כל הזכויות שמורות ©
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הוא חלק ממערכת בתי המשפט לענייני משפחה שהוקמה בישראל, והוא מהווה ערכאה ייחודית המתמחה בדיני משפחה על כל היבטיהם. ערכאה שיפוטית זו הוקמה במטרה לרכז תחת קורת גג אחת את הטיפול במכלול הסכסוכים המשפחתיים, מתוך הבנה שלסכסוכים אלה מאפיינים ייחודיים המצריכים התמחות וגישה מיוחדת.
מאמר זה מציג סקירה מקיפה של סמכויות בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, העקרונות המנחים את פעילותו, וההלכות המרכזיות שהתגבשו בפסיקה לאורך השנים. הבנת מסגרת הפעולה של בית המשפט חיונית לכל מי שמתמודד עם הליכים משפטיים בענייני משפחה באזור המרכז.
בית המשפט לענייני משפחה פועל מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995. חוק זה יצר מהפכה של ממש בטיפול בסכסוכים משפחתיים בישראל, בהעבירו את מרבית הסמכויות בנושאי המשפחה (למעט ענייני נישואין וגירושין של יהודים) לערכאה ייעודית ומתמחה.
העיקרון המנחה המרכזי בבסיס החוק הוא ריכוז כלל הסכסוכים של התא המשפחתי תחת קורת גג אחת, בפני מותב אחד. עיקרון זה מבטא את ההבנה שסכסוכים משפחתיים הם מורכבים ורב-ממדיים, וכי הפיצול של הדיון בהיבטים השונים של הסכסוך פוגע ביעילות ובאיכות הטיפול המשפטי.
כפי שהודגש בפסק דין תמש (פתח תקווה) 40427-02-22, פלוני נ' אלמוני (ניתן ב 27/03/2022):
"הוראת סעיף 6 לחוק בית המשפט לענייני משפחה העוסקת באיחוד תיקים מיישבת הלכה למעשה את המטרה שבבסיס הקמתו של בית המשפט לענייני משפחה – מניעת פיצול הדיון בענייניה של משפחה אחת והבאת מכלול הסכסוכים המשפטיים של אותה משפחה לפני שופט אחד בערכאת שיפוט אחד."
לפני חקיקת חוק בית המשפט לענייני משפחה, הטיפול בסכסוכים משפחתיים היה מפוצל בין ערכאות שונות: בתי משפט שלום, בתי משפט מחוזיים ובתי דין דתיים. פיצול זה גרם לסרבול, חוסר עקביות, והכבדה על המשפחות המתדיינות.
הקמת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, כחלק ממערכת ארצית, היוותה ציון דרך משמעותי בשיפור הטיפול המשפטי במשפחות בישראל. ההתמקצעות של שופטים בתחום דיני המשפחה, לצד פיתוח מערך תומך של יחידות סיוע ומומחים, יצרה מערכת המותאמת טוב יותר להתמודדות עם המורכבות הרגשית והמשפטית של סכסוכים משפחתיים.
עקרון "שופט אחד למשפחה אחת" הוא אבן יסוד בפעולת בית המשפט לענייני משפחה. עיקרון זה קובע כי כל ענייני המשפחה ירוכזו בפני שופט אחד, ללא קשר לסוג ההליך או למועד הגשתו. יישום עיקרון זה מאפשר לשופט לפתח היכרות מעמיקה עם המשפחה הספציפית ונסיבותיה הייחודיות, ולהגיע להחלטות עקביות בכל ההליכים הקשורים.
בפסק דין תמש (פתח תקווה) 40427-02-22, פלוני נ' אלמוני (ניתן ב 27/03/2022), הודגשה חשיבות עיקרון זה:
"היות ועסקינן בסכסוך משפחתי אשר אף עוסק במהותו באותו עניין הרי שבמקרה דנן, יש לפנות לתקנות בית המשפט לענייני משפחה ובכל מקרה לנהוג לפי הכלל של שופט אחד משפחה אחת."
ביישום פרקטי, עיקרון זה מתבטא במערכת ניהול תיקים המזהה תיקים קשורים ומנתבת אותם לאותו שופט. כאשר מוגשת תביעה חדשה שקשורה למשפחה שכבר מתנהל בעניינה הליך, התביעה החדשה תועבר לשופט המטפל בתיקים הקודמים.
מאפיין ייחודי נוסף של בית המשפט לענייני משפחה הוא ההסתייעות הנרחבת במומחים מקצועיים. בניגוד לערכאות אחרות, בסכסוכי משפחה קיימת העדפה ברורה למינוי מומחים מטעם בית המשפט, במקום הסתמכות על חוות דעת מטעם הצדדים.
כפי שנקבע בפסק דין תלהמ (באר שבע) 7035-12-20, עו"ס חנה סימקין – מומחית מטעם בית המשפט נ' פלוני (ניתן ב 04/07/2022):
"סדרי הדין הנהוגים בבית משפט זה לפיהם על בעל דין המבקש למנות מומחה בעניין הנדון בבית המשפט לענייני משפחה לפנות תחילה לבית המשפט ולעתור למינוי מומחה מטעם בית המשפט באותו עניין, ואין הוא רשאי להגיש חוות מטעמו בלא אישור לעשות כן."
גישה זו מבטאת את ההבנה שבסכסוכים משפחתיים, מומחה ניטרלי יכול לסייע לבית המשפט בהגעה להחלטה מאוזנת, המבוססת על מקצועיות ולא על עמדות קיצון של הצדדים. המומחים הנפוצים כוללים:
הסמכות המקומית של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מגדירה את האזור הגיאוגרפי שבו בית המשפט מוסמך לדון בתיקים. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מוסמך לדון בתיקים כאשר מקום מגורי הצדדים או הקטינים הוא בתחום שיפוטו, הכולל את העיר תל אביב-יפו והסביבה.
חשוב להדגיש כי במקרה של הליכים קודמים שהתנהלו בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, גם אם הצדדים עברו לאזור אחר, עדיין תהיה לבית המשפט בתל אביב סמכות מקומית לדון בהליכים חדשים, וזאת מכוח עקרון "שופט אחד למשפחה אחת".
כפי שהדגיש בית המשפט בתמש (פתח תקווה) 40427-02-22, פלוני נ' אלמוני (ניתן ב 27/03/2022):
"אף מטעמי יעילות דיונית, חיסכון בעלויות ובזמן שיפוטי יש להיעתר לבקשה ולהעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב."
הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה היא רחבה ביותר, וכוללת כמעט את כל סוגי הסכסוכים המשפחתיים, למעט ענייני נישואין וגירושין של יהודים (הנתונים לסמכות בתי הדין הרבניים).
בין העניינים הנכללים בסמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה:
חשוב להקפיד על הגשת התביעה לערכאה המתאימה, כפי שהוזהר בפסק דין תא (חיפה) 8002-10-21, ש"פ נ' י"פ (ניתן ב 25/10/2021):
"יש להיזהר ולתהות האם צירוף צד שאינו בן משפחה לסכסוך שבסמכותו של בית משפט לענייני משפחה, הוא על מנת לעקוף את סמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה, או שהוא מהותי ונדרש לשאלת הסכסוך."
יעילות דיונית היא עיקרון חשוב בהתדיינות בבית המשפט לענייני משפחה. עורכי דין מיומנים יודעים כיצד לנצל עיקרון זה לטובת לקוחותיהם, באמצעות:
בית המשפט מעריך יעילות דיונית ומתגמל אותה, כפי שעולה מפסק דין תמש (פתח תקווה) 40427-02-22, פלוני נ' אלמוני (ניתן ב 27/03/2022):
"אף מטעמי יעילות דיונית, חיסכון בעלויות ובזמן שיפוטי יש להיעתר לבקשה ולהעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב."
עקרון טובת הקטין הוא עקרון-על בדיני משפחה בישראל, והוא מהווה שיקול מכריע בהחלטות בית המשפט לענייני משפחה בכל הנוגע לילדים. עיקרון זה מעוגן בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד שישראל אישררה.
כפי שהודגש בפסק דין תלהמ (נצרת) 7867-10-15, ה.ש. נ' נגד .ש. (ניתן ב 24/05/2017):
"לצורך בחינת טובת הילד ומילוי המונח במשמעות ובתוכן קונקרטי, נעזר בית המשפט בתסקירי פקידי הסעד וחוות דעת מומחים מקצועיים, אשר להם האפשרות לבחון את המקרה בעין מקצועית."
בפועל, עקרון טובת הקטין מיושם באמצעות:
הכנה נכונה לקראת הגשת תביעה בבית המשפט לענייני משפחה היא קריטית להצלחה. אסטרטגיה יעילה כוללת:
מינוי מומחים מטעם בית המשפט הוא הליך שכיח בבית המשפט לענייני משפחה, ויש להתכונן אליו כראוי:
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מהווה ערכאה מקצועית וייחודית המרכזת את הטיפול בסכסוכי משפחה. כדי להתדיין בו באופן אפקטיבי, כדאי לאמץ את העקרונות הבאים:
חשוב להדגיש את חשיבות הפנייה לייעוץ משפטי מקצועי בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה, נוכח מורכבותם והשלכותיהם ארוכות הטווח על התא המשפחתי. עורך דין מיומן יוכל להנחות את הלקוח בסבך ההליכים, ולסייע בהשגת תוצאה אופטימלית בנסיבות העניין.
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, על הייחודיות והמקצועיות שלו, ממשיך להתפתח ולשכלל את דרכי הטיפול בסכסוכים משפחתיים, תוך שאיפה מתמדת לשיפור השירות למשפחות ולמציאת פתרונות מאוזנים והוגנים לסכסוכים מורכבים אלה לייעוץ עם עורך דין גירושין תל אביב
תלהמ (תל אביב) 56387-09-17- ל ד א נגד ה כ א
שמות השופטים: ורד שביט פינקלשטיין
ראשית, כידוע, לצורך בחינת טובת הילד ומילוי המונח במשמעות ובתוכן קונקרטי, נעזר בית המשפט בתסקירי פקידי הסעד וחוות דעת מומחים מקצועיים, אשר להם האפשרות לבחון את המקרה בעין מקצועית ואשר הינם אובייקטיבים בהשוואה להוריו של הקטין (ראה, בע"מ 10060/07 פלונית נ' פלוני תק-על 2008 (4) 35). לאור חשיבותן הגדולה של חוות דעתם של מומחים לצורך בחינת טובתו של הקטין, נוטים בתי המשפט לאמץ את הממצאים שאותם קבעו המומחים בחוות דעתם ואת מסקנותיהם של המומחים הנגזרות ממצאים אלו. אולם, יתכנו מקרים בהם אין מנוס מהכרעה המנוגדת לאמור בחוות הדעת, כאשר קיימות ראיות בעלות משקל מהותי המצדיקות זאת (ראה, בע"מ 27/06 פלוני נ' פלוני (פורסם במאגרים, 1.5.2006 )). 1 2 3 4 5 6 7 3 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 13 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 31. במקרה דנן, לאור מורכבות הסוגיה, התכנסה ביום 29.7.2018 וועדת תסקירים, בנוכחות אנשים מקצוע וטיפול רבים, ובכללם: מפקח מחוזי לסדרי דין ממשרד הרווחה; פסיכולוג בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו תלה"מ 56387-09-17 קליני מומחה בכיר; אחראית תחום סדרי דין ממנהל השירותים החברתיים בעיריית ת"א; 1 מדריכה וראש צוות סדרי דין במחלקת עבר הירקון בעיריית ת"א; פקידת הסעד המטפלת 2 בעניינם של הצדדים; וכן שני ההורים. 3 4 32. וועדת התסקירים בחנה את סוגיית חידוש את הקשר בין האב לבין בנו הקטין בהתאם 5 לחלופות השונות, כמפורט להלן: 6 7 א. חלופה 1 – חידוש הקשר בין האב לקטין במקביל להכנה, ליווי והדרכה הורית. כך נכתב 8 בתסקיר: 9 10 "ממחקרים רבים ומהספרות המקצועית ידוע כי יש חשיבות רבה לקשר של 11 הילדים עם שני הוריהם.
החלטה |07/03/2019 |משפחה – תל אביב
ת"א (חיפה) 8002-10-21- שפ נגד יפ
שמות השופטים: אספרנצה אלון
אלא שיש להיזהר ולתהות האם צירוף צד שאינו בן משפחה לסכסוך שבסמכותו של בית משפט לענייני משפחה, הוא על מנת לעקוף את סמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה, או שהוא מהותי ונדרש לשאלת הסכסוך, ולעניינינו שאלת הבעלות בדירה, ובלשונו של התובע – להורות על תיקון הרישום בפנקסי המקרקעין, והשבת המצב לקדמותו. עורך הדין לא נשא בעבר או בהווה בזכויות בדירה. על נחיצותו כעד אשר יש ביכולתו לבאר את נסיבות העברת הבעלות, באם אכן התרחשה או לא, נסיבות אימות החתימה וכיו"ב, או כנתבע בהליך, דומה שאין מחלוקת. השאלה האם הינו בעל דין רלוונטי לתביעה היא עניין שיחליט בו בית המשפט המוסמך, בית משפט לענייני משפחה במחוז חיפה. 10. מכוח סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט , תשמ"ד-1984 מוצאת אני שבית משפט זה אינו יכול לדון בעניין שלפניו, מחמת היותו בסמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה. 3 11. סוף דבר, הנני מורה על העברת התובענה להתברר בפני בית המשפט לענייני משפחה במחוז חיפה.
החלטה |24/10/2021 |מחוזי – חיפה
א"פ (פתח תקווה) 40427-02-22- פלוני נגד אלמוני
שמות השופטים: אפרת ונקרט
הרווחה החלטה בפני בקשת המבקש להעברת הדיון בהליך זה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בהתאם לתקנה 6(ד) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) התשפ"א – 2020 ובהתאם לכלל "שופט אחד למשפחה אחת". הרקע לבקשה בתמצית 1. המבקש והמשיב 1 הינם אחים. ילדיה של המשיבה 2. המשיב הגיש בעבר הלא רחוק שתי בקשות למינוי אפוטרופוס למשיבה 2 לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. התביעה הראשונה הוגשה ביולי 2019 והתביעה השניה הוגשה בפברואר 2020. תביעות אלו של המשיב נדחו על ידי כב' השופטת סיגלית אופק, בפסקי דין מפורטים ומנומקים. אף ערעור המשיב לבית המשפט המחוזי לא צלח וערעורו נדחה. 2. ביום 30.1.2022 הגיש המשיב לבית משפט זה בקשה למינוי אפוטרופוס למשיבה 2 (64952-01-22) עם זאת הליך זה נסגר לאור העובדה כי למשיבה 2 יפוי כח מתמשך במסגרתו ייפתה את כוחו של המבקש לפעול בשמה בענייני השונים, לרבות ענייני הרכוש. 2 3. ביום 17.2.2022 ועוד טרם נסגר הליך 64953-01-22 הגיש המשיב תובענה נשוא בקשה זו לביטול ייפוי הכח המתמשך ואילו המבקש הגיש בקשה נשוא החלטה זו להעברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. טענות המבקש 4. המבקש טוען כי בהתאם לסעיף 6(ד) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) התשפ"א – 2020 וכן בהתאם לכלל של שופט אחד משפחה אחת יש להעביר הליך זה, שעניינו ביטול ייפוי כח מתמשך עליו חתמה המשיבה 2, יש לברר בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, בפני כב' השופטת xxx, אשר בפניה ניהלו הצדדים מספר הליכים קודמים באותו העניין. 5. פתיחת ההליכים בבית משפט זה על ידי המשיב נעשה בניגוד לתקנות ובחוסר תום לב. פסק הדין בהליך השני בעניינם של הצדדים אף ניתן לאחר קיום דיון ממושך בנוכחות המשיבה 2 ודבריה נשמעו על ידי בית המשפט. אף מטעמי יעילות הדיון יש להעביר את התיק למותב שדן בעניינם של הצדדים והדבר נכון גם לגורמי הרווחה והאפוטרופסות במחוז תל אביב.
החלטה |26/03/2022 |משפחה – פתח תקווה
א"פ (פתח תקווה) 40427-02-22- פלוני נגד אלמוני
שמות השופטים: אפרת ונקרט
אף מטעמי יעילות הדיון יש להעביר את התיק למותב שדן בעניינם של הצדדים והדבר נכון גם לגורמי הרווחה והאפוטרופסות במחוז תל אביב. 6. היועץ המשפטי לממשלה אף הוא סבור כי יש להעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. 7. המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי בהתאם לתקנות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין וביצוע) תש"ל – 1970 הסמכות המקומית לבירור ההליך מסורה לבית משפט בזה בשים לב למקום מגוריה הנוכחי של המשיבה 2 – xxx. לטענתו, בהתאם לתקנות אלו בקשה לפי חוק זה תוגש לבית המשפט שבתחום סמכותו נמצא מקום מגוריו של האדם לו מבוקש למנות אפוטרופוס ותקנות אלו גוברות על תקנה 6(ד) לתקנות ביתה משפט לענייני משפחה (סדרי דין) התשפ"א-2020. לפיכך לבית משפט זה הסמכות המקומית לבירור התובענה ואילו המבקש רשאי אך לבקש להעביר את התיק לבית משפט אחר, בקשה אותה יש לדחות. 3 8. עוד לטענתו, דחיית הבקשה מתחייבת גם משיקולי מאזן הנוחות ועל מנת למנוע תקלות הצפויות מעצם טיבן במקרה של פיצול מערכות. היכרותו של המותב בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב עם הצדדים אינם בגדר שיקול רלוונטי במקרה זה. במקרה דנן ההיכרות הישירה נובעת מישיבה מקדמית אחת ושיחה עם האם (המשיבה 2). 9. לטענת המשיב, במבחן התוצאה, חרף ההערכה כי האם מסוגלת לנהל את ענייניה הכספיים, הרי שבפרק זמן של שנתיים איבדה היא את כל חסכונותיה ואת דירת מגוריה. הכנסותיה החודשיות אינן בשליטתה והיא תלויה באופן מוחלט במבקש. בנסיבות אלו הערך שיש ליחס להיכרותו של המותב הקודם את עניינם של הצדדים הוא שלילי והתוצאות הקשות מחייבות בחינה חדשה משוחררת ומפוקחת על עניינם של הצדדים. דיון והכרעה 10.
החלטה |26/03/2022 |משפחה – פתח תקווה
א"פ (פתח תקווה) 40427-02-22- פלוני נגד אלמוני
שמות השופטים: אפרת ונקרט
תקנות חוק הכשרות והאפוטרופסות מתייחסות להגשת תובענה בכלל אולם אינן מתייחסות למצב בו מוגשת תובענה נוספת בעניינו של אותו אדם. 5 15. הוראת סעיף 6 לחוק בית המשפט לענייני משפחה העוסקת באיחוד תיקים מיישבת הלכה למעשה את המטרה שבבסיס הקמתו של בית המשפט לענייני משפחה – מניעת פיצול הדיון בענייניה של משפחה אחת והבאת מכלול הסכסוכים המשפטיים של אותה משפחה לפני שופט אחד בערכאת שיפוט אחד (רמש (ת"א) 65043-07-20 ק. ש נ' א. ש, ניתן ביום 15.9.2020 והאסמכתאות שם). 16. לפיכך, היות ועסקינן בסכסוך משפחתי אשר אף עוסק במהותו באותו עניין הרי שבמקרה דנן, יש לפנות לתקנות בית המשפט לענייני משפחה ובכל מקרה לנהוג לפי הכלל של שופט אחד משפחה אחת. בנסיבות אלו, משהוגשה בעבר תובענה בעניינם של הצדדים לבית המשפט למשפחה בתל אביב, ככל שהצדדים מבקשים לפתוח בהליכים נוספים הרי שהסמכות המקומית מסורה במקרה דנן לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, הן מכוח תקנה 6(ד) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה והן מכוח הכלל המנחה של שופט אחד משפחה אחת. 17. זאת ועוד. עיון בפסקי הדין שניתנו בעניינם של הצדדים מלמד כי בתיקים אלו נוהלו לא מעט הליכים, הוגשו לפחות שני תסקירי עו"ס וחוות דעת רפואית אחת ועולה כי אכן נעשה בירור יסודי לגופו של עניין בטענות הצדדים. מכאן שאף מטעמי יעילות דיונית, חיסכון בעלויות ובזמן שיפוטי יש להיעתר לבקשה ולהעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. 18. בעניין זה כבר נפסק (אם כי שם היה הדבר לעניין משמורת) כי לא ניתן להתעלם מההליכים שהתנהלו במסגרת ההליך הראשון, כביטוי להתנהלותם של הצדדים בהקשר לסכסוך. העיקרון הגלום, המהווה גם יתרון, בכלל של שופט אחד משפחה אחת בא לידי ביטוי דווקא במקרים מעין אלה.
החלטה |26/03/2022 |משפחה – פתח תקווה
תלהמ (באר שבע) 7035-12-20- עוס חנה סימקין- מומחית מטעם בית המשפט נגד פלוני
שמות השופטים: רותם קודלר עיאש
החלטה לפני בקשת מומחית מטעם בית המשפט לקבל גישה לחומר רלוונטי שהוגש לבימ"ש ושעשוי להיות רלוונטי כדי שניתן יהיה להבין לעומק את השתלשלות העניינים. 1. הצדדים הם בני זוג לשעבר ולהם בת משותפת, קטינה כבת 15 שנים. 2. בתיק העיקרי מתנהלת תביעה כספית שהוגשה ע"י האב, בעילה נזיקית, בגין נזקים שלכאורה נגרמו לו, בטענה כי הוגשה כנגדו תלונת שווא ע"י האם ובטענה של מניעת קשר בינו לבין בתו הקטינה, כאשר האשמה לניתוק הקשר מופנית כלפי האם. 3. בהתאם להסכמת הצדדים מונתה עו"ס הגב' חנה סימקין כמומחית מטעם ביהמ"ש (להלן: "המומחית") לצורך בחינת האפשרות לחידוש הקשר בין התובע לבתו – ר' החלטה מיום 14.4.2022 . 4. המומחית עותרת כאמור לקבלת חומר רלוונטי שהוגש לתיק ובכלל זה סיכומי טיפול, תסקירים, סיכומי ועדות תסקירים, הערכות פסיכולוגיות או אחרות של ההורים וכל חומר נוסף שהוגש לבית המשפט. 5. הגשת חוות דעת קודמת למומחה מטעם בית המשפט א. תקנה 25 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020 עוסקת בחוות דעת של מומחה בענייני משפחה (להלן: "תקנות משפחה"). ב. תקנה 25 (ג) לתקנות משפחה קובעת: 2 " הורהביתהמשפטעלמינוימומחהמטעמו, רשאיבעלדיןלהביאלפניוסוגימסמכיםהנוגעיםלענייןלפיהוראותביתהמשפט, בתוךארבעהעשרימיםמיוםמינויו. " ג. בתמ"ש 49931/08 פלוני נ' פלונית ( 2.5.2010 ) התייחס כבוד השופט נ' שילה לאפשרות הגשת חוו"ד פרטית למומחה מטעם ביהמ"ש וציין את הדברים הבאים: " אני סבור כי על אף שבתקנות העוסקות בתובענות בענייני משפחה לא קיימת הוראה ספציפית האוסרת על העברת חוות דעת פרטית למומחה כפי שנקבע בתקנות המומחים, יש להחיל בד"כ הוראה זו בדבר איסור הצגת חוות דעת רפואית פרטית למומחה מטעם בית המשפט, גם ביחס למומחים המתמנים ע"י בית המשפט לענייני משפחה.
החלטה |03/07/2022 |משפחה – באר שבע
רע"א 8368/18- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: ע ברון,ד מינץ,י וילנר
לבסוף, יוער כי מסקנתי הפרשנית שלעיל, לפיה הסמכות העניינית לדון בתובענות נזיקין בגין פגיעות מיניות במשפחה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, מתיישבת אף עם מצב הדברים בפועל, שכן כפי שציין היועץ המשפטי לממשלה בתשובתו לבקשה דנן, בתי המשפט לענייני משפחה דנים דבר יום ביומו בתובענות נזיקיות בגין מעשים מיניים בתוך המשפחה (ראו: תמ"ש (משפחה י-ם) 2160/99 ל' נ' ל' ( 31.8.2005 ); תמ"ש (משפחה ת"א) 40811-10-10 ד' פ' נ' עזבון ס' פ' ( 16.5.2013 ); תמ"ש (משפחה ב"ש) 7672-06-15 פלונית נ' אלמוני ( 6.2.2018 ); תמ"ש (משפחה אשד') 4860-04-15 פלונית נ' אלמוני ( 19.9.2019 )). כידוע, בפרשנותו של דבר חקיקה יש ליתן משקל אף לפרקטיקה הנוהגת (ראו: עע"ם 4562/15 עיריית תל אביב נ' א. ש. נכסים ובנין (1989) בע"מ, פסקה 20 ( 31.1.2017 ); ע"א 3847/16 עגלי תל שווק בקר בע"מ נ' מדינת ישראל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, פסקה 11ג ( 11.3.2018 )), וזו תומכת, כאמור, בפרשנות המתוארת לעיל, העולה מהוראות החוק הרלוונטיות ומתכליתן. 15 סיכום 34. נוכח כל המקובץ, אני סבורה כי סעיף 1(2) לחוק מקנה לבית המשפט לענייני משפחה סמכות עניינית לדון בתובענות נזיקין בגין פגיעות מיניות במשפחה. פרשנות זו עולה בקנה אחד עם תכליות בית המשפט לענייני משפחה, עם המסגרת הדיונית והראייתית הגמישה הנוהגת בגדרו ועם הפרקטיקה הנוהגת. 35. יישום הדברים שלעיל על ענייננו, מוליך למסקנה כי תביעת המבקשת נגד אביה-המשיב, בגין המעשים המיניים החמורים אשר נטען כי הלה ביצע בה, באה בגדר "תובענה אזרחית.
פסק דין |10/02/2020 |בית המשפט העליון
בע"מ 7367/22- פלונית נגד פלונית
שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,י וילנר
תקנה 2(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה, מורה כי "בית המשפט לענייני משפחה אחראי על ניהול ההליך השיפוטי גם לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם" (ההדגשה הוספה – נ' ס'). זאת, נוכח מאפייניהם הייחודיים של ההליכים המתנהלים בין כתלי בית המשפט לענייני משפחה, ומתוך תפיסה שלפיה לא אחת, עצם ניהול ההליך המשפטי, יגביה את החומות וירבה את האיבה ואת היריבות בין הצדדים. כחלק מכך, הוכרה החשיבות הרבה הטמונה במתן פתרונות מהירים, אף "מידיים", מטעם בית המשפט לענייני משפחה, שכן לעתים, "עיכוב במתן החלטה עלול לגרום נזק שאינו בר-תיקון", ועל כן, "ראוי להביא לניצול מרבי את האפשרויות לפתרון סכסוכים קודם ניהול המשפט" (יצחק כהן דיני המשפחה בישראל – פרוצדורה ומהות 394-393 (2019); בע"מ 4738/13 פלוני נ' פלונית, פסקה 19 ( 3.9.2013 )). בהתאם לכך, הוקנו סמכויות נרחבות במיוחד, לבית המשפט לענייני משפחה, בכל הנוגע לשלב קדם המשפט (בע"מ 8339/06 פלוני נ' פלוני, פסקה ו ( 4.1.2007 ); גורן, עמוד 405. וראו גם: סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995; תקנה 1 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה). מאפיינים יחודיים אלה, של הסכסוכים המתבררים בבתי המשפט לענייני משפחה, מוסיפים ומטים את כף המאזניים, לעבר סיום ההליך כבר בשלב קדם המשפט. 38. לאחר שמצאתי כי בדין נתן בית המשפט לענייני משפחה את פסק דינו, בשלב קדם המשפט, נותר אפוא לבחון, לגופן, את ההכרעות שאליהן הגיע בית המשפט, בשאלות המשפטיות שעמדו לפניו. בהקשר זה אציין, כי גם לגוף הדברים אינני מוצא טעם טוב להתערבותנו בקביעות בית המשפט לענייני משפחה, ובהתאמה, גם בקביעות בית המשפט המחוזי, בכל הנוגע לטענות ההגנה שהעלתה המבקשת.
פסק דין |25/01/2023 |בית המשפט העליון
רע"א 3927/15- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: י דנציגר,ע פוגלמן,י עמית
ברקע הקמת בית המשפט לענייני משפחה עמדה אפוא " תפיסה המבקשת לרכז בערכאה מקצועית אחת את מלוא המחלוקת שבין בני המשפחה, מתוך רצון לרדת בעזרת גופי ייעוץ לשורשיה של המחלוקת ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני המשפחה" (עניין חבס,בעמ' 342; ראו גם רע"א 7277/15 תגר נ' טל בר, פסקה 9 ( 16.11.2015 ); בג"ץ 5918/07 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד סג(2) 247, 259 (2009); דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג 431, 434-433 (1997) (להלן: ארבל וגייפמן); גלי רון בית המשפט לענייני משפחה בראי הפסיקה 7-2 (2009) (להלן: רון)). עינינו הרואות: תפישת המחוקק הייתה כי מדיניות רצויה היא שפתרון מחלוקות וסכסוכים שמקורם במשפחה ייעשה תוך שימוש בכלים, במיומנויות, בסדרי דין ובכללי ראיות המותאמים לטיבם הייחודי והמורכב של הסכסוכים המשפחתיים (ארבל וגייפמן, בעמ' 434-433; רון, בעמ' 5-4). לצורך כך הוקמה ערכאה שיפוטית ייחודית זו. במידע זה יש להתחשב כדי ללמוד על תכלית החקיקה (פרשנות החקיקה, בעמ' 220-219). 11. התחקות אחר המדיניות שאותה ביקשו המחוקקים לבצע ולהגשים באמצעות דבר החקיקה שעל הפרק תומכת, לטעמי, במסקנה הפרשנית שלפיה יש לקרוא את התיבה "בן זוגו לשעבר" ככוללת ידועים בציבור לשעבר. כשם שביקש המחוקק להעניק לבית המשפט לענייני משפחה את הסמכות לדון בתובענות של בני זוג נשואים לשעבר (סמכות אשר נקנית כאשר עילת התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה וכשנושאה נובע מהקשר שהיה בין בני הזוג בתקופה שבה היו בני זוג; ראו סעיף 1(2)(א) לחוק; רון, בעמ' 24) וזאת מתוך התפיסה שלפיה בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה המיומנת והעדיפה לדיון זה, בהתאם לתכליותיו ולייחודו שעליהן עמדנו כך יש להניח כי ביקש לעשות כן גם ביחס לידועים בציבור לשעבר.
פסק דין |25/11/2015 |בית המשפט העליון
– העותרת בבגץ 5918/07 נגד בבגץ 5918/07 1. בית הדין הרבני הגדול
שמות השופטים: ד ביניש א ריבלין,א פרוקציה,מ נאור,א רובינשטיין,א חיות,ח מלצר
כפי שיפורט להלן, שאלות אלה מתעוררות נוכח מאפייניו הייחודיים של ההליך הנדון ועל רקע המציאות הקיימת בשיטתנו המשפטית של "מרוץ סמכויות" בין בתי-המשפט לענייני משפחה לבתי-הדין הרבניים. הצגת התקנות שבמרכז העתירות 1. התקנות ליישוב סכסוך הותקנו בשנת 1996 על-ידי שר המשפטים דאז, פרופ' דוד ליבאי, כשנה לאחר חקיקתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: חוק בית המשפט לענייני משפחה או: החוק). תכליתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה היתה לרכז את השיפוט האזרחי בענייני משפחה בידי ערכאה מקצועית אחת, בפניה יידון הסכסוך המשפחתי על כל היבטיו. עוד נועד החוק להעניק לבתי-המשפט לענייני משפחה כלים מיוחדים, אשר יאפשרו התמודדות ראויה עם סכסוכים בענייני משפחה המצריכים לא פעם ראייה כוללת של הסכסוך, לרבות בהיבטיו הרגשיים והפסיכולוגיים. בין היתר, הסדיר סעיף 5 לחוק את הקמתן של יחידות הסיוע המהוות יחידות טיפוליות במסגרת בתי-המשפט האמורים, המופעלות על-ידי צוות בין-מקצועי הכולל עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים וכן עורכי-דין, וזאת לשם מתן שירותי אבחון, ייעוץ וטיפול בענייני משפחה. המטרה היתה להעמיד לרשות בתי-המשפט לענייני משפחה את עזרתם של גורמים טיפוליים ומקצועיים, כדי לסייע בידיהם לרדת לשורש המחלוקת ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני-המשפחה – בין באמצעות גיבוש הסכם בין הצדדים ובין באמצעות הכרעה שיפוטית (ראו: דברי הנשיא א' ברק ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 342-343 (2000); עוד ראו: דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג 431, 433 (1997) (להלן: ארבל וגייפמן)).
פסק דין |22/06/2009 |בית המשפט העליון
רע"א 5462/14- י.ב. נגד י.ב.
שמות השופטים: נ הנדל
בבואנו לקבוע האם מסורה לבית המשפט לענייני משפחה הסמכות העניינית לדון בסוגיה כלשהי, יש לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים: (א) זהות הצדדים האם מדובר בבני משפחה; ו-(ב) מהות הסכסוך האם מקורו ועילתו ביחסים המשפחתיים (ראו: בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, בפסקה 11 ( 29.4.2014 ) (להלן: עניין פלונית)). כך עולה משילוב הוראות סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: החוק), שלפיו ענייני משפחה יידונו בבית משפט לענייני משפחה, וסעיף 1(2) לחוק. האחרון קובע כי "ענייני משפחה" הם גם "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" (ההדגשות הוספו). "בן משפחה" כולל, בין היתר, את בן הזוג, בן הזוג לשעבר וכן את אחיו ואחיותיו של בן הזוג. השאלה הראשונה שניצבת לפתחנו היא האם המשיב, שהוא אחיו של בעלה לשעבר של המבקשת, נחשב ל"בן משפחה" כהגדרת החוק. שאלה זו הועלתה גם בעניין פלונית והמענה שניתן לה, בדעת רוב, היה שלילי. הטעם בדבר הוא כי "לא כל תובענה אזרחית בין בני משפחה על כל דרגות הקרבה האפשריות, שעניינה סכסוך בתוך המשפחה, מסורה לסמכותו הייחודית של בית המשפט למשפחה", ו-"רק בנוגע לאותו 'גרעין קשה' של בני משפחה, אשר בגדרו מתעוררות מחלוקות, שמטיבן ומטבען הן מורכבות מהתחום המשפטי ומהתחום הרגשי גם יחד, נדרש הפתרון היסודי, המקיף והממצה אשר בתחום מומחיותו של בית המשפט למשפחה" (שם, בפסקה 18). הנה כי כן, די בכך כדי לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור. 5 6. באשר לתנאי השני שעניינו מהות הסכסוך, המבחן שנקבע לקיומה של תובענה אזרחית "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה" הוא "מבחן המקור או הסיבה" (שם, בפסקה 21).
החלטה |10/09/2014 |בית המשפט העליון
בע"מ 1444/13- פלוני ואח נגד פלונית
שמות השופטים: א רובינשטיין
בית המשפט לענייני משפחה, על פי תכלית החוק המכונן כפי שנתקבל בתשנ"ה-1995, הוקם כדי לאחד תביעות בענייני משפחה ביד שיפוטית אחת "משפחה אחת, ערכאה שיפוטית אחת", וכדברי המחברים השופט ש' שוחט וד' שאוה סדרי הדין בבית המשפט לענייני משפחה (2009) 246 (להלן שוחט ושאוה), המטרה היא "מניעת פיצול הדיון בענייניה של משפחה אחת והבאת מכלול הסכסוכים המשפטיים של אותה משפחה לפני שופט אחד בערכאת שיפוט אחת". ט. מקצת מושכלות ראשונים: בדין וחשבון הועדה לבחינת יישום דיני המשפחה (תשמ"ז) בראשות השופט אלישע שינבוים ע"ה, שהיוה הבסיס לחוק בית המשפט לענייני משפחה (אף כי הועדה המליצה על הקמת מחלקה לנושא זה בבית המשפט המחוזי), צוין ביחס לסדרי הדין המוצעים בפורום השיפוטי לענייני משפחה, כי "השיטה הנוהגת היום (במצב ה"ישן" א"ר) בבתי המשפט גורמת להקצנת עמדות הצדדים, להחרפת הסכסוך ולהעמקת הקרע, ואינה תורמת כראוי לבית המשפט כאשר הוא מבקש להיחלץ לעזרת בני הזוג ולרדת לשורש המשבר. על כן אנו ממליצים להנהיג סדרי דיון מיוחדים במשפטים בענייני משפחה" (עמ' 28 לדו"ח הועדה). נאמר שם גם (עמ' 23) כי "תביעות שונות הנוגעות למשפחה אחת, צריכות להיות מתועלות לרצף אחד של התדיינות, ורצוי שיידונו בפני שופט אחד ולא יפוזרו בין שופטים שונים. . . "; ואכן, זו רוח החוק. החוק יצר האחדת הטיפול בנושאי משפחה בפני מותב שיפוטי אחד, ולא כימים מקדם, הזכורים לי היטב מימי כהונתי בבית המשפט המחוזי, בהם אותה משפחה יכלה להתדיין בבית המשפט המחוזי בפני מותב אחד באשר למזונות, אחר באשר להסדרי ראיה, וזאת בנוסף להליכי מקרקעין מסוימים לפני בית משפט השלום ועוד; ראו דברי בבע"מ 3148/07 פלוני נ' פלוני (2007) פסקה ו(3).
פסק דין |28/05/2013 |בית המשפט העליון
א"פ (פתח תקווה) 40427-02-22- פלוני נגד אלמוני
שמות השופטים: אפרת ונקרט
תקנות חוק הכשרות והאפוטרופסות מתייחסות להגשת תובענה בכלל אולם אינן מתייחסות למצב בו מוגשת תובענה נוספת בעניינו של אותו אדם. 5 15. הוראת סעיף 6 לחוק בית המשפט לענייני משפחה העוסקת באיחוד תיקים מיישבת הלכה למעשה את המטרה שבבסיס הקמתו של בית המשפט לענייני משפחה – מניעת פיצול הדיון בענייניה של משפחה אחת והבאת מכלול הסכסוכים המשפטיים של אותה משפחה לפני שופט אחד בערכאת שיפוט אחד (רמש (ת"א) 65043-07-20 ק. ש נ' א. ש, ניתן ביום 15.9.2020 והאסמכתאות שם). 16. לפיכך, היות ועסקינן בסכסוך משפחתי אשר אף עוסק במהותו באותו עניין הרי שבמקרה דנן, יש לפנות לתקנות בית המשפט לענייני משפחה ובכל מקרה לנהוג לפי הכלל של שופט אחד משפחה אחת. בנסיבות אלו, משהוגשה בעבר תובענה בעניינם של הצדדים לבית המשפט למשפחה בתל אביב, ככל שהצדדים מבקשים לפתוח בהליכים נוספים הרי שהסמכות המקומית מסורה במקרה דנן לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, הן מכוח תקנה 6(ד) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה והן מכוח הכלל המנחה של שופט אחד משפחה אחת. 17. זאת ועוד. עיון בפסקי הדין שניתנו בעניינם של הצדדים מלמד כי בתיקים אלו נוהלו לא מעט הליכים, הוגשו לפחות שני תסקירי עו"ס וחוות דעת רפואית אחת ועולה כי אכן נעשה בירור יסודי לגופו של עניין בטענות הצדדים. מכאן שאף מטעמי יעילות דיונית, חיסכון בעלויות ובזמן שיפוטי יש להיעתר לבקשה ולהעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. 18. בעניין זה כבר נפסק (אם כי שם היה הדבר לעניין משמורת) כי לא ניתן להתעלם מההליכים שהתנהלו במסגרת ההליך הראשון, כביטוי להתנהלותם של הצדדים בהקשר לסכסוך. העיקרון הגלום, המהווה גם יתרון, בכלל של שופט אחד משפחה אחת בא לידי ביטוי דווקא במקרים מעין אלה.
החלטה |26/03/2022 |משפחה – פתח תקווה
ת"א (חיפה) 47531-07-24- פלוני נגד ' פלוני
שמות השופטים: ענבל קרן
ב"כ הנתבעים מבקש להורות על העברת התיק לבימ"ש לענייני משפחה מבלי לחייב את התובע בתשלום הוצאות. עד למועד זה, לא הוגש כתב הגנה מטעמם הנתבע 8 ו/או עמדתו לשאלת הסמכות העניינית. דיון והכרעה: 1. סמכות בית המשפט לענייני משפחה קבועה בסעיף 3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 ולפיו בית משפט זה ידון "בענייני משפחה". על התכלית בהקמת בית המשפט לעניני משפחה ר' בע"מ 3885/18 פלוני נ' פלוני [פורסם במאגר "נבו"] ( 24.6.19 ):-"הקמת בתי המשפט לענייני משפחה נועדה להכיר בדומיננטיות של יחסי המשפחה בסכסוכים אזרחיים. הכרה זו מתבטאת בכך שבית המשפט לענייני משפחה אמור לדון לא רק בסכסוכים שהדגש המשפחתי בהן בולט וברור, כגון משמורת ודיני צוואות וירושות, אלא גם בתביעות כספיות בין אחים. הנחת המחוקק היא-ולטעמי המציאות המשפטית מוכיחה את נכונותה-כי לעיתים הקשר המשפחתי כה חזק ודומיננטי עד שהוא צובע את כל ההליך, אפילו שניתן להכריע בסכסוך בלי להידרש ליחסי המשפחה. לשון אחר, גם בסכסוך אזרחי שהכלים לפתרונו מצויים בחוק החוזים, למשל, הרקע המשפחתי בעל משקל מספיק כדי להצדיק דיון בערכאה שהתמחותה בכך. כאשר המרכיב המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבוש העילה-"תובענה אזרחית. . . שעילתה סכסוך בתוך המשפחה"-הוא אינו רק נתון רקע בסכסוך, אלא מרכיב ממשי בהבנת שורשי הסכסוך ובעיצוב הפתרון הראוי. יש לתכלית זו היבטים מעשיים כגון שמיעת סכסוכים המשפחתיים כולם תחת גג אחד: "מטרת ההסדר החקיקתי הינה לאפשר לבית-המשפט לרכז בידיו את כל הסכסוכים הנוגעים לאותה משפחה, תוך מתן כלים לשופט לרדת לעומק הסכסוך, ותוך ניסיון לתת פתרון יסודי ומקיף לסכסוך כולו.
החלטה |13/01/2025 |שלום – חיפה
ת"א (מרכז) 12536-09-24- חן פלייסינג גרזון נגד ' ירון גרזון
שמות השופטים: יעקב שפסר
. . . (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; 11. עפ"י סעיף 3 לחוק, ניתנה סמכות יחודית לדון בעניין המוגדר כענייני משפחה, לבית המשפט לענייני משפחה. 12. משנה תוקף לאמור הוא משמתנהלים כבר, כאמור לעיל, הליכים בין הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה, זאת במסגרת תיק העזבון ותביעת פירוק שיתוף שהוגשה ע"י התובע. אך טבעי ומתבקש הוא שהתפתחות נוספת הנוגעת לאותו עניין, אותו נושא ואותם צדדים מתדיינים, ידון במסגרת בה החל. 13. כידוע, חוק בית-המשפט לענייני משפחה, העביר את כל עניני המשפחה לתחום סמכותו השיפוטית של בית-המשפט לענייני משפחה, במטרה, שכל העניינים הקשורים לסכסוך משפחתי אחד יידונו בית-משפט אחד ובפני שופט אחד. כוונת המחוקק היתה לרכז את רוב סמכויות השיפוט בענייני משפחה ובנושאים הקרובים להם בבית המשפט לענייני משפחה וזאת על רקע תפיסה, לפיה כל סכסוך שהצדדים המעורבים בו הם בני משפחה, מעיד על קרע משפחתי ולכן מחייב טיפול כולל, להבדיל מהכרעה קונקרטית בבעיה אשר הובאה לפני בית-המשפט. אין לטפל בסכסוך בבעיה פלונית בענייני משפחה כאילו היא תביעה כספית או קניינית רגילה, אלא כחלק ממכלול רחב שמטרתו הכרעה בסכסוך המשפחתי הכולל. יתרה מכך, לעיתים, הבחירה בהליך משפטי כזה או אחר, היא פונקציה של שיקולים אסטרטגיים וטקטיים, כשבמקרים רבים ההליך המסוים שנבחר אינו מבטא את הסכסוך האמיתי, והוא נבחר כדי להשיג מטרות אחרות, רחוקות יותר, שעניינן במשבר המשפחתי בכללותו.
החלטה |02/11/2024 |מחוזי – מרכז
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 2. עקרונות יסוד
2. (א) בית המשפט לענייני משפחה אחראי על ניהול ההליך השיפוטי גם לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם וכן ליישובו בדרכי שלום אם ניתן, ותוך התחשבות במכלול ההיבטים הקשורים לסכסוך המשפחתי. (ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, בהליכים המתנהלים בין בני משפחה, טרם קבלת החלטה בעניינו של ילד, ישקול בית המשפט את טובתו של הילד, ובכלל זה את מכלול זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו, וכן את רצונו בהתחשב בגילו ובכשריו המתפתחים.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 15. סעדים בשל תביעות שונות
15. (א) תובענה בשל כל אחד מהעניינים המפורטים להלן תוגש בתביעה נפרדת, יהיה מספר הסעדים באותו עניין אשר יהיה: (1) תובענה כספית או רכושית, לרבות סעד הצהרתי, פירוק שיתוף בנכס וסעד לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; התובע יאחד בתובענה זו את כל עילות התביעה והסעדים כלפי אותו נתבע בשל אותה מסכת עובדתית; (2) תובענה למזונות ולמדור; (3) תובענה בעניין קטין לרבות בקשה להסדר שנושאה זמני שהות, חינוך, הבטחת קשר בין קטין להורהו או קרוב משפחה אחר, יציאת קטין מהארץ, וכל תובענה אחרת בין הורים בעניין ילדם הקטין, לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; (4) תובענה אחרת לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; (5) תובענה לאבהות או אימהות ובקשה לצו מידע גנטי לפי פרק ה1 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000; (6) תובענה להחזרת קטין חטוף; (7) תובענה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, ותובענה לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001; (8) תובענה בעניין הכרזה על ילד כבר-אימוץ או למתן צו אימוץ; (9) תובענה בעניין התרת נישואין; (10) תובענה לפי סעיפים 2(7) ו-11 לחוק ברית הזוגיות לחסרי דת; (11) תובענה לפי חוק גיל הנישואין; (12) תובענה לעניין קביעת גיל; (13) תובענה לשינוי שם, לפי חוק השמות; (14) תובענה בענייני משפחה לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968; (15) תובענה לפי סעיף 19ה(ב) לחוק מרשם אוכלוסין; (16) תובענה לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), התשנ"ו-1996; (17) תובענה לאכיפת פסק חוץ בענייני משפחה; (18) ערעור על החלטת רשם; (19) ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל; (20) תובענה אחרת בענייני משפחה. (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), תובענות בעניינים המפורטים בפסקה (5) או תובענות בעניינים המפורטים בפסקה (7), ניתן להגיש בתובענה נפרדת או בתובענה יחדיו. (ב) בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, לדון במאוחד בכמה תובענות בעניינים המפורטים בתקנת משנה (א), אם סבר כי יש בכך כדי לייעל את ההליכים. (ג) תובענה בענייני ירושה תוגש לפי תקנה 12 לתקנות הירושה.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 3. הגדרות ופרשנות
3. בתקנות אלה – "בית משפט" – בית משפט לענייני משפחה שהוקם לפי סעיף 2 לחוק, או בית משפט שלום כשהוא דן תובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה; "הסכם בין-לאומי" – הסכם המנוי בתוספת השלישית; "חוק ברית הזוגיות לחסרי דת" – חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010; "חוק גיל הנישואין" – חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות" – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "חוק השמות" – חוק השמות, התשט"ז-1956; "החוק להסדר התדיינויות" – החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014; "חוק למניעת אלימות במשפחה" – חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; "חוק מרשם אוכלוסין" – חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965; "חוק קביעת גיל" – חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; "עובד יחידת הסיוע" לעניין פרק ב' – עובד סוציאלי מיחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, שעבר הכשרה לשמיעת ילדים בבית המשפט; "פסול דין" – כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "צו ההקמה" – צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996; "קטין" – כמשמעותו בסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "רשות מרכזית" – גוף שהוסמך לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תביעה למזונות" – תביעה לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, לרבות תביעה לפי סעיפים 2(א) או 3(א) שבו; "תובענה" – לרבות בקשה המוגשת לבית משפט כהליך עיקרי; "תצהיר" – לרבות תצהיר שאישר נציג רשות מרכזית לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תקנות אכיפת פסקי חוץ" – תקנות סדר הדין האזרחי (אכיפת פסקי חוץ), התשמ"ד-1984; "תקנות הירושה" – תקנות הירושה, התשנ"ח-1998; "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 6. איחוד תיקים
6. (א) הוגשו תובענות בעניני משפחה לכמה בתי משפט באותו אזור שיפוט, יידונו התובענות יחדיו בבית המשפט לעניני משפחה שיקבע נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, לפי סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. (ב) הוגשו תובענות כאמור לבתי משפט באזורי שיפוט שונים, רשאי נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא להורות על העברת הדיון לבית המשפט לעניני משפחה שיקבע, שידון בהם יחדיו. (ג) נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה רשאי להורות, שסוג תובענות בעניני משפחה יידונו בבית משפט לעניני משפחה, שיקבע. (ד) תובענה חדשה בעניני משפחה תוגש על ידי בעלי הדין לאותו בית משפט לעניני משפחה שדן בתובענה קודמת בענינם, אלא אם כן הורה נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, אחרת. (ה) הוגשה תובענה לבית משפט לעניני משפחה והוגשה תובענה אחרת לבית משפט אחר, לגבי ענין שנדון בתובענה בבית המשפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט לעניני משפחה להורות על צירוף התובענות ולדון בהן יחדיו, יהא נושא התובענה האחרת או שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה; החל הדיון בתובענה בבית המשפט האחר, לא תצורף התובענה כאמור אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בה. (ו) בית משפט לעניני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא. (ז) היתה תובענה תלויה ועומדת בבית משפט לעניני משפחה בענינו של קטין, והוגשה תובענה בענינו לבית משפט לנוער על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, יועבר הדיון בתובענה לבית המשפט לעניני משפחה. (ח) נשיא בית משפט השלום רשאי להורות כי תובענה שהוגשה לבית משפט לנוער, לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, ואשר קדמה להגשת תובענה לבית המשפט לעניני משפחה, תועבר לדיון לבית המשפט לעניני משפחה, אם יש בה כדי להשפיע על ענינו של הקטין הנדון בבית משפט לעניני משפחה. (ט) הועבר הענין כאמור בסעיפים קטנים (ז) ו-(ח), רשאי בית המשפט לעניני משפחה להמשיך לדון בו, מן השלב שבית המשפט לנוער הגיע אליו.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 4. הוראות נוספות בענין סמכות
4. (א) בשבתו כבית משפט לעניני משפחה יהיו נתונות לבית המשפט אף הסמכויות הנתונות לבית משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960. (ב) (בוטל). (ג) מתן צו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, יכול שיידון בבית משפט שלום שאינו בית משפט לעניני משפחה. (ד) ערעור על החלטה אחרת של רשם לפי סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בתובענה בעניני משפחה, או ערעור על החלטה או צו של ראש הוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בעניני משפחה יידון לפני בית המשפט לעניני משפחה, בפני שופט אחד; לענין סעיף זה, "פסק דין" – כמשמעו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 3. סמכות בית המשפט לעניני משפחה
3. (א) עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה.(ב) בית המשפט לעניני משפחה יהא מוסמך לדון בתובענה לאכיפה של פסק חוץ בעניני משפחה או להכרה בו. (ב1) על אף הוראות סעיף 25, בית המשפט לעניני משפחה יהא גם הוא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית בסימנים 52 או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922-1947, למעט עניני נישואין וגירושין. (ג) כל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין. (ד) בענין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה; וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל ענין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לענין סעיף זה – "הגשת תובענה" – לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט; "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק " – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין: (1) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (2) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955; (3) חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (4) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; (5) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966; (6) חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969; (7) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (8) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)
סעיף: 258ד. פתיחת תיק
258ד. (א) תובענות שונות שהוגשו בין בני זוג או הורים וילדיהם יצורפו לתיק משפחה אחד שיכלול תיק עיקרי ותיקי משנה. (ב) הוגשו מספר תובענות בין אותם בעלי דין, שאינם בני המשפחה הנזכרים בתקנת משנה (א), יצורפו אף התובענות הללו לתיק משפחה אחד כאמור. (ג) בתובענה חדשה נוספת בין בעלי דין האמורים בתקנות משנה (א) או (ב), יראה לציין מביא ההליך את מספרו של התיק העיקרי בבית המשפט שבו נדונה תובענה קודמת. (ד) תביעה ראשונה, למעט בעניני אימוץ, תקבל מספר של תיק עיקרי, וכל תביעה נוספת תקבל מספר של תיק משנה לתיק העיקרי; בקשות לסעד ביניים יצורפו לתיק העיקרי או לתיק המשנה שבמסגרתו הוגשו, לפי הענין. (ה) לתיק עיקרי שהוגשה בו תובענה בין בני זוג, באחד מן העניינים המפורטים בתקנה 258ז, בפסקה (1) או תובענה באחד מן העניינים המפורטים בפסקאות (2) ו-(3) לרבות אישור הסכם באחד מן העניינים המפורטים בהן, או בפסקה (9) תצורף הרצאת פרטים לפי טופס 26א; לא תקובל תובענה בבית המשפט אלא אם כן צורף לתיק העיקרי טופס כאמור שכל הפרטים הנדרשים בו מולאו כהלכה. (ו) תביעה שכנגד או הודעת צד ג' תוגש בתיק משנה נפרד.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)
סעיף: 258ד. פתיחת תיק
258ד. (א) תובענות שונות שהוגשו בין בני זוג או הורים וילדיהם יצורפו לתיק משפחה אחד שיכלול תיק עיקרי ותיקי משנה. (ב) הוגשו מספר תובענות בין אותם בעלי דין, שאינם בני המשפחה הנזכרים בתקנת משנה (א), יצורפו אף התובענות הללו לתיק משפחה אחד כאמור. (ג) בתובענה חדשה נוספת בין בעלי דין האמורים בתקנות משנה (א) או (ב), יראה לציין מביא ההליך את מספרו של התיק העיקרי בבית המשפט שבו נדונה תובענה קודמת. (ד) תביעה ראשונה, למעט בעניני אימוץ, תקבל מספר של תיק עיקרי, וכל תביעה נוספת תקבל מספר של תיק משנה לתיק העיקרי; בקשות לסעד ביניים יצורפו לתיק העיקרי או לתיק המשנה שבמסגרתו הוגשו, לפי הענין. (ה) לתיק עיקרי שהוגשה בו תובענה בין בני זוג, באחד מן העניינים המפורטים בתקנה 258ז, בפסקה (1) או תובענה באחד מן העניינים המפורטים בפסקאות (2) ו-(3) לרבות אישור הסכם באחד מן העניינים המפורטים בהן, או בפסקה (9) תצורף הרצאת פרטים לפי טופס 26א; לא תקובל תובענה בבית המשפט אלא אם כן צורף לתיק העיקרי טופס כאמור שכל הפרטים הנדרשים בו מולאו כהלכה. (ו) תביעה שכנגד או הודעת צד ג' תוגש בתיק משנה נפרד.
כל הזכויות שמורות ©