תאונות דרכים בישראל הן לא תופעה נדירה, ולמרבה הצער רבות מהתאונות עשויות להוביל לפגיעה משמעותית בגוף ובנפש. בניסיון להילחם בתופעה הזו קיימת היום אכיפה ניכרת בתחום התעבורה, ואם גם אתם מתמודדים עם השלכותיה של תאונת דרכים (כנפגעים או פוגעים), חשוב לזכור שאתם ממש לא לבד. עם עורך דין תאונות דרכים בקרית עקרון בהחלט ייתכן שיש לכם את היכולת להתמודד עם המצב בצורה טובה, יעילה ונכונה יותר.
בין אם אתם אשמים בתאונה ובין אם נגרם לכם נזק בשל פגיעה של רכב אחר, עורך דין תאונות דרכים בקרית עקרון נחוץ לכם לכל אורך הדרך. בזכות ההיכרות שלו עם השטח והניסיון הרב שלו בטיפול בתאונות כאלה ואחרות, הוא יידע בדיוק מה לשאול, איפה לחפש ואיך אפשר לשפר את המצב שלכם. במילים אחרות, לפני שאתם ממהרים לקחת אחריות או לשלם מחיר כבד על התאונה שאליה נקלעתם, רצוי לקבל ייעוץ משפטי איכותי באמת.
מניתוח הפסיקה בנושא תאונות דרכים בקרית עקרון עולות מספר סוגיות מרכזיות הנוגעות לאחריות הנהגים, נסיבות התאונות והערכת הנזקים. אזור קרית עקרון מתאפיין בתשתיות דרך ייחודיות, צמתים מורכבים ונקודות השתלבות רבות, המהווים גורמי סיכון משמעותיים לנהגים. להלן ניתוח מקיף המבוסס על פסקי דין רלוונטיים והמלצות מעשיות להתנהלות נכונה במקרה של תאונת דרכים באזור.
תאונות דרכים בישראל מוסדרות בעיקר תחת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. חוק זה מכונן אחריות מוחלטת של הנהג והמבטח כלפי נפגעי תאונות דרכים. יחד עם זאת, בתביעות רכוש הנובעות מתאונות דרכים, חלים דיני הנזיקין הכלליים, ובמיוחד עוולת הרשלנות.
בפסיקה נדונו מספר מקרים של תאונות דרכים בקרית עקרון, כאשר בתי המשפט התייחסו למגוון היבטים המיוחדים לאזור זה:
בתיק תאמ (רמלה) 27112-01-20 ש. שלמה רכב בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (ניתן ב 21/07/2021), התייחס בית המשפט לתנאי הדרך הייחודיים:
"לפניי תביעה כספית בגין נזקי רכוש שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 28.3.2019 בין קרית עקרון לצומת ביל"ו… נהגת התובעת העידה כי במקום התאונה קיימים שלושה נתיבים המשתלבים כולם לנתיב נסיעה אחד, הוא הנתיב האמצעי שבו נסעה."
פסק דין זה מדגיש את המורכבות התשתיתית המאפיינת חלק מהצירים באזור קרית עקרון, ובפרט את האתגר הכרוך במיזוג נתיבים והשתלבות כלי רכב. מאפיין זה מחייב זהירות מוגברת מצד הנהגים ועשוי להשפיע על קביעת האחריות במקרה של תאונה.
בתי המשפט מתייחסים בקפידה לנסיבות התאונה ולמיקום המדויק, כאשר ישנם מספר צמתים ידועים באזור קרית עקרון שחוזרים בפסיקה כמוקדי תאונות. הפסיקה מכירה בכך שבאזורים אלו נדרשת זהירות יתרה, והדבר משפיע על הערכת האחריות.
לדוגמה, צומת ביל"ו הסמוך לקרית עקרון מוזכר בפסיקה כאזור מועד לפורענות בשל תנועה ערה ומפגש של מספר צירים מרכזיים. בית המשפט בחן את התנהגות הנהגים בהתאם למורכבות הדרך ולתנאים הספציפיים במקום.
מהפסיקה עולה כי תנאי הדרך והתשתית באזור קרית עקרון מהווים גורמים משמעותיים בתאונות דרכים:
תשתיות אלו מחייבות את הנהגים לזהירות יתרה ומשפיעות על ניתוח האחריות המשפטית במקרה של תאונה. בתי המשפט מתחשבים בתנאים הייחודיים של הדרך בבואם להכריע בשאלת האחריות וחלוקתה בין הצדדים.
מהפסיקה ניתן לזהות מספר סוגי תאונות נפוצים באזור קרית עקרון:
בתיק תאמ (תל אביב) 19453-06-11 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' ג'י וינשיין (ניתן ב 14/01/2012), נדונה סיטואציה דומה:
"מונחת בפני תביעה כספית שעניינה בתאונת דרכים. רקע: ביום 7.12.10 בחיפה, כאשר רכב התובעת עקף את רכב הנתבעים כדי להחנות את רכבו ארעה תאונת דרכים"
אף שפסק דין זה דן בתאונה שהתרחשה בחיפה, הוא מדגים סוג תאונה שחוזר גם באזור קרית עקרון – התנגשות בעת עקיפה או שינוי נתיב. בתי המשפט בוחנים בקפדנות את התנהגות הנהגים בסיטואציות אלה ואת מידת הזהירות שנקטו.
במקרים רבים של תאונות דרכים, קובעים בתי המשפט חלוקת אחריות בין הצדדים. הפסיקה מראה כי בתי המשפט נוטים לבחון את התנהגות כל הצדדים המעורבים ולחלק את האחריות בהתאם לנסיבות.
בתיק תאמ (תל אביב) 58065-05-12 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' אביטל יחיא עטליה (ניתן ב 13/04/2015), קבע בית המשפט:
"על סמך מכלול החומר המונח לפניי… הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות."
פסק דין זה מדגיש את חשיבות הראיות והתיעוד בתביעות תאונות דרכים, וכן את העובדה שלא כל תביעה מתקבלת. בתי המשפט בוחנים את מכלול הנסיבות ודורשים הוכחה ברורה של האחריות ושל הנזק שנגרם.
אחד הגורמים המכריעים בהצלחת תביעה בגין תאונת דרכים הוא איכות התיעוד והראיות שנאספו בזירת התאונה. בתאונות דרכים באזור קרית עקרון, יש חשיבות מיוחדת לתיעוד הנקודות הבאות:
תיעוד מקיף יכול להיות גורם מכריע בקביעת האחריות לתאונה ובהצלחת התביעה. חברות הביטוח ובתי המשפט מסתמכים במידה רבה על הראיות הפיזיות שנאספו מיד לאחר התאונה.
במקרים מורכבים, חוות דעת של מומחים עשויה להיות חיונית להצלחת התביעה או ההגנה. באזור קרית עקרון, רלוונטיים במיוחד המומחים הבאים:
בפסיקה רואים כי בתי המשפט מייחסים משקל רב לחוות דעת מקצועיות, במיוחד כאשר יש מחלוקת בין הצדדים לגבי נסיבות התאונה או היקף הנזק.
בעקבות תאונת דרכים בקרית עקרון, מומלץ לנקוט בצעדים הבאים:
צעדים אלו חיוניים להבטחת זכויותיכם במקרה של תביעה עתידית או התגוננות מפני תביעה.
בניהול הליך משפטי הנוגע לתאונת דרכים בקרית עקרון, יש להקפיד על:
חשוב לבחור עורך דין המתמחה בתאונות דרכים ובעל ניסיון בתיקים דומים באזור, שמכיר את המאפיינים הייחודיים של הדרכים בקרית עקרון.
מניתוח הפסיקה ומקרי התאונות באזור קרית עקרון, ניתן לזהות מספר נקודות תורפה מרכזיות ודרכים להתמודד עמן:
הכרת נקודות אלה ונקיטת זהירות יתרה בהן עשויה למנוע תאונות ולהפחית את הסיכון בכבישים.
לסיום, מספר המלצות לנהיגה בטוחה באזור:
תאונות הדרכים בקרית עקרון מאופיינות במורכבות מיוחדת בשל תנאי הדרך והתשתית. הפסיקה מדגישה את חשיבות הזהירות המוגברת באזורים בעייתיים ואת הצורך בתיעוד מקיף של נסיבות התאונה לצורך ההליך המשפטי.
הכרת המאפיינים הייחודיים של האזור, התיעוד המדויק של זירת התאונה, והסתייעות בעורך דין מנוסה הם מפתחות להתמודדות מוצלחת עם ההיבטים המשפטיים של תאונות דרכים בקרית עקרון.
המידע וההמלצות במאמר זה אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי פרטני, ובמקרה של תאונת דרכים מומלץ להיוועץ בעורך-דין לתעבורה בקרית עקרון המתמחה בתחום, שיוכל לספק מענה מותאם לנסיבות הספציפיות של המקרה.
תא"מ (תל-אביב-יפו) 19453-06-11- כלל חברה לביטוח בע"מ נגד גי וינשיין ואח
שמות השופטים: נאוה ברוורמן
מונחת בפני תביעה כספית שעניינה בתאונת דרכים. רקע: ביום 7.12.10 בחיפה, כאשר רכב התובעת עקף את רכב הנתבעים כדי להחנות את רכבו ארעה תאונת דרכים (להלן: "התאונה"). העיד בפני עת/1 (להלן: "עת/1") שהינו נהג רכב התובעת (להלן: "רכב התובעת"), כמו כן העיד נתבע 1 (להלן: "נתבע 1") שהינו נהג רכב הנתבעים (להלן: "רכב הנתבעים"). אין חולק כי רכב הנתבעים יצא מחנייה, ועמד במקביל לרכבים החונים, אך השאלה היא האם התאונה ארעה עת שהחל בנסיעתו, אם לאו עיקר טענות הצדדים: לטענת התובעת, רכב הנתבעים עמד במקביל לחניית הרכבים, עת/1 החל בעקיפה מימין על מנת להחנות את רכבו, לפתע הנתבע 1 החל בנסיעתו ופגע ברכב התובעת. לפיכך, הנתבעים הם אלה האחראים לקרות התאונה. לטענת הנתבעים, רכב התובעת פגע ברכב הנתבעים, כאשר זה האחרון עמד עם רכבו. לטענתם, עת/1 פנה בזוית חדה לחנייה הסמוכה לרכבו של נתבע 1. לאור האמור, יש לדחות את התביעה. דיון והכרעה: השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן האם התאונה ארעה כאשר רכב הנתבעים החל בנסיעתו, או האם התאונה ארעה אך בשל חוסר זהירותו של עת/1. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי כי יש לחלק את האחריות בין הנהגים המעורבים בתאונה. העיד בפני עת/1 ואמר שהגיע למקום נשוא התביעה, על מנת להחנות את רכבו, והבחין ברכב הנתבעים עומד בצמוד למכוניות שחנו במקום. העיד: ". . . התחלתי לפנות לכיוון החנייה ופתאום הוא התחיל לנסוע ופגע בי. אני הייתי משהו כמו שתי חניות ממנו ממרחק".
פסק דין |13/01/2012 |שלום – תל אביב
תא"מ (תל אביב) 58065-05-12- הפניקס חברה לביטוח בע"מ נגד אביטל יחיא עטליה
שמות השופטים: נצר סמארה
ג' 1. אביטל יחיא עטליה 2. אליהו חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אורית משה שירלי מזרחי ע"י ב"כ עוה"ד רועי בנאי פסק דין 1. לפניי תביעה כספית על סך 19,000 , בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 05.01.2012 , בין כלי רכב, מ"ר 34-801-59 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 35-660-14 (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה"). 2. למעשה, אין הצדדים חלוקים ביניהם לעניין עצם קרות התאונה, אלא לעניין נסיבות התרחשותה. 3. נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגות המעורבות בתאונה ועד נוסף מטעם התובעת שלא היה עד לתאונה עצמה אלא למה שאירע אחריה. 2 4. בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה באופן חלקי. 5. על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדות במהלך חקירתן בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.
פסק דין |12/04/2015 שלום – תל אביב
תא"מ (רמלה) 27112-01-20- ש. שלמה רכב בע"מ נגד הראל חברה לביטוח בע"מ ח.פ
שמות השופטים: זהבית חמו
לפניי תביעה כספית בגין נזקי רכוש שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 28.3.2019 בין קרית עקרון לצומת ביל"ו. בכתב התביעה על נספחיו נטען שרכב התובעת עשה דרכו בנתיב נסיעתו כחוק, כאשר לפתע נפגע בצדו השמאלי מרכב הנתבעת ש"נדחף" לנתיב נסיעת רכב התובעת ברשלנות ובחוסר זהירות. לכתב התביעה צורף, בין היתר, טופס הודעה מטעם נהגת התובעת מיום התאונה, שלפיו: "נהג משאית נדחף לנתיב ושפשף את צד שמאל של האוטו". בכתב ההגנה על נספחיו נטען שרכב התובעת סטה לנתיב נסיעת הנתבעת וברשלנותו גרם לתאונה. לכתב ההגנה צורף טופס הודעת נהג הנתבעת לנתבעת שלפיו: "השתלבתי בנתיב השתלבות מצד שמאל וצד ג' נכנסה לתוך הנתיב מימין כך שלא ראיתי אותה". ביום 14.7.2021 קיימתי דיון בתובענה. בדיון הוצגו לבית המשפט תמונות הרכבים ממקום התאונה לאחר התרחשותה וכן תמונות מקום התאונה מ"גוגל מפות". לאחר מכן, שמעתי את עדויות נהגת התובעת ונהג הנתבעת וכן את סיכומי באי כוח הצדדים. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובראיות, לרבות טופסי ההודעה, תמונות מקום התאונה ותמונות הנזק; שמעתי את עדויות הנהגים; צפיתי בהדגמותיהם באשר לאופן קרות התאונה; התרשמתי מהעדים באופן בלתי אמצעי; שקלתי שיקולי מהימנות וכן לאחר ששמעתי את סיכומי באי כוח הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה שיש לחלק את האחריות לקרות התאונה בין שני הנהגים, כך שלנהגת התובעת אחריות בשיעור של 50 לקרות התאונה ולנהג הנתבעת אחריות בשיעור של 50 לקרות התאונה. אפרט להלן את נימוקיי. 2 נהגת התובעת העידה כי במקום התאונה קיימים שלושה נתיבים המשתלבים כולם לנתיב נסיעה אחד, הוא הנתיב האמצעי שבו נסעה.
פסק דין |20/07/2021 |שלום – רמלה
רע"א 1389-98- מזאוי נאסיף נגד 1. מדינת ישראל
שמות השופטים: ט שטרסברג כהןי טירקל,ח אריאל
עם זאת, ראוי הדבר להיעשות, על-מנת להקל על שיבוץ כל מערכת עובדתית של אירוע תאונתי, במשבצת המשפטית הנכונה, באופן שניתן יהיה להחליט בהתאם, אם ב"תאונת דרכים" עסקינן ואם לאו. 2. מהו, איפוא, הקו המבחין – או "נקודת החיתוך הטבעית" (השופט ברק בע"א 358/83 שולמן נ' ציון חב' לביטוח בע"מ, פ"ד מב(2) 844, 853) – בין אירועים בהם נגרם נזק גוף "עקב שימוש ברכב מנועי" ובין אלו בהם הרכב היווה זירת אירוע גרידא לקרות הנזק. ניתן לפסוע בתוואי האמפירי ולהחליט בכל מקרה על פי נסיבותיו הוא, תוך קביעת הבחנות דקות ודקיקות בין המקרים בהם נגרם הנזק "עקב שימוש ברכב מנועי" לבין המקרים בהם היה הרכב זירת אירוע גרידא להתרחשות הנזק; וניתן – מאידך – לנסות ולגבש מבחן עיוני, עקרוני, קוהרנטי ומופשט שיהווה אבן-בוחן למקרים מגוונים ושונים, שהניסיון הקיים מלמד כי אכן רבים הם. שתי הדרכים האמורות אינן חפות מקשיים – כל אחת וקשייה היא. יצירת הבחנות והבחנות-משנה מערימה קשיים ניכרים שכן במקרים רבים, אין בהבחנות אלה כדי ליתן קו מנחה חד וברור ליישום הדין על מגוון המקרים המגיעים להכרעה שיפוטית (ראו ע"א 358/83 לעיל, 855). הבחנות אלה חותרות תחת הוודאות הראויה ביישומו של חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה1975- (להלן: חוק הפיצויים) (ראו רע"א 81/82 לה נסיונל, חברה ישראלית לבטוח בע"מ נ' קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, פ"ד לז(1) 806, 810; וכן, רע"א 8061/95 עוזר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3) 532, 546). מנגד, ניסיון להתוות מבחן עיוני, שישמש אמת מידה עקרונית, עלול אף הוא להימצא חוטא בהפשטת יתר שחסרונה אף הוא בצידה.
פסק דין |02/06/1999 |בית המשפט העליון
תאדמ (חיפה) 5824-03-23- גלובל יעקבי הנדסת בטיחות בע"מ נגד עמית בר-און
שמות השופטים: גאדה בסול
נתבעים 1. עמית בר-און 2. הראל חברה לביטוח בע"מ פסק דין 1. מאחר ומדובר בהליך המתנהל בסדר דין מהיר, וכפי מצוות התקנות, פסק הדין ניתן בתמציתיות. 2. תביעה זו הוגשה ע"י התובעת בגין נזקים שנגרמו לרכב שלהם באירוע תאונת דרכים קרוב לצומת קריית אתא. 3. שני הצדדים מייחסים את האחריות לקרות התאונה, האחד על רעהו. 4. בדיון שלפניי העידו שני הנהגים אשר היו מעורבים בתאונה, כל אחד מהם מסר גירסה, ונחקר על גרסתו. 5. רכב התובעות נפגע בחלקו הימני קדמי, בכנף הימנית מעל הגלגל הקדמי, כאשר הפגיעה היא בעיקרה מעיכה של אותו מקום ברכב. 6. רכב הנתבעת לא ניזוק בעקבות התאונה. 7. נהג התובעת הדגים את אופן קרות התאונה, אך ההדגמה איננה תואמת את מיקום ואופי הפגיעה ברכבו. 8. טענת נהג התובעות היא הי רכב הנתבעת נכנס לנתיב נסיעתו, ובכך גרם להתנגשות בין שני כלי הרכב. 9. לעומת נהג התובעות, הנהג ברכב הנתבעת תיאר את נסיבות קרות התאונה כך שהוא נסע בנתיב הימני, אוטובוס אשר היה בתחנה ביקש לצאת, ואז הנהג עבר לנתיב שליד, שהוא הנתיב האמצעי מבין שלושה נתיבים, כאשר מנתיב זה ניתן לנסוע ישר בצומת או לפנות שמאלה, כאשר בכוונת הנהג היה להמשיך בנסיעה ישר לאחר הצומת.
פסק דין |20/02/2024 |שלום – חיפה
תאדמ (כפר סבא) 42429-06-22- שומרה חב לביטוח בע"מ נגד אדיסו טדסה
שמות השופטים: רעות זיו
פסק דין רקע וטענות הצדדים 1. לפניי תביעה, שעניינה פיצויים בגין נזקי רכוש, אשר נגרמו בתאונת דרכים מיום 13/1/22 להלן: "התאונה"). 2. יובהר כי בין הצדדים מתנהל הליך מקביל בבית משפט השלום בתל אביב כאשר הצדדים עתרו כי תינתן הכרעה פוזיטיבית. 3. כעולה מכתב התביעה, ביום התאונה, בפתח תקווה, רכב התובעת נסע כדין בנתיבו (להלן: "רכב התובעת"), נכנס לצומת לו זכות הקדימה כאשר לפתע, נתבע 1 התפרץ לצומת, לא נתן זכות קדימה ופגע ברכב התובעת בחזית צד ימין. 4. בכתב ההגנה נטען כי ביום התאונה, נתבע 1 נסע כדין תוך יציאה מרחוב ללא כניסה (להלן: "נתבעת 1"). לפתע, רכב התובעת הגיח מימינו במהירות, פנה שמאל בצומת מקום בו יכול הוא להמשיך רק ישר ופגע ברכב הנתבע 1. 5. למעשה, הצדדים אינם חלוקים לעניין עצם התאונה, אלא לעניין נסיבות התרחשותה כמו גם על מי מוטלת האחריות לקרות התאונה. דיון והכרעה 6. ביום 25/1/23, התקיים דיון במעמד הצדדים במהלכו העידו הנהגים המעורבים והעדה מטעם הנתבעים. 7. אקדים אחרית לראשית ואומר כי על יסוד מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לרבות טופסי ההודעה ותמונות מיום התאונה, תוך שאני לוקחת בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, האחד כנגד משנהו, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להורות על חלוקת אחריות בין הנהגים, כאשר עיקר האחריות לקרות התאונה מוטלת על כתפי הנתבעים בשיעור של 80. לצד האמור לא מצאתי לפטור את נהג התובעת מאחריות ועל כן אני משיתה עליו אשם תורם של 20. להלן טעמיי: 8. כעולה מעדותו של נהג התובעת, חזר מבית אמו לכיוון ביתו שלו אשר ממוקם מספר רחובות ליד, מזג האוויר היה גשום לכן הוא נסע במהירות איטית 25/20 קמ"ש.
פסק דין |10/02/2023 |שלום – כפר סבא
תאדמ (כפר סבא) 21016-03-22- לינדה גרבי נגד הפניקס חברה לביטוח בעמ
שמות השופטים: רעות זיו
רקע וטענות הצדדים: 1. לפניי תביעה, שעניינה פיצויים בגין נזקי רכוש, אשר נגרמו בתאונת דרכים מיום 6/6/21 (להלן: "התאונה"). 2. כעולה מכתב התביעה, ביום התאונה, רכב התובעת נסע כדין בנתיבו (להלן: "רכב התובעת") כאשר רכב הנתבעת סטה לפתע לנתיב נסיעת רכב התובעת ופגע בו לאורך צדו השמאלי. 3. כעולה מכתב ההגנה, ביום התאונה, רכב הנתבעת, אופנוע (להלן: "רכב הנתבעת"), ביצע עקיפה מותרת כדין כאשר רכב התובעת סטה מנתיבו, ללא איתות ופגע באופנוע הנתבעת. 4. למעשה, הצדדים אינם חלוקים לעניין עצם התאונה, אלא לעניין נסיבות התרחשותה כמו גם על מי מוטלת האחריות לקרות התאונה. דיון והכרעה: 5. על יסוד מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לרבות טופסי ההודעה ותמונות מיום התאונה, תוך שאני לוקחת בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, האחד כנגד משנהו, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להורות על חלוקת אחריות בין הנהגים המעורבים בתאונה בשיעור של 50 לכל אחד מהם קרי, 50 על כתפי נהג התובעת ו-50 על כתפי נהגת הנתבעת. להלן טעמיי: 5.1 כעולה מעדותו של נהג התובעת, הוא נסע בנתיב הימני, עבר לנתיב השמאלי קודם לפנייה בצומת כאשר נצמד לצד השמאלי ביותר. כאשר ביצע את הפנייה, ממש בתחילתה, נסע במהירות נמוכה, הסתכל במראות, וידא כי הדרך מאפשרת, לא ראה את רכב הנתבעת או רכב אחר, כאשר לפתע הרגיש שמישהו פגע בו בגלגל או לחלופין שהוא פגע במישהו. לאחר התאונה, עצרו הצדדים את כלי הרכב במקום התאונה, נהג הנתבעת שאל מדוע נהג התובעת לא עצר כאשר האחרון השיב שהוא אותת. הצדדים ראו כי אין פגיעות גוף, החליפו פרטים והמשיכו.
פסק דין |14/03/2023 |שלום – כפר סבא
תאדמ (כפר סבא) 8344-10-21- שומרה חב לביטוח בע"מ נגד יוסף אטיאס
שמות השופטים: רעות זיו
בע"מ פסק דין 1. תביעה זו עניינה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים, מיום 26/1/21 בין רכב התובעת לבין רכב הנתבעים (להלן: "התאונה"). 2. התובעת טוענת כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על נהג רכב הנתבעים. התאונה ארעה בעת שנהג ברכב הניזוק נסע כדין, הנהג ברכב הפוגע (משאית) בחוסר זהירות, יצא מחניה, בנסיעה לאחור ללא מכוון, פגע ברכב הניזוק וגרם לתאונה. 2 מנגד, טוענים הנתבעים, כי התאונה ארעה, עת החלה משאית הנתבע 1, בנסיעה לכיוון חלון העמסה, כאשר לפתע הגיח רכב מבוטח התובעת מאחור, עקף מימין ובניגוד לכל דין את משאית הנתבע מס' 1, ותוך כדי כך פגע בארגז משאית הנתבע מס' 1 וגרם ברשלנותו הבלעדית לקרות התאונה. 3. למעשה, הצדדים אינם חלוקים לעניין עצם התאונה, אלא לעניין נסיבות התרחשותה כמו גם על מי מוטלת האחריות לקרות התאונה. 4. ביום 12/4/22, הוצגו ראיות הצדדים, העידו הנהגים המעורבים. עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה. 5. על יסוד מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, תוך שאני לוקחת בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, האחד כנגד משנהו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שנהג רכב הנתבעים יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 70 ונהגת רכב התובעת, תישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 30, מהנימוקים המובאים להלן: 5.1. התובעת העידה כי נסעה בנסיעה איטית, בכביש שאין בו אפשרות לנסיעה מהירה, בערך מטר לפני ההשתלבות על מנת להגיע לכיוון תחנת הדלק, משאית שעמדה בצידה הימני, נסעה לאחור, ללא מכוון ופגעה בה בצידו הימני קדמי של הרכב.
פסק דין |23/04/2022 |שלום – כפר סבא
תאדמ (תל אביב) 4755-05-22- יוניון מוביליטי בע"מ נגד הכשרה חברה לביטוח בעמ
שמות השופטים: נצר סמארה
בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד גלעד משה פור פסק דין 1. לפניי תביעה, בסדר דין מהיר, לחיוב הנתבעת בפיצוי כספי בגין נזקי רכוש על רקע תאונת דרכים. תאונת הדרכים אירעה ביום 18.11.2021 בין כלי רכב, שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מסוג משאית, שבעת התאונה היה מבוטח על ידי הנתבעת בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה"). 2. התובעת טוענת כי בזמן שרכבה הוסע כדין בנתיב הימיני בכביש המוביל למעגל תנועה בעל שני נתיבים, וטרם כניסתו למעגל התנועה, הגיחה המשאית במהירות נסיעה גבוהה מהנתיב השמאלי וסטתה ימינה לנתיב נסיעת רכב התובעת, ונהג המשאית גרם ברשלנותו לתאונה. בגין התאונה נגרמו לרכב התובעת נזקים אשר הוערכו בידי שמאי רכב ועתה היא תובעת את נזקיה. מנגד, לטענת הנתבעת, נסיבות התאונה היו שונות. לטענתה, רכב התובעת ניסה לעקוף את המשאית מימין לפני מעגל תנועה וכאשר רכב התובעת נמצא מחוץ לטווח ראייתו של נהג המשאית. כך שהאחריות לתאונה רובצת לפתחו של נהג רכב התובעת. כמו כן, מכחישה הנתבעת את הנזק הנטען שנגרם לרכב התובעת ואת הפסדי התובעת. למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים אשר לאחריות לקרות התאונה ולנזק. 3. נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו נהגי כלי הרכב המעורבים בתאונה. כמו כן, הוצג סרטון התאונה שצולם ממצלמה שהייתה מותקנת ברכב התובעת. 4. עתה בתום שמיעת העדים לא נותר לי אלא לדון ולהכריע בתובענה. 5. על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, כך שנהג המשאית יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 60 ואילו נהג רכב התובעת יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 40, מהנימוקים המובאים להלן: 5.1.
פסק דין |16/12/2022 |שלום – תל אביב
תאדמ (כפר סבא) 63027-06-21- אורה בן נון נגד אריה הוברמן
שמות השופטים: איתי רגב
עוה"ד כהן לבל פסק דין תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 8.3.21 ברמת גן. התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 5,685 בגין עלות תיקונים ושכר שמאי. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים. התובעת טוענת כי התאונה ארעה בשל כך שרכב הנתבעים עקף את רכבה משמאל, תוך מעבר לנתיב הנגדי, וכי בעשותו כן פגע ברכבה. הנתבעים טוענים, מנגד, כי רכב התובעת סטה מהנתיב הימני (בו לא יכול היה להמשיך להתקדם בשל כלי רכב שחנו בימין הדרך) וכי בכך גרם לתאונה. נהגת רכב התובעת חזרה בעדותה על האמור לעיל – תוך שאישרה שהיתה קודם לכן בנתיב הימני בו לא יכלה להמשיך וכי עברה לנתיב השמאלי. הוברר כי אין בידה להציג חשבוניות לתמיכה בנזקיה. נהג רכב הנתבעים שלל בעדותו את הטענה כאילו עקף את רכב התובעת, וכן שלל את הטענה שעבר על אי תנועה או שעבר לנתיב הנגדי.
פסק דין |27/02/2023 |שלום – כפר סבא
תאדמ (כפר סבא) 66451-08-21- פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ נגד שלומית דבש
שמות השופטים: איתי רגב
בע"מ פסק דין תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 24.6.21 בנתניה. התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 2,789 , בגין עלות תיקונים, ירידת ערך, שכר שמאי ועלות רכב חלופי. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים. בקשר לתאונה מתנהל הליך נוסף (תאד"מ 30578-11-21) בבית משפט השלום בפתח תקוה. התובעת טוענת כי התאונה ארעה בשל כך שרכב הנתבעות הגיע מאחורי רכב התובעת העומד בשל חסימת הדרך על ידי רכב אחר, כי ניסה לעקוף את רכב התובעת מימין – ובעשותו כן פגע ברכבה. הנתבעת טוענת, מנגד, כי רכב התובעת החל בנסיעה לאחור ופגע ברכבה העומד. 2 בדיון העידו שתי הנהגות. נהגת רכב התובעת העידה כי ביציאה מחניון במרכז קניות עמד רכב הצלה וחסם את הדרך, כי חלק מכלי הרכב פנו ונסעו בניגוד לכיוון התנועה במטרה לצאת מהחניון, וכי רכבה עמד בנתיבו כשרכב הנתבעות מאחוריו.
פסק דין |18/05/2022 |שלום – כפר סבא
תאדמ (כפר סבא) 10922-12-22- אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ נגד אסולין ב"ר מאיר
שמות השופטים: איתי רגב
ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד א' פריי פסק דין 1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 5.4.22 . התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 16,504 בגין עלות תיקונים, ירידת ערך ושכר שמאי. 2. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים. 3. התובעת טוענת כי התאונה ארעה בשל כך שרכב הנתבעים סטה מהנתיב בו נסע לנתיב נסיעת רכבה ופגע בו. הנתבעים טוענים כי רכב התובעת הוא שסטה מנתיבו. בדיון העידו שני הנהגים ונוסעת ברכב הנתבעים. 4. נהג רכב התובעת העיד כי חש בפגיעה בעת שהיה בנתיבו ושלל את הטענה כאילו הוא זה שנצמד לרכב הנתבעים (לעמדתו, לו היה נצמד אליו היה פוגע גם בכלי רכב נוספים). נהג רכב הנתבעים העיד כי אותת לקראת מעבר לנתיב משמאל, ציין כי ראה את רכב התובעת במראה – אך העיד כי בפועל נותר בנתיבו. נרשם כי הדיווח אודות התאונה היה מאוחר (כחצי שנה לאחר התאונה) וכי נזקי רכב הנתבעים לא תוקנו.
פסק דין |19/06/2023 |שלום – כפר סבא
תא"מ (כפר סבא) 27208-08-20- אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ נגד אבראהים סמניה
שמות השופטים: צוריאל לרנר
ביטוח בע"מ פסק דין 1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 18.7.2019 בטירה (המשולש). התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 71,507 (לאחר שהרכב הוכרז אבדן מוחלט והורד מהכביש). 2. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים. עם זאת, מנח כלי הרכב בתאונה תועד בצילומים מכיוונים רבים, מהם עולה בבירור כי מדובר בקטע כביש מתעקל (ימינה עבור רכב התובעת, שמאלה עבור רכב הנתבעים), וכי כלי הרכב נפגשו בפינות השמאליות-קדמיות שלהם, לאחר שבאו זה מול זה, כשרכב התובעת צמוד למדי לשול הימני – משמע, נשאר בנתיבו. 3. נהג התובעת סיפר כי אינו זוכר את פרטי התאונה, בחלוף הזמן, אך כי הוא סומך ידיו על אשר כתב סמוך לאחר התאונה, ועיקר הדברים הוא סטיה של רכב הנתבעים אל נתיב נסיעת רכב התובעת, ופגיעה בו כמתואר. 4. הנתבע 1, שנהג ברכב הנתבעים, זכר פרטים רבים יותר, וטען כי התאונה מתרחשת בנתיבו-שלו (גם לאחר עיון בתמונות הזירה), וכי הגיע לאותה נקודה לאחר פניה ימינה אל אותו הכביש, כמה מטרים קודם לכן.
פסק דין |01/05/2024 |שלום – כפר סבא
תאדמ (כפר סבא) 57060-03-22- מירב שחר נגד עבד אלחכים חאג יחיא
שמות השופטים: איתי רגב
יחיא ע"י ב"כ עוה"ד חאג' יחיא פסק דין תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 18.6.21 . התובעות טוענות לנזקים בסך כולל של 14,148 בגין עלות תיקונים, ירידת ערך ושכר שמאי. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים. התובעות טוענות כי התאונה ארעה בשל כך שרכב הנתבע סטה מנתיבו ופגע ברכבן העומד. הנתבע טוען, מנגד, כי רכב התובעות האיץ על מנת למנוע ממנו להשתלב בנתיב שלפניו – ופגע בו. נהגת רכב התובעות העידה כי רכב הנתבע ניסה להכנס למרווח שהיה בינה ובין הרכב שלפניה, תוך שהוא עובר לשם כך מהנתיב השמאלי לאמצעי, כל זאת במטרה לעבור לנתיב מימין. נהג רכב הנתבע העיד כי ביקש לעבור מהנתיב האמצעי לימני, הבחין כי הנתיב אליו ביקש לעבור פנוי – ואז חש במגע ברכבו. רשמתי לפני כי לא הוצג תיעוד לנזק ברכב הנתבע, אותו העיד הנתבע כי תיקן בעלות סמלית.
פסק דין |27/02/2023 |שלום – כפר סבא
ת"ק (ירושלים) 25564-05-22- תמר יהושע נגד נגד .א. כבישים ופיתוח בעמ
שמות השופטים: יגאל ברק עופר
חברה לביטוח בע"מ פסק דין 1. בפניי תביעה כספית בסך 9,754 לפיצוי בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים. 2. העובדות שאינן שנויות במחלוקת הן כי במועד התאונה – יום 22.3.2021 – שני כלי הרכב נסעו בכביש 443, לאחר שעברו את מחסום מכבים לכיוון תל אביב. כמו כן מוסכם כי נקודת המגע בעת התאונה הייתה בין הפינה הימנית-אחורית של רכב הנתבעות לבין הכנף השמאלית-קדמית של רכב התובעת, מעל לגלגל השמאלי-קדמי. 3. לטענת התובעת, בנה זמיר שנהג ברכב בליווי אביו כרמל – בן זוגה – נסע בנתיב השמאלי ורכב הנתבעות עקף אותו משמאל תוך נסיעה על השול השמאלי, וכאשר ניסה לחזור לנתיב השמאלי פגע ברכב התובעת. 2 4. גרסת הנתבעות, לעומת זאת, היא כי רכב הנתבעות נסע בנתיבו כדין, ורכב התובעת, שנסע בנתיב שמימינו, סטה לנתיבו ופגע בו. 5. מטעם התובעת העידו בנה זמיר, שנהג ברכב בעת התאונה (להלן: "נהג התובעת"), אביו כרמל שהיה אף הוא ברכב בעת התאונה, והתובעת עצמה, שהעידה בנוגע לטיפול ברכב לאחר התאונה, לרבות פנייה לחברת הביטוח ולשמאי (עניינים שעלו אף בעדותו של כרמל). מטעם הנתבעות העיד נהג רכב הנתבעות, מועתסם אמטיר (להלן: "נהג הנתבעות"). קיומו של קשר סיבתי בין התאונה לבין הנזק 6. הנתבעות טענו כי העובדה שחלפו קרוב ל-9 חודשים ממועד התאונה ועד למועד בדיקת רכב התובעת ע"י השמאי מטעמה, וכן העובדה כי חלפו 10 חודשים ממועד התאונה ועד למועד הדיווח מצד התובעת לחברת הביטוח שלה, מנתקות את הקשר הסיבתי בין אירוע התאונה לבין הנזק. 7. התובעת והעדים מטעמה טענו לעניין זה כי לאחר התאונה נהג הנתבעות לא מסר להם פרטים כנדרש, אלא רק מספר טלפון של אדם אחר, ולקח להם זמן רב להשיג את אותו אדם ולקבל את פרטי רכב הנתבעות, לרבות זהות הנתבעת 1, זהות המבטחת מטעמה, וכו'.
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה – "תאונת דרכים" – מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי; "נזק גוף" – מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי, לרבות פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחד מאברי הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע בעת אירוע תאונת הדרכים; "שימוש ברכב מנועי" – נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד; "נפגע" – אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים, למעט אם נגרם מפגיעת איבה כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970; "פקודת הביטוח" – פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי) [נוסח חדש], התש"ל-1970; "מבטח" – כמשמעו בפקודת הביטוח, לרבות מי שפטור מחובת ביטוח לפי סעיפים 4 עד 6 לפקודת הביטוח; "רכב מנועי" או "רכב" – רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות; "ישראלי" – אדם הרשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, וכן מי שבידו אשרה לישיבת ארעי לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952; "האזור" , "ההסכם", "שטחי האחריות הפלסטינית", "מבטח מהאזור" ו"מבטח משטחי האחריות האזרחית הפלסטינית" – כהגדרתם בפקודת הביטוח; "האזורים" – כמשמעותם בחוק יישום חוזה השלום בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית, התשנ"ה-1995; "נוסע יוצא", "נוסע נכנס", "עובד", ו–"שדה התעופה" – כהגדרתם בחוק יישום מזכר ההבנה בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית (שימוש משותף בשדה התעופה עקבה) (הוראת שעה), התשנ"ח-1997;
תקנות ביטוח רכב מנועי (הקמה וניהול של מאגר מידע), התשס"ד-2004
סעיף: 1. הגדרות
יכה הרשות המוסמכת להקים ולהפעיל מאגר מידע ולספק את השירותים הנדרשים ממאגר זה; "נפגע" – כהגדרתו בחוק הפיצויים, אשר הגיש תביעה למבטח לפיצויים; "סיכוני ביטוח" – משתנים המשפיעים על הסיכון הביטוחי; "עלות סיכון טהור" – חלק מתעריף ביטוח שאינו כולל רווח והוצאות, למעט הוצאות ליישוב תביעות כפי שיוגדרו בתכנית הסטטיסטית, המתבסס על ניסיון התביעות בעבר של הענף כולו לרבות ניסיון התביעות בביטוח השיורי, בתוספת אמדן של תשלומים עתידיים בשל אותן תביעות ובהתחשב במגמות המשפיעות על שכיחות התביעות ועלותן; "פוליסה" – כמשמעותה בסעיף 3 לפקודה; "פיצויים" – סכומים המשולמים לפי פוליסה, או לפי חבות של קרנית לפי חוק הפיצויים; "קרנית" – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים שהוקמה בסעיף 10 לחוק הפיצויים; "רבעון" – תקופה של שלושה חודשים המתחילה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי וב-1 באוקטובר של כל שנה; "תאונת דרכים" – כהגדרתה בחוק הפיצויים; "תביעה" – תביעה לפיצויים בשל תאונת דרכים או דרישה למבטח לתשלום פיצויים בשל תא
תקנות ביטוח רכב מנועי (הקמה וניהול של מאגר מידע), התשס"ד-2004
סעיף: 1. הגדרות
הפיצויים; "קרנית" – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים שהוקמה בסעיף 10 לחוק הפיצויים; "רבעון" – תקופה של שלושה חודשים המתחילה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי וב-1 באוקטובר של כל שנה; "תאונת דרכים" – כהגדרתה בחוק הפיצויים; "תביעה" – תביעה לפיצויים בשל תאונת דרכים או דרישה למבטח לתשלום פיצויים בשל תא ונת דרכים; "תכנית סטטיסטית" – תכנית שאישרה הרשות המוסמכת והמגדירה את האופן שבו על מבטח לקדד ולהעביר את המידע על הפרמיות והתביעות לכל אחד ממאגרי המידע, הכוללת, בין השאר, את פרטי המידע, אופן הגשתם, דרישות האיכות לגביהם ולוחות הזמנים לדיווח של כל מבטח; "תכנית סיווג סיכונים" – תכנית שאישרה הרשות המוסמכת הכוללת סי ווג של סיכוני הביטוח, לקטגוריות הומוגניות; כל הגדרת סיכון תתייחס לסוג סיכון אחד בלבד
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975
סעיף: 12. תפקיד הקרן
12. (א) תפקידה של הקרן היא לפצות נפגע הזכאי לפיצויים לפי חוק זה ואין בידו לתבוע פיצויים מאת מבטח מחמת אחת מאלה: (1) הנוהג האחראי לפיצויים אינו ידוע; (2) אין לנוהג ביטוח לפי פקודת הביטוח או שהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה; הוראה זו לא תחול לגבי נפגע שאינו ישראלי אשר נהג ברכב המכוסה בכרטיס ביטוח רכב בין-לאומי לפי הוראות פקודת הביטוח; (2א) למבטח מונה מנהל מורשה לפי סעיף 68(א)(3) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 ((להלן-מנהל מורשה), בהוראת הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק האמור (להלן-הממונה), בשל כך שהמבטח אינו יכול לקיים התחייבויותיו, ושר האוצר, לפי המל צת הממונה, אישר כי מן הראוי שהקרן תפעל לפי סעיף זה; (3) המבטח נמצא בפירוק (ב) במקרים המנויים בסעיף קטן (א) זכאי הנפגע לקבל פיצויים מהקרן כשם שהיה זכאי לקבל ממבטח וכן חייבת הקרן לשלם לבית החולים את הוצאות הטיפול בנפגע כשם שמבטח חייב לשלמן לפי סעיף 28 לפקודת הביטוח. (ג) הקרן רשאית לסייע למימון פעולותיה של קרן שתפקידה לפצות, במקרים כאמור בסעיף קטן (א), נפגע שפגיעתו אירעה באזור; הסכם בדבר סיוע כאמור טעון אישור שר האוצר בהתייעצות עם שר המשפטים ושר התחבורה. (ד) אירעה תאונת דרכים באזור או בשטחי האחריות הפלסטינית או באזורים, תפצה הקרן נפגע שאינו ישראלי הזכאי לפיצויים ואין בידו לתבוע פיצויים מאת מבטח מן הטעמים המנויים בפסקאות (2א) ו-(3) של סעיף קטן (א); הפיצוי יהיה בהתאם לדין החל במקום התאונה, ולקרן יהיו הזכויות האמורות בסעיפים 12א ו-12ב, לפי הענין. (ד1) (1) הגיש נפגע, שהוא ישראלי, לבית משפט בישראל תביעה או בקשה לתשלום תכוף (להלן-התביעה) נגד מבטח משטחי האחריות האזרחית הפלסטינית, נגד הקרן הפלסטינית כמשמעותה בהסכם, או נגד המועצה הפלסטינית (להלן-הנתבע), בשל תאונת דרכים שאירעה בישראל, באזור או בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית והנתבע לא הגיש כתב הגנה לאחר שנמסר לו כתב התביעה
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975
סעיף: 2. אחריות נוהג ברכב
2. (א) המשתמש ברכב מנועי (להלן – הנוהג) חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב. (א1) הנוהג ברכב ישראלי חייב לפצות נפגע שהוא ישראלי או תייר חוץ על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב אף אם התאונה אירעה באזור או בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית או באזורים ויראו את התאונה כאילו אירעה בישראל; לענין סעיף זה – "תייר חוץ" – כמשמעותו בחוק שרותי תיירות, התשל"ו-1976 למעט תושב האזור או תושב שטחי האחריות האזרחית הפלסטינית ובלבד שהוא נפגע במהלך סיור כמשמעותו בחוק האמור; "רכב ישראלי" – רכב הרשום בישראל או החייב ברישום בישראל לפי כל דין, או רכב שאינו חייב ברישום שבעליו הוא ישראלי. (ב) היה השימוש ברכב על פי היתר מאת בעל הרכב או המחזיק בו, תחול האחריות גם על מי שהתיר את השימוש. (ב1) (1) על אף הוראות סעיפים קטנים (א), (א1) ו–(ב), חובתו של הנוהג, וכן של מי שהתיר את השימוש ברכב כאמור בסעיף קטן (ב), לפצות את הנפגע, לא תחול לגבי נפגע שהוא תושב כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן – חוק ביטוח בריאות ממלכתי), בשל שירותי בריאות הכלולים בתוספת השניה או בצו לפי סעיף 8(ז) לחוק האמור, ובלבד שהנפגע זכאי להם לפי אותו חוק; (2) אין באמור בפסקה (1), כדי לגרוע מהחובה לפצות נפגע שהוא תושב בתקופת המתנה לפי סעיף 58 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, חייל שחוק ביטוח בריאות ממלכתי אינו חל עליו לפי סעיף 55 לחוק האמור, או מי שזכאי בשל הפגיעה לגמלה לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. (ג) האחריות היא מוחלטת ומלאה, ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד הנוהג ואם היה או לא היה אשם או אשם תורם של אחרים.
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975
סעיף: 3. תאונה שבה מעורבים מספר כלי רכב
3. (א) בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, תחול על כל נוהג האחריות לנזקי הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו. (ב) נפגע אדם מחוץ לכלי הרכב בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, יהיו הנוהגים חייבים כלפיו יחד ולחוד; בינם לבין עצמם ישאו בנטל החיוב בחלקים שווים. לענין חלוקת החבות בין הנוהגים לפי סעיף קטן זה, רואים כלי רכב כמעורב בתאונת דרכים אם בעת התאונה היה מגע בינו לבין כלי רכב אחר או בינו לבין הנפגע. (ג) אירעה תאונת דרכים שבה היו מעורבים אופנוע אחד או יותר ורכב אחר אחד או יותר שאינו אופנוע, ישלמו המבטחים של הרכב האחר למבטחים של האופנוע, 75% מהפיצויים על נזקי גוף שהמבטחים של האופנוע חייבים בתשלומם עקב התאונה, למעט חבות לפי סעיף קטן (ב); המבטחים של הרכב האחר יהיו חייבים יחד ולחוד כלפי המבטחים של האופנוע, ובינם לבין עצמם יישאו בנטל החיוב בחלקים שווים; לעניין חלוקת החבות בין הנוהגים לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות הסיפה של סעיף קטן (ב); בסעיף קטן זה – "אופנוע" – רכב מנועי בעל שני גלגלים המורכבים זה אחרי זה, בין אם חובר אליו רכב צדי ובין אם לאו, לרבות קטנוע ותלת–אופנוע; "תלת–אופנוע" – רכב מנועי הנע על שלושה גלגלים ואשר סווג ברישיונו כתלת–אופנוע או תלת–קטנוע ובלבד שמשקלו העצמי אינו עולה על 400 ק"ג. (ד) שר האוצר, רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את יחס חלוקת החבות כאמור ברישה של סעיף קטן (ג), ובלבד שחלפו שנתיים ממועד התחילה של הסעיף הקטן האמור.
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975
סעיף: 12. תפקיד הקרן
(ד1) (1) הגיש נפגע, שהוא ישראלי, לבית משפט בישראל תביעה או בקשה לתשלום תכוף (להלן-התביעה) נגד מבטח משטחי האחריות האזרחית הפלסטינית, נגד הקרן הפלסטינית כמשמעותה בהסכם, או נגד המועצה הפלסטינית (להלן-הנתבע), בשל תאונת דרכים שאירעה בישראל, באזור או בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית והנתבע לא הגיש כתב הגנה לאחר שנמסר לו כתב התביעה כדין, או חדל מלהתגונן, יורה בית המשפט על המצאת כתב התביעה לקרן והיא תודיע על כך למועצה הפלסטינית או למי שהיא הסמיכה לענין זה; לא הגיש הנתבע כתב הגנה או לא הודיע על חידוש הגנתו, לפי הענין, בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הודעה כאמור, תנהל הקרן את ההגנה בתביעה ותפצה את הנפגע בהתאם לפסק הדין שיינתן בה; ה פיצוי יהיה בהתאם לדין החל במקום התאונה ובשיעור שחל שם. (2) המדינה תשפה את הקרן בשל הוצאות ותשלומים ששילמה הקרן בשל התביעה, והיא רשאית לקזזם מן הסכומים המועברים כמשמעותם בסעיף 12 לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1994, ויראו אותם לכל ענין, לרבות לענין ערבות המועצה לפי ההסכם, כתשלום בשל פסק דין נגד הנתבע שאין עליו עוד ערעור.
תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים עיתיים), תשל"ח-1978
סעיף: 1. תשלומים עיתיים
1. בית-המשפט מוסמך לפסוק כי פיצויים בשל הפסד כושר השתכרות והוצאות מתמשכות, כולם או מקצתם, ישולמו בתשלומים עיתיים שיהיו צמודים למדד המחירים לצרכן בכל אחד מאלה: (1) הנפגע יפסיד כתוצאה מתאונת הדרכים 40% או יותר מכושר השתכרותו בעתיד; (2) הפיצויים ישמשו לנפגע מקור עיקרי למחייתו; (3) הפיצויים ניתנים לתלויים בנפגע שנפטר.
תקנות הטיס (סוגי תקריות חמורות), התשע"ד-2014
סעיף: 2. סוגי תקריות חמורות
2. (א) תקריות הטיס המפורטות להלן הן רשימה לא ממצה של דוגמאות לתקריות שניתן לסווגן כתקריות חמורות וזאת לפי נסיבות העניין והכול בהתאם לנספח 13 לאמנה: (1) אירוע של כמעט התנגשות שבו היה נדרש לנקוט תמרון למניעת ההתנגשות או למניעת מצב לא בטוח או אירוע כאמור שבו היה ראוי לנקוט פעולה למניעת התנגשות; (2) התנגשות שאינה מסווגת כתאונת טיס; (3) טיסה מבוקרת אל תוך הקרקע (CFIT ) שבקושי נמנעה; (4) הפסקת המראה ממסלול סגור, ממסלול לא פנוי, ממסלול שלא הוקצה להמראה, או ממסלול הסעה, למעט הליקופטר שהורשה לכך; (4א) המראה ממסלול סגור, ממסלול לא פנוי, ממסלול שלא הוקצה להמראה, או ממסלול הסעה, למעט הליקופטר שהורשה לכך; (5) נחיתה או ניסיון נחיתה על מסלול סגור, על מסלול לא פנוי, על מסלול הסעה, למעט הליקופטר שהורשה לכך, או על מסלול שלא הוקצה לנחיתה, או במיקום נחיתה לא מתוכנן, כגון דרך או כביש; (5א) התקפלות כן–נסע או נחיתה עם גלגלים למעלה באירוע שאינו תאונת טיס; (5ב) גרירה או שפשוף במהלך נחיתה של קצה כנף, מעטה המנוע או כל חלק אחר של המטוס באירוע שאינו תאונת טיס; (6) כשלים משמעותיים בהשגת ביצועי הטיסה הצפויים בעת ההמראה או הטיפוס הראשוני; (7) אש או עשן בתאי הטייס, בתאי הנוסעים או בתאי המטען, או אש במנוע, אף אם אש כאמור כובתה באמצעי כיבוי אש; (8) אירוע שבו איש צוות אוויר עשה שימוש חירום בחמצן; (9) כשל מבני בכלי הטיס או התפרקויות מנוע, ובכלל זה כשל טורבינה שגרם לפריצת מעטה המנוע, שאינו מסווג כתאונת טיס; (10) כשלים מרובים של אחת או יותר ממערכות כלי הטיס שהשפיעו באופן חמור על הפעלת כלי הטיס; (11) אובדן יכולת תפקוד של איש צוות אוויר, כהגדרתו
תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), התשע"א-2010
סעיף: 11. חיוב בפיצוי והחזר הוצאות
11. (א) חייב יחויב בפיצוי והחזר הוצאות לבעל הזיכיון בעד כל אחד מאלה: (1) נסיעה בנתיב מהיר בניגוד לחוק או לתקנות אלה, לרבות בלא הסכם תקף, בלי שחל פטור על נסיעתו או בלי ששולמה האגרה מראש או במהלך הנסיעה; (2) אי–פירעון של חשבון במועד תשלומו; (3) לא נמצאו די סכומים לכיסוי החיוב של חייב בעל פיקדון; (4) מעשה שעשה החייב ושיש בו כדי למנוע זיהוי רכב או אמצעי זיהוי או למנוע חיוב באגרה או למנוע אכיפת החוק ותקנות אלה; (5) שימוש באמצעי זיהוי בניגוד להוראות ההסכם; (6) כניסה או יציאה מהנתיב המהיר שלא בנקודות שנקבעו לכך; (7) טיפולו של בעל הזיכיון בעיכוב רכב לפי החוק ותקנות אלה; (8) גרירת רכב שעוכב ופינויו; (9) כל יום שאוחסן בו רכב שפונה. (ב) נשתנה מענו של מנוי, והוא הודיע על כך לבעל זיכיון או למשרד הפנים, בתוך 30 ימים מיום השינוי, או הודיע על כך לרשם החברות, לרשם העמותות או לרשם האגודות השיתופיות, לפי העניין, בתוך התקופה הקבועה לכך בדין – לא יחויב בפיצוי והחזר הוצאות בשל אי–פירעון במועד של חשבון שנשלח למענו הישן, בין יום שינוי המען ליום מתן הודעתו כאמור.
תקנות התעבורה, התשכ"א-1961
סעיף: 145. תאונת דרכים שתוצאתה נזק לרכב אחר או לרכוש אחר
145. (א) נוהג רכב המעורב בתאונה או בפגיעה ברכב אחר, או ברכוש אחר, שאינו רכב, הנמצא על הדרך או סמוך לה, ונגרם נזק לרכב האחר או לרכוש האמור בלבד, ימסור בו במקום לנוהג הרכב האחר או לבעל הרכוש או לממונה עליו או לשוטר שהזדמן למקום את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה שלו ואת מספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, וכן את מספר תעודת הביטוח ושם החברה המבטחת, ויציג, לפי דרישתם, את אחד מאמצעי הזיהוי כמפורט בתקנה 9(א)(1) ואת תעודת הביטוח וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם. (ב) אם כלי הרכב המעורבים בתאונה או בפגיעה והעומדים במקום אירועה גורמים או עלולים לגרום הפרעה לתנועה, יפנו נוהגיהם את הכביש לתנועה חפשית ומיד לאחר מכן ימלאו את האמור בתקנת משנה (א). (ג) היה הרכב האחר שניזוק עומד ללא השגחה, או שבעל הרכוש או הממונה עליו לא היה במקום – (1) ישאיר נוהג הרכב המעורב בתאונה או בפגיעה הודעה בכתב על גבי הרכב שניזוק, במקום בולט לעין, ובמידת האפשר יעשה כן גם לגבי רכוש שניזוק, ובה יפרט את הפרטים הנזכרים בתקנת משנה (א); (2) יודיע הנוהג ברכב תוך 24 שעות ממועד קרות התאונה לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה או הפגיעה על אירועה ויפרט שמו ומענו, זולת אם מסר את הפרטים לשוטר שנזדמן במקום ושמו או מספרו של השוטר ידועים לו.
חוק הרשויות המקומיות (גימלאות לראש רשות וסגניו), תשל"ז-1977
סעיף: 5ג. תביעות נגד צד שלישי
5ג. (א) היה המקרה שחייב רשות מקומית בתשלום גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן – פקודת הנזיקין), או חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן – חוק תאונות דרכים), רשאית הרשות המקומית לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמה או שהיא עתידה לשלם, עד שיעור הפיצויים שחייב בהם הצד השלישי. (ב) הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולעשות כל פעולה סבירה כדי לסייע לרשות המקומית במימוש זכותה לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות הרשות המקומית לפי סעיף זה או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי סעיף זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאית הרשות המקומית לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה. (ג) (1) היתה הרשות המקומית חייבת בפיצויים האמורים, הברירה בידי הזכאי לבחור בגמלה או בפיצויים. (2) הגיש הזכאי תובענה לפי פקודת הנזיקין או לפי חוק תאונות דרכים נגד הרשות המקומית, תהיה הברירה כאמור בפסקה (1) בידו עד לאחר מתן פסק דין שאין עליו ערעור. ובפסק דין שיש עליו ערעור ולא הוגש – עד לאחר תום תקופת הערעור. (ד) לענין סעיף 86 לפקודת הנזיקין רואים גמלה לפי חוק זה כזכות הנובעת מחוזה. (ה) שיטת ההיוון של קצבאות שנקבעה לפי סעיף 9(3), כוחה יפה גם לענין סעיף זה.
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995
סעיף: 328א. העברת סכום שנתי ממבטח למוסד בעד תאונות דרכים
328א. 46 (א) בסעיף זה-"דמי ביטוח"-סך כל התשלומים הנגבים ממבוטח בענף ביטוח רכב מנועי כמשמעותו בפקודת ביטוח רכב מנועי, לרבות עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, ולמעט עלות מימון הקרן ועלות אספקת השירותים; "חוק הפיצויים"-חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975; " מבטח"-כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, לרבות הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים; "עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים"-הסכום העודף שהועבר למבוטחים לפי סעיף 15(ד) לחוק הפיצויים; "עלות אספקת השירותים"-כהגדרתה בסעיף 12ד לחוק הפיצויים; "עלות מימון הקרן"-עלות מימון הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים לפי סעיף 15(א) עד (ג) לחוק הפיצויים; "פקודת ביטוח רכב מנועי"-פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970; "הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים"-כמשמעותה בחוק הפיצויים; "תאונת דרכים"-כהגדרתה בחוק הפיצויים. (ב) היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב מבטח לשלם פיצויים לפי חוק הפיצויים ורשאי המוסד לתבוע פיצוי על גמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה לפי סעיף 328(א), יחולו הוראות אלה: (1) המוסד לא יגיש תובענה כאמור בסעיף 328(א) או דרישה לתשלום כאמור בסעיף 328(א2) נגד מבטח, ולא תחול על מבטח חובת דיווח לפי סעיף 328(א1); (2) על אף האמור בפסקה (1), חייב בית משפט מבטח לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים, שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן זה, יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים; (3)-(5) (נמחקו).
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975
סעיף: 7. הגבלת זכאותם של נפגעים
7. נפגעים אלה אינם זכאים לפיצויים לפי חוק זה: (1) מי שגרם לתאונה במתכוון; (2) מי שנהג ברכב תוך הפרת החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב ללא רשות), התשכ"ד-1964, וכן מי שהיה מצוי ברכב ביודעו שנוהגים בו כאמור; (3) מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו, למעט רשיון שפקע מחמת אי-תשלום אגרה או מחמת הגבלה שהוטלה לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967; (4) מי שהרכב שימש לו, או סייע בידו, לביצוע פשע; (5) מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב; (6) בעל הרכב או המחזיק בו, שהתיר לאחר לנהוג ברכב כשאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה ושנפגע בתאונת דרכים שאירעה באותה נהיגה, בין בהיותו ברכב ובין מחוצה לו.
כל הזכויות שמורות ©
