עורך דין פלילי מומלץ ראשון לציון

עורכי דין פליליים בראשון לציון – מדריך מקיף לבחירת הייצוג המשפטי הנכון

מה חשוב לדעת על ייצוג פלילי איכותי בראשון לציון

כאשר אתם מוצאים את עצמכם מול תיק פלילי בראשון לציון, הבחירה בעורך דין מקצועי ומנוסה היא החלטה קריטית שיכולה להשפיע באופן מהותי על תוצאות התיק. בפסיקת בית המשפט העליון נקבע בבירור כי יש חשיבות יוצאת דופן למינוי עורך דין מיומן בתיקים פליליים, ואף הוצע להקים מוסד של "עורך דין כונן" שיסייע לנאשמים בשלבים הקריטיים של התיק.

תפקידו המורכב של עורך הדין הפלילי

עורך דין פלילי בראשון לציון נדרש למלא תפקידים מגוונים ומורכבים. תפקידו כולל קבלת חומר הראיות, הפניית תשומת לב הנאשם לנקודות התורפה והחוזק בתיק, נוכחות במשפט והעברת התרשמויות מעדויות שונות. מדובר בתהליך מורכב הדורש מומחיות משפטית גבוהה ויכולת להתמודד עם לוחות זמנים דחוקים ולחצים רבים.

עורך הדין הפלילי צריך להיות מסוגל לנתח בעומק את חומר החקירה, לזהות פרצות בראיות התביעה, ולבנות אסטרטגיית הגנה יעילה המותאמת לנסיבות הספציפיות של כל תיק. הניסיון המקצועי והיכולת לחשוב באופן יצירתי ואסטרטגי הם המאפיינים המבדילים בין ייצוג ממוצע לייצוג מצוין.

תחומי המומחיות הנדרשים מעורך דין פלילי מוביל

טיפול בחומר חקירה וראיות

בתיקים פליליים בראשון לציון, עורך הדין נדרש להתמודד עם סוגיות מורכבות כמו בקשות לעיון בחומר חקירה, הערכת משקל הראיות, והגנה יסודית על זכויות הנאשם. חשוב שעורך הדין יהיה בעל ניסיון מוכח בהתמודדות עם ראיות מסוגים שונים ויכולת מקצועית לנתח את מהימנותן.

עורך דין פלילי מנוסה צריך להיות מיומן בהגשת בקשות לעיון ברישום משמעתי של עדי תביעה, בחינת קלטות אבטחה וראיות דיגיטליות נוספות. כמו כן, עליו להיות בקיא לחלוטין בזכויות הנאשם ובאפשרויות המשפטיות העומדות בפניו להגנה אפקטיבית על לקוחותיו.

ניהול הליכי מעצר וחלופות מעצר

אחד התחומים הקריטיים ביותר בעבודתו של עורך דין פלילי הוא הטיפול המיומן בבקשות מעצר. עורך הדין צריך להיות מסוגל לבחון ולהציע חלופות מעצר יצירתיות ומתאימות שיענו על דרישות בית המשפט תוך הגנה מקסימלית על זכויות הנאשם וחירותו האישית.

הניסיון בהצגת חלופות מעצר משכנעות כמו מעצר בית, ערבות, הגשת ערב או מסירת מסמכי זהות, דורש הבנה עמיקה של השיקולים השיפוטיים ויכולת להציג את המקרה באופן הטוב ביותר. עורך דין מנוסה יידע כיצד לבנות תמונה מקיפה של אישיותו ונסיבותיו של הנאשם במטרה לשכנע את בית המשפט שמדובר בסיכון מוגבל.

היכולות המקצועיות של עורך דין פלילי מצוין

מאפיינים מקצועיים חיוניים

עורך דין פלילי מוביל נדרש להיות מומחה מוכר בתחומו ולהפגין ידע משפטי מעמיק, יסודיות מקצועית והגינות מלאה בהתנהלותו. מדובר בשילוב של כישורים טכניים וערכים אתיים שחיוניים להצלחה בתחום המורכב של המשפט הפלילי.

הניסיון המצטבר של עורך הדין, הכרתו היסודית של מערכת המשפט הפלילי, והיכולת שלו לתמרן במסדרונות המשפט תוך שמירה על האינטרסים של הלקוח, הם גורמים מכריעים בהשגת תוצאות מיטביות. עורך דין מנוסה יידע כיצד לנווט בין השחקנים השונים במערכת המשפט ולבנות יחסי עבודה מקצועיים עם התובעים, השופטים וגורמי אכיפה נוספים.

ייצוג יעיל בבית המשפט

על עורך הדין להיות מסוגל להציג טיעונים משפטיים משכנעים, להתמודד באופן מקצועי עם ראיות התביעה, לנהל חקירות נגדיות אפקטיביות ולהציג חלופות ענישה הולמות ומתאימות לנסיבות התיק. כישורי הנואמות, היכולת לחשיבה מהירה תחת לחץ, והבנת הדינמיקה של אולם בית המשפט הם כולם חלק אינטגרלי מהכישורים הנדרשים.

הניסיון בניהול משפטים פליליים מורכבים מאפשר לעורך הדין לצפות מהלכים של התביעה, להכין תגובות מתאימות ולהציג את גירסת ההגנה באופן הברור והמשכנע ביותר. היכולת לספר את הסיפור של הלקוח בצורה קוהרנטית ומשכנעת היא מיומנות שנרכשת רק עם הניסיון והתרגול הרב.

איך לבחור את עורך הדין הפלילי הנכון בראשון לציון

קריטריונים מרכזיים לבחירה

כאשר אתם עומדים בפני הצורך לבחור עורך דין פלילי בראשון לציון, חשוב לבחון מספר קריטריונים מרכזיים. ראשית, בדקו את רמת ההתמחות של עורך הדין בתחום הפלילי ואת הניסיון שלו בטיפול בתיקים דומים לשלכם. שנית, בדקו את המוניטין המקצועי והאתי של עורך הדין באמצעות המלצות ועמיתים במקצוע.

קריטריון נוסף וחשוב הוא הזמינות והנגישות של עורך הדין. תיק פלילי דורש לעיתים קרובות תגובה מהירה והיכולת ליצור קשר עם עורך הדין בשעות חירום. כמו כן, חשוב לוודא שעורך הדין מסוגל להסביר לכם את המצב המשפטי באופן ברור ומובן, ושהוא מעוניין להשקיע את הזמן הנדרש להבנת התיק לעומקו.

החשיבות של יחסי עבודה טובים

היחסים בין הלקוח לעורך הדין הם גורם קריטי בהצלחת הייצוג המשפטי. חשוב שתרגישו בנוח לשתף את עורך הדין בכל הפרטים הרלוונטיים לתיק, גם אם הם עלולים להיראות מביכים או מכפיאים. רק כאשר עורך הדין מכיר את כל העובדות הוא יכול לבנות אסטרטגיית הגנה יעילה ולהימנע מהפתעות לא נעימות במהלך ההליכים.

עורך דין פלילי מוצלח צריך להיות מסוגל לקחת אחריות מלאה על התיק, להביע חרטה כנה בשם לקוחותיו כשהדבר נדרש ומועיל, ולדעת כיצד להשיג את התוצאה המיטבית עבור לקוחותיו תוך שמירה קפדנית על האינטרסים המשפטיים והאישיים שלהם.

סיכום ומסקנות

הבחירה בעורך דין פלילי מתאים בראשון לציון היא החלטה מכרעת שיכולה להשפיע על עתידכם לשנים רבות. ייצוג משפטי איכותי דורש שילוב של ידע משפטי עמיק, ניסיון מעשי רב, כישורי תקשורת מצוינים ומחויבות אישית לטובת הלקוח.

חשוב לזכור שמאמר זה מבוסס על ניתוח פסקי דין והחלטות שיפוטיות, ואינו מהווה המלצה על עורך דין ספציפי. מומלץ בחום לבצע בדיקה מעמיקה ולקבל המלצות אישיות ממקורות מהימנים לפני קבלת החלטה סופית על בחירת עורך הדין שייצג אתכם.

השקעת הזמן והמאמץ הנדרשים למציאת עורך הדין הנכון תעשה את ההבדל בין ייצוג ממוצע לייצוג יוצא דופן שיכול להוביל לתוצאות המיטביות עבורכם.
מומלץ להתעייץ עם עורך דין פלילי נוער בראשון לציון מומחה בתחום.

סימוכין

עפ 7335-05- הסנגוריה הציבורית מחוז נצרת נגד 1. מדינת ישראל open-document-icon שמות השופטים: ד ביניש א גרוניס,א רובינשטיין [1] " (10) גם אם לא נלך בדרך המרחיבה שהציעה פרופ' פולין, וניוותר בגדרי המקובל בארה"ב, סבורני כי יש מקום למינויו של עורך דין כונן גם בישראל, על בסיס ניסויי. מה יהא תפקידו של עורך-הדין הכונן הואיל והמדובר בתפיסה חדשנית תלוי הדבר במידה רבה בבית המשפט הדיוני. בקווים כלליים, נראה לי להציע כי עורך הדין יקבל לידיו את חומר הראיות, יפנה בתזכיר את תשומת לב הנאשם לנקודות התורפה מבחינתו ולנקודות העשויות לסייע לו, יהא נוכח במשפט ויעביר אליו התרשמויות לגבי עדות עדים שונים, וכן יציע לו שאלות שהוא עשוי לשקול להציג להם, יפנה אל חולשותיהם המתגלות במשפט וכדומה. " לא ישתף הנאשם פעולה כל עיקר, יעמדו התזכירים לרשותו במזכירות בית המשפט למקרה שיחליט לשנות דעתו. (11) התוצאה עשויה להיות שהגנתו של הנאשם, שבחר לייצג את עצמו, תושתת על בסיס טוב יותר; אם ימאן להסתייע בכך, לכאורה לא יהיה לו גם פתחון פה בעתיד. (12) התועלת לנאשם תהא איפוא בהארה טובה יותר של חומרי המשפט; עשיית הצדק תצא נשכרת בכך שבמקרה חמור בענייננו אישום בהריגתם של 17 איש יועמדו לפני הנאשם גם אפשרויות שהם בבחינת "צעד נוסף", אותו extra mile העשוי להועיל להגנה שמבקש הדין להבטיח לו. ז. אם תישמע דעתי, היינו מורים בהתאם לאמור במקרה הנוכחי, וכמובן הדברים יישקלו בהמשך על פי ההתפתחויות והצורך. ח. ולבסוף, ולאחר שעיינתי בהתייחסותה של חברתי השופטת ביניש לחוות דעתי, אוסיף כי דבריה באשר למורכבות בקביעת היקפה של הזכות לייצוג בהליכים פליליים בגדרי כבוד האדם מקובלים עלי, אך הדעת נותנת, ואני מאמין שכך סבורה גם חברתי, שרוח החברה והמדינה תהא לפרשה באורח מרחיב ככל הניתן, ולוא גם באילוצים. באשר ל"עורך-הדין הכונן", לא נעלם ממני מכלול הקשיים שהצביעה עליהם חברתי מתוך הניסיון האמריקני, אף כי כשלעצמי סברתי שבגדרי החלטתנו השיפוטית ניתן לנסות צעד ראשון לכיוון זה. הצג פחות like dislike copy פסק דין | 15/09/2005 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 60 | עמודים – 25 בשפ 10032-06- דוד אזולאי נגד מדינת ישראל open-document-icon שמות השופטים: א חיות [2] " העורר מציין כי מן החומר המצוי בידיו (הכולל, בין היתר, את המסמכים מאגף הרווחה בעיריית נתניה ועיריית ראשון לציון, מכתב מפסיכולוגית המרכז הקהילתי לבריאות הנפש בראשון לציון, מכתב שחרור מבית החולים "שלוותא" ומזכר משטרתי) עולה שהמתלוננת סבלה קודם לאירוע נשוא כתב האישום מבעיות נפשיות אשר בגינן טופלה במוסדות פסיכיאטריים ובאגפי רווחה וכן הוגדרה על ידי רשויות הרווחה כ"קטינה בסיכון", בשל חשש שעברה תקיפה מינית וניסיון אובדני. העורר מוסיף כי בהודעתה במשטרה מיום 27.4.2006 אף סיפרה המתלוננת כי נפלה קורבן לתקיפה מינית ארבע שנים קודם לכן. העורר טוען כי המסמכים המתעדים את הטיפול הפסיכיאטרי והסוציאלי במתלוננת, ובכלל זה המסמכים החסויים ותיק בית הספר, יכולים להעיד על מצבה הנפשי ועל אופן תפישתה את האירוע נשוא כתב האישום ועל כן יש בהם כדי להשליך ישירות על מהימנותה. " טוען העורר כי תפישתה את התקיפה המינית שעברה מספר שנים קודם לכן כפי שבאה לידי ביטוי בטיפול הנפשי שעברה עשויה אף היא להבהיר את האופן בו היא תופשת את האירוע נשוא כתב האישום. לטענתו, כתב האישום מבוסס על גרסת המתלוננת וההליך יתמקד בשאלת מהימנותה. לפיכך מן הראוי לאמץ גישה מרחיבה ביחס לחומר אותו יש להעביר לידי הנאשם. העורר מוסיף וטוען כי בעבירות מין ניתן משקל מכריע לעדות המתלוננת שאינה מצריכה סיוע או חיזוק ולכן יש להקפיד על הליך הוגן לנאשם במיוחד בעבירות מסוג זה. לטענת העורר התיקים הפסיכיאטריים, הסוציאליים ותיק בית הספר מצטרפים למארג ראייתי רב עוצמה היכול להעיד על אישיותה ומהימנותה של המתלוננת. לדבריו המשיבה אף התחייבה להעביר לידיו כל חומר נוסף שיתקבל מן הגורמים הפסיכיאטריים והסוציאליים במכתבה מיום 25.9.2006 ובכך רואה העורר משום הסכמה מכללא להיותו של החומר שיתקבל "חומר חקירה" רלוונטי. הצג פחות like dislike copy החלטה | 21/12/2006 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 14 | עמודים – 6 תפ (ראשון-לציון) 6665-02-11- מדינת ישראל נגד אלכס ברזק open-document-icon שמות השופטים: ארז יקואל [3] " לפניי בקשת הנאשם לאפשר לו לעיין ברישום המשמעתי של עדי התביעה 1-4 ושל שוטר נוסף מר פינסקר אלכסיי (להלן: "השוטרים"). הנאשם הגיש בקשה נרחבת מזו שכללה התייחסות גם לרישום הפלילי של השוטרים וכן לקלטת האבטחה מתחנת ראשון לציון אליה הובא הנאשם. במהלך הדיון כפי שהתנהל, התברר כי אין לשוטרים עבר פלילי ואין קלטות אבטחה בנמצא. " כך, מוקדה המחלוקת בין הצדדים בסוגיית הרישום המשמעתי של השוטרים (ר' סעיף 3 לבקשה והחלטה מיום 28.512). כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם מייחס לו עבירות של העלבת עובד ציבור, איומים ותקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו. הכל, בגין אירוע מיום 28.2.10 במהלכו הגיעו שוטרים למועדון בעיר ראשון לציון בעקבות דיווח על קטטה. הנאשם נכח במקום והעבירות המיוחסות לו קשורות בהתנהגותו האלימה והמעליבה כנטען כלפי שלושה שוטרים. ב"כ הנאשם הדגיש כי טענת ההגנה המתמקדת בהכאת הנאשם על ידי השוטרים, עדי התביעה שנכחו במקום, כך שגם רישום משמעתי הקשור באלימות מטעמם, פוגע במהימנותם ולכן הוא חשוב ורלוונטי לדיון. אין מחלוקת של ממש בין הצדדים כי נתונים הקשורים ברישום משמעתי של השוטרים, יכול וייחשבו כ"חומר החקירה" כפי הוראות סעיף 74 לחוק הסדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982. המאשימה טענה כי בקשת הנאשם עולה כדי פגיעה בפרטיות השוטרים, הוצג הרישום המשמעתי הקשור בעניינם והודגש כי: "מדובר באישומים שאינם רלוונטים". לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, מהרישום המשמעתי שהוצג מלפניי ומהוראות הדין, נחה דעתי כי ראוי לאפשר לנאשם עיון ברישום המשמעתי של ע"ת 3, מר שמשון קבדה אך ורק ביחס לתיק מס' 6159/06. בהתאם לקביעות שבבש"פ 4481/00 יחזקאלי נ' מ"י, פ"ד נד (5) 245 (2000), ובש"פ 5881/06 בינזרי נ' מ"י, לא פורסם, ניתן ביום 7.2.07 , התייחסתי ל: "קשר בין שאלת מהימנותו של העד לבין טיב הרישום. הצג פחות like dislike copy החלטה | 04/06/2012 | שלום – ראשון לציון מאזכרים – 0 | עמודים – 3 תפ (ראשון לציון) 19988-02-17- מדינת ישראל נגד רועי בר open-document-icon שמות השופטים: עינת רון [4] " היא סיפרה כי הנאשם מוכר כעו"ד מומחה בתחומו, כבעל שם בתחום הבניה ובמשפט מינהלי ורבים, לרבות היא, מרבים להתייעץ עימו בתחומים אלה. הוא מזדהה עם הארגון אותו הוא מייצג, בקי לגמרי בכל הפרטים, יסודי ומקצועי והגון מאוד. " ה ציינה כי העיר ראשון לציון התפתחה מאוד מאוד בעשרים השנים האחרונות ולנאשם חלק ניכר בהתפתחות זו. מר שמואל טומשין, יליד העיר ראשון לציון ופעיל מאוד בה בתחומים שונים, מכיר את הנאשם מאז ילדותו והם חברים קרובים מאז. העד סיפר כי הנאשם היה בעל ראיית עולם חברתית מאז היה חבר בתנועת נוער ופעיל בה ולאחר מכן בבגרותו סייע מאוד לעיר ראשון לציון ולא רק בתחומי פעילותו המקצועית, אלא גם בהתנדבות ובתחומים אחרים ובמיוחד בתחום החינוך. הוא סיפר אף על סיוע ממשי שהגיש הנאשם לו ולמשפחתו כאשר אביו חלה והם נזקקו לסיוע. הוא הוסיף כי הנאש הוא אדם צנוע הנכון לסייע לכל אדם ובכל עת ואף עשה כן. ראיות לעונש ב"כ הנאשמים הגישו אסופת מסמכים כראיות לעונש. באסופה זו פניות של 18 עורכי דין המכירים את הנאשם שמזה שנים רבות ואשר גמרו את ההלל על מקצועיותו, על מומחיותו כעורך דין בתחומים בהם עסק ועל תרומתו הרבה בתחומים אלה, על סיועו לאחרים בתחומים אלה, על תרומתו לעיר ראשון לציון ולגורמים אחרים וכן סיפרו עליו כאדם חברי, נעים הליכות , הנכון לסייע לכל אדם בכל עת ובכל צרה. 16 כן צורפו פניות של כ-16 חברים המכירים את הנאשם מזה שנים רבות וחלקם מימי ילדותו המקודמת. הכל חזרו והדגישו את היותו אדם עוזר, תומך ומסייע ונחלץ לעזרה בעת צרה. כן הובאו פניות של שמאים, עוסקים בתחום התכנון והבניה, גורמים רבים ושונים בעירית ראשון לציון, וראש עירית ראשון לציון לשעבר וראש עירית רחובות לשעבר המשבחים את פעילותו המקצועית ופעילותו למען הכלל. הצג פחות like dislike copy גזר דין | 26/04/2017 | שלום – ראשון לציון מאזכרים – 0 | עמודים – 20 בש (רחובות) 1036/08- מדינת ישראל נגד בן סימון מוטי open-document-icon שמות השופטים: נירה דסקין [5] טיעוני ב"כ הצדדים שטוחים ומפורטים כמשנה סדורה בפרוטוקול, ובאשר לתסקיר הרי זה מונח בפני ב"כ הצדדים ומחמת צנעת הפרט כמובן לא יפורט האמור בו אך כמובן שנתתי דעתי גם לאמור בתסקיר. 12. ברור הוא שהמדובר במעשים לכאורה חמורים, אשר יש בהם לא רק משום פגיעה במתלוננת אלא אף ביזוי כבודה. מדובר במעשים אשר מפרים את זכויותיה של המתלוננת לפרטיותה ולגופה ומשנה חומרה מוצאת אני בנסיבות בהן מדובר במישור מערכת יחסים בין המשיב למתלוננת במסגרת עבודתם, ודהיינו בעוד המתלוננת הינה פקחית בחברת הביטחון העירונית של עיריית ראשון לציון הרי המשיב שימש במועדים הרלבנטיים אחראי משמרת בחברה, ובתור שכזה מצויה המתלוננת בכפיפות מסוימת כלפיו מבחינת מעמדה בעבודה. 13. נופך של חומרה מוצאת אני בכך שלאחר שהתברר למשיב כי המתלוננת החליטה להעביר את נשוא האישומים לטיפול האחראיים בעירייה, אמר לאַחר כי "לא יוותר לה, והוא הולך עם זה עד הסוף. . . ייקח את האקדח וכן אמר שאם הוא ייפול המתלוננת תיפול איתו. . . המשפחה שלו תיהרס, אין לו מה להפסיד". המדובר באמירות שנודף מהן ריח קשה של אלימות מילולית, מה שמחמיר את רושם המסוכנות העולה מכתב האישום בכללותו. 14. הנה כי כן, בפנינו עילת מעצר מוצקה. 15. כמצ " כמצוות המחוקק יש לבחון בכל עת שאלת קיומה של חלופת מעצר אשר פגיעתה בחירותו של אדם פחותה. 16. במקרה שלפני נהגה התביעה בהגינות כאשר מלכתחילה היתה הסכמה לשקילת חלופת מעצר. " יחד עם זאת, מחלוקת נטושה בין הצדדים באשר לטיבה ומהותה של אותה חלופה. 18. מתסקיר שירות המבחן עולה, כי ניתן לקדם פני המסוכנות בחלופת מעצר שעניינה שהייה בתנאי מעצר בית מלא, כאשר שירות המבחן מתרשם שיש בתנאים המגבילים כדי לאיין את רמת הסיכון. הצג פחות like dislike copy החלטה | 10/03/2008 | שלום – רחובות מאזכרים – 1 | עמודים – 3 תפ (ראשון-לציון) 37262-11-09- מדינת ישראל נגד פלוני open-document-icon שמות השופטים: ארז יקואל [6] (להלן: "המתלוננת") הנם בני זוג המתגוררים ברחוב __ בעיר ראשון לציון. מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי, ביום 29.11.09 , סמוך לשעה 20:30 במהלך ויכוח בביתם, הדף הנאשם את המתלוננת בגבה, באמצעות ידיו, לעבר חדר השינה בביתם. הנאשם הטיח את המתלוננת על מיטה, נשכב עליה ובעודו מנסה לחטוף מכשיר טלפון מידה, הכה אותה מספר פעמים בפניה. בתגובה, בעטה המתלוננת בנאשם במטרה להרחיקו מעליה. כתוצאה ממעשי הנאשם, סבלה המתלוננת מסימני שפשוף אדומים בפניה. 3. במוקד הדיון ניצבת השאלה שבמחלוקת בין הצדדים, בדמות החזרה המתבקשת מהרשעת הנאשם. 4. בתי " בתימוכין באסמכתאות, עתרה ב"כ המאשימה להותיר את הרשעת הנאשם בעינה ולהשית עליו מאסר מותנה, פיצוי וצו של"צ. הודגשו חומרת מעשי הנאשם והצורך להחמיר בענישת עבריינים כמותו כדי להוקיע מעשי אלימות במשפחה. לגישת המאשימה, המלצת שירות המבחן לסיים את ההליך ללא הרשעה, אינה הולמת את מכלול הנסיבות ובהן תיאור הסלמה והתדרדרות במערכת היחסים הזוגית של הנאשם והמתלוננת, עד כדי אלימות נפשית, מילולית ופיסית. " נטען כי על אף שהנאשם השתלב בהליך טיפולי מיוזמתו, הוא הורחק ממנו, משנוכחותו פגעה בהתקדמות הקבוצה הטיפולית. עוד נטען כי הרשעת הנאשם לא תפגע בתעסוקתו מזה שנים כגנן. 5. בתימוכין באסמכתאות, עתרה ב"כ הנאשם לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהימנע מהרשעת הנאשם. הודגשו חלוף הזמן, המצא מעשה העבירה שלא ברף עליון של חומרה, יוזמתו של הנאשם בשילובו במרכז למניעת אלימות במשפחה וניסיונו להציל את מסגרת נישואיו, עברו הנקי, הפנמת פסול מעשיו, היותו מפרנס יחיד של משפחתו, העדר הסתבכות נוספת בפלילים מאז קרות אירוע כתב האישום, קיומה של סבירות נמוכה לחזרתיות על מעשיו, השלכות הרשעתו בדין על תעסוקתו האפשרית כמתווך מקרקעין, הישגיו בהליך השיקומי ונכונותו לפעול להצלחתו. הצג פחות like dislike copy גזר דין | 08/08/2013 | שלום – ראשון לציון מאזכרים – 8 | עמודים – 8 תפ (ראשון לציון) 4422-11-15- מדינת ישראל נגד ודים רוגץ open-document-icon שמות השופטים: שירלי דקל נוה [7] " זוהי המעורבות היחידה של הנאשם בפלילים, הנאשם הודה ולקח אחריות על התנהגותו, הביע בושה וחרטה עמוקה. צוין כי בעת שהנאשם הוזמן לחקירה במשטרה הוא הגיע יחד עם האופניים כדי להחזירם למתלונן באופן מיידי. " ות המבחן ממליץ על הטלת של"צ בהיקף 140 שעות, שיהווה עבור הנאשם עונש חינוכי למען אוכלוסייה נזקקת ויקטין את הסיכון להישנות עבירות באמצעות תרומה לחברה, ופיצוי על הנזק. הנאשם מעוניין ללמוד אבטחת מידע בעתיד הקרוב והביע חשש לפגיעה תעסוקתית פוטנציאלית. לפיכך, שירות המבחן המליץ על אי הרשעתו בדין. באי כוח הצדדים עתרו לאימוץ המלצת שירות המבחן. 3 בשים לב להסדר הטיעון בין הצדדים, בשים לב לאמור בתסקיר שירות המבחן והמלצותיו, לטיעונים שהובאו בפניי, לעובדה שהנאשם הינו צעיר וזו הפעם הראשונה בה עומד לדין, קיבל אחריות מלאה והביע חרטה כנה, ועל מנת שלא לפגוע בעתידו המקצועי, באתי לכלל מסקנה שמן הראוי לחרוג מן הכלל לפיו הודאה מחייבת הרשעה, ואני מאשרת את הסדר הטיעון שהושג בין הצדדים ונמנעת מהרשעת הנאשם. בהתאם להסדר בין הצדדים והמלצת שירות המבחן, אני משיתה על הנאשם 1 את העונשים הבאים: א) ניתן צו של"צ בהיקף של 140 שעות, שיבוצע בהתאם לתוכנית שגובשה על ידי שירות המבחן בספריה העירונית, בעיר ראשון- לציון. הצג פחות

פיסקה רלוונטית

ע"פ 7335-05- הסנגוריה הציבורית מחוז נצרת נגד 1. מדינת ישראל open-document-icon שמות השופטים: ד ביניש א גרוניס,א רובינשטיין (10) גם אם לא נלך בדרך המרחיבה שהציעה פרופ' פולין, וניוותר בגדרי המקובל בארה"ב, סבורני כי יש מקום למינויו של עורך דין כונן גם בישראל, על בסיס ניסויי. מה יהא תפקידו של עורך-הדין הכונן הואיל והמדובר בתפיסה חדשנית תלוי הדבר במידה רבה בבית המשפט הדיוני. בקווים כלליים, נראה לי להציע כי עורך הדין יקבל לידיו את חומר הראיות, יפנה בתזכיר את תשומת לב הנאשם לנקודות התורפה מבחינתו ולנקודות העשויות לסייע לו, יהא נוכח במשפט ויעביר אליו התרשמויות לגבי עדות עדים שונים, וכן יציע לו שאלות שהוא עשוי לשקול להציג להם, יפנה אל חולשותיהם המתגלות במשפט וכדומה. אם לא ישתף הנאשם פעולה כל עיקר, יעמדו התזכירים לרשותו במזכירות בית המשפט למקרה שיחליט לשנות דעתו. (11) התוצאה עשויה להיות שהגנתו של הנאשם, שבחר לייצג את עצמו, תושתת על בסיס טוב יותר; אם ימאן להסתייע בכך, לכאורה לא יהיה לו גם פתחון פה בעתיד. (12) התועלת לנאשם תהא איפוא בהארה טובה יותר של חומרי המשפט; עשיית הצדק תצא נשכרת בכך שבמקרה חמור בענייננו אישום בהריגתם של 17 איש יועמדו לפני הנאשם גם אפשרויות שהם בבחינת "צעד נוסף", אותו extra mile העשוי להועיל להגנה שמבקש הדין להבטיח לו. ז. אם תישמע דעתי, היינו מורים בהתאם לאמור במקרה הנוכחי, וכמובן הדברים יישקלו בהמשך על פי ההתפתחויות והצורך. ח. ולבסוף, ולאחר שעיינתי בהתייחסותה של חברתי השופטת ביניש לחוות דעתי, אוסיף כי דבריה באשר למורכבות בקביעת היקפה של הזכות לייצוג בהליכים פליליים בגדרי כבוד האדם מקובלים עלי, אך הדעת נותנת, ואני מאמין שכך סבורה גם חברתי, שרוח החברה והמדינה תהא לפרשה באורח מרחיב ככל הניתן, ולוא גם באילוצים. באשר ל"עורך-הדין הכונן", לא נעלם ממני מכלול הקשיים שהצביעה עליהם חברתי מתוך הניסיון האמריקני, אף כי כשלעצמי סברתי שבגדרי החלטתנו השיפוטית ניתן לנסות צעד ראשון לכיוון זה. הצג פחות like dislike copy enlarge פסק דין | 14/09/2005 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 60 | עמודים – 25 ע"פ 845-02- מדינת ישראל נגד 1. תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית open-document-icon שמות השופטים: ד ביניש א א לוי,ס גובראן היינו, על הנאשם המבקש לקבל חוות דעת משפטית לחשוף בפני הגורם המייעץ את כל העובדות הרלוונטיות למקרה שלגביו מתבקשת חוות הדעת. ניתן להניח כי במרבית המקרים לקוח המבקש לקבל ייעוץ משפטי בשאלת הדין הרלוונטי לפעולה שהוא מתכוון לבצע מודע לעובדות הנדרשות לשם מתן הייעוץ, ולפיכך נדרש הוא לחשוף בפני עורך הדין את כל הנסיבות הרלוונטיות ולמסור לו את המידע המדויק הדרוש לו לשם מתן העצה. עם זאת לעיתים, ובמיוחד כאשר מדובר בעורך דין המצוי באופן שוטף בענייניו של הלקוח, עשויה התשתית העובדתית לחוות הדעת להתבסס גם על הידיעות המצויות בידיעתו האישית של עורך הדין, ובלבד שמבקש חוות הדעת משוכנע כי העובדות הן בידיעת עורך דינו. שנית, על אדם המבקש לקבל חוות דעת לעניין הדין הנוהג בשאלה מסוימת לפנות לעורך דין בעל מומחיות בתחום שבו מתבקשת חוות הדעת המשפטית. הפנייה לקבלת הייעוץ מחייבת, כאמור, פירוט כל העובדות הרלוונטיות בפני אותו מומחה. למותר לציין כי נוכח ההיקף והמגוון של הנורמות החלות בענפי המשפט השונים יקשה, למצער ברובם המכריע של המקרים, על עורך דין להיות בעל בקיאות גבוהה בכל אותם ענפים. על כן אדם המעוניין באמת ובתמים להימנע מהפרת האיסורים הפליליים החלים בתחום מסוים, כגון בעבירות כלכליות, בעבירות מס, הגבליים עסקיים וניירות ערך, ומעוניין לקבל חוות דעת משפטית עליה יוכל להסתמך לשם כך, נדרש לפנות לעורך דין שהוא, ככל שידיעתו מגעת, בעל מומחיות באותו תחום. מן הראוי לציין בהקשר זה, כי על אף שתחומי המומחיות של עורכי הדין השונים בישראל אינם מוסדרים באורח רשמי, הרי אנו סבורים שככלל אדם סביר הפועל בתום-לב ומעוניין להימנע מהפרת החוק יכול לאתר ללא קושי רב במיוחד עורך דין בעל מומחיות בתחום הרלוונטי לעניינו. עם זאת, פנייה לעורך דין שלכאורה אינו בעל המומחיות המיוחדת, כשלעצמה, אין בה כדי לשלול את תוקפה של ההגנה והכל תלוי בתום ליבו של הפונה. הצג פחות like dislike copy enlarge פסק דין | 09/10/2007 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 96 | עמודים – 2 ע"פ 236/88- אברהם איזמן נגד מדינת ישראל open-document-icon שמות השופטים: מ שמגר,מ אלון,י קדמי בית המשפט הוסיף כי התצהיר ת/12, בו הצהיר ברנס (לפי דרישת המערער שהועלתה על ידיו כלפי ברנס בעת שהתנהל הדיון בבג"צ), כי איננו שותף, הוא מסמך כוזב והמערער ידע זאת. המערער עמד וחזר על טענתו כי כל אשר טען, כתב והשמיע במסגרת העתירה בבג"צ מקורו באינפורמציה שקיבל ממרשיו. מהם שמע וידע כי ברנס איננו שותף, על כך נתנו תצהיריהם, כך אמרו לו והוא איננו צריך, בתפקידו כעורך דין, לחטט ולבדוק את אמינותם. לפי גירסתו של המערער, שנתמכה גם באופן מלא בטיעוניו של סניגורו בפנינו, עורך דין צריך ליתן לשולחיו מלוא שירותיו ואין הוא מתחייב אישית בגין טענות מרשיו. הוא איננו צריך לשמש כשופט של מידת דייקנותן; מותר לו, למשל, להכחיש בכתבי טענות המוגשים בהליך אזרחי עובדות, אף אם הן נכונות. לפיכך, מה פסול יש למצוא בטענותיו של המערער כאשר הכחיש, בשם מרשיו, את חשדותיה של המשטרה בית המשפט המחוזי היה נכון לקבל, כי תפקידו של עו"ד המייצג לקוח בפני בית המשפט הוא לשמש דוברו של הלקוח. מתוך התייחסות לדברי שופט אנגלי ציין בית המשפט, כי על עורך הדין להציג ענייני לקוחו לפי מיטב כושרו המקצועי בלי שיעשה עצמו judge of its correctness. אולם, לדעת הערכאה הראשונה, מחובת עורך הדין להיות לגבי דבריו לבית המשפט – judge . of its honesty עורך הדין איננו רק דוברם של לקוחותיו; מחובתו גם לסייע לבית המשפט במילוי תפקידו השיפוטי. בצד החבות שיש לו כלפי לקוחותיו, יש לו גם חבות אישית – כעורך דין – כלפי עצמו וחבות כלפי בית המשפט. נכונה היא העובדה כי המורכבות האמורה של התפקיד מטילה על עורך הדין נטל כבד, אך אלה ממאפייניו של המקצוע המיוחד של עריכת דין. לדעת בית המשפט המחוזי לא יכול להיות ספק שעורך דין המופיע בעתירה בפני בית המשפט הגבוה לצדק, חייב באופן אישי לנהוג בגילוי לב, וחייב לחשוף ולגלות כל המסמכים שנמצאים ברשותו וכל העובדות שידועות לו, שיש בהן כדי להשפיע על ההליך השיפוטי והנוגעות לנושא הדיון. הצג פחות like dislike copy enlarge פסק דין | 12/08/1990 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 96 | עמודים – 34 ע"פ 2950/11- אליאור נועם חן נגד מדינת ישראל open-document-icon שמות השופטים: מ נאור,נ הנדל,נ סולברג כך, למשל, בטרם החלה חקירתה הראשית של עדת המדינה, בירר בית המשפט המחוזי אם עו"ד עטרי הסביר למערער את ההשלכות האפשריות של התנהלות ההגנה, ולשאלתו ענה עו"ד עטרי כי הנאשם ער לכך (עמוד 69 לפרוטוקול, מול שורות 26/19). לאחר מכן פנה בית המשפט ישירות למערער, והסביר לו את ההשלכות העשויות לנבוע מהתנהלותה של ההגנה: "בית המשפט: אני רוצה לומר משהו לנאשם . . . אני רוצה להסביר לנאשם ולאחר מכן אני פונה ישירות אליך. 50 עדים יעידו כאן ובמסגרת החקירה הנגדית יש לך זכות באמצעות עורך הדין להפנות אליהם שאלות בנושאים שקשורים ללב המחלוקת. אם יש פרטים שהעדים מוסרים והם לא נכונים אז להציג להם את הגרסה הנכונה ולעמת אותם עם הגרסה שלך . . . עו"ד עטרי הסביר שהוא לא מתכוון לשאול אפילו עד אחד שאלה ולא להביא עד . . . זה על דעתך . . . המשמעות לנקיטת קו שאני לא משתף פעולה לחלוטין במשפט היא מאוד מאוד מסוכנת מבחינתך . . . אם בית המשפט העליון לאחר מכן יקבע שהיה מקום להתחיל את המשפט מאוחר יותר ולשמוע עדים מסוימים מההתחלה, או יקבלו את הטענות שלכם אז התיק יישמע פעם נוספת, אינני יודע, זה מה שאמר לך עורך הדין, אבל יש גם אפשרות שלא. הסיכון הוא הסיכון האישי שלך, לא של עורך הדין. . . הנאשם: עורך הדין שלי הסביר מה שאני רוצה לומר . . . לצערי מאז שבאתי בפני כבוד השופט, כבוד השופט לא נותן לי ולעורך הדין שלי להתגונן בצורה הוגנת. עורך הדין שלי לא מסכים שאני אומר את הדברים האלה אבל זו האמת וכבוד השופט מביא אותנו, דוחף אותנו לקיר שנבוא להתגונן במשפט כזה שהוא אפילו לא נתן לנו אפשרות להתגונן" (עמודים 71/69 לפרוטוקול). 75. במהלך חקירתה הראשית של עדת המדינה, הצהיר המערער כי התנהלותו של עו"ד עטרי היא על דעתו; כי עו"ד עטרי מייצג אותו; וכי הוא שכר את עו"ד עטרי למטרה מסוימת: "בית המשפט: הנאשם קום בבקשה. הצג פחות like dislike copy enlarge פסק דין | 07/05/2014 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 29 | עמודים – 102 בג"צ 1437/02-1. האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד 1. השר לביטחון פנים open-document-icon שמות השופטים: א ריבליןמ נאור,א חיות נזכור, כי "בעולם משפטי כשלנו, שכל ההליכים מתנהלים בו לפי סדרי דין נוקשים ובשפת המסתורין של החוק והפרוצדורה, זכותו הראשונית והיסודית של כל נאשם היא, או צריכה להיות, שהוא מיוצג על ידי מי שיודע כזו התורה ומדבר לשון הסתר" (ח' ה' כהן, "על זכויות הנאשם" הפרקליט כו 42 (תש"ל)). הזכות להיפגש עם עורך דין צימחה שורשים איתנים במשפטנו. היא הוכרה תחילה על ידי הפסיקה (ע"פ 307/60 יאסין נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד יז(3) 1541). היא עוגנה במפורש בדברי חקיקה שונים, ובהם חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו1996-. כיום, ניתן אף לטעון כי להיבטים שונים של זכות זו ביסוס חוקתי בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (ראו בג"ץ 3412/91 סופיאן נ' מפקד כוחות צה"ל בעזה, פ"ד מז(2) 843 (ביסוס הזכות על החירות האישית); בג"צ 4330/93 חיים לנדאו נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, פ"ד נ(4), 221 (ביסוס הזכות על האוטונומיה של הרצון האישי); וכן השוו ע"פ 6613/93 סמירק נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3) 529). 3. האם הוראת תקנה 29(ב) פוגעת בזכות לייצוג בצדק מציינת חברתי, השופטת נאור, כי תקנה 29(ב) לא באה להגביל את האפשרות של האסיר לקבל שירות משפטי, אלא רק למנוע שימוש לרעה באפשרות זו. אכן, "'שירות מקצועי' של עורך דין יכול שיתייחס לעבירות פליליות, אך זאת כאשר העבירה כבר בוצעה והעבריין מבקש מעורך-הדין שירות מקצועי בקשר לכך, כגון ייצוג בהליכים פליליים שננקטו נגדו, אך מקום שהעבריין מוסר לעורך-דין על כוונתו לבצע עבירה בעתיד, והוא אף נוהג כך, כי אז אין הלקוח מעוניין בכל שירות מקצועי מעורך-הדין, ואין זה מסוג הדברים שיש להם קשר לשירות מקצועי שניתן על ידי עורך-דין" (על"ע 17/86 עו"ד פלונית נ' לשכת עורכי הדין, פ"ד מא(4) 770; ראו גם עחה"ס 1/81 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד לו(1) 614). הצג פחות like dislike copy enlarge פסק דין | 09/02/2004 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 50 | עמודים – 13 ע"פ 5672/05- בעפ 5672/05 1. טגר בע"מ נגד מדינת ישראל open-document-icon שמות השופטים: א א לוי א חיות,ד ברלינר בית המשפט דחה את טענת המשיבה לפיה אין המערערים זכאים ליהנות מההגנה בשל כך שלא עשו מאמץ לברר את המצב המשפטי לאשורו. נקבע, שהגנת ההסתמכות אינה מוגבלת למקרים בהם הוצגה הבעיה המשפטית הספציפית בפני עורך הדין והלה סבר שאין בהם עבירה על החוק. לגישתו של בית המשפט, אדם המבקש מעורך דין שיערוך עבורו חוזה זכאי, ברמת העיקרון, להסתמך על ההנחה שהיבטי המשפט הפלילי הכרוכים בו יילקחו בחשבון: "גם אינני סבור שעל הנאשמים היה לשאול את עורכי דינם, כפי שמציעה המאשימה בסיכומיה, אם אין בעיות משפטיות אפשריות בעסקה המוצעת. כאשר אדם פונה לעורך דין כדי שזה יכין לו חוזה שיהווה את המסד המשפטי לביצוע עסקה בה הוא חפץ, חזקה על הלקוח, שהוא מבקש מעורך הדין כי זה יתייחס לכלל ההיבטים המשפטיים האפשריים הקשורים בעסקה ויצביע בפניו על כל קושי חוקי, אם קיים כזה, אשר כרוך בעסקה. בנסיבות אלו, לא נדרשת לשם כך בקשה מפורשת" (פיסקה 24 להכרעת הדין). גישה זו מקובלת עלי. כאשר פונה אדם לעורך דין על מנת שיעניק ליווי משפטי כללי לחוזה או לפעולה אחרת, ניתן לייחס לו ציפייה כי כל היבטי המשפט הפלילי יובאו בחשבון. אין להעמיס על הפונה את הדרישה כי יגדיר מראש את המוקשים המשפטיים האפשריים, שאחרת מה הועילו חכמים בתקנתם. יש כמובן מקום לבדוק ולהתייחס לאופי הקשר בין עורך הדין ללקוח. כך למשל, כאשר פונה אדם לעורך דין על מנת שיחווה דעתו בנוגע להיבטי המס של חוזה פלוני, אין ספק שלא ניתן לראות בכך ייעוץ בקשר לסוגיות משפטיות אחרות. גם בייעוץ משפטי כולל ייתכן וייקבע כי במקרה מסוים היה על המתייעץ להפנות, מיוזמתו, את תשומת ליבו של עורך הדין לבעייתיות משפטית המתעוררת בעניין שבטיפולו, הכל בכפוף לדרישות תום הלב והסבירות. הצג פחות like dislike copy enlarge פסק דין | 20/10/2007 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 305 | עמודים – 84 בג"צ 9923-09- העותר רן קנדי נגד מדינת ישראל open-document-icon שמות השופטים: א גרוניס,מ נאור,נ הנדל זאת בהשאלה מהמוסד המוכר בשם "עורך הדין הכונן" (לגבי מוסד עורך הדין הכונן, ראו ע"פ 7335/05 הסניגוריה הציבורית נ' מדינת ישראל, פ"ד ס(2) 346 (2006) (להלן פרשת תקומי)). ההצעה כוללת 13 סעיפים והיא ערוכה מבחינת צורתה באופן המזכיר תזכיר הצעת חוק. כמו כן, מבחינת תוכנה מתיימרת ההצעה להגדיר באופן מפורט מוסד משפטי המסדיר את ייצוגו של מי שמעוניין לנהל בעצמו את הגנתו במשפט פלילי תוך שהוא נעזר בעורך דין על פי צרכיו. זאת לרבות הגדרת התפקידים, הסמכויות והיבטים אחרים הקשורים בעבודת עורך הדין "המסייע". הסעד המבוקש בעתירה הוא, כי נקבע שבאפשרות בית המשפט הדן בהליך הפלילי נגד העותר, למנות לעותר סניגור עליו יחולו ההוראות שבהצעה. 4. דין העתירה להידחות על הסף. הסעד המבוקש בעתירה אינו מסוג הסעדים שבית משפט זה נוהג ליתן. למעשה, מבקש העותר כי נקבל הסדר מפורט ומקיף הנוגע לייצוג על ידי עורך דין מקום בו נאשם במשפט פלילי מבכר לייצג את עצמו תוך שהוא נעזר באופן מוגבל בשירותיו של עורך דין. בפרשת תקומי כתבה השופטת ד' ביניש: "אינני סבורה כי יש מקום שבית משפט זה יורה על אימוץ מוסד "עורך הדין הכונן" בישראל בטרם נבדקו מכלול ההיבטים הכרוכים בכך על ידי הגורמים המוסמכים לדבר, ובלא שהסוגיה העקרונית התלבנה כראוי בפני בית משפט זה על ידי הצדדים הרלוונטיים לעניין. זאת ועוד, שאלה היא אם ראוי לאמץ את מוסד "עורך הדין הכונן" בהיעדר חקיקה ראשית או משנית שתגדיר את גבולותיו ותתייחס להשלכות המשפטיות, האתיות והתקציביות הכרוכות באימוצו" (פיסקה 9). אף אם נוכח דברים אלה היינו סבורים שיש לעת הזו מקום להידרש לדיון בסוגיית אימוצו של מוסד "עורך הדין הכונן" בישראל, הרי הסעד המבוקש בעתירה, בדמות קבלת הסדר מפורט שיזם העותר, הוא מרחיק לכת מטעמים עיוניים ומעשיים כאחד. הצג פחות like dislike copy enlarge פסק דין | 20/12/2009 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 5 | עמודים – 4 על"ע 19/88- אברהם איזמן נגד ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו open-document-icon שמות השופטים: ג בךא חלימה,י מלץ אולם עם הרשעתו של עורך הדין מתהווה מצב שונה מבחינה מהותית. חזקת החפות מפשע אינה קיימת עוד, וכפי שבית משפט הדן בעבירה פלילית משנה את עמדתו בענין שלילת חרותו של נאשם, או שחרורו בערבות, עם מתן פסק דין מרשיע נגדו, כך גם תגבר נטיתו של בית הדין המשמעתי להורות במקרים מתאימים על השעיתו הזמנית של עורך דין, לאחר שקבע בפסק דין מנומק, כי אשמתו של עורך הדין הוכחה כדבעי. [382] כדי לסכם נקודה זו: אין בדחיית בקשתו של הקובל להשעות זמנית את עורך הדין הנאשם בשלב הקודם למתן פסק הדין בערכאה הראשונה, על פי סעיף 78(ג) לחוק, כדי להוות מניעה להגשת בקשה חדשה להשעיה זמנית, הפעם לפי סעיף 78(ב) לחוק, לאחר הרשעת הנאשם בדין. 7. טיעונו של בא-כוח המערער, לגופו של ענין, מתמקד בשתי טענות עיקריות: א. פסק הדין של בית המשפט המחוזי, לפיו הורשע המערער בדין, הינו מוטעה, וקיימים סיכויים טובים ביותר לביטולו על ידי ערכאת הערעור. ב. אפילו אם ההרשעה בפרט זה או אחר הינה מבוססת, הרי אין המדובר בעבירות, אשר מבחינת חומרתן מצדיקות נקיטה באמצעי כה חריף ודראסטי כמו מתן צו להשעיתו הזמנית של עורך הדין מלעסוק במקצועו, כל עוד לא ניתן פסק דין סופי במשפטו. 8. לצורך בחינתן של טענות אלה נזכיר תחילה בתמצית מהם המעשים אשר בביצועם נמצא המערער אשם בבית המשפט המחוזי: המערער ייצג כעורך-דין ארבעה לקוחות אשר רכשו מועדון לילה. למועדון לא היה רשיון הפעלה על פי חוק. המשטרה התנגדה להוצאת הרשיון מהטעם שעל פי המידע שברשותה חלק מבעלי המועדון או מרוכשיו הינם בעלי עבר פלילי. המערער הגיש בענין זה עתירה לבג"צ. אחד מארבעת רוכשי המועדון, אדם בשם ויקטור ברנס (להלן ברנס), היה, לידיעת המערער, בעל עבר פלילי. הצג פחות like dislike copy enlarge פסק דין | 05/12/1988 | עליון – בית המשפט העליון מאזכרים – 7 | עמודים – 6 בג"צ 2784-09- העותר אילן אשד נגד בית משפט המחוזי ת"ל אביב open-document-icon שמות השופטים: א גרוניס א רובינשטיין,ח מלצר דעתי – במיעוט – היתה כי יש מקום לשקול מינויו של "עורך דין כונן" (standby counsel), כמקובל בארה"ב, מקום שאין כופים על נאשם סניגור ציבורי נגד רצונו. "עורך הדין הכונן" אינו משתתף באופן פעיל בהגנה אלא אם נתבקש על-ידי הנאשם או נצטוה על-ידי בית המשפט, וכשלעצמי סברתי כי אם ימונה, "יקבל לידיו את חומר הראיות, יפנה בתזכיר את תשומת לב הנאשם לנקודות התורפה מבחינתו ולנקודות העשויות לסייע לו, יהא נוכח במשפט ויעביר אליו התרשמויות לגבי עדות עדים שונים, וכן יציע לו שאלות שהוא עשוי לשקול להציג להם, יפנה אל חולשותיהם המתגלות במשפט וכדומה". דעתי לא נתקבלה (אף כי השופטת ביניש סברה ש"ראוי שאפשרות זו תישקל באופן רציני על רקע המציאות בשיטתנו ובהתאמה לה"). ראיתי לנכון להזכיר זאת כאן, במבט צופה פני עתיד. עם זאת המקרה דידן, בהיות העותר (הנאשם) עורך דין במקצועו, אינו מתאים כנראה למוסד זה של "עורך דין כונן". מכל מקום, בנסיבות שנוצרו, שבהן כנראה קשה להלום ניהול ההגנה על-ידי העותר עצמו, יתכן שהחלטת בית המשפט המחוזי היא "הקשה במיעוטו", ועל כן מצטרף אני לעמדת חברי. הצג פחות

חקיקה רלוונטית

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 open-document-icon סעיף: 35. פגישה עם עורך-דין בעבירות בטחון (ג) דחיית פגישת עצור עם עורך דין לפי סעיף קטן (א) לא תעלה על 10 ימים והיא תהיה מטעמים שיירשמו; הודעה על דחיית הפגישה תימסר לעצור, ולפי בקשתו תימסר הודעה על הדחייה ועל תקופת הדחייה לאדם קרוב לו שהעצור נקב בשמו. (ד) נשיא בית המשפט המחוזי רשאי להורות שעצור לא ייפגש עם עורך דין או להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), אם הוגשה בקשה לכך, באישור היועץ המשפטי לממשלה, ואם התקיימה עילה מן העילות המפורטות בסעיף קטן (א); ובלבד שסך כל התקופות שבהן נמנעה הפגישה עם עורך דין לא תעלה על 21 ימים; בקשה לפי סעיף קטן זה, תידון במעמד צד אחד בלבד, ומטעם המבקש יתייצב שוטר בדרגת רב פקד ומעלה; על החלטה לפי סעיף קטן זה, רשאים הצדדים לערור לפני בית המשפט העליון שידון בענין בשופט אחד. (ה) נדחתה פגישת חשוד עם עורך דין, לפי סעיף קטן (א), רשאי החשוד לערור על ההחלטה לפני נשיא בית משפט מחוזי, ובהעדרו – לפני סגן הנשיא של בית משפט מחוזי; על החלטת בית המשפט ניתן לערור לפני בית המשפט העליון שידון בענין בשופט אחד. (ו) הדיון בערר לפי סעיף קטן (ה) יתנהל בהעדר העצור אלא אם כן ציווה בית המשפט כי הדיון יתקיים בנוכחותו. (ז) הדיון בערר או בבקשה למעצר או לשחרור של העצור, שפגישתו עם עורך דין נדחתה לפי סעיף זה, יתקיים עם העצור וסניגורו בנפרד, באופן שיימנע הקשר ביניהם, אלא אם כן החליט השופט, מטעמים שיירשמו, כי אין בקיום הדיון בנוכחותם של העצור וסניגורו יחדיו, כדי לסכל את מטרת דחיית הפגישה. (ח) ההליכים לפי סעיפים קטנים (ו) ו-(ז) יהיו בהתאם לתקנות שיתקין שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. הצג פחות like dislike copy enlarge חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 open-document-icon סעיף: 34. זכות העצור להיפגש עם עורך דין 34. (א) עצור זכאי להיפגש עם עורך דינו ולהיוועץ בו. (ב) ביקש עצור להיפגש עם עורך דין או ביקש עורך דין שמינהו אדם קרוב לעצור להיפגש עמו, יאפשר זאת האחראי על החקירה, ללא דיחוי. (ג) פגישת העצור עם עורך הדין תיעשה ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות השיחה, אולם באופן המאפשר פיקוח על תנועותיו של העצור. (ד) נמצא העצור באותה עת, בעיצומם של הליכי חקירה או של פעולות אחרות הקשורות בחקירה, באופן שנוכחותו נדרשת כדי להשלימם, ועריכת הפגישה עם עורך הדין ללא דיחוי, כאמור בסעיף קטן (ג), מחייבת את הפסקתם או את דחייתם למועד אחר, והקצין הממונה בדרגת רב פקד ומעלה (להלן בסעיף זה – הקצין הממונה) סבר כי הפסקתם או דחייתם עשויה לסכן, באופן ממשי, את החקירה, רשאי הוא להורות בהחלטה מנומקת בכתב, שפגישת העצור עם עורך הדין תידחה לזמן הנדרש כדי להשלים את הפעולה, ובלבד שההפסקה לא תעלה על שעות ספורות. (ה) סבר הקצין הממונה כי פגישת העצור עם עורך הדין עלולה לסכל או לשבש מעצרם של חשודים נוספים באותו ענין, למנוע גילוי ראיה או תפישת דבר שהושג בקשר לאותה עבירה, רשאי הוא להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, שהפגישה תידחה לתקופה הנדרשת, ובלבד שהיא לא תעלה על 24 שעות משעת המעצר. (ו) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי הקצין הממונה בהחלטה מנומקת בכתב להורות שלא לאפשר פגישת עצור עם עורך דין, לתקופה שלא תעלה על 48 שעות משעת המעצר, אם שוכנע שהדבר דרוש לשם שמירה על חיי אדם או לצורך סיכול פשע, או שהדבר כרוך בעבירת בטחון והתקיימה עילה מהעילות המפורטות בסעיף 35(א); אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של עצור, שביקש זאת, שתינתן לו הזדמנות סבירה להיפגש עם עורך דין לפני שיובא לבית המשפט בענין מעצרו. הצג פחות like dislike copy enlarge תקנות לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (נוסח הודעה לילד חשוד על זכויותיו בטרם חקירתו), התשע"ח-2018 open-document-icon סעיף: 1. ,ול נוסח הודעה 1. (א) נוסח הודעת חוקר הילדים לילד חשוד על זכויותיו יהיה כמפורט להלן: "אתה צריך לדעת שיש לך זכות לשתוק בחקירה ואתה לא חייב לספר לי כלום כי לפי החוק, כל מי שחושדים בו שעשה מעשה עבירה שאסור על פי החוק, יכול לא לדבר. אם תחליט לשתוק ולא לדבר, ויחליטו שיהיה משפט, ייתכן שבית המשפט ייקח בחשבון את השתיקה שלך. כל מה שתגיד לי, אעביר למשטרה בשביל המשך החקירה. כל מה שתגיד בחקירה יהיה מצולם ומוקלט, אם יחליטו שיהיה משפט, ייתכן שהדברים שסיפרת יובאו לבית המשפט. לפני שנמשיך, אני רוצה להודיע לך שיש לך עוד זכויות: יש לך זכות להתייעץ עם עורך דין ולדבר אתו לבד לפני שאנחנו מתחילים בחקירה. האם אתה רוצה להתייעץ עם עורך דין?"; (ב) הוחלט לדחות התייעצות עם עורך דין, יודיע לו חוקר הילדים כמפורט להלן: "לילדים שנחקרים יש בדרך כלל זכות להתייעץ עם עורך דין לפני תחילת החקירה, אך במקרה שלך הוחלט בהתאם לחוק, שלא תוכל להתייעץ עם עורך דין בשלב הזה."; (ג) היה הקטין עצור או שיש כוונה לעצרו, יודיע לו חוקר הילדים כמפורט להלן: "אם אין לך עורך דין, המדינה יכולה לתת לך עורך דין מהסניגוריה הציבורית שיוכל לבוא ול היפגש אתך ואתו תוכל להתייעץ בחינם. אם אתה רוצה בכך, אעביר את הבקשה שלך לבדיקתם."; (ד) לגבי קטין שאינו עצור ושקמה לו זכות להודעה להוריו על חקירתו, יודיע לו חוקר הילדים: "יש לך זכות להתייעץ, ככל האפשר, לפני שאנחנו מתחילים בחקירה, עם אחד ההורים או קרוב משפחה שמלאו לו 18 שנים או אדם אחר הקרוב אליך שמלאו לו 18 שנים. נוסף על כך, יש לך זכות שאחד מהם יהיה אתך בחקירה. אתה יכול לבקש לוותר על זכות זו ולבקש שלא יהיו בחקירה." (ה) הוחלט שלא לאפשר את נוכחות ההורה בחקירה, יודיע חוקר הילדים לקטין כמפורט להלן: "בדרך כלל קיימת זכות שהורה או קרוב משפחה אחר יוכלו להיות נוכחים איתך בחקירה, אך הוחלט בהתאם לחוק שלא לאפשר במקרה שלך את הנוכחות שלהם בחקירה." הצג פחות like dislike copy enlarge חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 open-document-icon סעיף: 15. סדרי דין 15. (א) בקשת מעצר תוגש בכתב על ידי שוטר ותיתמך בהצהרתו שלאחר אזהרה או בתצהיר; (1) בבקשה יצויינו – (א) העובדות המקנות סמכות לבית המשפט; (ב) תמצית העובדות והמידע שעליהם מבסס המצהיר את בקשת המעצר; (ג) עילת המעצר; (ד) פרטים על מעצרים קודמים ועל בקשות מעצר קודמות הנוגעים לאותו ענין והמתייחסים לחשוד, והחלטות בית משפט בהן. (2) לבקשה יצורפו – (א) העתקים מבקשות המעצר הקודמות באותו ענין; (ב) הפרוטוקולים של דיוני בית המשפט בבקשות המעצר הקודמות; (ג) חומר חסוי, לעיון בית המשפט בלבד, לרבות החומר החסוי שהוגש בדיונים קודמים של בית המשפט. (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי שופט לדון בבקשה דחופה, גם ללא המסמכים שבסעיף (א)(2), אם נחה דעתו שיש ברשותו המידע הנדרש למתן ההחלטה, ומטעמים מיוחדים; בדיון לפי סעיף זה לא תעלה תקופת המעצר על 24 שעות. (ג) החומר הנוגע לבקשת המעצר או מידע שעליו מתבססת בקשת המעצר וכל חומר הנמסר בהליך לפי סעיף קטן (ה) יועמדו לעיון השופט בלבד; החומר יסומן ויוחזר לשוטר לאחר העיון. (ד) השופט רשאי לחקור את השוטר על בקשתו; היה הדיון בפני החשוד, רשאי אף הוא או סניגורו לחקור את השוטר. (ה) ביקש שוטר כי תשובתו לשאלה תובא לידיעת בית המשפט בלבד, או ביקש לפרט בפני בית המשפט בלבד עובדות או מידע שעליהם מתבססת בקשת המעצר, ימסור לבית המשפט, בכתב, את התשובה ואת הנימוקים לבקשתו; בית המשפט רשאי להיענות לבקשה ולהסתמך על החומר המוגש לו בדרך זו אם מצא כי מתן התשובה או גילוי העובדות או המידע בנוכחות החשוד וסניגורו עלולים לפגוע בחקירה או באינטרס ציבורי חשוב אחר; התשובה החסויה תסומן, תוחזר לשוטר לאחר העיון והדבר יירשם בפרוטוקול. החליט השופט שלא להיעתר לבקשה בדבר אי-גילויו של החומר רשאי השוטר להודיע כי הוא חוזר בו מהגשת החומר שאליו מתייחסת השאלה ומשעשה כן לא יועמד החומר לעיון החשוד וסניגורו, והשופט יתעלם ממנו לצורך החלטותיו. (ו) לשם החלטותיו בבקשת מעצר, רשאי השופט להיזקק לראיות אף אם אינן קבילות במשפט. (ז) הדיון יתועד בפרוטוקול, מבלי לגלות תוכנו של חומר חסוי, והפרוטוקול יימסר לצדדים. (ח) דיון בבקשת מעצר שלא במעמד החשוד יתקיים בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה השופט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו. הצג פחות like dislike copy enlarge כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001 open-document-icon סעיף: 2. פרטים שחובה לציינם 2. (א) עורך דין יציין את שמו ואת דבר היותו עורך דין: (1) בנייר המכתבים המשרדי שלו; (2) כאשר חובה זו מוטלת עליו על פי דין. (ב) ציין עורך דין את שמו על מסמך הקשור בעבודתו המקצועית, יוסיף לצד שמו את דבר היותו עורך דין. (ג) עורך דין יציין את מספר הרישום שלו בפנקס חברי לשכת עורכי הדין על – (1) המסמך הראשון שהוא מגיש בשם לקוחו בהליך בבית משפט, לרבות בית דין וכל ערכאה שיפוטית או מעין שיפוטית שהוקמה על פי דין; (2) תצהיר שהוא מאשר; (3) מסמך אחר הכולל אישור או אימות על ידי עורך דין. הצג פחות like dislike copy enlarge הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה open-document-icon סעיף: 6. הסמכות לגניזה ולסגירה של תיקי חקירה מסוג א"ת, פ"ח ופ"א ק ראש מח"ק עוזר ראש משרד חקירות*** קצין אח"ק ראש ימ"ר ראש יחידה ארצית סגן קצין אח"ק ראש ענף חקירות סגן ראש יחידה ארצית ראש לשכת חקירות ראש ענף סיור ומבצעים** ראש מפלג ביחידה ארצית ראש לשכת סיור ומבצעים** ראש יחידת תביעות ראש מדור במח"ק ראש יחידת תביעות ראש מפלג ב ימ"ר ראש מחלק חקירות בלשכת חקירות*** ראש יחידת הונאה מחוזית קצין נוער*** ראש יחידת סמים מחוזית קצין נוער * רק בעילות: אין עניין לציבור, החשוד או הנאשם אינו בר-עונשין מטעמי גיל, ומות החשוד או הנאשם. ** רק בעבירות שבהן מטפל מגזר הסיור. *** הסמכות הנתונה לבעל תפקיד זה לסגור תיקי חקירה, מסוג פ"א, מעילות חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור, בעבירות שאינן בתוספת השניה לחוק הסדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, טעונה אישור ראש מח"ק. אופן קבלת האישור ייעשה בדרך ובתנאים המנויים בסעיף 6. ג. 5) שלהלן, בהתאם לצורך. ב. השהיית חקירה וסגירת תיקי חקירה בתיקי חקירה מסוג פשע 1) בעבירות מסוג פשע ובעבירות מסוג עוון, שבסמכות הפרקליטות, נתונה הסמכות לסגירת תיקי חקירה, מכל העילות, רק לפרקליט המחוז, וזאת גם בתיקים שהועברו ליחידת התביעות. 2) למרות האמור לעיל, נתונה לקצינים ובעלי התפקידים המפורטים בטבלה שלהלן, סמכות השהיית החקירה, בדרך של סגירת תיק חקירה מסוג פ"א, מהעילה: "העבריין לא נודע", וסגירת תיק חקירה מסוג פ"א מהעילות: "מות החשוד או הנאשם" ו"החשוד או הנאשם אינו בר-עונשין": הקצין המוסמך בתחנה במרחב או בנפה במחוז במטא"ר מפקד תחנה* מפקד המרחב או הנפה* מפקד המחוז* ראש אח"ק סגן מפקד תחנה* סגן מפקד המחוז* עוזר ראש אח"ק ראש משרד חקירות** סגן מפקד המרחב או הנפה* קצין אח"ק ראש מח"ק עוזר ראש משרד חקירות** קצין אח"ק ראש ימ"ר ראש יחידה ארצי הצג פחות like dislike copy enlarge הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה open-document-icon סעיף: 3. הטיפול בתלונה – הנחיות כלליות ט) מצא ראש יחידת הסיור או ראש יחידת החקירות, שהדו"ח מצביע על עבירה פלילית, ושיש מקום לנקוט הליך א"ת, יורה על נקיטת הליך א"ת – עוונות, לפי הנחיות סעיף 3. ו. להלן. י) מצא ראש יחידת הסיור, שיש מקום לפתוח תיק מסוג פ"א או פ"ח, יורה על כך וימשיך בטיפול. ביחידות בהן הטיפול בעבירות קלות הינו באחריות מגזר החקירות, יעביר ראש יחידת הסיור את החומר שנאסף, ליחידת החקירות, בצירוף המלצתו בדבר המשך הטיפול. ד. הטיפול בעבירות שלא מסוג העבירות הקלות 1) נעברה עבירה, שאיננה מסוג העבירות הקלות, שמטפל בהן מגזר הסיור, ידווח עליה הסייר, ללא דיחוי, למוקד, והמוקד יעביר את הטיפול באירוע ליחידת החקירות. 2) הסייר ינקוט את כל הפעולות הראשוניות הדרושות כדי למנוע את המשך ביצוע העבירה, את בריחת החשוד ויפעל לשמירת זירת העבירה והראיות. ה. סיווג התלונה 1) נתקבלה תלונה, מסוג חטא או עוון, ומייד לאחר קבלתה התברר, כי אינה מגלה עבירה פלילית, יגנוז אותה הקצין המוסמך בתיק "חקירות – כללי" או בתיק "סיור – כללי". 2) נתקבלה תלונה, המגלה חשד לכאורה לביצוע עבירה פלילית, יחליט הקצין המוסמך על נקיטת הליך א"ת או על פתיחת תיק חקירה מסוג פ"א, לא יאוחר מ-4 ימים ממועד קבלת התלונה. על אף האמור לעיל, יכול הקצין המוסמך, על פי שיקול דעתו וכשהנסיבות מצדיקות זאת, לקבל את ההחלטה במועד מאוחר יותר, אך לא מאוחר מ-30 ימים מעת קבלת התלונה. עד קבלת החלטתו יישמר החומר באוגדן שייועד לעניין זה. 3) התברר, בדיעבד, כי הסוג שנקבע לחומר החקירה איננו מתאים, ישנה הקצין המוסמך את סוג תיק החקירה לסוג המתאים – פ"א או א"ת או פ"ח. הצג פחות like dislike copy enlarge חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 open-document-icon סעיף: 79. תיקון החוק השיפוט הצבאי – מס' 31 "; (3) הסמכויות הנתונות למפקח הכללי של המשטרה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית ראשי; (4) הסמכויות הנתונות ליועץ המשפטי לממשלה יהיו נתונות לפרקליט הצבאי הראשי; (5) הסמכויות הנתונות לשופט או לנשיא בית המשפט המחוזי ולשופט בית המשפט העליון יהיו נתונות, לפי הענין, לשופט או לנשיא בית דין צבאי מחוזי או בית דין צבאי מיוחד ולשופט בית דין צבאי לערעורים; בפני בית דין צבאי יתייצב, מטעם צבא הגנה לישראל, תובע צבאי; (6) זכות הפגישה עם עורך דין תהיה רק עם עורך דין, שהוא כשיר לשמש סניגור לפי סעיף 318. "; (2) בסעיף 243א, בסעיף קטן (ב), במקום "סעיפים 33 עד 49 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982" יבוא "סעיפים 41 ו-44 עד 58 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996; (3) בסעיף 243ב, בסעיף קטן (א), במקום "סעיפים 51 עד 54 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982" יבוא "סעיפים 59 עד 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996";. (4) אחרי סעיף 243ב יבוא: "סייג לתחולת חוק סדר הדין הפלילי 243ג. על אף האמור בסעיף 1(ג) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, יחול החוק האמור על הליכי מעצר לפי חוק זה, רק מקום שחוק זה הפנה אליו. הצג פחות like dislike copy enlarge תקנות הסיוע המשפטי, תשל"ג-1973 open-document-icon סעיף: 4. נותני השירות 4. (א) החליט ראש הלשכה על מתן שירות למבקש, יעשה אחד, או יותר, מבין אלה, לפי הענין: (1) יתן את השירות; (2) יטיל על עורך-דין מעובדי הלשכה ליתן את השירות; (3) ימנה עורך-דין שאינו מעובדי הלשכה או אדם אחר הכשיר על-פי חיקוק ליתן את השירות; (4) יפנה את המבקש למי שנתמנה לתת שירות לפי תקנת-משנה (ב); (5) יודיע למבקש כי המבקש גופו יופיע בהליך, וינחה אותו בכתב כיצד ינהג. (ב) (1) ראש הלשכה רשאי למנות עורך-דין שלא מעובדי הלשכה או טוען רבני לענין שהוא מוסמך על פי חיקוק לעשותו, ליתן שירות למבקשים שיפנו אליו לפי תקנת-משנה 4(א)(4); (2) מינוי לפי פיסקה (1) ייעשה בצורת הסכם בין המדינה לבין נותן השירות ושכרו ישולם על בסיס חודשי בהתאם לשירותים שיתן ובתנאים שייקבעו בהסכם; (3) ההסכם יהיה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת ואפשר לחדשו ולחזור ולחדשו מזמן לזמן; (4) (נמחקה). הצג פחות like dislike copy enlarge חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001 open-document-icon סעיף: [תיקונים: התשס"ה (מס' 2), התשס"ו, התשס"ח, התשע"א, התשע"ב (מס' 2), התשפ"ב (מס' 3), (מס' 4)] השלב בהליך הפלילי הגוף מוסר המידע 1. שם החוקר שמונה כאחראי על חקירת העבירה; הגוף החוקר 1א. בקשה להסרת חיסיון על ראיה לפי סעיף 49(א), 50(א), 50א(א) או 50ב לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, הודעה על זכויות נפגע עבירה בנוגע לוויתור על החיסיון והבעת עמדה בהליכי גילוי הראיה לפי הוראות סעיף 13א, ולגבי נפגע עבירת מין כאמור בפרט 11(ב) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 – גם זכותו לקבלת ייצוג, ייעוץ וסיוע משפטי לפי אותו פרט. הגוף החוקר או התובע 2. מעצרו של החשוד או הנאשם או שחרורו ממעצר, לפי הוראות פרק ב' לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, או פרק ג' לחוק הנוער; לגבי חשוד – משטרת ישראל; לגבי נאשם – התובע 3. כוונה לעכב את ההליך הפלילי לפי הוראות סעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביא את עמדתו בענין לפי הוראות סעיף 16; היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוסמך על ידו להחליט בבקשה 3א. כוונה להגיע להסדר לסגירת תיק עם החשוד, לפי סימן א'1 בפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי; התובע השלב בהליך הפלילי הגוף מוסר המידע 3ב. כוונה להעביר את עניינו של הנאשם לבית משפט קהילתי, לפי פרק ו'1 לחוק סדר הדין הפלילי; התובע 4. (א) הודעה על העמדת החשוד לדין כאמור בפרט 5 בתוספת השניה תכלול גם הסבר על כך שיש אפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם והודעה על זכותו להביע את עמדתו בענין לפי הוראות סעיף 17(א); (ב) פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין פרטיו של הסדר הטיעון האמור לפי הוראות סעיף 17(א), למעט בעבירות המפורטות בסעיף 17(ב); (ג) בעבירות המנויות בתוספת ראשונה ב' – פרטיו של הסדר טיעון שהתגבש עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין הסדר הטיעון בפני גורם מאשר, לפי הוראות סעיף 17(ג); התובע 5. (א) מתן צו פיקוח לפי סעיף 12 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006, לרבות תנאי הפיקוח והמעקב כאמור בסעיף 13(4), (5), (7) ו–(9) עד (11) לאותו חוק, וכן כל שינוי בתקופת תוקפו של הצו או בתנאי מתנאיו כאמור בסעיפים 14 ו–23 לאותו חוק; (ב)6 (נמחק). היועץ המשפטי לממשלה או נציגו הצג פחות like dislike copy enlarge פקודת פשעים (מניעתם), 1933 open-document-icon סעיף: 5. הפרוצידורה של החקירה 5. (1) משהופיע או משהובא אדם על יסוד הזמנה או על יסוד צו עפ"י הסעיפים 2, 3 או 4, יפתח הממונה על המחוז או נשיא בית-המשפט המחוזי בחקירת אמיתותה של הידיעה שעל יסודה נקט בפעולות ויגבה אותה עדות נוספת, ככל אשר ימצא לנחוץ. (2) אם לאחר חקירה הוכח כי יש לדרוש מאותו אדם ליתן שטר-ערובה, יתן הממונה על המחוז או נשיא בית-המשפט המחוזי צו בענין זה: בתנאי שאין לצוות על שום אדם ליתן ערבות מסוג השונה מזה הרשום בכתב ההזמנה או בצו המעצר, או בסכום הגדול מן הסכום הרשום בהם או לתקופה ארוכה מן התקופה הרשומה בהם. (3) אם לאחר חקירה לא הוכח כי יש צורך שאותו אדם יתן שטר-ערובה, ירשום הממונה על המחוז או נשיא בית-המשפט המחוזי הערה בזה הענין, ואם אותו אדם נתון במשמר לצורך החקירה בלבד, יוציאנו לחפשי, ואם אינו נתון במשמר, יפטור אותו. (4) הפרוצידורה שינהגו על פיה בהליך משפטי עפ"י פקודה זו, בנוגע לגביית עדות בשבועה, חקירתם של עדים וחקירתם חקירה-שכנגד, הופעת עורכי-דין, מסירת צווים, כתבי-הזמנה ושאר מסמכים, הוצאה לפועל של צווים ושאר ענינים כיוצא בזה, תהא הפרוצידורה הנוהגת באותה שעה בהליכים תכופים בפני שופט של בית-משפט שלום: בתנאי: – (א) שלא תנוסח כל אשמה אחרת זולת אותה המתגלית מתוך הידיעה המאשמת הכלולה בכתב-ההזמנה; (ב) שבהליכים עפ"י פקודה זו לא יהא צורך להוכיח כי הנאשם אשם במעשה מסויים או במעשים מסויימים העשויים להראות את מטרתו או את כוונתו או את אופיו ואפשר ליתן צו נגד אותו אדם אם מתוך מסיבות המקרה או מחמת אופיו הידוע, שהוכח לממונה על המחוז או לנשיא בית-המשפט המחוזי, נראה לאותו ממונה על מחוז או לאותו נשיא בית-משפט מחוזי כי צריך ליתן צו כזה; (ג) שאין לערער על צו שניתן ע"י ממונה על מחוז או נשיא בית-משפט מחוזי עפ"י פקודה זו. הצג פחות

לא נמצאו עורכי דין בתחום הפלילי.