עורך דין משפחה במודיעין

בלב ישראל ניצבת העיר מודיעין כקהילה תוססת וצומחת, המשמשת בית למשפחות מכל רקע. עבור תושבי מודיעין, עניינים משפטיים הכרוכים ביחסים משפחתיים ואישיים יכולים להיות חוויה מאתגרת ומרגשת. כאן נכנס לתמונה עורך דין משפחה מסור במודיעין המעניק ליווי וליווי משפטי חיוני.

הכירו את עורך דין משפחה במודיעין המהימן שלכם

מגדלור כזה של מומחיות משפטית במודיעין הוא [שם עורך דין], עורך דין לענייני משפחה מוערך מאוד עם ניסיון של שנים בטיפול במגוון רחב של עניינים בדיני משפחה. מחויבותו השורשית לשרת את הקהילה ומסירותו הבלתי מעורערת ללקוחות הופכים אותו לדמות בולטת בתחום.

שירותים מוצעים ע"י עורך דין משפחה במודיעין

עו"ד נעים לביא במודיעין מציעה מערך מקיף של שירותים משפטיים, המותאמים לצרכים הייחודיים של המשפחות במודיעין. חלק מהתחומים המרכזיים בהם הוא מתמחה כוללים:

גירושין ופרידה: ניווט בתהליך המורכב של גירושין או פרידה אף פעם לא קל, אך עם עורך דין משפחה מיומן לצידך, תוכל להבטיח מעבר חלק יותר. עו"ד נעים לביא במודיעיןמציע ייעוץ מומחה בנושאים כמו משמורת ילדים, מזונות וחלוקת רכוש, תמיד שואף להגן על טובת לקוחותיו.
משמורת ילדים: סכסוכי משמורת ילדים עלולים להטיל מיסוי רגשי, ועו"ד נעים לביא במודיעין מצויד היטב להדריך אותך באתגרים אלו. הוא מחויב לעזור להורים להשיג את התוצאות הטובות ביותר עבור ילדיהם.
מזונות בני זוג: קביעת תשלומי מזונות היא לרוב נושא שנוי במחלוקת במהלך הליכי גירושין. עו"ד נעים לביא במודיעין פועל בחריצות כדי לנהל משא ומתן על תנאים הוגנים עבור לקוחותיו, תוך הבטחת יציבות פיננסית לשנים הבאות.
הסכמי ממון ואחרי נישואין: עו"ד נעים לביא במודיעין גם מסייע לזוגות בניסוח הסכמי ממון ואחרי נישואין, עוזר להם להגן על נכסיהם ולהבהיר ציפיות כלכליות לפני או במהלך הנישואין.
אימוץ ואפוטרופסות: לאלו המבקשים להרחיב את משפחותיהם באמצעות אימוץ או הקמת אפוטרופסות חוקית, עו"ד נעים לביא במודיעין מציע הדרכה חשובה, המבטיחה שהתהליך יהיה חלק ואיתן מבחינה משפטית.

מדוע לבחור בעו"ד לענייני משפחה מודיעין?

ידע מקומי: בהיותו תושב מודיעין, עו"ד נעים לביא במודיעין בעל הבנה עמוקה של הנוף המשפטי המקומי, מה שהופך אותו להתאמה גבוהה לצרכים ולדאגות הייחודיות של לקוחותיו באזור.
גישה ממוקדת לקוח: עו"ד נעים לביא במודיעין מאמין בתעדוף הצרכים והחששות של לקוחותיו. הוא לוקח את הזמן כדי להקשיב, להציע הדרכה ולעצב אסטרטגיות משפטיות מותאמות אישית שעובדות עבור המצב הספציפי של כל לקוח.
אמפתיה וחמלה: עניינים משפטיים בתחום דיני המשפחה יכולים להיות אמוציונליים להפליא. עו"ד נעים לביא במודיעין ידוע בגישה האמפטית והחמלנית שלו, המספקת ללקוחות את התמיכה הרגשית לה הם זקוקים בזמנים מאתגרים.
מומחיות משפטית: עם שנים של ניסיון בדיני משפחה, עו"ד נעים לביא במודיעין יש את המומחיות המשפטית הדרושה כדי לנווט אפילו בתיקים המורכבים ביותר בצורה יעילה.

סיכום לבחירת עורך דין לדיני במודיעין

עורך דין משפחה מסור במודיעין כמו עו"ד נעים לביא במודיעין משמש משאב רב ערך עבור יחידים ומשפחות העומדים בפני מגוון רחב של אתגרים משפטיים. עם ידע מקומי, אמפתיה ומומחיות משפטית, הוא שותף מהימן במסע המשפטי שלך, המבטיח שהאינטרסים שלך מוגנים וזכויותיך נשמרות. בין אם אתם עומדים בפני גירושין, סכסוכי משמורת או כל עניין משפטי אחר הקשור למשפחה, עו"ד נעים לביא במודיעין כאן כדי ללוות אתכם בזהירות ובמקצועיות.

סימוכין

תמ"ש (ראשון-לציון) 38763-06- נגד . א. נגד ד. א.

שמות השופטים: אילת גולן תבורי

האישה הגישה תביעה למתן פסק דין הצהרתי, בו עתרה (בס' 30) לקבוע כי – היא הבעלים היחיד של דירת המגורים ברח' ____ במודיעין, הידועה כגוש ___ חלקה ____ (להלן: "הדירה") אשר רשומה על שם שני בני הזוג בחלקים שווים בלשכת רישום המקרקעין. כך גם עתרה למתן צו ללשכת רישום המקרקעין לרישום הדירה על שמה בלבד, וכן עתרה לקבוע שכל אחד מהצדדים ישאר הבעלים הבלעדי של הזכויות הסוציאליות שצבר על שמו במקום עבודתו. קרי שלא יבוצע איזון בזכויות הצדדים. תביעה רכושית (תמ"ש 26409-11-09) 9. האיש הגיש מטעמו תביעה רכושית, בה עתר לפרוק השיתוף בדירת המגורים של הצדדים, ב- 2 מכוניות ובמיטלטלין שבדירה. בנוסף, עתר להורות לתובעת למסור דו"ח מלא של זכויותיה ממועד הנישואין, ועד למועד הגשת התביעה, לצורך איזון המשאבים בין הצדדים. טענות האישה 10. לטענת האישה, לאורך כל חיי הנישואין התייחס כל אחד מהצדדים לזכויות הכספיות הרשומות על שמו כאילו הן שלו בלבד. לטענתה, היא שילמה את רוב הוצאות הבית וכן את החזרי המשכנתא, ואילו האיש רק בזבז את הכספים או אגר אותם. לטענתה, האיש היה שותה או מהמר, התנהלותו פסולה ומשפחתו היא שהפריעה להם בחיי הנישואין. על כן אין לתת לו פרס באיזון המשאבים. לטענתה, בשנת 2006 נפסק כי האיש חייב בתשלום 2,600 מזונות זמניים לבנות והוא שילם אותם, אך לא תרם בנוסף לכלכלת המשפחה. 11. לעניין הדירה טענה האישה, כי אף שדירת המגורים רשומה על שם שני הצדדים בחלקים שווים, הרישום נעשה כך רק לצורך לקיחת המשכנתא, היא מימנה את רוב הוצאות הבית ושילמה את החזר המשכנתא, ולכן יש להצהיר כי הזכויות בדירה שייכות לה במלואן. 12. לטענתה, הדירה במודיעין שרשומה כיום על שם שני הצדדים, נרכשה מתקבולי דירה קודמת שהיתה לבני הזוג בעיר לוד.

תמ"ש (ראשון לציון) 10339-03-12- ש.ס.צ נגד י.צ

שמות השופטים: נחשון פישר

בדיני המשפחה יכולים בני זוג להיות "שותפים לחלום" זהו רצונם וחזונם של כל השותפים בחברות ההזנק (סטארטאפ) ברם יש ולדיני המשפחה תהיה משמעות אחרת, מיוחדת גם לעניין תחום ערטילאי, בלתי ברור ובלתי מוחשי זה. 6 20. ער אני לעמדת הנתבע לפיה במועד מינוי המומחה לא טענה התובעת לאופי המיוחד שיש ליתן לחוות הדעת ככל ונוגעת היא לענייני משפחה, ברם, עדיין סבור אני כי במקרה זה יהיה זה נכון וצודק לקבל חוות דעת נוספת של בעל מומחיות בענייני משפחה, על מנת שיש וניתן יהיה להאיר באמצעותה, היבטים נוספים של אותו העניין עצמו. 21. חוות דעת מומחה הנה כלי חשוב ובעל ערך באמצעותו יכול ביהמ"ש להבין את הסוגיה שלפניו, סוגיה שאיננה מתחום מומחיותו. נכון שככלל בביהמ"ש למשפחה, סבר המחוקק כי יש לאפשר הגשת חוות דעת אחת, מסכמת וזאת מתוך מגמה ורצון לפשט ולקצר הליכים, ברם, לצד זאת הותיר המחוקק לביהמ"ש את שיקול הדעת למנות מומחים נוספים וככל שיסבור שהעניין בו דן – מצדיק זאת. 22. תקווה אני, כי דווקא ברשות אשר ניתנת להגשת חוות דעת נוספת יהיה כדי לפשט ההליך ואולי בסופו של דבר גם לקצרו. 23. בית המשפט מודע לעובדה כי בפניו חוו"ד אחת שהוגשה על ידי מומחה מטעמו, מומחה אובייקטיבי. יש ויוגשו עוד שתי חוות דעת אשר בסופו של הליך משמעותן ומשקלן ייבחנו בפסק הדין אל מול חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש.

עת"מ (באר שבע) 52605-05-22- אודליה דוס-סנטוס נגד משרד הבינוי והשיכון

שמות השופטים: אליהו ביתן

ותם העותרת עזבה את הדירה השכורה ועברה למודיעין; דבריה של העותרת עצמה בראיון בוועדה – "בשנתיים האחרונות אנחנו רוב הזמן במודיעין והמסגרות במודיעין" (נספח ז' לתגובת המדינה); העובדה שבפגישת החוקר ממשרד החקירות עם העותרת ובעלה, בה בני הזוג תושאלו בעיקר על נושא מגוריהם וניהול משק הבית שלהם, העותרת כלל לא טענה על מגורים מלאים או חלקיים באילת (נספח ח'2 לתגובת המדינה); ומכתבה של מנהלת בית הספר בו לומד בנה של העותרת, בו מתואר בין היתר ש "דניאל בן לאם יחידנית, גדל עימה באילת ועבר להתגורר במודיעין יחד איתה לפני מספר שנים"; תומכים אף הם במסקנה שהעותרת ובעלה מתגוררים יחד בעיר מודיעין ואין לעותרת מרכז חיים נפרד באי לת. 39. ביקורי העותרת ובנה בבית הוריה באילת, כמוכח על ידה, אינם עולים כדי קיום מרכז חיים נפרד. 40. העותרת ובעלה מחזיקים חשבון בנק משותף במודיעין, באמצעותו הם מנהלים את ההוצאות השוטפות של המשפחה. 41. המגורים המשותפים במשך מספר שנים בדירת הבעל; הבאת שני ילדים משותפים במהלך ארבע השנים האחרונות; גידולם של בנה של העותרת והילדים המשותפים של העותרת ובעלה, ביחד, על ידי העותרת ובעלה, באותה דירה; חשבון הבנק המשותף של בני הזוג; ואורח החיים המשפחתי הכללי השיתופי; מבססים תמונה של תא משפחתי "רגיל", המתנהל כמשק בית משותף מלא לכל דבר וענין, הדואג לכל צרכי בני המשפחה. ההפרדה הרכושית בנוגע לרכושו של הבעל, איננה פוגמת בשיתוף הרכושי הרלוונטי של בני הזוג בחיי המעשה. והלכה למעשה, יש לעותרת פתרון דיור יציב ומספק ואין הצדקה לראות בה כחסרת דיור הזכאית להשתתף בתכנית. 42. בתקופה שהנוהל עוד איפשר לבן זוג שבן זוגו בעל דירה ולהם הסכם ממון הכולל הפרדה רכושית, להשתתף בתכנית, הוגשו בקשות רבות במסלול זה ורק שתיים מהן נענו בחיוב.

בדמ (תל אביב) 160/08- הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל – אביב יפו נגד ' צבי סער

שמות השופטים: אלון וינוגרד,דביר פלג,חבד,שמואלי דורון,חבד

השופט (בדימוס) ד"ר גרשון גרמן (להלן – "כבוד השופט") (להלן – "הבקשה"). 2. הבקשה רוויה התבטאויות קשות ובלתי נסבלות כלפי כבוד השופט, אשר נסקרו בהרחבה בדברי הסיכום מטעם בא כוח הקובל. יש מקום לציין כי כבוד השופט הואשם על ידי הנאשם במחדלים, הטיית משפט, עמדה קדומה כנגד המתדיינים, הפיכת הדיון להונאתי, משוא פנים ואלו רק מקצת מה"צימוקים" אותם שזר הנאשם בכתב הבקשה. 3. כמו כן, בחר הנאשם להשתלח גם בבאי כוח המשיבים, עורכי הדין ישראל נטר ושלמה זלצמן בשפה קשה ובלתי ראויה לעורך דין האמון על איפוק ושימוש בלשון נקיה. 513079237 4. הנאשם בחר שלא להופיע בפני בית דין זה ומשכך נידון בהעדר לאחר שהוכח לשביעות רצוננו כי הומצאה לו ההזמנה לדיון. 5. בהחלטת בית המשפט הנכבד לענייני משפחה מיום . . בינואר 2007, הורה כבוד השופט למזכירות בית המשפט להעביר את העתק ההחלטה ונספחים שונים לידיעת יו"ר ועד מחוז ת"א של לשכת עורכי הדין. 6. הנאשם הנו בעל דין בתיק העיזבונות אשר בו הוגשה הבקשה ובחר לייצג את עצמו בהליך. 7. מטבע הדברים, הדיון בבית המשפט לענייני משפחה הנו רווי רגשות וטעון עד מאוד. 8. הבדל קיים בין ההתדיינות בבתי משפט השלום האזרחיים לבין בתי המשפט לענייני משפחה. 9. בבתי המשפט לענייני משפחה נשמעות בתכיפות רבה מילות גנאי בין המתדיינים וזאת מטבע הדברים, אם כי אין להצדיק זאת, בו עוסק בית המשפט הנכבד בענייני מזונות, משמורת, הסדרי ראייה, ממונות, עיזבונות וכיוצא בזה; וזאת בשונה מההתדיינות בבתי המשפט השלום האזרחיים. 93537656930 10. בתיקי עיזבונות, ברי ונהיר כי כאשר מדובר בירושה שעל הפרק, הרי לא פעם נשמעים באולמות בתי המשפט האשמות חריפות ביותר בין המתדיינים; יחד עם זאת, כבודו של בית המשפט תמיד נשמר על מכונו והמתדיינים על אף התהום הפעורה ביניהם, צריכים תמיד לשמור על כבודו של בית המשפט.

פסיקה רלוונטית

רע"א 6657/13- יוסף לזה נגד בתיה דוברוצקי

שמות השופטים: א חיות

המשיבים טוענים מצידם כי אין להתערב בממצאיו העובדתיים של בית המשפט קמא אשר בחן את כתבי הטענות, שמע את עדויות הצדדים שנחקרו על תצהיריהם וקבע באופן מפורט ומנומק כי מדובר בסכסוך עסקי-מסחרי ולא בסכסוך משפחתי ועל כן אין מתקיים התנאי השני הקבוע בחוק בית המשפט לענייני משפחה. עוד טוענים המשיבים כי טענת המבקשים לפיה שורש הסכסוך בחלוקת ירושתו של המנוח, הועלתה לראשונה בהשלמת טיעון שהגישו לבית המשפט המחוזי ולכן מדובר בהרחבת חזית אסורה. לגופו של עניין טוענים המשיבים כי הסכסוך בין הצדדים הוא נקודתי ונוגע לאופן התנהלותם של המבקשים כבעלי מניות רוב בחברה וכי בנסיבות אלה יש לבררו בפני בית המשפט המקצועי בתחום דיני החברות והוא – המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. המשיבים גורסים כי החלטתו של בית המשפט קמא עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה ואין בה כדי ליצור מצב חדש או חוסר ודאות לבעלי דין פוטנציאליים. להשלמת התמונה יצוין כי לאחר שהגישו המשיבים את תגובתם, הגישו המבקשים ביום 9.12.2013 בקשה למתן רשות להשיב. בקשה זו לא נומקה כלל ובשים לב להתנגדות המשיבים לא ראיתי מקום להיעתר לה. 5. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות. 4 בהתאם לסעיף 3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, מוסמכת ערכאה מיוחדת זו לדון ב"ענייני משפחה", המוגדרים בסעיף 1 לאותו החוק ככוללים, בין היתר, "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא". בענייננו, אין חולק בשלב זה כי הצדדים באים בגדר "בני משפחה" באופן המקיים את התנאי הראשון הנזכר בסעיף, והמחלוקת נטושה אפוא ביחס לתנאי השני דהיינו האם עילת התובענה דנן היא סכסוך בתוך המשפחה.

בע"מ 164/11- פלונית נגד פלוני

שמות השופטים: א רובינשטיין,ע פוגלמן,צ זילברטל

זאת ועוד, סבורני כי חיובו של מי שאינו נמנה על "הגרעין הקשה" של בני המשפחה להתדיין בבית המשפט למשפחה עלול "לקפחו" לעומת מתדיין בבתי המשפט האזרחיים ולשלול ממנו מספר יתרונות דיוניים וראיתיים העומדים לו בבתי משפט אלה. הגמשת כללי הדיון ודיני הראיות לגיטימית כשמדובר בסכסוכים משפחתיים "אמיתיים" על מנת שלבית המשפט למשפחה יהיו כלים להתמודד עם סוג זה של סכסוכים ולהכריע בהם בדרך התואמת את הבעייתיות המיוחדת להם. אך ככל שפוחתת ה"משפחתיות" המעורבת בסכסוך ראוי לאפשר למתדיינים למצות את זכויותיהם הדיוניות והראייתיות הלגיטימיות במסגרת התדיינות אזרחית "רגילה". כאשר מדובר במחלוקת (כמו זו שבענייננו), שגם אם לקשר המשפחתי יש תרומה מסוימת להיווצרותה, הרי שעיקרה נוגע למערכת יחסים שבין עורך-דין לבין לקוחו, וכאשר הקשר המשפחתי הפורמאלי שבין בעלי הדין פקע זה מכבר, אין כל תרומה למיומנותם של בתי המשפט למשפחה כמומחים לטיפול בסכסוכים בתוך המשפחה. ברגיל, מערכת יחסים משפחתית, לרבות בין בני זוג שנישואיהם פקעו, מאופיינת ביחסים מתמשכים, שיימשכו גם לאחר סיום ההליך המשפטי. במקרה דנן, לא ניתן לומר שבמהלך הדברים הרגיל בהכרח יישמרו היחסים בין המבקשת לבין המשיב. כל אלה תומכים, לטעמי, בפירוש המוצע על-ידי להוראת הסמכות. 19. ראוי לציין ולהדגיש, כי הוועדה לבחינת יישום דיני המשפחה מיקדה את המלצותיה ביחסים שבין בני הזוג (בעל ואישה), וביחסים שבין הורים וילדים (ראו: הוועדה לבחינת יישום דיני המשפחה, בעמ' 19, 20, 47/46). בנוסף, עיון בהצעת החוק לתיקון דיני המשפחה (ריכוז סמכויות שיפוט), התשנ"ה-1994, ה"ח 2330 (להלן: הצעת החוק לתיקון דיני המשפחה), מעלה כי, לכתחילה ביקש המחוקק ליישם את המלצות הוועדה לבחינת יישום דיני המשפחה, ולהקנות לבית המשפט למשפחה סמכות ייחודית לדון, בין היתר, "בתביעה אזרחית שהגיש אדם נגד בן זוגו, יהא שוויו של נושא התביעה אשר יהיה".

רע"א 8368/18- פלונית נגד פלוני

שמות השופטים: ע ברון,ד מינץ,י וילנר

עוד יצוין כי לא נעלמה מעיני העובדה שתובעים נפגעי התעללות מינית במשפחה עשויים להעדיף לעתים את מומחיותן של הערכאות האזרחיות בבירור תובענות נזיקין רחבות היקף, שכן ערכאות אלה בקיאות ורגילות בהליכים משפטיים הנוגעים לפגיעות חמורות בגוף ובנפש – הליכים הכרוכים דרך כלל בבירור עובדתי מורכב ומסועף, כמו גם ברגישות ובקושי ייחודיים (ראו והשוו: רע"א 7146/13 פלוני נ' פלונית, פסקה ה ( 22.9.2014 ); ע"א 3347/16 פלונית נ' פלוני, פסקה 16 ( 20.2.2018 )). 12 27. ואולם, כאמור לעיל, סעיף 1(2) לחוק מסמיך את בית המשפט לענייני משפחה לדון בשלל תובענות אזרחיות, אשר אינן נסבות בהכרח על דיני המשפחה המהותיים, ומשכך אינן מצויות בתחום מומחיותו ה"צרה". כך, למשל, עשוי בית המשפט לענייני משפחה להידרש לתובענות בין בני משפחה שעניינן דיני חברות (ראו למשל ההליך אשר נדון בעניין חבס), זכויות במקרקעין (ראו למשל: בע"ם 5471/13 פלוני נ' פלוני ( 28.8.2013 ) (להלן: בע"ם 5471/13)), דיני חוזים (ראו למשל: תמ"ש (משפחה ב"ש) 55322-07-15 ש' ס' נ' א' א' א' ( 1.1.2019 )) וכיוצא באלה. הנה כי כן, המחוקק ביכר בסעיף 1(2) לחוק את מומחיותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה בכל הנוגע לבירור סכסוכים משפחתיים, על פני מומחיותה המקצועית של הערכאה האזרחית הרלוונטית. המסגרת הדיונית בבית המשפט לענייני משפחה 28. עוד יצוין, כי הסמכתו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בתובענות נזיקין בגין פגיעות מיניות במשפחה מוצדקת אף לנוכח המסגרת הדיונית הגמישה הנוהגת בו. אבאר. בסעיף 8(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה נקבע כי "בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק", ואף בתקנות סדר הדין האזרחי הוקדש לבית המשפט לענייני משפחה פרק ייעודי, המסדיר את סדרי הדין הייחודיים הנוהגים בגדרו.

בע"מ 4148/21- פלונית נגד פלוני

שמות השופטים: נ סולברג

בהחלטה מיום 27.12.2020 , נקבע, כי ההליך מתנהל בהתאם להוראות סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: החוק), שלפיו "בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק", שכן ההליך אינו בא בגדרו של החריג שנקבע בסעיף 8(ה) לחוק, ומורה כי "הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, שעילתה אינה סכסוך בתוך המשפחה". 3. המבקשת, הגישה לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור, שבה כרכה את עניינן של כל ההחלטות יחדיו. המבקשת טענה, כי שגה בית המשפט לענייני משפחה, בקביעתו כי מדובר בסכסוך בתוך המשפחה. לטענתה, המשיב כופר בהיותה קרובת משפחה של המנוח, ועל כן הוא מושתק מלטעון כי עסקינן ב"סכסוך בתוך המשפחה". עוד נטען, כי הנוהג הרווח, שלפיו לא מתאפשרת הגשת חוות דעת מומחים מטעם הצדדים בבתי משפט לענייני משפחה, חל רק בתחומי ההתמחות של בית המשפט לענייני משפחה, לא בתחום הגרפולוגיה, או בעניינו של הדין הזר. לבסוף נטען, כי צמצום אורכם של כתבי הטענות, הוא קיצוני, ובלתי סביר. 4. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת רשות הערעור בחלקה, דן בה כבערעור – אך דחה את הערעור לגופו. נקבע, כי צדק בית המשפט לענייני משפחה, בקביעתו כי הסכסוך שבו עסקינן כמוהו כ"סכסוך בתוך המשפחה". בהתאם, נקבע כי בית המשפט לענייני משפחה לא היה מחויב לסדרי הדין הרגילים, והיה מוסמך לקבוע כי לא ניתן להגיש חוות דעת מומחים מטעם הצדדים, יהא נושאן אשר יהא.

רמ"ש (חיפה) 53787-01-20- ד.ב.ש נגד ע.ג

שמות השופטים: אספרנצה אלון

כיום, שופט בית משפט לענייני משפחה מוסמך להחליט על פרסום פסק דין או החלטה הנוגעים לדיון שהתנהל בדלתיים סגורות בתנאים מסוימים, תוך השמטת הפרטים המזהים של בעלי הדין. הליך זה נקרא "פילמון" (בעלי הדין מוצגים בפסק הדין או בהחלטה כ"פלוני" או "אלמוני", וכל פרטיהם המזהים מוסרים מפסק הדין), והוא מתבצע על ידי השופט עצמו. הנהלת בתי המשפט היא המפרסמת את פסק הדין או ההחלטה לאחר הליך כאמור. לרוב מדובר בפסקי דין שיש בהם חידוש מסוים, עניין מוגבר לציבור או הלכה חדשה. יוצא שמרבית פסקי הדין וההחלטות של בתי המשפט לענייני משפחה, שעיקרם דיני נפשות וממון הרלבנטיים לכל אדם בישראל, אינם חשופים לביקורת ציבורית לגיטימית וצודקת. לאור העובדה כי נשמעת כיום ביקורת על תפקידו של בית המשפט לענייני משפחה, בין היתר בשל פסיקה בלתי אחידה, ראוי שכל פסקי הדין יפורסמו ויהיו נגישים לציבור, מבלי שלשופט הדן יהיה שיקול דעת בעניין. . . (ההדגשות שלי – א. א. )". ניתן לעיין בהצעת חוק בתי המשפט (תיקון – חובת פרסום פסקי דין והחלטות של בית המשפט לענייני משפחה), התשע"א-2010, במען המשאבים האחיד הבא: 5 https://main. knesset. gov. il/activity/legislation/laws/pages/lawbill. aspxtlawsuggestionssearchlawitemid388148 12. על אף שביהמ"ש מוסמך לפרסם את החלטותיו ופסקי הדין בענייני משפחה, הלכה למעשה היא כי בניגוד לתחומי משפט אחרים, חלק ניכר מפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה ובמיוחד של הערכאות הדיונית, אינו מפורסם. משכך, תחום דיני המשפחה נמצא בחשכה יחסית לשאר התחומים הנדונים בבתי המשפט בישראל. על חשיבות פרסום פסקי דין והחלטות בתחום דיני המשפחה, ועל הצורך בנגישותם לאנשי מקצוע ולאקדמאים, להתפתחות הדוקטרינה המשפטית ולהבטחת הלגיטימיות של מערכת המשפט בעיני החברה, עיינו: רינה בוגוש, רות הלפרין-קדרי ואייל כתבן, "הפסקים הסמויים מן העין: השפעתם של המאגרים הממוחשבים על יצירת גוף הידע המשפטי בדיני המשפחה בישראל", עיוני משפט ל"ד 603 (תשע"א-2011) (להלן: "בוגוש, הלפרין-קדרי וכתבן").

רמ"ש (באר שבע) 28848-04-23- פלוני נגד פלוני

שמות השופטים: פאני גילת כהן

לאחר עיון בטענות הצדדים ובתיקים המתנהלים בבית המשפט קמא, ועל יסוד תקנה 149(2)(ב), תקנה 138(א)(5), תקנה 146(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח – 2018, מצאתי ליתן למבקש הרשות לערער על החלטת בית המשפט קמא, לדון בה כבערעור ולהורות על קיום דיון מחדש ע"י בית המשפט בבקשת המבקש לסעדים זמניים – הכל מהנימוקים שיפורטו להלן. 15. עניין לנו, כידוע, בסכסוך עסקי בין אחים. האחים חובשים לראשם כובעים מספר, ופרט לעובדה שהם בעלי המניות בחברה ואוחזים במלוא הון המניות המונפק שלה בחלקים שווים, הם גם חברי דירקטוריון בה, והמבקש משמש גם כנושא משרה בה. 16. מעיון בתיקים המתנהלים בבית המשפט קמא עולה בבירור, כי הסכסוך בין האחים אינו סכסוך עבודה וודאי אינו מתמצה במחלוקת ביניהם לעניין זכאות המבקש לשכר עבודה. כבכל סכסוך משפחתי, שומה על בית המשפט לענייני משפחה להביט עליו ממעוף הציפור, בפרספקטיבה רחבה, ובתוך כך גם לפתור אותו או להכריע בו על כל רבדיו. זוהי אחת התכליות המרכזיות שלשמן הוקמו בתי המשפט לענייני משפחה, כאיסטנציה מקצועית המרכזת בידיה הטיפול בכל ההליכים הנוגעים לעניינה של משפחה פלונית ומסורה בידה סמכות רחבת היקף לדון בכל תובענה אזרחית בין אדם ובן משפחתו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה בכל נושא ובכל שווי שהם . 17. לא אחת, כמו במקרה דנא, מתעוררת שאלת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון במחלוקת כזו או אחרת, אשר אלמלא זהות הצדדים לה והיותם בני משפחה, הייתה מתבררת, מסתמא, בפני פורום אחר. מטבע הדברים, ובהינתן ההשקה והחפיפה בין תחומי פריסתן של הערכאות, ההכרעה בעניין הסמכות העניינית אינה תמיד ברורה ופשוטה.

ה"פ (ירושלים) 4384/05- אליהו חטמוב נגד עורך דין בן ציון ליפשיץ

שמות השופטים: משה דרורי

מנהל העיזבון מציין כי לאור זאת, "כעת יש צורך דחוף יותר בדיון בתיק, על מנת שהעיזבון יוכל להיות ממומש" (סעיף 4 לבקשה הנ"ל). 35. לצערי, עקב אילוצים שונים של הצורך בטיפול בתיקים בעלי דחיפות רבה, ניתנת החלטה זו רק עתה. אני מביע את התנצלותי בפני בעלי הדין על האיחור. סמכויות בית משפט לענייני משפחה כללי 36. סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה- 1995 (להלן – "חוק בית משפט למשפחה"), קובע כי "ענייני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לענייני משפחה". הפרשנות המילולית של סעיף זה היא כי מדובר בסמכות ייחודית, הדוחה כל חלופה אחרת, וזאת בשל התכלית המיוחדת של הקמת בית המשפט לענייני משפחה, אשר הוקם לצורך דיון בענייני משפחה, ולשם כך נקבע, בין היתר, בסעיף 2 (ג) לחוק בית משפט למשפחה, כי "כשיר להתמנות לשופט בית משפט לענייני משפחה מי שהינו בעל ידע וניסיון מקצועי בתחום זה". 37. סעיף 3(א) הנ"ל מקנה את הסמכות הייחודית לבית המשפט לענייני משפחה לדון ב"ענייני משפחה". מונח זה, מוגדר בסעיף 1 לחוק בית משפט לענייני משפחה, והוא כולל 6 חלופות: (1)- תובענה בענייני המעמד האישי ומשמעותם בדבר המלך במועצה, 1922; נושאים אלה אינם רלוונטיים לעניינים שבפניי בתיק זה. (2)- תובענה אזרחית בין בני משפחה – נושא שבו אדון בפרק הבא. (3)- תובענה למזונות או למדור (אינו רלוונטי לתיק זה). (4)- תובענה לאבהות או לאמהות (אינו רלוונטי לתיק זה; אין חולק כי הצדדים הינם אב ובן מבחינה ביולוגית, ומבין השורות עולה כי בעבר המנוח אומץ על ידי משפחה אחרת, ויצר קשר עם המבקש, אביו, מבלי שמהנתונים שבפניי ניתן להסיק מתי זה היה, ומה היא עוצמת הקשר ביניהם). (5)- תובענה בעניין החזרת קטין חטוף (אינו רלוונטי לתיק זה).

עמ"ש (נצרת) 48033-11-19- מ.ט. נגד ת.א

שמות השופטים: שאהר אטרש,ערפאת טאהא,ת נסים שי

גם הכלים שניתנו לבית המשפט למשפחה, כולל: ישוב סכסוכים, שימוש ביחידת הסיוע, ועוד (), מקנים לבית המשפט לענייני משפחה מעמד מיוחד של מי שבקיא היטב בכל ההיבטים של הסכסוך המשפחתי ומכיר, באופן עמוק יחסית, את הצדדים המתדיינים בפניו במסגרת מכלול המחלוקות שביניהם (החזקת ילדים, מזונות, רכוש וכו'). לכן, מידת ההתערבות של בית המשפט המחוזי בהחלטות מסוג זה של בית המשפט לענייני משפחה, תהיה מועטת ומצומצמת יותר ממידת ההתערבות של ערכאה ערעורית בהחלטותיה של כל ערכאה דיונית אחרת. על כל פנים, מאליו מובן, כי במקרים בהם סוטה בית משפט לענייני משפחה מן הדין או מפרשו שלא כהלכה, זכאי ואף חייב, בית משפט זה להתערב, וזאת כדי להעמיד את ההלכה על מכונה". דברים אלה יפים גם לענייננו. פסק הדין של בית המשפט קמא מבוסס על ממצאים עובדתיים שעל דרך הכלל התערבות ערכאת הערעור בהם היא מצומצמת ביותר. התרשמות בית המשפט קמא משמיעת העדים ודרך ניהול ההליכים המשפטיים בפניו, הייתה התרשמות שלילית מפ' ובני משפחתו. מנגד, ת' הותירה עליו רושם חיובי ומהימן (פיסקה 10 לפסק הדין). פסק הדין מפורט ומנומק. בית המשפט קמא התייחס לכל הסוגיות, ניתח את כל הראיות ובחן את כל העדויות (ראו: פיסקה 11 לפסק הדין). 13. טענותיהם של פ', מ' וא' בערעורים שלפנינו, נוגעות בעיקר לממצאים עובדתיים, אשר נקבעו על ידי בית המשפט קמא, על פי התרשמותו הישירה והבלתי אמצעית מן העדויות שנשמעו בפניו ומיתר הראיות אשר נבחנו על ידו, לרבות חוות הדעת. 14. אשר לפ' – בהודעת הערעור שלו, כמו בסיכומיו, בחר להשיג על רבות מקביעותיו העובדתיות של בית המשפט קמא. בין היתר טען, כי: 7 א.

ת"א (עכו) 22991-07-17- אירנה ליבקוביץ נגד חיים קדמני

שמות השופטים: אביגיל זכריה

רק בנוגע לאותו "גרעין קשה" של בני משפחה, אשר בגדרו מתעוררות מחלוקות, שמטיבן ומטבען הן מורכבות מהתחום המשפטי ומהתחום הרגשי גם יחד, נדרש הפתרון היסודי, המקיף והממצה אשר בתחום מומחיותו של בית המשפט למשפחה (ראו: בית המשפט לענייני משפחה, בעמ' 29/28). 7 זאת ועוד, סבורני כי חיובו של מי שאינו נמנה על "הגרעין הקשה" של בני המשפחה להתדיין בבית המשפט למשפחה עלול "לקפחו" לעומת מתדיין בבתי המשפט האזרחיים ולשלול ממנו מספר יתרונות דיוניים וראיתיים העומדים לו בבתי משפט אלה. הגמשת כללי הדיון ודיני הראיות לגיטימית כשמדובר בסכסוכים משפחתיים "אמיתיים" על מנת שלבית המשפט למשפחה יהיו כלים להתמודד עם סוג זה של סכסוכים ולהכריע בהם בדרך התואמת את הבעייתיות המיוחדת להם. אך ככל שפוחתת ה"משפחתיות" המעורבת בסכסוך ראוי לאפשר למתדיינים למצות את זכויותיהם הדיוניות והראייתיות הלגיטימיות במסגרת התדיינות אזרחית "רגילה". כאשר מדובר במחלוקת (כמו זו שבענייננו), שגם אם לקשר המשפחתי יש תרומה מסוימת להיווצרותה, הרי שעיקרה נוגע למערכת יחסים שבין עורך-דין לבין לקוחו, וכאשר הקשר המשפחתי הפורמאלי שבין בעלי הדין פקע זה מכבר, אין כל תרומה למיומנותם של בתי המשפט למשפחה כמומחים לטיפול בסכסוכים בתוך המשפחה. ברגיל, מערכת יחסים משפחתית, לרבות בין בני זוג שנישואיהם פקעו, מאופיינת ביחסים מתמשכים, שיימשכו גם לאחר סיום ההליך המשפטי. במקרה דנן, לא ניתן לומר שבמהלך הדברים הרגיל בהכרח יישמרו היחסים בין המבקשת לבין המשיב. כל אלה תומכים, לטעמי, בפירוש המוצע על-ידי להוראת הסמכות". (ר' סעיף 18 לפסק הדין). ברע"א 3927/15 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, פסק דין מיום 26.11.15 ) נדרש בית המשפט העליון לסוגיה האם המונח בן זוג לשעבר כולל גם "הידועה בציבור כאשתו לשעבר" באופן שיש להחיל על יחסים אלה את סמכות בית המשפט לענייני משפחה.

חקיקה רלוונטית

תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020

סעיף: 3. הגדרות ופרשנות

3. בתקנות אלה – "בית משפט" – בית משפט לענייני משפחה שהוקם לפי סעיף 2 לחוק, או בית משפט שלום כשהוא דן תובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה; "הסכם בין-לאומי" – הסכם המנוי בתוספת השלישית; "חוק ברית הזוגיות לחסרי דת" – חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010; "חוק גיל הנישואין" – חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות" – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "חוק השמות" – חוק השמות, התשט"ז-1956; "החוק להסדר התדיינויות" – החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014; "חוק למניעת אלימות במשפחה" – חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; "חוק מרשם אוכלוסין" – חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965; "חוק קביעת גיל" – חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; "עובד יחידת הסיוע" לעניין פרק ב' – עובד סוציאלי מיחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, שעבר הכשרה לשמיעת ילדים בבית המשפט; "פסול דין" – כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "צו ההקמה" – צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996; "קטין" – כמשמעותו בסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "רשות מרכזית" – גוף שהוסמך לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תביעה למזונות" – תביעה לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, לרבות תביעה לפי סעיפים 2(א) או 3(א) שבו; "תובענה" – לרבות בקשה המוגשת לבית משפט כהליך עיקרי; "תצהיר" – לרבות תצהיר שאישר נציג רשות מרכזית לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תקנות אכיפת פסקי חוץ" – תקנות סדר הדין האזרחי (אכיפת פסקי חוץ), התשמ"ד-1984; "תקנות הירושה" – תקנות הירושה, התשנ"ח-1998; "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995

סעיף: 1. הגדרות

1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010.

חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014

סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת

(ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו , לרבות ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, טיפול משפחתי או זוגי, ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, בקהילה ובמגזר הפרטי; לעניין זה, "גירושין בשיתוף פעולה" – משא ומתן לפירוד בין בני זוג שבו כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים אם הדבר נדרש, ובלבד שאותם עורכי דין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם, אם המשא ומתן ייכשל; (3) היכרות עם הצדדים כדי להעריך יחד אתם את צורכיהם ואת רצונותיהם, ולעניין ילדיהם – טובתם, רצונותיהם וזכויותיהם בעניינים הנוגעים אליהם, לסייע להם לבחון דרכים ושירותים שעשויים לתרום ליישוב הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולהתמודדות עם השפעות הסכסוך ולתאם עמם תכנית מתאימה להמשך התהליך; (4) קביעת הסדרים בהסכמה בין הורים לרבות בעניין מזונות, החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וכל עניין אחר בעניינו של ילדם או מתן המלצה לצדדים ולגורם שאליו הם יופנו להמשך הליך יישוב הסכסוך, לדאוג לקביעת הסדרים בעניינים אלה בהסכמה. (ד) בתום פגישת המהו"ת האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם; בתום חמישה ימים מיום פגישת המהו"ת האחרונה, יודיע כל אחד מהצדדים ליחידת הסיוע אם הוא מעוניין להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך.

צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998

סעיף: 1. הסמכת בתי משפט לעניני משפחה

1. בתי משפט השלום המפורטים להלן מוסמכים, כל אחד מהם, לשבת כבית משפט לעניני משפחה: (1) בית משפט השלום בירושלים שמקום מושבו בירושלים ובבית שמש; (2) בית משפט השלום בתל-אביב-יפו, שייקרא "בית המשפט לעניני משפחה למחוז תל אביב"; (3) בית משפט השלום בחיפה; (4) בית משפט השלום בחדרה; (5) בית משפט השלום בקריות; (6) בית משפט השלום בפתח תקוה; (7) בית משפט השלום בראשון לציון.

כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014

סעיף: 10. עניינים שבהם יינתן סעד משפטי

10. סעד משפטי יינתן בעניינים שלהלן: (1) עניני משפחה כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995; (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק–יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר, למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך; (3) עניינים כספיים, למעט תובע בתביעות נזיקין ולמעט עניינים לפי פקודת מס הכנסה 6, חוק מס ערך מוסף, התשל”ו-1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ”א-1961, או חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963; (4) עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים; (5) תביעות בכל עניין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים; (6) תביעות לפי חוק השבות, התש”י-1950, חוק האזרחות, התשי”ב-1952, חוק מרשם האוכלוסין, התשכ”ה-1965; (7) ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.

חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014

סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת

3. (א) המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך; הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית (ב) (1) הוגשה בקשה ליישוב סכסוך כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – בקשה ליישוב סכסוך), יוזמנו הצדדים לבקשה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (להלן – פגישת מהו"ת), ודינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט; יחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות, בהתאם לשיקול דעתה המקצועי. (2) הצדדים יתייצבו בעצמם לפגישות המהו"ת, ויחידת הסיוע רשאית להיפגש בנפרד עם כל אחד מהם. הממונה הארצי על יחידות הסיוע יקבע בנוהל אמות מידה, נסיבות ושיקולים לעניין השתתפותם של ילדים בישיבות מהו"ת שבהן מתגבשים הסדרים הנוגעים אליהם ואת דרכי השתתפותם; הנוהל ותיקונו יובאו לידיעת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (3) כל פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה, פעם אחת, ב–15 ימים בהודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים. (4) עורך דין ביחידת הסיוע שהוא בעל ידע וניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה, ישתתף בפגישות המהו"ת, כולן או חלקן, לפי שיקול דעתה המקצועי של יחידת הסיוע. (ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו

חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995

סעיף: 6. איחוד תיקים

6. (א) הוגשו תובענות בעניני משפחה לכמה בתי משפט באותו אזור שיפוט, יידונו התובענות יחדיו בבית המשפט לעניני משפחה שיקבע נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, לפי סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. (ב) הוגשו תובענות כאמור לבתי משפט באזורי שיפוט שונים, רשאי נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא להורות על העברת הדיון לבית המשפט לעניני משפחה שיקבע, שידון בהם יחדיו. (ג) נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה רשאי להורות, שסוג תובענות בעניני משפחה יידונו בבית משפט לעניני משפחה, שיקבע. (ד) תובענה חדשה בעניני משפחה תוגש על ידי בעלי הדין לאותו בית משפט לעניני משפחה שדן בתובענה קודמת בענינם, אלא אם כן הורה נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, אחרת. (ה) הוגשה תובענה לבית משפט לעניני משפחה והוגשה תובענה אחרת לבית משפט אחר, לגבי ענין שנדון בתובענה בבית המשפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט לעניני משפחה להורות על צירוף התובענות ולדון בהן יחדיו, יהא נושא התובענה האחרת או שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה; החל הדיון בתובענה בבית המשפט האחר, לא תצורף התובענה כאמור אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בה. (ו) בית משפט לעניני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא. (ז) היתה תובענה תלויה ועומדת בבית משפט לעניני משפחה בענינו של קטין, והוגשה תובענה בענינו לבית משפט לנוער על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, יועבר הדיון בתובענה לבית המשפט לעניני משפחה. (ח) נשיא בית משפט השלום רשאי להורות כי תובענה שהוגשה לבית משפט לנוער, לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, ואשר קדמה להגשת תובענה לבית המשפט לעניני משפחה, תועבר לדיון לבית המשפט לעניני משפחה, אם יש בה כדי להשפיע על ענינו של הקטין הנדון בבית משפט לעניני משפחה. (ט) הועבר הענין כאמור בסעיפים קטנים (ז) ו-(ח), רשאי בית המשפט לעניני משפחה להמשיך לדון בו, מן השלב שבית המשפט לנוער הגיע אליו.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)

סעיף: 258יב. חוות דעת של מומחה בעניני משפחה

258יב. (א) בית המשפט רשאי, אף שלא בהסכמת בעלי הדין, למנות מומחה מטעמו, שיגיש לו חוות דעת בכתב בכל ענין הנוגע לעניני המשפחה; המומחה ייבחר מתוך רשימת המומחים, כמשמעותה בסעיף 4 לצו בית המשפט לעניני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996 (להלן – צו ההקמה); בבחירת המומחה ייוועץ בית המשפט עם בעלי הדין; לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה בדבר מינוי מומחה מסוים, יבחר בית המשפט את המומחה. (ב) הורה בית המשפט על מינוי מומחה מטעמו, רשאי בעל דין להביא בפניו מסמכים הנוגעים לענין, תוך שבעה ימים מיום מינויו. (ג) המומחה יגיש לבית המשפט, בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום מינויו, את חוות דעתו, לפי הטופס שבתוספת הראשונה לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ובו יציין את פרטיו של המומחה שעמו הוא התייעץ, כאמור בסעיף 4(ה) לצו ההקמה. (ד) בעל דין רשאי להגיש למומחה שאלות הבהרה בכתב על חוות דעתו בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את חוות הדעת, והמומחה ישיב על השאלות בכתב בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את השאלות. (ה) מומחה שמינה בית המשפט לא יוזמן להיחקר על חוות דעתו אלא ברשות בית המשפט, ובלבד שהוגשה בקשה מנומקת לחוקרו בתוך שבעה ימים מיום קבלת התשובות לשאלות ההבהרה. (ו) בית המשפט יקבע מי מבעלי הדין יישא בתשלום שכרו של המומחה שנבחר, כאמור בתקנת משנה (א), ורשאי הוא לקבוע כי אחדים מבעלי הדין או כולם יישאו בתשלום שכרו. (ז) בעל דין לא יגיש חוות דעת של מומחה מטעמו אלא לאחר שבית המשפט בחן אם ליתן צו על פי סעיף 8(ג) לחוק. (ח)15 תקנה זו תחול גם על בית משפט הדן בערעור על החלטה של בית משפט לענייני משפחה או על החלטה בערעור או הדן בבקשת ערעור על החלטה בערעור.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)

סעיף: 258יב. חוות דעת של מומחה בעניני משפחה

לקריאת ס' החוק

258יב. (א) בית המשפט רשאי, אף שלא בהסכמת בעלי הדין, למנות מומחה מטעמו, שיגיש לו חוות דעת בכתב בכל ענין הנוגע לעניני המשפחה; המומחה ייבחר מתוך רשימת המומחים, כמשמעותה בסעיף 4 לצו בית המשפט לעניני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996 (להלן – צו ההקמה); בבחירת המומחה ייוועץ בית המשפט עם בעלי הדין; לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה בדבר מינוי מומחה מסוים, יבחר בית המשפט את המומחה. (ב) הורה בית המשפט על מינוי מומחה מטעמו, רשאי בעל דין להביא בפניו מסמכים הנוגעים לענין, תוך שבעה ימים מיום מינויו. (ג) המומחה יגיש לבית המשפט, בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום מינויו, את חוות דעתו, לפי הטופס שבתוספת הראשונה לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ובו יציין את פרטיו של המומחה שעמו הוא התייעץ, כאמור בסעיף 4(ה) לצו ההקמה. (ד) בעל דין רשאי להגיש למומחה שאלות הבהרה בכתב על חוות דעתו בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את חוות הדעת, והמומחה ישיב על השאלות בכתב בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את השאלות. (ה) מומחה שמינה בית המשפט לא יוזמן להיחקר על חוות דעתו אלא ברשות בית המשפט, ובלבד שהוגשה בקשה מנומקת לחוקרו בתוך שבעה ימים מיום קבלת התשובות לשאלות ההבהרה. (ו) בית המשפט יקבע מי מבעלי הדין יישא בתשלום שכרו של המומחה שנבחר, כאמור בתקנת משנה (א), ורשאי הוא לקבוע כי אחדים מבעלי הדין או כולם יישאו בתשלום שכרו. (ז) בעל דין לא יגיש חוות דעת של מומחה מטעמו אלא לאחר שבית המשפט בחן אם ליתן צו על פי סעיף 8(ג) לחוק. (ח)15 תקנה זו תחול גם על בית משפט הדן בערעור על החלטה של בית משפט לענייני משפחה או על החלטה בערעור או הדן בבקשת ערעור על החלטה בערעור.

חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014

סעיף: 5. ביצוע ותקנות

5. (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו בין השאר בעניינים אלה: (1) טופס להגשת בקשה ליישוב סכסוך; (2) סוגי הליכים נוספים ליישוב סכסוך בהסכמה, ביחידת הסיוע או מחוצה לה; (3) רשימת עניינים שבהם ניתן להגיש בקשה לסעד דחוף לפי סעיף 3(ז), ודרכי הדיון בבקשה לסעד דחוף או זמני לרבות טופס להגשת הבקשה; (4) קיצור סדרי הדיון במזונות הזמניים והסדרים זמניים בעניין חלוקת זמני שהות בין הורים, לרבות טופס להגשת הבקשה; (5) רשימת העניינים החריגים שבהם רשאית ערכאה שיפוטית שהוגשה לה בקשה ליישוב סכסוך לקצר או להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לפי סעיף 3(ה). (ב) הוראות כאמור בסעיף קטן (א)(1) ו–(3) לעניין בית דין דתי, ייקבעו בהתייעצות עם ראש בית הדין הדתי. (ג) הוראות כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (5), טעונות אישור של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020

סעיף: 6. מקום שיפוט

6. (א) תובענה ראשונה בענייני משפחה שהצדדים לה הם בני זוג או הורים וילדיהם תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריהם המשותף, ואם אין להם מקום מגורים משותף – מקום מגוריהם המשותף האחרון בישראל, ובלבד שאחד הצדדים עדיין מתגורר באותו מקום מגורים; ואולם אם התובענה בעניינו של קטין, רשאי בית המשפט להורות על העברת הדיון בתובענה ובתיקים נוספים בין אותם צדדים, לבית משפט במקום אחר. (ב) תובענה אחרת בענייני משפחה, לרבות תובענה שהצדדים לה הם בני זוג או הורים וילדיהם שלא נקבע לה מקום שיפוט לפי תקנת משנה (א), תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי התובע; תובענה הכוללת כמה תובעים, תוגש לבית משפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי אחד מהם. (ג) אם מקום מגורים כאמור בתקנת משנה (א) או (ב) באזור כמשמעותו בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, יראו כבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים, את בית המשפט שתחום שיפוטו הוא הקרוב לאותו מקום מגורים. (ד) תובענה חדשה נוספת בענייני משפחה תוגש לאותו בית משפט לענייני משפחה שדן בתובענה קודמת בין הצדדים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת כאמור? בסעיף 6(ד) לחוק; החל בית משפט לדון בתובענה חדשה בענייני משפחה בלא שניתנה הוראה בעניין לפי סעיף 6(ד) לחוק, ונוכח לדעת כי בית משפט אחר דן בתובענה קודמת בעניינם, בין שהסתיים בה הדיון ובין שהיא עדיין תלויה ועומדת, יעביר את התובענה לאותו בית משפט שימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע בית המשפט שהעבירה, אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי לשם בירור התובענה עליו לדון בה כאילו לכתחילה הובאה לפניו. (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בית המשפט לדון בתובענה שהגישה אישה השוהה במקלט או אדם שהוצא צו הגנה להגנתו, אם ראה לנכון לעשות כן מטעמים שיירשמו, אף אם מקום המגורים המשותף לא נמצא באזור השיפוט; בתקנת משנה זו – "מקלט" – מקלט לנשים מוכות כהגדרתו בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954; "צו הגנה" – צו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה.

לא נמצאו עורכי דין בתחום הבית דין רבני | טוען רבני.

הכירו את עורך דין משפחה במודיעין המהימן שלכם

שירותים מוצעים ע"י עורך דין משפחה במודיעין

מדוע לבחור בעו"ד לענייני משפחה מודיעין?

סיכום לבחירת עורך דין לדיני במודיעין

סימוכין

פסיקה רלוונטית

חקיקה רלוונטית

יש לכם שאלה?

073-758600

מלאו פרטים ונחזור אליכם