מהפסיקה עולה כי תחום דיני המשפחה בירושלים מאופיין במורכבות מיוחדת, הן בשל ריבוי הערכאות והן בשל המאפיינים הייחודיים של העיר. במאמר זה נסקור את המאפיינים העיקריים של עבודת עורכי דין למשפחה בירושלים בהתבסס על פסקי דין רלוונטיים, וננתח את השיקולים המרכזיים בבחירת עורך דין מתאים.
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים הוקם מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, והוא מהווה את אחת הערכאות המרכזיות לטיפול בסכסוכי משפחה בעיר. סמכותו של בית המשפט משתרעת על מגוון רחב של נושאים, לרבות ענייני משמורת ילדים, מזונות, חלוקת רכוש, וסכסוכי ירושה.
כפי שעולה מהפסיקה:
ת"א (ירושלים) 10370/05, ב' ק' נ' ראפת חליל צלאח ואח' (ניתן ב-12/01/2012):
"בית המשפט לענייני משפחה בירושלים… המחלוקת המרכזית היא בשאלה האם התובע הוא תושב ירושלים. בהתאם לתשובה לשאלה זו יש לדון בשתי טענות סף שהעלתה הנתבעת"
פסק דין זה מדגיש את חשיבות שאלת המושב והתושבות בקביעת הסמכות המקומית של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, סוגיה המשפיעה באופן ישיר על עבודתם של עורכי דין למשפחה בעיר.
ירושלים מתאפיינת במספר מאפיינים ייחודיים המשפיעים על תחום דיני המשפחה:
רב-תרבותיות – העיר מאכלסת מגוון קהילות ואוכלוסיות, לרבות יהודים (חרדים, דתיים וחילוניים), ערבים (מוסלמים ונוצרים), ותושבים זרים.
ריבוי מערכות משפט – לצד בית המשפט לענייני משפחה, פועלים בירושלים בית הדין הרבני הגדול, בית הדין הרבני האזורי, בית הדין השרעי, ובתי דין כנסייתיים.
היבטים בינלאומיים – נוכחות של דיפלומטים, אנשי או"ם, חוקרים ואקדמאים זרים יוצרת מורכבות נוספת במקרים הכוללים אלמנטים בינלאומיים.
מעמד מיוחד של תושבי מזרח ירושלים – סוגיות ייחודיות הנוגעות למעמדם של תושבי מזרח ירושלים והשפעתן על דיני המשפחה.
עורכי דין למשפחה בירושלים נדרשים להתמודד עם מורכבות ייחודית, כפי שמשתקף בפסיקה:
תא"מ (ירושלים) 29860-08-11, אסף בוטח נ' מרדכי גוזלן (ניתן ב-10/05/2012):
"התובע הוא עורך-דין שייצג את הנתבע בהליכי גירושין בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים ובבית הדין הרבני בירושלים"
פסק דין זה מדגים את הצורך בייצוג במספר ערכאות במקביל – תופעה נפוצה בירושלים המחייבת עורכי דין למשפחה להיות בקיאים בפרוצדורות ובדין המהותי החל בכל אחת מהערכאות.
אחד האתגרים המרכזיים בעבודת עורכי דין למשפחה בירושלים הוא ריבוי הערכאות והסמכויות המקבילות. עיקרון "משפחה אחת – בית משפט אחד" נועד להתמודד עם אתגר זה, כפי שעולה מהפסיקה העדכנית:
בש"א 4455/24, פלוני נ' פלונית (ניתן ב-16/06/2024):
"תקנה 6(ד) לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 מורה כי ככלל, תובענה חדשה בענייני משפחה תוגש לאותו בית משפט שדן בתובענה קודמת בין הצדדים. זהו כלל ייחודי לענייני משפחה, והוא משקף את העיקרון של 'משפחה אחת – בית משפט אחד'"
עורך דין מנוסה בתחום דיני המשפחה בירושלים יידע לנווט בין הערכאות השונות, להבין את יתרונותיה וחסרונותיה של כל ערכאה, ולייעץ ללקוחותיו בהתאם. הבנה עמוקה של "מירוץ הסמכויות" וההשלכות האסטרטגיות של בחירת הערכאה היא קריטית להצלחה בתיקי משפחה בירושלים.
הייצוג המקצועי בהליכי משפחה בירושלים כרוך בהבנה של המורכבות המשפטית והאישית של כל מקרה. כפי שעולה מהפסיקה:
ת"ק (ירושלים) 68073-02-20, פלוני נ' עורך דין מאיה רוטנברג (ניתן ב-22/11/2020):
"ביום 14/5/17 חתמו הצדדים על הסכם שכר טרחה לפיו הנתבעת תייצג את התובע בהליכי מזונות, משמורת ורכוש בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים"
פסק דין זה מדגיש את חשיבות הסכם שכר הטרחה המפורט, המגדיר את היקף הייצוג בתיקי משפחה מורכבים. עורכי דין למשפחה בירושלים נדרשים לספק מגוון שירותים משפטיים הכוללים:
עורכי דין למשפחה המטפלים בתיקים במזרח ירושלים נתקלים באתגרים ייחודיים:
ייצוג אפקטיבי במקרים אלה מחייב הבנה עמוקה של המורכבות החברתית, התרבותית והמשפטית הייחודית למזרח ירושלים.
בחירת עורך דין למשפחה בירושלים מחייבת בחינה של מספר היבטים מרכזיים:
התמחות ספציפית בדיני משפחה – חשוב לבחור עורך דין המתמחה באופן ספציפי בדיני משפחה, ולא כזה העוסק בתחום כחלק מפרקטיקה כללית. דיני משפחה הם תחום מורכב הדורש ידע והתמחות ייחודיים.
היכרות עם המערכת המשפטית בירושלים – יתרון משמעותי לעורך דין המכיר היטב את השופטים, הרשמים, והנהלים הספציפיים של בתי המשפט והדיינים בירושלים.
ניסיון בייצוג בערכאות השונות – עורך דין מנוסה בייצוג הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבתי הדין הדתיים (רבני, שרעי) יכול לספק ייצוג אפקטיבי יותר.
ידע בתחומים משיקים – יתרון לעורך דין בעל ידע גם בתחומים משיקים כמו מיסוי מקרקעין, דיני נדל"ן ודיני ירושה.
מעבר למומחיות המקצועית, חשוב לבחון את רמת המחויבות והזמינות של עורך הדין:
יכולת מתן מענה מהיר – הליכי משפחה כוללים לעתים קרובות מצבים דחופים הדורשים תגובה מהירה.
ליווי אישי לאורך ההליך – בתיקי משפחה יש חשיבות מיוחדת לליווי אישי של עורך הדין, ולא העברת הטיפול לעורכי דין זוטרים או מתמחים.
נגישות למשרד – מיקום המשרד בירושלים והנגישות אליו חשובים, במיוחד בתיקים הדורשים מפגשים תכופים.
יחס אישי ואמפתיה – יכולתו של עורך הדין להבין את הצד הרגשי והאישי של הסכסוך המשפחתי, ולא רק את ההיבטים המשפטיים היבשים.
הגישה של עורך הדין לפתרון סכסוכים היא שיקול חשוב נוסף:
איזון בין לוחמנות לפשרנות – עורך דין טוב יידע מתי להילחם ומתי לשאוף להסכם, בהתאם לנסיבות המקרה וצרכי הלקוח.
נכונות לשיתוף פעולה עם הצד השני – במקרים המתאימים, שיתוף פעולה עם עורך הדין של הצד השני יכול להוביל לפתרונות טובים יותר לכל הצדדים.
שימוש בגישור וישוב סכסוכים – היכרות עם הליכי גישור ופתרון סכסוכים בהסכמה, והנכונות להמליץ עליהם במקרים המתאימים.
התחשבות בטובת הילדים – בתיקים הכוללים ילדים, חשוב שעורך הדין יציב את טובת הילדים כשיקול מרכזי, גם אם הדבר דורש פשרה מצד הלקוח.
לפני בחירת עורך דין למשפחה בירושלים, מומלץ לבצע בדיקה מקיפה:
בירור ניסיון קודם – שאלו את עורך הדין על ניסיונו הספציפי בתיקים דומים לשלכם, על שיעור ההצלחה שלו, ועל הערכאות בהן הוא מרבה לייצג.
בדיקת המלצות לקוחות – בקשו המלצות מלקוחות קודמים, ובדקו ביקורות ברשת, אם קיימות.
התרשמות אישית בפגישת היכרות – קיימו פגישת היכרות עם עורך הדין לבחינת התאמה אישית, יכולת תקשורת וההבנה שלו את הסוגיות הייחודיות למקרה שלכם.
בדיקת רקע מקצועי – בדקו את הרקע האקדמי, ההסמכות המקצועיות, והשתייכות לארגונים מקצועיים בתחום דיני המשפחה.
הסכם שכר טרחה מפורט וברור הוא קריטי בהתקשרות עם עורך דין למשפחה:
הגדרת היקף השירות – הגדרה ברורה של השירותים הכלולים בהסכם, לרבות הערכאות, סוגי ההליכים ומספר הדיונים.
פירוט העלויות – פירוט של העלויות, לרבות שכר טרחה בסיסי, תשלום עבור דיונים, אגרות בית משפט והוצאות נלוות.
הבהרת לוחות זמנים – התייחסות ללוחות זמנים משוערים להליכים השונים, אם ניתן.
תנאי תשלום – הגדרה ברורה של תנאי התשלום, לרבות מועדי תשלום, תשלומים חלקיים, והתייחסות לאפשרות של סיום מוקדם של הייצוג.
לאחר בחירת עורך דין, חשוב לפעול באופן שיקדם ייצוג אפקטיבי:
שקיפות ושיתוף מידע – ספקו לעורך הדין את כל המידע הרלוונטי, גם אם הוא לא נוח או מביך.
תקשורת סדירה – שמרו על קשר סדיר עם עורך הדין, עדכנו אותו בהתפתחויות ובדקו עדכונים לגבי התקדמות התיק.
ריסון ציפיות – הבינו שלא כל דרישה ניתנת למימוש, והיו פתוחים לשמוע גם חדשות שאינן לרוחכם.
אמון מקצועי – תנו אמון בייעוץ המקצועי של עורך הדין, גם אם לעתים הוא אינו תואם את רצונותיכם המיידיים.
עורך דין למשפחה בירושלים נדרש להתמודד עם מערכת משפטית מורכבת הכוללת מספר ערכאות וסמכויות מקבילות. מורכבות זו, יחד עם המאפיינים הייחודיים של ירושלים כעיר רב-תרבותית בעלת היסטוריה ומעמד מיוחדים, מציבה אתגרים משמעותיים בפני עורכי דין בתחום.
בחירת מומחה – העדיפו עורך דין המתמחה באופן ספציפי בדיני משפחה, עם ניסיון מוכח בערכאות השונות בירושלים.
בדיקת רקע מקיפה – בצעו בדיקה מקיפה של ניסיון עורך הדין, המלצות מלקוחות קודמים והרקע המקצועי שלו.
בחינת התאמה אישית – וודאו שיש התאמה אישית בינכם לבין עורך הדין, כולל יכולת תקשורת טובה והבנה הדדית.
הסכם שכר טרחה ברור – דרשו וקבלו הסכם שכר טרחה מפורט וברור, המגדיר את היקף השירות והעלויות.
גישה מאוזנת לסכסוך – בחרו עורך דין בעל גישה מאוזנת, היודע מתי להיאבק ומתי לחתור להסכם.
זמינות ומחויבות – וודאו שעורך הדין זמין, מגיב ומחויב לטיפול בתיק שלכם.
שקיפות ויושרה – העריכו את רמת השקיפות והיושרה של עורך הדין במהלך פגישת ההיכרות וההתנהלות הראשונית.
בחירה נכונה של עורך דין למשפחה בירושלים היא צעד קריטי בהתמודדות עם הליכים משפטיים בתחום רגיש ומורכב זה. ייצוג מקצועי, אמין ורגיש יכול לא רק להשפיע על התוצאה המשפטית, אלא גם לסייע בהפחתת הנזק הרגשי והכלכלי הכרוך בסכסוכי משפחה, ולהוביל לפתרון הסכסוך באופן המיטבי לכל הצדדים המעורבים.
ת"א (ירושלים) 10370-05- ב ק נגד ראפת חליל צלאח ואח
שמות השופטים: ארנון דראל
כפי שאפרט להלן המחלוקת המרכזית היא בשאלה האם התובע הוא תושב ירושלים. בהתאם לתשובה לשאלה זו יש לדון בשתי טענות סף שהעלתה הנתבעת שמצדיקות לשיטתה את דחיית התביעה היעדרה של סמכות מקומית וכן בשל הגשתה של התביעה בעילה לפי החוק ולא לפי הצו. ההכרעה בשאלת התושבות נדרשת גם לצורך שומת הפיצוי. האם התובע תושב ירושלים 6. אמו של התובע, ש' ק', כותבת בתצהיר העדות הראשית מיום 31.12.06 כי היא תושבת ישראל, נושאת תעודת זהות ישראלית ומתגוררת בישראל בראס אל עמוד. בנה, התובע, אף הוא ישראלי ונושא תעודת זהות שמספרה 212410096. 7. בתצהיר נוסף שהגישה האם לקראת ישיבת ההוכחות היא מתארת כי היא תושבת ירושלים ובשנת 1995 נישאה לנ' ק' והמשיכה לגור איתו ועם בני המשפחה בירושלים. 8. אביו של התובע, נ' ק', פרט בתצהירו כי הוא במקורו מבית לחם וחי בה עד ליום נישואיו. בשנת 1995 הוא נישא לתושבת ירושלים ועבר לגור עמה בירושלים ומאז גר בירושלים. אשתו הגישה עבורו בקשה לאיחוד משפחות והוא קיבל היתרי שהיה זמניים עד שהתקבלה בקשתו לקבלת מעמד של תושב ירושלים בשנת 2006. האישור למעמד תושב מחודש מעת לעת. התובע ואחיו לומדים בבתי ספר בירושלים ומקבלים טיפול בקופות החולים שבעיר והאב עצמו עובד ומתפרנס בירושלים. 9. לתצהיר צרף האב תעודות מבית הספר שבו לומדים ילדיו, ובהם התובע, בירושלים; אישור על חברות האם והילדים בקופת חולים; אישור מבית הספר 'בית היתומים' על לימודי הילדים; אישור שניתן לאב על קבלת בקשתו להיתר ישיבת קבע בישראל לתקופה שמיום 16.1.11 ועד ליום 16.1.12 ; אישור זכאות לקצבת ילדים; אישורים על תשלום ארנונה עבור נכס בראס אל עמוד על שם אמו של התובע, ש'. 10. בחקירתו בבית המשפט אמר האב כי הוא עובד בשיפוצים בישראל (עמ' 5) ומתגורר עם המשפחה בראס אל עמוד (עמ' 5).
פסק דין |11/01/2012 |שלום – ירושלים
תא"מ 29860-08-11- אסף בוטח נגד מרדכי גוזלן
שמות השופטים: ת בר אשר צבן
התובע הוא עורך-דין שייצג את הנתבע בהליכי גירושין בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים ובבית הדין הרבני בירושלים. בתובענה הנדונה, שהוגשה בהליך של סדר דין מהיר, תובע הוא מהנתבע לשלם לו את שכר-טרחתו בסך של 40,000 . בישיבה המקדמית שהתקיימה ביום 6.2.2012 הסכימו הצדדים להסדר הדיוני שהוצע על-ידי בית המשפט, שלפיו פסק הדין יינתן על דרך הפשרה, לפי סמכות בית המשפט לפסוק כך בהתאם לסעיף 79א בחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984, וזאת לאחר שיסכמו את טענותיהם בכתב. עוד נקבע, שהצדדים רשאים לצרף לסיכומיהם מסמכים נוספים רלוונטיים, לרבות מסמכים אשר טרם הוגשו אל תיק בית המשפט. סיכום טענות התובע הוגש ביום 1.4.2012 וסיכום טענותיו של הנתבע הוגש ביום 30.4.2012 . עיקרי טענות התובע 2. עיקרי טענות התובע הן שמכוח ייפוי-כוח שעליו חתם הנתבע ביום 7.5.2009 ייצגו התובע ועורכת-דין ממשרדו (באת-כוחו של התובע בתובענה הנדונה), את הנתבע בהליכים האמורים (למען הנוחות, התובע ובאת-כוחו, יכונו להלן התובע). לטענת התובע, הוסכם ששכר-טרחתו יעמוד על סך של 40,000 בצירוף מע"מ, כמקובל בתיקי גירושין. ייצוג זה, כך נטען, היה בעקבות המלצת חבריו של התובע לעבודה, שאת מי מהם ייצג התובע בעבר בהליכי גירושין ובהליכים אחרים. 3. כפי שפורט בסיכומי התובע ובמסמכים שצירף לסיכומיו, ייצוגו של הנתבע כלל את ההליכים והפעולות המשפטיות הבאות: לאחר שנגד הנתבע ניתנו שלושה פסקי דין בהיעדר הגנה בשלושה הליכים, הגיש התובע בשמו בקשה לביטול פסקי הדין ולארכה להגשת כתבי הגנה; לאחר שבוטלו פסקי-הדין נקבע מועד לישיבת הוכחות, והתובע הגיש לטענתו "תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבע .
פסק דין |09/05/2012 |שלום – ירושלים
ת"ק (ירושלים) 68073-02-20- פלוני נגד עורך דין מאיה רוטנברג
שמות השופטים: אהרן אורנשטיין
1. ביום 14/5/17 חתמו הצדדים על הסכם שכר טרחה לפיו הנתבעת תייצג את התובע בהליכי מזונות, משמורת ורכוש בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, בכל הקשור בסכסוך שבין התובע לבין אשתו לשעבר (להלן- "האישה") 2. שכר טרחתה הבסיסי של הנתבעת הועמד על סך של 55,000 בתוספת מע"מ (64,350 ש"ח). הוסכם כי עבור כל דיון בבית המשפט, החל מהדיון הרביעי, ישולם לתובעת סך של 2,000 בתוספת מע"מ. הנתבעת לא הוכיחה את מספר הדיונים בהם הופיעה בשם התובע, כך שלא אוכל לקבוע האם לנתבעת מגיע תשלום נוסף, מעבר לשכר הבסיסי. 3. ההסכם מוסיף וקובע כי "הסכומים הנ"ל ישולמו בכל מצב גם אם הלקוח יחליט מכל סיבה שהיא להעביר ו/או להפסיק את הייצוג". 4. אין חולק כי התובע שילם לנתבעת סך של 40,000 כולל מע"מ. דהיינו, כ-62 משכר הטרחה הבסיסי. 2 5. התובע טוען כי רמת השירות והייצוג שניתנה לו על ידי הנתבעת לא הייתה נאותה. התובע טוען כי הנתבעת התפנתה לטפל בו רק ב"דקה התשעים" בסמוך לפני המועד האחרון להגשת חומרים לבית המשפט. התובע מוסיף וטוען כי כתוצאה מכך, החומרים הוגשו ברמה בינונית ולא כמצופה מעורכת דין כדוגמת הנתבעת, הנחשבת לעו"ד טובה בדיני משפחה. 6. כתוצאה מאי שביעות רצונו של התובע משירותי הנתבעת, דרכיהם של הצדדים נפרדו בשנת 2019. בדיון ההוכחות שהיה קבוע בבית המשפט לענייני משפחה ביום 26/6/19 התובע הופיע לבדו, ללא ייצוג מטעם הנתבעת. התובע טען בדיון בפניי (עמ' 4; שו' 10/11): "מבחינתי הנתבעת הייתה צריכה להופיע ולא הופיעה". אולם טענת הנתבעת בפניי לפיה התובע שחרר אותה מייצוגו מסתברת הרבה יותר. אין בפרוטוקול אותו דיון אינדיקציה כלשהי לכך שממתינים לנתבעת, מנסים לאתרה וכיו"ב. 7. טענתה של הנתבעת נתמכת גם מפרוטוקול דיון קודם שהתקיים בבית המשפט לענייני משפחה עוד ביום 6/1/19.
פסק דין |21/11/2020 |תביעות קטנות – ירושלים
בש"א 4455/24- פלוני נגד ' פלונית
שמות השופטים: י כשר
לטענתה ההליכים בין הצדדים מתנהלים מזה שנים בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, ולאורך השנים המבקש הגיע לירושלים לצורכי ההליך, ואף הגיע מיוזמתו לבית הספר בו לומד בנם של הצדדים, בניגוד להסדר הראיה. על כן, לטענתה, אין למבקש קושי של ממש להגיע לירושלים לצורך הדיון בתיק נושא הבקשה דנן. בנוסף, המשיבה טוענת כי נישואיה עם המבקש התקיימו בירושלים, וכך גם הליכי הגירושין. משכך, מן הראוי שהתיק יתנהל בירושלים, בהתאם למבחן מירב הזיקות. יתר על כן, המשיבה טוענת כי המבקש מטריד אותה "באין ספור בקשות לרשמי הוצאה לפועל ואין ספור בקשות לבית משפט לענייני משפחה", ביניהן ההליך נושא הבקשה דנן. על כן, לטענתה, אין לקבל בקשה זו, אשר כל מטרתה להטרידה. לבסוף, טוענת המבקשת כי היא אם לילד נוסף, כי הינה מתגוררת עם משפחתה על יד ירושלים ועובדת בירושלים, ולכן העברת מקום הדיון לתל אביב תגרום לה חוסר נוחות רב. על כן, גם בבחינת מאזן הנוחות, מן הראוי להותיר את ההליך בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. 4. לאחר עיון, לא ראיתי להיעתר לבקשה.
החלטה |15/06/2024 |בית המשפט העליון
בע"מ 7628/17- פלוני נגד פלונית
שמות השופטים: נ הנדל,מ מזוז,ג קרא
מקרה כמו זה שלפנינו, שבו בטרם מוצו ההליכים במסלול בתי הדין המבקשת פנתה לערכאות האזרחיות לצורך הכרעה – מוביל להתמשכות הסכסוך בין הצדדים ופוגע ביחסי הערכאות. יש לעשות מאמץ למניעת דיונים מקבילים שעשויים להוביל להכרעות סותרות באותה הסוגיה ממש. יש בכך, כפי שביארה השופטת ד' דורנר בפסק דין פלמן, אף לבזבז זמן שיפוטי יקר ולפגוע באמון הציבור במערכת בתי המשפט. מודע אני לכך שעניין זה מורכב. לכן, יש לתת את הדעת לסוגיה בצורה מקיפה (ראו והשוו לחוות דעתה של הנשיאה ד' ביניש בענין פלמן, וההתייחסות לכך לעיל). ובל נשכח את התנועה בה נמצאים הדברים כעת. כך בבית הדין הרבני וכך בבתי המשפט לענייני משפחה. איננו מצויים בתקופה בה סמכויות בית הדין, הלכה למעשה, הן דבר סטטי, אלא בכזו המתאפיינת בתהליכי שינוי והתפתחות. אף אם אלו עדינים, הם עקביים ומורגשים. ראיה אחת לכך היא המחקר האמפירי שהציג היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, ונידון לעיל. על פיו, כזכור, בשנים 2012-2010 הוגשו מאות תביעות גירושין לבתי הדין הרבניים שאליהן נכרכו גם מזונות ילדים. תחושתי היא, על סמך הניסיון בשטח, תוך הכרה שלא מדובר בבדיקה אמפירית סדורה, היא כי בשנים האחרונות ישנם שינויים בכיוונים שונים בתחרות הסמכויות שבין בית הדין לבין בית המשפט לענייני משפחה. נדמה כי העניינים טרם התיישבו וגלי הים עודם גבוהים. ועד שהעמימות תשקע והבהירות תשוב, נכון תמיד לבחון את הנחות העבר שעמדו בבסיס חלק מפסקי הדין. 32 הנקודה השלישית והאחרונה, בה אסיים את חוות דעתי, עוסקת בילד ובטובתו. מבלי למצות את הנושא יודגש עניין אחד, אשר הובא בפסק דין וינטר: ". . . בהתחשב עם הנסיונות שנתנסו בהם בני-זוג מרובים כתוצאה מפסקי-הדין שהוזכרו לעיל, קבע המחוקק הישראלי, כי בית-הדין הרבני יהא מוסמך לדון ולהכריע בכל ענין הכרוך בתביעתה גירושין, כדי שבני-הזוג יוכלו להסדיר בבת-אחת את כל עניניהם במשרד-הרבנות, ולא יצטרכו לפנות, לפני מתן הגט או לאחריו, לערכאות אחרות.
פסק דין |21/09/2019 |בית המשפט העליון
בג"צ 5376-08- העותר שלום סמיה נגד 1. בית הדין הרבני האזורי בתל אביב
שמות השופטים: א ריבלין,א פרוקציה,ח מלצר
בית המשפט למשפחה נתן מצידו פרשנות משלו להחלטת בית הדין האזורי, הנוגדת את זו שניתנה על ידי בית הדין הגדול. מה משמעותה המשפטית של החלטה זו בהתייחסותה להחלטת בית הדין הגדול שאלה זו מחייבת בחינת היחס בין סמכות בית הדין הרבני לסמכות בית המשפט למשפחה בנסיבות ענין זה. נתייחס לכך בקצרה. 19. סמכותו של בית הדין הרבני לדון בענייני נישואין וגירושין מוסדרת בהוראת סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953 (להלן חוק השיפוט), ולפיה: "שיפוט בענייני נישואין וגירושין 1. ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה, יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים". ענייני גירושין, שעל פי סעיף 1 לחוק השיפוט הם בסמכותו הייחודית של בית-הדין, כוללים את פירוק קשר הנישואין עצמו (בג"ץ 9611/00 נבאל נ' מרעי (לא פורסם, 4.4.2004 )). עניינים אחרים, הנילווים לגירושין, הוכנסו לגדר הוראת הכריכה, המעניקה לבית-הדין הרבני סמכות מקבילה לסמכותו של בית המשפט האזרחי. הוראת הכריכה קבועה בסעיף 3 לחוק השיפוט, וזו לשונה: "שיפוט אגב גירושין 3. הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האשה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין. . . " ההלכה הפסוקה הבחינה בין שני סוגי ענייני "נכרכים". עמד על כך בית המשפט בהבחינו בין שתי הקטיגוריות הבאות: "(1) עניין אשר לפי עצם טיבו וטבעו כרוך בתביעה של גירושין. (2) כל ענין אחר, ואפילו לאו דוקא ענין של המעמד האישי, כגון פינוי דירה משותפת, אשר בפועל ממש 'נכרך' על ידי בן-הזוג בתביעת הגירושין הקונקרטית.
פסק דין |07/04/2010 |בית המשפט העליון
רע"א 3927/15- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: י דנציגר,ע פוגלמן,י עמית
הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט הבכיר צ' סגל) ברע"א 20506-01-15 מיום 1.5.2015 בשם המבקשת: עו"ד לאה קליין אליאב; עו"ד ריבי מזרחי אוחיון בשם המשיב: עו"ד עודד הכהן פסק-דין השופט ע' פוגלמן: למי הסמכות העניינית לדון בתובענות בין ידועים בציבור לשעבר זו השאלה המתעוררת בבקשה זו. רקע עובדתי והליכים קודמים 2 1. המשיב הגיש לבית משפט השלום בירושלים שתי תובענות נגד המבקשת שהייתה בעבר בת זוגו לפירוק שיתוף בבניין שבבעלותם ולמתן חשבונות. המבקשת הגישה בקשה להעברת הדיון בתובענות לבית המשפט לענייני משפחה מחמת חוסר סמכות עניינית. בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט א' רון) קיבל ביום 14.12.2014 את הבקשה וקבע כי משהמחלוקת נעוצה בקשריהם הממושכים של בני הזוג, שהיו בעבר ידועים בציבור, יש להעביר את התובענות לבית המשפט לענייני משפחה. המשיב הגיש בקשת רשות לערער על החלטה זו. בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט הבכיר צ' סגל) קיבל ביום 1.5.2015 את הבקשה, דן בערעור לגופו וקיבלו. נקבע כי אין לראות במבקשת ובמשיב שהם "ידועים בציבור לשעבר" כ"בני משפחה" כהגדרתם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: החוק או חוק בית המשפט לעניני משפחה), זאת הן בשל הפרשנות שיש להעניק להוראות החוק, הן נוכח העובדה כי המבקשת והמשיב אינם ידועים בציבור מזה כ-17 שנים. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי המקור העיקרי לסכסוך נושא התובענות אינו היחסים המשפחתיים אלא חילוקי דעות עסקיים. לפיכך נקבע כי המקרה אינו עומד בשני התנאים המצטברים הנדרשים לצורך קביעתה של סמכות עניינית לבית המשפט לענייני משפחה, והתובענות הוחזרו לבית משפט השלום. 2. על החלטה זו נסבה הבקשה שלפנינו. לטענת המבקשת, פרשנות החוק כאילו זה אינו חל על ידועים בציבור לשעבר מפלה בין זוגות ידועים בציבור לבין זוגות נשואים ויוצרת חוסר וודאות בעניינם של מתדיינים שהם ידועים בציבור.
פסק דין |25/11/2015 |בית המשפט העליון
עעמ 10982-07- ענת ברלינט ונונו נגד מדינת ישראל-משרד הבינוי והשיכון
שמות השופטים: א פרוקציה א גרוניס,ח מלצר
נראה לי כי אין להתערב בקביעה זו של בית המשפט, אשר בחן מקרוב את כלל הנסיבות וביקש להשיג תוצאה צודקת ומאוזנת, בהתחשב, בין היתר, בצרכיה של המשפחה. פסיקה זו מתבססת על שיקול דעת שיפוטי שהופעל על ידי בית המשפט, ואינני מוצאת מקום להתערב במסקנותיו בענין זה. אציע, אפוא, לדחות את הערעור ביחס לעבר. 17. גישתי שונה ביחס לעתיד, וזאת במובנים הבאים: דיור ציבורי: ועדת האיכלוס דנה מספר פעמים בעניינה של המערערת, וקבעה, לפנים משורת הדין, כי היא מכירה בזכאותה לדיור ציבורי באחד מאיזורי הפריפריה, שאינם כוללים את איזור ירושלים או בית שמש. הועדה הביעה נכונות להעניק למערערת דיור ציבורי בירושלים בכפוף לקיום הכרה של הביטוח הלאומי בנכות גבוהה של הבת, וכן במתן התחייבות מצד המערערת לוותר על הדיור הציבורי אם הבנות תוצאנה מחזקתה. עמדת הרשות המוסמכת היא כי לאחר גירושי המערערת מבעלה, שהיה מקור זכותה של המשפחה לדיור בירושלים מכח נכותו הגבוהה, אין היא מקיימת עוד את תנאי הזכאות לדירה בירושלים, אלא, לכל היותר, בישוב פריפריה. אני רואה קושי של ממש בעמדה זו של הרשות המוסמכת מהטעמים הבאים: לאור מכלול ההליכים הקודמים, וקביעות בית המשפט קמא, לא ניתן לראות כיום את עניינה של המערערת ומשפחתה כעניין סטנדרטי שהגיע לשולחנה של הרשות, שיש לטפל בו בהתאם לנוהלי הרשות בלבד. בנסיבות הענין, בבוא הרשות להפעיל את שיקול דעתה ביחס לזכאות המערערת לדיור ציבורי, עליה להתחשב בקביעות בית המשפט שיש להן השלכה לתנאי הזכאות, ובדרישות הצדק המתחייב בקביעת זכותה של המערערת לדיור ציבורי, ואלה הטעמים: בעקבות ההליכים בבג"צ 2715/01, ובעוד בני הזוג חיים יחדיו, העניקה הרשות המוסמכת זכאות למשפחה זו לדירה ציבורית בירושלים.
פסק דין |05/07/2008 |בית המשפט העליון
בע"מ 997/15- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: ח מלצר,ע פוגלמן,מ מזוז
13 בין הסוגיות הנחשבות לחלוטין כ"ענייני גירושין" הנתונות בסמכות בלעדית של בתי הדין הרבניים, ניתן למצוא: תביעות לגירושין, הצהרות על תוקפם של גירושין, אישור של הסכמי גירושין ותביעות על יסוד הסכמים כאלו (עיינו: שיפמן, בעמ' 36; שוחט ושאוה, בעמ' 10). בהמשך לאמור, ובמקביל – מערך הסמכויות של בתי הדין הדתיים עומד לצד מערך הסמכויות המוקנות לערכאות האזרחיות, בכפוף לחוקים המסדירים את פעילותן. במסגרת אחרונה זו פועלים בתי המשפט לענייני משפחה מכוח סעיפים 51(א)(5) ו-51(ג) לחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984, כאשר סמכותם המפורטת מעוגנת בחוק בתי המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, שם סעיף 3(א) לחוק האמור מורה כי "ענייני משפחה" יידונו בערכאה זו, וסעיף 1 לחוק זה קובע מהם עניינים אלו. 35. בגדר פירוט התובענות הנכללות ב-"ענייני משפחה" כנ"ל – סעיף קטן 1(2) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה מכליל כך: " (2) תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג . . . " (ההדגשות שלי – ח"מ). 14 מכוח סעיף זה, לצד סעיף 3(א) הנ"ל – באמצע העשור הראשון של שנות ה-2000 נוצרה פרקטיקה של הגשת תביעות אזרחיות לבתי משפט לענייני משפחה, אשר בגדרן התבקשו פיצויים בגין סרבנות גט מכוח עילות נזיקיות.
החלטה |26/04/2021 |בית המשפט העליון
בע"מ 7518/06- פלוני נגד פלונית
שמות השופטים: ע ארבל
הדין בע"מ 7518/06 פלוני נ ג ד פלונית בבית המשפט העליון כבוד השופטת ע' ארבל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 24.7.06 בבר"ע 510/96 שניתן על ידי כבוד השופט נ' הנדל בשם המבקש – עו"ד מ' בראון החלטה 1. בין הצדדים, בני זוג אשר התגרשו בשנת 2005, תושבי ירושלים, מתנהלים הליכים שונים בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. לאחר מתן פסק דין לטובת המשיבה, פתח בא-כוח המשיבה, אשר משרדו מצוי בבאר-שבע, תיק הוצאה לפועל בבאר שבע. על החלטת יו"ר ההוצאה לפועל הוגש ערעור לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע. במסגרת הערעור הגיש המבקש בקשה להעברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. 2. בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע (כב' השופט ד' טפרברג) נענה לבקשה והורה על העברת הדיון בערעור לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. בית המשפט בחן את תכליתו של בית המשפט לענייני משפחה, אשר הינה ריכוז הסכסוך בין הצדדים במקום אחד, על ידי אותו שופט. כן בחן בית המשפט את התקנות הרלוונטיות וקבע כי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) גוברות על תקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 (להלן: תקנות ההוצאה לפועל), ולפיכך יש להגיש את הערעור לאותו בית משפט אשר דן בתובענות הקודמות בין הצדדים, דהיינו לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. 3. על פסק הדין הגישה המשיבה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. בית המשפט (כב' השופט נ' הנדל) דן בבקשה כבערעור, קיבל את הערעור והורה על שמיעת הערעור על החלטת יו"ר ההוצאה לפועל בפני בית המשפט לענייני משפחה בבאר-שבע. בית המשפט קבע כי יש למצוא הרמוניה בין הוראות החוק השונות ולא לחפש סתירות ביניהן. הדרך ליישב בין התקנות הינה לקבוע כי תקנה 120(ב1) לתקנות ההוצאה לפועל היא חלה כפשוטה וכלשונה במקרה דנן, ולפיכך ערעור על החלטת יו"ר ההוצאה לפועל יוגש לבית המשפט לענייני משפחה אשר בתחום שיפוטו נמצאת לשכת ההוצאה לפועל שבה ניתנה ההחלטה.
החלטה |14/10/2006 |בית המשפט העליון
בגץ 8947/12- פלונית נגד בית הדין הרבני האזורי- ירושלים ואח
שמות השופטים: א רובינשטיין,נ הנדל,א שהם
השופט נ' הנדל: 1. מונחת לפנינו עתירה המופנית נגד הכרעותיהם של בית הדין הרבני האזורי בירושלים (תיק מס' 750808/01) ובית הדין הרבני הגדול בירושלים (בתיקים מס' 849537 ו-903902), שניתנו במסגרת הליך גירושין שהתנהל בין העותרת לבין משיב 3. על פי הנטען בעתירה, הכרעות אלה נגועות בחוסר סמכות, חוסר צדק טבעי, וחוסר תום לב, וניתנו שלא על פי חוקי בתי הדין הרבניים. 2. העובדות הצריכות לעניין הינן כדלקמן: העותרת ומשיב 3 (להלן: "המשיב") נישאו זו לזה בשנת 1981. לזוג נולדו 3 ילדים, מתוכם 2 בגירים בני 28 ו-25 וקטין אחד בן 12. במחצית הראשונה של תקופת הנישואין, עד שנת 1997, עבדה העותרת לפרנסתה, כאשר במהלך 16 השנים האחרונות העותרת הינה עקרת בית. המשיב הינו שכיר בעל תפקיד ניהולי. במהלך שנת 2009 הגיש המשיב תביעת גירושין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים, אשר יחד עימה נכרכו תביעות בענייני הרכוש, המשמורת והמזונות. במהלך הדיון בתביעת הגירושין פנו הצדדים פעמיים לקבלת חוות דעת מומחים שונים, אשר ציינו כל אחד בתורו כי השבר הזוגי כה עמוק, עד שאין מנוס מגירושי בני הזוג. עוד יצוין כי במהלך ההליכים הזמינה העותרת משטרה בטענה שהמשיב נוקט כלפיה באלימות, ואולם מאוחר יותר הודתה שמדובר היה בתלונת שווא "היום אני יודעת ומצטערת על כך". ביום 4.1.2012 (ט' בטבת התשע"ב), נתקבלה ברוב דעות תביעת הגירושין וניתן פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי אשר חייב את העותרת בקבלת גט מהמשיב. נפסק כי העותרת, בשל התנהגותה והעובדה שגרמה למשיב לעזוב את הבית, אינה זכאית לתוספת כתובתה או למזונות, וכי בית מגורי הצדדים, כמו גם זכויותיהם הכספיות ונכסים שנצברו מיום הנישואין ועד למועד הפירוד, יחולקו בין הצדדים בחלקים שווים.
פסק דין |23/04/2013 |בית המשפט העליון
בש"א 4455/24- פלוני נגד ' פלונית
שמות השופטים: י כשר
לטענתה ההליכים בין הצדדים מתנהלים מזה שנים בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, ולאורך השנים המבקש הגיע לירושלים לצורכי ההליך, ואף הגיע מיוזמתו לבית הספר בו לומד בנם של הצדדים, בניגוד להסדר הראיה. על כן, לטענתה, אין למבקש קושי של ממש להגיע לירושלים לצורך הדיון בתיק נושא הבקשה דנן. בנוסף, המשיבה טוענת כי נישואיה עם המבקש התקיימו בירושלים, וכך גם הליכי הגירושין. משכך, מן הראוי שהתיק יתנהל בירושלים, בהתאם למבחן מירב הזיקות. יתר על כן, המשיבה טוענת כי המבקש מטריד אותה "באין ספור בקשות לרשמי הוצאה לפועל ואין ספור בקשות לבית משפט לענייני משפחה", ביניהן ההליך נושא הבקשה דנן. על כן, לטענתה, אין לקבל בקשה זו, אשר כל מטרתה להטרידה. לבסוף, טוענת המבקשת כי היא אם לילד נוסף, כי הינה מתגוררת עם משפחתה על יד ירושלים ועובדת בירושלים, ולכן העברת מקום הדיון לתל אביב תגרום לה חוסר נוחות רב. על כן, גם בבחינת מאזן הנוחות, מן הראוי להותיר את ההליך בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. 4. לאחר עיון, לא ראיתי להיעתר לבקשה.
החלטה |15/06/2024 |בית המשפט העליון
בש"א 2230/24- פלוני נגד פלונית
שמות השופטים: ר רונן
. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בי"ס 34178-03-24 מבית משפט לענייני משפחה בירושלים לבית משפט לענייני משפחה בחדרה נטען כי נוכח המרחק ממקום מגוריו ומצבו הרפואי והנפשי של המבקש, אין ביכולתו להגיע לבית המשפט בירושלים. המשיבה לא מסרה את תגובתה לבקשה, חרף החלטתי מיום 18.3.2024 . מעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי בין הצדדים התנהלו מספר תובענות בענייני משפחה בעבר, כולן בבית המשפט בירושלים. 2. דין הבקשה להידחות. 3. תקנה 6(ד) לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 מורה כי ככלל, תובענה חדשה בענייני משפחה תוגש לאותו בית משפט שדן בתובענה קודמת בין הצדדים. זהו כלל ייחודי לענייני משפחה, והוא משקף את העיקרון של "משפחה אחת – בית משפט אחד"; במטרה לרכז את ההתדיינויות בסכסוכי משפחה תחת קורת גג שיפוטית אחת, בכדי להבטיח הכרעה כוללת ויעילה בסכסוך המשפטי.
החלטה |06/04/2024 |בית המשפט העליון
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998
סעיף: 2. תחום השיפוט
2. (א) תחום השיפוט של כל אחד מבתי המשפט לעניני משפחה המפורטים בסעיף 1 הוא כמפורט להלן: (1) בית המשפט לעניני משפחה בירושלים – מחוז ירושלים; (2) בית המשפט לעניני משפחה למחוז תל אביב – מחוז תל אביב; (3) בית המשפט לעניני משפחה בחיפה, בחדרה ובקריות – מחוז חיפה, לרבות נפת עכו; (4) בית משפט השלום בפתח תקוה – נפת פתח תקוה ונפת השרון; (5) בית משפט השלום בראשון לציון – נפת רמלה ונפת רחובות. (ב) בסעיף זה, "מחוז" ו"נפה" – כאמור בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ונפות ותיאורי גבולותיהם, לרבות מימי החופין הסמוכים לגבולות המתוארים.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010.
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998
סעיף: 1. הסמכת בתי משפט לעניני משפחה
1. בתי משפט השלום המפורטים להלן מוסמכים, כל אחד מהם, לשבת כבית משפט לעניני משפחה: (1) בית משפט השלום בירושלים שמקום מושבו בירושלים ובבית שמש; (2) בית משפט השלום בתל-אביב-יפו, שייקרא "בית המשפט לעניני משפחה למחוז תל אביב"; (3) בית משפט השלום בחיפה; (4) בית משפט השלום בחדרה; (5) בית משפט השלום בקריות; (6) בית משפט השלום בפתח תקוה; (7) בית משפט השלום בראשון לציון.
צו בית המשפט לעניני משפחה (העברת תובענות בנושא עיזבונות במחוז ירושלים), התשס"ו-2006
סעיף: 1. העברת תובענות בנושא עיזבונות במחוז ירושלים
1. תובענות בעניני עיזבונות, אשר היו תלויות ועומדות ביום תחילתו של החוק בבית המשפט המחוזי או בבית משפט שלום, יועברו לבית המשפט לעניני משפחה, המוסמך במחוז ירושלים.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 6. מקום שיפוט
6. (א) תובענה ראשונה בענייני משפחה שהצדדים לה הם בני זוג או הורים וילדיהם תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריהם המשותף, ואם אין להם מקום מגורים משותף – מקום מגוריהם המשותף האחרון בישראל, ובלבד שאחד הצדדים עדיין מתגורר באותו מקום מגורים; ואולם אם התובענה בעניינו של קטין, רשאי בית המשפט להורות על העברת הדיון בתובענה ובתיקים נוספים בין אותם צדדים, לבית משפט במקום אחר. (ב) תובענה אחרת בענייני משפחה, לרבות תובענה שהצדדים לה הם בני זוג או הורים וילדיהם שלא נקבע לה מקום שיפוט לפי תקנת משנה (א), תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי התובע; תובענה הכוללת כמה תובעים, תוגש לבית משפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי אחד מהם. (ג) אם מקום מגורים כאמור בתקנת משנה (א) או (ב) באזור כמשמעותו בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, יראו כבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים, את בית המשפט שתחום שיפוטו הוא הקרוב לאותו מקום מגורים. (ד) תובענה חדשה נוספת בענייני משפחה תוגש לאותו בית משפט לענייני משפחה שדן בתובענה קודמת בין הצדדים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת כאמור? בסעיף 6(ד) לחוק; החל בית משפט לדון בתובענה חדשה בענייני משפחה בלא שניתנה הוראה בעניין לפי סעיף 6(ד) לחוק, ונוכח לדעת כי בית משפט אחר דן בתובענה קודמת בעניינם, בין שהסתיים בה הדיון ובין שהיא עדיין תלויה ועומדת, יעביר את התובענה לאותו בית משפט שימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע בית המשפט שהעבירה, אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי לשם בירור התובענה עליו לדון בה כאילו לכתחילה הובאה לפניו. (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בית המשפט לדון בתובענה שהגישה אישה השוהה במקלט או אדם שהוצא צו הגנה להגנתו, אם ראה לנכון לעשות כן מטעמים שיירשמו, אף אם מקום המגורים המשותף לא נמצא באזור השיפוט; בתקנת משנה זו – "מקלט" – מקלט לנשים מוכות כהגדרתו בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954; "צו הגנה" – צו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 3. הגדרות ופרשנות
3. בתקנות אלה – "בית משפט" – בית משפט לענייני משפחה שהוקם לפי סעיף 2 לחוק, או בית משפט שלום כשהוא דן תובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה; "הסכם בין-לאומי" – הסכם המנוי בתוספת השלישית; "חוק ברית הזוגיות לחסרי דת" – חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010; "חוק גיל הנישואין" – חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות" – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "חוק השמות" – חוק השמות, התשט"ז-1956; "החוק להסדר התדיינויות" – החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014; "חוק למניעת אלימות במשפחה" – חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; "חוק מרשם אוכלוסין" – חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965; "חוק קביעת גיל" – חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; "עובד יחידת הסיוע" לעניין פרק ב' – עובד סוציאלי מיחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, שעבר הכשרה לשמיעת ילדים בבית המשפט; "פסול דין" – כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "צו ההקמה" – צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996; "קטין" – כמשמעותו בסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "רשות מרכזית" – גוף שהוסמך לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תביעה למזונות" – תביעה לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, לרבות תביעה לפי סעיפים 2(א) או 3(א) שבו; "תובענה" – לרבות בקשה המוגשת לבית משפט כהליך עיקרי; "תצהיר" – לרבות תצהיר שאישר נציג רשות מרכזית לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תקנות אכיפת פסקי חוץ" – תקנות סדר הדין האזרחי (אכיפת פסקי חוץ), התשמ"ד-1984; "תקנות הירושה" – תקנות הירושה, התשנ"ח-1998; "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
צו בית המשפט לעניני משפחה (העברת תובענות במחוז ירושלים), התשנ"ז-1997
סעיף: 1. העברת ענינים
1. (א) תובענות בעניני משפחה, למעט תובענות בענינים המפורטים בסעיף 1(6)(ח) לחוק, אשר הוגשו לבית המשפט המחוזי בירושלים לאחר יום כ"ב בטבת התשנ"ז (1 בינואר 1997), ושטרם הוחל בהן בשמיעת עדים לנושא התובענה, יועברו לבית המשפט לעניני משפחה המוסמך במחוז ירושלים על פי ההוראות הקבועות בענין מקום השיפוט לגבי תביעות שהוגשו לאחר תחילתו של החוק. (ב) תובענות כאמור בסעיף קטן (א) שהוחל בהן בשמיעת עדים במסגרת בקשה לקביעת מזונות זמניים, יועברו לבית המשפט לעניני משפחה לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים יתן את החלטתו לענין המזונות הזמניים. (ג) תובענות בענינים המפורטים בסעיף 1(6)(ח) לחוק, אשר הוגשו לבית המשפט המחוזי בירושלים לאחר יום י' בתמוז התשנ"ז (15 ביולי 1997) ושטרם הוחל בהן בשמיעת עדים לנושא התובענה, יועברו לבית המשפט לעניני משפחה כאמור בסעיף קטן (א).
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 2. הגדרות
(2) לעניין בית דין דתי דרוזי – ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים; (3) לעניין בית דין שרעי – נשיא בית הדין השרעי לערעורים; (4) לעניין בית דין של עדה נוצרית – ראש ערכאת הערעור בישראל של אותה עדה נוצרית; "תובענה" – תביעה, בקשה או הליך אחר שמביא בעל דין לפני ערכאה שיפוטית לפי דין, ובכלל זה בקשה למתן סעד זמני, ולמעט כל אחד מאלה: (1) בקשה לאישור הסכם; (2) ערעור ובקשת רשות ערעור; (3) תובענה לאכיפה ולביצוע של החלטה שיפוטית, לרבות לפי פקודת בזיון בית משפט; (4) בקשה לאכיפת פסק חוץ לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958; "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" – תובענה בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם בכל אחד מהעני ינים האלה: (1) ענייני נישואין וגירושין למעט תובענה לגירושין או להתרת נישואין שהוגשה בהסכמת הצדדים; (2) יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה; (3) מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד; (4) כל עניין הנוגע לילדה או
תקנות הירושה, התשנ"ח-1998
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלה – "אדם שמונה לו אפוטרופוס", "אדם שמונה לו תומך בקבלת החלטות", "ממנה בייפוי כוח מתמשך", "קטין" – כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "אזור פעולה של רשם" – כמשמעותו בסעיף 65א לחוק; "בית המשפט" – בית המשפט לעניני משפחה; "בית דין דתי" – כמשמעותו בסעיף 155(1) לחוק; "החוק" – חוק הירושה, התשכ"ה-1965; "חסוי" , "קטין" – (נמחקה); "טופס" – טופס שבתוספת הראשונה; "יורש" – לרבות זוכה על פי צוואה, לפי הענין; "חוק בית המשפט לעניני משפחה" – חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995; "הממונה הארצי" – הממונה הארצי לעניני ירושה כמשמעותו בסעיף 65א לחוק; "המרשם הארצי" – כמשמעותו בסעיף 73ד לחוק; "נעדר" – אדם שזהותו או מקום הימצאו אינם ידועים או אדם הנמצא מחוץ לגבולות ישראל ומחמת התנאים השוררים במקום הימצאו, ואשר עליהם אין לו שליטה, אין הוא מסוגל לטפל בעניניו; "רשם לעניני ירושה" או "רשם" – כמשמעותו בסעיף 65א לחוק; "תקנות סדר הדין האזרחי" – (נמחקה).
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 27. הוראות מעבר
27. (א) הקמת בתי משפט לעניני משפחה, שידונו בכלל עניני המשפחה, תושלם בכל הארץ, לא יאוחר מתום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה ואולם, הסמכתם של בתי משפט לעניני משפחה לדון בתובענות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה), תושלם לא יאוחר מיום י' באלול התשנ"ח (1 בספטמבר 1998); שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להורות בצו על העברתן של תובענות כאמור לבית משפט לעניני משפחה מסוים במועד מוקדם יותר; לענין חוק זה יראו כל בקשה לפי חוק הירושה כתובענה. (ב) הוקם בית משפט לעניני משפחה, תוקם בו יחידת סיוע, כאמור בסעיף 5, לא יאוחר מתום ששה חודשים מיום הקמתו. (ג) תובענות או סוגי תובענות בעניני משפחה, שהיו תלויות ועומדות ביום תחילתו של חוק זה בבית משפט מחוזי או בבית משפט שלום, רשאי מנהל בתי המשפט באישור שר המשפטים להורות בצו על העברתן לבית משפט שלום, שהוסמך לשבת כבית משפט לעניני משפחה, לאחר תיאום עם הנשיאים של בתי המשפט הנוגעים בדבר; בית המשפט שאליו הועברה תובענה כאמור רשאי להמשיך ולדון בה מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם. (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי נשיא בית המשפט שבו נדונה התובענה, לבקשת בעל דין, להורות כי התובענה תמשיך להידון באותו בית משפט. (ה) בכל תחום שיפוט שטרם הוקם בו בית משפט לעניני משפחה יידונו עניני המשפחה וערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל, בענין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, בבית המשפט המוסמך לכך ערב תחילתו של חוק זה, ובאותו תחום לא יחולו הוראות חוק זה. יצחק רבין דוד ליבאי ראש הממשלה שר המשפטים עזר ויצמן שבח וייס נשיא המדינה יושב ראש הכנסת
כל הזכויות שמורות ©
