כל הזכויות שמורות ©
בית משפט השלום בראשון לציון מהווה אחד המוסדות המשפטיים החשובים ביותר במחוז המרכז, המטפל במגוון רחב של תיקים פליליים. אם אתם זקוקים לייצוג משפטי או מחפשים עורך דין פלילי מנוסה בראשון לציון, חשוב שתכירו את אופן הפעילות של בית המשפט המקומי ואת הגישות השונות שהוא נוקט בטיפול בתיקים פליליים.
בית משפט השלום בראשון לציון פועל כחלק ממחוז מרכז ומטפל בתיקים פליליים מהעיר ראשון לציון והסביבה. הסמכות המקומית של בית המשפט חלה על כל האזור הגיאוגרפי שבתחום השיפוט שלו, מה שהופך אותו לערכאה מרכזית עבור תושבי האזור.
כאשר מתבצעת עבירה פלילית באזור השיפוט של בית המשפט, הוא מוסמך לדון בתיק ולהוציא פסק דין. זהו שיקול חשוב לבחירת עורך דין פלילי מקומי שמכיר היטב את אופן הפעילות וההעדפות של השופטים המקומיים.
בית משפט השלום בראשון לציון מתמודד באופן יומיומי עם תיקי אלימות מסוגים שונים. הגישה המחמירה של בית המשפט כלפי עבירות אלימות מתבטאת בענישה מחמירה שמטרתה להוקיע את התופעה ולהרתיע עבריינים פוטנציאליים.
עבירות האלימות הנפוצות כוללות תקיפה פשוטה, תקיפה בנסיבות מחמירות, אלימות במשפחה ואלימות כלפי עובדי ציבור. עורך דין פלילי מנוסה יכול לעזור בבניית הגנה יעילה גם במקרים חמורים אלה, תוך התחשבות בנסיבות הייחודיות של כל מקרה.
בית המשפט מתייחס בחומרה מיוחדת לעבירות הנעשות כלפי עובדי ציבור. אלה כוללים איומים על עובדי עירייה, התנגדות למעצר על ידי שוטרים וגרימת נזק לרכוש משטרתי. ההתייחסות החמורה נובעת מהצורך להגן על מי שמבצעים שירות ציבורי ולשמור על יכולתם לתפקד ללא פחד.
במקרים אלה, חשיבות הייצוג המשפטי המקצועי עולה באופן משמעותי. עורך דין פלילי מנוסה יוכל להבין את המורכבויות המשפטיות ולבנות הגנה שתתחשב בזכויות הנאשם מחד ובחומרת היחס של בית המשפט מאידך.
תחום נוסף שבו בית המשפט פעיל באופן משמעותי הוא עבירות מרמה והונאה. אלה כוללות התחזות לאדם אחר, שימוש בשמות שונים לצורך ביצוע עבירות, עבירות גניבה מתוחכמות ומעשי זיוף. המורכבות המשפטית של תיקים אלה דורשת הבנה עמוקה של החוק והפסיקה הרלוונטית.
בתחום הזיוף, בית המשפט נדרש להתמודד עם מקרים מורכבים הדורשים בדיקה טכנית מדוקדקת. עורך דין מנוסה יוכל לבדוק את תקינות הראיות, להעלות ספקות לגבי אמיתות המסמכים ולבחון האם ההליכים המשפטיים בוצעו כראוי.
בית משפט השלום בראשון לציון פועל לפי עקרון ההלימה בקביעת מתחם העונש המתאים. השופטים לוקחים בחשבון מספר שיקולים מרכזיים: הערך החברתי שנפגע, מידת הפגיעה שנגרמה, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ייחודיות של ביצוע העבירה.
גישה זו מאפשרת גמישות שיפוטית שלוקחת בחשבון את הנסיבות הייחודיות של כל תיק. עורך דין מנוסה יוכל להציג בפני בית המשפט את הנסיבות המקלות הרלוונטיות ולהשפיע על החלטת השופט בעניין חומרת העונש.
בית המשפט עושה שימוש במגוון כלי ענישה שמעבר למאסר פשוט. אלה כוללים צווי פיקוח של שירות המבחן, התחייבויות להימנע מעבירות נוספות, פיצויים ישירים למתלוננים וקנסות כספיים בסכומים משתנים.
האפשרויות החלופיות הללו מאפשרות לבית המשפט לגוון את הענישה בהתאם למאפיינים האישיים של הנאשם ולנסיבות העבירה. זהו תחום שבו ייצוג משפטי מקצועי יכול להשפיע באופן משמעותי על התוצאה הסופית.
צווי פיקוח של שירות המבחן מהווים כלי ענישה יעיל שמאפשר לנאשם להישאר בקהילה תוך קבלת טיפול ופיקוח מקצועי. הגישה השיקומית הזו מתאימה במיוחד לעבריינים צעירים או למי שמבצעים עבירה לראשונה.
בית המשפט בוחן בקפידה בקשות להימנעות מהרשעה, תוך שקילת גורמים שונים. השופטים מתחשבים בחומרת העבירה, הצורך בהרתעה והוקעה חברתית, הפגיעה הצפויה בשיקום הנאשם וההשפעה הפוטנציאלית על עתידו המקצועי.
ההחלטה על הימנעות מהרשעה יכולה להיות מכרעת עבור עתידו של הנאשם, במיוחד באם מדובר במקצועות המצריכים רישיון או במי שעובד במגזר הציבורי. עורך דין מנוסה יוכל להציג טיעונים משכנעים המדגישים את ההשלכות החמורות של הרשעה על חיי הנאשם.
בית משפט השלום בראשון לציון מקפיד על שמירת זכויות הנאשמים במסגרת ההליכים המשפטיים. זכות העיון בחומרי החקירה מהווה זכות יסודית המאפשרת לנאשם ולעורך דינו להכין הגנה יעילה.
הזכות כוללת גם עיון ברישום המשמעתי של עדי התביעה וקבלת מידע נוסף הרלוונטי להגנת הנאשם. מימוש יעיל של זכויות אלה דורש ידע משפטי מעמיק והבנה של הנהלים הביורוקרטיים הרלוונטיים.
חלק חשוב מההגנה הפלילית מתחיל כבר בשלב החקירה המשטרתית. עורך דין פלילי מנוסה יוכל לייעץ ללקוחו כיצד להתנהל במהלך החקירה, מה זכויותיו ומתי מומלץ לשתוק או לענות על שאלות.
הכנת הגנה יעילה דורשת ניתוח מדוקדק של כל ההראיות והעדויות. הבנת החולשות בתיק התביעה יכולה להוביל לזיכוי או להקלה משמעותית בעונש. זהו תהליך מורכב הדורש ניסיון רב ומומחיות משפטית גבוהה.
כל בית משפט מתאפיין בתרבות שיפוטית ייחודית הנובעת מהשופטים הפועלים בו ומהמסורת המשפטית המקומית. הכרת ההעדפות והגישות של השופטים השונים יכולה להשפיע על אסטרטגיית ההגנה והטיעונים שיוצגו בפני בית המשפט.
עורך דין מקומי מנוסה מכיר את דרכי הפעולה המועדפות על השופטים השונים ויכול להתאים את אסטרטגיית ההגנה בהתאם. הידע המקומי הזה מהווה יתרון משמעותי בהשגת תוצאות טובות יותר עבור הלקוח.
ייצוג משפטי מקצועי בתיקים פליליים אינו רק זכות אלא צורך מעשי. המורכבות של המערכת המשפטיית, הפסיקה המשתנה והצורך להכיר את הנהלים הספציפיים של כל בית משפט מחייבים מומחיות מקצועית גבוהה.
עורך דין פלילי מנוסה לא רק מכיר את החוק אלא גם יודע כיצד לנווט במערכת, כיצד לבנות יחסי עבודה עם הגורמים הרלוונטיים וכיצד להשיג את התוצאה הטובה ביותר עבור לקוחו בנסיבות הנתונות.
בית משפט השלום בראשון לציון מהווה ערכאה משמעותית במערכת המשפט הפלילי, המתמודדת עם מגוון רחב של תיקים תוך שמירה על איזון בין הצורך בענישה והרתעה לבין שיקולי שיקום ומתן הזדמנות שנייה. ההבנה המעמיקה של אופן פעילותו חיונית להשגת ייצוג משפטי יעיל.
אם אתם מוצאים את עצמכם נקלעים לתיק פלילי באזור ראשון לציון, חשוב לפנות מיד לעורך דין פלילי מנוסה המכיר את בית המשפט המקומי ואת דרכי הפעולה המועדפות בו. הטיפול המהיר והמקצועי יכול להשפיע באופן מכריע על תוצאות התיק ועל עתידכם האישי והמקצועי.
מומלץ להתעייץ עם עו ד פלילי בראשון לציון מומחה בתחום.
תפ (רמלה) 2614-11-13- רשות הטבע והגנים ירושלים נגד גלית נעמני
שמות השופטים: הישאם אבו שחאדה
[1]
בנוסף לכך, העבירה נשוא כתב האישום היא עבירה מסוג עוון ותקופת ההתיישנות בגינה היא חמש שנים ולא שנה; ג. הטענה של הגנה מן הצדק, נעדרת כל בסיס וגם אם טעתה המאשימה בהגשת כתב האישום למחוז דרום, אין בטעות זו כדי להצדיק שימוש בסנקציה החריפה שמתלווה לטענת ההגנה מן הצדק, קרי ביטול כתב האישום. טענת חוסר סמכות מקומית 6. סעיף 6(א) לחוק סדר הדין הפלילי, קובע כדלקמן: "דנים נאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה כולה או מקצתה, או נמצא מקום מגוריו של הנאשם". 4 7. הנאשמת טוענת שהיא מתגוררת בראשון לציון. בנוסף, אין מחלוקת שהעבירה בוצעה בתחום השיפוט של עיריית ראשון לציון. סעי " סעיף 2א(א) לצו בתי המשפט (הקמת בתי משפט שלום ואזור שיפוטם) התש"ך – 1960, מגדיר את הביטוי "אזור שיפוט" כדלקמן: "אזור שיפוטו של בית משפט שלום, למעט בתי משפט השלום כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה המחוז שבו הוא נמצא". " סעיף 2א(ב) לצו בתי המשפט הנ"ל, מתייחס לבתי משפט במחוז חיפה ובמחוז הצפון שאינם רלוונטיים לענייננו. על כן, ברי שאזור השיפוט של בית משפט השלום ברמלה כולל בתוכו את כל המחוז שבו הוא נמצא, הוא מחוז מרכז, שכולל בין השאר גם את העיר ראשון לציון (ראו גם את הגבולות של המחוזות השונים כאמור בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם (ילקוט פרסומים תשי"ז מספר 531, מיום 11.4.57 , עמ' 761, לתיקוניה השונים של הודעה זו במהלך השנים)). 9. לסיכום, הטענה של הנאשמת שבית משפט השלום ברמלה נעדר הסמכות המקומית לדון בכתב האישום, נדחית. העבירה נשוא כתב האישום הינה עבירה מנהלית 10. בכתב האישום מיוחסת לנאשמת עבירה של נהיגה בחוף הים בניגוד לסעיפים 2 ו-7 לחוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים תשנ"ז – 1997.
הצג פחות
[2]
בנוסף לכך, העבירה נשוא כתב האישום היא עבירה מסוג עוון ותקופת ההתיישנות בגינה היא חמש שנים ולא שנה; ג. הטענה של הגנה מן הצדק, נעדרת כל בסיס וגם אם טעתה המאשימה בהגשת כתב האישום למחוז דרום, אין בטעות זו כדי להצדיק שימוש בסנקציה החריפה שמתלווה לטענת ההגנה מן הצדק, קרי ביטול כתב האישום. טענת חוסר סמכות מקומית 6. סעיף 6(א) לחוק סדר הדין הפלילי, קובע כדלקמן: "דנים נאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה כולה או מקצתה, או נמצא מקום מגוריו של הנאשם". 4 7. הנאשמת טוענת שהיא מתגוררת בראשון לציון. בנוסף, אין מחלוקת שהעבירה בוצעה בתחום השיפוט של עיריית ראשון לציון. סעיף 2א(א) לצו בתי המשפט (הקמת בתי משפט שלום ואזור שיפוטם) התש"ך – 1960, מגדיר את הביטוי "אזור שיפוט" כדלקמן: "אזור שיפוטו של בית משפט שלום, למעט בתי משפט השלום כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה המחוז שבו הוא נמצא". 8. סעיף 2א(ב) לצו בתי המשפט הנ"ל, מתייחס לבתי משפט במחוז חיפה ובמחוז הצפון שאינם רלוונטיים לענייננו. על " על כן, ברי שאזור השיפוט של בית משפט השלום ברמלה כולל בתוכו את כל המחוז שבו הוא נמצא, הוא מחוז מרכז, שכולל בין השאר גם את העיר ראשון לציון (ראו גם את הגבולות של המחוזות השונים כאמור בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם (ילקוט פרסומים תשי"ז מספר 531, מיום 11.4.57 , עמ' 761, לתיקוניה השונים של הודעה זו במהלך השנים)). " לסיכום, הטענה של הנאשמת שבית משפט השלום ברמלה נעדר הסמכות המקומית לדון בכתב האישום, נדחית. העבירה נשוא כתב האישום הינה עבירה מנהלית 10. בכתב האישום מיוחסת לנאשמת עבירה של נהיגה בחוף הים בניגוד לסעיפים 2 ו-7 לחוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים תשנ"ז – 1997.
הצג פחות
החלטה |25/02/2014 |שלום – רמלה
מאזכרים – 0 |עמודים – 9
תפ (רחובות) 38950-07-10- מדינת ישראל נגד לירני נחום ואח
שמות השופטים: שירלי דקל נוה
[3]
ב"כ הנאשם 1 הוסיף וטען כי הנאשם לקח אחריות וחסך מזמנו של בית המשפט. כמו כן, המתלונן עצמו לא טמן את ידו בצלחת, תקף את הנאשם 1 וגרם לו לחבלות, וכן החזיק בסכין כפי שעולה מתיק החקירה. לטענת ב"כ הנאשם 1, הנאשם 1 לא הגיע על מנת להכות את המתלונן, אלא התפתח דין ודברים באופן ספונטני, שכנראה הושפע מכך שהנאשם 1 היה בגילופין, וכתוצאה מהאירוע למתלונן לא נגרמו חבלות חמורות. לאור כל האמור, ב"כ הנאשם 1 טען כי העונש ההולם לגבי נאשם 1 הוא להסתפק במאסר בן 10 חודשים, כאורך המאסר המותנה התלוי ועומד נגדו. הנאשם 1 טען כי האירוע התפתח כתוצאה מכך שהמתלונן קילל את אמו, עת שהיא היתה חולה בבית והוא לוקח אחריות על מעשיו ומתנצל עליהם. הנאשם 2 טען כי הוא מצטער על מה שקרה ותקף את המתלונן כשראה שהוא מחזיק בסכין. דיון והכרעה 5. מדו " מדובר באירוע אלימות, במהלכו שני הנאשמים, בצוותא חדא, תקפו את המתלונן, מוכר בחנות, על רקע של מה בכך, וגרמו לו לחבלות. הפסיקה חוזרת וקובעת כי על בית המשפט להילחם בתופעת האלימות הפושטת בחברה, באמצעות הטלת ענישה מחמירה, אשר יהיה בה ביטוי להוקעת התופעה ולצורך הרתעה. " לנאשם 1 עבר פלילי הכולל 4 הרשעות קודמות. בפעם האחרונה הנאשם עמד לדין במסגרת ת. פ. 3616/07 בבית משפט השלום בראשון לציון בגין צירוף של מספר תיקים בעבירות שונות – חבלה על ידי שניים או יותר, סחיטה בכוח, היזק לרכוש במזיד, פציעה, החזקה בסמים שלא לצריכה עצמית והחזקת נכס חשוד כגנוב. בתאריך 5.4.08 בית משפט השלום בראשון לציון אימץ הסדר טיעון בין הצדדים וגזר על נאשם 1 תשעה חודשי מאסר בפועל, הופעל מאסר על תנאי בן 6 חודשים שהוטל עליו בתיק קודם, ומתוך תקופה זו נקבע כי ירצה 5 חודשים במצטבר למאסר בפועל וחודש אחד בחופף – סה"כ 14 חודשי מאסר בפועל.
הצג פחות
גזר דין |09/03/2011 |שלום – רחובות
מאזכרים – 0 |עמודים – 5
עפ"ג (מרכז) 33905-06-24- חיים אברג'יל נגד ' מדינת ישראל
שמות השופטים: ברנט,בורנשטין,מיכלס
[4]
ישראל פסק דין רקע ועובדות כתב האישום 1. ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (השופטת הבכירה ט' אוסטפלד נאוי) מיום 12.5.2024 שניתנה בת"פ 32739-10-20 ובשלושה תיקים נוספים, בגדרם הורשע המערער על יסוד הודאתו, לאחר שמיעת חלק מהראיות, בעבירות הבאות: בת"פ 32739-10-20: איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק); ניסיון תקיפה סתם, לפי סעיף 379 יחד עם סעיף 25 לחוק; היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק. בת"פ 66107-07-20: איומים, לפי סעיף 192 לחוק. בת"פ 62353-11-20: איומים, לפי סעיף 192 לחוק; היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק; תקיפת שוטר כדי להכשילו (3 עבירות), לפי סעיף 274(1) לחוק; תקיפת עובד ציבור (3 עבירות), לפי 382א(א) לחוק; ניסיון תקיפת עובד ציבור, לפי סעיף 382א(א) יחד עם סעיף 25 לחוק. בת"פ 14458-04-21: איומים, לפי סעיף 192 לחוק. 2. בגין כלל העבירות נגזרו על המערער העונשים הבאים: א. מאסר בפועל למשך 12 חודשים. ב. מאסר למשך 6 חודשים אותו לא יישא המערער אלא אם יעבור בתוך תקופה של 3 שנים מיום מתן גזר הדין על כל עבירת אלימות או עבירה בה הורשע. ג. קנס בסך 1,200 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. ד. פיצוי בסך 500 ₪ לכל אחד מארבעה מתלוננים בשניים מהתיקים. הערעור מופנה כנגד רכיב עונש המאסר בפועל. 3. על " על פי עובדות כתב האישום המתוקן בת"פ 32739-10-20, ביום 25.5.2020 התקשר המערער לאגף רישוי עסקים בעיריית ראשון לציון ואיים על עובדת האגף כי יבוא לעירייה "לעשות בלגן", יביא קרש, יכה בראש את מנהל האגף (להלן: המתלונן) וירביץ. על פי עובדות כתב האישום המתוקן בת"פ 32739-10-20, ביום 25.5.2020 התקשר המערער לאגף רישוי עסקים בעיריית ראשון לציון ואיים על עובדת האגף כי יבוא לעירייה "לעשות בלגן", יביא קרש, יכה בראש את מנהל האגף (להלן: המתלונן) וירביץ. כן שוחח המערער עם המתלונן בטלפון, ואיים שיגיע לעירייה כדי "לטפל בהם". בעקבות כך, הגיעו שוטרים לבית המערער על מנת לעכבו. המערער התנגד לעיכוב, נעצר, ולאחר שהוכנס לניידת המשטרה, החל להתפרע ואגב כך גרם לניידת נזק בשווי של 455 ₪. "
הצג פחות
בג"צ 295-65- הלל אופנהימר נגד ש"ר הפנים והבריאות
open-document-icon
שמות השופטים: זילברג,לנדוי,כהן
בשעת מסירת תלונתך הצענו לך להתפשר עם הצד שכנגד, ואף עתה אנו חוזרים על הצעתנו זו, בה אנו רואים את הפתרון הטוב ביותר. אם אינך מוכן לקבל את הצעתנו, הריני מפנה את תשומת לבך לסעיף 19 מפקודת שיפוט בתי-משפט השלום, 1947, לפיו הזכות בידיך לפנות לבית-המשפט ולהגיש תביעה פלילית פרטית. " על-אף הביקורת שראה בא-כוח העותרים למתוח על עמדה משטרתית זו, אין אני יכול לגלות בה פגם. מקום שזכות האישום בשל עבירה פלונית היא זכות השמורה לרשויות התביעה הכללית בלבד, והמשטרה מסרבת להיזקק לתלונת אזרח על עשיית מעשה שיש בו לכאורה משום עבירה זאת, חייבת המשטרה להפנות תשומת לב המתלונן לזכותו להגיש ערר על סירוב המשטרה ולציין נימוקי הסירוב (סעיפים 57 ו58- לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה1965-). מה שאין כן בעבירות המנויות בתוספת לחוק סדר הדין הפלילי, ועבירות לפי סעיף 11 לחוק דנא בכלל זה: דייה למשטרה בהפנותה את המתלונן ישירות לבית-המשפט, ואין היא חייבת לתת נימוקים לסירובה להאשים; עצם קיום זכות המתלונן, להביא קובלנתו ישירות לבית-המשפט, נימוק מספיק הוא לסירובה. (לענין זה לא חידש חוק סדר הדין הפלילי מאומה לעומת החוק כפי שעמד בתקפו בשעת הגשת תלונתו של העותר דנן). ואשר לעצה היעוצה לעותר במכתב המשטרה, שיטיב לעשות אם יתפשר עם יריבו, אפשר אולי לטעון כי ייעוץ ממין זה חורג ממסגרת תפקידיה של המשטרה ושיש בו משום התנדבות מיותרת – אבל אי-אפשר לטעון שהעצה היעוצה אינה טובה ונבונה או אינה לענין ולתועלת. אנשי המשטרה ערים לכך מה מאד ממושכים ויגעים עלולים להיות ההליכים בבתי-המשפט על כל דרגותיהם ומה רבו ההוצאות הכרוכות בהתדיינות כזאת; ואין אני רואה פסול בגילוי דעתם שההוצאות המרובות הללו עשויות להיות שקולות כנגד ההוצאות שיש להשקיען על-מנת להגיע לידי הסכם מעשי עם הצד שכנגד. הצג פחות
צו |
03/02/1966 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 78 |
עמודים – 20
רע"פ 1183/18- דולב ששון נגד מדינת ישראל
open-document-icon
שמות השופטים: א שהם
לצורך קביעת עונשו של המבקש בגדרי המתחם, התייחס בית משפט השלום לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות. בית משפט השלום ראה, בין היתר, כשיקולים לקולה את הודאתו של המבקש באשמה; את העובדה כי המבקש לקח אחריות, באופן חלקי, על ביצוע העבירות; את העובדה שבדיקות השתן שנערכו למבקש נמצאו נקיות; את העובדה שלא נפתחו נגד המבקש תיקים נוספים מאז ביצוע העבירות; ואת העובדה כי הטלת עונש מאסר תפגע ביכולתו של המבקש לכלכל את עצמו. כנסיבה לחומרה ראה בית משפט השלום את העובדה כי המבקש התקשה לעמוד בתנאי צו השל"צ שהוטל עליו, בהליך קודם. בית משפט השלום הבהיר, בהקשר זה, כי אין זה המקרה המצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום; וכי הטלת ענישה מקלה, שאינה כוללת רכיב של מאסר ולו לריצוי בדרך של עבודות שירות, "תעביר מסר שגוי לכלל הציבור ותפגע קשות בשיקולי הרתעת הרבים". לאחר זאת, השית בית משפט השלום על המבקש את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ב"פתחון לב" בראשון לציון; 5 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור המבקש כל עבירת סמים מסוג פשע, למשך 3 שנים; 3 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור המבקש כל עבירת סמים מסוג עוון, למשך 3 שנים; ו-12 חודשי פסילה על תנאי, לבל יעבור המבקש כל עבירה על פי פקודת הסמים המסוכנים, למשך 3 שנים. 6. המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, אשר כוון כלפי הרשעתו בדין ולחילופין כלפי חומרת העונש שהושת עליו. ביום 04.02.2018 , דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו של המבקש, בקובעו כי אין מתקיימים, בעניינו של המבקש, שני התנאים ליישומו של חריג אי ההרשעה. בית המשפט המחוזי הבהיר, בהקשר זה, כי: "גם אם העבירות נשוא הרשעתו של המערער לא הושלמו, דהיינו, הסמים לא עברו לחזקתו של הקונה המיועד, ולא ניתנה תמורה עבורם, אין בכך כדי להצדיק אי הרשעה לאור מהות הסם נושא העסקאות, לאור המדובר בשתי עסקאות שנעשו בסמיכות זמנים יחסית ולאור הפגיעה של העסקאות, גם אם לא הושלמו, באינטרסים המוגנים שבהן פוגעות עבירות הסמים". הצג פחות
החלטה |
20/03/2018 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 18 |
עמודים – 8
רע"פ 266/18- פלוני נגד מדינת ישראל
open-document-icon
שמות השופטים: א שהם
בבואו לקבוע את מתחם הענישה ההולם בעניינם של המבקשים, התייחס בית משפט השלום לחומרה הכרוכה בביצוע עבירות אלימות; לערכים המוגנים שנפגעו ובראשם "זכותו של המתלונן לביטחון אישי, לריבונות על גופו ולזכות לחיי שלווה וביטחון"; ולמדיניות הענישה המקובלת בעבירות מסוג זה. בהמשך, נתן בית משפט השלום את דעתו לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, ובכלל זאת, לעובדה כי המתלונן לא התגרה במבקשים; לתכנון שקדם לביצוע העבירות; לאכזריות ולהתעללות של המבקשים במתלונן; ולנזק שנגרם למתלונן מביצוע העבירה. לאור האמור, קבע בית משפט השלום, כי מתחם העונש ההולם, ביחס לשני המבקשים, נע "בין 10 חודשי מאסר בפועל לבין 30 חודשי מאסר בפועל, וזאת לצד מאסר על תנאי משמעותי ופיצוי משמעותי למתלונן כמו גם קנס". 5 6. לצורך קביעת עונשם של המבקשים בגדרי המתחם, נתן בית משפט השלום את דעתו לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות. בית משפט השלום ראה, כשיקולים לחומרת העונש, בין היתר, את "התרשמותו של שירות המבחן מדפוסיהם, קווי אישיותם, כמו גם הקושי, עד לשלבים מתקדמים בהליך הטיפולי, להביע אמפתיה ביחס לפגיעה במתלונן"; ואת הצורך בהרתעת היחיד והרבים. כנסיבות לקולה, ראה בית משפט השלום את העובדה כי המבקשים הודו במיוחס להם וחסכו זמן שיפוטי יקר ומנעו פגיעה נוספת במתלונן כתוצאה מהעדתו; את גילם הצעיר של המבקשים; את שירותם הצבאי; את העובדה כי המבקשים שהו בתנאים מגבילים; ואת העובדה כי המבקשים שיתפו פעולה עם שירות המבחן. בנוסף, התייחס בית משפט השלום לכך כי למבקש 2 רישום פלילי ללא הרשעה בגין ביצוע עבירות של איומים והעלבת עובד ציבור; ואילו למבקש 1 אין הרשעות קודמות. הצג פחות
החלטה |
12/02/2018 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 18 |
עמודים – 9
ת"פ (באר שבע) 20154-07-20- מדינת ישראל-פמ"ד נגד ' פרג' אלגראגאוי-בעצמו
open-document-icon
שמות השופטים: ענת חולתא
הדברים חשובים במיוחד בתחום המשפט הפלילי אשר "יותר מכל ענף משפטי אחר, קשור קשר אמיץ לחירותו האישית של הפרט" (פסקה 215). "להשקפתי, עקרון המידתיות בענישה, שעקבותיו ניכרים לא אחת באופן שבו הותווה שיקול הדעת השיפוטי בקביעת העונש במסגרת התיקון, על השלבים השונים הקבועים בו, צריך להנחותנו גם באותם מקרים חריגים וקיצוניים שבהם ראוי יהיה-בגדר הדין הקיים וכל עוד לא שונה-לחרוג ממתחם הענישה נוכח שיקולי צדק" (פסקה 216). חריג זה הינו צר מאד: "עם זאת, יודגש ויודגש היטב: פתח זה שאנו פותחים כאן לטובת חריגה ממתחם העונש ההולם-פתח צר הוא. פתח זה ראוי לו להיות מוסדר בחקיקה ראשית. . . אך בהעדר הסדר כאמור, אין מנוס מהתווייתו בדרך פסיקתית כנגזרת של הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המחייבות כמובן גם את הרשות השופטת" (פסקה 218). 14. כאמור, האפשרות לסטות ממתחם העונש ההולם, עד כדי הימנעות מהטלת עונש מאסר, במקרים המתאימים, המוכרת כיום בפסיקה בצד ההנחיה כי מדובר בחריג שבחריגים. הקביעה, כי מקרה מסוים נכנס באותם חריגים, ודאי וודאי הטענה כי יש מקום להרחבת החריגים, צריכה להיעשות בזהירות מרובה, ומתוך יחס של כבוד רב לכוונת המחוקק. הטענה, כי מקרה מסוים מצדיק יחס שכזה מצריכה ביסוס עובדתי, נורמטיבי ומשפטי. הנאשם שבפניי לא עמד בנטל זה ונראה כי גם לא התכוון לעמוד בו. קביעת העונש המתאים בגדרי המתחם: 15. בעת גזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יתחשב בית המשפט בשיקולים כלליים ובשיקולים פרטניים, שאינם קשורים בנסיבות ביצוע העבירה. 16. צודקת המאשימה בטיעוניה, כי בנסיבות מקרה זה שבו ניתן לתת אך משקל מועט לנטילת האחריות בפני שירות המבחן, מן הראוי היה לגזור את עונשו של הנאשם בחלקו המרכזי של מתחם הענישה. הצג פחות
like
dislike
copy
enlarge
גזר דין |
15/09/2024 |
שלום – באר שבע
מאזכרים – 0 |
עמודים – 14
ת"פ (ירושלים) 17023-04-17- מדינת ישראל נגד משה בן דוד
open-document-icon
שמות השופטים: אביחי דורון
מחובתו של בית המשפט לתת ביטוי בגזר הדין לעבירות אותן עבר הנאשם, ובמקביל – ולו בשל שיקולים של מדיניות ציבורית ושל משמעות ההיקפים הגדולים של המשאבים הציבוריים שהושקעו בניהול משפט זה – גם להתנהלות הנאשם. שיקולי הלימה: נסיבות ההליך המשפטי דנן מחייבות לראות את העבירות שבוצעו כאילו קרו אתמול, ולא בעבר הרחוק. עיון בפסיקה שהגיש דווקא הסנגור מלמד כי (בניגוד לתוצאת שני המקרים עצמם, בשל נסיבות שאינן חלות בענייננו) מתחמי הענישה בעבירות דומות נעים בין 5-15 חודשי מאסר, והעונשים הממוצעים שנגזרו עומדים על 5 חודשים, חלקם לריצוי בפועל וחלקם בעבודות שירות. בנסיבות אלה מתחם הענישה לו עתרה המאשימה סביר ומציאותי. כשאני משווה נגד עיניי את שני המרכיבים העובדתיים הנוספים: כמות השבחי"ם ו"סידור" הרכב להושבתם, ומאידך הובלתם בתוך ישראל, באופן שמרמז על פגיעה מופחתת משהו בערך הנפגע, אני מגיע לתוצאה דומה ומאמץ אפוא את המתחם שהוצע על ידי המאשימה. שיקולים נוספים: על פניו עולה כי למעשיו של הנאשם לא נלווה תכנון מוקדם, הם היו, ככל הנראה, חד פעמיים, לא מצאתי כי בנסיבותיו של הנאשם דרושה הרתעה אישית, אך הרתעת הרבים – דרושה אף דרושה. אני סבור כי מצבו הכלכלי הרעוע של הנאשם מהווה פריזמה נוספת דרכה יש לבחון את הענישה בתיק זה. שיקולים ואיזונים: לקולא אקח בחשבון את השיקולים הבאים: הודאת הנאשם, קבלת האחריות והחרטה. היעדר עבירות דומות בעברו והיעדר תיקים פליליים נוספים מאז ביצוע העבירה. התרשמות שירות המבחן מהתייצבותו התעסוקתית והמשפחתית של הנאשם. מצבה הכלכלי הרעוע של משפחת הנאשם, והיותו מפרנס עיקרי. הצג פחות
גזר דין |
06/09/2023 |
שלום – ירושלים
מאזכרים – 0 |
עמודים – 4
ת"פ (כפר סבא) 63803-11-15- מדינת ישראל נגד מאיר אלבז
open-document-icon
שמות השופטים: מרב גרינברג
על ההליך שבפני חלים עקרונות הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה בהתאם להוראות תיקון 113 לחוק. ע"פ הוראות אלו, העיקרון המנחה בענישה הינו עקרון ההלימה שפירושו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ובמידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בדרכו של עקרון זה, על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה, תוך שהוא מתחשב בערך החברתי המוגן שנפגע ומידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבותיה הקונקרטיות של העבירה. בשלב הבא, לאחר שנקבע מתחם העונש, ובית המשפט לא מצא מקום לחרוג ממנו לקולא או לחומרא, נקבע העונש הראוי תוך התחשבות בנסיבות העושה. מתחם העונש ההולם 10. הנאשם, במעשיו, פגע פגיעה ממשית בזכות המתלונן לביטחון אישי והגנה על שלומו הפיזי והנפשי. העובדה שנשוא התקיפה הינו עורך דין שביצע עבודתו נאמנה שעה שייצג אחר בהליכי הוצאה לפועל כנגד בתו של הנאשם, מוסיפה למעשי הנאשם מימד נוסף של חומרה. "עורכי הדין הם חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט ואינטרס הציבור, הוא כי יתאפשר להם לפעול ללא מורא וללא פחד כשהם משוחררים מחלצים חיצוניים. איומים ואלימות כלפי עורכי דין הם בגדר חציית קו אדום, שחברה החרדה לשלטון החוק אינה יכולה ואינה צריכה לעבור על כך לסדר היום. שומה על בית המשפט להגן על עורך הדין, אשר מוצא עצמו לעיתים "חשוף בצריח" , ויש לגדוע אלימות וסחיטה המופנות כנגד עורכי דין עקב ביצוע עבודתם המשפטית, תוך הפגנת מסר של אפס סובלנות" (ע"פ 728/13 עווידה ואח' נ' מדינת ישראל, ) 20.11.13 . הנאשם הגיע במכוון למשרדו של עורך הדין, לא ביקש לשוחח איתו אלא מיד תקפו באלימות קשה ואיים עליו איומים בוטים. אכן מדובר בחציית קו אדום, שעה ש"כל חטאו" של עורך הדין היה שייצג זוכה בתיק הוצאה לפועל כנגד בתו של הנאשם. הצג פחות
גזר דין |
27/06/2017 |
שלום – כפר סבא
מאזכרים – 2 |
עמודים – 7
שמ (באר שבע) 2234-06-10- מדינת ישראל נגד מטיילי אירוס ירוחם א.א. (1992) בעמ
open-document-icon
שמות השופטים: אורלי סלע
בשלב זה לא ניתן ביטוי לנסיבות האישיות של מבצע העבירה שאינן קשורות לעבירה. ב. גזירת הדין – בית המשפט מביא לידי ביטוי את הנסיבות האישיות של מבצע העבירה שאינן קשורות למעשה העבירה. כגון: גילו, עברו הפלילי, נטילת האחריות, פגיעת העונש במשפחתו, נסיבות חיים קשות שהייתה להן השפעה על ביצוע העבירה, שיתוף הפעולה עם רשויות החוק ועוד. שיקולי הרתעת היחיד והרבים ונסיבותיו האישיות של הנאשם, אינם מאפשרים סטייה מן המתחם, אלא רק משפיעים על העונש בתוך המתחם. ג. החוק מתייחס לשני שיקולים בגינם ניתן לחרוג ממתחם הענישה: השיקול השיקומי, המאפשר חריגה לקולא מהמתחם, וכן שיקול ההגנה על שלום הציבור, המאפשר חריגה לחומרא מהמתחם. ד. בית המשפט נדרש להתייחס למצב של ריבוי עבירות וריבוי אירועים (סעיף 40 יג). במקרים בהם הרשיע בית המשפט את הנאשם במספר עבירות המהוות מספר אירועים, יש לקבוע תחילה את מתחם העונש ההולם לכל אירוע בנפרד או עונש כולל לכל האירועים. בגזירת העונש במקרים אלה יתחשב בית המשפט במספר העבירות, בתדירותן ובזיקה ביניהן וישמור על יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש. 11. לאור העקרונות שפורטו לעיל, אבחן את השיקולים המנחים על פי הוראות התיקון. 12. הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות ומידת הפגיעה בו – א. כתב האישום עוסק בהפרתו של חוק מגן -חוק הגנת השכר. דומה שאין צורך להכביר מילים אודות חשיבותם של חוקי המגן הסוציאליים אשר אין להקל ראש בחשיבותם. עבירה על חוקי המגן אין ראוי שתעבור לסדר היום. חוקי המגן, כפי שהם נקראים בפסיקה כשמם כן הם, נועדו להגן על העובד ולשמור על זכויותיו ואין להתנות עליהם. הצג פחות
גזר דין |
16/09/2013 |
בית דין אזורי לעבודה – באר שבע
מאזכרים – 5 |
עמודים – 6
ת"פ (באר שבע) 24418-09-20- מדינת ישראל נגד יבגני ששקוב
open-document-icon
שמות השופטים: יואל עדן
לא מצאתי כי בעניינו של הנאשם יש לחרוג ממתחם העונש ההולם. הנאשם נעדר עבר פלילי, וניכר כי אירוע זה חריג לחייו. הנאשם החל בהליך טיפולי במסגרת "התחלה חדשה" והמשיכו במסגרת שירות המבחן, הוא מקבל אחריות מלאה על מעשיו, ואף בוש במעשה ומצטער על הפגיעה הקשה והנזק שגרם למתלונן. ההתרשמות מהעולה מתסקירי שירות המבחן, כמו גם מהדברים שנכתבו ע"י "התחלה חדשה", וממכלול המסמכים והנסיבות שהובאו בפני, הינה כי קבלת האחריות, הצער והחרטה של הנאשם, הינם כנים. הנאשם אכן עבר הליך טיפולי מסוים, במסגרת פרטית ובשירות המבחן, ושירות המבחן למד על ירידה ברמת הסיכון העולה ממנו. זאת ועוד, מהמסמכים שבאו בפני עולה כי הנאשם התנדב לסייע לנזקקים, ותרם מזמנו, אמצעיו וכספו לעזרה. הדברים עולים גם מדברי העדה אשר העידה בבית המשפט. המלצת שירות המבחן נותנת את הדגש להיבט של טיפול ושיקום הנאשם, ובהמלצה זו אין כדי להביא לתוצאה עונשית ראויה, אשר תשקף את החומרה היתרה של העבירה, נסיבות ביצועה, ותוצאותיה הקשות. 13 מכלול שיקולי הענישה בהינתן חומרת האלימות שנקט הנאשם, אינו מאפשר ירידה אל מתחת למתחם. הנאשם פגע פגיעה קשה במתלונן, אשר עודנו ממשיך בהתמודדותו עימה. פגיעה קשה זו, ורף הפגיעה בערכים המוגנים, מחייבים כי שיקולי הגמול, הרתעתו של הנאשם והרתעת הרבים, יקבלו מקום בענישה. המלצת שירות המבחן נשקלה, אך שיקול הדעת נתון לבית המשפט אשר צריך להביא במסגרת שיקולי הענישה מכלול שיקולים, חלקם חורג מעניינו הספציפי של הנאשם. שיקול דעתו של בית המשפט אינו ניגף מפני שיקול הדעת של שירות המבחן בהמלצתו, ושיקולי הגמול וההרתעה, לצד הצורך במענה עונשי הולם, אינם ניגפים מפני שיקול השיקום. הצג פחות
גזר דין |
07/11/2021 |
מחוזי – באר שבע
מאזכרים – 3 |
עמודים – 15
ת"פ (באר שבע) 10510-12-21- מדינת ישראל נגד אושר יצחק
open-document-icon
שמות השופטים: ענת חולתא
מדובר במקרה שכיח בעבירות מסוג זה, בהם אנשים, נורמטיביים בדרך כלל, כדוגמת הנאשם, אשר נקלעים לקושי כלכלי, בוחרים להתמודד עם קשייהם בדרך פורצת גבולות של ביצוע עבירה והטלת תוצאות קשייו הכלכליים על הציבור. בדרך זו מעדיפים הנאשמים את טובתם האישית ואת רצונם לרווח מהיר על פני מגוון רחב של שיקולים ציבוריים וחברתיים: חסינות חברות הביטוח, תחושת הביטחון בציבור, הקצאת משאבים מיותרים של אכיפה משטרתית. 9. טיעון ההגנה כי מתחם העונש ההולם במקרה כגון זה צריך להתחיל מענישה צופה פני עתיד דינו להידחות הן נוכח העיון בפסיקה המנחה והן מסיבות נורמטיביות וערכיות הקשורות במצוות המחוקק להלימה בין מתחם העונש ובין האינטרסים הציבוריים. הטלת עונש צופה פני עתיד, או עונש שאינו כולל מאסר, מבלי שקיימים שיקולי שיקום משמעותיים ומובהקים, חוטאת לכוונת המחוקק ולערכים עליהם מחויב בית המשפט להגן. לעניין זה עיינתי בפסקי הדין של הערכאות הדיוניות אליהן הפנתה ההגנה, בצד אלה אליהן הפנתה המאשימה. לא מצאתי כי הטלת עונשים צופי פני עתיד בלבד משקפת את הפסיקה הנוהגת, ודאי שלא בעשור האחרון, אך גם קודם לכן, אלא אם קיימים שיקולי שיקום חריגים. הפסיקה הנוהגת מלמדת, על הנחייה עונשית להטלת עונשי מאסר, ולו לריצוי בעבודות שירות, בגין עבירות אלה. לעניין זה, בין היתר, להבדיל ממקרים ספורים. לעומת זאת, ככלל, בפסקי הדין של ערכאות הערעור מוטלים על נאשמים בעבירות מרמה דומות עונשי מאסר, אלא אם קיימים שיקולים משמעותיים של שיקום המצדיקים סטייה מהמתחם. לעניין זה ראו, בין היתר: רע"פ 3561/06 זילברמן נ' מ"י; ע"פ 71707/03 מסיקה נ' מדינת ישראל; ע"פ 33631-02-15 יוחנן נ' מדינת ישראל שם נדחה ערעור הנאשם על חומרת עונשו, לאחר שבית משפט השלום החליט להטיל עליו של"צ בהיקף 440 שעות, 10,000 קנס ומאסרים מותנים מכבידים. הצג פחות
גזר דין |
24/06/2023 |
שלום – באר שבע
מאזכרים – 0 |
עמודים – 8
רעס (ראשון לציון) 22737-08-20- מדינת ישראל נגד חיים אברגיל
open-document-icon
שמות השופטים: ארז נוריאלי
בצד מטרת השיקום, קיימת מטרה נוספת והיא ייעול מדיניות הענישה באמצעות צמצום הענישה בדרך של מאסר. כפי שמוסבר בדברי ההסבר לתזכיר: "המטרה העיקרית של ההליך הקהילתי היא צמצום עבריינות חוזרת. לצד זאת, עומדת מטרה חשובה אחרת והיא צמצום השימוש במאסרים", וכפועל יוצא צמצום העליות הגבוהות של הכליאה . 7. המסגרת של ההליך הפלילי הקהילתי מאפשרת מציאת פתרונות רלוונטיים לבעיות מורכבות והפניה להליכי שיקום, תוך ליווי ופיקוח הדוקים ואינטנסיביים של בית המשפט עוד במהלכו של ניהול ההליך הפלילי (מתוך עיקרי התזכיר). 8. בהתאם לסעיף 196(ח)(ה) לנוסח תיקון החוק המוצע בתזכיר, אחד התנאים המצטברים להעברת עניין לבית משפט קהילתי הוא כי העונש המתאים לנאשם, אם יורשע, כולל מאסר בפועל. יצוין כי בית המשפט רשאי לדון בעניינו של נאשם בבית משפט קהילתי גם אם לא התקיים תנאי זה מטעמים מיוחדים שיירשמו. 9. מקובלת עלי עמדתה של המאשימה, כי העברת תיק זה, שעניינו רישוי עסקים, לבית משפט הקהילתי אינה מקיימת את התכלית השיקומית העומדת ביסוד הקמת בתי המשפט לעניינים קהילתיים. ככלל, תיקי תכנון ובניה ורישוי עסקים, אשר נועדו להגן, בין היתר, על שלום הציבור, בריאותו ובטיחותו, מקומם להתברר, לדעתי, בבית משפט לעניינים מקומיים. הצג פחות
הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה
open-document-icon
סעיף: 6. הסמכות לגניזה ולסגירה של תיקי חקירה מסוג א"ת, פ"ח ופ"א
ק ראש מח"ק עוזר ראש משרד חקירות*** קצין אח"ק ראש ימ"ר ראש יחידה ארצית סגן קצין אח"ק ראש ענף חקירות סגן ראש יחידה ארצית ראש לשכת חקירות ראש ענף סיור ומבצעים** ראש מפלג ביחידה ארצית ראש לשכת סיור ומבצעים** ראש יחידת תביעות ראש מדור במח"ק ראש יחידת תביעות ראש מפלג ב ימ"ר ראש מחלק חקירות בלשכת חקירות*** ראש יחידת הונאה מחוזית קצין נוער*** ראש יחידת סמים מחוזית קצין נוער * רק בעילות: אין עניין לציבור, החשוד או הנאשם אינו בר-עונשין מטעמי גיל, ומות החשוד או הנאשם. ** רק בעבירות שבהן מטפל מגזר הסיור. *** הסמכות הנתונה לבעל תפקיד זה לסגור תיקי חקירה, מסוג פ"א, מעילות חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור, בעבירות שאינן בתוספת השניה לחוק הסדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, טעונה אישור ראש מח"ק. אופן קבלת האישור ייעשה בדרך ובתנאים המנויים בסעיף 6. ג. 5) שלהלן, בהתאם לצורך. ב. השהיית חקירה וסגירת תיקי חקירה בתיקי חקירה מסוג פשע 1) בעבירות מסוג פשע ובעבירות מסוג עוון, שבסמכות הפרקליטות, נתונה הסמכות לסגירת תיקי חקירה, מכל העילות, רק לפרקליט המחוז, וזאת גם בתיקים שהועברו ליחידת התביעות. 2) למרות האמור לעיל, נתונה לקצינים ובעלי התפקידים המפורטים בטבלה שלהלן, סמכות השהיית החקירה, בדרך של סגירת תיק חקירה מסוג פ"א, מהעילה: "העבריין לא נודע", וסגירת תיק חקירה מסוג פ"א מהעילות: "מות החשוד או הנאשם" ו"החשוד או הנאשם אינו בר-עונשין": הקצין המוסמך בתחנה במרחב או בנפה במחוז במטא"ר מפקד תחנה* מפקד המרחב או הנפה* מפקד המחוז* ראש אח"ק סגן מפקד תחנה* סגן מפקד המחוז* עוזר ראש אח"ק ראש משרד חקירות** סגן מפקד המרחב או הנפה* קצין אח"ק ראש מח"ק עוזר ראש משרד חקירות** קצין אח"ק ראש ימ"ר ראש יחידה ארצי הצג פחות
צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022
open-document-icon
סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד)
טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 1. ירושלים ירושלים וגם בית שמש מחוז ירושלים 2. תל–אביב-יפו תל–אביב-יפו מחוז תל אביב טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 3. באר שבע באר שבע תחומי הרשויות המקומיות האלה: באר שבע, רהט, נתיבות, דימונה, אופקים, חורה, כסיפה, ערד, מיתר, עומר, ירוחם, תל שבע, ערערה בנגב, המועצה האזורית אל–קסום, לקייה, המועצה האזורית אשכול, המועצה האזורית מרחבים, המועצה האזורית נווה מדבר, שגב שלום, המועצה האזורית בני שמעון, המועצה האזורית שדות נגב, המועצה האזורית רמת נגב, להבים, מצפה רמון, המועצה האזורית תמר, מהמועצה האזורית הערבה התיכונה רק יישובים אלה: חצבה, עידן, עין יהב, צופר, ספיר, צוקים ועיר אובות 4. נצרת נוף הגליל או נצרת תחומי הרשויות המקומיות האלה: נצרת, עפולה, נוף הגליל, המועצה האזורית עמק יזרעאל-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 7, המועצה האזורית הגלבוע, מגדל העמק, יוקנעם עילית, כפר כנא, יפיע, רינה, אכסאל, עין מאהל, עילוט, משהד, המועצה האזורית אל-בטוף-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 13, זרזיר, המועצה האזורית בוסתן אל-מרג', רמת ישי, בסמת טבעון, שיבלי-אום אל-ר'נם, דבוריה, כעבייה-טבאש-חג'אג'רה, המועצה האזורית מגידו והמועצה האזורית שער הגליל (גליל תחתון) 5. חיפה חיפה תחומי הרשויות המקומיות האלה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, קריית ביאליק, קריית ים, טירת כרמל, נשר, קריית טבעון, דאליית אל-כרמל, רכסים, המועצה האזורית זבולון, עספייא וביר אל-מכסור 6. הצג פחות
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982
open-document-icon
סעיף: 60. העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי
60. (א) בסעיף זה-"פרקליט"-פרקליט כאמור בסעיף 12(א)(1)(א); "ראש יחידת תביעות"-קצין משטרה שהוסמך לתובע משטרתי ומונה לראש יחידת תביעות במשטרה; "תובע משטרתי"-שוטר שהתמנה כאמור בסעיף 12(א)(2) (ב) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע למעט עבירות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו–(ד), או בעבירת עוון המנויה בחלק א' לתוספת הראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט. (ג) (1) חומר שהושג בחקירה בעבירה שאינה פשע ואינה עבירה המנויה בחלק א' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לטיפולו של תובע משטרתי. (2) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע המנויה בחלק ב' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לראש יחידת תביעות לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות. (ד) חומר שהושג בחקירה בעבירה המנויה בחלק ג' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, אלא אם כן החליט פרקליט המחוז, בתיק מסוים, כי בשל העדר חומרה יתרה בנסיבות ביצוע העבירה ואי–מורכבות הראיות, מוצדק להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות. (ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ג)-(1) פרקליט מחוז רשאי להחליט כי חומר חקירה בתיק מסוים שהושג בעבירת פשע או עוון, שהיא בתחום טיפולו של תובע משטרתי או בסוג מסוים של תיקים או עניינים כאמור-יועבר לטיפולו של פרקליט; (2) פרקליט מחוז רשאי להחליט, לאחר שבחן את חומר החקירה שהועבר אליו, כי חומר חקירה בתיק מסוים שהועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף קטן (ב), יועבר לטיפולו של תובע משטרתי, אם מצא כי חומר החקירה אינו מגלה עבירה מסוג העבירות שבתחום טיפולו של פרקליט לפי סעיף זה, אלא בתחום טיפולו של תובע משטרתי. הצג פחות
ודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה
open-document-icon
סעיף: 6. הסמכות לגניזה ולסגירה של תיקי חקירה מסוג א"ת, פ"ח ופ"א
6. א גניזה וסגירה של תיקי חקירה מסוג חטא ועוון קציני המשטרה בעלי התפקידים המפורטים בטבלה שלהלן, מוסמכים לגנוז ולסגור תיקי חקירה בעבירות מסוג חטא ועוון, מהעילות האלה: אין אשמה פלילית, רשות אחרת מוסמכת לחקור, חוסר ראיות, אין עניין לציבור, החשוד או הנאשם אינו בר-עונשין, העבריין לא נודע, מות החשוד או הנאשם, התיישנות העבירה: הקצין המוסמך בתחנה במרחב או בנפה במחוז במטא"ר מפקד תחנה* מפקד המרחב או הנפה* מפקד המחוז ראש אח"ק סגן מפקד תחנה* סגן מפקד המחוז* עוזר ראש אח"ק ראש משרד חקירות*** סגן מפקד המרחב או הנפה* קצין אח"ק ראש מח"ק עוזר ראש משרד ח קירות*** קצין אח"ק ראש ימ"ר ראש יחידה ארצית סגן קצין אח"ק ראש ענף חקירות סגן ראש יחידה ארצית ראש לשכת חקירות ראש ענף סיור ומבצעים** ראש מפלג ביחידה ארצית ראש לשכת סיור ומבצעים** ראש יחידת תביעות ראש מדור במח"ק ראש יחידת תביעות ראש מפלג בימ"ר ראש מחלק חקירות ב לשכת חקירות*** ראש יחידת הונאה מחוזית קצין נוער*** ראש יחידת סמים מחוזית קצין נוער בתחנה במרחב או בנפה במחוז במטא"ר מפקד תחנה* מפקד המרחב או הנפה* מפקד המחוז ראש אח"ק סגן מפקד תחנה* סגן מפקד המחוז* עוזר ראש אח"ק ראש משרד חקירות*** סגן מפקד המרחב או הנפה* קצין אח" ק ראש מח"ק עוזר ראש משרד חקירות*** קצין אח"ק ראש ימ"ר ראש יחידה ארצית סגן קצין אח"ק ראש ענף חקירות סגן ראש יחידה ארצית ראש לשכת חקירות ראש ענף סיור ומבצעים** ראש מפלג ביחידה ארצית ראש לשכת סיור ומבצעים** ראש יחידת תביעות ראש מדור במח"ק ראש יחידת תביעות ראש מפלג ב הצג פחות
הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה
open-document-icon
סעיף: 6. הסמכות לגניזה ולסגירה של תיקי חקירה מסוג א"ת, פ"ח ופ"א
בתחנה במרחב או בנפה במחוז במטא"ר מפקד תחנה* מפקד המרחב או הנפה* מפקד המחוז* ראש אח"ק סגן מפקד תחנה* סגן מפקד המחוז* עוזר ראש אח"ק ראש משרד חקירות** סגן מפקד המרחב או הנפה* קצין אח"ק ראש מח"ק עוזר ראש משרד חקירות** קצין אח"ק ראש ימ"ר ראש יחידה ארצי ת סגן קצין אח"ק ראש ענף חקירות סגן ראש יחידה ארצית ראש לשכת חקירות ראש יחידת תביעות* ראש מפלג ביחידה ארצית ראש יחידת תביעות ראש מפלג בימ"ר ראש מדור במח"ק ראש מחלק בלשכת חקירות** ראש יחידת הונאה מחוזית קצין נוער** ראש יחידת סמים מחוזית קצין נוער* בתחנה במרחב או בנפה ב מחוז במטא"ר מפקד תחנה* מפקד המרחב או הנפה* מפקד המחוז* ראש אח"ק סגן מפקד תחנה* סגן מפקד המחוז* עוזר ראש אח"ק ראש משרד חקירות** סגן מפקד המרחב או הנפה* קצין אח"ק ראש מח"ק עוזר ראש משרד חקירות** קצין אח"ק ראש ימ"ר ראש יחידה ארצית סגן קצין אח"ק ראש ענף חקירות סגן ראש יחידה ארצית ראש לשכת חקירות ראש יחידת תביעות* ראש מפלג ביחידה ארצית ראש יחידת תביעות ראש מפלג בימ"ר ראש מדור במח"ק ראש מחלק בלשכת חקירות** ראש יחידת הונאה מחוזית קצין נוער** ראש יחידת סמים מחוזית קצין נוער* * רק בעילות: מות החשוד או הנאשם, והחשוד או הנאשם אינו בר-עונשין מטעמי גיל. ** רק בעילות: מות החשוד או הנאשם, והחשוד או הנאשם אינו בר-עונשין. בעילה: העבריין לא נודע – רק בעבירות פשע שאינן רצח, ניסיון לרצח, הריגה, שוד, אינוס, חטיפה והצתה. ג. הנחיות כלליות 1) ככלל, מותנית סמכות הקצין המוסמך, בהיותו בדרגת פקד ומעלה. הצג פחות
הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה
open-document-icon
סעיף: 3. הטיפול בתלונה – הנחיות כלליות
ט) מצא ראש יחידת הסיור או ראש יחידת החקירות, שהדו"ח מצביע על עבירה פלילית, ושיש מקום לנקוט הליך א"ת, יורה על נקיטת הליך א"ת – עוונות, לפי הנחיות סעיף 3. ו. להלן. י) מצא ראש יחידת הסיור, שיש מקום לפתוח תיק מסוג פ"א או פ"ח, יורה על כך וימשיך בטיפול. ביחידות בהן הטיפול בעבירות קלות הינו באחריות מגזר החקירות, יעביר ראש יחידת הסיור את החומר שנאסף, ליחידת החקירות, בצירוף המלצתו בדבר המשך הטיפול. ד. הטיפ… הצג עוד
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982
open-document-icon
סעיף: 60. העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי
(י) היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה: (1) מספר התיקים שבהם החליט פרקליט מחוז להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי לפי הוראות סעיף קטן (ד), בחלוקה לפי הפרטים בחלק ג' לתוספת ראשונה א' ולפי מחוזות; (2) מספר התיקים בטיפול הפרקליטות ובהם נ כללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם; (3) מספר התיקים שהועברו לטיפול תובע משטרתי לפי סעיף קטן (ד), ובהם נכללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שה וגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם. (יא) (1) העבירה המשטרה חומר שהושג בחקירה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, תעבירו בלא עמדתה בכתב לעניין הגשת כתב אישום. הצג פחות
כללי המשטרה (מתן סיוע למחלקה בידי המשטרה), התשנ"ב-1992
open-document-icon
סעיף: 1. פעולות סיוע
1. לצורך מילוי תפקידה רשאית המחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים (להלן – המחלקה) לבקש את סיוע המשטרה בפעולות אלה: (1) קבלת תלונות על עבירות שחקירתן בסמכות המחלקה (להלן – עבירות), העברתן למחלקה וכן העברת מידע על עבירות למחלקה; (2) ביצוע פעולות חקירה דחופות, אם דחיית הפעולות עלולה לסכל חקירה, והעברת תוצאות הפעולות למחלקה; (3) פעולות לאיתור חשודים ועדים והזמנתם לחקירה; (4) עיכוב, כליאת עצורים והבאת עצורים ואסירים לחקירה ולבתי משפט; (5) חיפוש; (6) סיוע בתחום המודיעיני, לרבות מסירת מידע, מתן שימוש בציוד טכני ובכוח אדם של מערך המודיעין המשטרתי; (7) ביצוע האזנות סתר והעברת תוצאותיהן למחלקה; (8) מתן שירותים של המחלקה לזיהוי פלילי; (9) עיון במאגרי המידע שברשות המשטרה; (10) עיון בתיקים אישיים של שוטרים והעתקת חומר מהם; (11) שימוש בשירותי הדואר הפנים-משטרתיים ובשירותי המברקה שברשות המשטרה; (12) העברת מידע למחלקה באופן שיגרתי בידי יחידת בטחון שדה במטה הארצי של המשטרה, על תיקים שנפתחו נגד שוטרים בשל עבירות. הצג פחות
חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984
open-document-icon
סעיף: 37. ההרכב
37. (א) בענינים אלה ידון בית משפט מחוזי בשלושה: (1) משפטים בשל עבירה שענשה מוות או מאסר עשר שנים או יותר; (2) ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום; (3) כל ענין שהנשיא של בית המשפט המחוזי או סגנו הורה שידונו בו שלושה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בענינים הבאים ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד, אם לא הורה נשיא בית המשפט או סגנו, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו לעניין מסוים, כי יידון בשלושה: (1) עבירות המנויות בחלק א' של התוספת הראשונה; (2) (נמחקה); (3) דיון מקדמי בערעור; (4) ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום ושל שופטי תעבורה, לענין העבירות המפורטות בסעיף 25(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], שאינן פשעים או לעניין הפרות תעבורה מינהליות כאמור באותו סעיף, ולמעט לענין עבירה לפי סעיף 64 לפקודה האמורה; (5) ערעורים בעניינים המנויים בחלק ב' של התוספת הראשונה שיקבעם שר המשפטים בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; (6) (נמחקה); (7) ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001. (8) ערעורים על פסקי דין בענינים שבית משפט לענינים מקומיים מוסמך לדון בהם לפי סעיף 55; (9) ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום בדן יחיד בתביעות שסכומן או ששווי נושאן, ביום הגשת התובענה, אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, למעט בתביעות כמפורט להלן: (א) תביעות לפיצויים בשל נזקי גוף או תביעות לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תביעות שעילתן בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975; (ב) תביעות בענייני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995; (ג) תביעות כאמור בסעיף 51(א)(3); (10) ערעורים על פסקי דין של בתי דין מינהליים כהגדרתם בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992, זולת אם נקבע אחרת בחוק; (11) בקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, במסגרת ערעורים; (12) ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. (ג) בכל ענין שאינו מוזכר בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד. הצג פחות
חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001
open-document-icon
סעיף: [תיקונים: התשס"ה (מס' 2), התשס"ו, התשס"ח, התשע"א, התשע"ב (מס' 2), התשפ"ב (מס' 3), (מס' 4)]
השלב בהליך הפלילי הגוף מוסר המידע 1. שם החוקר שמונה כאחראי על חקירת העבירה; הגוף החוקר 1א. בקשה להסרת חיסיון על ראיה לפי סעיף 49(א), 50(א), 50א(א) או 50ב לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, הודעה על זכויות נפגע עבירה בנוגע לוויתור על החיסיון והבעת עמדה בהליכי גילוי הראיה לפי הוראות סעיף 13א, ולגבי נפגע עבירת מין כאמור בפרט 11(ב) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 – גם זכותו לקבלת ייצוג, ייעוץ וסיוע משפטי לפי אותו פרט. הגוף החוקר או התובע 2. מעצרו של החשוד או הנאשם או שחרורו ממעצר, לפי הוראות פרק ב' לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, או פרק ג' לחוק הנוער; לגבי חשוד – משטרת ישראל; לגבי נאשם – התובע 3. כוונה לעכב את ההליך הפלילי לפי הוראות סעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביא את עמדתו בענין לפי הוראות סעיף 16; היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוסמך על ידו להחליט בבקשה 3א. כוונה להגיע להסדר לסגירת תיק עם החשוד, לפי סימן א'1 בפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי; התובע השלב בהליך הפלילי הגוף מוסר המידע 3ב. כוונה להעביר את עניינו של הנאשם לבית משפט קהילתי, לפי פרק ו'1 לחוק סדר הדין הפלילי; התובע 4. (א) הודעה על העמדת החשוד לדין כאמור בפרט 5 בתוספת השניה תכלול גם הסבר על כך שיש אפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם והודעה על זכותו להביע את עמדתו בענין לפי הוראות סעיף 17(א); (ב) פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין פרטיו של הסדר הטיעון האמור לפי הוראות סעיף 17(א), למעט בעבירות המפורטות בסעיף 17(ב); (ג) בעבירות המנויות בתוספת ראשונה ב' – פרטיו של הסדר טיעון שהתגבש עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין הסדר הטיעון בפני גורם מאשר, לפי הוראות סעיף 17(ג); התובע 5. (א) מתן צו פיקוח לפי סעיף 12 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006, לרבות תנאי הפיקוח והמעקב כאמור בסעיף 13(4), (5), (7) ו–(9) עד (11) לאותו חוק, וכן כל שינוי בתקופת תוקפו של הצו או בתנאי מתנאיו כאמור בסעיפים 14 ו–23 לאותו חוק; (ב)6 (נמחק). היועץ המשפטי לממשלה או נציגו הצג פחות
כל הזכויות שמורות ©