כל הזכויות שמורות ©
בחירת עורך דין מסחרי מיומן בתל אביב היא החלטה קריטית עבור כל עסק או יזם. בשוק התחרותי של היום, ליווי משפטי מקצועי עשוי להיות ההבדל בין הצלחה לכישלון עסקי. מאמר זה מציג ניתוח מעמיק של השיקולים המשפטיים והמעשיים בבחירת עורך דין מסחרי בתל אביב, תוך התבססות על פסיקה עדכנית והנחיות מקצועיות.
הפסיקה הישראלית קבעה מספר עקרונות מנחים באשר לחובות המוטלות על עורכי דין בתחום המסחרי. אלה מהווים את אבני היסוד שעליהן יש להעריך את התאמתו של עורך דין לצרכים העסקיים שלכם.
בתיק ע"א 3640/22 – עורך דין יורם ל. כהן נגד רבקה בוכמן (ניתן ב-1.9.2024), קבע בית המשפט העליון כי:
"ברי כי במקרה זה דוד זקוק להגנה פחותה מצד מערכת המשפט, וקיים סיכוי שהתערבות בית המשפט בהסכם שבינו לבין ראובן עלולה לפגוע בו יותר מאשר להועיל לו… כך, למשל, בכללי לשכת עורכי הדין האמריקאית… נקבע כי: על פי כללי לשכת עורכי הדין האמריקאית, לעורך דין אסור לכרות עסקה מסחרית עם לקוחו, אלא בתנאי שהעסקה הוגנת וסבירה מנקודת מבטו של הלקוח; כי ניתן גילוי מלא מטעם עורך הדין באשר לתנאי העסקה באופן המובן ללקוח"
פסיקה זו מדגישה את חשיבות השקיפות והגילוי המלא ביחסים שבין עורך הדין ללקוח, במיוחד בהקשרים מסחריים.
בתיק תא (תל אביב) 22673-04 – דר אברהם ציון נגד טביב ירון (ניתן ב-6.4.2008), קבע בית המשפט:
"התובע לא נהג בתום לב כלפי הנתבעים בכך שלא הודיע להם מראש על העלות הצפויה של העבודה המשפטית"
פסיקה זו מבהירה את חובת השקיפות של עורך הדין בנוגע לעלויות הצפויות ולשכר הטרחה, כחלק מחובת תום הלב.
בתיק בפ (חיפה) 12/17 – לשכת עורכי הדין – ועדת האתיקה מחוז חיפה נגד עו״ד דקואר אליאס (ניתן ב-12.10.2018), נקבע:
"אמון מלא בין עורך דין לבין לקוחו הוא נשמת אפו של המקצוע, וקשה להעלות על הדעת כיצד ניתן לקיים יחסי אמון של עורך דין לקוח בלעדיהם, זאת ועוד עורכי דין אמורים להצטייר בפני הציבור כבעלי רמה מוסרית גבוהה"
עורך דין מסחרי מוביל בתל אביב חייב להציג:
בתיק בדמ (תל אביב) 101/98 – הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נגד עורך דין פלוני (ניתן ב-8.2.1999), קבע בית הדין המשמעתי:
"אין ספק מלפני בית הדין כי הנאשם עבר על כלל 3… ברי כי הספסל בכניסה לבית המשפט בתל-אביב אינו תחליף למשרד ראוי של עו"ד"
פסיקה זו מדגישה את חשיבות קיומה של תשתית משרדית הולמת, הכוללת:
עורך דין מסחרי איכותי בתל אביב יציע:
בעולם העסקי המהיר של תל אביב, חשוב שעורך הדין יהיה:
בחינת המוניטין צריכה לכלול:
טרם פנייה לעורך דין, מומלץ לבצע:
במהלך הפגישה הראשונית, חשוב לברר:
בדקו את:
אם אפשרי, בקשו:
תל אביב, כמרכז העסקים של ישראל, מציעה יתרונות ייחודיים בבחירת עורך דין מסחרי:
לצד היתרונות, חשוב להיות מודעים לאתגרים אפשריים:
בחירת עורך דין מסחרי בתל אביב דורשת בחינה מעמיקה של מספר היבטים מקצועיים ואתיים. המסגרת המשפטית בישראל מדגישה את חובות האמון, המקצועיות והשקיפות החלות על עורכי דין בתחום המסחרי.
חשוב להתמקד בניסיון הספציפי בתחום העיסוק שלכם, ביכולת המקצועית המוכחת ובמוניטין של עורך הדין, תוך הקפדה על שקיפות בתנאי ההתקשרות ובשכר הטרחה. יש לוודא קיומה של תשתית משרדית ראויה והתנהלות אתית ומקצועית.
תהליך בחירה מושכל, המתבסס על הקריטריונים והשלבים שפורטו במאמר זה, יסייע לכם למצוא את עורך הדין המסחרי האופטימלי לצרכיכם בתל אביב, ויתרום להצלחת המיזמים העסקיים שלכם בטווח הקצר והארוך.
בעוד שהמונחים לעתים משמשים לסירוגין, עורך דין מסחרי מתמחה בעיקר בהיבטים של מסחר, עסקאות וחוזים, בעוד עורך דין עסקי עשוי לכסות תחומים רחבים יותר כגון דיני תאגידים, מיסוי ועוד.
התשובה תלויה בצרכים הספציפיים שלכם. משרד גדול מציע מגוון רחב של התמחויות תחת קורת גג אחת, בעוד משרד בוטיק עשוי להציע מומחיות עמוקה יותר בתחום ספציפי ויחס אישי יותר.
העלויות משתנות בהתאם לניסיון, מוניטין ומורכבות התיק. התעריפים נעים בין 400-1,500 ₪ לשעת עבודה, כאשר עסקאות מורכבות עשויות להיות מתומחרות כאחוז מערך העסקה.
מומלץ להתייעץ עם עורך דין מסחרי תל אביב בשלבים מוקדמים של כל מיזם עסקי, לפני חתימה על הסכמים משמעותיים, בעת התמודדות עם סכסוכים מסחריים, או כאשר מתכננים שינויים מבניים בעסק.
ת"א (תל אביב) 22673-04- ד"ר אברהם ציון נגד 1 . טביב ירון
שמות השופטים: חנה ינון
1. זוהי תובענה על סך של 102,930 אשר הגיש התובע, עורך דין במקצועו, כנגד לקוחותיו בגין טענה לאי תשלום שכר טרחה רקע עובדתי 2. התובע הינו עורך דין במקצועו המתמחה, בין השאר, בנושא הדין המוניציפלי. 3. הנתבעים הינם בני זוג ששכרו שרותיו המקצועיים בשנת 2001 במטרה לפעול בפני עיריית תל – אביב למתן היתר בנייה להרחבת דירת מגוריהם. 4. הנתבעים חתמו על הסכם שכר טרחה, ברם, התובע גורס כי שכרו לא שולם לו במלואו על פי השגיו המשפטיים ועל פי החוזה. 5. הנתבעים גורסים כי דרישות התובע מוגזמות הן, וכי כל ששילמו בעבר מכסה היקף העבודה שהושקעה. 6. כן הגישו הנתבעים תביעה שכנגד על סך של 60,000 במסגרתה דורשים הם החזר דמי שכר טרחה מתוך הסכום הכולל ששלמו בסך של כ – 160,000 , בסברם שהנתבע שכנגד השית עליהם תשלומי שכר טרחה מופרזים. דיון 7. התובע העיד בתצהירו ת/3 כי ביום 8.5.01 נחתם הסכם שכר טרחה שזה לשונו: "2. הלקוח ישלם לד"ר ציון שכר טרחה לפי שעות עבודה שבוצעו במשרדו או ע"י משרדו לפי התעריף של 533 לשעה, בתוספת מע"מ כפי שיעורו ביום התשלום. 3. שכר הטרחה יעודכן אחת לשלושה חדשים עפ"י מדד המחירים לצרכן או השער היציג של דולר ארה"ב ביום התשלום, לפי הגבוה מבין השניים. שכר הטרחה ישולם תוך 7 ימים מיום הדרישה עפ"י חשבון שימציא ד"ר ציון ללקוח. 4. לא יעביר הלקוח את הטיפול בעניין שהחל בו ד"ר ציון לעורך דין אחר אלא בהסכמה בכתב של ד"ר ציון. על בקשה של הלקוח להעביר הטיפול לעורך דין אחר יחול כלל 27 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) התשמ"ו 1986 כאילו נכללו הוראותיו בהסכם זה. 5. במקרה של אי תשלום שכר טרחה במועד, סכום שכה"ט יצבור ריבית פיגורים בשיעור הגבוה ביותר שיהיה נהוג בבנק לאומי לישראל לגבי יתרות חובה בחשבונות חוזרים דביטוריים שלא סולקו לבנק עם דרישה.
פסק דין |05/04/2008 |שלום – תל אביב
ע"א 3640/22- עורך דין יורם ל. כהן נגד ' רבקה בוכמן
שמות השופטים: דוד מינץ,יחיאל כשר,רות רונן
ברי כי במקרה זה דוד זקוק להגנה פחותה מצד מערכת המשפט, וקיים סיכוי שהתערבות בית המשפט בהסכם שבינו לבין ראובן עלולה לפגוע בו יותר מאשר להועיל לו. 50. ואכן, שיטות משפט בהן קיימת אסדרה מפורשת למצבים בהם עורך דין נקשר בעסקה מסחרית עם לקוחו, לא קבעו איסור קטגורי על כריתת עסקאות מהסוג האמור, אלא הציבו כללים שאינם כה שונים מאלו עליהם עמדתי לעיל ביחס לכל הסכם שכריתתו, תוכנו או מטרתו, עומדים בסתירה לחובת האמון שחב עורך הדין ללקוחו. כך, למשל, בכללי לשכת עורכי הדין האמריקאית (aba model rules of professional conduct (2024); להלן: כללי לשכת עורכי הדין האמריקאית), נקבע בכלל 1.8(a) כי: "a lawyer shall not enter into a business transaction with a client or knowingly acquire an ownership, possessory, security or other pecuniary interest adverse to a client unless: (1) the transaction and terms on which the lawyer acquires the interest are fair and reasonable to the client and are fully disclosed and transmitted in writing in a manner that can be reasonably understood by the client; (2) the client is advised in writing of the desirability of seeking and is given a reasonable opportunity to seek the advice of independent legal counsel on the transaction; and (3) the client gives informed consent, in a writing signed by the client, to the essential terms of the transaction and the lawyer's role in the transaction, including whether the lawyer is representing the client in the transaction". כלומר, על פי כללי לשכת עורכי הדין האמריקאית, לעורך דין אסור לכרות עסקה מסחרית עם לקוחו, אלא בתנאי שהעסקה הוגנת וסבירה מנקודת מבטו של הלקוח; כי ניתן גילוי מלא מטעם עורך הדין באשר לתנאי העסקה באופן המובן ללקוח; כי עורך הדין ייעץ ללקוח להיעזר בייעוץ נפרד ועצמאי ביחס לאותה עסקה; וכי מטעם הלקוח ניתנה הסכמה מיודעת, בכתב, באשר להתקשרות בעסקה וחלקו של עורך הדין בה (יוער כי כללי לשכת עורכי הדין האמריקאית אומצו באופן נרחב על ידי מרבית מדינת ארצות הברית-ראו נפתלי בן ציון, בה"ש 122).
פסק דין |31/08/2024 |בית המשפט העליון
בדמ (תל אביב) 101/98- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נגד ' עורך דין פלוני
שמות השופטים: משה וינברג,חיים קנת,חבד,אורנה ברנד,חבד
הנאשם נוהג לשבת בכניסה להיכל בית המשפט ולעסוק בעבודה כעורך דין, כאשר עבודה זו כוללת בעיקר חתימה ואישור תצהירים, אך כוללת גם הכנת בקשות ומתן ייעוץ משפטי, כאשר הללו נעשים על דלפקים שונים בהיכל בית המשפט. על עבודתו זו של הנאשם נוהג הנאשם גם לגבות כספים, במקום מושבו זה בבית המשפט, בפומבי, כאשר הנאשם בעצמו מתייחס לעבודתו כאל סחר-מכר, ומתאר זאת בסיכומיו כדלהלן : "ידע משפטית (צ"ל : משפטי) שלי היינו (צ"ל : הנו") סחורה שלי". הנאשם נותן שירותי עריכת דין מלאים מ"דלפקו אשר בבית המשפט" ומנהל את משרדו ממקום זה. 2.3 ניתוח התנהגות הנאשם ביחס לעבירה אין ספק מלפני בית הדין כי הנאשם עבר על כלל 3, ולו יפורש הכלל בצורה הנרחבת והמקלה ביותר שלו, ברי כי הספסל בכניסה לבית המשפט בתל-אביב אינו תחליף למשרד ראוי של עו"ד, כעולה מן הדינים החלים בעניין. אין לטעון חלילה, כי היכל בית המשפט אינו מקום מכובד, כמובן, אך פעילות משרדית וייעוץ, הנעשים בפרוזדורים ודלפקים ויהיו אף פרוזדורי ודלפקי המצויים בבית המשפט, אינה מכובדת. הנאשם יושב על דלפק ומשכיר שירותיו בפומבי לכל שיחפוץ, בנותנו ייעוץ משפטי, כעניין של מה בכך, ללא שימוש כלשהו בספריה משפטית ומבלי לערוך בדיקה מקיפה של החומר, דבר אשר כשלעצמו יוצר עבירה בהגדרה, בהיותו התנהגות שאינה הולמת עורך דין וביוצרו פגיעה בחובת הנאמנות שחב עורך הדין ללקוחו. על ייעוץ זה מקבל הנאשם מזומנים בו במקום, בעוברו מיידית ללקוח המשלם הבא בתור. התייחסות שכזו לחוק ולפסיקה, ולמקצוע עריכת הדין, הנה התייחסות המבזה את המקצוע ומוציאה שם רע לעורכי הדין ברמיזתה כי "כך עושות כולן" וכי התייחסות עורך הדין עצמו לעבודתו הינה כהתייחסות לדבר קל ערך ופשוט לאין ערוך, אשר ניתן לסיים תוך דקות מבלי להשקיע ריכוז מינימלי ומבלי לבדוק דבר, ואינה עומדת בכל קריטריון העשוי לשמש חריג לכלל 3, הקובע כי עורך דין יפגוש את לקוחו במשרדו.
גזר דין |08/02/1999 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביב
בפ (חיפה) 12/17- לשכת עורכי הדין- ועדת האתיקה מחוז חיפה נגד ' עו״ד דקואר אליאס
שמות השופטים: עו״ד ע בולדו אב״ד,עו״ד א חורי חב״ד,עו״ד ל מזור חב״ד
מעבר לכך, משהוכח, כי תיק הלקוח נלקח ללא רשות ע"י הלקוח ממשרד עוה"ד, אין כל מקום להרשיע את עוה"ד בעבירת משמעת כלשהי הנוגעת למתואר כ"פרשה הראשונה" בכתב הקובלנה. אשר לפרשה השניה והשלישית-אנו קובעים, כי התנהלות הנקבל היוותה רשלנות שעולה כדי עבירה משמעתית, ובל נשכח כי הרף הדרוש בפנינו אינו הרף הפלילי. אנו מגיעים למסקנה זו מעצם ניסוחו הרשלני של הסכם המכר, העדר התייחסות בו לכל סנקציה ו/או הליך דה פקטו להבטחת תשלומים, התנחלויות בסיסיות כתולדה מהעסקה ו/או מכל מהלך צפוי אחר ממנה ו/או מחפרתה, העדר פירוט חובות ו/או הבטחת תשלום מיסים והיטלים והעדר פירוט לגבי הנכס והסטטוס בו היה. התנהגות זו כה רשלנית, שעולה כדי אי הלימה של מקצוע עריכת הדין, ואי שמירה על כבודו. (וראה על"ע 1552/02 יורם ליאונלו נ. לשכת עורכי חדין-ועד מחוז תל אביב). רשלנות, ליקויים והתנהגויות כגון אלה שביצע הנקבל פוגעות פגיעה חמורה בשמם הטוב של עורכי הדין, במהימנותם, באמון שנותן בהם הציבור, ובמידת ההסתמכות שיכולים לקוחות מן הישוב ליתן בהם ולהם, לא בכדי נקבע רבות כי תופעות חמורות אלה יש לגדוע מן השורש, אמון מלא בין עורך דין לבין לקוחו הוא נשמת אפו של המקצוע, וקשה להעלות על הדעת כיצד ניתן לקיים יחסי אמון של עורך דין לקוח בלעדיהם, זאת ועוד עורכי דין אמורים להצטייר בפני הציבור כבעלי רמה מוסרית גבוהה, אמון מלא ודאגה לכלל האינטרסים במעלה הראשונה של יסודות עבודתו, לכן קשה מאוד שלא לקבוע כי סרח כגון זה אינו פוגע במישור הכללי ובהשלכה על כלל עורכי הדין. וידע לו עורך דין שאינו בקיא בתחום בו הוא מתעסק כי רמת הרשלנות יכולה לעלות כדי ביצוע עבירות משמעת ולא לסמוך ידו על יריעות ביטוחיות כאלה ו/או אחרות או לפעול במובן שלח לחמך.
הכרעת דין |11/10/2018 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – חיפה
בג"צ 4330/93-1. פריד גאנם נגד 1. לשכת עורכי הדין
שמות השופטים: א ברק,ג בך,ט שטרסברג כהן
הטעם לכך הוא בחוב כספי שחבה לו העותרת לטענתו. העותרת פנתה לוועד מחוז תל-אביב של לשכת עורכי הדין בבקשה לקבלת היתר להעסקת בא כוחה החדש. ועד המחוז השיב לעותרת כי הוא יתיר לה לפנות לכל עורך דין ובלבד שתחתום על הסכם בוררות והפקדת בטוחה בסך 17,000 דולר. אין ביכולתה של העותרת להיענות לדרישה זו. היא נותרה ללא ייצוג. מכאן פנייתה לבית משפט זה. המסגרת המשפטית 3. חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א1961- (להלן – חוק הלשכה) קובע את המסגרת הנורמטיבית לפעולתה של לשכת עורכי הדין. נקבע בו (בסעיף 109), בין השאר, כי המועצה הארצית של הלשכה רשאית, באישור שר המשפטים, להתקין כללים בכל עניין הנוגע לארגון הלשכה ופעולותיה, במידה שלא נקבעו הוראות בחוק הלשכה ובמידה שסמכות זו לא ניתנה בחוק הלשכה לשר המשפטים. בין שאר העניינים בהם הוסמכה המועצה הארצית להתקין כללים, מצויה סמכותה להתקין כללים של אתיקה מקצועית (סעיף 109(4)). בין כללים אלה מצוי כלל 27 הקובע: "קבלת עניין שבטיפולו של אחר 27. (א) לא יקבל עורך דין, ביודעין, עניין שהוא בטיפולו של עורך דין אחר אלא אם כן עורך הדין האחר הסכים לכך בכתב, ולא יסרב עורך הדין האחר ליתן הסכמתו כאמור אלא אם כן יש לו בקשר לאותו עניין תביעות או דרישות כספיות מאת הלקוח שעדיין לא נתמלאו, ואולם לא יסרב עורך הדין האחר ליתן הסכמתו אם התמלאו תנאים אלה: (1) הלקוח נתן ערובה מתאימה, לדעת הועד המחוזי או מי שהועד המחוזי הסמיכו לכך, להבטחת הדרישות הכספיות של עורך הדין; (2) הלקוח הסכים למסור את הנושא השנוי במחלוקת להכרעת הועד המחוזי או מי שהועד המחוזי הסמיכו לעניין זה. (ב) התמלאו התנאים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2), יתן הועד המחוזי היתר לעורך הדין האחר לטפל בעניינו של הלקוח".
פסק דין |12/10/1996 |בית המשפט העליון
ע"א 3640/22- עורך דין יורם ל. כהן נגד ' רבקה בוכמן
שמות השופטים: דוד מינץ,יחיאל כשר,רות רונן
את, בהתאם לכללים עליהם עמדתי לעיל ביחס להסכם העומד בסתירה לחובת האמון שחב עורך הדין ללקוחו (ראו פסקה 45 לעיל), ובהשראת הכללים הנ"ל מהמשפט המשווה (לתמיכה באימוץ הגישה הנוהגת ב-restatementלעניין עסקאות מסחריות בין עורך דין ללקוח, ראו: קלינג, בעמ' 108). הנני מציע אפוא לחבריי לקבוע כי הקווים הכלליים שינחו את בתי המשפט בבחינת תוקפה של התקשרות חוזית מסחרית בין עורכי דין לבין לקוחותיהם, יהיו כדלקמן: (-) מקום בו עורך דין מבקש לכרות הסכם עם לקוחו שעניינו עסקה מסחרית בין השניים, עליו ליתן ללקוחו גילוי מלא ביחס לכל המשתנים הנוגעים לעסקה זו. מלבד לפרטי העסקה גופם, גילוי זה צריך להתייחס גם לכך שעורך הדין הינו הצד שכנגד בעסקה או בעל אינטרס נוגד לאינטרס של הלקוח בה ומהותו המדויקת של אותו אינטרס. (-) ככל שניתן גילוי מלא כאמור, והלקוח מעוניין בעריכת העסקה, עורך הדין ייעץ ללקוח על זכותו להיעזר בייצוג משפטי עצמאי ונפרד לצורך עריכת העסקה ביניהם; ומקום בו הלקוח מוותר על היעזרות בייעוץ משפטי עצמאי ונפרד, מוטב שמתן הייעוץ ללקוח לעניין זכותו לייעוץ עצמאי ונפרד והחלטתו המודעת של הלקוח שלא לעשות כן, יבואו לידי ביטוי בכתב. (-) כאשר ניתנה הסכמתו של הלקוח להתקשר בהסכם המעגן עסקה מסחרית עם עורך דינו, נדרש כי תנאיה של העסקה יהיו סבירים והוגנים מנקודת מבטו של הלקוח. לצורך הקביעה כי תנאי העסקה עומדים בתנאי זו, ניתן להשוותם לתנאים המקובלים של עסקאות מסחריות דומות, בין צדדים מיודעים ומושכלים שאין ביניהם מערכת יחסים של עורך דין-לקוח. 52. ויודגש: הקווים הכלליים עליהם עמדתי דלעיל אינם בגדר הסדר חקיקתי אותו נדרש לקיים, כלשונו, כל עורך דין החפץ להתקשר בהסכם המעגן עסקה מסחרית בינו לבין לקוחו.
פסק דין |31/08/2024 |בית המשפט העליון
בג"צ 38379-12-24- פלונית נגד ' בית הדין השרעי לערעורים ירושלים
שמות השופטים: דוד מינץ,יוסף אלרון,גילה כנפי שטייניץ
החובה כלפי הלקוח מעוגנת בהוראת סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: חוק לשכת עורכי הדין), ולפיה: "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות"; וכן בכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן: כללי האתיקה) אשר מורה כי: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". בהגישו כתב טענות בדוי, עורך הדין חוטא לחובתו לייצג את לקוחו במסירות, הוא פוגם באמונו, ואף שולל ממנו את ההזדמנות לשטוח טענותיו על בסיס טיעון משפטי שריר וקיים. כבר לפני שנות דור, ועוד בטרם עוגנה חובה זו בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, עמד בית משפט זה בהרחבה על חשיבותה: "היחס שבין עורך-דין ללקוחו מיוסד על אמון בלי מצרים. הלקוח הוא לרוב הדיוט בענייני המקצוע, והוא סומך על עורך-הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כשרונו ויכלתו. חובתו של עורך-הדין היא, איפוא, לשרת את לקוחו בנאמנות ומסירות. הנאמנות ללקוח היא הדיברה הראשונה מן הדיברות שניתנו לעורכי הדין [. . . ] נאמנות זו היא רוח אפיו של המקצוע, היסוד עליו הוא בנוי. טול את מידת הנאמנות אשר הלקוח רוחש לפרקליטו ונטלת את נשמתו של המקצוע" (עמ"מ 9/55 עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י 1720, 1730 (1956). עוד לעניין זה, ראו: על"ע 9013/05 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב נ' עו"ד יורם, פסקה יא ( 3.9.2006 ); ע"א 3640/22 עו"ד כהן נ' בוכמן, פסקאות 39/38 ( 1.9.2024 )). 17. חובת הנאמנות של עורך הדין ללקוח היא אמנם 'הדיבר הראשון', אך כאמור, אין היא חובה יחידה.
פסק דין |22/02/2025 |בית המשפט העליון
ת"א (ראשון לציון) 69668-11-16- יהונתן חן נגד אהרון איטח
שמות השופטים: כרמית בן אליעזר
אולם – הלקוח לא הוזהר (ואף לא נטען לפניי כי הוזהר) – כי מאחר והחברה מאוגדת כחברה בע"מ, הרי שככל שלא יהיה באפשרותה להשיב לקונה את כספו, יכול והקונה ייוותר למעשה מול שוקת שבורה, בהעדר יכולת להיפרע מבעלי המניות. בהינתן כי הזכויות במקרקעין לא רשומות על שם החברה, ומשלא נעשתה בדיקה מינימלית לגבי פעילותה של החברה, נכסיה או כשרותה, הרי שלכל הפחות היה על עורך הדין להבהיר ללקוח את משמעות ההתקשרות מול חברה בע"מ בנסיבות אלו. 23. ההלכה הפסוקה קבעה, כי חובתו של עורך הדין לפעול במיומנות ובזהירות כלפי לקוחו, כאשר סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש הוא גבוה, והוא נבחן בעיניו של עורך דין זהיר, על בסיס מידע שניתן לייחס לעורך דין בקיא ומיומן. הפסיקה עמדה על כך שרמת זהירות זו היא גבוהה יותר מאשר בעלי מקצוע מיומנים אחרים. עוד נפסק, כי חובתו של עורך הדין להשתמש במיומנות מקצועית סבירה כדי לשמור על זכויות לקוחו, ועליו להזהיר את הלקוח ולהסביר לו את מכלול הסיכויים והסיכונים שבבחירתו. זכותו של הלקוח ליטול על עצמו סיכון שרווח והזדמנות בצידו, ואין עורך הדין חייב לשים עצמו אפוטרופוס עליו, ובלבד שעמד בחובתו להזהיר את הלקוח מפני הסיכונים כאמור. (לסקירת ההלכה בנושא ראו ע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נ ג דפרב, לוי, ערן, מאירי, צפריר ושות' עורכי דין בע"מ ( 16.9.14 ); להלן: "עניין קבוצת גיאות"). 15 בכלל זאת, נפסק, כי על עורך הדין לנסח את החוזה באופן שיבטיח את זכויות הלקוח על הצד המועיל ביותר (לשון בית המשפט העליון בעל"ע 2/80 פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל, תל אביב יפו, פ"ד לד(4), 707; ראו גם ע"א 554/87 מזור נ' אריאלי, פ"ד מה(1), 370; ראו אף תא 3301/02/12 כהן נ' וסרצוג ( 23.10.2014 ) שם פסק בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת עובדיה), כי עורך דין, אשר ייצג לקוחה בעסקת מכר, התרשל בכך שלא דרש נתונים לאימות היקף התשלומים הנדרשים לכיסוי המשכנתא, וכפועל יוצא מכך לא דאג לקיומן של בטוחות הולמות).
פסק דין |13/10/2018 |שלום – ראשון לציון
ת"א (תל אביב) 32508-07-11- אורן ד"ר נגד עורך דין יוסף (ספי) אופנהיים
שמות השופטים: גיא הימן
על כן, אפילו הנחתי מאליו קיומו של קשר סיבתי בין מאפייני-ההתנהלות של רשויות אלו לבין העובדה כי המידע הרלוונטי לא הגיע אל עורך-הדין אופנהיים, איני סבור כי גורמי-שלטון אלו אחראים לנזקו. בא-כוחו של המוכר לא הפר חובה מקצועית אחריותו של עורך-דין מייצג למי, שאיננו לקוחו 67. בע"א 2599/13 עו"ד הרמן נ' עלדור (פורסם באתר הרשות השופטת, 3.9.2015 ) מצה כבוד השופט צבי זילברטל לאמור: "חובת זהירות של עורך דין כלפי מי שאינו נמנה על קהל לקוחותיו הוכרה בפסיקה, אם כי לא הוצבו לה גדרים וגבולות ברורים, ולא הובהר היקף פרישתה" (שם, בפסקה 32 לפסק-דינו). "זוהי חובה אשר קשה להגדירה בצורה מדויקת וגורפת", נקבע בענין אחר (ע"א 2725/91 היינוביץ נ ג די, פ"ד מח(3) 92, 100 (1994)). 52 במקרים, שבהם לא נקשרו יחסים חוזיים בין עורך-הדין לבין הטוען לפגיעה וזאת, בדרך כלל, משום שלא נקשר בין השניים הסכם למתן שירותים משפטיים והנפגע לא ייפה את כוחו של עורך-הדין לפעול בשמו, יכלה טענה כלפי עורך-הדין לבסס את עצמה על עילה בנזיקין – כמעט לעולם: רשלנות – או על טענה להפרתה של החובה, חוצת-המשפט, לנהוג בתום-לב (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן הנ"ל, בעמ' 446; ת"א (שלום תל אביב-יפו) 50397-05-13 פנטהאוז רהיטים (ח. ע. ) (1991) בע"מ נ' ש. א. עובדיה בע"מ, מפסקה 41 לפסק-דיני (פורסם במאגרים, 18.5.2017 )). 68. בחינתן של עילות אלו מחייבת, ראשונה, הידרשות לאמות-מידה של התנהלות ולה יש לצפות ממי, שעיסוקו הוא עריכת-דין. הן הולכות אחר מאפיינים ראויים של מקצוע-המשפט – יושר, יושרה, שקדנות, בקיאות בדין, מסירות וכיוצא באלה.
פסק דין |03/08/2021 |שלום – תל אביב
עמלע (ירושלים) 9069-05-11- אמנון אברהמי, עורך דין נוטריון נגד הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין בישראל
שמות השופטים: משה דרורי
עורך הדין כמנסח הצוואה 171-182 יג.1 מי הוא הלקוח 171-176 יג.2 עריכת צוואה על ידי עורך דין ללקוח ולבן/בת זוגו 177-180 יג.1.2 היישום למקרה שבפניי 181 יג.3 חובות נוספים המוטלים על עו"ד מנסח הצוואה ותחולתם על המקרה שבפניי 182 יד. חובות עורך הדין, מנסח הצוואה, לאחר מות לקוחו, החתום על הצוואה 183-190 יד.1 חובות אתיות 183-188 יד.2 חובות בקשר לצוואה עצמה 189-190 טו. מינוי מנהל עזבון ומוציא לפועל של הצוואה 191-222 טו.1 כללי 191-192 טו.2 המשפט האנגלי 193-195 טו.3 המשפט העברי 196-198 טו.4 המשפט הישראלי – סעיף 81 לחוק הירושה 199-213 טו.5 הפעולות והמחדלים של עו"ד אברהמי במינוי מנהל העזבון 214-222 טז. ההליכים בבתי המשפט 223-257 טז.1 כללי 223-225 טז.2 בש"א 18164/02 – מחוזי תל אביב 224-230 טז.3 ניגוד האינטרסים 231-237 טז.4 בש"א 451/02 – מחוזי תל אביב 238-242 טז.5 בש"א 136/03 – מחוזי תל אביב 243-247 טז.6 רע"א 8047/03 – בית המשפט העליון 248-254 טז.7 ההליכים הנוספים בבית המשפט המחוזי בתל אביב 255-257 יז. מכירת הדירה ואי הדיווח על כך לבית המשפט 258-273 יז.1 הקובלנה 258 יז.2 הכרעת הדין בית הדין המשמעתי המחוזי 259 יז.3 פסק הדין של בית הדין המשמעתי הארצי 260 יז.4 דיון והכרעה 261-273 יח. פרשנות הצוואה 274-282 יט. סיום 283-286 א. כללי 1. בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין זיכה, מחמת הספק, את המערער, בשל עבירות של הפרת חובות עורך דין, ניגוד אינטרסים, והתנהגות שאינה הולמת עורך דין.
פסק דין |11/11/2012 |מחוזי – ירושלים
סע"ש (תל אביב) 24780-10-21- יוסף גרמאי נגד ' אלטמן בריאות שותפות כללית
שמות השופטים: מיכל נעים דיבנר
כך, כלל 2 לכללי האתיקה, קובע כי עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט; כלל 32 לכללי האתיקה קובע, שעורך הדין ישמור, בעמידתו לפני בית המשפט, על יחס כבוד לבית המשפט, תוך הגנה על זכויות לקוחו בהגינות, במסירות ותוך שמירה על כבוד המקצוע" [על"ע 4743/02 עו"ד שמחה ניר נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו, מיום 7.7.2005 , פסקה 10. ההדגשות הוספו, מ. נ. ד]. ובהמשך: "עורך הדין אמנם חייב בנאמנות ללקוח, אך בצד הנאמנות ללקוח הוא חייב לשמור על כבוד המקצוע, על יחס כבוד כלפי המשפט, ועל חובתו לסייע לבית המשפט לעשות משפט. ככלל, אין סתירה בין החובות. . . אולם, "פעמים מתחוללת התנגשות בין שתי החובות" (על"ע 7892/04 לעיל). בהתקיים התנגשות כזאת, "חובתו (ההיפותטית) של עורך דין כלפי מרשו וחובתו כלפי בית המשפט-חובתו כלפי בית המשפט נעלה ועדיפה (ע"א 6185/00 לעיל, בע' 382). " 37. לאורך כל דיון ההוכחות התנהל ב"כ התובע כלפי בית הדין בחוסר כבוד, שאינו הולם את המעמד או את חובותיו המקצועיות. הדברים באו לכדי ביטוי באמירות שונות שהפנה ב"כ התובע אל בית הדין לאורך הדיון, כגון "גברתי רק רוצה לדבר"; ". . . עם כל הכבוד אני לא נותן דין וחשבון לגבי ההתנהלות שלי לבית הדין. . . " (ראו להלן); "גברתי אני קרוב לבקש פסילה" (הערה שאינה אלא ניסיון פסול מעיקרו להלך אימים על בית הדין. יצוין כי מיד לאחר דבריו אלו נשאל ב"כ התובע האם הוא מבקש הפסקה על מנת לבחון עמדתו ביחס לכך והשיב בשלילה). 38. מול חובתו של עורך הדין לאזן בין חובותיו ללקוח לבין חובותיו כלפי בית הדין, הביע ב"כ התובע עמדה מנוגדת בתכלית כלפי בית הדין כבר בתחילת החקירות הנגדיות ואין אלא להביא את דבריו כלשונם: ".
חלטה |04/11/2024 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
ת"א (תל אביב) 40707-01-19- עפרה קרן נגד דן לזר עורך דין
שמות השופטים: חנה קלוגמן
בפסיקה נקבע כי אכן "חובת הזהירות של עורך הדין כלפי לקוחו היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה ואין צורך להרחיב על כך את הדיבור "(ע"א 7485/10 פנטהאוז רחמני נכסים (1997) בע"מ נ' עו"ד יובב פפר ( 27.02.2012 ) פסקה 10), ואף נקבע כי חובה זו נותרת בעינה כאשר עורך הדין מייצג את שני הצדדים לעסקה אף כאשר מטבע הדברים יהיו נקודות שבהן לצדדים יהיו אינטרסים מנוגדים (ראו על"א 2/80 פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין ( 3.9.80 )), עם זאת, נקבע כי " לא ניתן להטיל עליו חובה אבסולוטית למנוע נזק. עורך דין אינו בלש או חוקר פרטי. . . " (ע"א 7485/10 הנ"ל , ס' 11, ההדגשה שלי ב"י) וזאת לא הוכח. כאמור, לא מדובר בדירה בסכום גבוה באופן חריג ודי היה בהצהרת הנתבעת כי יש לה דרך הגיונית לשלם עבור הדירה. יתרה מכך: "הטלת חובה על עורך הדין לחקור ולדרוש את לקוחו ולאמת כל הצהרה ודיבור שנמסרו על ידו, כרמאי בפוטנציה, היא בבחינת גזירה שציבור עורכי הדין אינו יכול לעמוד בה. דרישה כזו אינה מתיישבת עם מהלך העסקים הרגיל, עלולה ליצור עיכובים לא רצויים בטיפול בלקוח, ולשבש את יחסי האמון שבין עורך דין ללקוחו, יחסי אמון שאינם מבוססים על החשד כי הלקוח הוא שקרן ורמאי" (ע"א 8124/18 יורשי המנוח אלקנה ביישיץ נ' ז'רוט, ( 4.8.2020 )), וכן נקבע: "עוה"ד מי שמקצוע מהמעלה הראשונה הוא יכול לבחון את המצב המשפטי הקשור לנכס, לשם כך הוא נשכר על ידי הלקוח, הוא אינו נשכר לעשות תיקנו הגאה או לבחון את תנאי התשלום, הוא נשכר אך ורק לעשות את כל הבדיקות המשפטיות. " ת"א (מחוזי ת"א) 24687-02-19 נטע מור נ' אלעד ישראל מגורים בע"מ (נבו 18.02.2021 ) (הניסוח במקור והדגשות שלי ב"י, וראה גם ע"א 6277/19 ד"ר סנפורד אשר הרמן נ' עו"ד אריה וייס ( 15.03.2022 )).
פסק דין |19/02/2023 |שלום – תל אביב
ת"א (כפר סבא) 18072-04-17- דורון כריסי נגד ארנון נגר
שמות השופטים: שרון דניאלי
על כן, גם אם נשמעים קולות ברורים בפסיקת בית המשפט העליון בדבר הצורך לבחון מחדש את ההצדקה הגלומה בסעיף 22 לפקודת הנזיקין, ואף אם הסעיף פורש בהרחבה בנסיבות מסויימות, כמפורט לעיל, הרי שבהתאם לדין המצוי, ודווקא משום שמדובר בתביעת רשלנות מקצועית נגד עורך דין, בה ישנה חשיבות רבה לבחינת היחסים והמצגים שבין עורך דין ללקוחותיו שניזוקו, על פי הנטען, אין מקום לקבל את המחאת הזכות בנזיקין במקרה זה. בנסיבות אלו, לא מצאתי להכריע בשאלה האם כתבי המחאת הזכות "קבילים" או שיש מקום לדון במשקלם, מאחר שלא נחתמו לפני עורך דין. כן יש מקום לדון בשאלת המשמעות של אי התייצבותם של השותפים להעיד בהליך, אך שאלה זו תידון בפרק נפרד. 28. לנוכח כל האמור לעיל, אני מקבל את טענת הנתבעים לפיה שותפיו של התובע אינם זכאים להמחות לתובע זכות תביעה בנזיקין נגד הנתבעים או מי מהם, ועל כן, יש לדון בתביעתו של התובע אך מכוח זכות התביעה האישית שלו, על פי חלקו היחסי בעיסקת המכר, קרי 25 בלבד. טענות התובע לרשלנות מקצועית של הנתבע 1 – האם הוכחה עוולת הרשלנות 29. אדון בפרק זה בטענתו העיקרית של התובע כלפי הנתבע 1 והיא כי במתן הייעוץ לתובע לחתום על "נ/3", הפר הנתבע 1 את חובת הזהירות המוטלת על עורך דין מיומן במקרקעין כלפי לקוחו, וגרם לו את הנזקים הנטענים בכתב התביעה. אפרט את ראיות הצדיים בהקשר זה, ואדון ואכריע בטענות בהתאם להוראות הדין. אך בטרם אעשה כן, אעיר הערה מקדימה. הגשת התביעה של התובע נגד הנתבע 1 לאחר שהעיד מטעמו – "הערת אזהרה" מקדימה 30. הנתבע 2 מצביע בסיכומיו על פגם המצדיק את דחיית התביעה, הקשור לכך שהתובע מבקש להיבנות מפסק דין של בית משפט השלום שקבע קביעות שונות אודות הנתבע 1, אף שזה בא להעיד מטעמו.
פסק דין |26/07/2023 |שלום – כפר סבא
תאדמ (תל אביב) 27685-04-21- שי זהר נגד דבורה שבתאי
שמות השופטים: אריה דורני דורון
לעומת זאת, במקרים של הפסקת ההתקשרות מצד הלקוח בחוסר תום לב ובהתעלם מהסכמות חוזיות, הרי שאין מקום לפטור את הלקוח מתשלום פיצויי ציפייה לעורך הדין. 11. בע"א 9784/05 עירית תל אביב-יפו נ' גורן (2009) : בהפעלת הזכות הנתונה לכל אחד מהצדדים לסיים באופן חד צדדי חוזים אשר לא נקצב מועד לסיומם, עליהם לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת, ובעניין קורפו יצק בית משפט תוכן קונקרטי לעקרונות אלה וקבע כאמור אמות מידה קפדניות שעל הלקוח לעמוד בהן בהקשר זה על מנת שייחשב כמי שנהג בהגינות, בתום לב ובדרך מקובלת בעת שסיים באופן חד צדדי את ההתקשרות עם עורך דינו. 12. בפסק דין נוסףת"ק 26653-05-18 ברזובסקי נ' פרץ, צוינו חובות הנאמנות של עורך דין כדי להעמיד את רף הציפיה הגבוה מעורכי דין : 4 13. על עורך דין מוטלות שלוש נאמנויות – לחברה, ללקוחו ולמקצוע (לימור זר-גוטמן "הנאמנויות של עורך דין" חובות אמון בדין הישראלי 247 (רות פלאטו שנער ויהושע שגב עורכים, תשע"ו-2016) ). החובה לשמור על כבוד המקצוע קבועה בסעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן "חוק לשכת עורכי הדין") . חובת הנאמנות של עורך דין ללקוחו קבועה בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, וכן בכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986. בעמ"מ 9/55 עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י 1720, 1730 הושם אמון הציבור כערך מרכזי במערכת היחסים באומרו: " טול את מידת הנאמנות אשר הלקוח רוחש לפרקליטו ונטלת את נשמתו של המקצוע". 14. בע"א 733/75 מנחם מייזליש נ' עיריית קרית שמונה, פ"ד ל(3) 57, 70 (להלן "הלכת מייזליש") נקבע כי: ההתנגשות החזיתית בין חובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחו וחובת הנאמנות העצמית לשכר ולמוניטין מצויה בשלב ההסכמות על שכר הטרחה של עורך הדין.
פסק דין |08/11/2021 |שלום – תל אביב
10386/05 ת"א (ירושלים)- רייזמן דן נגד לוי ציון
שמות השופטים: עודד שחם
חובתו של עורך הדין לפעול בשקידה סבירה לטובת לקוחו מבוססת גם על הקשר החוזי בין השניים. בית המשפט העליון פסק לעניין זה, כי "עורך דין חב ללקוחו חובת זהירות, להגן על ענייניו ולפעול בעבורו במיומנות, במקצועיות ובנאמנות . . . הפרת חובה זו מקימה אחריות מכוח עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין. בסיס נוסף לחבות של עורך דין כלפי לקוחו הוא בסיס חוזי. התרשלות בייצוג עניינו של הלקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח, עשויות לשמש, אם כן, עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או עילה לתביעה נזיקית על פי עוולת הרשלנות. . . . מבחינת סטנדרט ההתנהגות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים . . . הסטנדרט הוא רמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב כלפיו, לצד כללי האתיקה הקובעים את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין" (בע"א 2625/02 נחום נ' דורנבאום פ"ד נח(3) 385 (2004) בפיסקה 10) (ב) במקרה זה עולות טענות ביחס לפעולותיו של עורך דין בניסוח חוזה לרכישת חנות ובביצועו של חוזה זה. לעניין אחריותו וחובתו של עורך הדין כלפי לקוחו בהקשר זה נפסק, כי "חייב עורך הדין להכין ללקוחות שלו חוזה אשר יבטיח את זכויותיהם על הצד המועיל ביותר; ואם לאחר שהכין להם חוזה כאמור, יסרבו הם לחתום על תנייה זו או אחרת, גם לאחר שעורך הדין הסביר להם את משמעותה ונחיצותה, רק אז ייתכן שיצא עורך הדין ידי חובתו כלפיהם, אף אם התנייה תימחק מן החוזה" (על"ע 2/80 פלוני נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין תל אביב יפו פ"ד לד(4) 707 (1980), בעמוד 708). (ג) באופן ספציפי, פסק בית המשפט העליון, כי על עורך הדין להעמיד את לקוחו "על הסיכון שהוא נוטל ע'י תשלום מלוא התמורה מראש .
פסק דין |28/12/2009 |שלום – ירושלים
ת"א (ירושלים) 4123/02- עינת 1994 בע"מ נגד עורך דין גילעד רוגל
שמות השופטים: דוד מינץ
לפיכך, אם הפר עורך הדין את חובותיו כלפי מי מהצדדים, עליו לשאת בתוצאות המשמעתיות והאזרחיות הנובעות מכך (ת"א (תל-אביב-יפו) 2170/99 עובדיה אלברט נ' עו'ד אלג'ם בן ציון, תקדין – מחוזי, 2002(3), 377; על"ע 2/80 עו"ד פלוני נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל, פ"ד לד (4), 707; ע"א 6783 ,6645/00 – בעניין שלמה ערד, עו"ד,שם עמ' 379; ראה גם ע"א 4612/95, איתמר מתתיהו ואח' נ' שטיל יהודית ואח', פ"ד נא(4), 769, 786; ע"א 554/87 מזור ואח' נ' אריאלי, פ"ד מה(1) עמ' 370; ע"א 58,37/86, בעניין משה לוי, שם בעמ' 446). 33. אך יתר על כן, ניתן גם להעלות על הדעת חבות של עו"ד כלפי ידיד שאינו לקוח רק בשל עצה שנתן לו בשיחה ידידותית כביכול. אף כי בנסיבות כאלה יתכן מאד שאין לדרוש ממנו בדיוק את הרמה "הרגילה" של זהירות ונאמנות. מקרים קשים יותר הם אלה אשר בהם מייצג עורך דין צד אחד לעסקה בלבד, ומבקשים להטיל עליו חבויות גם כלפי צד אחר לאותה עסקה, שאינו מיוצג על ידו. במקרים כאלו נדרשת מעורך הדין מיומנות וזהירות רבה יותר בהצגת העניין לבל יכשיל במודע או בהיסח דעת נמהר את הצד האחר, כשהוא יכול להניח שזה סומך על אמינותו, יושרו ומיומנותו. יצויין במסגרת זו כי חובתו של עורך הדין כלפי הצד הבלתי מיוצג היא חובה עצמאית ואין היא נגזרת או קשורה לחובתו של הלקוח, אותו מייצג עורך הדין, כלפי הצד הבלתי מיוצג. אכן, הן עורך הדין והן לקוחו חייבים לנקוט בתום לב כלפי הצד הבלתי מיוצג. אלא שתוכן הפעולות הנדרשות מהם בהקשר זה מושפע ממעמדם השונה של הלקוח ושל עורך הדין.
פסק דין |23/05/2004 |שלום – ירושלים
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 18א. נושאי הבחינה
18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).
תקנות בתי הדין השרעיים (דרכי המצאה), התשפ"ג-2022
סעיף: 2. הגדרות
ים; "עורך דין" – מי שהוא עורך דין לפי סעיף 42 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, לרבות טוען שרעי כהגדרתו בתקנות הטוענים השרעיים, התשכ"ג-1963; "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה, ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה הזרה שבה ניתנה ההצהרה, לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצה רה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, שמאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון לפי דיני אותה מדינה
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 14. ניגוד אינטרסים
14. (א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת. (ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין. (ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין. (ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 2. חובת עורך דין
2. עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015
סעיף: 17. מינוי עורך דין לנקבל
17. (א) בית הדין רשאי, לאחר ששמע את עמדות הצדדים, אם מצא שניהול הדיון מצדיק כי הנקבל יהיה מיוצג ושאין לנקבל יכולת להעמיד לעצמו ייצוג, למנות לנקבל עורך דין שייצגו בדיון; ואולם לא ימנה בית הדין עורך דין שהוא חבר ועד מרכזי, חבר ועד מחוזי, חבר ועדת האתיקה הארצית, חבר ועדת אתיקה מחוזית, פרקליט ועדת אתיקה, עוזר פרקליט ועדת אתיקה, או חבר בית דין משמעתי של הלשכה; שכרו של עורך הדין שימונה ייקבע בידי בית הדין והלשכה תשלמו. (ב) התנגד הנקבל למינוי עורך דין כאמור, ימנה בית הדין עורך דין שייצגו בדיון כאמור בסעיף קטן (א) רק אם מצא שניהול הדיון מחייב זאת, בשל חומרת העבירה שבה הואשם הנקבל או אם קיים חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי. (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו אף בערעור בבית הדין המשמעתי הארצי, בין אם מי שהיה הנקבל בדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי הוא המערער ובין אם הוא המשיב בערעור.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)
סעיף: 472א. רשימת עורכי דין
472א. (א) משרד עורכי דין שבו עורכי דין המייצגים בבית המשפט, ימציא לבית המשפט את רשימת עורכי הדין שבמשרד המייצגים בבית המשפט ואת מספר הרישיון של כל אחד מהם; המצאה כאמור, כמוה כהודעה של משרד עורכי הדין, כי בעל הדין ייפה את כוחו של עורך הדין כאמור בתקנה 472. (ב) במועד מסירת רשימה לפי תקנת משנה (א), ימסור המשרד את שם עורך הדין במשרד אשר יורשה להוסיף לרשימה או לגרוע ממנה. (ג) (בוטלה). (ד) הוראות תקנה זו יחולו בהתאמה על פרקליטות המדינה, על פרקליטויות המחוז ועל לשכות משפטיות. (ה) מנהל בתי המשפט רשאי לפרסם הנחיות למילוי תקנה זו.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)
סעיף: 472א. רשימת עורכי דין
472א. (א) משרד עורכי דין שבו עורכי דין המייצגים בבית המשפט, ימציא לבית המשפט את רשימת עורכי הדין שבמשרד המייצגים בבית המשפט ואת מספר הרישיון של כל אחד מהם; המצאה כאמור, כמוה כהודעה של משרד עורכי הדין, כי בעל הדין ייפה את כוחו של עורך הדין כאמור בתקנה 472. (ב) במועד מסירת רשימה לפי תקנת משנה (א), ימסור המשרד את שם עורך הדין במשרד אשר יורשה להוסיף לרשימה או לגרוע ממנה. (ג) (בוטלה). (ד) הוראות תקנה זו יחולו בהתאמה על פרקליטות המדינה, על פרקליטויות המחוז ועל לשכות משפטיות. (ה) מנהל בתי המשפט רשאי לפרסם הנחיות למילוי תקנה זו.
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)
סעיף: 5. התקשרות עם בעל מקצוע מומחה
מכרזים רשאית שלא לערוך פנייה נוספת אם הפנייה המקורית היתה לעשרה ספקים לפחות, או באישור ועדת הפטור המשרדית אם ראתה שאין בכך תועלת בנסיבות העניין. (ה) בדיקת כמה הצעות הבאות בחשבון תיערך כך: (1) ועדת המכרזים תערוך פנייה לקבלת הצעות, ככל הניתן, בסבב מחזורי, באופן הוגן והמעניק את מרב היתרונות למשרד; (2) בפנייה יצוינו פרטים לעניין אמות המידה המנויות בתקנה 22, כולן או חלקן, שלפיהן תיבחר ההצעה הזוכה. (ו) (1) ועדת המכרזים רשאית לערוך הסכם מסגרת עם בעל מקצוע מומחה, כאמור בתקנת משנה (א), שלא בעקבות מכרז, אם נעשה בעקבות פנייה תחרותית לקבלת הצעות, ונתקיימו בהסכם המסגרת כל אלה: (א) ההסכם הוא לתקופה מצטברת שלא תעלה על 5 שנים, ובשווי התקשרות מצטבר שלא יעלה על 4,000,000 שקלים חדשים; (ב) ההסכם נערך לתחומי פעילות מוגדרים; לעניין זה, "תקופה מצטברת” ו "שווי התקשרות מצטבר” – לרבות כל זכות ברירה וכל הארכה לפי תקנה 3(4).
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 11ב. איסור מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים
11ב. (א) עורך דין לא ייתן שירות משפטי ללקוח, שהפנה אליו גוף – שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין – הפועל למטרת רווח ולמטרה זו מפרסם ברבים מתן שירותים משפטיים. (ב) עורך דין המועסק על ידי מי שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין (להלן – המעסיק) לא ייתן שירות משפטי למי שאינו מעסיקו אם המעסיק פועל למטרת רווח וגובה תמורה בעד אותו שירות משפטי. (ג) הועד המרכזי, בהתייעצות עם ועד מחוז, רשאי להתיר, מטעמים מיוחדים שבטובת הציבור, חריגה מהוראות אלה, בתנאים ולתקופה שיקבע.
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015
סעיף: 1. הגדרות
1. בכללים אלה – "בית הדין” – בית הדין המשמעתי המחוזי שלו השיפוט לדון בעבירת המשמעת; "בקשה לביטול חברות" – בקשה לביטול רישומו של חבר הלשכה בפנקס החברים ולביטול חברותו בלשכה לפי סעיף 47 לחוק; "המען הרשום בלשכה” – המען לפי כלל 1(ג) לכללי לשכת עורכי הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות), התשכ”ב-1962; "חומר הבירור” – כל החומר המצוי בידי הקובל הנוגע לקובלנה, למעט פרוטוקלים, חוות דעת ותרשומות פנימיות של ועדת האתיקה; "נילון” – מי שהוגשה לגביו תלונה; "נשיאות” – כמשמעותה בסעיף 18(א) לחוק; "עורך דין” – לרבות מתמחה, אם הדין המשמעתי חל עליו; "קובל” – כמשמעותו בסעיף 63 לחוק; "קובלנה” – כמשמעותה בסעיף 63 לחוק; "תלונה” – תלונה על עבירת משמעת של עורך דין.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 31. מחלוקת עם עורך דין
31. בטרם יפתח עורך דין בשם לקוחו בהליך משפטי נגד עורך דין אחר, יפנה אל אותו עורך דין בכתב, ואם קיימת אפשרות – אף בעל פה, כדי לנסות וליישב את הסכסוך בדרכי שלום, ובלבד שפניה כאמור לא תגרום נזק ללקוח.
כל הזכויות שמורות ©