עורך דין נדל"ן בתל אביב נדרש לרמת מקצועיות וזהירות גבוהה במיוחד, תוך הקפדה על בדיקות מקיפות של הנכס והגנה מירבית על זכויות לקוחותיו. במאמר זה נסקור את תחומי האחריות המרכזיים, הדרישות המשפטיות והשירותים שעורך דין נדל"ן איכותי בתל אביב צריך להעניק.
עורך דין נדל"ן בתל אביב הוא איש מקצוע המתמחה בליווי עסקאות מקרקעין על כל היבטיהן. שוק הנדל"ן התל אביבי מאופיין בדינמיות רבה, מחירים גבוהים ומורכבות משפטית, המחייבים מומחיות והיכרות מעמיקה עם התחום.
עורך דין נדל"ן מלווה רוכשים ומוכרים בכל שלבי העסקה – מבדיקות מקדימות, דרך ניסוח וחתימת חוזים, ועד לרישום הזכויות והשלמת העסקה. עליו להבטיח כי האינטרסים של לקוחותיו מוגנים כראוי.
בתי המשפט ולשכת עורכי הדין קבעו סטנדרטים גבוהים במיוחד לעורכי דין העוסקים בתחום הנדל"ן, בדגש על רמת זהירות מוגברת. זאת מתוך הכרה כי עסקאות נדל"ן מהוות לרוב את ההשקעה הכספית המשמעותית ביותר של אנשים במהלך חייהם.
הפסיקה הישראלית מדגישה שוב ושוב את אחריותו הכבדה של עורך הדין בעסקאות מקרקעין:
"שורה ארוכה של פסקי דין נגעה לזהירות היתרה המוטלת על כתפיהם של עורכי דין העוסקים בענייני הסכמי מכר מקרקעין. כאשר מדובר בדירת מגורים, לא אחת מדובר במיטב כספם של המוכר ושל הרוכש, ששניהם שמים את יהבם על עורך הדין, והנטל הוא כבד על עורך הדין לוודא כי כל התמורה נמסרת למוכר וכי הזכויות עוברות נקיות לרוכש."
עורך דין נדל"ן בתל אביב חייב לבצע שורה של בדיקות מקדימות יסודיות טרם התקשרות בעסקה:
עורך דין נדל"ן מקצועי בתל אביב נדרש לנסח:
החובות כוללות:
הפסיקה הישראלית הבהירה את היקף האחריות המוטל על עורכי דין בתחום הנדל"ן:
"על עוה"ד להיות בעל ידע בסיסי הנדרש לטפל בעניין המשפטי הנמסר לטיפולו, יהיה לקוחו אשר יהיה, ואל לו להסתמך על לקוחו שיעשה לו את עבודתו. על עוה"ד לפעול לפי שיקול דעתו העצמאי ולדאוג ליתן את ההגנות המשפטיות הנחוצות והמקובלות לשם הגנה על רוכש נכס נדל"ן"
כמו כן נקבע כי:
"כאשר עו"ד מייצג רוכשים בעסקת מקרקעין קיימת עליו חובה הנגזרת מחובת הנאמנות הנ"ל, לנהוג כלפי לקוחו בזהירות במיומנות ולבדוק היטב את הרישומים הרלבנטיים המתייחסים לנכס נשוא עסקת הנדל"ן, בין אם מדובר ברישום בלשכת רישום המקרקעין, במינהל או בחברה משכנת או בכולם גם יחד."
שוק הנדל"ן בתל אביב מציב אתגרים ייחודיים:
בבחירת עורך דין נדל"ן בתל אביב, מומלץ להתייחס למספר קריטריונים מרכזיים:
עורך דין נדל"ן בתל אביב ממלא תפקיד קריטי בהגנה על האינטרסים של לקוחותיו בעסקאות מקרקעין. עליו לפעול ברמת מקצועיות ואחריות גבוהה, תוך הקפדה על בדיקות מקיפות של כל היבטי העסקה.
הפסיקה הישראלית מחייבת עורכי דין העוסקים בתחום הנדל"ן לסטנדרטים גבוהים במיוחד, ובצדק – מדובר בעסקאות בעלות משמעות כלכלית עצומה עבור הלקוחות.
שכירת שירותיו של עורך דין נדל"ן מיומן ומנוסה בתל אביב היא השקעה חכמה, המבטיחה שמירה על הזכויות המשפטיות ועל הביטחון הכלכלי של הצדדים לעסקה.
ת"א (תל אביב) 32402-04-13- חגי שטילר נגד אוריאל פחתר
שמות השופטים: מיכאל תמיר
להלן טענות התובעים בסיכומיהם בעניין ההתיישנות: 4 10.1. בא כוחם של התובעים ערך בדיקה בתיק הבניין בעירייה ובמשרדי רישום המקרקעין בתל אביב וקיבל עותק של צו רישום הבית המשותף. לאחר עיון בתשריט ובהיתר הבניה המתייחס לקומת הקרקע של הבניין, התברר לתובעים כי נרשם בו במפורש שהשימוש המותר בנכס הוא למחסן. 10.2. התובעים לא בדקו בעצמם את מצבו המשפטי והתכנוני של הנכס בטרם ההתקשרות בהסכם המכר, ועל כן לא ידעו כי מדובר במחסן ולא ידעו על כך גם לאחר מכן עד שהחלו לנהל מו"מ למכירת הנכס בשנת 2011.10.3 . הנתבע מעולם לא הודיע לתובעים לפני רכישת הנכס או לאחר מכן כי הם רכשו מחסן ולא דירה. הנתבע מעולם לא המציא לתובעים אסמכתה כלשהי לעניין הליכי ההשגה והערר, לא בפקס, לא במייל ולא באמצעות שליח. 10.4. אשר למזכר שצורף לתצהירה של שירה, נטען כי מדובר במסמך שאינו קביל ושאין לו כל משקל ראייתי משום ששירה לא ערכה אותו, ובוודאי שאיננה יכולה להעיד על תוכנו או על נסיבות כתיבתו והנתבע לא ביקש מעורך המסמך להתייצב ולהעיד בבית המשפט. 10.5. בתצהיר ההזמה שהוגש הצהיר התובע כי "מעולם לא פניתי לעיריית תל אביב לגבי השימוש המותר בנכס נשוא התביעה על פי היתר הבנייה, היות שכלל לא ידעתי בזמנו כי השימוש המותר לפי ההיתר אינו למגורים". כמו-כן הצהיר התובע כי "פנייתי לעירייה לאחר החתימה על הסכם המכר לרכישת הנכס הייתה ביום 13/4/99 וזאת בבקשה לקבל אישור לנכס ריק לעניין ארנונה, היות וביקשנו, אני ואשתי, לבצע עבודות שיפוץ בנכס, ולעניין זה בלבד. לבקשה אף צירפתי תצהיר לפיו הנכס משמש למגורים". הצהרותיו אלה לא נסתרו ולכן אין מקום לקבוע כי מי מהתובעים ידע באותה עת שהנכס מוגדר כמחסן ולא כדירה.
פסק דין |03/10/2018 |שלום – תל אביב
ת"א (רחובות) 26533-07-20- אלון מליחי נגד ' דליה בשארי
שמות השופטים: ישראל פת
· ייפוי כח מאת יוסף מיום 2.7.14 , שבו זה ממנה את עורך הדין ואת השמאים משה ואורית פרחי לביצוע כל פעולה במקרקעין מטעמו. · מועד כריתת ההסכם הראשון ביום 15.7.14 . · מועד כריתת ההסכם בין בעלי הזכויות במקרקעין לבין המודד גטניו, ביום 18.8.14 . · מועד כריתת ההסכם השני ביום 14.1.15 . · הגשת בקשה לרישום המקרקעין על שמה של הנתבעת ע"י השמאי פרחי, מיום 17.2.15 (עפ"י נספח י' לכתב התביעה. מועד עריכת הפנייה הוא מיום 15.2.15 , אולם אישור ה"נתקבל" הוא מיום 17.2.15 ). בעניין זה אני מקבל את הערתו של המומחה שני, שלפיה, פעולה מעין זו לא מצדיקה העסקה או מעורבות של יועץ חיצוני, ואף עורך הדין (כמו גם כל עורך דין) היה יכול לבצעה. · פניית השמאי פרחי מיום 26.8.15 למח' משקי עזר ברמ"י לשם בדיקת המצב של המקרקעין. · פניית עורך הדין למרחב תל אביב והמרכז ברמ"י, מיום 1.2.16 , שלפיה הוא מבקש הנחיות לצורך ביצוע שינוי ייעוד וניצול המקרקעין. · פנייה נוספת באותו עניין, מיום 9.2.16 , לגב' תהילה מרמ"י. · פנייה נוספת באותו עניין לרמ"י, מיום 17.2.16 . · מענה של רמ"י, מיום 23.2.16 , ביחס לבקשה לשינוי ייעוד וניצול, מיום 1.2.16 , והודעה כי העניין נמצא בטיפול, שלאחריו יודיעו את עורך הדין דבר. · פנייה נוספת באותו עניין, מיום 21.3.16 , לאחר קבלת אישור רמ"י על קבלת הפניות הקודמות. · מענה של רמ"י מיום 13.4.16 , שבמסגרתו נמסר לעורך הדין כי המרחב נערך להכנת מתווה כולל של הסדרת נושא שכונת טירת שלום, שיובא להכרעת הנהלת רמ"י. · פנייה נוספת באותו עניין לרמ"י, מיום 4.5.16 .
פסק דין |01/10/2024 |שלום – רחובות
בד"א 22/07- עורך דין פלוני נגד ' ועד מחוז תל-אביב
שמות השופטים: שלמה הלר,הלל איש שלום,חבד,חנניה באואר,חבד
12.2 עורך הדין איננו המוכר ואיננו הקונה בהסכם מכר המקרקעין ובמקרים כמו המקרה הנוכחי, בהם המוכר התחייב כלפי הקונה לבצע את העברת הרישום (בין במועד שנקבע בהסכם ובין בהעדר קביעה בהסכם, בתוך זמן סביר-סעיף 41 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973), יכול שאי ביצוע העברת הרישום תהווה הפרת ההסכם מצד המוכר, שמקימה לקונה סעדים על פי דיני החוזים. יתכנו מצבים בהם עורך הדין אינו יכול להשלים את הטיפול בהעברת הרישום במשך תקופה ארוכה בשל מחדלים של מי מהצדדים, ובהם לא צריכה להיות מוטלת אחריות על עורך הדין בגינם, אם כי יתכן גם אחרת. 12.3 עשויה גם להתעורר השאלה בדבר ההשלכה שיש לקיומה של רשלנות מצד עורך הדין לשאלת ביצוע עבירה משמעותית מצידו (התייחסות לנושא זה מצויה במאמרו של כב' השופט המנוח ד"ר עדי אזר ז"ל-רשלנות מקצועית של עורך דין, הפרקליט מה (2001), בעמ' 279). 13.13.1 הדיון בפנינו התקיים ביום 2.9.08 (להלן "הדיון שהתקיים בפנינו"), למעלה משנה לאחר הדיון שהתקיים בפני ביה"ד המשמעתי המחוזי ולמרות זאת, טרם בוצעה העברת הרישום בלשכת רישום המקרקעין על שם רוכשי הדירות בבנין. לטענת המערער, בדיון שהתקיים בפנינו, במועד הדיון הנ"ל, עדיין נותרה בעיה של חוב למס רכוש על המגרש, שהמערער הביע בדיון שהתקיים בפנינו תקווה כי החברה הקבלנית תפתור אותה בתוך זמן קצר. 13.2 המערער ביקש להגיש בדיון שהתקיים בפנינו מסמכים בהתייחס לשתי תלונות נוספות שהוגשו כנגדו ע"י שני רוכשי דירות אחרות באותו בנין שענינן אי ביצוע העברת הרישום. 13.3 מדובר במסמכים שמועדם הוא לאחר הדיון בפני ביה"ד המשמעתי המחוזי בתיק זה. 13.4 בין מסמכים אלו מצויה עמדת הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין מחוז תל-אביב והמרכז לגבי שתי תלונות אלו: 13.4.1 לגבי תלונה אחת, בה התלוננה המתלוננת על אי רישום במשך 11 שנה, החליט הועד המחוזי, על פי מכתב מיום 26.6.07 , לאחר קבלת מכתב הסברים מהמערער, בהעדר תשובה של המתלוננת למכתב שנשלח אליה, ועל סמך החומר שהיה בפניו, כי לא מצא בהתנהגות המערער עבירה על האתיקה המקצועית, והחליט לגנוז את התלונה הנ"ל.
פסק דין |31/12/2006 |בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין – ארצי
ע"א 37/86-1. משה לוי נגד 1. יצחק יחזקאל שרמן
שמות השופטים: א ברקש לוין,ד לוין
עורך דין ערך חוזה בין מוכרים לבין קונים, ששניהם היו לקוחותיו. עורך הדין לא דאג שתיכנס לחוזה תנייה אשר תבטיח את הקונים מפני הפרת התחייבותם של המוכרים כלפיהם. עורך הדין טען כי זה היה רצון הלקוחות, והחוזה משקף את כל אשר הסכימו ביניהם, ואין לו לעורך דין לעשות חוזים במקומם או להכתיב להם הסכם שלא הסכימו לו. לכך התייחסנו בעל"ע 2/80 פלוני נ. הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין תל אביב יפו פ"ד לד(4) 707) וקבענו הלכה לאמור: "חייב עורך הדין להכין ללקוחות שלו חוזה אשר יבטיח את זכויותיהם על הצד המועיל ביותר; ואם לאחר שהכין להם חוזה כאמור, יסרבו הם לחתום על תנייה זו או אחרת, גם לאחר שעורך הדין הסביר להם את משמעותה ונחיצותה, רק אז ייתכן שיצא עורך הדין ידי חובתו כלפיהם, אף אם התנייה תימחק מן החוזה". (שם, בע' 708). עורך דין הורשע בבתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין בעבירות משמעת בשל הפרת החובה לפעול לטובת הלקוח בנאמנות ובמסירות. העבירות התבטאו בכך שלא גילה קיומה של משכנתה על דירה שבגינה ערך חוזה מכר בשביל לקוח, והיה אמור לטפל ברישום ההעברה בפנקסי המקרקעין, ושלפני עריכת החוזה לא וידא אם קיימים עיקולים על הדירה. בעל"ע 7/73 הנ"ל נחלקו הדעות בין השופטים: בעוד שהשופט ברנזון והשופט אשר קבעו כי היה על עורך הדין לבדוק את הרישומים בפנקסי המקרקעין לפני עריכת חוזה המכר, סבר השופט (כתוארו אז) י. כהן, כי תוצאתה של פסיקה כעין זו תהיה "שבכל מקרה כשעורך דין עורך עבור לקוחו חוזה לקניית נכס, מחובתו לערוך בדיקה סמוך לפני עריכת החוזה, כדי לברר אם אין שעבודים או עיקולים על הנכס, במידה שניתן לעשות בדיקה כזו בפנקס המתנהל על פי דין" (עמ' 685).
פסק דין |09/09/190 |בית המשפט העליון
ת"א (נצרת) 52659-12-17- ודים סמולקין נגד עורך דין מיכאל קפלן
שמות השופטים: הבכירה שאדן נאשף אבו אחמד
במקרה זה, שני המתקשרים בעסקה שמים את יהבם על עורכי הדין המייצגים אותם בעסקה, כי אלה יבצעו הפעולות החיוניות להבטחת זכויותיו של הלקוח, כגון תשלום התמורה, בדיקת פרטי רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין ובמוסד מתאים אחר, לפי העניין (הוועדה לתכנון ובניה, מחלקת ההנדסה המתאימה, מינהל מקרקעי ישראל וכדומה), העברת זכויות נקיות לרוכש וביצוע הרישום של העברת הזכויות תוך זמן סביר. סטנדרט ההתנהגות הדרוש מעורך דין המייצג לקוח בעסקת מכר מקרקעין אינו כשל אדם סביר, אלא כשל "עורך דין סביר המטפל בעסקת מכר מקרקעין". משכך, עליו לפעול עבור לקוחו כאיש מקצוע מיומן וזהיר ולפעול לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות. על כן, חובת הרישום של העסקה על שמו של הקונה היא מאבני היסוד של חובת עורך הדין המייצג קונה כלפי לקוחו, בהעדר חריגים לכך. בהקשר זה יודגש, כי טענה לקיומן של נסיבות חריגות הנובעות מעצם טיבו של הנכס הרשום בספרי החברה המשכנת (להבדיל מטאבו), כלל לא נטענה ע"י הנתבע במקרה שלפנינו (ראו: ת"א (מח' מרכז) 33301-02-12 שרון כהן נ' עו"ד חנוך וסרצוג ( 23.10.14 )). 24. יפים לענייננו דבריו של כב' השופט עמית בע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נ ג דפרב לוי, ערן מאירי, צפריר ושות', עורכי דין בע"מ, פיסקה 2-3, ניתן ביום 16.9.2014 ): "בבוא בית המשפט לבחון תביעת רשלנות מקצועית כנגד עורך דין, יש להבחין בין ליווי בעסקה או בהכנת חוזה או צוואה, לבין ליווי בסכסוך משפטי או בהליכי משפט או מעין – משפט כמו בוררות, גישור, פשרה וכיו"ב ככלל, על עורך דין להבטיח את זכויות לקוחו בעסקה, על פי הוראות כל דין ועל פי המקובל, כגון רישום הערת אזהרה או רישום משכון, ועליו להכיר את דיני המס החלים על העסקה" (הדגשה הוספה – ש.
פסק דין |27/04/2021 |שלום – נצרת
ת"א (רחובות) 26533-07-20- אלון מליחי נגד ' דליה בשארי
שמות השופטים: ישראל פת
· ייפוי כח מאת יוסף מיום 2.7.14 , שבו זה ממנה את עורך הדין ואת השמאים משה ואורית פרחי לביצוע כל פעולה במקרקעין מטעמו. · מועד כריתת ההסכם הראשון ביום 15.7.14 . · מועד כריתת ההסכם בין בעלי הזכויות במקרקעין לבין המודד גטניו, ביום 18.8.14 . · מועד כריתת ההסכם השני ביום 14.1.15 . · הגשת בקשה לרישום המקרקעין על שמה של הנתבעת ע"י השמאי פרחי, מיום 17.2.15 (עפ"י נספח י' לכתב התביעה. מועד עריכת הפנייה הוא מיום 15.2.15 , אולם אישור ה"נתקבל" הוא מיום 17.2.15 ). בעניין זה אני מקבל את הערתו של המומחה שני, שלפיה, פעולה מעין זו לא מצדיקה העסקה או מעורבות של יועץ חיצוני, ואף עורך הדין (כמו גם כל עורך דין) היה יכול לבצעה. · פניית השמאי פרחי מיום 26.8.15 למח' משקי עזר ברמ"י לשם בדיקת המצב של המקרקעין. · פניית עורך הדין למרחב תל אביב והמרכז ברמ"י, מיום 1.2.16 , שלפיה הוא מבקש הנחיות לצורך ביצוע שינוי ייעוד וניצול המקרקעין. · פנייה נוספת באותו עניין, מיום 9.2.16 , לגב' תהילה מרמ"י. · פנייה נוספת באותו עניין לרמ"י, מיום 17.2.16 . · מענה של רמ"י, מיום 23.2.16 , ביחס לבקשה לשינוי ייעוד וניצול, מיום 1.2.16 , והודעה כי העניין נמצא בטיפול, שלאחריו יודיעו את עורך הדין דבר. · פנייה נוספת באותו עניין, מיום 21.3.16 , לאחר קבלת אישור רמ"י על קבלת הפניות הקודמות. · מענה של רמ"י מיום 13.4.16 , שבמסגרתו נמסר לעורך הדין כי המרחב נערך להכנת מתווה כולל של הסדרת נושא שכונת טירת שלום, שיובא להכרעת הנהלת רמ"י. · פנייה נוספת באותו עניין לרמ"י, מיום 4.5.16 .
פסק דין |01/10/2024 |שלום – רחובות
ת"א (תל אביב) 32508-07-11- אורן ד"ר נגד עורך דין יוסף (ספי) אופנהיים
שמות השופטים: גיא הימן
עורך-הדין של התובע (הקונה), בתורו, שיגר הודעה לצדדים שלישיים נגד עיריית תל אביב-יפו; נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה; נגד המפקח על רישום-מקרקעין; נגד אדריכלית, שאת שירותיה הוא שכר קודם לחתימה על הסכם-המכר ונגד עורך-דינו של המוכר. 2. בתאריך 31.8.2015 דחה בית-משפט זה (כבוד השופטת רונית פינצ'וק), בהסכמה, את תביעתו של התובע נגד המפקח על רישום-מקרקעין. ביום 8.10.2019 דחיתי אני, לבקשת-התובע, גם את תביעתו נגד עיריית תל אביב-יפו. עוד קודם לכן, ביום 30.1.2018 , מחקתי, לבקשתו של המודיע, את הודעתו נגד המפקח על רישום-מקרקעין. תביעתו הנגדית של המוכר נדחתה, בהסכמה, בפסק-דיני שמיום 3.5.2021 . מה שנותר, אפוא, להכרעה הם עיקריהן של התביעה ושל ההודעות לצדדים השלישיים, כמפורט להלן: א. טענותיו של התובע (הקונה) נגד בא-הכוח שייצג אותו בעסקה, עורך-הדין יוסף אופנהיים; ב. טענותיו של התובע נגד המוכר, מר יוסי מולה ז"ל אשר, למרבה הצער, הלך לעולמו קודם שהוגשו הסיכומים ובנעליו באה חליפתו, בתו, גב' רוני קדר; ג. טענותיו של עורך-הדין אופנהיים נגד האדריכלית מאירה מור, שאת שירותיה הוא שכר לשם עריכתן של בדיקות, קודם להיקשרות של לקוחו בהסכם-המכר; ד. טענותיו של עורך-הדין אופנהיים נגד עיריית תל אביב-יפו ונגד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, על שברשלנותן הן אפשרו את חוסר-ההתאמה בין הרישום במרשם-המקרקעין לבין השימוש המותר לפי היתר-הבנייה ואף יצרו מצג-שווא כאילו השימוש למגורים הוא מותר. 3 ה.
פסק דין |03/08/2021 |שלום – תל אביב
ת"פ (תל אביב) 35385-05-16- מדינת ישראל נגד גקסון יעקב זהבי
שמות השופטים: רועי פרי
המדובר במקרקעין בתל אביב בשווי ניכר, כאשר האחרים קושרים קשר עם הנאשמים, בתמורה להבטחת סכום כסף של 25,000 בגמר העסקה. הנאשם 1 מצטלם לשם הכנת תעודת הזהות המזויפת והנאשמים בעצמם או באמצעות אחר, מזייפים תעודה הנחזית להיות תעודת הזהות של בעל המקרקעין. נאשם 1 מתייצג בכזב לבעל המקרקעין, בפני המתלונן. ובמהלך הפגישה במשרד עורך הדין הירושלמי נחתם הסכם מכר, נרשמת הערת אזהרה על המקרקעין של הבעלים, כאשר המתלונן – הקונה התמים- משלם 300,000 . הנאשמים מקבלים תמורה עבור מעשיהם בהיקף של 5000 , כל אחד. העסקה כמעט והושלמה, וכבר נרשמה הערת אזהרה בלשכת המקרקעין. המדובר בניסיון לקבלת דבר במרמה, בנסיבות מחמירות, בהיקף של 2.8 מליון , בהינתן קשירת הקשר, מעשי הזיוף ושימוש בתעודת זהות מזויפת, תוך התחזות לאחר, וכן קבלה במרמה של סכום בסך של 300,000 מהמתלונן 1, כמקדמת בעבור מכירת המקרקעין. באישום השני, מסכת המרמה מתנהלת בהתאם לתוכנית הסדורה שבאישום הראשון. 9 קרקע נוספת בתל אביב, זיוף תעודת זהות עם תמונתו של נאשם 1, פגישה בבית קפה במעמד כל האחרים והנאשמים על מנת לדון בפרטי עסקת המרמה, התייצגות בכזב של נאשם 1 בפני מתווך מבת ים אשר למקרקעין, איתור קונה תמים, והתייצגות בכזב במשרד עורכי דין לבעל המקרקעין תוך שימוש בתעודת הזהות המזויפת. הנאשם 2 מסיע את הנאשם 1 למקום וממתין לו בסמוך. במהלך הפגישה נחתם הסכם מכר, המתלונן 2 מוסר מספר המחאות, בהיקף ניכר של מעל ל- 800,000 . לאור חשדו של המתלונן 2 מעורבת משטרת ישראל והיא עוצרת את הנאשמים במועד העסקה – 14.4.16 .
גזר דין |15/12/2019 |שלום – תל אביב
ת"א (תל אביב) 19515-04-24- כפיר בן עמ"י נגד ' למיר בעלי המלאכה בע"מ
שמות השופטים: עינת רביד
לטענת התובעים, כחלק מהתכתבות עם הנתבעת לגבי מחסן, הועבר להם לבקשתם בחודש מרץ 2024 תשריט, שערכה הנתבעת או מי מטעמה לצורך רישום הבית המשותף, אותו ניסתה הנתבעת לאשר, שאינו כולל את מלוא שטח החצר שנמכרה להם לפי הסכם המכר ונספחיו. 8. כנספח 4 לתביעה צורף מכתב מחודש אוקטובר 2023 ממנהל פיקוח בנייה בעיריית תל אביב לפיו חלק מהחצר שנמכרה לתובעים מוגדר כרכוש משותף. המכתב מעיריית תל אביב מתייחס לתא שטח ה', שהוא חלק מהחצר שלפי חוזה המכר יש להצמידה לדירת התובעים, בעוד שלפי המכתב ממנהל הפיקוח, הצמדה זו נוצרה בתחום הרכוש המשותף כפי שהוגדר בתקנה 27 לתקנות המקרקעין (רישום וניהול) תשע"ב-2011 (להלן: תקנה 27), ולכן לא תאושר לרישום. מכתב זה היה חייב להביא כבר אז לבדיקות מעמיקות של הנתבעת. 9. למרות שהתשריט נערך עוד בחודש אוגוסט 2023 בכל אותם חודשים שחלפו עד להגשת התביעה הנתבעת לא מצאה לנכון לפעול לתיקונו. 10. לאחר שמכתב עיריית תל אביב הועבר לידיעת התובעים, הם יידעו את משרד עורכי הדין שמטפל מטעם הנתבעת ברישום הבניין המשותף (להלן: עוה"ד לרישום) באמצעות דוא"ל 14.2.2024 . פנייה זו של התובעים הייתה אמורה להביא את הנתבעת לבדוק את הדברים ולפעול מיד לתיקונם של מסמכי רישום הבית המשותף ולעמידת הנתבעת בהתחייבויות בחוזה המכר. במקום זאת, התשובה שניתנה לתובעים הייתה "אני מציעה שתבהיר את הנושא מול העירייה, לטענתם יש להסדירו בהיתר ולחלופין לפרקו". המדובר בתשובה מתחמקת שאין בה שום התייחסות לטענת התובעים כי מדובר בשטחם הפרטי ולא בשטח משותף בנסיבות אלה נאלצו התובעים לפנות לייצוג משפטי. 11. ב- 31.3.2024 שלח ב"כ התובעים מכתב התראה לנתבעת במסגרתו נדרשה הנתבעת לפעול לתיקון מסמכי רישום הבית המשותף, להעביר את המסמכים המתוקנים לאישורם, לעצור את הליכי רישום הבית המשותף במתכונת הנוכחית, וכן למסור את התחייבותה לפעול בהתאם למבוקש במכתב, אחרת יאלצו התובעים לנקוט בצעדים המתחייבים למניעת הפגיעה בהם.
החלטה |15/10/2024 |מחוזי – תל אביב
ת"א (תל אביב) 45855-05-22- אומרק קורפורישן בע"מ נגד אריה רודיק
שמות השופטים: כרמלה האפט
החלטה בהמשך לפסק דין שניתן בתובענה שבנדון במועד היום, הינני ממנה את עו"ד אבי נתנאל ככונס נכסים (להלן:"כונס הנכסים") לפירוק השיתוף במקרקעין, כהגדרתם בפסק הדין שניתן בתובענה במועד היום (להלן: "המקרקעין") באמצעות רישום בית משותף. כונס הנכסים יהיה מוסמך לבצע את הפעולות הבאות: 1. לחתום ולהגיש ללשכת רישום המקרקעין, בשם כל בעלי הזכויות במקרקעין, על כל מסמך נדרש לצורך פירוק השיתוף באמצעות רישום בית משותף לרבות ומבלי למעט: בקשה לרישום בית משותף, צו בית משותף, תקנון, שטרות מכר, שטרות חכירה, ביטול חכירה, שטרות משכנתא, זיקות הנאה, הפקעה, בקשות לרישום הערות אזהרה וכל מסמך נדרש אחר. 2. לחתום ולהגיש למשרד האוצר אגף מיסוי מקרקעין כל מסמך נדרש לצורך רישום הבית המשותף לרבות ומבלי למעט, הסכם ייחוד חלקים, מסמכי הבית המשותף, מש"ח וכל מסמך נדרש אחר. 3. לחתום ולהגיש על כל מסמך נדרש לעיריית תל אביב – יפו ו/או לוועדה המקומית לצורך קבלת אישור עירייה לרישום הבית המשותף ולרישום זכויות כל בעלי הזכויות במקרקעין. 4. לרשום הערת אזהרה בדבר מינוי כונס הנכסים בקשר עם כל בעלי הזכויות במקרקעין. 5. לרשום הערה בדבר הימנעות מביצוע עסקה בקשר עם כל בעלי הזכויות במקרקעין, על מנת לאפשר לכונסי הנכסים לנהל מרשם במשרדם עד למועד רישום הבית המשותף, כך שכל בעלי הזכויות יהיו מחויבים לעדכן את כונסי הנכסים בכל העברת זכויות במקרקעין, עד למועד רישום הבית המשותף. 6. לשכור שירותי אדריכל להכנת תשריטי בית משותף. 7.
החלטה |18/02/2024 |שלום – תל אביב
ת"א (תל אביב) 4212-04-22- סבירם ליאור נגד ' אושרה קנצפולסקי
שמות השופטים: כרמלה האפט
אוריאן קנצפולסקי 3. אמור קנצפולסקי 4. הבנה אביטל החלטה בהמשך לפסק דין שניתן בתובענה שבנדון במועד היום, הינני ממנה את ב"כ הצדדים, עוה"ד דותן שני ושי צוקרמן ככונסי נכסים (להלן:"כונסי הנכסים") לפירוק השיתוף במקרקעין הידועים כגוש 6901 חלקה 117 ומצויים ברחוב פרנקפורט 8 בתל-אביב (להלן: "המקרקעין") באמצעות רישום בית משותף. כונסי הנכסים יהיו מוסמכים לבצע את הפעולות הבאות: 1. לחתום ולהגיש ללשכת רישום המקרקעין, בשם כל בעלי הזכויות במקרקעין, על כל מסמך נדרש לצורך פירוק השיתוף באמצעות רישום בית משותף לרבות ומבלי למעט: בקשה לרישום בית משותף, צו בית משותף, תקנון, שטרות מכר, שטרות חכירה, ביטול חכירה, שטרות משכנתא, זיקות הנאה, הפקעה, בקשות לרישום הערות אזהרה וכל מסמך נדרש אחר. 2. לחתום ולהגיש למשרד האוצר אגף מיסוי מקרקעין כל מסמך נדרש לצורך רישום הבית המשותף לרבות ומבלי למעט, הסכם ייחוד חלקים, מסמכי הבית המשותף, מש"ח וכל מסמך נדרש אחר. 3. לחתום ולהגיש על כל מסמך נדרש לעיריית תל אביב-יפו ו/או לוועדה המקומית לצורך קבלת אישור עירייה לרישום הבית המשותף ולרישום זכויות כל בעלי הזכויות במקרקעין. 4. לרשום הערת אזהרה בדבר מינוי כונס הנכסים בקשר עם כל בעלי הזכויות במקרקעין. 5. לרשום הערה בדבר הימנעות מביצוע עסקה בקשר עם כל בעלי הזכויות במקרקעין, על מנת לאפשר לכונסי הנכסים לנהל מרשם במשרדם עד למועד רישום הבית המשותף, כך שכל בעלי הזכויות יהיו מחויבים לעדכן את כונסי הנכסים בכל העברת זכויות במקרקעין, עד למועד רישום הבית המשותף. 6.
החלטה |03/08/2024 |שלום – תל אביב
ו"ע (חיפה) 23460-10-14- עופר יהודה בט נגד מנהל מיסוי מקרקעין חיפה
שמות השופטים: רון סוקול
משמע, רישום הדירה על שם הרוכש מהווה חלק מכלל התחייבויותיו של קבלן המוכר דירה. 19. הואיל והחברה הקבלנית התחייבה להעביר לעוררים את הבעלות בדירה, ובגדרה של התחייבות זו קיבלה על עצמה להשלים את הליכי הרישום של הדירה על שמם של העוררים, ברי שכל תשלום ששולם לצורך ביצוע ההתחייבות האמורה הינו תשלום עבור הממכר ומהווה חלק מהתמורה עבור הדירה. מכאן, שלפי עיקרון "צירוף כל התמורה", גם הסכום ששולם לעורך הדין הינו חלק מהתמורה עבור הדירה. נזכיר גם כי זהות עורך הדין נקבעה על ידי החברה הקבלנית ומבלי שניתנה לעוררים אפשרות לבחור עורך דין אחר. כן נזכיר כי התמורה שקיבל עורך הדין נקבעה על ידי המוכר ללא כל מעורבות של העוררים. גם בכך יש לחזק את המסקנה כי ביצוע הרישום היווה חלק מהתחייבויותיה של החברה הקבלנית. עוד נזכיר כי בסעיף 17.11 להסכם הרכישה נאמר מפורשות כי "הקונה מאשר כי עוה"ד מייצגים את החברה בעסקה מושא הסכם זה ואין הם מייצגים את הקונה,". אמרה זו ממשמעה כי הוסכם בין הצדדים כי עורכי הדין נותנים שירותים רק לחברה הקבלנית ואינם נותנים שירותים עצמאים לעוררים. מכאן כי גם הפעולות להשלמת הליכי הרישום ניתנו כשירות לחברה ולא לעוררים. 6 20. מודעים אנו לפסקי הדין השונים של ועדות הערר שבחלקם נקבעו הלכות שונות (ראו ו"ע 1093/07 יעקב נ' מנהל מס שבח תל-אביב (2/2/2009); ו"ע (תל אביב) 1029/09 ינאי נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב, (16/4/2012); ו"ע (מרכז) 17240-10-12 יחד הבונים יזום ובנייה בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין רחובות, (27/4/2015)). פסקי דין אלו אינם בגדר הלכה מחייבת. להיפך, בשניים מהמקרים, כאשר הוגש ערעור לבית המשפט העליון הושגו הסכמות לביטול פסקי הדין של ועדות הערר והרוכשים חויבו בתשלום מס הרכישה על השווי הכולל את ההוצאות המשפטיות (ראו ע"א 4532/03 מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב נ' יעקבס-ברק, (2/3/2011); ע"א 5259/12 מנהל מיסוי מקרקעין תל-אביב נ' ינאי, (2/8/2012)).
פסק דין |31/08/2015 |בימ"ש לעניינים מינהליים – חיפה
תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011
סעיף: 14. חתימת השטר בפני עורך דין ורישום העסקה
14. (א) התייצבו הצדדים לעסקה לפני עורך דין, יחתים אותם על שטר העסקה, ויאמת את חתימותיהם בחתימת ידו, לאחר שזיהה אותם והסביר להם את מהות העסקה שהם עומדים לבצע ואת התוצאות המשפטיות הנובעות ממנה, ולאחר ששוכנע שהדבר הובן כראוי ושהם חותמים מרצונם (בתקנה זו – אימות החתימות). (ב) נוסף על אימות החתימות, יאשר עורך דין, בכתב, כי בדק את הפרטים המופיעים בשטר העסקה והמסמכים שצורפו לו כאמור בתקנות 9 ו–10 (בתקנה זו – המסמכים) ומצאם מתאימים וראויים לעסקה המבוקשת; ואולם היו צדדים לעסקה מיוצגים בידי כמה עורכי דין רשאי כל עורך דין לאמת את חתימתו של צד לעסקה שהוא מייצג. (ג) נחתם שטר העסקה ואומת כאמור בתקנות משנה (א) ו–(ב), יצרף עורך הדין את השטר לבקשה ולשאר המסמכים, ויגישם לרשם סמוך לאחר מועד האימות. (ד) הוגש לרישום שטר העסקה שנחתם ואומת על פי תקנה זו, יבדוק הרשם את שטר העסקה והמסמכים שצורפו אליו, ויברר אם העסקה כשרה לרישום ואם הנתונים בפנקסים מאפשרים את רישומה. (ה) ראה הרשם כי הצדדים זכאים לבצע את העסקה וכי אין מניעה לביצועה ולרישומה, יאשר הרשם את העסקה ויעבירה לביקורת, ואם נמצאה כשרה לרישום, היא תירשם בפנקס. (ו) הרשם רשאי להתנות את הגשת שטר העסקה לרישום בקבלת תצלום תעודת הזהות או מסמך מזהה אחר, להנחת דעתו, של מי שהגיש את השטר לרישום ושל הצדדים לעסקה.
כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג עיסקאות בדירות), תשל"ז-1977
סעיף: 5. הייצוג מותר ברישום
5. (א) עורך-דין המייצג את הקבלן רשאי לטפל בביצוע רישום הרכישה ויפעל בענין זה תוך נאמנות לקבלן ולרוכש גם יחד. (ב) עורך-דין המייצג את הקבלן רשאי לקבל מן הרוכש את שכרו בעד הטיפול ברישום הרכישה.
חוק הסדרי משפט ומינהל (נוסח משולב), התש"ל-1970
סעיף: 5. שחרור מקרקעין
(ח) הודיע הזכאי, לפי סעיף זה, שהוא קונה את המקרקעין, רשאי בעל המקרקעין לדרוש ממנו בכתב שיפקיד את מחיר המקרקעין או החלק בידי הרשם של לשכת רישום המקרקעין תוך ששה חדשים מיום המצאת הדרישה; לא הופקד תוך אותו מועד, בטלה הקניה; הופקד תוך המועד האמור, ירשום הרשם את המקרקעין, או את החלק, אחרי ביצוע ההפרדה, על שם הזכאי בד בבד עם תשלום הפקדון לידי המוכר. (ט) באין הסכם בין בעל המקרקעין לבין הזכאי על מחיר המקרקעין או החלק, יכריע בית המשפט; בחישוב התקופה של ששה חדשים להפקדת המחיר לא תבוא במנין התקופה שבה היתה עומדת ותלויה בבית המשפט תביעה לקביעת המחיר, עד שפסק-דינו של בית המשפט נעשה חלוט. (י) מקרקעין שהיו לנכסי המדינה לפי סעיף קטן (ד), יחושבו הפיצויים בעדם לפי שוויים ביום תחילתו של צו החלת המשפט, או ביום כ"ט באב התשכ"ח (23 באוגוסט 1968), הכל לפי המאוחר; ואם נתמלאו במקרקעין התנאים המפורטים בפיסקה (2) לסעיף קטן (ד) – לא יבוא בחשבון הפיצויים שוויים של הבנין או המיתקן או ההשבחה עקב העבודות שמדובר בהם באותה פיסקה.
תקנות הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה) (דיור בהישג יד להשכרה), התשע"ה-2015
סעיף: 12. רישום הערה בפנקסי המקרקעין וברשות מקרקעי ישראל
12. (א) אם זכות הבעלות או החכירה לדורות בחלקה, שעל כולה או על חלק ממנה חלות הוראות תקנות אלה, רשומה בפנקסי המקרקעין, יחולו הוראות אלה: (1) מיום מתן היתר מכוח תכנית, עד תום התקופה הקבועה בתקנה 2, כל עסקה במקרקעין, ביחידות הדיור המיועדות לשכירות בהישג יד להשכרה, טעונה אישור של המנהל; (2) לא ייתן המנהל אישור לעסקה במקרקעין, אלא אם כן מצא שהעסקה אינה סותרת את הוראות תקנות אלה; (3) תנאי להיתר מכוח תכנית שייעדה קרקע לדיור בהישג יד להשכרה יהיה רישום הערה בפנקסי המקרקעין בדבר הצורך באישור המנהל לעסקה במקרקעין; (4) תמה התקופה הקבועה בתקנה 2, ייתן המנהל לבעלים אישור כי אין עוד צורך באישורו לעסקה במקרקעין וכי ניתן למחוק את ההערה מפנקסי המקרקעין; (5) בתקנה זו, "עסקה” – למעט משכנתה ועסקה בין בעלים לזוכה לפי תקנות אלה. (ב) לא היו זכויות החכירה לדורות בקרקע שהיא מקרקעי ישראל שתקנות אלה חלות עליה רשומות בפנקסי המקרקעין, יחולו הוראות סעיף 7 לתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה לעניין רישום והעברת זכויות, בשינויים המחויבים. (ג) לבקשת בעל זכות בחלקה כאמור בסעיף קטן (א), רשם המקרקעין ימחק את ההערה שנרשמה לפי סעיף קטן (א), ובלבד שבעל הזכות המציא לרשם המקרקעין אישור מאת המנהל לכך שתמה תקופת ההעמדה לשכירות לפי תקנה 2. (ד) לבקשת בעל זכות כאמור בסעיף קטן (ב), רשות מקרקעי ישראל תאשר כי לא נדרשים עוד אישורים כאמור בסעיף 7 לתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, ובלבד שבעל הזכות המציא לרשות מקרקעי ישראל אישור מאת המנהל לכך שתמה תקופת ההעמדה לשכירות לפי תקנה 2.
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)
סעיף: 7. ניהול משא ומתן עם מציעים במכרז
7. (א) התקשרות משרד בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, יכול שתיעשה באמצעות ניהול משא ומתן עם המתמודדים במכרז שהצעותיהם נמצאו מתאימות, אם היא אחת מאלה: (1) התקשרות לביצוע מיזם בעל מורכבות טכנולוגית מיוחדת, או מיזם הדורש איתנות פיננסית משמעותית; (2) התקשרות לביצוע מיזם משולב של בניה ועיסקה לרכישת זכויות במקרקעין; (3) התקשרות המנויה בפסקאות (6) ו-(7) בתקנה 4; (4) התקשרות המנויה בפסקאות (14), או (14א) בתקנה 3; (5) התקשרות לרכישת זכות במקרקעין לשימושו של המשרד; (6) התקשרות המנויה בתקנה 5(א); (7) התקשרות לרכישת טובין או שירותים בעלי תכונות מיוחדות ואפיונים בלתי נפוצים , לרבות ציוד רפואי, תרופות, נסיובים או תרכיבים, עסקה שעניינה ביטוח ועסקה שעניינה פרסום או יחסי ציבור בעלי תכונות ואפיונים כאמור; (ב) החלטת ועדת המכרזים בדבר ניהול משא ומתן לרבות האפשרות שלא לנהל משא ומתן לפי תקנת משנה (ה), טעונה הודעה במסמכי המכרז, ובמכרז פומבי – גם פרסום בהודעה על עריכת המכרז הפומבי , כאמור בתקנה 15 (ג) ועדת המכרזים תנהל מכרז לפי תקנה זו, כך: (1) ועדת המכרזים תקבע את קבוצת המציעים הסופית; (2) ועדת המכרזים תנהל משא ומתן עם כל מציע מקבוצת המציעים הסופית, תוך הקפדה על מתן הזדמנות הוגנת לכל המציעים שעמם מנוהל המשא ומתן כמפורט להלן: (א) בדרך שתבטיח רישום פרוטוקול אשר ישקף את תוכנו של המשא מתן; (ב) בנוכחות היועץ המשפטי שהוא חבר הוועדה או נציגו; (ג) בלא שיהיה מגע כלשהו בין חבר ועדת המכרזים או מי מטעמו לבין מי מהמציעים אלא בדרך של משא ומתן מתועד; (3) כל פעולה שנעשתה במסגרת המשא ומתן, לרבות הפנייה למציע, חילופי הדברים והמסמכים ותוכנו של המשא ומתן, יירשמו בפרוטוקול; (4) בסיום המשא
חוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), התשע"ז-2017
סעיף: 8. תוקפה של עסקת התחדשות עירונית
8. 2 (א) נחתמה עסקה ראשונה לפי תכנית החיזוק או עסקת פינוי ובינוי ראשונה עם בעל דירה בבית המשותף ולא התקשר היזם עם הרוב הנדרש מבין בעלי הדירות בעסקה כאמור בתוך שלוש שנים – לעניין עסקה לפי תכנית החיזוק, או חמש שנים – לעניין עסקת פינוי ובינוי, רשאים רוב בעלי הדירות בבית המשותף, אף אם אינם צד לעסקה, להודיע ליזם בכתב כי הם אינם מעוניינים בעסקה, ומשהודיעו כאמור, רשאים בעלי הדירות שהתקשרו בעסקה לבטלה בלי שיראו אותם כמי שהפרו את ההתקשרות עם היזם, והיזם יהיה זכאי לתשלום בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב) בלבד; היתה העסקה מותנית בתנאי מתלה לעניין התקשרות עם הרוב הנדרש מבין בעלי הדירות, יראו את התנאי כאילו לא התקיים במועדים האמורים; לעניין זה, "הרוב הנדרש מבין בעלי הדירות" – כל אחד מאלה: (1) לעניין עסקת פינוי ובינוי – רוב של שני שלישים מבין בעלי הדירות בבית המשותף; (2) לעניין עסקה לפי תכנית החיזוק – השיעור הנדרש לפי סעיף 4 לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), או הרוב המאפשר פנייה למפקח לפי הוראות סעיף 5 או 5א לחוק האמור, והכול לפי העניין. (ב) שר המשפטים, בהסכמת שר הבינוי והשיכון, יקבע הוראות לעניין תשלום ליזם שעסקה עמו בוטלה לפי הוראות סעיף קטן (א), בהתאם לשלבי התקדמותו בעסקה עד מועד ביטולה.
תקנות המתווכים במקרקעין (אתיקה וחובות מקצועיות), התשפ"ד-2024
סעיף: 17. ייצוג של יותר מצד אחד לעסקת המקרקעין
17. מתווך במקרקעין אשר מעניק שירותי תיווך במקרקעין ליותר מצד אחד בעסקת מקרקעין מסוימת, ינהג בדרך המפורטת להלן: (א) הוא יידע מראש ובכתב את כל לקוחותיו בעסקת המקרקעין המסוימת על כך שהוא מעניק את שירותיו ליותר מצד אחד בעסקת המקרקעין; (ב) הוא יתעד בכתב את כל ההצעות שהועברו באמצעותו לצדדים שלהם הוא מעניק שירותי תיווך באשר לעסקה במקרקעין.
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)
סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין
(16) הענקת זכויות חכירה במקרקעין לנכה צה"ל, לשם הפעלת תחנת דלק, לפי המלצת אגף השיקום במשרד הבטחון; (17) הענקת זכויות במקרקעין לבתי תפילה או למקוואות; הענקה כאמור תיעשה לפי מבחנים שוויוניים שתקבע הרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין לפי צרכי התושבים, והיא טעונה אישור היועץ המשפטי של הרשות המקומית; (17א ) הענקת זכויות במקרקעין למוסד הפועל שלא למטרות רווח, אשר בידיו רשיון לפי סעיף 15(א)(3) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971 ((להלן – רשיון), או שיש בידיו אישור מן השר לעניני דתות שבכוונתו ליתן לו רשיון בכפוף להענקת זכויות כאמור והכל לצורך פעילותו בהתאם לרשיון; (18) הענקת זכויות במקרקעין לבניה למגורים לנכה צה"ל קשה, לפי המלצת אגף השיקום במשרד הבטחון, ולאחר שהרשות המוסמכת באגף השיקום בדקה ואישרה זכאות למתן ההמלצה; (19) הענקת זכויות במקרקעין לבניה למגורים באזורים כפריים לתושבי אותו מקום וכן הענקת זכויות במקרקעין לבניה למגורים בישובי קו עימות, לתושבי אותו מקום אשר יתחיבו לגור במקום בפועל, חמש שנים נוספות לפחות; לענין זה, "ישוב קו עימות" – ישוב הנמצא בקו קדמי במרחק של עשרה ק"מ או פחות מקו הגבול הבין-לאומי עם סוריה או עם לבנון; (20) הענקת זכויות בניה למגורים לבדואים בישובי הבדואים; (21) הענקת זכויות במקרקעין כנגד ויתור על זכויות במקרקעין; (22) הענקת זכויות במקרקעין שלגביהם נתקיימו לפחות שני מכרזים פומביים, שתנאיהם, פרט למחיר המזערי הנדרש, זהים, שביניהם לא חלפה יותר משנה וטרם חלפו תשעה חדשים מיום פרסום האחרון שבהם, ולא הוגשו בהם הצעות העומדות בתנאי המכרז; הענקת הזכויות תיעשה בתנאים שנקבעו במכרזים האמורים ובמחיר שיקבע השמאי הממשלתי; (23) הענקת זכויות במקרקעין למי שזכה במכרז
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ואילך – ראו הערת הבהרה)
סעיף: 7. ניהול משא ומתן עם מציעים במכרז
7. (א) התקשרות משרד בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, יכול שתיעשה באמצעות ניהול משא ומתן עם המתמודדים במכרז שהצעותיהם נמצאו מתאימות, אם היא אחת מאלה: (1) התקשרות לביצוע מיזם בעל מורכבות טכנולוגית מיוחדת, או מיזם הדורש איתנות פיננסית משמעותית; (2) התקשרות לביצוע מיזם משולב של בניה ועיסקה לרכישת זכויות במקרקעין; (3) התקשרות המנויה בפסקאות (6) ו-(7) בתקנה 4; (4) התקשרות המנויה בפסקאות (14), או (14א) בתקנה 3; (5) התקשרות לרכישת זכות במקרקעין לשימושו של המשרד; (6) התקשרות המנויה בתקנה 5(א); (7) התקשרות לרכישת טובין בעלי תכונות מיוחדות ואפיונים בלתי נפוצים, לרבות ציוד רפואי, תרופות, נסיובים או תרכיבים, עסקה שעניינה ביטוח ועסקה שעניינה פרסום או יחסי ציבור בעלי תכונות ואפיונים כאמור; (ב) החלטת ועדת המכרזים בדבר ניהול משא ומתן לרבות האפשרות שלא לנהל משא ומתן לפי תקנת משנה (ה), טעונה הודעה במסמכי המכרז, ובמכרז פומבי – גם פרסום בהודעה על עריכת המכרז הפומבי, כאמור בתקנה 15 (ג) ועדת המכרזים תנהל מכרז לפי תקנה זו, כך: (1) ועדת המכרזים תקבע את קבוצת המציעים הסופית; (2) ועדת המכרזים תנהל משא ומתן עם כל מציע מקבוצת המציעים הסופית, תוך הקפדה על מתן הזדמנות הוגנת לכל המציעים שעמם מנוהל המשא ומתן כמפורט להלן: (א) בדרך שתבטיח רישום פרוטוקול אשר ישקף את תוכנו של המשא מתן; (ב) בנוכחות היועץ המשפטי שהוא חבר הוועדה או נציגו; (ג) בלא שיהיה מגע כלשהו בין חבר ועדת המכרזים או מי מטעמו לבין מי מהמציעים אלא בדרך של משא ומתן מתועד; (3) כל פעולה שנעשתה במסגרת המשא ומתן, לרבות הפנייה למציע, חילופי הדברים והמסמכים ותוכנו של המשא ומתן, יירשמו בפרוטוקול; (4) בסיום המשא
תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011
סעיף: 67. הוראות כלליות
67. (א) היו המקרקעין שמבוצעת בהם פעולת תכנון או חלוקה החדשה, לפי העניין, מוחכרים או משועבדים במשכנתה או בזיקת הנאה או בזכות קדימה, או כפופים להערה שנרשמה, יפרט הרשם את הפרטים בדבר רישומן של זכויות או הערות כאמור בחלקה או בחלקות שייווצרו לאחר רישום פעולת התכנון או החלוקה החדשה, לפי העניין. (ב) היו המקרקעין שמבוצעת בהם פעולת התכנון או החלוקה החדשה, לפי העניין, רשומים בפנקס הבתים המשותפים, יפרט מפקח את הפרטים בדבר רישומו או תיקונו של צו הרישום בפנקס הבתים המשותפים, והוא רשאי להורות על הגשת תשריט מתוקן של הבית המשותף, בחלקה או בחלקות שייווצרו לאחר רישום פעולת התכנון או החלוקה החדשה, לפי העניין. (ג) הוקצו מקרקעין לפי טבלת הקצאה ואיזון, לפי טבלת הקצאה, או בהתאם לפעולת התכנון, לפי העניין, וקודם לרישום פעולת התכנון או החלוקה החדשה הועברה לאחר הבעלות בהם, כולה או חלקה, ונרשמה בפנקסי המקרקעין, יבוא הבעלים הרשום בפנקסי המקרקעין במקום הבעלים הרשום בטבלאות האמורות, והחלוקה החדשה תירשם בהתאם, וכפי שיורה הרשם. (ד) בכפוף להוראות סימן זה, משראה רשם כי הומצאו כל המסמכים הדרושים לרישום פעולת התכנון או החלוקה החדשה, וכי אין מניעה לרישומה, ירשום את פעולת התכנון או החלוקה החדשה כפי שאושרה.
כל הזכויות שמורות ©
