עורך דין פלילי ראשון לציון

עורך דין פלילי בראשון לציון – מדריך מקיף לבחירת הייצוג הנכון

מבוא – מה חשוב לדעת על עורכי דין פליליים בראשון לציון

כאשר מתמודדים עם הליך פלילי או חקירה משטרתית, בחירת עורך דין פלילי מתאים יכולה להיות הגורם המכריע בתוצאת התיק. בראשון לציון, עיר הנמצאת תחת סמכות השיפוט של מחוז מרכז, פועלים עורכי דין פליליים מנוסים המתמחים במגוון רחב של עבירות ותיקים.

המערכת המשפטית הפלילית מורכבת ודורשת ידע מעמיק בחוק, בפסיקה ובהליכים המשפטיים. עורך דין פלילי מקצועי בראשון לציון יכול לספק את הייצוג הנדרש בכל שלבי ההליך הפלילי.

סוגי התיקים הפליליים הנפוצים בראשון לציון

עבירות אלימות ותקיפה

עבירות האלימות מהוות חלק משמעותי מהתיקים הפליליים הנדונים בבית המשפט בראשון לציון. תיקים אלו כוללים:

אלימות במשפחה – מקרים של תקיפה פיזית בין בני זוג או בני משפחה, הכוללים לעיתים פגיעה גופנית ונזק נפשי. עורך דין פלילי מנוסה יודע כיצד להתמודד עם המורכבות הרגשית והמשפטית של תיקים אלו.

תקיפה פשוטה וחמורה – עבירות הכוללות פגיעה גופנית במידות שונות, החל מסטירת לחי ועד לפגיעה המחייבת אישפוז. כל מקרה דורש גישה משפטית מותאמת לנסיבותיו הייחודיות.

תקיפת עובדי ציבור ועבירות נגד הסדר הציבורי

בית המשפט בראשון לציון דן לעיתים קרובות בתיקים של תקיפת עובדי ציבור, כולל שוטרים, פקחי עירייה ועובדי מוסדות ציבוריים. תיקים אלו נחשבים לחמורים במיוחד וטעונים ייצוג משפטי מקצועי.

איומים על עובדי ציבור מהווים עבירה נפרדת הדורשת התמודדות משפטית ייחודית. עורך דין פלילי בראשון לציון יכול לסייע בהבנת החומרה של האישומים ובבניית אסטרטגיית הגנה מתאימה.

עבירות רכוש וגניבות

עבירות הרכוש מהוות קטגוריה רחבה הכוללת מגוון פעולות בלתי חוקיות:

פריצה לבתים ועסקים – עבירות המתבצעות בדרך כלל בשעות הלילה או כאשר הנכס ריק מדיירים. החומרה של העבירה תלויה בערך הנזק ובאופן ביצוע הפריצה.

גניבת רכב וחלקי רכב – עבירות הפוגעות במשק הביטוח וביטחון האישי של האזרחים. עורך דין פלילי מנוסה יכול לבחון את חוקיות תהליך החקירה ואת איכות הראיות.

תפקידו של עורך הדין הפלילי

ייצוג בשלב החקירה והמעצר

השלב הראשוני של כל הליך פלילי הוא החקירה המשטרתית. עורך דין פלילי מקצועי יכול להשפיע משמעותית על מהלך החקירה ועל זכויות החשוד:

עורך הדין מייעץ לחשוד לגבי זכות השתיקה ומסביר את המשמעויות של הודאה או שיתוף פעולה עם החוקרים. החלטות שמתקבלות בשלב זה יכולות להשפיע על כל המהלך המשפטי.

בקשות לשחרור ממעצר מהוות חלק מרכזי בעבודת עורך הדין הפלילי. הצלחה בהשגת שחרור לחלופת מעצר יכולה לשפר משמעותיות את יכולת הנאשם להכין את הגנתו.

בחינת ראיות והליכי גילוי

עורך דין פלילי מנוסה בוחן בקפידה את חומרי החקירה ואת איכות הראיות נגד הנאשם:

בדיקת חוקיות הליכי החקירה – בחינה האם החקירה נוהלה על פי החוק והאם נשמרו זכויות החשוד. פגמים בהליך יכולים להוביל לפסילת ראיות.

ניתוח ראיות טכניות – בחינת תקינות הליכי איסוף ראיות, כולל ראיות DNA, טביעות אצבע וחומרים דיגיטליים. עורך דין מקצועי יכול לזהות חולשות בראיות ולהעלות ספקות סבירים.

הליכי דיון וטיעון

בשלב המשפט, תפקיד עורך הדין הפלילי מתרחב לכלל היבטי ההגנה:

בניית אסטרטגיית הגנה מותאמת לנסיבות התיק ולאישיות הנאשם. האסטרטגיה יכולה לכלול הכחשה מלאה, הגנת אליבי, או טיעון להקלה בעונש.

חקירה נגדית של עדי תביעה מהווה כלי חשוב להעלאת ספקות באמינות הראיות. עורך דין מנוסה יודע כיצד לחשוף סתירות בעדויות ולהטיל ספק בגרסת התביעה.

טיעונים לעונש והליכי שיקום

גם כאשר הנאשם מורשע, תפקיד עורך הדין הפלילי אינו מסתיים:

הכנת טיעונים לעונש הכוללת איסוף חומרים אישיים על הנאשם, המלצות מהקהילה ותוכניות שיקום. מטרת הטיעונים היא להשיג עונש מינימלי ולעודד את בית המשפט לאמץ גישה שיקומית.

ליווי בהליכי שיקום כמו טיפול בהתמכרויות, ייעוץ פסיכולוגי או שירות לתועלת הציבור. עורך הדין מוודא שהנאשם עומד בתנאי השיקום ומסייע בפתרון בעיות שעולות.

כיצד לבחור עורך דין פלילי בראשון לציון

ניסיון ומומחיות

בחירת עורך דין פלילי מתחילה בבדיקת הניסיון והמומחיות שלו:

עורך דין מנוסה בתחום הפלילי יכיר את המאפיינים הייחודיים של המערכת המשפטית המקומית ואת הנטיות השיפוטיות של השופטים בראשון לציון. ניסיון זה משפיע על יכולתו לבנות אסטרטגיית הגנה יעילה.

התמחות בסוג העבירה הרלוונטי לתיק חשובה במיוחד. עורך דין המתמחה בעבירות כלכליות עשוי שלא להיות הבחירה הטובה ביותר לתיק של עבירות אלימות.

זמינות ותקשורת

זמינות עורך הדין לתיק ולנאשם מהווה גורם קריטי בהצלחת הייצוג:

עורך דין איכותי יהיה זמין לשאלות ולהתייעצויות במהלך ההליך המשפטי. תקשורת שוטפת עם הלקוח מבטיחה שהנאשם מבין את המתרחש ושותף בקבלת החלטות אסטרטגיות.

שקיפות בגבי עלויות ותשלומים מונעת אי נעימות ומבטיחה כי הנאשם יוכל לתכנן את המימון של ההליך המשפטי.

המערכת המשפטית בראשון לציון

סמכות השיפוט

בית המשפט השלום בראשון לציון פועל תחת סמכות מחוז מרכז ודן ברוב התיקים הפליליים של תושבי העיר. הכרת המערכת המקומית ושל השופטים הפועלים בה מהווה יתרון משמעותי לעורך דין מקומי.

בית המשפט המחוזי תל אביב דן בעבירות חמורות יותר ובערעורים על פסקי דין של בית המשפט השלום. עורך דין פלילי מקצועי יכול לייצג נאשמים בשני הערכאות.

מאפייני השיפוט המקומי

השופטים בראשון לציון נוטים להתחשב בנסיבות האישיות של הנאשמים ובמאמצי השיקום שלהם. גישה זו מקנה חשיבות רבה להכנת טיעונים אישיים מרגשים ולהצגת תוכניות שיקום כאלטרנטיבה למאסר.

שיתוף פעולה עם רשויות החוק והודאה באשמה נתפסים לעיתים באופן חיובי על ידי בית המשפט, בתנאי שהם מלווים בחרטה אמיתית ובמחויבות לשיקום.

טיפים מעשיים לנאשמים בתיק פלילי

התנהגות במהלך החקירה

הימנעו מהצהרות ללא ייעוץ משפטי – זכותכם לדרוש נוכחות עורך דין במהלך החקירה. כל מה שתאמרו יכול לשמש נגדכם בבית המשפט.

התנהגות מכובדת כלפי החוקרים ועורך הדין תורמת ליצירת רושם חיובי שעשוי להשפיע על התייחסות המערכת אליכם.

הכנה למשפט

איסוף תעודות ומסמכים הקשורים לתיק ולנסיבות האישיות שלכם יסייע לעורך הדין בהכנת ההגנה. מכתבי המלצה מהקהילה, ממקום העבודה ומגורמים מקצועיים יכולים להשפיע על גזר הדין.

הכנה נפשית למשפט חשובה לא פחות. תהליך משפטי יכול להיות ממושך ומלחיץ, והכנה נאותה תסייע לכם להתמודד עם הלחץ.

סיכום – הבחירה הנכונה בעורך דין פלילי

בחירת עורך דין פלילי מתאים בראשון לציון מהווה החלטה קריטית שיכולה להשפיע על עתידכם. עורך דין מנוסה ומקצועי יכול להבדיל בין מאסר בפועל לבין עונש חלופי, בין הרשעה לבין זיכוי.

חשוב לזכור כי כל תיק הוא ייחודי ודורש גישה מותאמת אישית. עורך דין איכותי יקדיש זמן להבין את הנסיבות הספציפיות של התיק ואת הצרכים האישיים של הנאשם.

השקעה בייצוג משפטי איכותי היא השקעה בעתיד שלכם ושל משפחתכם. אל תחסכו במשאב החשוב הזה ובחרו בעורך דין שיעמוד לצדכם בכל שלבי ההליך המשפטי.
מומלץ להתעייץ עם משרד עורך דין פלילי בראשון לציון מומחה בתחום.

סימוכין

תפ (רמלה) 2614-11-13- רשות הטבע והגנים ירושלים נגד גלית נעמני open-document-icon שמות השופטים: הישאם אבו שחאדה [1] בנוסף לכך, העבירה נשוא כתב האישום היא עבירה מסוג עוון ותקופת ההתיישנות בגינה היא חמש שנים ולא שנה; ג. הטענה של הגנה מן הצדק, נעדרת כל בסיס וגם אם טעתה המאשימה בהגשת כתב האישום למחוז דרום, אין בטעות זו כדי להצדיק שימוש בסנקציה החריפה שמתלווה לטענת ההגנה מן הצדק, קרי ביטול כתב האישום. טענת חוסר סמכות מקומית 6. סעיף 6(א) לחוק סדר הדין הפלילי, קובע כדלקמן: "דנים נאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה כולה או מקצתה, או נמצא מקום מגוריו של הנאשם". 4 7. הנאשמת טוענת שהיא מתגוררת בראשון לציון. בנוסף, אין מחלוקת שהעבירה בוצעה בתחום השיפוט של עיריית ראשון לציון. סעי " סעיף 2א(א) לצו בתי המשפט (הקמת בתי משפט שלום ואזור שיפוטם) התש"ך – 1960, מגדיר את הביטוי "אזור שיפוט" כדלקמן: "אזור שיפוטו של בית משפט שלום, למעט בתי משפט השלום כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה המחוז שבו הוא נמצא". " סעיף 2א(ב) לצו בתי המשפט הנ"ל, מתייחס לבתי משפט במחוז חיפה ובמחוז הצפון שאינם רלוונטיים לענייננו. על כן, ברי שאזור השיפוט של בית משפט השלום ברמלה כולל בתוכו את כל המחוז שבו הוא נמצא, הוא מחוז מרכז, שכולל בין השאר גם את העיר ראשון לציון (ראו גם את הגבולות של המחוזות השונים כאמור בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם (ילקוט פרסומים תשי"ז מספר 531, מיום 11.4.57 , עמ' 761, לתיקוניה השונים של הודעה זו במהלך השנים)). 9. לסיכום, הטענה של הנאשמת שבית משפט השלום ברמלה נעדר הסמכות המקומית לדון בכתב האישום, נדחית. העבירה נשוא כתב האישום הינה עבירה מנהלית 10. בכתב האישום מיוחסת לנאשמת עבירה של נהיגה בחוף הים בניגוד לסעיפים 2 ו-7 לחוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים תשנ"ז – 1997. הצג פחות like dislike copy [2] בנוסף לכך, העבירה נשוא כתב האישום היא עבירה מסוג עוון ותקופת ההתיישנות בגינה היא חמש שנים ולא שנה; ג. הטענה של הגנה מן הצדק, נעדרת כל בסיס וגם אם טעתה המאשימה בהגשת כתב האישום למחוז דרום, אין בטעות זו כדי להצדיק שימוש בסנקציה החריפה שמתלווה לטענת ההגנה מן הצדק, קרי ביטול כתב האישום. טענת חוסר סמכות מקומית 6. סעיף 6(א) לחוק סדר הדין הפלילי, קובע כדלקמן: "דנים נאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה כולה או מקצתה, או נמצא מקום מגוריו של הנאשם". 4 7. הנאשמת טוענת שהיא מתגוררת בראשון לציון. בנוסף, אין מחלוקת שהעבירה בוצעה בתחום השיפוט של עיריית ראשון לציון. סעיף 2א(א) לצו בתי המשפט (הקמת בתי משפט שלום ואזור שיפוטם) התש"ך – 1960, מגדיר את הביטוי "אזור שיפוט" כדלקמן: "אזור שיפוטו של בית משפט שלום, למעט בתי משפט השלום כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה המחוז שבו הוא נמצא". 8. סעיף 2א(ב) לצו בתי המשפט הנ"ל, מתייחס לבתי משפט במחוז חיפה ובמחוז הצפון שאינם רלוונטיים לענייננו. על " על כן, ברי שאזור השיפוט של בית משפט השלום ברמלה כולל בתוכו את כל המחוז שבו הוא נמצא, הוא מחוז מרכז, שכולל בין השאר גם את העיר ראשון לציון (ראו גם את הגבולות של המחוזות השונים כאמור בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם (ילקוט פרסומים תשי"ז מספר 531, מיום 11.4.57 , עמ' 761, לתיקוניה השונים של הודעה זו במהלך השנים)). " לסיכום, הטענה של הנאשמת שבית משפט השלום ברמלה נעדר הסמכות המקומית לדון בכתב האישום, נדחית. העבירה נשוא כתב האישום הינה עבירה מנהלית 10. בכתב האישום מיוחסת לנאשמת עבירה של נהיגה בחוף הים בניגוד לסעיפים 2 ו-7 לחוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים תשנ"ז – 1997. הצג פחות like dislike copy החלטה | 25/02/2014 | שלום – רמלה מאזכרים – 0 | עמודים – 9 תפ (ראשון-לציון) 37262-11-09- מדינת ישראל נגד פלוני open-document-icon שמות השופטים: ארז יקואל [3] (להלן: "המתלוננת") הנם בני זוג המתגוררים ברחוב __ בעיר ראשון לציון. מעו " מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי, ביום 29.11.09 , סמוך לשעה 20:30 במהלך ויכוח בביתם, הדף הנאשם את המתלוננת בגבה, באמצעות ידיו, לעבר חדר השינה בביתם. הנאשם הטיח את המתלוננת על מיטה, נשכב עליה ובעודו מנסה לחטוף מכשיר טלפון מידה, הכה אותה מספר פעמים בפניה. בתגובה, בעטה המתלוננת בנאשם במטרה להרחיקו מעליה. כתוצאה ממעשי הנאשם, סבלה המתלוננת מסימני שפשוף אדומים בפניה. " במוקד הדיון ניצבת השאלה שבמחלוקת בין הצדדים, בדמות החזרה המתבקשת מהרשעת הנאשם. 4. בתימוכין באסמכתאות, עתרה ב"כ המאשימה להותיר את הרשעת הנאשם בעינה ולהשית עליו מאסר מותנה, פיצוי וצו של"צ. הודגשו חומרת מעשי הנאשם והצורך להחמיר בענישת עבריינים כמותו כדי להוקיע מעשי אלימות במשפחה. לגישת המאשימה, המלצת שירות המבחן לסיים את ההליך ללא הרשעה, אינה הולמת את מכלול הנסיבות ובהן תיאור הסלמה והתדרדרות במערכת היחסים הזוגית של הנאשם והמתלוננת, עד כדי אלימות נפשית, מילולית ופיסית. עוד נטען כי על אף שהנאשם השתלב בהליך טיפולי מיוזמתו, הוא הורחק ממנו, משנוכחותו פגעה בהתקדמות הקבוצה הטיפולית. עוד נטען כי הרשעת הנאשם לא תפגע בתעסוקתו מזה שנים כגנן. 5. בתימוכין באסמכתאות, עתרה ב"כ הנאשם לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהימנע מהרשעת הנאשם. הודגשו חלוף הזמן, המצא מעשה העבירה שלא ברף עליון של חומרה, יוזמתו של הנאשם בשילובו במרכז למניעת אלימות במשפחה וניסיונו להציל את מסגרת נישואיו, עברו הנקי, הפנמת פסול מעשיו, היותו מפרנס יחיד של משפחתו, העדר הסתבכות נוספת בפלילים מאז קרות אירוע כתב האישום, קיומה של סבירות נמוכה לחזרתיות על מעשיו, השלכות הרשעתו בדין על תעסוקתו האפשרית כמתווך מקרקעין, הישגיו בהליך השיקומי ונכונותו לפעול להצלחתו. הצג פחות like dislike copy גזר דין | 08/08/2013 | שלום – ראשון לציון מאזכרים – 8 | עמודים – 8 עפ"ג (מרכז) 33905-06-24- חיים אברג'יל נגד ' מדינת ישראל open-document-icon שמות השופטים: ברנט,בורנשטין,מיכלס [4] ישראל פסק דין רקע ועובדות כתב האישום 1. ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (השופטת הבכירה ט' אוסטפלד נאוי) מיום 12.5.2024 שניתנה בת"פ 32739-10-20 ובשלושה תיקים נוספים, בגדרם הורשע המערער על יסוד הודאתו, לאחר שמיעת חלק מהראיות, בעבירות הבאות: בת"פ 32739-10-20: איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק); ניסיון תקיפה סתם, לפי סעיף 379 יחד עם סעיף 25 לחוק; היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק. בת"פ 66107-07-20: איומים, לפי סעיף 192 לחוק. בת"פ 62353-11-20: איומים, לפי סעיף 192 לחוק; היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק; תקיפת שוטר כדי להכשילו (3 עבירות), לפי סעיף 274(1) לחוק; תקיפת עובד ציבור (3 עבירות), לפי 382א(א) לחוק; ניסיון תקיפת עובד ציבור, לפי סעיף 382א(א) יחד עם סעיף 25 לחוק. בת"פ 14458-04-21: איומים, לפי סעיף 192 לחוק. 2. בגין כלל העבירות נגזרו על המערער העונשים הבאים: א. מאסר בפועל למשך 12 חודשים. ב. מאסר למשך 6 חודשים אותו לא יישא המערער אלא אם יעבור בתוך תקופה של 3 שנים מיום מתן גזר הדין על כל עבירת אלימות או עבירה בה הורשע. ג. קנס בסך 1,200 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. ד. פיצוי בסך 500 ₪ לכל אחד מארבעה מתלוננים בשניים מהתיקים. הערעור מופנה כנגד רכיב עונש המאסר בפועל. 3. על " על פי עובדות כתב האישום המתוקן בת"פ 32739-10-20, ביום 25.5.2020 התקשר המערער לאגף רישוי עסקים בעיריית ראשון לציון ואיים על עובדת האגף כי יבוא לעירייה "לעשות בלגן", יביא קרש, יכה בראש את מנהל האגף (להלן: המתלונן) וירביץ. על פי עובדות כתב האישום המתוקן בת"פ 32739-10-20, ביום 25.5.2020 התקשר המערער לאגף רישוי עסקים בעיריית ראשון לציון ואיים על עובדת האגף כי יבוא לעירייה "לעשות בלגן", יביא קרש, יכה בראש את מנהל האגף (להלן: המתלונן) וירביץ. כן שוחח המערער עם המתלונן בטלפון, ואיים שיגיע לעירייה כדי "לטפל בהם". בעקבות כך, הגיעו שוטרים לבית המערער על מנת לעכבו. המערער התנגד לעיכוב, נעצר, ולאחר שהוכנס לניידת המשטרה, החל להתפרע ואגב כך גרם לניידת נזק בשווי של 455 ₪. " הצג פחות

פסיקה רלוונטית

רע"פ 1183/18- דולב ששון נגד מדינת ישראל open-document-icon שמות השופטים: א שהם לצורך קביעת עונשו של המבקש בגדרי המתחם, התייחס בית משפט השלום לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות. בית משפט השלום ראה, בין היתר, כשיקולים לקולה את הודאתו של המבקש באשמה; את העובדה כי המבקש לקח אחריות, באופן חלקי, על ביצוע העבירות; את העובדה שבדיקות השתן שנערכו למבקש נמצאו נקיות; את העובדה שלא נפתחו נגד המבקש תיקים נוספים מאז ביצוע העבירות; ואת העובדה כי הטלת עונש מאסר תפגע ביכולתו של המבקש לכלכל את עצמו. כנסיבה לחומרה ראה בית משפט השלום את העובדה כי המבקש התקשה לעמוד בתנאי צו השל"צ שהוטל עליו, בהליך קודם. בית משפט השלום הבהיר, בהקשר זה, כי אין זה המקרה המצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום; וכי הטלת ענישה מקלה, שאינה כוללת רכיב של מאסר ולו לריצוי בדרך של עבודות שירות, "תעביר מסר שגוי לכלל הציבור ותפגע קשות בשיקולי הרתעת הרבים". לאחר זאת, השית בית משפט השלום על המבקש את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ב"פתחון לב" בראשון לציון; 5 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור המבקש כל עבירת סמים מסוג פשע, למשך 3 שנים; 3 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור המבקש כל עבירת סמים מסוג עוון, למשך 3 שנים; ו-12 חודשי פסילה על תנאי, לבל יעבור המבקש כל עבירה על פי פקודת הסמים המסוכנים, למשך 3 שנים. 6. המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, אשר כוון כלפי הרשעתו בדין ולחילופין כלפי חומרת העונש שהושת עליו. ביום 04.02.2018 , דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו של המבקש, בקובעו כי אין מתקיימים, בעניינו של המבקש, שני התנאים ליישומו של חריג אי ההרשעה. בית המשפט המחוזי הבהיר, בהקשר זה, כי: "גם אם העבירות נשוא הרשעתו של המערער לא הושלמו, דהיינו, הסמים לא עברו לחזקתו של הקונה המיועד, ולא ניתנה תמורה עבורם, אין בכך כדי להצדיק אי הרשעה לאור מהות הסם נושא העסקאות, לאור המדובר בשתי עסקאות שנעשו בסמיכות זמנים יחסית ולאור הפגיעה של העסקאות, גם אם לא הושלמו, באינטרסים המוגנים שבהן פוגעות עבירות הסמים". הצג פחות like dislike copy enlarge החלטה | 20/03/2018 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 18 | עמודים – 8 בג"צ 295-65- הלל אופנהימר נגד ש"ר הפנים והבריאות open-document-icon שמות השופטים: זילברג,לנדוי,כהן בשעת מסירת תלונתך הצענו לך להתפשר עם הצד שכנגד, ואף עתה אנו חוזרים על הצעתנו זו, בה אנו רואים את הפתרון הטוב ביותר. אם אינך מוכן לקבל את הצעתנו, הריני מפנה את תשומת לבך לסעיף 19 מפקודת שיפוט בתי-משפט השלום, 1947, לפיו הזכות בידיך לפנות לבית-המשפט ולהגיש תביעה פלילית פרטית. " על-אף הביקורת שראה בא-כוח העותרים למתוח על עמדה משטרתית זו, אין אני יכול לגלות בה פגם. מקום שזכות האישום בשל עבירה פלונית היא זכות השמורה לרשויות התביעה הכללית בלבד, והמשטרה מסרבת להיזקק לתלונת אזרח על עשיית מעשה שיש בו לכאורה משום עבירה זאת, חייבת המשטרה להפנות תשומת לב המתלונן לזכותו להגיש ערר על סירוב המשטרה ולציין נימוקי הסירוב (סעיפים 57 ו58- לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה1965-). מה שאין כן בעבירות המנויות בתוספת לחוק סדר הדין הפלילי, ועבירות לפי סעיף 11 לחוק דנא בכלל זה: דייה למשטרה בהפנותה את המתלונן ישירות לבית-המשפט, ואין היא חייבת לתת נימוקים לסירובה להאשים; עצם קיום זכות המתלונן, להביא קובלנתו ישירות לבית-המשפט, נימוק מספיק הוא לסירובה. (לענין זה לא חידש חוק סדר הדין הפלילי מאומה לעומת החוק כפי שעמד בתקפו בשעת הגשת תלונתו של העותר דנן). ואשר לעצה היעוצה לעותר במכתב המשטרה, שיטיב לעשות אם יתפשר עם יריבו, אפשר אולי לטעון כי ייעוץ ממין זה חורג ממסגרת תפקידיה של המשטרה ושיש בו משום התנדבות מיותרת – אבל אי-אפשר לטעון שהעצה היעוצה אינה טובה ונבונה או אינה לענין ולתועלת. אנשי המשטרה ערים לכך מה מאד ממושכים ויגעים עלולים להיות ההליכים בבתי-המשפט על כל דרגותיהם ומה רבו ההוצאות הכרוכות בהתדיינות כזאת; ואין אני רואה פסול בגילוי דעתם שההוצאות המרובות הללו עשויות להיות שקולות כנגד ההוצאות שיש להשקיען על-מנת להגיע לידי הסכם מעשי עם הצד שכנגד. הצג פחות like dislike copy enlarge צו | 03/02/1966 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 78 | עמודים – 20 ע"פ 236/88- אברהם איזמן נגד מדינת ישראל open-document-icon שמות השופטים: מ שמגר,מ אלון,י קדמי הרי במשפט פלילי רובצת על התביעה החובה להוכיח אשמתו של הנאשם מעל לכל ספק סביר, והסניגור רשאי לתקוף אמינותה של עדות המובאת בפני בית המשפט על ידי המדינה ולהצביע על החללים או על הסדקים, אשר קיימים לדעתו במבנה העובדתי והמשפטי של התיזה של התביעה. בשינויים הנובעים מן העניין בכל הנוגע למידת ההוכחה המתחייבת על פי החוק, חלים דברים אלה גם בהליך אזרחי. אגב, המקובל הוא שעורך דין איננו מעיד כעד במשפט בו הוא מופיע כטוען. החיץ הדיוני והחזותי האמור הוא בעל חשיבות רבה מבחינת התווית התחום אשר בתוכו הפרקליט פועל, ומבחינת אמת המידה המיושמת בבחינת הדברים אותם הוא משמיע בטיעונו. ההופעה בבית המשפט הגבוה לצדק איננה יוצרת, כשלעצמה, שוני במערכת החובות המתוארת של הפרקליט, אולם אופי הדיון וצורתו יכולים להשפיע, במידה מסויימת, על תיאור תפקידו של הפרקליט: להבדיל מן ההליך הפלילי, אין עורך הדין מגן על התיזה של לקוחו על ידי תקיפתה ודחייתה של התיזה של התביעה וראיותיה. הדיון בעתירה מתבסס מעיקרו על הטענות המועלות על ידי העותר, שהוא יוזם ההליך, אשר על יסודן הוא מבקש לשכנע את בית המשפט באמיתות עתירתו וצידקתה, כדי שיפעיל את סמכויותיו לטובתו על ידי מתן צו החלטי, הוראה שיש בה משום הכרעה בזכותו. לשון אחרת, העותר מבקש להניע את בית המשפט למתן צו שיפוטי על יסוד מערכת הנתונים העובדתית והמשפטית, הנפרשת על ידיו בפני בית המשפט. עניינית ומהותית זהות חובותיו של הפרקליט בכל הליך; הוא מייצג את לקוחו וטוען בשמו. אולם, גם כמייצג של לקוח יש סייגים החלים עליו: ראשית, אל לו להעיד מיוזמתו בשמו בתיק בו הוא מופיע, ולערבב את הייצוג עם ההזדהות האישית. הצג פחות like dislike copy enlarge פסק דין | 12/08/1990 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 96 | עמודים – 34 על"ע 19/88- אברהם איזמן נגד ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו open-document-icon שמות השופטים: ג בךא חלימה,י מלץ אולם עם הרשעתו של עורך הדין מתהווה מצב שונה מבחינה מהותית. חזקת החפות מפשע אינה קיימת עוד, וכפי שבית משפט הדן בעבירה פלילית משנה את עמדתו בענין שלילת חרותו של נאשם, או שחרורו בערבות, עם מתן פסק דין מרשיע נגדו, כך גם תגבר נטיתו של בית הדין המשמעתי להורות במקרים מתאימים על השעיתו הזמנית של עורך דין, לאחר שקבע בפסק דין מנומק, כי אשמתו של עורך הדין הוכחה כדבעי. [382] כדי לסכם נקודה זו: אין בדחיית בקשתו של הקובל להשעות זמנית את עורך הדין הנאשם בשלב הקודם למתן פסק הדין בערכאה הראשונה, על פי סעיף 78(ג) לחוק, כדי להוות מניעה להגשת בקשה חדשה להשעיה זמנית, הפעם לפי סעיף 78(ב) לחוק, לאחר הרשעת הנאשם בדין. 7. טיעונו של בא-כוח המערער, לגופו של ענין, מתמקד בשתי טענות עיקריות: א. פסק הדין של בית המשפט המחוזי, לפיו הורשע המערער בדין, הינו מוטעה, וקיימים סיכויים טובים ביותר לביטולו על ידי ערכאת הערעור. ב. אפילו אם ההרשעה בפרט זה או אחר הינה מבוססת, הרי אין המדובר בעבירות, אשר מבחינת חומרתן מצדיקות נקיטה באמצעי כה חריף ודראסטי כמו מתן צו להשעיתו הזמנית של עורך הדין מלעסוק במקצועו, כל עוד לא ניתן פסק דין סופי במשפטו. 8. לצורך בחינתן של טענות אלה נזכיר תחילה בתמצית מהם המעשים אשר בביצועם נמצא המערער אשם בבית המשפט המחוזי: המערער ייצג כעורך-דין ארבעה לקוחות אשר רכשו מועדון לילה. למועדון לא היה רשיון הפעלה על פי חוק. המשטרה התנגדה להוצאת הרשיון מהטעם שעל פי המידע שברשותה חלק מבעלי המועדון או מרוכשיו הינם בעלי עבר פלילי. המערער הגיש בענין זה עתירה לבג"צ. אחד מארבעת רוכשי המועדון, אדם בשם ויקטור ברנס (להלן ברנס), היה, לידיעת המערער, בעל עבר פלילי. הצג פחות like dislike copy enlarge פסק דין | 05/12/1988 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 7 | עמודים – 6 בש"פ 8525-10- העורר פלוני נגד מדינת ישראל open-document-icon שמות השופטים: ע ארבל מונח בפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת מ' ברנט) מיום 16.11.10 , שבה התקבל ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת ש' זמיר), ונקבע כי יש לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. החלטות אלה התקבלו במסגרת הליך ת"פ 30476-08-10 (להלן: ההליך השני), כאשר במקביל מתנהל נגד העורר הליך נוסף שנפתח קודם לכן בת"פ 3802/09 (להלן: ההליך הראשון), גם הוא בבית משפט השלום בראשון לציון. יובהר כי ההחלטה לעצור את העורר מתייחסת לדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים נגדו בהליך השני. 1. ביום 13.8.09 הוגש נגד העורר ואדם נוסף (להלן: השותף) כתב אישום בת"פ 3802/09 (ההליך הראשון) לבית משפט השלום בראשון לציון. בכתב האישום (המתוקן) מיוחסות לעורר עבירות של ניסיון התפרצות למקום מגורים בצוותא, התפרצות למקום מגורים בצוותא, הסגת גבול כדי לעבור עבירה בצוותא, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא ביטוח, גניבה בצוותא, תקיפה סתם ותקיפה בנסיבות מחמירות. בתמצית, מגוללים חמשת האישומים בכתב האישום סדרת פריצות שבוצעו על ידי העורר, חלקן ביחד עם השותף וחלקן ביחד עם אדם אחר, לבתים בראשון לציון ובנס ציונה. 2. עם הגשת כתב האישום בהליך הראשון הגישה המשיבה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו. בית משפט השלום (כב' השופט א' שוורץ) שחרר את המשיב לחלופת מעצר – מעצר בית מלא בבית אמו בתנאי פיקוח אלקטרוני. בית המשפט ציין כי מה שהטה את הכף לטובת ההחלטה על חלופת המעצר הוא העובדה ששותפו של העורר שוחרר למעצר בית מלא. כמו כן, צוינה לזכותו של העורר העובדה שהודה באישומים המיוחסים לו כבר בחקירה במשטרה ושיתף פעולה עם רשויות החוק. הצג פחות like dislike copy enlarge החלטה | 01/12/2010 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 3 | עמודים – 5 ע"פ 4599/12- יניב אברגל נגד מדינת ישראל open-document-icon שמות השופטים: א רובינשטיין,ח מלצר,צ זילברטל בערעור נטען כי לא ניתן ביטוי מספיק לאשר נכתב בתסקיר שירות המבחן, לרבות ביצוע של"צ מוצלח בעבר והתנדבות. הובאו דוגמאות לעונשים בעבירה של סיכון חיי אדם שהוטלו מתחת לרף של ארבע שנות מאסר. ג. לקראת הדיון עיינו בתסקיר עדכני של שירות המבחן למבוגרים, בו הובאה התרשמות השירות ממאמץ המערער להתמודדות מקדמת, בשלוש קבוצות טיפול וכן בשיחות אישיות; הוא מתואר כמגלה תובנות טובות יותר לשליטה עצמית והכרה בחומרת עבירתו, תוך כעס עצמי על התנהגותו בעבירות והתבוננות עצמית. שירות המבחן סבר, נוכח האקטיביות במסלולי השיקום, כי אין מניעה לקיצור תקופת המאסר, ולוא סמלית. נציגת השירות חזרה בפנינו על כך, ודיברה על רצון להשתלב ושינוי משמעותי. ד. בדיון טען הסניגור למערער, בהביאו דוגמאות לפסיקה פחותה מן הרף הנורמטיבי, ועתר ליתן משקל רב יותר להודאה, לחרטה ולשיקום. צוין כי כיום מצוי המערער באגף נקי מסמים. באת כוח המדינה טענה כי היה מדובר במרדף מסוכן ביותר, ובית המשפט קמא כבר הקל עם המערער. ה. עיינו בגיליונות הרישום הפלילי והתעבורתי. אכן אף שמדובר במאסר ראשון כבר עמד המערער, בן 37, בטרם תיק זה שש פעמים לפני בתי המשפט, מאז היותו נער ב-1993, בעבירות רכוש, סמים ואלימות; ועברו התעבורתי כולל 13 הרשעות, לרבות פסילות. יתר על כן, אל נכון ציינה באת כוח המדינה, כי בפרוטוקול דיון בעבירת אלימות מ- 2.11.09 בבית משפט השלום בראשון לציון הביע המערער "חרטה עמוקה למה שעשיתי. מכל הלב אני אומר את זה. אני מבקש פעם אחת. הצג פחות like dislike copy enlarge פסק דין | 04/05/2013 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 6 | עמודים – 3 ב"ש (רחובות) 1036/08- מדינת ישראל נגד בן סימון מוטי open-document-icon שמות השופטים: נירה דסקין טיעוני ב"כ הצדדים שטוחים ומפורטים כמשנה סדורה בפרוטוקול, ובאשר לתסקיר הרי זה מונח בפני ב"כ הצדדים ומחמת צנעת הפרט כמובן לא יפורט האמור בו אך כמובן שנתתי דעתי גם לאמור בתסקיר. 12. ברור הוא שהמדובר במעשים לכאורה חמורים, אשר יש בהם לא רק משום פגיעה במתלוננת אלא אף ביזוי כבודה. מדובר במעשים אשר מפרים את זכויותיה של המתלוננת לפרטיותה ולגופה ומשנה חומרה מוצאת אני בנסיבות בהן מדובר במישור מערכת יחסים בין המשיב למתלוננת במסגרת עבודתם, ודהיינו בעוד המתלוננת הינה פקחית בחברת הביטחון העירונית של עיריית ראשון לציון הרי המשיב שימש במועדים הרלבנטיים אחראי משמרת בחברה, ובתור שכזה מצויה המתלוננת בכפיפות מסוימת כלפיו מבחינת מעמדה בעבודה. 13. נופך של חומרה מוצאת אני בכך שלאחר שהתברר למשיב כי המתלוננת החליטה להעביר את נשוא האישומים לטיפול האחראיים בעירייה, אמר לאַחר כי "לא יוותר לה, והוא הולך עם זה עד הסוף. . . ייקח את האקדח וכן אמר שאם הוא ייפול המתלוננת תיפול איתו. . . המשפחה שלו תיהרס, אין לו מה להפסיד". המדובר באמירות שנודף מהן ריח קשה של אלימות מילולית, מה שמחמיר את רושם המסוכנות העולה מכתב האישום בכללותו. 14. הנה כי כן, בפנינו עילת מעצר מוצקה. 15. כמצוות המחוקק יש לבחון בכל עת שאלת קיומה של חלופת מעצר אשר פגיעתה בחירותו של אדם פחותה. 16. במקרה שלפני נהגה התביעה בהגינות כאשר מלכתחילה היתה הסכמה לשקילת חלופת מעצר. 17. יחד עם זאת, מחלוקת נטושה בין הצדדים באשר לטיבה ומהותה של אותה חלופה. 18. מתסקיר שירות המבחן עולה, כי ניתן לקדם פני המסוכנות בחלופת מעצר שעניינה שהייה בתנאי מעצר בית מלא, כאשר שירות המבחן מתרשם שיש בתנאים המגבילים כדי לאיין את רמת הסיכון. הצג פחות like dislike copy enlarge החלטה | 09/03/2008 | שלום – רחובות מאזכרים – 1 | עמודים – 3 עפ"ג (מרכז) 33905-06-24- חיים אברג'יל נגד ' מדינת ישראל open-document-icon שמות השופטים: ברנט,בורנשטין,מיכלס ישראל פסק דין רקע ועובדות כתב האישום 1. ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (השופטת הבכירה ט' אוסטפלד נאוי) מיום 12.5.2024 שניתנה בת"פ 32739-10-20 ובשלושה תיקים נוספים, בגדרם הורשע המערער על יסוד הודאתו, לאחר שמיעת חלק מהראיות, בעבירות הבאות: בת"פ 32739-10-20: איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק); ניסיון תקיפה סתם, לפי סעיף 379 יחד עם סעיף 25 לחוק; היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק. בת"פ 66107-07-20: איומים, לפי סעיף 192 לחוק. בת"פ 62353-11-20: איומים, לפי סעיף 192 לחוק; היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק; תקיפת שוטר כדי להכשילו (3 עבירות), לפי סעיף 274(1) לחוק; תקיפת עובד ציבור (3 עבירות), לפי 382א(א) לחוק; ניסיון תקיפת עובד ציבור, לפי סעיף 382א(א) יחד עם סעיף 25 לחוק. בת"פ 14458-04-21: איומים, לפי סעיף 192 לחוק. 2. בגין כלל העבירות נגזרו על המערער העונשים הבאים: א. מאסר בפועל למשך 12 חודשים. ב. מאסר למשך 6 חודשים אותו לא יישא המערער אלא אם יעבור בתוך תקופה של 3 שנים מיום מתן גזר הדין על כל עבירת אלימות או עבירה בה הורשע. ג. קנס בסך 1,200 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. ד. פיצוי בסך 500 ₪ לכל אחד מארבעה מתלוננים בשניים מהתיקים. הערעור מופנה כנגד רכיב עונש המאסר בפועל. 3. על פי עובדות כתב האישום המתוקן בת"פ 32739-10-20, ביום 25.5.2020 התקשר המערער לאגף רישוי עסקים בעיריית ראשון לציון ואיים על עובדת האגף כי יבוא לעירייה "לעשות בלגן", יביא קרש, יכה בראש את מנהל האגף (להלן: המתלונן) וירביץ. הצג פחות like dislike copy enlarge פסק דין | 02/11/2024 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 0 | עמודים – 14 ת"פ (רחובות) 2016/00- מדינת ישראל נגד א י open-document-icon שמות השופטים: ירון לוי יסוד הודאתו הורשע הנאשם, בעבירות המיוחסות לו בתיק העיקרי (ת. פ 002016/00), ובעבירות המיוחסות לו ב- 6 תיקים שצורפו כמפורט בכותרת, וכן בעבירות ב- 6 תיקי חקירה – של תחנת משטרת ראשון לציון – פ. א. 4906/00, פ. א. 7091/00, פ. א. 6134/00, פ. א. 3343/01, פ. א. 13273/99 ו- פ. א. 4972/01 שאף הם צורפו לתיק העיקרי. ואלה העבירות בהן הורשע הנאשם: א. פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 334 335(א)(1) לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"). ב. איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין (5 עבירות). ג. תקיפה חבלנית, לפי סעיף 380 לחוק העונשין. ד. מעשי פזיזות לפי סעיף 338 (5) לחוק העונשין. ה. החזקת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186 (א) לחוק העונשין. ו. העלבת עובד ציבור, לפי סעיף 288 לחוק העונשין (2 עבירות). ז. התפרצות לרכב, לפי סעיף 413 (ו) לחוק העונשין (2 עבירות). ח. גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין. ט. תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין (3 עבירות). י. הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287 לחוק העונשין (6 עבירות). יא. נסיון תקיפה, לפי סעיפים 379 ו- 25 לחוק העונשין. יב. נסיון התפרצות לרכב, לפי סעיפים 25 ו- 413 (ו) לחוק העונשין. יג. תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 273 לחוק העונשין. יד. הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין. טו. היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין. הצג פחות like dislike copy enlarge גזר דין | 20/11/2001 | שלום – רחובות מאזכרים – 2 | עמודים – 4 ב"ש (רמלה) 51/09- מדינת ישראל נגד כהן דודי open-document-icon שמות השופטים: טאובר רחל מעיון בתיק הפלילי של בית המשפט בראשון לציון, בו נידון ל- 9 חודשי מאסר עולה כי המשיב הפקיד כבר סך של 25,000 במזומן לצורך עיכוב ביצוע והוא משוחרר בתנאים ובחתימת ערב צד ג' ולפיכך נאשם שמשוחרר בתנאים בתיק בו הוא נשפט, ומבצע עבירה תוך כדי שחרור בתנאים, הוא נאשם המסוכן לציבור. כבר נקבע בב"ש 1962/07 של בית המשפט המחוזי, כי קיימת עילת מעצר הצומחת על רקע העובדה שהמשיב אינו מציית לצווי בית משפט שפסלו אותו מלהחזיק רשיון נהיגה וממשיך לנהוג ובכך מזלזל באופן בוטה בחוקי התעבורה ומעיד על עצמו כי הוא מסוכן לציבור. הפועל היוצא מכך הוא שמתחייב כי ינקטו אמצעים להגנת הציבור מפניו. מעשיו של העורר מעידים על מסוכנותו, ומצדיקים את מעצרו מתוך מטרה לשמור על שלום הציבור מפניו. כמו כן נקבע כי קשה לתת אמון באדם אשר מפר את צווי בית משפט ובמקרה שלפני אדם שהורשע בדין שלוש פעמים ועצם עיניים בכך שפנה לעורך דין בקיוסק, עורך דין אנונימי, נתן לו כסף ללא קבלות, וסבר כי למרות פסקי דין של שלושה בתי משפט בהם הופיע עם עורכי דין מן השורה, ניתן במחי יד לבטל שלושה פסקי דין באמצעות מסמך שעל פניו נראה מזוייף. בבש"פ 2465/05 נתנה כב' השופטת ארבל בבית המשפט העליון את החלטתה לאחר שהיה מונח בפניה תסקיר מעצר אודות העורר. אינני יכולה לקבוע ללא תסקיר מעצר כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר היינו במעצר בית מלא ובערבויות נוספות וזאת לאור עברו הפלילי של המשיב וגם לאור עברו התעבורתי. הצג פחות

חקיקה רלוונטית

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 open-document-icon סעיף: 60. העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי 60. (א) בסעיף זה-"פרקליט"-פרקליט כאמור בסעיף 12(א)(1)(א); "ראש יחידת תביעות"-קצין משטרה שהוסמך לתובע משטרתי ומונה לראש יחידת תביעות במשטרה; "תובע משטרתי"-שוטר שהתמנה כאמור בסעיף 12(א)(2) (ב) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע למעט עבירות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו–(ד), או בעבירת עוון המנויה בחלק א' לתוספת הראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט. (ג) (1) חומר שהושג בחקירה בעבירה שאינה פשע ואינה עבירה המנויה בחלק א' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לטיפולו של תובע משטרתי. (2) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע המנויה בחלק ב' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לראש יחידת תביעות לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות. (ד) חומר שהושג בחקירה בעבירה המנויה בחלק ג' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, אלא אם כן החליט פרקליט המחוז, בתיק מסוים, כי בשל העדר חומרה יתרה בנסיבות ביצוע העבירה ואי–מורכבות הראיות, מוצדק להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות. (ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ג)-(1) פרקליט מחוז רשאי להחליט כי חומר חקירה בתיק מסוים שהושג בעבירת פשע או עוון, שהיא בתחום טיפולו של תובע משטרתי או בסוג מסוים של תיקים או עניינים כאמור-יועבר לטיפולו של פרקליט; (2) פרקליט מחוז רשאי להחליט, לאחר שבחן את חומר החקירה שהועבר אליו, כי חומר חקירה בתיק מסוים שהועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף קטן (ב), יועבר לטיפולו של תובע משטרתי, אם מצא כי חומר החקירה אינו מגלה עבירה מסוג העבירות שבתחום טיפולו של פרקליט לפי סעיף זה, אלא בתחום טיפולו של תובע משטרתי. הצג פחות like dislike copy enlarge חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 open-document-icon סעיף: 23. סמכות שוטר לעצור בלא צו 23. (א) שוטר מוסמך לעצור אדם אם יש לו יסוד סביר לחשד שאותו אדם עבר עבירה בת מעצר והתקיים אחד מאלה: (1) האדם עובר בפניו או עבר זה מקרוב עבירה בת מעצר, והוא סבור, בשל כך, שהוא עלול לסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה; (2) יש לו יסוד סביר לחשש שהחשוד לא יופיע להליכי חקירה; (3) יש לו יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי-מעצרו יביא לידי שיבוש הליכי משפט ובכלל זה העלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת; (4) יש לו יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה; (5) האדם חשוד שעבר אחד מאלה: (א) עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם; (ב) עבירת בטחון כאמור בסעיף 35(ב); (ג) עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, למעט עבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי; (ד) עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר; (ה) עבירת אלימות בבן משפחה כמשמעותו בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (6) האדם משוחרר בערובה, ויש יסוד סביר להניח כי הוא הפר תנאי מתנאי השחרור או כי הוא עומד להימלט מהדין או שהוא עצור במעצר בפיקוח אלקטרוני, ויש יסוד סביר להניח כי הוא הפר תנאי מתנאי תכנית הפיקוח, או שיש יסוד סביר לחשש שהוא נמלט ממשמורת חוקית; (7) בחוק זה, "עבירה בת מעצר" – כל עבירה למעט חטא. (ב) שוטר מוסמך לעצור אדם ולהביאו לתחנת המשטרה לתכלית שלשמה ביקש לעכבו, אם האדם אינו מציית להוראותיו שניתנו על פי סמכויות העיכוב המסורות לו בדין, או אם הוא מפריע לו להשתמש בסמכויות העיכוב. (ג) לא ייעצר אדם לפי סעיף זה אם ניתן להסתפק בעיכוב. הצג פחות like dislike copy enlarge הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה open-document-icon סעיף: 6. הסמכות לגניזה ולסגירה של תיקי חקירה מסוג א"ת, פ"ח ופ"א ק ראש מח"ק עוזר ראש משרד חקירות*** קצין אח"ק ראש ימ"ר ראש יחידה ארצית סגן קצין אח"ק ראש ענף חקירות סגן ראש יחידה ארצית ראש לשכת חקירות ראש ענף סיור ומבצעים** ראש מפלג ביחידה ארצית ראש לשכת סיור ומבצעים** ראש יחידת תביעות ראש מדור במח"ק ראש יחידת תביעות ראש מפלג ב ימ"ר ראש מחלק חקירות בלשכת חקירות*** ראש יחידת הונאה מחוזית קצין נוער*** ראש יחידת סמים מחוזית קצין נוער * רק בעילות: אין עניין לציבור, החשוד או הנאשם אינו בר-עונשין מטעמי גיל, ומות החשוד או הנאשם. ** רק בעבירות שבהן מטפל מגזר הסיור. *** הסמכות הנתונה לבעל תפקיד זה לסגור תיקי חקירה, מסוג פ"א, מעילות חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור, בעבירות שאינן בתוספת השניה לחוק הסדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, טעונה אישור ראש מח"ק. אופן קבלת האישור ייעשה בדרך ובתנאים המנויים בסעיף 6. ג. 5) שלהלן, בהתאם לצורך. ב. השהיית חקירה וסגירת תיקי חקירה בתיקי חקירה מסוג פשע 1) בעבירות מסוג פשע ובעבירות מסוג עוון, שבסמכות הפרקליטות, נתונה הסמכות לסגירת תיקי חקירה, מכל העילות, רק לפרקליט המחוז, וזאת גם בתיקים שהועברו ליחידת התביעות. 2) למרות האמור לעיל, נתונה לקצינים ובעלי התפקידים המפורטים בטבלה שלהלן, סמכות השהיית החקירה, בדרך של סגירת תיק חקירה מסוג פ"א, מהעילה: "העבריין לא נודע", וסגירת תיק חקירה מסוג פ"א מהעילות: "מות החשוד או הנאשם" ו"החשוד או הנאשם אינו בר-עונשין": הקצין המוסמך בתחנה במרחב או בנפה במחוז במטא"ר מפקד תחנה* מפקד המרחב או הנפה* מפקד המחוז* ראש אח"ק סגן מפקד תחנה* סגן מפקד המחוז* עוזר ראש אח"ק ראש משרד חקירות** סגן מפקד המרחב או הנפה* קצין אח"ק ראש מח"ק עוזר ראש משרד חקירות** קצין אח"ק ראש ימ"ר ראש יחידה ארצי הצג פחות like dislike copy enlarge חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 open-document-icon סעיף: 60. העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי (י) היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה: (1) מספר התיקים שבהם החליט פרקליט מחוז להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי לפי הוראות סעיף קטן (ד), בחלוקה לפי הפרטים בחלק ג' לתוספת ראשונה א' ולפי מחוזות; (2) מספר התיקים בטיפול הפרקליטות ובהם נ כללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם; (3) מספר התיקים שהועברו לטיפול תובע משטרתי לפי סעיף קטן (ד), ובהם נכללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שה וגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם. (יא) (1) העבירה המשטרה חומר שהושג בחקירה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, תעבירו בלא עמדתה בכתב לעניין הגשת כתב אישום. הצג פחות like dislike copy enlarge חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 open-document-icon סעיף: 60. העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי (ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ג)-(1) פרקליט מחוז רשאי להחליט כי חומר חקירה בתיק מסוים שהושג בעבירת פשע או עוון, שהיא בתחום טיפולו של תובע משטרתי או בסוג מסוים של תיקים או עניינים כאמור-יועבר לטיפולו של פרקליט; (2) פרקליט מחוז רשאי להחליט, לאחר שבחן את חומר החקירה שהועבר אליו, כי חומר חקירה בתיק מסוים שהועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף קטן (ב), יועבר לטיפולו של תובע משטרתי, אם מצא כי חומר החקירה אינו מגלה עבירה מסוג העבירות שבתחום טיפולו של פרקליט לפי סעיף זה, אלא בתחום טיפולו של תובע משטרתי. (ו) טיפול בחומר חקירה בידי פרקליט או תובע משטרתי שלא על פי חלוקת הטיפול הקבועה בסעיף זה, אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי ובלבד שלא נגרם לנאשם אי–צדק. (ז) תובע משטרתי, או שוטר שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב), לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט המחוזי בתיק שחומר החקירה בו הועבר אליו לפי סעיף זה, אלא בעניין המנוי ברשימת העניינים שבחלק ד' לתוספת ראשונה א'; תובע משטרתי או שוטר כאמור לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט העליון. (ח) שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה א', ובלבד שלא יקבע בחלק ב' שבה עבירות שהן בסמכותו הייחודית של בית משפט מחוזי. (ט) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובע שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב). (י) היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה: (1) מספר התיקים שבהם החליט פרקליט מחוז להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי לפי הוראות סעיף קטן (ד), בחלוקה לפי הפרטים בחלק ג' לתוספת ראשונה א' ולפי מחוזות; (2) מספר התיקים בטיפול הפרקליטות ובהם נ הצג פחות like dislike copy enlarge חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 open-document-icon סעיף: 15. סדרי דין 15. (א) בקשת מעצר תוגש בכתב על ידי שוטר ותיתמך בהצהרתו שלאחר אזהרה או בתצהיר; (1) בבקשה יצויינו – (א) העובדות המקנות סמכות לבית המשפט; (ב) תמצית העובדות והמידע שעליהם מבסס המצהיר את בקשת המעצר; (ג) עילת המעצר; (ד) פרטים על מעצרים קודמים ועל בקשות מעצר קודמות הנוגעים לאותו ענין והמתייחסים לחשוד, והחלטות בית משפט בהן. (2) לבקשה יצורפו – (א) העתקים מבקשות המעצר הקודמות באותו ענין; (ב) הפרוטוקולים של דיוני בית המשפט בבקשות המעצר הקודמות; (ג) חומר חסוי, לעיון בית המשפט בלבד, לרבות החומר החסוי שהוגש בדיונים קודמים של בית המשפט. (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי שופט לדון בבקשה דחופה, גם ללא המסמכים שבסעיף (א)(2), אם נחה דעתו שיש ברשותו המידע הנדרש למתן ההחלטה, ומטעמים מיוחדים; בדיון לפי סעיף זה לא תעלה תקופת המעצר על 24 שעות. (ג) החומר הנוגע לבקשת המעצר או מידע שעליו מתבססת בקשת המעצר וכל חומר הנמסר בהליך לפי סעיף קטן (ה) יועמדו לעיון השופט בלבד; החומר יסומן ויוחזר לשוטר לאחר העיון. (ד) השופט רשאי לחקור את השוטר על בקשתו; היה הדיון בפני החשוד, רשאי אף הוא או סניגורו לחקור את השוטר. (ה) ביקש שוטר כי תשובתו לשאלה תובא לידיעת בית המשפט בלבד, או ביקש לפרט בפני בית המשפט בלבד עובדות או מידע שעליהם מתבססת בקשת המעצר, ימסור לבית המשפט, בכתב, את התשובה ואת הנימוקים לבקשתו; בית המשפט רשאי להיענות לבקשה ולהסתמך על החומר המוגש לו בדרך זו אם מצא כי מתן התשובה או גילוי העובדות או המידע בנוכחות החשוד וסניגורו עלולים לפגוע בחקירה או באינטרס ציבורי חשוב אחר; התשובה החסויה תסומן, תוחזר לשוטר לאחר העיון והדבר יירשם בפרוטוקול. החליט השופט שלא להיעתר לבקשה בדבר אי-גילויו של החומר רשאי השוטר להודיע כי הוא חוזר בו מהגשת החומר שאליו מתייחסת השאלה ומשעשה כן לא יועמד החומר לעיון החשוד וסניגורו, והשופט יתעלם ממנו לצורך החלטותיו. (ו) לשם החלטותיו בבקשת מעצר, רשאי השופט להיזקק לראיות אף אם אינן קבילות במשפט. (ז) הדיון יתועד בפרוטוקול, מבלי לגלות תוכנו של חומר חסוי, והפרוטוקול יימסר לצדדים. (ח) דיון בבקשת מעצר שלא במעמד החשוד יתקיים בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה השופט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו. הצג פחות like dislike copy enlarge צו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש"ע-2009 open-document-icon סעיף: (תיקון 247) השלב בהליך הפלילי הגוף מוסר המידע הגוף מוסר המידע 1. העברת חומר החקירה לתובע, לפי הוראות סעיף 73 לצב"ט; הגוף החוקר 2. החלטה שלא להעמיד את החשוד לדין, לפי הוראות סעיפים 72 לצב"ט; הגוף החוקר 3. שחרור של החשוד או הנאשם ממעצר בתנאים, לפי סעיף 42 לצב"ט, לרבות פירוט התנאים, ובלבד שבית המשפט או הקצין הממונה קבע שתנאי השחרור, כולם או חלקם, נועדו להגן על נפגע העבירה; יידוע על שלב זה יכלול גם הודעה על כך שנפגע העבירה רשאי להעתיק את פירוט תנאי השחרור; לגבי שחרור חשוד – הגוף החוקר; לגבי שחרור ממעצר עד תום ההליכים – התובע 5. החלטה להעמיד את החשוד לדין; התובע 6. החלטה לעכב את ההליך הפלילי לפי הוראות סעיף 71 לצב"ט או כל החלטה אחרת, לפי כל דין, להפסיק את ההליך הפלילי; פרקליט אזור יהודה והשומרון 7. מועדי הדיונים בבית המשפט, למעט הדיון שבו מתקיימת הקראת כתב האישום לפי סעיף 43א(ב) לצב"ט; התובע 8. הכרעת הדין, לפי סעיפים 125, 128 או 129 לצב"ט; התובע 9. גזר הדין, לפי סעיף 129 לצב"ט, או החלטת בית משפט לנוער לפי סעיפים 168, 176 או 177 לצב"ט; התובע 10. הגשת ערעור על פסק הדין לפי הוראות סימן ה׳ פרק ח׳ לצב"ט. התובע הצג פחות like dislike copy enlarge חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 open-document-icon סעיף: 35. פגישה עם עורך-דין בעבירות בטחון (ג) דחיית פגישת עצור עם עורך דין לפי סעיף קטן (א) לא תעלה על 10 ימים והיא תהיה מטעמים שיירשמו; הודעה על דחיית הפגישה תימסר לעצור, ולפי בקשתו תימסר הודעה על הדחייה ועל תקופת הדחייה לאדם קרוב לו שהעצור נקב בשמו. (ד) נשיא בית המשפט המחוזי רשאי להורות שעצור לא ייפגש עם עורך דין או להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), אם הוגשה בקשה לכך, באישור היועץ המשפטי לממשלה, ואם התקיימה עילה מן העילות המפורטות בסעיף קטן (א); ובלבד שסך כל התקופות שבהן נמנעה הפגישה עם עורך דין לא תעלה על 21 ימים; בקשה לפי סעיף קטן זה, תידון במעמד צד אחד בלבד, ומטעם המבקש יתייצב שוטר בדרגת רב פקד ומעלה; על החלטה לפי סעיף קטן זה, רשאים הצדדים לערור לפני בית המשפט העליון שידון בענין בשופט אחד. (ה) נדחתה פגישת חשוד עם עורך דין, לפי סעיף קטן (א), רשאי החשוד לערור על ההחלטה לפני נשיא בית משפט מחוזי, ובהעדרו – לפני סגן הנשיא של בית משפט מחוזי; על החלטת בית המשפט ניתן לערור לפני בית המשפט העליון שידון בענין בשופט אחד. (ו) הדיון בערר לפי סעיף קטן (ה) יתנהל בהעדר העצור אלא אם כן ציווה בית המשפט כי הדיון יתקיים בנוכחותו. (ז) הדיון בערר או בבקשה למעצר או לשחרור של העצור, שפגישתו עם עורך דין נדחתה לפי סעיף זה, יתקיים עם העצור וסניגורו בנפרד, באופן שיימנע הקשר ביניהם, אלא אם כן החליט השופט, מטעמים שיירשמו, כי אין בקיום הדיון בנוכחותם של העצור וסניגורו יחדיו, כדי לסכל את מטרת דחיית הפגישה. (ח) ההליכים לפי סעיפים קטנים (ו) ו-(ז) יהיו בהתאם לתקנות שיתקין שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. הצג פחות like dislike copy enlarge הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה open-document-icon סעיף: 3. הטיפול בתלונה – הנחיות כלליות ב) ההחלטה על גניזת התלונה בתיק חקירה מסוג א"ת ונימוקיה יירשמו, והיא תובא לידיעת המתלונן בטופס מ-3077 – "הודעה על החלטה שלא להוסיף לחקור או שלא להעמיד לדין". ג) התלונה וחומר החקירה, בצירוף העתק מההודעה למתלונן, ייגנזו בתיק "א"ת עוונות – חקירות", או "א"ת עוונות – סיור", שינוהל על פי נוהלי העבודה ביחידה. 2) בעבירות מסוג פשע ובעבירות מסוג עוון שבסמכות הפרקליטות א) במקרים חריגים, שבהם מסתבר, כי התלונה אינה מעלה חשד לאשמה פלילית, או שקיים ספק, אם יש אשמה פלילית, או שאין עניין לציבור בניהול החקירה, רשאי ראש לשכת חקירות במרחב או בנפה, או ראש מפלג ביחידה מחוזית או ארצית או ראש ענף חקירות במחוז, להורות שלא ייפתח תיק פ"א. התלונה וההמלצה לגניזת החומר יועברו בהקדם האפשרי לפרקליט המחוז. ב) החליט פרקליט המחוז לקבל את המלצת המשטרה, כאמור לעיל, תיגנז התלונה בתיק "א"ת – פשעים", שינוהל כמו תיק "א"ת – עוונות". ג) ההחלטה על גניזת התלונה תובא לידיעת המתלונן בטופס מ-3077. ד) סירב פרקליט המחוז לקבל את המלצת המשטרה, ייפתח תיק פ"א. ז. פתיחת תיקי חקירה וסגירתם 1) תיקי חטאים ועוונות א) בתלונה על עבירה מסוג חטא או עוון, ייפתח תיק חקירה מסוג פ"ח או מסוג פ"א, אלא אם כן הוחלט על נקיטת הליך א"ת. ב) סגירת תיקים תיעשה בידי הקצינים המוסמכים, בהתאם לעילות לגניזה ולסגירה, כמפורט בסעיף 5. להלן. הצג פחות

לא נמצאו עורכי דין בתחום הפלילי.