה הוראות החוק שנועדו בין היתר לשמור על בריאותה של התובעת, ועקב מחדל זה, נפלה ונחבלה התובעת. 1.4 לחלופין או במצטבר טוענת התובעת, כי העיריה התרשלה כלפיה בקיום חובותיה כעיריה, הממונה בין היתר, על שלמות, תקינות ותחזוקת הרחובות והמדרכות. עקב התרשלותה זו של העיריה נפלה ונחבלה התובעת. 1.5 התובעת תובעת גם את הנתבעת 2 כמי שביטחה את העיריה בבטוח סיכוני צד ג' ואשר על פיו, לטענת התובעת, אחראית העיריה לפצות את התובעת בגין נזקיה. 1.6 הנתבעות מכחישות את ארוע התאונה האמורה, את אחריותה ו/או רשלנותה של העיריה לתאונה האמורה ואף טוענות כי התאונה, אם אכן ארעה, הרי שארעה כתוצאה מרשלנותה של התובעת. כמו כן, מכחישות הנתבעות את ראשי הנזק הנתבעים על ידי התובעת ואת הסכומים אותם תבעה. 1.7 עוד טענו הנתבעות (בסעיפים 3 ב. וג. של כתב ההגנה) כדלקמן: ". . . מכסה האספלט של הפתח המצוי במעבר החציה הרלבנטי לכתב התביעה, הותקן ע"י חברת "בזק", הואיל והפתח הינו גוב של חברת "בזק". . פסק דין | 20/04/1998 | שלום – רמלה מאזכרים – 3 | עמודים – 7 בפ"ת (תל אביב) 1915-03-22- מדינת ישראל נגד שבי אבידן שמות השופטים: עמית בר like dislike copy enlarge 1. לפני בקשה לפסילת המשיב מלקבל או להחזיק רישיון עד לתום ההליכים לפי סעיף 46 לפקודת התעבורה , התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") 2. כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בשכרות מכח סירוב, נהיגה בקלות ראש, סטייה מנתיב והתנהגות הגורמת נזק. 3. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לפסילתו של המשיב עד תום ההליכים. עובדות המקרה: 4. על פי העובדות המתוארות בכתב האישום בתאריך 9.2.22 בשעה 02:03 או בסמוך לכך, בעיר ראשון לציון, נהג המשיב ברחוב שדרות נים מכיוון מערב למזרח, ברכב פרטי מסוג סובארו שמספרו ,21-342-75 כאשר 150 מטר מהצומת סטה שמאלה מנתיב נסיעתו, רכבו עלה על אי תנועה בנוי והתהפך על צדו השמאלי. 5. כתוצאה מהתאונה נחבל המשיב חבלות קלות אשר לא דרשו את פינויו לבית החולים, ונגרם נזק לרכב בו נהג. 2 6. בתאריך 9.2.22 נערך למשיב שימוע והמשיב נפסל למשך 60 יום ורישיונו הופקד במשטרה. 7. בתאריך 6.3.22 הוגש כתב אישום יחד עם בקשה לפסילת המשיב עד תום ההליכים. במועד זה הסכים ב"כ המשיב לפסילת המשיב עד החלטה אחרת, והדיון נקבע ליום 1.6.22 . תמצית טענות הצדדים: ב"כ המשיב: 8. ב"כ המשיב התנגד לבקשה לפסילתו עד תום ההליכים וטען כי ניתן היה להסתפק בפסילתו המנהלית של המשיב למשך 60 יום בלבד, ולכל היותר בפסילה שריצה עד היום. 9. לדבריו רכבו של המשיב התהפך והמשיב נחבל, אולם המשטרה לא פינתה את המשיב לטיפול רפואי, וכאשר צוות מד"א הגיע למקום הרחיקה אותם מהמשיב. 10. בנוסף טען ב"כ המשיב לעניין טענת השכרות כי המשיב נחבל, והשוטרים אשר הגיעו למקום הוציאו אותו מהרכב וכבלו אותו במקום לתת טיפול רפואי. החלטה | 02/06/2022 | בית המשפט לתעבורה – תל אביב מאזכרים – 0 | עמודים – 7 ת"א (אשקלון) 58439-11-21- שכנגד נגד ' שכנגד שמות השופטים: אורית סלהוב חדד like dislike copy enlarge (ג) לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך. השני-סעיף ספציפי יותר-סעיף 71 לתקנות הנ"ל, סעיף אשר מצוי בסימן י' לפרק השני, סימן שכותרתו "חנייה, עמידה ועצירה". לפי סעיף זה: לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד באופן-(1) שיש בו כדי להפריע או לעכב את התנועה; (2) שהוא מסתיר תמרור או חלק ממנו מעיני עוברי דרך. אציין להשלמת התמונה כי סעיף 72 לתקנות הנ"ל מגדיר מקומות בהם עצירתו של רכב, העמדתו או החנייתו אסורה, למעט אם נחוץ הדבר לשם מניעת תאונה או מילוי אחרי הוראה מהוראות התקנות או אם סומן בתמרור אחרת. כך למשל, לגבי חניה במעבר חציה, בצמת, בצד רכב אחר העומד או חונה בצדו של הדרך וכד'. אכן, החלופות המפורטות בסעיף זה אינן נושאות מצב של עצירת רכב במיקום כבענייננו אנו, ועדיין-אין בכך כדי לגרוע מחובת הזהירות הנגזרת משני הסעיפים הנ"ל. אפנה בהקשר זה לניתוח סוגיית הסיכון התעבורתי הכרוך באופן העמדתו/החנייתו של רכב כפי שהובאה בשני פסקי דין, שהניתוח בהם נעשה אמנם לצורך הגדרת "תאונת דרכים" בתביעת נזקי גוף, אך אלו מתייחסים מפורשות לאפשרות שרכב יהווה מפגע תעבורתי, ייצור סיכון תעבורתי באופן העמדתו, אף אם עמד או חנה שלא במקום בו נאסר הדבר מפורשות בתימרור/סימון מתאים: רע"א 1953/03 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' יצחק אדרי , פ"ד נח(1) 817; ת"א (מחוזי ירושלים) 1408/97 עובד שם טוב (קטין) נ' עוודאללה איברהים ( 13.3.00 ). פסק דין | 11/05/2024 | שלום – אשקלון מאזכרים – 0 | עמודים – 13 תאדמ (נתניה) 50107-01-21- סטאר מוטור בע"מ נגד ' עיריית לוד שמות השופטים: אפרת רחלי מאירי like dislike copy enlarge כן מחייבים את הרשות לתחזק את הדרכים ברמה נאותה לפי סעיף 146 (2) לצו המועצות המקומיות א'. סעיף 249 (29) לפקודה קובע כי יש בידה הסמכות "לעשות בדרך כלל כל מעשה הדרוש לשם שמירה על תחום העירייה, בריאות הציבור והבטחון בו. . ". על יסוד הוראות אלו קיימת לנתבעת חובה חוקית למנוע מכשולים המצויים בתחום שיפוטה. הלכה היא כי חובה שמקורה בהוראה סטטוטורית יכולה ליצור חובת זהירות מושגית בדיני הנזיקין (ראו ע"א 862/80 עיריית חדרה נ' אהרון זוהר, פ"ד לז (3) 757). ודוק; החובה הסטטוטורית של הרשות מעוגנת כאמור בסעיף 235 (ב) לפקודת העיריות ויש בה כדי לשמש בסיס לחובת הזהירות הקמה ביחסים שבין הציבור ובין הרשות המקומית, כמי שהופקדה על פי דין לדאוג לרווחתו ולבטיחותו בתחום השיפוט שנמסר לאחריותה. אכן, מעבר לחובת הזהירות המושגית של הנתבעת כלפי הציבור (וראו לעניין זה גם ת"ק 15913-03-14 ישראלה גוט נ' יעקב סקריאלוב ( 16.12.2014 ); ת"ק 1389-11-10 טובה תאשמע נ' עיריית כפר סבא ות"ק 51570-12-12 שלוה קריכלי נ' עיריית קריית ביאליק) אשר לגביה אין חולק, יש להוכיח כי מתקיימת בנוסף החובה הקונקרטית שתקים חובת הזהירות ביחס לכביש דנן והשאלות הנשאלות הן האם לנתבעת הייתה היכולת לצפות את התרחשות האירוע והאם צריך לצפות את הנזק. משהוכח שאירעה תקלה, וכאשר הנסיבות שגרמו לתקלה מצויות בידיעתה הבלעדית של הנתבעת ולא בידי האזרח הסביר, על הנתבעת להראות כי התקלה שאירעה אינה תוצאת מחדליה. אומנם חובת הזהירות הקונקרטית אינה קיימת לעניין מניעתו של כל סיכון וסיכון. אין על הנתבעת חובה או יכולת למנוע כל נזק. רק בגין סיכון בלתי סביר קמה חובת זהירות קונקרטית, ואחריותה תתגבש רק אם לא נקטה אמצעי זהירות סבירים למניעת אותו סיכון (ראו ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז (1) וכן ע"א 343/74 גרובנר נ. פסק דין | 20/03/2025 | שלום – נתניה מאזכרים – 0 | עמודים – 23 ח נגד (חדרה) 19928-12-21- עיריית חדרה נגד חיים רודרמן שמות השופטים: נורית הרצמן אבי יצחק like dislike copy enlarge המאשימה הבהירה כי סעיף קטן 3(ג) הנ"ל מאפשר לרשות המקומית לבחור לפי שיקול דעתה ובהתאם למצב הקיים בכבישים אלו תמרורים להציב בכל מקום, והכל על מנת להבטיח את הסדר בתחום שיפוטה של הרשות ולהבטיח את שלומם ובטיחותם של תושביה והבאים בשטחה. עוד הוסיפה וטענה המאשימה, תוך הפניה לפסה"ד בח"נ 70672-03-18 מדינת ישראל נ' ערן גולן, כי לנאשם אין שיקול דעת לגבי ציות לתמרורים אף במקרים שהוא חולק על חוקיותם. במקרה כזה עליו לפנות בדרכים המקובלות לגוף המקצועי בעירייה, ואין מקום לקבל התנהגות חוזרת של אי ציות לתמרור. במישור העקרוני, המאשימה עמדה על כך שעבירות של אחריות קפידה מסוג ברירת קנס כבענייננו, מבקשות לצמצם את שיקול הדעת המוקנה למשתמש בדרך, בהתאם לרע"פ 7451/07 מדינת ישראל נ' אהרונוביץ ( 2.6.08 ). המאשימה סיכמה כי לא עלה בידי הנאשם להוכיח שהתמרור שהוצב במקום ביצוע העבירה נקבע או סומן שלא כדין, לכן לא עומדת לו הגנה מכוח תקנה 22(א) לתקנות התעבורה ויש להרשיעו בעבירות המיוחסות לו ולגזור עליו כפל קנס בגין כל אחד מהדוחות. ביום 7.6.22 הגיש הנאשם תגובה לעמדת המאשימה, בה כתב כי "מעולם בתקופה של 26 השנים האחרונות לא היו בעיות של אחזקה או אי ציות או לחילופין הסרה בלתי מורשה של תמרורים – זו האשמה ללא שחר של אזרחי העיר הנקיים מעל רבב". עוד חזר הנאשם וטען לתוקפן המשפטי של ההנחיות. דיון והכרעה תקנה 22(ב) לתקנות התעבורה מטילה את הנטל להוכיח אי תקינות תמרור על מי שנגדו הוגש הדו"ח: " עובר דרך חייב לקיים את ההוראות הניתנות בתמרור, אולם תהא זו הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שהתמרור הוצב, סומן או נקבע שלא כדין". לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר הראיות, לרבות תגובת מנהל מחלקת פיתוח תשתיות אינג' הילאל פטימה, בתקנות ובהנחיות להצבת התמרורים ובפסיקה הרלוונטית, מצאתי כי לא עלה בידי הנאשם להוכיח שתמרור 818 (צביעת אבני שפת המדרכה באדום – לבן) הוצב לא כדין בהתאם לתקנה 22(ב) הנ"ל. פסק דין | 10/12/2022 | עניינים מקומיים – חדרה מאזכרים – 0 | עמודים – 4 ת"ד (ירושלים) 1464-03-20- מדינת ישראל באמצעות משטרת ישראל תביעות תעבורה ירושלים נגד סבטלנה אורנה בגירוב שמות השופטים: שרית זוכוביצקי אורי like dislike copy enlarge יתרה מכך, במספר פסקי-דין נקבעה חובת זהירות מוגברת כלפי ילדים, אף אם אלה לא הראו נכונות לעבור את הכביש (ראו ע"פ 584/76 מזרחי נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(2) 617; ע"פ 450/74 ג'לי נ' מדינת ישראל, פ"ד ל(1) 214). " 7 31. לאחרונה תוקנה תקנה 67 לתקנות התעבורה ובהתאם לה חלה חובת מתן זכות קדימה גם לאדם שניכר כי בכוונתו לחצות את הכביש והיא משקפת את החומרה היתירה והדגש שנתן המחוקק לחובת הזהירות המוטלת על הנהג בנהיגה בסמוך למעבר חציה. 32. בקביעת מתחם הענישה ההולם יש לבחון שני היבטים. ההיבט הראשון הוא מידת הרשלנות שיש לייחס לנאשם. בקביעת הרשלנות יש לבחון האם מדובר ברשלנות רגעית או רשלנות נמשכת, האם התלוו לרשלנות עבירות תעבורה נוספות והאם ישנו אשם תורם של צד ג'. ההיבט השני הוא המסוכנות הנלמדת ממידת הפגיעה באינטרס הציבורי ושמירה על שלום הציבור הנגזרת מחומרת הפגיעה שנגרמה לנפגע בתאונה . רמת הרשלנות 33. על פי עובדות כתב האישום בו הודתה הנאשמת היא נהגה ברכבה, במהירות לא גבוהה בדרך עירונית בקרבת כיכר שלפניו הוצבו תמרורי 306, המסמנים קרבה למעבר חציה, כאשר הראות הייתה טובה. היא נהגה בקלות ראש בכך שלא האטה בהתקרבה למעבר חציה, לא הבחינה מבעוד מועד בהולכת הרגל אשר כבר החלה לחצות במעבר החציה ופגעה בה. 34. לא ניתן להפריז בחובת הזהירות המוטלת על נהג בהתקרבו למעבר חצייה, החובה לתת זכות קדימה להולך הרגל המצוי בו ולאפשר לו להשלים את חצייתו בבטחה. לצורך כך על הנהג להאט את רכבו, אפילו עד כדי עצירה. לעניין זה יפים דברי כבוד השופט חשין ב-בש"פ 7578/00 שוויקי תחסין נגד מדינת ישראל: ". גזר דין | 29/05/2022 | בית המשפט לתעבורה – ירושלים

חקיקה רלוונטית

תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 סעיף: 23. ציות לשוטר, לפקח ועובד חברת נתיבי ישראל בע"מ like dislike copy enlarge 23. (א) עובר דרך חייב לציית – (1) להוראות שנותן שוטר במדים, שוטר שהזדהה בתעודת מינוי, או אדם הנמנה עם הג"א כשהוא בתפקיד רשמי בפועל מטעם משטרת ישראל ובמדים, או שיש עליו סימן זיהוי חיצוני בולט אחר שאושר, או שוטר צבאי במדים או פקח עירוני במדים שהוא עובד רשות מקומית שהוסמך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה (בתקנה זו – פקח עירוני); (1א) להוראות שנותן עובד במדים של רשות תימרור מקומית או מטעמה, שהוסמך לכך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה, לצורך הכוונת התנועה במקום שבו מבצעת רשות התימרור המקומית עבודת סלילה או אחזקה של כביש המצוי בתחומה; (2) לאותות הניתנים על-ידי שוטר במדים או על ידי שוטר צבאי במדים או על ידי פקח עירוני או על ידי עובד חברת נתיבי ישראל בע"מ או על ידי עובד נת"א במדים. (ב) הציות כאמור חובה הוא אף אם ההוראה או האות הם בניגוד לתקנות או בניגוד לתמרורים או להוראות כלליות אחרות בענין סדרי תנועה שניתנו על-ידי כל רשות מוסמכת לכך. (ג) תמרור נייד שהוצב בדרך על-ידי שוטר יראוהו כתמרור שהוצב כדין. חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 סעיף: 45ב. סייג לתחולה על עבירות תעבורה like dislike copy enlarge 45ב. (א) על אף הוראות חוק זה, קטין שעבר עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, הכרוכה בנהיגת רכב מנועי או עבירה על פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, הכרוכה בשימוש ברכב מנועי, יועמד לדין לפני שופט תעבורה, אם הוא היה כשיר מבחינת גילו, לקבל רשיון נהיגה לרכב המנועי שבו נעברה העבירה. (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על קטין שעבר עבירת תעבורה שבה הוא נהג בהיותו שיכור כאמור בסעיף 64ב לפקודת התעבורה, או שעבר עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, למעט עבירה של נהיגת רכב שנעברה בידי מי שהיה בעל רישיון נהיגה שלא חודש. (ג) על הליכים כאמור בסעיף קטן (א) לא יחולו הוראות חוק זה למעט סעיפים 10, 11, 13 עד 19, 35 עד 37, ויהיו לשופט תעבורה הסמכויות האמורות בפרק ה' ואולם לא יתן בית המשפט צו לפי סעיף 26(1) עד (6) אלא לאחר שקיבל תסקיר של קצין מבחן לפי סעיף 22. (ד) שופט תעבורה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לרבות נסיבות העבירה ותוצאותיה, ואם ראה צורך בכך לטובת הקטין, להעביר את הדיון לבית המשפט לנוער, ומשהועבר הדיון כאמור, רשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע שופט התעבורה. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 47. פסילה בידי קצין משטרה like dislike copy enlarge (ה) היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג שביצע את העבירה לפי סעיף קטן (ב) ינהג כלהלן, לפי הענין: (1) בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם-יפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 90 ימים; (2) בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש-רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 60 ימים; (3) בעבירה מן המפורטות בתוספת הרביעית-רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 30 ימים. (ו) לא הופיע הנהג בפני קצין המשטרה במועד שזומן אליו כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי קצין המשטרה לפסול אותו מהחזיק ברשיון הנהיגה לפי סעיף קטן (ה) גם בהעדרו, ומאותו מועד יראו את הנהג כמי שהודע לו שנפסל מהחזיק רשיון נהיגה ויחולו עליו הוראות סעיף 67. (ו1) נפסל אדם בידי קצין משטרה לפי הוראות סעיף קטן (ב) כפי שהוחלו בסימן ד' בפרק ד'1 לפקודת מסילות הברזל, מלהחזיק ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, לתקופה, בשל עבירה שעבר כמפורט להלן הנוגעת לרכבת מקומית, רשאי קצין משטרה לפסול את אותו אדם גם מלהחזיק ברישיון נהיגה, במהלך תקופת תוקפה של הפסילה מהחזקה ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, כולה או חלקה: (1) עבירה לפי פרטים (1), (3), (6), (8) או (11) בתוספת הרביעית, כפי שהוחלו בסימן ד' בפרק ד'1 לפקודת מסילות הברזל; (2) עבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל (ז) פסילה שהטיל קצין משטרה על הנהג מהחזיק רשיון נהיגה תחל ממתן ההחלטה. (ח) בחישוב תקופת הפסילה לא תבוא במנין התקופה שחלפה עד מסירת הרשיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה. חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024 סעיף: 49. ,( הוראת שעה לעניין סעיף 12 א(ב) לפקודת התעבורה like dislike copy enlarge 49. על אף האמור בסעיף 47, בתקופה של שישה חודשים מיום התחילה, יקראו את פסקה (2) שבסעיף 12א(ב) לפקודת התעבורה כך: "(2) נמסרה לנהג חדש הודעת תשלום קנס כמשמעותה בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב 1982-, בשל עבירה מהעבירות המפורטות בתוספת השלישית, או שהומצאה לו הודעה על החלטה להטיל קנס בשל עבירת תעבורה המנויה בתוספת השלישית המהווה הפרת תעבורה, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תשלום הקנס, ואם ביקש להישפט על העבירה או הגיש ערר לפי סעיף 19 לחוק הפרות תעבורה מינהליות, לפי העניין-עד תום ההליכים המשפטיים בעניין אותה עבירה או בעניין אותה הפרת תעבורה, לפי העניין;" מס' תקנה פירוט נוסף להפרה דרגת קנס (7) 9א(ב) נוהג, שאיננו נוהג חדש, עם תווית 100 (8) 12(ב) 100 (9) 13(א) 100 (10) 15 500 (11) 21(ב)(1) 500 (12) 21(ב)(3) 500 (13) 21(ג) 500 (14) 22(א) אי–ציות לתמרורים למעט תמרורים המגבילים מהירות ותמרורים המפורטים להלן בנפרד 250 (15) 22 (א) אי–ציות לתמרורים 412, 413, 438 ו–817 100 (16) 22(א) אי–ציות לתמרורים 201 עד 208, 401, 402, 405, 406, 408, 415 עד 417, 422 ו–511 עד 513 באזור קנס מוגדל 500 (17) 22(א) אי–ציות נוהג רכב לרמזור למעט אי–ציות לכיוון הנסיעה ברמזור, התחלת נסיעה באור צהוב יחד עם אור אדום 1,500 (18) 22(א) אי–ציות לכיוון הנסיעה ברמזור, התחלת נסיעה באור צהוב יחד עם אדום 500 (19) 22(א) אי–ציות הולך רגל לרמזור 100 (20) 22(א) אי–ציות לתמרור 307 ולתמרור האוסר חניה 250 (21) 22(א) אי–ציות לתמרור 815 250 (22) 22(א) אי–ציות לתמרור 40 פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 16יא. ביטול היתר הפעלה, התלייתו, הגבלתו או סירוב לחדשו like dislike copy enlarge 16יא. (א) המפקח הארצי על התעבורה רשאי לבטל היתר הפעלה, להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם, להגבילו או לסרב לחדשו, בהתקיים אחד מאלה: (1) ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי; (2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת ההיתר; (3) בעל ההיתר הפר תנאי מהותי מתנאי ההיתר; (4) בעל ההיתר הפר חובה או איסור שחלים עליו לפי פקודה זו; (5) רכב עצמאי שמופעל מכוח ההיתר היה מעורב באירוע בטיחותי חמור; (6) תלוי ועומד לגבי בעל ההיתר צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, הוא החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו. (ב) המפקח הארצי על התעבורה לא יבטל, לא יתלה, לא יגביל ולא יסרב לחדש היתר הפעלה לפי סעיף זה, אלא לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו; ואולם, היה קי למפקח הארצי על התעבורה יסוד סביר להניח כי מתקיימת בבעל היתר הפעלה עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א), ושוכנע כי בשל כך יש צורך דחוף להתלות את ההיתר לשם הגנה על שלום הציבור, רשאי הוא להתלות את ההיתר, לאלתר, ובלבד שייתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת. (ג) המפקח הארצי על התעבורה יודיע לראש אגף התנועה במשטרת ישראל, ללא דיחוי, על ביטול היתר הפעלה, התלייתו, הגבלתו או סירוב לחדשו לפי סעיף זה. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 47. פסילה בידי קצין משטרה like dislike copy enlarge 47. (א) בסעיף זה, "קצין משטרה"-קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה (ב) היה לשוטר יסוד סביר להניח כי נהג עבר לעיניו עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הרביעית, או כי בשל עבירה שעבר הנהג אירעה תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל, או ניזוק רכוש, רשאי השוטר לדרוש מהנהג להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רשיון הנהיגה שלו. (ג) (1) נטל השוטר את רשיון הנהיגה כמפורט בסעיף קטן (ב), יתן לנהג אישור על נטילת הרשיון וזימון להופיע, בתוך שלושה ימים במועד שיקבע, בפני קצין משטרה, לצורך החלטה בדבר פסילת רשיון הנהיגה שלו; אישור שניתן כאמור יראו אותו כרשיון הנהיגה שניטל וזאת עד למועד שנקבע לזימון הנהג בפני קצין המשטרה. (2) בזימון האמור בפסקה (1) יובהרו תוכנן של הוראות סעיפים קטנים (ו) ו-(ז), וכן יפורטו בו מקום ומספר טלפון לקבלת תוכן החלטתו של קצין המשטרה. (ד) לא נטל השוטר את רשיון הנהיגה כמפורט בסעיף קטן (ב), רשאי הוא לתת לנהג זימון כאמור בסעיף קטן (ג). (ה) היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג שביצע את העבירה לפי סעיף קטן (ב) ינהג כלהלן, לפי הענין: (1) בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם-יפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 90 ימים; (2) בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש-רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 60 ימים; (3) בעבירה מן המפורטות בתוספת הרביעית-רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 30 ימים. צו התעבורה (עבירות קנס), התשס"ב-2002 סעיף: [תיקונים: התשס"ד, התשס"ה, התשס"ז, התשע"א, התשע"ב, התשע"ד, התשע"ו, התשע"ז, התשע"ז (מס' 2), התשע"ח, התשע"ט, התשפ"א, התשפ"א (מס' 2), התשפ"ב, התשפ"ד] like dislike copy enlarge קנס מוגדל-אי ציות לתמרור האוסר עצירה או חניה 500 25 27(א) או (ד) בליקוי לא חמור 250 26 27(ב) 500 27 28(א) 100 28 28(ב) 1,000 מספר סידורי מספר הסעיף פירוט נוסף לעבירה סכום הקנס 50א3 39טו1(א) 1,000 50א4 39טו1(ב) 1,000 50ב 39טז(1) או (2) 1,000 50 ב1 39טז(3) 750 50ב2 39טז1 1,000 50ג 39יח2 1,000 51 40(א) תוך כדי הפרעה 250 52 40(א) תוך כדי סיכון 500 53 40(ב) 250 54 40(ג) 500 55 41 250 56 42 250 57 43 250 58 44 250 60 46 250 61 47(א) 250 62 47(ה)(2) 250 63 47(ה)(3) 500 64 47(ה)(4) עקיפה בצומת 500 65 47(ה)(4) אי השלמת עקיפה לפני צומת 250 66 47(ז) 500 67 47(ח) 750 68 48(א) 250 69 48(ב) 250 70 48(ג) 250 71 49 250 72 50(א) 250 73 52 250 74 53 250 75 54(א) בדרך עירונית עד 20 קמ"ש מעל המותר 250 76 54(א) בדרך עירונית מ–21 ועד 30 קמ"ש מעל המותר 750 מספר סי דורי מספר הסעיף פירוט נוסף לעבירה סכום הקנס 102 72(א) למעט פסקאות (2א), (12) ו–(16) באזור קנס מוגדל 250 103 72(א)(2א) למעט בנסיבות המפורטות להלן 500 104 72(א)(2א) בהעמדת שני גלגלים בלבד על המדרכה ובלבד שנותר מעבר של 130 ס"מ לפחות על המדרכה ומותרת החניה בכביש שבו הוע מדו יתר גלגלי הרכב 250 104א 72(א)(2), (3), (4), (6) ו–(10) 250 105 72(א)(12) למעט באזור קנס מוגדל 250 106 72(א)(12) באזור קנס מוגדל 500 106א 72(א)(14) 250 107 72(א)(16) 1,000 108 72(ב) 250 109 72(ג) 250 109א 72א 500 110 73 100 111 74 250 112 75 100 113 76(ג) 500 114 79 250 פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 77. סמכות רשות מקומית להתקין חוקי עזר like dislike copy enlarge 77. (א) מועצה של עיריה או של מועצה מקומית רשאית, בהסכמת שר הפנים והשר, להתקין חוקי-עזר בדבר-(1) תעריפי שכר נסיעה של כלי רכב ציבוריים בתחומי העיריה או המועצה המקומית; (2) הסדר כלי רכב העומדים בתוך תחומי העיריה או המועצה המקומית, בדרך איסור או בדרך אחרת ובלבד שלא תתנה חניה בתשלום, אלא אם כן אבני השפה בדרך סומנו לסירוג ין בצבע כחול; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע חובת סימון כאמור או באופן אחר בשול דרך אף אם אין בה אבני שפה, ונסיבות למתן פטור מחובת הסימון בדרך, בתנאים או בלא תנאים, ובלבד שיינקטו אמצעים כדי להבטיח את ידיעתם של הנוהגים ברכב על קיומה של חובת התשלום בדרך; (3) האמצעים שיינקטו לגבי רכב החונה במקום שהע מדתו אסורה על פי חיקוק, לרבות הרחקתו, גרירתו, החסנתו או נעילת גלגליו, או חלק מהם, בנעלי חסימה המונעות את תנועת הרכב, ובלבד שלא יינעל רכב אלא אם כן עמד במקום כאמור בסעיף 70א(ח), ובלבד שרכב שננעל כאמור-(א) ישוחרר מנעילתו לא יאוחר מתום 48 שעות לאחר שבעל הרכב ביקש את השח רור ושילם את האגרות או התשלומים החלים עליו, ואולם אם לאחר 24 השעות הראשונות מתחיל יום מנוחה, פגרה או שבתון על-פי חיקוק (להלן-יום מנוחה)-ישוחרר לפני יום המנוחה; (ב) ראש הרשות המקומית או מי שהוא הסמיך רשאי, מטעמים של בטחון, בטיחות או סילוק מפגע, להורות על שחרורו מנעילתו גם אם לא נתקיימו התנאים שנקבעו לפי סעיף זה; (4) חיוב בעל הרכב הרשום ברשיון הרכב לשלם אגרות או תשלומים בעד הרחקת הרכב, גרירתו, החסנתו או שחרורו מנעילתו; (5) להסמיך לענין חוק עזר כאמור בפסקה (3) גוררים מורשים באישור ראש מחלקת התנועה של משטרת ישראל ופקחים באישור המפקח הכללי של משטרת ישראל או מי שהוא הסמיך פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 77ד. מינוי פקחים וסמכויותיהם like dislike copy enlarge 77ד. (א) על אף האמור בכל דין, ראש רשות מקומית רשאי להסמיך פקחים, מבין עובדיה של הרשות המקומית, לעניין חוקי עזר והסדרי תנועה שנקבעו לפי סעיף 77ב. (ב) לא ימונה פקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן – (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך חודשיים מפנייתו של ראש הרשות המקומית אליה, כי אין לה התנגדות למינויו מטעמים של שלום הציבור או ביטחון המדינה, לרבות בשל עברו הפלילי; (2) הוא עמד בתנאי כשירות וכן עבר הכשרה מתאימה בתחום חוקי העזר שהוא יופקד על אכיפתם ובתחום הסמכויות המסורות לו, ככל שהורה המנהל הכללי של משרד הפנים, בהסכמת ראש אגף התנועה במטה הארצי של משטרת ישראל. (ג) הודעה על מינוי פקחים לפי סעיף זה תפורסם ברשומות. (ד) פקח מוסמך לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא לובש מדי פקח בצבע ובצורה שנקבעו לעניין זה על ידי ראש הרשות המקומית, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויש בידו תעודה חתומה על ידי ראש הרשות המקומית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, אותה יראה על פי דרישה. (ה) אדם חייב לציית להוראות פקח שניתנו מכוח סמכויותיו כדין לפי סעיף זה. (ו) היה לפקח יסוד סביר להניח כי תנועת כלי רכב אסורה או מוגבלת לפי חוקי עזר או הסדרי תנועה שנקבעו לפי סעיף 77ב, רשאי הוא למנוע כניסת רכב לאזור שבו חלים איסור או הגבלה כאמור, להורות לנוהג ברכב לפנותו מאזור כאמור או לעכב רכב, ובלבד שהודיע לנוהג ברכב את העילה בשלה פעל כאמור. (ז) עיכב פקח רכב, רשאי הוא לדרוש מהנוהג ברכב למסור לו את שמו ומענו, ולהציג לפניו את תעודת הזהות שלו או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו שהוא חייב לשאתה על פי דין, וכן את רישיון הרכב. (ח) סירב הנוהג ברכב למלא אחר הוראת פקח שניתנה לו כדין, רשאי הפקח לגרום לפינוי הרכב. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 16טו. אירוע בטיחותי ואירוע בטיחותי חמור like dislike copy enlarge (5) המפקח הארצי על התעבורה, עובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים או מי מטעמם, או כל מי שהגיע לידיו תחקיר אירוע לפי סעיף קטן זה לא יגלה את המידע הכלול בו, כולו או חלקו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם ביצוע ההוראות לפי פקודה זו או לפי צו של בית משפט או אם ניתנה לכך הסכמת בעל היתר ההפעלה הנוגע לעניין. (ה) אירע אירוע בטיחותי חמור, רשאי המפקח הארצי על התעבורה, אם סבר שהדבר נדרש באופן מיידי לשם הגנה על שלום הציבור ושמירה על הבטיחות, נוסף על סמכותו לשנות תנאים שנקבעו בהיתר כאמור בסעיף 16ח(ג), לתת כל הוראה לבעל היתר הפעלה, ובכלל זה הוראה להפסיק באופן מלא או חלקי את ההפעלה הניסיונית של הרכב העצמאי לתקופה שיורה, ובלבד שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו בטרם קבלת החלטה על מתן הוראה כאמור. (ו) בלי לגרוע מהוראות סעיף 16יא, אירע אירוע בטיחותי חמור וראה המפקח הארצי על התעבורה כי יש צורך דחוף להתלות את היתר ההפעלה לשם הגנה מיידית על שלום הציבור, רשאי הוא להתלות את ההיתר, לאלתר, ובלבד שייתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת; המפקח הארצי על התעבורה ימסור ללא דיחוי הודעה על התליית היתר הפעלה כאמור לראש אגף התנועה במשטרת ישראל. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 64א. הפקרה אחרי פגיעה like dislike copy enlarge 64א. (א) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, אשר היה עליו לדעת כי בתאונה נפגע אדם או עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה, דינו – מאסר שלוש שנים. (ב) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, או עצר כאמור ולא הזעיק עזרה, דינו – מאסר שבע שנים. (ג) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נגרמה לאדם חבלה חמורה או שבה נהרג אדם, ולא עצר או לא הזעיק עזרה כאמור בסעיף קטן (ב), דינו – מאסר 14 שנים. (ד) החליט בית המשפט להטיל על אדם עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) או (ג), לא ייתן עליו צו מבחן, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולא יטיל עליו מאסר על–תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף. (ה) בסעיף זה, "הזעיק עזרה" – הושיט עזרה מתאימה בהתאם לנסיבות המקרה ולמקום התאונה, ובכלל זה, בהתאם לנסיבות המקרה, הזעיק את גופי ההצלה המקצועיים הנחוצים למקום התאונה, המתין ליד הנפגע עד להגעתם, דאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע ככל יכולתו והגיש לנפגע עזרה ראשונה אם ביכולתו להגישה על פי הכשרתו.

לא נמצאו עורכי דין בתחום התעבורה.