עורך דין מחיקת חובות ברמת גן

מחיקת חובות ברמת גן – סקירת פסיקה רלוונטית והשלכות משפטיות

חובות לעירייה, ובמיוחד חובות ארנונה ומים, הם סוגיות משפטיות נפוצות העולות פעמים רבות בפסיקה. בשנים האחרונות ניתנו מספר פסקי דין משמעותיים הנוגעים למחיקת חובות לעיריית רמת גן, המספקים תובנות משפטיות וכלים פרקטיים להתמודדות עם חובות מסוג זה.

במאמר זה נסקור את הפסיקה העדכנית, נדון בעקרונות המרכזיים העולים ממנה, ונבחן כיצד ניתן להיעזר בה לשם השגת מחיקת חובות או הסדרים נוחים יותר מול הרשות המקומית.

סקירת פסיקה רלוונטית בנושא מחיקת חובות ברמת גן

1. תאמ (תל אביב) 61227-05-18 עיריית רמת גן נ' מיטל שיראזי גל (06.06.2019)
עיקרי פסק הדין:
מקרה זה עוסק בחובות ארנונה ומים מול עיריית רמת גן. אחת הסוגיות המרכזיות שעלו בפסק הדין היא האופן בו יש לבדוק חובות ותשלומים שבוצעו בעבר. בית המשפט הדגיש את החשיבות של תיעוד כל תשלום והצגת אסמכתאות רשמיות, שכן במקרה זה התובעת הצליחה להוכיח שחלק מהחוב שנדרש ממנה כבר שולם בעבר.

משמעות משפטית:

  • חובת ההוכחה של תשלום החוב חלה על החייב, ולכן חשוב לשמור קבלות ואסמכתאות.
  • במקרה של מחלוקת, יש לדרוש מהעירייה הצגת דו"ח חיובים מפורט.

2. תצ (תל אביב) 4768-08-15 שלומי אבני נ' עיריית רמת גן (05.03.2017)
עיקרי פסק הדין:
מדובר בתובענה ייצוגית שהוגשה כנגד עיריית רמת גן בגין גביית יתר של הוצאות שונות מהתושבים. בית המשפט קבע כי העירייה חייבת להשיב כספים שנגבו שלא כדין ולפעול בשקיפות מול התושבים.

משמעות משפטית:

  • תושבים רשאים לדרוש השבת כספים שנגבו ביתר, גם אם מדובר בסכומים קטנים.
  • עיריות מחויבות לפעול בהתאם לדין ולמנוע חיובי יתר.
  • ניתן לפנות להליכים משפטיים כדי לחייב את העירייה להשיב כספים שנגבו באופן בלתי חוקי.

3. תאמ (בת ים) 13423-07-21 עיריית רמת גן נ' איתני דור בע"מ (05.04.2023)
עיקרי פסק הדין:
המקרה עסק בגביית חובות ארנונה מחברה פרטית, כאשר נטען כי לעירייה לא היו די מסמכים המאמתים את גובה החוב. בית המשפט הדגיש את חשיבות הצגת אסמכתאות ברורות מצד הרשות המקומית וקבע כי גביית חוב ללא מסמכים מספקים אינה תקפה.

משמעות משפטית:

  • חובות ארנונה דורשים מסמכים מאומתים מצד העירייה.
  • במקרה של דרישת חוב לא מבוססת, ניתן לערער ולדרוש מסמכים תומכים.
  • העירייה מחויבת לאפשר לחייבים לבדוק את פרטי החוב ולדרוש תיקון במקרים של טעויות.

 

4. תק (תל אביב) 809-07-20 אהרון סופיוב נ' ליאור שפירא (14.06.2022)
עיקרי פסק הדין:

פסק דין זה עסק בהליכי גבייה שבוצעו מול תושב שהגיע להסדר תשלומים עם העירייה. עם זאת, העירייה המשיכה בהליכי הגבייה חרף קיומו של ההסדר. בית המשפט קבע כי יש לכבד הסדרי תשלום, ואין להמשיך בגבייה אגרסיבית כל עוד ההסדר מתקיים.

משמעות משפטית:

  • כל חייב רשאי לדרוש הקפאת הליכי גבייה בעת עמידה בהסדר תשלומים.
  • במקרה של המשך גבייה לא חוקית, ניתן לפנות לבית המשפט לביטול הליכי הגבייה.
  • על הרשויות המקומיות לפעול בהגינות מול החייבים ולא להפעיל אמצעי גבייה בלתי הוגנים.

עקרונות מרכזיים העולים מהפסיקה

לאור פסקי הדין שנסקרו, ניתן לזהות מספר עקרונות משפטיים חשובים בתחום מחיקת חובות לעיריית רמת גן:

  •  חשיבות תיעוד התשלומים והצגת אסמכתאות – ללא אסמכתאות ברורות, קשה להוכיח תשלום חוב שנוי במחלוקת.
  •  אפשרות להגיע להסדרי פשרה עם העירייה – לעיתים קרובות ניתן להפחית את גובה החוב או לפרוס אותו לתשלומים נוחים יותר.
  •  זכות התושב לבדוק ולערער על חיובים – כל חייב רשאי לדרוש פירוט חוב ולערער על חיובים בלתי מוצדקים.
  •  מעקב אחר הליכי הגבייה – יש לוודא שהרשות פועלת כדין ואינה ממשיכה בגבייה לאחר הסדרי תשלום.
  •  אפשרות להשבת כספים במקרה של גבייה שלא כדין – תושבים יכולים לפנות לערכאות משפטיות בדרישה להחזרי תשלומים שנגבו באופן לא חוקי מומלך להתייעץ עם עורך דין מחיחת חובות ברמת גן מומחה עם ניסיון רב בתחום.

סימוכין

ת"צ (תל אביב) 4768-08-15- שלומי אבני נגד עיריית רמת-גן

שמות השופטים: יהודית שיצר

  • ע"י ב"כ עו"ד שמואל אורן ועו"ד אמיר מורצקי פסק דין 1. תובענה מנהלית ייצוגית להשבת סכומים שנגבו ע"י עיריית רמת גן (להלן: "העירייה") מהנישומים ביתר בגין הוצאות גבייה של מכתב התראה שנשלח לנישומים בשל אי תשלום תשלומי חובה, (פרט לקנסות חנייה). עיקרי העובדות 2. הרקע העובדתי לתובענה פורט בהרחבה בהחלטתי מיום 7.8.2016 בה אישרתי את התובענה דנן כייצוגית. בקליפת אגוז אציין כי התובע, תושב רמת- גן, קיבל בדואר רשום מכתב ממשרד עורכי דין י. שפירא ושות', ביום 15.6.2015 , בשם מרשתו עיריית רמת גן, שכותרתו: "מכתב התראה בטרם הגשה לביצוע של תביעה על סכום קצוב; לפי הוראות סעיף 181א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967" (להלן: "מכתב ההתראה"). במכתב ההתראה נאמר: 2 "אם לא תסדיר/י בתוך 30 ימים מיום שנשלחה אליך התראה זו את חובך בסכום של 1,700.83 , הנובע מאי תשלום חיובי ארנונה ומים ו/או אגרות והיטלים בגין הנכס ו/או אגרות חינוך וגני ילדים ו/או אגרת שילוט וכן הוצאות גבייה בסכום של 33 . . . הרי שבכוונתה של מרשתי להגיש כתב התביעה בגין חובה זה לביצוע בהוצאה לפועל ללא הליך קודם בבית המשפט בתוך 30 יום מתאריך מכתב זה". (להלן: "הוצאות הגבייה"). במכתב לא פורט מה סוג החוב הספציפי שמיוחס לתובע. עוד נאמר במכתב גם כי אם לא יוסדר החוב תוך 30 יום, בכוונת העירייה להגיש ללשכת ההוצל"פ כתב תביעה לביצוע בהוצל"פ "ללא הליך קודם בבית המשפט", כאשר מילים אלו באותיות מודגשות. כמו כן צוין במכתב כי יש לראות בו גם "דרישת תשלום, עפ"י סעיפים 306-320 לפקודת העיריות (נוסח חדש)" (להלן: "פקודת העיריות").

פסק דין |04/03/2017 |בימ"ש לעניינים מינהליים – תל אביב

תא"מ (תל אביב) 61227-05-18- עיריית רמת גן רשויות מקומיות נגד מיטל שיראזי גל

שמות השופטים: נמרוד אשכול

  • עיריית רמת גן חברות ע"י עו"ד רון חמד ועו"ד ספיר שמחי נגד הנתבע 1. מיטל שיראזי גל 2. אלדד גל פסק דין 1. העירייה הגישה תביעה נגד הנתבעים שעניינה חוב נטען בגין יתרת ארנונה ומים בנודע לנכס ברחוב בית לחם 11, ברמת גן אותו שכרו הנתבעים במועדים הרלבנטיים. התביעה הוגשה כתביעה על סכום קצוב בהתאם לסעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ח – 1967. בהמשך, הוגשה תביעה נוספת בקשר לאותו חוב. בית המשפט בהחלטה מיום 31/10/2018 הורה שתיק שמספרו 61206-05-18 יאוחד עם תיק שמספרו 61227-05-18 וזאת מאחר: "מדובר באותה מסכת עובדתית בין בני זוג בגין אותו נכס מול אותה משיבה". 2. במסגרת הישיבה המקדמית ביום 06.01.2019 , ציין נציג התובעת כי מדובר בחוב מיום 01.09.2012 עד ליום 15.10.2012 , "החוב הוא שאריות של ארנונה ומים". בהמשך, פירטה נציגת העירייה, כי החוב מורכב מארנונה עבור שנת 2012 ציטוט: "המים זהחודשים מאי ויוני 2012". התברר כי הנתבעים עזבו את הנכס ברחוב בית לחם ברמת גן ביום 15.10.2012 ועברו לדירה אחרת ברחוב רימלט אלימלך 12, ברמת גן. 2 3. לכתב התביעה צורף קובץ של עיריית רמת גן נכון ליום 22.01.2018 . בהתאם לקובץ זה, החוב המצטבר בגין ארנונה הוא סך של 259.80 ומקורו בסכום מקורי בסך 174 ציטוט: "יתרה שעוברת" כמפורט בדוח. חוב זה סווג כשירות מספר 732 ומלמד כי ליתרה העוברת בסך 174.20 , צורפו הוצאות משפטיות, כך שהסכום הריאלי ליום 22.01/2018 הוא 259.80 . באותו מסמך, מדובר על חוב מים שמקורו בשנת 2012. המסמך מציין כי יום הערך של החוב הוא 98.70 ש"ח ליום 01.01.2017 והסכום המקורי הוא 98.70 . לחוב זה צורפה ריבית והצמדה באופן שהיתרה ליום 22.01.2018 , היא 104.5 .

פסק דין |05/06/2019 |שלום – תל אביב

ת"ק (תל אביב) 809-07-20- אהרון סופיוב נגד ליאור שפירא

שמות השופטים: נעמה ניר

1. לפני תביעה כספית על סך 34,000 בכתב התביעה, טוען התובע כי הנתבע, עורך דין במקצועו אשר פעל, במסגרת עבודתו, לשם מימוש חוב הארנונה בו חב התובע לעיריית רמת גן, שלשל לכיסו סכום כסף בן 34,000 אותו שילם התובע לשם הסדרת חוב הארנונה שלו – במקום להעבירו לעירייה. כן מבקש התובע בכתב התביעה כי בית המשפט יורה על סגירת כל תיקי ההוצאה לפועל אשר תלויים ועומדים כנגדו. 2. הנתבע מנגד, ביקש מבית המשפט לדחות את התביעה על הסף מחמת היעדר יריבות, מעשה בית דין, והיעדר סמכות עניינית. לטענת הנתבע, התובע משתמש בהליך דנן בכדי לתקוף למעשה את עצם חבותו במס ארנונה מול העירייה. לטענת הנתבע, הוא מייצג את עיריית רמת גן עשרות שנים ומנהל את הליכי ההוצאה לפועל בשמה, ואין לו כל השפעה על חבות המס של התובע כשלעצמה. כן טוען הנתבע כי טענותיו המהותיות של התובע בנוגע לחבות המס שלו נדונו בהליכים רבים ומשכך – יש לסלק את התביעה מטעמים של מעשה בין דין. בכתב ההגנה טען הנתבע כי כל הכספים אשר שולמו לו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, הרי ששולמו לעירייה ולא לכל גורם שהוא באופן אישי. 2 3. לאחר שבחנתי את מכלול ההחלטות, כתבי בית הדין, הראיות והפרוטוקולים בתיק, באתי לכדי מסקנה כי דין התביעה להידחות במלואה. בהתאם להוראות תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, פסק הדין ינומק באופן תמציתי ויובאו בו אך הטענות והראיות הנדרשות לשם הכרעה. 4. רקע והשתלשלות ההליכים: התובע הוא איש מבוגר, אב ל-9 ילדים, נכה וכבד שמיעה. אין חולק, כי התובע מתמודד מזה שנים ארוכות עם חובות ארנונה כבדים, ואשר ניהל, בקשר לאותם חובות – הליכים משפטיים רבים, אשר יפורטו עוד בהמשך.

פסק דין |13/06/2022 |תביעות קטנות – תל אביב

ת"ק (תל אביב) 809-07-20- אהרון סופיוב נגד ליאור שפירא

שמות השופטים: נעמה ניר

אין חולק, כי התובע מתמודד מזה שנים ארוכות עם חובות ארנונה כבדים, ואשר ניהל, בקשר לאותם חובות – הליכים משפטיים רבים, אשר יפורטו עוד בהמשך. הנתבע הוא עורך דין המייצג את עיריית רמת גן מזה מספר עשורים. על פניו, נוצר מצב בו התובע אזרח אשר אינו מיוצג, מתמודד בהליך זה מול משפטן בקיא, אשר מיצג גוף מנהלי גדול-הוא עיריית רמת גן. 5. מדובר בתביעה אשר הוגשה בחודש יולי שנת 2020, ואשר נוהלה על ידי כב' הרשם הבכיר (כתוארו אז) א' דורני דורון. לאורך כל ההליך הגיש התובע לתיק בית המשפט מסמכים רבים, וכן בקשות ותגובות רבות מאוד המחזיקות נספחים בני מאות עמודים ואף הגיב בכתב להחלטות בית המשפט, הגם שלא התבקש לכך. בית המשפט ניסה מספר פעמים להביא את התובע לכדי מיקוד, לסייע לו לתמוך את תביעתו בראיות באופן אפקטיבי וכן להביא את הסכסוך בין הצדדים בכלל וכן בין התובע לעירייה בפרט- לכדי סיום. בנוסף, אפשר בית המשפט לתובע להעמיד לעצמו ייצוג משפטי, וכן המליץ לו להיעזר במומחה חשבונאי, אולם התובע וויתר על אפשרויות אלה. 6. בנוסף, פנה בית המשפט לעיריית רמת גן, בניסיון לקבל מידע מהימן אודות מצב חשבונותיו של התובע. במסגרת נסיונות אלה, ביקש בית המשפט מהעירייה לענות על שאלות קונקרטיות, להציג מסמכים וכן להגיש לבית המשפט תעודת עובד ציבור בדבר נתונים שונים אשר נדרשו לשם הכרעה בסכסוך כאמור. 7. לבסוף, מקץ שלושה דיונים, ומשלא הצליחו הצדדים להגיע לכדי פתרון מוסכם, ומשהתיק עבר לטיפולי לנוכח מינוי המותב הקודם לשופט ומעברו למחוז אחר, נערך דיון מסכם לפני ביום 7.6.2022 . בדיון זה ביקש התובע לסיים את ההליך בפסק דין מנומק וללא מינוי מומחה מטעמו של בית המשפט. משכך, אפשרתי לצדדים לסכם בדיון את מלוא טענותיהם וכן להגיש ראיות נוספות ככל שיש כאלה.

פסק דין |13/06/2022 |תביעות קטנות – תל אביב

ת"ק (תל אביב) 809-07-20- אהרון סופיוב נגד ליאור שפירא

שמות השופטים: נעמה ניר

  • משכך, אפשרתי לצדדים לסכם בדיון את מלוא טענותיהם וכן להגיש ראיות נוספות ככל שיש כאלה. הצדדים חזרו על טענותיהם וכן נתנו מענה לשאלות בית המשפט. 3 8. נוכח האמור לעיל, אדון בטענות התובע כלפי הנתבע. ויודגש, כי כתב התביעה מתייחס לטענותיו של התובע כלפי הנתבע באופן אישי. התובע לא טען בכתב התביעה טענות כלפי עיריית רמת גן, ועיריית רמת גן אינה צד להליך זה. אף כי התבקשה העירייה על ידי בית המשפט לסייע בפתרון המחלוקת, ואף כי נעשה ניסיון על ידי בית המשפט להביא לבירור מעמיק בדבר חבותו של התובע במס הארנונה אל מול העירייה- הרי ששאלת חבותו של התובע לעירייה לא תידון במסגרת פסק דין זה, אלא כשאלה אגבית לבירור טענותיו של התובע כנגד הנתבע. 9. דיון והכרעה התביעה. ראשון לכל, לשם הכרעה בתביעה זו, יש לברר אל נכון מהן טענותיו של התובע כלפי הנתבע. בירור זה אינו פשוט כלל ועיקר, משום שלאורך ניהול ההליך, חלו התפתחויות והסתעפויות בגרסאות התובע. סריקת כתבי הטענות המרובים אשר הוגשו על ידי התובע, המוצגים שהגיש וכן עדותו בפני בית המשפט, הביאה לכדי זיקוק טענותיו כלפי הנתבע באופן הבא: א. בכתב תביעה טוען התובע כי הנתבע מגיש כנגדו תביעות לגביית חוב ארנונה מתוך נקמנות ועל דעת עצמו. לטענתו, הנתבע קיבל כסף מתוך תיקי ההוצאה לפועל בהם שילם התובע עבור חובו, אך במקום להעביר את הכספים לעירייה – שלשל התובע לכיסו חוב בסך 34,000 . התובע מציין כי עיריית רמת גן ממשיכה לנהל כנגדו הליכי גבייה בגין חובות אשר כבר שולמו. התובע טוען כי הנתבע נוהג במרמה, ומבקש להעביר את כתב התביעה לבדיקת המשטרה. לסיכום כתב התביעה, מבקש התובע מבית המשפט לחייב את הנתבע בתשלום 34,000 וכן לסגור את כל תיקי ההוצאה לפועל אשר פתח הנתבע כנגד התובע. לכתב התביעה לא צורפו נספחים כלשהם. ב.

פסק דין |13/06/2022 |תביעות קטנות – תל אביב

ת"ק (תל אביב) 809-07-20- אהרון סופיוב נגד ליאור שפירא

שמות השופטים: נעמה ניר

  • ב. בפרוטוקול מיום 05.07.2021 , לשאלת בית המשפט ובסיועו של בנו, מיקד התובע את טענותיו כלפי הנתבע. לטענתו, נקבע כי סכום של 17,815 יוחזר לתובע, בעקבות טענת "פרעתי" אשר התקבלה. בהחלטת רשם ההוצאה לפועל (כב' הרשם (כתוארו אז) נ' רף), נקבע כי סכום זה יוחזר לתובע באופן בו יקוזז לטובת חוב הקיים בתיק הוצאה לפועל אחר. לטענת התובע, הנתבע קיבל את הסכום האמור לכיסו, אך לא העבירו לעירייה, אשר ממשיכה ותובעת אותו בגין אותו החוב אשר היה אמור להיות מקוזז. לשם תמיכה בטענותיו צירף התובע מסמכים: ת/1 – ת/4 אשר מהם עולה לשיטתו, כי תיק ההוצאה לפועל הרלוונטי היה אמור להיסגר נוכח הקיזוז וכן תשלומים נוספים, אך בפועל העירייה עדיין מנהלת הליכי גביה במסגרת תיק זה. 4 ג. בנוסף, טוען התובע כי הנתבע אינו מייצג את העירייה שכן אינו מחזיק בייפוי כוח, וכן מבקש התובע כי הנתבע יורה לעירייה למחוק את חובותיו וכן כי יורה לעירייה להגיע עמו להסדר חוב. 10. ההגנה. הנתבע הגיש בקשה לסילוק על הסף של התביעה, מכמה טעמים: לטענתו, אין יריבות בינו לבין התובע, שכן טענותיו של התובע מופנות כנגד העירייה ופעולותיה לגביית חובו של התובע. כן טען הנתבע כי קיים מעשה בית דין בעניין טענות התובע אשר נדונו בריבוי הליכים אחרים אותם ניהל התובע אל מול עיריית רמת גן ועובדיה. בנוסף טוען הנתבע, כי מדובר בתביעה קנטרנית, טורדנית ונעדרת סמכות עניינית, כאשר התובע טוען באופן אישי כנגד הנתבע טענות קשות של מרמה לכאורה, ללא כל ביסוס ומתוך ניסיון להתחמק מתשלום מיסי הארנונה העומדים ותלויים כנגדו, וזאת מקום לתבוע את העירייה בערוץ המנהלי. בכתב ההגנה הכחיש הנתבע את טענותיו של התובע אשר פורטו כתב התביעה.

פסק דין |13/06/2022 |תביעות קטנות – תל אביב

ת"ק (תל אביב) 809-07-20- אהרון סופיוב נגד ליאור שפירא

שמות השופטים: נעמה ניר

  • בכתב ההגנה הכחיש הנתבע את טענותיו של התובע אשר פורטו כתב התביעה. 11. לאחר הדיון מיום 5.7.2021 ולגבי החוב הנטען, הפנה הנתבע את בית המשפט הנכבד להחלטת בית המשפט בת"ק 21297-11-14 סופיוב נ' עיריית רמת גן (כב' הש' ט' חבקין) כאשר בס' 6 לפסק דינו מיום 27.7.2016 מציין באופן קונקרטי בית המשפט כי הסכום בן 17,815 הוחזר לתובע באופן של קיזוז חוב זה בתיק הוצאה לפועל אחר. בדיון מיום 07.06.2022 השלים הנתבע את טענותיו בכך שהעיד כי הכספים אותם הוא מנהל עבור העירייה, מופקדים לחשבון פיקדון של העירייה ומשם מועברים ישירות לחשבונות העירייה. עוד מוסיף הנתבע כי הליכי הגבייה המבוצעים על ידו נתונים בביקורת ופיקוח שוטפים על ידי העירייה, וכי העירייה יודעת מהם ההליכים בכל תיק ותיק. לדברי הנתבע, לו היה נחשד בכך כי לא העביר כספים לחשבון העירייה אף שנדרש לעשות כן – הרי שהיתה פותחת כנגדו בהליכים המתאימים. 12. העירייה. עיריית רמת גן לא נתבעה על ידי התובע, אולם לאורך ניהול התיק נתבקשה על ידי בית המשפט לשלוח נציג מטעמה וכן להגיש מסמכים שונים. 5 במסמך אשר הוגש מטעם עיריית רמת גן ביום 10.12.2020 , והחתום ע"י מר דויד מזרחי, סגן מנהל אגף הכספים בעיריית רמת גן, נכתב כי הנתבע הוא עורך דין המייצג את העירייה בהליכים כנגד התובע, וכי "טענותיו של התובע לגבי תשלומים ששולמו על ידו לכאורה על חשבון חובו נדונו ארוכות בכל הפלוגתות (הרבות) בין התובע לבין העירייה ולגביהם יש מעשה בית דין וכן פסקי דין חלוטים, לפיהם מר סופיוב חייב לעירייה במסגרת תיקי ההוצאה לפועל שהעירייה נוקטת כנגדו. חובותיו של התובע לעירייה נכון להיום עומדים ע"ס 117,686.20 לא כולל שכ"ט עו"ד". בדיון מיום 05.07.2021 נכח מר דויד מזרחי.

פסק דין |13/06/2022 |תביעות קטנות – תל אביב

ת"ק (תל אביב) 809-07-20- אהרון סופיוב נגד ליאור שפירא

שמות השופטים: נעמה ניר

  • כמו כן טען הנתבע טענות משפטיות כנגד התובע, בהקשר של גביית חובות הארנונה אשר התבצעו בעבר על ידו. נציג העירייה תומך בעמדת הנתבע, לשיטתו הנתבע מייצג את העירייה, לעירייה אין טענה כלפי הנתבע אשר מייצג אותה, וכי החוב אשר נגבה מאת התובע – הינו חוב ארנונה מתמשך. דיון והכרעה 15. כאמור, לאחר עיון בכתבי הטענות, בראיות, בפרוטוקולים ובכל המסמכים אשר הוגשו לתיק- מצאתי כי יש לדחות את התביעה במלואה, וזאת מאחר שאל מול הנתונים אליהם הפנה הנתבע, התובע לא הביא כל ראיה להוכיח את טענותיו: 6 אין חולק כי במסגרת תיק הוצאה לפועל אשר מספרו 01-16-185-04-8 נפסק כי על העירייה להחזיר לתובע סכום של 17,815 באופן של קיזוזו בתיק הוצאה לפועל אחר. כאמור בהחלטת כב' הרשם נ' רף, יש להשיב לתובע סכום זה, שכן התובע עמד במכלול התשלומים אותם חב לעירייה עד לתום שנת 2004, וזאת במסגרת הסדר תשלומים. מכאן, עולה השאלה בדבר גורלו של סכום זה, האם אכן זוכה בו התובע, האם אכן הועבר אל חשבון ההוצאה לפועל לשם הקטנת חובו של התובע, או שמא הנתבע, כאמור בכתב התביעה – מעל בו ושלשל אותו לכיסו 16. אותו חוב בן 17,815 העסיק מותבים שונים בתביעות שונות, כאשר התובע שב ומתדפק על שערי בית המשפט בטענות שונות אודותיו: בתאריך 20.07.2011 הגיש התובע תביעה קטנה כנגד עיריית רמת גן, מחלקת הארנונה. בתביעה זו נטען כי העירייה ממשיכה לחייב אותו בגין מס ארנונה לשנת 2005, בעוד שכבר נקבע, בתיק ההוצאה לפועל שמספרו 01-02-008-10-6 כי אינו חב עוד מס ארנונה בגין שנה זו. התובע ביקש מבית המשפט כי יבטל את הליכי ההוצאה לפועל. בית המשפט הורה על מחיקת התביעה על סף (ת"ק 35714-07-11 סופיוב נ' עיריית רמת גן, החלטת כב' הש' י. גזית מיום 23.11.2011 ).

פסק דין |13/06/2022 |תביעות קטנות – תל אביב

ת"ק (תל אביב) 809-07-20- אהרון סופיוב נגד ליאור שפירא

שמות השופטים: נעמה ניר

  • גזית מיום 23.11.2011 ). 17. בתאריך 15.11.2014 הגיש התובע תביעה קטנה כנגד מר מזרחי, בגין אותו חוב אשר נפסק לו כאמור בהחלטת כב' הרשם נ. רף, בטענת "פרעתי". בכתב התביעה נטען כי חוב זה, בן 20,000 לא הושב לתובע. במהלך הדיון בתיק, הוחלף מר מזרחי בעיריית רמת גן, כנתבעת הנכונה בתיק (ת"ק 21297-11-14 סופויוב נ' עיריית רמת גן, ( 27.7.2016 ) להלן – החלטת כב' הש' חבקין). בהחלטתו, קבע כב' הש' חבקין כי הסדר התשלומים אשר נחתם עם התובע אכן שולם, וכי הסכום בן 17,815 הושב לו באופן של קיזוזו בתיק אחר. בנוסף, קבע כב' הש' חבקין כי העירייה תשיב לתובע סכום נוסף בגין ריבית והצמדה. למען הדיוק, נקבע בהחלטת כב' הש' חבקין כי : א. הסכום בן 17,815 אכן קוזז בתיק הוצאה לפועל אשר מספרו 01-02-008-10-6. ב. חרף הקיזוז לעיל וכן סכומים נוספים ששילם התובע, התובע לא הגיש התנגדות בגין חובו בתיק הוצאה לפועל זה, בו נוהלו הליכי הוצאה לפועל בגין חובות מאוחרים יותר ואשר הפך לפסק דין חלוט. התובע לא השלים עם החלטה זו והגיש עליה בקשת רשות ערעור- אשר נדחתה ברת"ק 27903-09-16 סופויוב נ' עיריית רמת גן, (פורסם ביום 12.09.2016 ). 7 18. החלטת כבוד השופט חבקין עוסקת באופן ישיר במחלוקת העובדתית אשר הונחה בפני בית המשפט בתיק זה. הקביעה כי סכום החוב בן 17,815 אכן הועבר לקיזוז חוב הוצאה לפועל כנגד התובע, וכי תיק הוצאה לפועל זה לא נסגר, שכן כלל חובות ארנונה גם מתקופות אחרות, סותמות את הגולל על טענות התובע. 19. אציין כי בתאריך 16.02.2020 הגיש התובע תביעה קטנה כנגד דויד מזרחי, כאשר בכתב התביעה קובל התובע כנגד חיובים אשר קיימים כנגדו בגין אותו תיק הוצאה לפועל, כאשר לטענת התובע ממשיך מר מזרחי לנהל כנגדו מטעמים נקמניים.

פסק דין |13/06/2022 |תביעות קטנות – תל אביב

תאדמ (בת ים) 13423-07-21- עיריית רמת גן נגד איתני דור בעמ

שמות השופטים: אדי לכנר

  • ב"כ עוה"ד אילן מוריאנו פסק דין 1. לפני תביעה כספית בסך של 33,210 . התובעת הגישה תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל. הנתבעת הגישה בקשה למתן רשות להתגונן. ביום 12.12.21 ניתנה רשות להגן. 2. התובעת, עיריית רמת גן. הנתבעת מחזיקה בנכס בתחום שיפוטה של התובעת. 3. התובעת טוענת כי הנתבעת צברה חוב ארנונה והוצאות גביה בסך של 33,191 בהתאם לחשבוניות שצורפו לכתב התביעה. 2 4. מנגד, טוענת הנתבעת כי פנקסי התובעת שצורפו לתביעה על סכום קצוב אינם מוכיחים את החוב מושא התביעה. 5. בטבלה המסכמת את החובות המיוחסים לנתבעת יש מחיקות לא ברורות ותיקונים בכתב יד. כמו כן, הסכומים המפורטים בפנקסים אינם תואמים לסכום מושא התביעה ולסכומים המפורטים בבקשת הביצוע. 6. מוסיפה לטעון כי מדובר בנכס בבעלות של שני שותפים: הנתבעת ומשרד עורכי דין דרמן. התובעת הייתה שולחת חשבונות ארנונה על הנכס כולו והשותפים היו מבצעים את החלוקה של הארנונה. 7. הנתבעת טוענת כי משרד עורכי דין דרמן פנה לתובעת והגיש בקשה חד צדדית ובניגוד לדין לפיצול חשבון הארנונה. הנתבעת טוענת כי אינה חתומה על הבקשה ומעולם לא נתנה את הסכמתה לפיצול. 8. זאת ועוד, הנתבעת טוענת כי התובעת לא צירפה מסמכים המסבירים את חלוקת השטח והתובעת מנעה מהנתבעת לבדוק האם הפיצול תואם את חלוקת השטח בין שני השותפים והאם חיובי הארנונה תואמים לחלוקת השטח. דיון והכרעה 9. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכלל הראיות לפני, הגעתי לכלל דעה, כי דין התביעה להתקבל, ואפרט את טעמי. 10. לנתבעת נכס ברחוב בצלאל 28 בתחום שיפוטה של התובעת. בהתאם לטענות התביעה ולנספחי התביעה, לנתבעת חוב ארנונה בין התאריכים: 9/18/12/20 שלא שולם, כמפורט להלן: לנתבעת נותר לשלם ארנונה נכון לשנת 2018 סך של 5,368 .

פיסקה רלוונטית

עעמ 8329/14- עיריית קרית אתא נגד נילי קורן

שמות השופטים: מ נאור,ע פוגלמן,ע ברון

  • על כן, מדיניות עקבית של אי גביה של תשלומי חובה למשל, ארנונה עשויה לבסס אינטרס הסתמכות ראוי להגנה (למצער ביחס לגביית חובות עבר), בשל כך שסטייה ממנהגי אכיפה אלה פוגעת באינטרס ההסתמכות של הפרט (ראו והשוו מיכל טמיר אכיפה סלקטיבית 33 (2008); ע"פ 6328/12 מדינת ישראל נ' פרץ, פסקה 25 ( 1.9.2013 ) (להלן: עניין פרץ)). כך ודאי כאשר עסקינן במנהג שלא לגבות תשלומי ארנונה ביחס לסוגנכסים מסוים, שאז רשאי הנישום להניח שאי הגביה יסודה בפטור מארנונה ולא בטעות או במחדל של הרשות. כדברי השופט מ' מזוז, "במקרים כגון אלה אינטרס ההסתמכות הלגיטימי קם לא מעצם העדר הגבייה של ארנונה במשך תקופה ממושכת, אלא מהעובדה שבאותן שנים היו אלה נורמה ופרקטיקה מקובלות על הכל שנכסים מסוג זה אינם חייבים בארנונה" (עע"ם 89/13 עיריית רמת גן נ' הראל, פסקה 6 לחוות דעתו של השופט מ' מזוז ( 24.2.2015 ) (להלן: עניין עיריית רמת גן)). 22. שאלה אחרת היא מה הדין במקרה פרטני שבו לא נגבו, מחמת שגגה או רשלנות, תשלומי חובה מפלוני דווקא משך שנים. האם במקרה זה יעמוד לו אינטרס הסתמכות בר הגנה בעניין עיריית רמת גן סברה השופטת ד' ברק-ארז, בדעת רוב, כי נישום אינו רשאי להסתמך על אי גבייתו של מס או תשלום חובה אחר "כאשר ברור כי היא נעשית בניגוד להוראות הדין" (עניין עיריית רמת גן, פסקה 6 לחוות דעתה של השופטת ד' ברק-ארז; ראו גם עניין אבו חאשיה, פסקה 7 לחוות דעתו של השופט צ' זילברטל). הדברים מובנים כאשר מדובר בגביה פונה פני עתיד: ברי כי הרשות גם אם שגתה ולא גבתה תשלום חובה שנים ארוכות רשאית להתחיל לגבותו עת התבררה טעותה, שכן "שגגה שיצאה מלפני הרשות, אין היא חייבת לחזור עליה עוד ועוד " (השוו בג"ץ 301/69 שמילביץ נ' עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד כד(1) 302, 305 (1970); עניין פרץ, פסקה 35).

פסק דין |30/05/2016 |בית המשפט העליון

ת"ק (תל אביב) 809-07-20- אהרון סופיוב נגד ליאור שפירא

שמות השופטים: נעמה ניר

  • משכך, אפשרתי לצדדים לסכם בדיון את מלוא טענותיהם וכן להגיש ראיות נוספות ככל שיש כאלה. הצדדים חזרו על טענותיהם וכן נתנו מענה לשאלות בית המשפט. 3 8. נוכח האמור לעיל, אדון בטענות התובע כלפי הנתבע. ויודגש, כי כתב התביעה מתייחס לטענותיו של התובע כלפי הנתבע באופן אישי. התובע לא טען בכתב התביעה טענות כלפי עיריית רמת גן, ועיריית רמת גן אינה צד להליך זה. אף כי התבקשה העירייה על ידי בית המשפט לסייע בפתרון המחלוקת, ואף כי נעשה ניסיון על ידי בית המשפט להביא לבירור מעמיק בדבר חבותו של התובע במס הארנונה אל מול העירייה- הרי ששאלת חבותו של התובע לעירייה לא תידון במסגרת פסק דין זה, אלא כשאלה אגבית לבירור טענותיו של התובע כנגד הנתבע. 9. דיון והכרעה התביעה. ראשון לכל, לשם הכרעה בתביעה זו, יש לברר אל נכון מהן טענותיו של התובע כלפי הנתבע. בירור זה אינו פשוט כלל ועיקר, משום שלאורך ניהול ההליך, חלו התפתחויות והסתעפויות בגרסאות התובע. סריקת כתבי הטענות המרובים אשר הוגשו על ידי התובע, המוצגים שהגיש וכן עדותו בפני בית המשפט, הביאה לכדי זיקוק טענותיו כלפי הנתבע באופן הבא: א. בכתב תביעה טוען התובע כי הנתבע מגיש כנגדו תביעות לגביית חוב ארנונה מתוך נקמנות ועל דעת עצמו. לטענתו, הנתבע קיבל כסף מתוך תיקי ההוצאה לפועל בהם שילם התובע עבור חובו, אך במקום להעביר את הכספים לעירייה – שלשל התובע לכיסו חוב בסך 34,000 . התובע מציין כי עיריית רמת גן ממשיכה לנהל כנגדו הליכי גבייה בגין חובות אשר כבר שולמו. התובע טוען כי הנתבע נוהג במרמה, ומבקש להעביר את כתב התביעה לבדיקת המשטרה. לסיכום כתב התביעה, מבקש התובע מבית המשפט לחייב את הנתבע בתשלום 34,000 וכן לסגור את כל תיקי ההוצאה לפועל אשר פתח הנתבע כנגד התובע. לכתב התביעה לא צורפו נספחים כלשהם. ב.

פסק דין |13/06/2022 |תביעות קטנות – תל אביב

ת"ק (תל אביב) 11777-07-21- ברק מועלם נגד י. שפירא ושות עורכי דין

שמות השופטים: דלית ורד

  • בפני תביעה כספית, על סך של 33,800 שהוגשה בגין טענה בדבר הטלת עיקולים שלא כדין על חשבונות התובע, תוך כדי ביצוע כפל גבייה. הנתבעת 2 היא עיריית רמת גן, רשות מקומית שהוקמה ופועלת בהתאם לפקודת העיריות (להלן: "העירייה"). הנתבעת 1 היא משרד עורך דין שייצג את העירייה בהליכים שננקטו כנגד התובע כפי שיפורט להלן (להלן- הנתבעת). התובע היה בזמנים הרלוונטים לכתב התביעה מחזיק בנכס המצוי בתחום העיר רמת גן. בגין נכס זה חוייב התובע בתשלום ארנונה, ולא שילם את התשלומים במועדם. בחודש דצמבר 2019 הגישה העירייה תביעה בסכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל נגד התובע, (תיק 519475-12-19) בגין חוב ארנונה בסך 5,250.06 שחב התובע לעירייה. התובע לא הגיש התנגדות לתביעה. גרסת התובע: ביום 25.6.2020 הגיע התובע למשרדי העירייה ובשיח עם גב' דנה שירזי ממחלקת הגבייה, הושג הסדר תשלומים לסגירת חובו כלפי העירייה. בהתאם להסדר, מסר התובע שיקים לפקודת העיריה על חשבון חובו וקיבל קבלה בגין גמר החשבון. אין חולק כי כל השיקים נפרעו במועדם. ביום 5.8.2020 קיבל התובע הודעות מבנק הפועלים ומבנק המזרחי, מהן עלה כי הוטל עיקול על חשבונותיו המתנהלים בבנקים אלה, כשכל עיקול היה בסך של 6,086.16 , זאת בגין החוב בתיק הוצל"פ 519475-12-19 . לטענת התובע הוא ניסה פעמים רבות ליצור קשר טלפוני עם משרד הנתבעת, אך ללא הצלחה. 2 לאחר כחודש וחצי ביום 22.9.2020 נשלחה לתובע הודעה מהנתבעת בגין יתרת חוב על סך 548 . שוב ניסה התובע ,לטענתו, ליצור קשר טלפוני עם משרד הנתבעת הפעם יחד עם אביו שלבסוף הצליח לדבר עם עובדת המשרד בשם חלי (להלן: "חלי"), שטענה כי הנתבעת ביצעה הקטנת חוב בתיק הוצאה לפועל.

פסק דין |16/09/2021 |תביעות קטנות – תל אביב

עת"מ (מרכז) 32635-03-22- אמלי חכמון נגד עיריית רחובות

שמות השופטים: שמואל בורנשטין

  • בעע"מ 89/13 עיריית רמת גן נ' הראל ( 24.2.2015 ) (להלן: "עניין רמת גן") הבהיר בית המשפט העליון כי לא ראוי להכיר בהסתמכות לגיטימית על אי-גבייתו של תשלום חובה, אשר על-פי דין קיימת חובה ברורה לגבותו. לא ניתן לחלוק על כך שמחזיק בנכס חייב בתשלום ארנונה, וכן כי בניגוד לציפיית העותרים, המחזיקים בנכסיהם לאורך השנים לא שילמו את תשלומי החובה. טענת העותרים לפיה לא היו מודעים לחובות שהצטברו, נסתרה, כאמור, מחומר הראיות. 45. אכן, המשיבה התמהמהה בנקיטת הליכי גבייה כנגד העותרים עצמם, ואף הסבה את החובות על שמם רק לאחרונה, דהיינו בשנת 2022, אלא שהעותרים אינם יכולים להתנער מאחריותם לתנאי חוסר הבהירות בהם פעלה המשיבה. כאמור, העותרים נמנעו מלרשום את הנכסים על שמם, או למסור הודעה על שינוי מחזיק, באופן שהיה בו כדי לפזר את מסך הערפל סביב הנסיבות הפתלתלות בהן הגיעו הנכסים לידם. רק בסופו של יום הסתבר כי הנכסים, שהיו בתחילה בבעלות עמי, הועברו לעמליה, סבתם של העותרים, וזו, עוד באותה שנה, הורישה אותם לעותרים, ואילו אמם מרגלית, מחמת היותם של העותרים קטינים, טיפלה עבורם בנכסים במשך תקופה שלא הובררה, עד שהנכסים, במועד שאינו ידוע, הועברו לחזקתם. 46. לכך יש להוסיף כי לטובת העירייה עומדת חזקת התקינות (ראו: ע"א 6066/97 עיריית תל-אביב-יפו נ' אבן אור פסגת רוממה בע"מ, פ"ד נד(3) 749 (2000) עע"מ 10372/08 עיריית בת ים נ' אדוט ז"ל ( 4.1.2011 )), ואיני סבור כי עלה בידי העותרים לסתור חזקה זו. נראה כי בנסיבות אלה, כאשר דבר קיומם של חובות הארנונה היה ידוע לעותרים מזה שנים רבות והם לא עשו דבר על מנת לשלמם, קיים קושי לקבל את טענתם כי העירייה פעלה בשיהוי (השוו: עניין שטרית).

פסק דין |18/10/2023 |מחוזי – מרכז

תאדמ (הרצליה) 29844-04-22- יורם הופטמן נגד ' עיריית תל-אביב-יפו רשות מקומית

שמות השופטים: סבין אוחנה

כפי שנקבע בת"ק (חיפה) 31452-06-19 ברוך נ' עיריית רמת גן ואח', ניתן ביום 11.12.2019 "אין בעיקול שהוטל בבנק או כל עיקול או פעולה לגבייתו, כדי להוות לשון הרע, הואיל והעיריות פעלו כחוק בגביית חוב פסוק שהוא בבחינת מס המגיע להן כחוק". 45. התובע אישר בישיבת ההוכחות שבמות אמו המנוחה, לא הגיש כל הודעה לנתבעת והוא נמנע מהשגה על החלטת העיריה להגדירו כמחזיק בנכס. משכך, אין בהחלטת העיריה כל פסול וחוב הארנונה מהווה חוב חלוט שניתן לגבות לפי פקודת העיריה. 46. ויוזכר, ענייננו בחוב של התובע עצמו כמי שרשום כמחזיק בספרי העיריה ולא בחוב של העיזבון כך שהוראות חוק הירושה אליהן הפנה התובע אינן רלוונטיות. 47. שעה שטרם ניתן צו קיום צוואה ומתנהלים הליכים בבית משפט לענייני משפחה, סבורני שלא נפל כל פגם בהחלטת העיריה לקבוע כי היורשים על פי דין, התובע ואחיו, הינם בעלי הזיקה הקרובה ביותר לנכס ועל כן רשמה אותם כמחזיקים. 48. הרי סעיף 325 לפקודת העיריה קובע כי "חדל אדם. . . להיות בעלם או מחזיקם של קרקע או של בניין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, למסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים. . . ". 49. מטרות הסעיף הנ"ל להקל על העיריה בגביית הארנונה כך שלא תצטרך לערוך מעקב אחרי החזקה והבעלות בנכסים שבתחומה בכל עת ועת. אי לכך, אין בשאלת התובע אל ב"כ הנתבעת "אתם, עיריית תל אביב לא הוכחתם שמישהו מתגורר בדירה" [בפרו', עמ' 6 שו' 7] כל מזור שכן על התובע רבץ הנטל להוכיח כי אינו בעל הזיקה הקרובה.

פסק דין |02/03/2024 |שלום – הרצליה

תא"מ (תל אביב) 34760-05-18- עיריית רמת גן נגד אהרון סופיוב

שמות השופטים: רז נבון

  • תביעה כספית ע"ס 6,549.4 שהוגשה כנגד הנתבע, ועניינה חוב ארנונה שלא שולם. א. רקע ותמצית טענות הצדדים: 1. התובעת הינה רשות מקומית-עיריית רמת גן (להלן גם: "העירייה"). 2. הנתבע, הינו מר אהרון סופיוב, אשר לפי רישומי העירייה מחזיק בנכס בתחום שיפוטה, ברחוב קריניצי 110/14 אשר מספרו הפיזי בספרי העירייה הינו 1560110014000 (להלן: "הנכס"). 3. אקדים כבר עתה ואומר, כי בין הצדדים התנהלו בעבר ולאורך שנים רבות הליכים משפטיים שונים, שעניינם אי תשלום נטען של חיובי ארנונה/מים על ידי הנתבע ותביעות כספיות שונות הקשורות לכך, לרבות תביעותיו של הנתבע. המדובר בהליכים שהתנהלו בלשכת ההוצאה לפועל; בבית המשפט לתביעות קטנות; בבית משפט השלום; בבית המשפט המחוזי (לרבות בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים) ומסיכומי הצדדים אני למד על תביעה נוספת שתלויה ועומדת בבית משפט זה. ריבוי ההליכים בין הצדדים, הביא גם להגדלת נפח הטענות בתיק זה, זאת מבלי שהיה לכך כל צורך לטעמי, שכן כפי שאבהיר להלן המחלוקת בתיק זה הינה נקודתית ומצומצמת. 4. גם עניינה של התביעה דכאן הינו חוב ארנונה. תמצית טענות התובעת: 5. לטענת התובעת, לא שילם הנתבע את תשלומי הארנונה הבאים: 2 סך של 943.50 לתקופה שמיום 1.11.16 ועד ליום 31.12.16 . סך של 5,592.10 לתקופה שמיום 1.1.17 ועד ליום 31.12.17 . 6. הסכומים מסתכמים בסך של 6,535.6 נכון ליום 1.2.18 (התביעה הוגשה על סך גבוה יותר במעט – על סך של 6,549.4 ). תביעתה של התובעת הוגשה כתביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל. לטענת העירייה מדובר בחייב ארנונה סדרתי, אשר עשה לעצמו הרגל שלא לשלם את חיוביו במועדם.

פסק דין |27/05/2020 |שלום – תל אביב

עת"מ (תל אביב) 1942-06-15- מהמט נזיף בשברקטר נגד עירית תל-אביב-יפו

שמות השופטים: צילה צפת

  • בפסיקה הובהר כי אף על פי שהחבות בארנונה נוצרת בשלב הראשון, עם הטלת הארנונה בצו, עריכת השומה ושליחת הודעת החיוב לנישום היא שמוציאה את החבות במס מהכוח אל הפועל והופכת אותה לבת-ביצוע . שליחת הודעת החיוב לנישום היא חלק אינטגראלי וחיוני אפוא בתהליך גבייתה של הארנונה. מכאן, שכדי להשלים את תהליך הגבייה, על הרשות המקומית לשלוח לנישום – מדי שנה בשנה – הודעה בדבר חבותו ושיעורה. . . " (ר': עניין עיריית רמת גן נ' אריה הראל לעיל, פסקה 21 לפסה"ד והאסמכתאות המובאות שם) 14. במקרה שלפנינו צירפה העירייה תדפיסים עבור כל אחד מן הנכסים, אשר יש בהם כדי להוכיח כי "הודעות ותזכורות תשלומים" נשלחו לעותר מספר פעמים בשנה, בגין אותן השנים שבהם שכר את הנכסים. כלומר, השומות נערכו על ידי העירייה ונשלחו לעותר במועדים המתאימים לאלו הקבועים בחוק ובפסיקה. זאת ועוד, מהמסמכים שצורפו לכתב התשובה מטעם העירייה עולה, כי העותר ידע על חובותיו לעירייה כבר בשנת 2013 (ר' נספח 2 לכתב התגובה, סעיף 9 לערר שהגיש העותר בגין נכס אחר) וכי אף פנה לעירייה במכתב אישי, באוגוסט 2014, כדי לנסות ולהסדיר את חובותיו (ר' נספח 3 לכתב התגובה). נמצא לפיכך, כי טענת העותר כי הדרישות הוצאו לראשונה רק בשנת 2015, אינה מדויקת, וזאת בלשון המעטה. 5 התיישנות ושיהוי 15. ברע"א 187/05 נעמה נסייר נ' עיריית נצרת עילית (פורסם בנבו, 20.6.2010 ) (להלן: "הלכת נסייר"), נקבע כי הליך הגבייה המנהלי על ידי הרשות הינו "תביעה לקיים זכות" כמובנו בסעיף 2 לחוק ההתיישנות, תש"יח- 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"). מכאן, שנישום אשר הרשות מפעילה כלפיו הליך גבייה מינהלי רשאי להתגונן בטענה שחוב המס התיישן וזאת כטענת הגנה במסגרת הליך יזום בדמות עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים.

פסק דין |21/06/2016 |בימ"ש לעניינים מינהליים – תל אביב

עת"מ (תל אביב) 11908-04-21- מרדכי יצהרי נגד עיריית חולון

שמות השופטים: אסתר נחליאלי חיאט

  • השני תביעה בדרך של המרצת פתיחה שהגישו העותרים לבית משפט השלום בתל אביב למתן פסק דין הצהרתי "המורה למשיבים לבטל את חיובי הארנונה, כפי שנדרשו בפסק הדין" ראו: (ה"פ (השלום ת"א) 68146-11-20 מרים יצהרי ואח' נ' עירית חולון ( 7.3.2021 )). טענות הצדדים 9. לטענת העותרים, "המשיבים מתעלמים מפסיקות בית המשפט השלום והמחוזי" (סעיף 14 לעתירה) בכך שהעיריה עומדת על מיצוי ההליך המינהלי לגביית חוב הארנונה על הנכס ברחוב השופטים בחולון ו"המשיבים אינה מכבדים את החלטות בית המשפט, ולא את עקרון סופיות הדיון. חורגים מסמכותם לגבות חובות לגבי נכס ספציפי אשר לגביו ניתנה הכרעה כי לא ניתן לחייב את העותרים בדמי ארנונה בגין הנכס הספציפי" (סעיף 20 לעתירה, השגיאות במקור). 10. לביסוס טענותיהם מפנים העותרים להלכה שנקבעה בעניין עע"ם 8832/12 עירית חיפה נ' יצחק סולומון ( 15.4.2015 ) (להלן: "עניין סולומון") בה הורחבה ההלכה שנקבעה בעניין 187/05 נעמה נסייר נ' עיריית נצרת עילית ( 20.6.2010 ) (להלן: "עניין נסייר"), גם לגבי הליכי גבייה פסיביים. המשמעות היא לשיטת העותרים כי "לא ניתן לפעול בהליכי גבייה, בין שהינם אקטיביים ובין שהינם הליכי גביה פאסיביים" (סעיף 23 לעתירה). 11. העותרים גם מפנים לקביעת של בית המשפט לעניינים מנהליים בעת"ם 49876-10-19 (ת"א) משה גורי נ' עיריית תל אביב ( 28.1.2021 ), ומבקשים ללמד כי "לא ניתן לגבות הליכי גבייה מנהלית ואזרחית יחדיו, ואם נפתחה תביעה אזרחית, לא תוכל לשוב הרשות ולפעול בהליכי גבייה מנהליים" (סעיף 24 לעתירה). 12. העותרים מבקשים מבית המשפט "להורות למשיבים למחוק את חוב הארנונה, ולחדול מהליכי גבייה פסיביים על מנת שלא לגרום לתקלה חלילה ליורשים עתידיים, שצוק הזמנים עלול להטעותם על קיומו של חוב אמיתי כביכול" ולחייב את העיריה בהוצאות משפט (סעיפים 31/32 לעתירה).

פסק דין |02/10/2021 |בימ"ש לעניינים מינהליים – תל אביב

תא"מ (תל אביב) 61227-05-18- עיריית רמת גן רשויות מקומיות נגד מיטל שיראזי גל

שמות השופטים: נמרוד אשכול

  • עיריית רמת גן חברות ע"י עו"ד רון חמד ועו"ד ספיר שמחי נגד הנתבע 1. מיטל שיראזי גל 2. אלדד גל פסק דין 1. העירייה הגישה תביעה נגד הנתבעים שעניינה חוב נטען בגין יתרת ארנונה ומים בנודע לנכס ברחוב בית לחם 11, ברמת גן אותו שכרו הנתבעים במועדים הרלבנטיים. התביעה הוגשה כתביעה על סכום קצוב בהתאם לסעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ח – 1967. בהמשך, הוגשה תביעה נוספת בקשר לאותו חוב. בית המשפט בהחלטה מיום 31/10/2018 הורה שתיק שמספרו 61206-05-18 יאוחד עם תיק שמספרו 61227-05-18 וזאת מאחר: "מדובר באותה מסכת עובדתית בין בני זוג בגין אותו נכס מול אותה משיבה". 2. במסגרת הישיבה המקדמית ביום 06.01.2019 , ציין נציג התובעת כי מדובר בחוב מיום 01.09.2012 עד ליום 15.10.2012 , "החוב הוא שאריות של ארנונה ומים". בהמשך, פירטה נציגת העירייה, כי החוב מורכב מארנונה עבור שנת 2012 ציטוט: "המים זהחודשים מאי ויוני 2012". התברר כי הנתבעים עזבו את הנכס ברחוב בית לחם ברמת גן ביום 15.10.2012 ועברו לדירה אחרת ברחוב רימלט אלימלך 12, ברמת גן. 2 3. לכתב התביעה צורף קובץ של עיריית רמת גן נכון ליום 22.01.2018 . בהתאם לקובץ זה, החוב המצטבר בגין ארנונה הוא סך של 259.80 ומקורו בסכום מקורי בסך 174 ציטוט: "יתרה שעוברת" כמפורט בדוח. חוב זה סווג כשירות מספר 732 ומלמד כי ליתרה העוברת בסך 174.20 , צורפו הוצאות משפטיות, כך שהסכום הריאלי ליום 22.01/2018 הוא 259.80 . באותו מסמך, מדובר על חוב מים שמקורו בשנת 2012. המסמך מציין כי יום הערך של החוב הוא 98.70 ש"ח ליום 01.01.2017 והסכום המקורי הוא 98.70 . לחוב זה צורפה ריבית והצמדה באופן שהיתרה ליום 22.01.2018 , היא 104.5 .

פסק דין |05/06/2019 |שלום – תל אביב

ת"א (תל אביב) 40123-08-18- עירית תל-אביב-יפו נגד השער לישראל בעמ

שמות השופטים: פנינה נויבירט

  • העירייה הפנתה בסיכומיה לקביעות בית המשפט בעניין עע"מ 89/13 עיריית רמת גן נ' אריה הראל (פורסם במאגרים 24.02.2015 , להלן: "עניין הראל"), לפיהן רשלנות העירייה מלגבות ארנונה בגין נכס הסבה לחייב הנאה, ואין הוא יכול לטעון כי נפגע בגינה. אך עניין הראל נסוב על מקרה בו העירייה נמנעה מלגבות ארנונה מהחייב במהלך שלושים שנה. במקרה זה נפסק, כי אכן רשלנות העירייה לא יצרה ציפייה לגיטימית אצל החייב לפטור מתשלום ארנונה. אך נסיבות המקרה שלפני שונות בתכלית. העירייה נקטה בהליכי גבייה מנהליים כלפי א-לקנט, ולא נקטה בהליכי גבייה מנהליים כנגד השער לישראל, נמנעה מלעדכן את השער לישראל בדבר קיומו של חוב, כמו גם בדבר טענות א-לקנט בנוגע לעזיבת הנכס, וזאת למרות שקיימה עימה מגעים להסדרת החובות במתחם הדולפינריום כאמור. בנסיבות מקרה זה ראוי להכיר בפגיעה הבלתי מידתית ובלתי מוצדקת באינטרסים של השער לישראל, כמפורט לעיל, המצדיקה דחיית התביעה. 25. התנהלותה זו של העירייה אף עולה כדי שיהוי בלתי מוצדק בגביית החוב, שהוכר בהלכה הפסוקה ככזה השומט את זכות העירייה לגבותו כעת, תוך פגיעה באינטרס ההסתמכות של השער לישראל והפרת חובת ההגינות של הרשות כלפיה (ראו, בין היתר, עע"מ 8329/14 עיריית קרית אתא נ' נילי קורן (פורסם במאגרים 31.05.2016 ). התנהלות זו אף מנוגדת להנחיית היועץ המשפטי לממשלה להפעלת הליכי גבייה מינהליים לפי פקודת המסים (גביה), שניתנה (הנחייה 7.1002, פברואר 2012, בסעיף 5). בהיעדר תירוץ מספק לפשר עיתוי פניית העירייה לשער לישראל, לראשונה בשנת 2015, גרמה השתהות העירייה כמפורט לעיל לתפיחת החוב, לחיוב השער לישראל בריבית ובהפרשי הצמדה בגינו, הכבידה על השער לישראל באיתור הראיות הרלוונטיות להוכחת טענותיה, כחלוף השנים, ואף סיכלה ההיתכנות לגביית החוב מא-לקנט, ומבירור ההודעה לצד שלישי נגד א-לקנט וגבי, נוכח הצו שניתן לחיסולה של א-לקנט בשנת 2019.

פסק דין |17/07/2022 |שלום – תל אביב

ת"צ (תל אביב) 4768-08-15- שלומי אבני נגד עיריית רמת-גן

שמות השופטים: יהודית שיצר

  • ע"י ב"כ עו"ד שמואל אורן ועו"ד אמיר מורצקי פסק דין 1. תובענה מנהלית ייצוגית להשבת סכומים שנגבו ע"י עיריית רמת גן (להלן: "העירייה") מהנישומים ביתר בגין הוצאות גבייה של מכתב התראה שנשלח לנישומים בשל אי תשלום תשלומי חובה, (פרט לקנסות חנייה). עיקרי העובדות 2. הרקע העובדתי לתובענה פורט בהרחבה בהחלטתי מיום 7.8.2016 בה אישרתי את התובענה דנן כייצוגית. בקליפת אגוז אציין כי התובע, תושב רמת- גן, קיבל בדואר רשום מכתב ממשרד עורכי דין י. שפירא ושות', ביום 15.6.2015 , בשם מרשתו עיריית רמת גן, שכותרתו: "מכתב התראה בטרם הגשה לביצוע של תביעה על סכום קצוב; לפי הוראות סעיף 181א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967" (להלן: "מכתב ההתראה"). במכתב ההתראה נאמר: 2 "אם לא תסדיר/י בתוך 30 ימים מיום שנשלחה אליך התראה זו את חובך בסכום של 1,700.83 , הנובע מאי תשלום חיובי ארנונה ומים ו/או אגרות והיטלים בגין הנכס ו/או אגרות חינוך וגני ילדים ו/או אגרת שילוט וכן הוצאות גבייה בסכום של 33 . . . הרי שבכוונתה של מרשתי להגיש כתב התביעה בגין חובה זה לביצוע בהוצאה לפועל ללא הליך קודם בבית המשפט בתוך 30 יום מתאריך מכתב זה". (להלן: "הוצאות הגבייה"). במכתב לא פורט מה סוג החוב הספציפי שמיוחס לתובע. עוד נאמר במכתב גם כי אם לא יוסדר החוב תוך 30 יום, בכוונת העירייה להגיש ללשכת ההוצל"פ כתב תביעה לביצוע בהוצל"פ "ללא הליך קודם בבית המשפט", כאשר מילים אלו באותיות מודגשות. כמו כן צוין במכתב כי יש לראות בו גם "דרישת תשלום, עפ"י סעיפים 306-320 לפקודת העיריות (נוסח חדש)" (להלן: "פקודת העיריות").

פסק דין |04/03/2017 |בימ"ש לעניינים מינהליים – תל אביב

חקיקה רלוונטית

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

לא נמצאו עורכי דין בתחום העו"ד.

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

מלאו פרטים ונחזור אליכם