בית הדין האזורי לעבודה בירושלים מוסמך לדון בתביעות עבודה כאשר מקום העבודה או מקום ביצוע העבודה נמצא בתחום שיפוטו. סמכות זו מעוגנת בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, ומהווה עיקרון יסוד בקביעת המקום המתאים להגשת תביעה בענייני עבודה.
תקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת את כללי הסמכות המקומית באופן ברור. על פי תקנה זו, הסמכות המקומית נקבעת בראש ובראשונה לפי מקום העבודה העיקרי או מקום ביצוע העבודה בפועל.
בפסיקה שניתנה לאחרונה בסעש (ירושלים) 16782-03-23- ADILET ALAKOV נגד ג'יובאנו מיכאל ולנטין (ניתן ב-16/04/2024), קבע בית הדין כי: "בעניין זה, אין המדובר אך בדבר טכני. גרסאותיו השונות של התובע לגבי מקום עבודתו בתקופה נשוא התביעה אינן מאפשרות בירור מחלוקת ברורה."
כדי לקבוע את הסמכות המקומית של בית הדין לעבודה בירושלים, יש לבחון את הקריטריונים הבאים:
בסעש (נצרת) 66964-11-22- צאלח עבדאללה מחיסן נגד שושנה אלון (ניתן ב-12/03/2023) נקבע כי: "תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי, אולם רשאי בית הדין להורות על העברת הדיון לבית דין אזורי אחר, אם ראה שלפי נסיבות הענין יהיה הדיון בבית דין אחר נוח יותר לבעלי הדין".
כלומר, במקרים בהם קיים ספק לגבי המקום המתאים להגשת התביעה, ניתן להגיש את התביעה לכל בית דין אזורי לעבודה, אך בית הדין רשאי להעביר את הדיון למקום אחר אם ימצא שהדבר נוח יותר לצדדים.
בסעש (חיפה) 1848-02-23- הית'ם טבאחי נגד אלון שלום סיידה (ניתן ב-03/05/2023) הדגיש בית הדין כי: "לפי נסיבות העניין, הדיון יהא נוח יותר לבעלי הדין בבית הדין אליו יועבר הדיון."
שיקולי הנוחות שבית הדין בוחן כוללים:
בדמ (חיפה) 51590-12-23- בוריס רטושני נגד תקשובים- מרכז תקשורת עסקי בעמ (ניתן ב-23/02/2024) נקבע כי: "בענייננו, אין חולק בין הצדדים, כי התובע עובד ממועד תחילת העסקתו ועד היום במוקדי הנתבעת בעיר ירושלים בלבד ובנסיבות אלה ובהתאם לתקנה 3(א)(1) המצוטטת לעיל, הסמכות המקומית לדון בתובענה נתונה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים."
פסק דין זה מדגיש את חשיבות מקום ביצוע העבודה בפועל בקביעת הסמכות המקומית של בית הדין לעבודה.
כדי לקבוע את הסמכות המקומית של בית הדין לעבודה בירושלים, מומלץ לעקוב אחר השלבים הבאים:
לסיכום, הסמכות המקומית של בית הדין לעבודה בירושלים נקבעת על פי העקרונות הבאים:
מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה לפני הגשת תביעה לבית הדין לעבודה, כדי לוודא כי התביעה מוגשת לבית הדין בעל הסמכות המקומית המתאימה.
אם הוגשה תביעה לבית דין שאינו בעל סמכות מקומית, רשאי בית הדין להעביר את הדיון לבית דין אחר בעל סמכות מקומית, או לדון בתביעה אם הדבר נוח יותר לצדדים.
כן, ניתן להגיש תביעה לבית הדין לעבודה בירושלים אם חלק מהותי מהעבודה בוצע בירושלים, או אם מקום העבודה העיקרי נמצא בירושלים.
ככלל, הצדדים אינם יכולים להסכים על מקום שיפוט שונה מזה הקבוע בתקנות, אך בית הדין רשאי להתחשב בהסכמת הצדדים בהחלטתו אם להעביר את הדיון למקום אחר.
מומלץ להתעייץ עם עורך דין לענייני עבודה ירושלים מומחה בתחום.
בש"א (ירושלים) 15029/04- חברת בלו-ליין טורס בע"מ נגד נעים בן תמר
שמות השופטים: דיתה פרוזינין,צור
1. לפנינו בקשה למחיקת התביעה או להעברתה לבית-הדין המוסמך, בשל חוסר סמכות מקומית. המבקשת טוענת כי המשיב הועסק על ידי המבקשת, שמשרדה הרשום הינו בטבריה, ומקום העבודה המיועד של המשיב הינו בטבריה. על כן, הסמכות המקומית בתביעה זו נתונה בידי בית הדין האזורי לעבודה בנצרת. 2. בתצהירו פירט המשיב את מקום עבודתו כדלקמן: את חלקה הנכבד של העבודה קיבלתי וביצעתי בירושלים; הודעות על עבודה קיבלתי טלפונית לביתי בירושלים או בפקס למקום העבודה של אשתי, בירושלים. בפועל, הודעה על עבודה היתה הודעה על קבוצת תיירים אותה היה עלי לאסוף (בדרך כלל משדה התעופה), ופירוט המקומות אליהם עלי להסיע את אותה קבוצה. כך, כשקיבלתי הודעה על קבוצת תיירים, הייתי יוצא מביתי בירושלים, אוסף את אותה קבוצה, ומסיע אותה אל אתרי הארץ. למעט המקרים בהם דרשה העבודה עם אותה קבוצת תיירים לינה בעיר אחרת, לנתי בירושלים והאוטובוס היה עמי בירושלים. אציין כי רוב העבודה היתה בעיר ירושלים (עקב ביקורי התיירים בעיר ועקב מגוריי בעיר זו), וכך לנתי ברוב ימי העבודה בביתי בירושלים 3. וזו לשון סעיף תקנה 3 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1992 (להלן – התקנות): מקום השיפוט (א) מקום השיפוט הוא – (1) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה יש להבחין בין המונח "מקום העבודה" לבין המונח "המקום שבו בוצעה העבודה". "מקום העבודה" הוא מקום מרכז השליטה על ביצוע העבודה, מקום קבלת הוראות העבודה או כלי העבודה, והמקום שממנו מבוצע הפיקוח על העבודה. לעומת זאת, מקום ביצוע העבודה הוא המקום שבו מבוצעת העבודה בפועל. לעתים "מקום העבודה" ו"מקום ביצוע העבודה" חד הם, ולעתים יהיו לעובד מקומות אחדים שבהם מבוצעת עבודתו (י.
החלטה |
29/05/2004 |
בית דין אזורי לעבודה – ירושלים
מאזכרים – 1 |
עמודים – 3
סעש (נצרת) 66964-11-22- צאלח עבדאללה מחיסן נגד שושנה אלון
שמות השופטים: מירב ניר שלו
1. לפני בקשת הנתבעת להעביר את הדיון בתביעה ל"מחוז ירושלים" התובע בתגובתו, התנגד לבקשה. 2. המדובר בתביעה כספית בסך כולל של 148,802 , שהגיש התובע כנגד הנתבעת, לזכויות סוציאליות המגיעות לו לטענתו בגין עבודתו כקצב במעדניה בניהול ובבעלותה של הנתבעת, מחודש 5/2018 ועד חודש 8/2022, ולזכויות המגיעות לו לטענתו, בשל סיומה. 3. הנתבעת הגישה כתב הגנה ובו טענה בין השאר כי היא ערכה לתובע חישוב מתוקן של זכויותיו כמפורט בכתב ההגנה, אולם התובע סירב לתשלום. 4. מעיון בכתב התביעה, בכתב ההגנה וכן בטענות הצדדים לבקשה – עולה כי התובע מתגורר בישוב גבע, בתחום הרשות הפלסטינית. כן אין מחלוקת כי המעדנייה שבה עבד התובע נמצאת בישוב גבעת זאב. שני הישובים נמצאים מחוץ לתחומי "הקו הירוק" ולמעשה אין מחלוקת בין הצדדים נוכח מקום מגוריו של התובע ומקום העבודה או ביצועה – כי לא מתגבשת לצדדים זיקת סמכות מקומית ספציפית מבין אלו המנויות בתקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות"). משכך, מפנים הצדדים שניהם, להוראת תקנה 5, הקובעת כך: "תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי, אולם רשאי בית הדין להורות על העברת הדיון לבית דין אזורי אחר, אם ראה שלפי נסיבות הענין יהיה הדיון בבית דין אחר נוח יותר לבעלי הדין". 5. בקשת הנתבעת להעברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, היא מטעמי נוחות בעלי הדין ובהתאם לסיפא תקנה 5. לטענת הנתבעת, הן מגורי התובע והן המקום שבו בוצעה העבודה, שוכנים בסמיכות לירושלים. נטען כי הגשת התביעה במקום הרחוק מאזור השיפוט הטבעי אינו צודק בנסיבות העניין. נטען כי טלטול הצדדים לצפון הארץ מכביד שלא לצורך, נוכח מגורי התובע וכן מגורי הנתבעת שהיא לאחר לידה, אם לפעוט רך.
החלטה |
11/03/2023 |
בית דין אזורי לעבודה – נצרת
מאזכרים – 0 |
עמודים – 3
סעש (חיפה) 1848-02-23- היתם טבאחי נגד אלון שלום סיידה
שמות השופטים: אימאן נסראלדין
3 לטענת הנתבע, בהתאם לדין ולהלכה הפסוקה, בסמכות בית הדין להעביר את מקום הדיון בהתאם ל'פורום הנאות', המביא בחשבון את נוחות כלל הצדדים המעורבים, כמו גם העדים ובמקרה דנן – כל הצדדים והעדים, למעט בא כח התובע, מתגוררים בעיר ירושלים או בסמוך לה, לרבות התובע המתגורר בעיר חברון הסמוכה יותר באופן משמעותי לעיר ירושלים מאשר לעיר חיפה המרוחקת מביתו כ- 182 ק"מ, בעוד המרחק מבית התובע לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים עומד על 52 ק"ג בלבד (נספח ג' לתשובה). לדידי הנתבע, אף בפסיקה בתי הדין לעבודה מייחסים את תחום השיפוט של מעלה אדומים ואזור התעשייה הסמוך, מישור אדומים, לעיר ירושלים הסמוכה (נספח ד' לתשובה). על יסוד כל האמור, שב הנתבע וביקש להעביר את הדיון בתובענה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, תוך חיוב התובע בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין. הכרעה 7. סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 קובע כדלקמן: "24. סמכות בית-דין אזורי (א) לבית-דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון – (1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין ;" 8. תקנה 3 לתקנות קובעת כדלקמן: "3. מקום השיפוט (א) מקום השיפוט הוא – (1) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה; . . . (ב) לענין תקנת משנה (א)(1), (2), (3), (10) ו-(11), אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד או מרכז מפעלו של המעביד בישראל; אם מרכז מפעלו של המעביד הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד, או – אם המעביד הוא תאגיד – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא משרדו הרשום בישראל או כל מקום אחר בישראל שבו הוא מנהל עסקיו.
החלטה |
02/05/2023 |
בית דין אזורי לעבודה – חיפה
בר"ע 41211-05-14- ישראל שיינברג נגד כנפי משק תור בעמ
שמות השופטים: לאה גליקסמן,אילן איטח,סיגל דוידוב מוטולה,יוסף קרא,מעבידים אמנון גדעון
. על פי לשון תקנה 3(א)(1) לתקנות סדר הדין, לעובד יש זכות הבחירה להגיש את התביעה כנגד מעסיקו הן "במקום העבודה" והן במקום ביצוע העבודה, ואם בחר העובד להגיש את התביעה במקום העבודה, הסמכות המקומית במקרה זה היא אכן לבית הדין האזורי בתל אביב". (ההדגשה במקור – ל. ג. ) 7 13. גם בעניין אנטון חורי הדגיש בית הדין הארצי כי ככל שאין חפיפה בין "מקום העבודה" לבין "מקום ביצוע העבודה" לתובע הזכות לבחור את בית הדין האזורי אליו תוגש התביעה באומרו: "בדרך כלל "מקום העבודה" של עובד חופף את המקום שבו "בוצעה העבודה". אך יש ו"מקום העבודה" של עובד הוא באזור אחד ואילו עבודה מסוימת שלו מתבצעת באזור אחר. במקרה כזה יוכל העובד להגיש את תביעתו בבית הדין שבאחד משני האזורים שיבחר (ר' דב"ע נה/3-106 שלוח חברה לביטוח בע"מ – יוסף אנייס, פד"ע כח 237, 239, מול האות ו')" 14. בעניין שילוח טען העובד כי עבודתו חייבה הדרכה שוטפת ופגישות בכל רחבי הארץ וכי אחוז מסוים מעבודתו בוצע בירושלים. בית דין זה קבע כי מסכת העובדות הביאה למסקנה כי "מקום העבודה" ומקום ביצוע העבודה היו זהים, וכן לא היה חולק כי את "עיקר עבודתו" ביצע העובד במשרדי החברה בתל אביב. משכך, קבע בית דין זה כי אין די בביצוע חלק מהעבודה בירושלים על מנת להקנות לבית הדין האזורי בירושלים סמכות. עוד נקבע כי מקום שבו בוצעה העבודה, צריך להיות מקום בו בוצע עיקר העבודה או חלק משמעותי ביותר ממנה, ולא חלק מהעבודה. 8 15. בעניין נובש (בר"ע (ארצי) 495/09 יורי נובש – פלאש תאורה כחול ולבן בע"מ, 13.12.2009 ), אחד המבקשים בבקשה הועסק במשך ארבע שנים בסניף החברה בבית שמש, באזור הנתון לסמכות השיפוט המקומית של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים. בשנה החמישית והאחרונה לעבודתו הועבר לסניף במודיעין, הנתון לסמכות השיפוט המקומית של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
פסק דין |
29/06/2014 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 85 |
עמודים – 9
בר"ע 36623-11-13- דב מרכוס נגד סולאר פרופיט ישראל בעמ
שמות השופטים: רונית רוזנפלד,לאה גליקסמן,אביטל רימון קפלן,שלום חבשוש,מעבידים יצחק קאול
בבקשת רשות הערעור טוען המערער כי בית הדין המוסמך לדון בתובענה הוא בית הדין האזורי לעבודה בירושלים; המערער עבד בפועל כסוכן מכירות מטעם המשיבה באזור ירושלים והדרום; תקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן – תקנות בית הדין) מעניקה סמכות לבית הדין האזורי לעבודה אשר באזור שיפוטו מצוי מקום עבודתו של העובד או לחלופין שבאזור שי פוטו בוצעה העבודה; "מקום ביצוע העבודה" פורש כמתייחס למקום בו בוצע עיקר העבודה או חלק משמעותי ביותר ממנה; מאחר שכ-40 מהעסקאות (15 מתוך 37) שהוחתמו על ידי המערער נחתמו באזור ירושלים, די בכך כדי לקבוע כי חלק משמעותי ביותר מעבודתו בוצע באזור ירושלים; שגה בית הדין האזורי בהנמקתו כי עצם כך שהמערער הוגדר כסוכן מכירות באזור הדרום, מהווה שיקול לשלילת סמכות בית הדין האזורי בירושלים. זאת, מאחר שנדרשת בדיקה מהותית של "מקום העבודה" או "מקום ביצוע העבודה" של המערער בפועל; יש לפרש את המונח "אזור דרום הארץ" לפי הקשרו, והוא יכול לכלול ישובים רבים המצויים בתחום שיפוטו של בית הדין האזורי בירושלים. במקרה הנדון, תחום הפעילות של המערער כלל ישובים רבים השייכים לתחום שיפוט מחוז ירושלים, ולכן אין בהגדרה "סוכן מכירות באזור דרום הארץ" כדי לקבוע את מקום ביצוע העבודה בפועל או את מקום העבודה, אשר הם המבחנים הרלוונטיים לעניין קביעת בית הדין המוסמך; בפסק הדין בעניין שילוח נקבע כי לגבי עובד הנוסע בין תחומי שיפוט שונים המונח "מקום העבודה" יתפרש כנקודת המוצא ממנה יוצא העובד לבצע עבודתו. במקרה הנדון לשם ביצוע העבודה יצא המערער מדי יום מביתו שבירושלים, ולאחר יום העבודה שב לביתו שבירושלים; גם העובדה שמשרדי המשיבה שוכנים בירושלים צריכה להוביל למסקנה כי סמכות השיפוט נתונה לבית הדין האזורי בירושלים; ראיון הקבלה לעבודה, תקופת ההתלמדות וההכשרה במהלך החודשים אוגוסט 2010 עד ספטמבר 2010 וכן ישיבות בהן השתתף המערער אשר התקיימו לכל הפחות פעם בשבוע בוצעו אף הם במשרדי המשיבה בירושלים.
פסק דין |
03/02/2014 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 51 |
עמודים – 6
בר"ע 495-09- יורי נובש נגד פלאש תאורה כחול ולבן בעמ
שמות השופטים: נילי ארד
ההחלטה בדבר סמכותו המקומית של בית הדין האזורי בתל אביב – בדין יסודה 10. החלטתו של בית הדין האזורי בירושלים לפיה נתונה הסמכות המקומית לבית הדין האזורי בתל אביב נקבעה על סמך ממצאים עובדתיים בנוגע למקום העבודה או למקום ביצוע העבודה של התובעים נקבע כי מבקש 2 הועסק כל העת בסניפי החברה בתחום הסמכות השיפוטית המקומית של בית הדין האזורי בתל אביב. ומבקש 1 הועסק בשנה האחרונה עובר לסיום העסקתו בסניף החברה באזור הנתון לסמכות השיפוט המקומית של בית הדין האזורי בתל אביב. משכך הוא וכאשר סמכותו המקומית בית-הדין נקבעת לפי "מקום עבודתו האחרון של העובד, עובר לפיטוריו, במועד שבו קמו עילות תביעותיו" , ברי כי אף בענייננו התגבשה סמכות מקומית לבית הדין האזורי בתל אביב. במיוחד כן משמשיב 1 בחר לכרוך תביעתו בזו של משיב 2 שכל כולה בסמכות השיפוט המקומית של בית הדין האזורי בתל אביב. בנסיבות אלה, ונוכח קביעתו העובדתית של בית הדין האזורי בהחלטתו לפיה "אין חולק כי במועד סיום העסקת התובעים עבדו הם בת"א" נכונה מסקנתו כי "מירב הזיקות קושרות את התביעה לאזור ת"א" ואין מתקיים טעם משפטי המצדיק התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטתו על העברת התובענה לבית הדין האזורי בתל אביב. לא למותר לציין כי תוצאה זו אינה גורמת עיוות דין למי מבעלי הדין, במיוחד נוכח שיקולי יעילות הדיון בהליך והמרצתו. זאת, משנקבע מועד לדיון הוכחות בתובענה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, מה שאין כן בבית הדין האזורי בירושלים. בכך הופג, למעשה, הטעם העיקרי שביסוד הבקשה שלפניי, הוא חששם של המבקשים מפני התמשכות ההליכים שלא לצורך. טרם חתימה 11. משהגענו עד הלום אוסיף ואציין, כי המקרה שלפנינו בו הוגשה תובענה אחת באותו נושא על ידי מספר תובעים שמקום העבודה או מקום ביצוע העבודה שלהם נתון לסמכות שיפוט מקומית של בית דין אחד, שונה ממקרה אחר בו מוגשת נגד המעסיק תובענה באותו נושא על ידי מספר תובעים שמקום העבודה או מקום ביצוע העבודה שלהם באזורים שונים, הנתונים לסמכות שיפוט מקומית של בתי דין אזוריים שונים.
החלטה |
09/12/2009 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 54 |
עמודים – 7
בר"ע 17594-11-19- א.פ.י.ד. תעשיות 3000 בע"מ נגד אחמד עדוואן
שמות השופטים: אילן איטח,לאה גליקסמן,רועי פוליאק,גב חיה שחר,מעבידים דורון קמפלר
לפי האמור בתקנה זו, הסמכות המקומית קנויה לבית הדין "אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". ברם, נוכח העובדה כי מקום העבודה של העובד או מקום ביצוע העבודה הם ביישוב ברקן, שאינו בתחום אחד מאזורי השיפוט, הרי שיש להידרש לתקנה 3(ב) שלשונה כדלקמן: 6 "לענין תקנת משנה (א)(1), (2), (3), (10) ו-(11), אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד או מרכז מפעלו של המעביד בישראל; אם מרכז מפעלו של המעביד הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד, או – אם המעביד הוא תאגיד – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא משרדו הרשום בישראל או כל מקום אחר בישראל שבו הוא מנהל עסקיו. " 13. הנה כי כן, כאשר תקנה 3(א)(1) אינה ישימה, יש – בראש ובראשונה – להידרש לאמור בתקנה 3(ב), הקובעת כי כאשר מקום העבודה או מקום ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה, וגם כאשר מרכז מפעלו של המעסיק הוא מחוץ לאזור השיפוט, הרי שהסמכות המקומית היא לבית הדין שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעסיק, ככל שמדובר במעסיק שהוא אדם פרטי; ולבית הדין שבאזור שיפוטו נמצא מענו הרשום של המעסיק, ככל שמדובר במעסיק שהוא תאגיד. ממילא, בשלב זה אמורה בחינת הסמכות המקומית להיעצר ולהיקבע על פי הוראות תקנה 3(ב) המפורשות, ואין להידרש לתקנה 5. על היחס שבין תקנה 3 ותקנה 5 עמד בית דין זה בבר"ע (ארצי) 51704-06-15 אולניק חברה להובלה עבודות עפר וכבישים בע"מ – וסאם אבו הדיל ( 27.7.2015 ), שם נקבע כי "פניה לתקנה 5 אפשרית רק מקום שלתובענה אין מקום שיפוט מתאים לפי התקנות.
פסק דין |
15/02/2020 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 8 |
עמודים – 8
בר"ע 38741-09-24- איציק שיווק והרכבה בע"מ נגד ' אשרף געברי
שמות השופטים: חני אופק גנדלר
משכך, בהתאם לתקנה 5 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: התקנות או תקנות בית הדין לעבודה), הסמכות המקומית לדון בתובענה זו נתונה לכל בית דין אזורי. 5. המעסיקה בתשובתה לתגובה טענה, בין היתר, כי על פי הסיפא של תקנה 5 לתקנות יש לדון בתובענה בבית הדין האזורי הנוח לבעלי הדין. לטענתה, משמקום העבודה ומקום ביצוע העבודה הינם במחוז ירושלים, הרי שיש להעביר את הדיון לבית הדין האזורי בירושלים. זאת, בעוד העובד לא הצביע על אף זיקה לבית הדין האזורי בבאר שבע. 6. ביום 13.9.24 , ניתנה החלטה שבה נדחתה בקשת המעסיקה, היא ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור (להלן: ההחלטה). כך, בין היתר, נאמר: "מטענות הצדדים עולה, כי מקום העבודה לרבות משרדה הרשום של הנתבעת כמו גם מקום ביצוע העבודה הם במעלה אדומים, המצוי מחוץ לתחום השיפוט. בשים לב לכך שגם התובע הוא תושב הרשות הפלסטינית ומקום העבודה ומקום ביצוע העבודה הם מחוץ לתחום השיפוט, הרי שלא מתגבשת לצדדים זיקת סמכות מקומית ספציפית מבין אלו המנויות בתקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. במצב דברים זה יש לפנות לתקנה 5 הקובעת: "תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי. " בנסיבות אלה ובהתאם ללשון התקנה כאמור, רשאי היה התובע להגיש תביעתו בכל בית דין אזורי ולפיכך בקשת הנתבעת להעברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים מטעמי חוסר סמכות מקומית-נדחית. לא נעלמה מעיני בית הדין טענת הנתבעת, כי "מירב הזיקות" נתונות לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, שם גם מתגוררים עדי הנתבעת ובכלל זה חשב השכר, מנהל העבודה ומנהל כוח אדם; אולם, אין באמור כדי לאיין את העובדה, כי מקום ביצוע עבודת התובע, כמו גם מענה הרשום של הנתבעת הם במעלה אדומים, המצוי מחוץ לתחום השיפוט, כך שהתביעה בדין הוגשה בבית דין זה.
החלטה |
08/10/2024 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 0 |
עמודים – 6
בר"ע 70434-11-20- פלונית נגד אלמונית
שמות השופטים: לאה גליקסמן
זאת, היות שהפסיקה פירשה את המונח "מקום ביצוע העבודה" (להבדיל מהמילים "מקום העבודה" שברישא), כמקום בו בוצעה עיקר העבודה, ולכן העובדה שהעובדת עבדה ב-י' לתקופת ניסיון קצרה בת חודשים ספורים, אינה מקנה לבית הדין האזורי ירושלים את הסמכות המקומית לדון בתובענה. 3. לצורך שלמות התמונה יצוין, כי עובר להגשת הבקשה להעברת התובענה, הגישה פלונית לא פחות מ-5 בקשות למתן ארכה להגשת כתב ההגנה מטעמה, בהן לא הזכירה במאומה את טענתה בדבר היעדר סמכותו המקומית של בית הדין, וכמו כן הגישה שתי בקשות לקביעת דיון בתובענה, בקשה לדחיית מועד ישיבת הפישור שנקבעה על ידי בית הדין, והודעה על הסכמה לעריכת ישיבת פישור באמצעות תוכנת ה-"זום". לא למותר לציין, כי גם בבקשות/הודעות אלה לא הזכירה פלונית את טענתה להיעדר סמכות מקומית של בית הדין. 4. בתגובה, העובדת הדגישה כי מקום מגוריה הוא בי' כבר מאז פברואר 2019 (כשנה לפני הגשת התובענה). על כן, מוקנית לבית הדין בירושלים סמכות מקומית לדון בתביעתה, בהתאם לתקנה 3(א)(11) ולתקנה 3(ב) לתקנות, שלפיה הסמכות המקומית מוקנית, בין היתר, לבית הדין שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו של העובד. בנוסף, נטען כי את המילים "מקום העבודה" שברישא לתקנה 3(א)(1) לתקנות יש לפרש כמרכז מפעלו של המעסיק או בכתובת משרדו הרשום. ממילא, כיוון שמשרדה הרשום של פלונית הוא בירושלים הרי שלבית הדין האזורי יש סמכות מקומית לדון בתובענה. 3 כמו כן, העובדת טענה כי על פלונית חלים כללי הדין המנהלי במובנם הרחב ועל כן יש לראות בתובענה נגדה כתובענה המוגשת נגד המדינה, עליה, לשיטתה, לא חלים כללי הסמכות המקומית; הגשת הבקשה עומדת בניגוד להנחיית פרקליט המדינה מספר 16.1 בעניין הגבלות בניסוח כתב הגנה; אין מקום למחיקת ההליך אלא לכל היותר העברתו להידון בפני הערכאה המוסמכת; יש להעדיף את בירור התובענה לגופה על פני סילוקה מטעמים פרוצדוראליים.
החלטה |
29/12/2018 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 2 |
עמודים – 7
בר"ע 14667-04-17- ירין פאעל נגד אופיסופט בעמ
שמות השופטים: חני אופק גנדלר
כנגד החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן. לטענת המבקש היה מקום לדון בטענתו לפיה על המשיבה היה להעלות את טענותיה בעניין הסמכות המקומית בהזדמנות הראשונה, ומשלא עשתה כן היה מקום לדחות את בקשתה מטעם זה. מעבר לכך, ולגוף העניין, טען כי מקום עבודתו האחרון מאז יום 18.2.17 היה במרכז לבטיחות בדרכים בירושלים. משזהו מקום עבודתו האחרון, כך טען המבקש, בית הדין האזורי בירושלים הוא בעל הסמכות המקומית לדון בתביעתו. 5. תקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות" או "תקנות בית הדין לעבודה") קובעת את כללי הסמכות המקומית בתביעה המוגשת לבית הדין לעבודה: "(א) מקום השיפוט הוא – (1) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה"; תקנה 45 לתקנות קובעת כך: "בית הדין רשאי בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לדחות על הסף תובענה נגד נתבע מאחד הנימוקים האלה: (1) מעשה בית דין; (2) חוסר סמכות; (3) כל נימוק אחר שעל פיו סבור בית הדין שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע. (ב) החליט בית הדין לדחות את התובענה בנוגע לנתבע שביקש זאת, רשאי הוא להורות בדבר ההוצאות – הן של הבקשה והן של התובענה עצמה – ככל שייראה לו. (ג) לא ייעתר בית הדין לבקשת דחיה מחוסר סמכות, אם נראה לו שיש להעביר את הענין לבית משפט או לבית דין מוסמך לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד1984- (להלן – חוק בתי המשפט)". להשלמת התמונה נציין כי בעוד שבתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) מצויה הוראה לענין הסכם שיפוטי (תקנה 5) הרי שבתקנות בית הדין לעבודה אין הוראה מקבילה.
החלטה |
18/04/2017 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 3 |
עמודים – 7
סעש (תל אביב) 37607-01-19- שמואל בן חור נגד אלקטרה דנקו בעמ
שמות השופטים: דפנה חסון זכריה
הנתבעת הוסיפה, כי אימוץ הפרשנות שמבקש התובע לייחס לתקנה 3 לתקנות, תרוקן מתוכן את סוגיית הסמכות המקומית, ותוביל לכך שכל התביעות כנגדה יתנהלו בבית הדין בתל אביב, על אף שהיא מנהלת פרויקטים באתרים שונים ברחבי הארץ, והגם שעל עובדיה נמנים גם כאלה שמקום ביצוע עבודתם היה באתר אחד בלבד. באשר לטענת התובע בעניין השיהוי בהגשת הבקשה, השיבה הנתבעת כי הבקשה הוגשה במסגרת סד הזמנים שנקצב להגשת בקשות מקדמיות, וכי התובע לא ציין במסגרת כתב התביעה מה מקור סמכותו המקומית של בית דין זה לדון בהליך . דיון והכרעה 5. תקנה 3(א)(1) לתקנות קובעת כי מקום השיפוט בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, הוא"בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה" (ההדגשה הוספה, ד. ח. ז). 6. מלשון התקנה עולה, אפוא, כי נקודת המוצא היא שמקום השיפוט ייקבע בהתאם למקוםהעבודהשל העובד ולמקום שבו ביצע את העבודה, להבדילממיקומו שלהמעסיק. 3 7. אף מהפסיקה עולה, כי הדגש בקביעת מקום השיפוט הוא זיקתו של העובד למקום העבודה ולמקום ביצוע העבודה, ולא מענו הרשום של המעסיק. כך למשל, בעניין תב"ע (ארצי) נא/3-108 ישעיהו פוקס – אלסינט בע"מ , כג(1) 300 (1991) (להלן – ענין אלסינט) קבע בית הדין הארצי כי: ". . . מבחינת סמכותו של בית-הדין, קובע -לא מקום מושבו של הנתבע, אלא 'מקום עבודתו של העובד שבגללו מוגשת התובענה'. גישה זאת מתיישבת עם דרכו של המחוקק הישראלי, הרואה קשר בין העובד לבין מקום העבודה. לענייננו, ראה מתקין התקנות לא לאלץ עובד ללכת ל'מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע', אלא לאפשר לו לפעול למימוש זכויותיו במקום עבודתו".
החלטה |
21/01/2020 |
בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
מאזכרים – 17 |
עמודים – 8
סעש (נצרת) 33107-09-13- אחמד נואף מסאלחה נגד רשת תיכוני טומשין בעמ
שמות השופטים: ורד שפר
כך או כך, ובין אם נלך לפי מקום ביצוע העבודה (שגם לטענת התובע מדובר בעבודה שבוצעה בתחום שיפוטו של בית הדין האזורי בירושלים) או לפי מקום העבודה (שעל פי טענת התובע יש לראותו כמרכז מפעלו של המעביד שהינו בתחום שיפוטו של בית הדין האזורי בתל אביב) – ברור כי החלופה אינה מקנה סמכות מקומית לבית דין זה אשר בו הוגשה התביעה. לא זאת אף זאת – לא נטען כי דיון בבית הדין בנצרת (ולמעשה גם לא בתל אביב) – עולים בקנה אחד עם נוחותו של העובד – שהיא זו שלגישת ההלכה הפסוקה לה יוחסה חשיבות ע"י מתקין התקנות. 6. סיכומו של דבר – 5 ראשית, כפי שנאמר לעיל, טוב היה באם ב"כ התובע הייתה מעיינת היטב בהוראות התקנות והפסיקה ועת להתווכח עם החלטת רשמת בית הדין תוך שהיא מעלה טענות שאינן ממין העניין ואינה מתייחסת לשאלות שטעונות התייחסות, ומאלצת את בית הדין להקדיש זמן שיפוטי יקר להסרתן. שנית, ב"כ הנתבעת מתבקש להתייחס לשאלת הסמכות המקומית ולטענה לפיה "מקום העבודה" הינו בתחום שיפוטו של בית הדין האזורי בתל אביב ו"מקום ביצוע העבודה" הינו באזור שיפוטו של בית הדין האזורי בירושלים.
החלטה |
14/12/2013 |
בית דין אזורי לעבודה – נצרת
מאזכרים – 1 |
עמודים – 5
תבע (ירושלים) נא/ 3-570- מחמוד מחמד חמיס נגד דוד ברנרד
שמות השופטים: אלישבע ברק
סמכות מקומית תקנה 3 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 קובעת בעניין הסמכות המקומית, כי מקום השיפוט יקבע קודם כל לפי מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה. תקנה 3(ב) מציינת, שאם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה, יהא מקום השיפוט בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא במקום מגוריו של העובד או מרכז מפעלו של המעביד בישראל; אם מרכז מפעלו של המעביד הוא מחוץ למקום שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד. תקנה 5 לתקנות הנ"ל קובעת, כי תובענה שאין מקום שיפוט מתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי, אולם רשאי בית הדין להורות על העברת הדיון לבית דין אזורי אחר, אם ראה שלפי נסיבות העניין יהיה הדיון בבית דין אחר נוח יותר לבעלי הדין. בענייננו עבד התובע, הן בגוש עציון והן בשכונות מספר בירושלים. די בכך כדי להקנות לבית הדין האזורי בירושלים סמכות מקומית. מעבר לכך, מדובר במעביד ישראלי המתגורר בישוב ישראלי באזור. הפורום הנאות הפורום הנאות לדון בתביעה לדעתי הוא בית דין בישראל. מירב הזיקות הן לבית הדין בישראל. בית המשפט העליון, בע"א 2705/91 רג'אח סאלם חסן אבו-ג'חלה נ. חברת החשמל מזרח ירושלים בע"מ מפי הנשיא שמגר (ניתן ביום 30.12.93 וטרם פורסם) וכן בית הדין לעבודה, בפסק דינו של השופט כליף בתב"ע שנ/3-589 זכריא עלי אלגעאפרה ואח' נ. אינג' ג. בן שמואל בע"מ וערעור על פס"ד זה מפי השופטת פורת בדב"ע נד/3-160 שניתן ב- 5.12.94 וטרם פורסם) נתחו את שאלת הפורום הנאות.
פסק דין |
05/02/1995 |
בית דין אזורי לעבודה – ירושלים
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 3. מקום השיפוט
ון עובדים כאמור בסעיף 24(א)(4) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד, זולת אם נקבע אחרת בתקנון הארגון; (8) בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע; (9) בתובענה של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד – משרדו הרשום; (10) בהליך לפי חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן – חוק שירות התעסוקה) – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצאת לשכת שירות התעסוקה הנוגעת בדבר או נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע; (11) בכל הליך אחר – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום עבודתו או מקום מגוריו של התובע או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד – משרדו הרשום (ב) לענין תקנת משנה (א)(1), (2), (3), (10) ו-(11), אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד או מרכז מפעלו של המעביד בישראל; אם מרכז מפעלו של המעביד הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד, או – אם המעביד הוא תאגיד – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא משרדו הרשום בישראל או כל מקום אחר בישראל שבו הוא מנהל עסקיו.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 3. מקום השיפוט
3. (א) מקום השיפוט הוא – (1) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה; (2) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1א) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה או מקום העבודה המיועד של העובד, שהיא העבודה נושא התובענה, או שבא זור שיפוטו בוצעה או אמורה היתה להתבצע העבודה; (3) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1ב) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או נמצא מקום מגוריו; (4) בתובענה נגד קופת גמל כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של התובע; (5) בת ובענה של קופת גמל נגד מעביד כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מרכז מפעלו של הנתבע בישראל; (6) בתובענה של קופת גמל נגד חבריה כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי שבתחומו נמצא מקום מגוריו של הנתבע, או שבתחומו שולמו או צריכים היו להשתלם דמי הביטוח לקופה; (7) בתובענה שבין עובד לארג ון עובדים כאמור בסעיף 24(א)(4) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד, זולת אם נקבע אחרת בתקנון הארגון; (8) בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע; (9) בתובענה של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי
תקנות הרשויות המקומיות (סדרי הדין של בתי הדין), התשל"ט-1979
סעיף: 2. החלת תקנות סדרי הדין בערעור
2. תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בערעור או בבקשה לשופט בית המשפט העליון), התשכ"ד-1963, יחולו על משמעת עובדי הרשויות המקומיות בשינויים ובתיאומים אלה: (1) בתקנה 1, במקום כל מקום שבו נאמר "בסעיף 43 לחוק" קרי "בסעיף 24 לחוק הרשויות המקומיות"; (2) בתקנה 3, במקום "המאשים" קרי "התובע – אם העובד הוא המערער או המבקש, או העובד – אם התובע הוא המערער"; (3) בתקנה 4, בפסקה (2), במקום "המשרד" קרי "הרשות המקומית" ופסקה (6) תיראה כמחוקה; (4) בתקנה 6, במקום "יימסר לפרקליט המדינה ולנציב השירות" קרי "יימסר למשיב"; (5) בתקנה 16, במקום "נציב השירות" קרי "ראש הרשות המקומית"; (6) בטופס ערעור או בקשה לעיכוב ביצוע פיטורים והחזרה לעבודה לפי תקנה 4 שבתוספת, המלים "האם ניתנה רשות לערער" – ייראו כמחוקות.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 8. מקום שיפוט במקרים אחרים
8. תביעה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, תוגש לבית המשפט בירושלים שבסמכותו העניינית לדון בה, ואולם רשאי בית המשפט בירושלים להורות אחרת אם סבר שבנסיבות העניין יהיה הדיון בבית משפט אחר מתאים יותר לבעלי הדין.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 8. מקום שיפוט במקרים אחרים
8. תביעה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, תוגש לבית המשפט בירושלים שבסמכותו העניינית לדון בה, ואולם רשאי בית המשפט בירושלים להורות אחרת אם סבר שבנסיבות העניין יהיה הדיון בבית משפט אחר מתאים יותר לבעלי הדין.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)
סעיף: 6. מקום שיפוט במקרים אחרים
6. תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, תוגש לבית משפט בירושלים שבסמכותו הענינית לדון בה, אולם רשאי בית המשפט בירושלים להורות הוראה אחרת, אם ראה שלפי נסיבות הענין יהיה הדיון בבית משפט אחר נוח יותר לבעלי הדין.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)
סעיף: 6. מקום שיפוט במקרים אחרים
6. תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, תוגש לבית משפט בירושלים שבסמכותו הענינית לדון בה, אולם רשאי בית המשפט בירושלים להורות הוראה אחרת, אם ראה שלפי נסיבות הענין יהיה הדיון בבית משפט אחר נוח יותר לבעלי הדין.
תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), תשכ"ט-1969
סעיף: 1א. מקום השיפוט
1א. מקום השיפוט בתובענה על פי סעיף 24(א)(2) לחוק הוא בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו מועסקים חלק ניכר מהעובדים המעורבים בסכסוך.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 5. מקום שיפוט במקרים אחרים
5. תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי, אולם רשאי בית הדין להורות על העברת הדיון לבית דין אזורי אחר, אם ראה שלפי נסיבות הענין יהיה הדיון בבית דין אחר נוח יותר לבעלי הדין.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 4. תובענה נגד המדינה
4. תובענה של עובד נגד המדינה תוגש לבית הדין האזורי שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מקום עבודתו של העובד.
כל הזכויות שמורות ©
